חומר רקע
13
פברואר 2022
אל:
תמר זנדברג -
השרה להגנת הסביבה
גלית כהן -
מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה
יצחק בן דוד -
סמנכ"ל בכיר לאכיפה, משרד להגנת הסביבה
מאת:
רני עמיר –
מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית
דו"ח תחקיר תקרית "זפת בסערה"
מוגש בזאת אליכם, דו"ח התחקיר שבוצע ביחידה הימית במשרדנו, במהלך
השנה
האחרונה, בעקבות תקרית
זיהום החופים בזפת,
ב 17
בפברואר 2021
.
בתקרית נשטפה כמות משמעותית של נפט גולמי בצורתו כזפת, אל עבר
כ-
170
ק"מ של חופי הים התיכו
ן
בישראל. בעקבות כך החלנו בפעולות תגובה,
טיפול ושיקום אינטנסיביות על פי התכנית הלאומית למוכנות ותגובה לארועי
זיהום ים בשמן (התלמ"ת), בהשתתפות הרשויות המקומיות החופיות,
רשות
הטבע והגנים, עמותות ומתנדבים רבים, כאשר במהלך מספר שבועות
הצלחנו
להסיר את מרבית הזפת מהחופים לפינוי וטיפול בטוח, כ-
1400
טון פסולת
שמנית בסך הכל. במהלך החודשים
ועד לאחרונה, בוצעו פעולות כירורגיות
במקומות בהם היה צורך לבצע הסרה מבוקרת של שאריות זפת ממשטחים
סלעיים ובחופים נוספים.
דו"ח התחקיר המוגש כאן, מתמצת את ממצאי התחקירים שבוצעו ברשויות,
בעמותות ובמיוחד ביחידה הימית כיחידה המקצועית האמונה על הנושא,
כהרגלנו בכל תרגיל או תקרית, כאשר הכוונה היא ל
נתח את א
ופן פעולותינו
ובהשוואה לתכניות ומהן המסקנו
ת
וההמלצות הראויות ל
תיקון או לחיזוק, הכל
במטרה לשפר את אופן פעולתנו בתקריות הבאות.
אדגיש כי התחקיר מחויב המציאות מבחינתנו כגוף מקצועי, אולם הוא פנימי
ומשום כך אינו מתיימר ואינו בודק את התנהלות הדרגים הממונים במשרד
להגנת הסביבה או ב
גופים מקבילים ובממשלה בכלל, בהקשר התקרית שבנדון.
לבסוף ברצוני לציין ולהדגיש כי ללא עובדי היחידה הארצית להגנת הסביבה
הימית המסורים, כולם, לא היינו מצליחים לבצע ולו במקצת מפעולות הניקוי
המוצלח להחזרת המשאב החופי והימי לציבור, נקי.
דו"ח
סיכום
תחקיר
אירוע
"זפת
בסערה"
פברואר-
מרץ
2021
2
זכויות
היוצרים שייכות למשרד להגנת הסביבה. ניתן לצטט ולהעתיק מן המסמך ובלבד שיינתן
קרדיט מלא למקור.
תמונ
תו שער: ימין-
חוף בצת, צילום רחפן טייסת המשרד להגנת הסביבה
; אמצע-
זפת וסרטן, צילום
פרד ארזואן; שמאל- מתנדבת בניק
יו חוף, צילום לע מ;" למטה- זפת בחוף הבונים, צילום יגאל בן-
ארי;
לציטוט: דו"ח סיכום תחקיר אירוע זפת בסערה, המשרד להגנת
הסביבה, ישראל.
עורכי המסמך:
היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה.
גרסה
אלקטרונית
של מסמך זה ניתן למצוא באתר המשרד להגנת הסביבה בכתובת:
https://www.gov.il/he/departments/guides/sea_pollution_in_oil_incidents
פברואר,
2022
3
תוכן
עניינים
א. מבוא.......
................................
................................
................................
......
6
ב. מהלך האירוע
................................
................................
................................
8..
1.
מידע על האירוע:
................................
................................
...................
8
2
.
הגופים שפעלו באירוע:
................................
................................
...........
8
3
.
פעולות
ומידע עיקריים במהלך האירוע
................................
.......................
9
ג. תכנון מול ביצוע
................................
................................
.............................
23
1
.
שלב I
תגובה מידית
................................
................................
.............
23
2.
שלב II
מענה ראשוני
................................
................................
............
24
3
.
שלב III
מענה משלים
................................
................................
...........
25
4
.
שלב IV
שיקום
................................
................................
....................
27
5.
תקצוב ופיצויים בגין זיהום חופי ישראל בזפת
................................
............
31
6
.
חקירת הגורם לארוע
................................
................................
............
32
ד.
פערים ולקחים מרכזיים
................................
................................
...................
33
1
.
התרעה מוקדמת
................................
................................
.................
33
2
.
תמונת מצב וסקרי חוף:................................
................................
.........
33
3.
ניהול האירוע
................................
................................
......................
34
4
.
חדר מצב מול המפקחים:
................................
................................
......
34
5
.
טיפול ופינוי פסולת שמנית:
................................
................................
....
35
6
.
דוברות ותקשורת:
................................
................................
...............
35
7
.
כוח אדם ביחידה הימית:
................................
................................
.......
36
8
.
כוח אדם מהמשרד להגנת הסביבה:
................................
........................
36
9
.
תקציב:
................................
................................
..............................
37
10
.
רכש:................................
................................
................................
.
37
11
.
לוגיסטיקה:
................................
................................
.........................
38
12
.
החקירה:
................................
................................
...........................
38
13
.
אקולוגיה:
................................
................................
...........................
38
14
.
מתנדבים:
................................
................................
..........................
38
15
.
הרשויות המקומיות:
................................
................................
.............
39
16.
רט"ג
................................
................................
................................
.
40
17
.
צה"ל
................................
................................
................................
.
40
18
.
התלמ"ת:
................................
................................
...........................
40
ה.
שיפור
היערכות-המלצות ועדת המנכ"לים
................................
............................
42
ו. סיכום תחקיר
................................
................................
................................
44
ז. נספח א': תמצית הנחיות לרשויות החופיות במהלך האירוע
................................
....
45
ח.
נספח ב: מבנה המערך הלאומי
................................
................................
.........
56
4
ט. נספח ג -
טיפול באירוע זיהום חופי הים התיכון החלטת ממשלה 832
.......................
58
י.
נספח ד -
צוות היחידה להגנת הסביבה הימית ונספחים*, בתקרית "זפת בסערה"
.......
59
יא.
נספח ה -
צילומים נבחרים, תקרית "זפת בסערה"
................................
................
60
5
א.
מבוא
מטרת דו"
ח זה היא לסכם את ממצאי התחקיר
ים
שנערכו בעקבות
פעולות
התגובה
וה
טיפול
ב
תקרית זיהום החופים
בשמן, "זפת
בסערה" (
17.02.21
), את ה
לקחים שנלמדו ו
ההמלצות
לשיפור.
כבכל תחקיר, נבחנו באופן מתודולוגי הפעולות שננקטו עקב הארוע ונותחו ביחס למתוכנן כאשר
בסופו של דבר רוכזו הפערים ו
ההמלצות לשיפור, כמו גם פעולות שזוהו כנקודות כח לשימור
יודגש כי ההמלצות הנגזרות מהתקרית, מיועדות כצופה פני עתיד,
לשיפור הנדרש במוכנות לכלל
תרחישי האיום שלהם התלמ"ת
נדרשת לתת מענה. המידע וההמלצות המופיעים בדוח זה
מבוססים על ניתוח
המידע ועל הליך
תחקור והערכה פנימית
שבוצעה על ידי היחידה
הארצית
לה
גנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה
("היחידה
הימית") לגבי הביצועים באותן
תחומי תגובה שעליהן הייתה ל
יחידה הימית
אחריות.
למרות שאירוע הזיהום הסתיים
כבר ב 16
במרץ 2021
,
חלק מפעולות הניקוי והשיקום נמשכ
ות
(
פברואר
2022), תוך התמקדות ספציפית ב
ניקוי
הזפת מהמצע הקשה
ומחופים מבודדים
אליהם היתה גישה מוגבלת.
מה לא כלול בדו"ח תחקיר זה?
1
.
דו"
ח זה אינו מכסה
את החקירות
שבוצעו במסגרת ניהול
האירוע, בניסיון לאתר את המכלית
המזהמת.
למרות שהושקעו בכך מאמצים לא מבוטלים כגון ניתוח נתיבי אוניות, דיגומי
מעבדות, וביקורות אוניות בכל העולם לרבות על ידי מפקחים מישראל.
2
.
דו"ח זה אינו מכסה את פעולות הגופים הממשלתיים האחרים בארוע.
מסמך זה מתמקד ב
ניהול התכנון, הארגון,,
הפיקוח והתקשורת,
תוך בחינת הנושאים
לשימור
ולשיפור - הממוקדות בראיה הלאומית ובמידה מסוימת לתוכניות ה
היערכות ל
חירום המקומיות.
עם זאת,
דו"ח
זה כן
מציף
סוגיות והמלצות
הדורשות
השתתפות ומעורבות של
גופים נוספים:
ממשלתיים, מקומיים, צבאיים
ואזרחיים על מנת להבטיח ש
התוכניות, המדיניות והנהלים
המתוקנים יהיו
בעלי תוקף וברי
יישום,
על ידי כל
משרדי הממשלה והרשויות.
על ה
משרד
להגנת הסביבה
הוטלה האחריות
הלאומית להיערכות ומוכנות לטיפול בזיהום ים
בשמן. אחריות זו כוללת בין
היתר:
ניהול העליון של
תקריות
זיהום ים בשמן לאומיים ובין לאומיים
ריכו
ז פעולות הדרושות לביצוע וליישום התכנית הלאומית למוכנות ותגובה לארועי זיהום ים
בשמן (
תלמ"ת,)
בקרב כל הגורמים הנוגעים בדבר ובכלל זה -
המשרדים הממשלתיים,
הגופים העלולים לגרום לזיהום ים
והגופים העלולים להיפגע מזיהום ים, ולהנחותם ככל הדרוש
לעניין זה, בהתאם לסמכויותיו על-פי כל דין.
פיקוח על פעולות ל
טיפול בזיהום ים
בשמן
של
בעלי ה
תוכניות מוכנות המקומיות.
הפעלת משאבים לאומיים לטיפול ולצמצום השפעת
האירוע על הסביבה הימית והחופית
ובתשתיות חיוניות
למשק.
אחריות
זו
הוטלה
על המשרד להגנת הסביבה בשלוש החלטות ממשלה (
בשנים
1998
,
2008
,
2014
.) בהחלטת הממשלה מס'
3542
מיום
5
ביוני
2008
אימצה הממשלה את עקרונות
התכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן
להלן:( ''
התלמ ת)''''
6
במהלך תגובה לאירוע זיהום
ים בשמן
במרחב הימי של ישראל, היחידה הימית מתפקדת
כרשות
הלאומית לניהול האירוע ומפעילה את חדר המצב ומטה החירום המסייעים לראש מטה החירום
בתפקידו כמנהל הראשי של האירוע.
פעולות תגובה ספציפיות
לזיהום ים וחופים בשמן מוגדרות
במסגרת
התלמ ת. מבנה תפעולי זה,"
קובע את סמכו
יות
הניהול
של היחידה
הימית
ואת האחריות ל
טיפול בזיהום של תוכניות החירום
המקומיות (תח"מ). הבנת מבנה
ניהולי ו
תפעולי זה מספקת הקשר ל
דו
"ח זה, מכיוון שה
דו"ח
מתייחס הן
לחוזקות והן לתחומים לשיפור שזוהו כאן.
הנתונים המידע וההמלצות הכלולים בדוח זה מבוססים על:,
מסמכי
פעילות חדר המצב בתפקידו כ
מטה החירום
ומידע שהועברו
במהלך האירוע.
הלי
כי חתקור פנים יחידתי.
דוחות
תחקיר שהועברו ליחידה הימית מגופים שונים וביניהם
רשויות חופיות ועמותות.
7
ב.
מהלך
האירוע
1
. מידע על האירוע:
סוג הזיהום:
השערתמקורהזיהום:
שם האירוע:
סיווגהאירוע:
נפטגולמי,
מצב צבירה
מיכליתנפטבשם
זפתבסערה
אירועברמה2bTier
זפתחצי נוזלית
"אמרלד"
תחילתהאירוע:
משךהאירוע:
מתנדביחירום ים
קבוצותמהמגזרהעסקי
באירוע:
וקבוצותמאורגנות:
דיווחראשון-
17.02.21
מ17.02.21
ועד
ב09:00
16.03.21
כ250
כ200 קבוצות
מתנדביםמקרבהציבור:
אורךחוףשנפגעבאירוע:
פסולתשמניתשפונתה:
טיסותסיורבמרחבהימי:
כ16,000
מראשהנקרה עד זיקים
כ1,400 טון
4
צלילותיםלאיתורוניקוי
הפלגותכלישיטלאיתור
מדדחוףנקימזפת
טיסותרחפןלזיהוי:
זפתבקרקעית:
כתמישמן:
"(זפתומטר:)"
36 שעותמצטבר
12
15
בוצע128 פעמים
2
.
הגופים שפעלו באירוע1:
משרדי ממשלה:
המכון לחקר
•המשרד להגנתהסביבה,משרד הבריאות, משרד הפנים,רשות הספנותוהנמלים,משטרת ישראל,
הימים והאגמים בישראל,רשות הטבעוהגנים, צה"ל
רשויותמקומיות חופיות:
•מ.אמטה אשר, עיריית נהריה, עיריית עכו, עיריית קרים ים,עיריית חיפה,עיריית טירת הכרמל,מ.אחוף הכרמל,
מ.מג'סאר א זרקא,עיריית חדרה,מ.אעמק חפר,עיריית נתניה, מ.א חוףהשרון, עיריית תל אביב-יפו,
עיריית בת
ים,עיריית ראשון לציון, עיריית אשדוד, מ.א חוףאשקלון, עיריית אשקלון
חברות מסחריות/ממשלתיות:
,אנרג'יאן, חברתנמלי ישראל, חברת חשמל,אינטל, החברה לשרותי איכות סביבה,
חברת
•נובל אנרג'י (שברון)
הביטוחענבל
עמותות:
פורוםרשויות
•אקואושן, צלול, החברה להגנתהטבע,אנשי הים התיכון, התאחדות ישראלית לצלילה,צוללי זק"א,
החוף
גופים ביןלאומיים:
•RegionalMarinePollutionEmergencyResponseCentrefortheMediterraneanSea(REMPEC);CEDRE;
ItalianInstituteforEnvironmentalProtectionandResearch(ISPRA);EuropeanMaritimeSafetyAgency
(EMSA);INTERPOL;NOAA;USEPA;
אלו הגופים העיקריים הרשומים אצלנו,
אולם יתכן ונשמט ארגון או גוף מרשימותינו ועל כך סליחתנו מראש
1
8
3
. פעולות
ומידע
עיקריים
במהלך
האירוע
שבוע ראשון
יהום
הזפת זוהה לאורך רצועת חוף ים תיכון, משבי ציון ועד לחוף
17.02.2021 ז
ראשון לציון.
האירוע הוגדר על
ידי מנהל היחידה הימית כאירוע ברמה2b. Tier
מ
ונה מנהל פעולות בחוף ולכל רשות מקומית הוגדר מפקח
מהיחידה
הימית כאיש קשר לפיקוח וליווי פעולות הרשות המקומית
הנחיות לרשויות:
יש להפעיל את תכנית החירום המקומיתעל פי
השלבים והפעולות הקבועים
בה ולעדכן את המפקח של היחידה המלווה
את תוכנית החירום המקומית (לפי הרשימה המצ"ב)
הרשויות המקומיות ורט"ג יערכו לניקוי החופים מהזיהום מיד
כשיתאפשר עם שוך הסערה.
הובהר כי זפת היא חומר מסוכן. ויש לנקוט בכל האמצעים להגנה
ממגע בידיים חשופות.
זיהום הזפת זוהה לאורך כל רצועת חוף ים תיכון, מראש הנקרה ועד
18.02.2021
לחוף אשקלון.
מיפוי הזיהום על ידי מפקחי היחידה בשילוב רחפנים
הועברו לרשויות הנחיות לדרך ביצוע הפעולות בדגש
ים:
•
ניקוי החופים באופן ידני ויש להימנע משימוש בציוד מכני לצורך
ניקוי החופים
•
ש
לבים בתכנון פעולות ניקוי החופים
•
פינוי ואחסון באתרים זמניים בעורף החוף
•
חובת שמירת רשומות
ותיעוד לצורכי תביעת פיצויים
•
הנחייה למתנדבים
9
אנשי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, בסיוע כונני סביבה
ממחוזות המשרד להגנת הסביבה סרקו את כל רצועת החוף מנהריה
20.02.2021
ועד לניצנים. בנוסף ביצע המשרד להגנת הסביבה טיסת תצפית לאורך
החופים ומעל הים, פרט לשלושה מקבצים קטנים של זיהום בקרבת חופי
חיפה ושבי ציון, לא נצפו כתמי שמן או זפת בקרבת החופים.
בעקבות זיהוי מקבצי הזיהום בקרבת חופי חיפה, הופעלו כוחות ימיים
וחופיים למניעת הגעת זיהום נוסף לחופים שכללו בין היתר הצבת
חוסמים סופגים בקו החוף וכלי שייט לאיסוף הזיהום. בנוסף עיריית חיפה
פנתה לתושבים בקריאה לא להיכנס לים על מנת לשמור על בריאותם.
במרבית החופים פעלו אלפי מתנדבים לנקות את החופים מהזפת,
פעילות משותפת יחד עם עמותת אקואושן שהכווינה 3600
מתנדבים
לרשויות החוף ובחלקה התארגנות עצמאית של התושבים.
הרשויות החופיות -
הונחו לביצוע ההיערכות הנדרשת מהן שכללה:
•
הפעלת תכנית החירום המקומית ועדכון מפקחי היחידה
הארצית להגנת הסביבה הימית
•
להיערך לניקוי החופים באופן ידני ולהימנע ככול הניתן משימוש
בציוד מכני לצורך ניקוי החופים.
•
להיערך לפעולה בהתאם לתכנית ניהול הפסולת בניקוי החופים
מזפת
זיהום הזפת זוהה לאורך כל רצועת חוף ים תיכון, מראש הנקרה ועד
21.02.2021
לחוף אשקלון.
הרשויות החופיות בים תיכון ורט"ג קיבלו הנחיה להפעיל את תכניות
החירום המקומיות לטיפול בזיהום חופים בשמן ועובדי היחידה הימית
נמצאו בקשר תמידי בפיקוח, ליווי, סיוע והנחיה.
הערכות מצב
פעמיים ב
יום,
מנתונים המתקבל מהשטח בטיסות סיור,
סיורים ימיים, צילום מרחפנים
וסיורים רכובים של מפקחי הגנת הסביבה
אושרה החלטת ממשלה להקצאת 45
מ
לש"ח
בחלוקה 30
מלש"
ח
23.02.2021
לניקוי, 10
מלש"
ח לפינוי ועד 5
מלש"ח למחקרים .
הנהלת הקרן למניעת זיהום ים בשמן, אישרה את הקצאת
ה
תקציב.
בסקרים אוויריים וימיים, לא זוהה זיהום בים.
מצב החופים בשיפור.
הושלמה תמונת המצב של 66
גזרות חופים.
פינוי פסולת: הוחלט כי החברה לשירותי איכות הסביבה, יתחילו לעבוד
ב 24.02.21
התחזית -
כי גשם צפוי משעות הערב ולמחרת מהדרום ועד חיפה,
ובערב יתחילו גלים גבוהים שעלולים היו להסיע את הזפת מחוף לחוף
ולזהם חופים חדשים או שכבר פעלו לניקויים.
שבוע שני
שימוש בחומרים לניקוי חופים סלעיים: תוכנן כי היחידה בשיתוף רט"ג
24.02.2021
תבצע ניסוי יעילות חומרים לניקוי סלעים ותפרסם הנחיות לתכנון וביצוע
פעולות לניקוי החופים
מצב החופים בשיפור בעיקר בחופים הדרומיים החוליים.
10
עקב קבלת אינדיקציות לשקיעה של זפת על קרקעית הים. הוחלט כי
תיבדק הפעלת צוות צוללנים מרט"ג, הצבא והמשרד לביצוע סקר צלילה
במים הרדודים, בכפוף לזמינותם וביטוח מתאים. הסקר יהווה בסיס
לקבלת החלטת לגבי המשך פעילות.
היחידה פעלה לגיבוש הגדרת מהו "חוף נקי" ככלי עזר להחלטות של
משרד הבריאות ומשרד הפנים לפתיחת חופים לציבור הרחב
פינוי פסולת: החברה לשירותי איכות הסביבה החלה את פינוי הפסולת
ב-
3
רשויות על פי סדרי העדיפויות שקבע המשרד: הרצליה, ג'אסר א-
זרקה ופלמחים . כמו כן החברה לשירותי איכות הסביבה בלווי אנשי
המקצוע של המשרד החלו בביצוע סקר פסולת מדגמי לצורך קביעת אופן
ויעדי פינוי הפסולת. עוד נקבע כי ביום חמישי יתחילו סקר נרחב לאורך
כל החופים. בנוסף הוחלט כי הפינוי יעשה בתאום עם המשרד והרשויות
בהתאם לדחיפות בשטח וצפוי להסתיים תוך מספר ימים.
ביטוח מתנדבים
: הובהר לרשויות כי עלות הביטוח להפעלת המתנדבים
חלה על הביטוח הלאומי בלבד, מסמך מפורט הופץ לרשויות. משנושא
זה הובהר, יש הענות רבה יותר של הרשויות.
כ-
11,000
מתנדבים הופנו ביום ד' לניקוי החופים ברשויות. בשלב זה
לא ידוע על מספר המתנדבים בפועל .
השפעות מזג אוויר מזג האוויר ביום ד' היה נח לפעילות ניקוי החופים.:
גובה הגלים היה 1.5
מ', אשר הביאו פתיתי זפת חדשים ככל הידוע
לחופי חיפה.
שימוש בחומרים לניקוי חופים סלעיים: החל ניסוי משותף ליחידה
וקט"ג
לניקוי הזפת מהסלעים באמצעות חומרים כימיים.
תמונת מצב של החופים לתאריך זה
: לפי סקרים, נחיתות חדשות נראו
מהחוף השקט בחיפה בצפון ועד חוף תל דור בחוף הכרמל. נצפו חלקיקי
25.02.2021
זפת בים. צפונה ודרומה לטווח זה לא זוהו נחיתות חדשות, חופים שהיו
נקיים לגמרי חזרו למצב התחלתי של בינוני עד כבד. הוחלט כי יש לתת
תשומת לב מיוחדת וזריזה לניקוי טבלאו
ת הגידוד.
נקבע כי היחידה תגדיר את צרכיה בכח אדם מהמחוזות ויחידות המשרד
בתיאום עם מנהלי היחידות.
הוצאו התחייבויות למקדמות תקציב תמיכה לרשויות. הרשויות נדרשו
להחזיר טופס החתימת עו"ד על הסכמה לקיזוז כדי לקבל מקדמה.
בוצע סבב ברשויות לברר מי צריך עזרה באספקת ציוד לצורך הפעלת
כוחות בשטח ולנסות לשדך בין רשויות "עם עודף" של ציוד ל"חסרות"
בציוד. הייתה פניה של עירית חיפה, טירת הכרמל, קיריית ים ומטה אשר
הזקוקות לסיוע בציוד וכן בסיס עתלית.
שימוש בחומרים לניקוי חופים סלעיים: הניסוי לניקוי קטעי חוף סלעי
בראש הנקרה עם 2
חומרים כימיים. בניסוי זה נמצא כי החומרים ישימים
לניקוי הזפת שפגעה בחופי ישראל. לאור זאת הועברו לרשויות הנחיות
לניקוי כימי של חופים סלעיים. ההנחיות כללו ערכי סף לרעילות החומרים
בהם ניתן להשתמש וחובת נוכחות
אקולוג ימי שיפקח על פעולות הניקוי.
פינוי פסולת:
2
צוותים של החברה לשירותי איכות הסביבה החלו
בביצוע סקר פסולת נרחב. אחד, מראש הנקרה עד עתלית והשני מאזור
השרון דרומה. תוצאות הסקר שימשו בהמשך להכנת תכנית לפינוי וליעד
קצה.
כוח אדם:
11
המשרד עבד על שת"פ בין מרכזי המתנדבים ברשויות המקומיות שיהיו
אחראים על ארגון מתנדבים.
כ-
11,000
מתנדבים הופנו ביום ד' לניקוי החופים ברשויות. בשלב זה
לא היה ידוע על מספר המתנדבים בפועל .
תמונת מצב של החופים נכון לתאריך זה
: נציגי מחוזות, כוננים
ומתנדבים ביצעו סקרי חוף לאורך כל החופים. נצפו נחיתות קלות בלבד
28.02.2021
בשני אתרים בחיפה. הוגדר כי יש שיפור ברמת הזיהום ברב החופים,
נמצאו 31
מקטעי חוף במצב זיהום קל מאד מתוך 67
מקטעי חוף.
מצב הזיהום: זיהום משמעותי נותר בעיקר בצפון, באזור ראש הנקרה
מצבורי זפת בין הסלעים ועליהם) ובשיקמונה.(
פעולות ניקוי: פעולות הניקוי ירדו בעצימות בחלק מהרשויות בהתחשב
במצב בשטח ולצורך תאום בין הניקוי לפינוי של הפסולת. בחופי טירת
הכרמל המשיכו לנקות וכך גם בשטחים של רט"ג. צוין כי יש לתת
תשומת לב מיוחדת וזריזה לניקוי טבלאות הגידוד ואזרים סלעיים.
יש צורך לקבל מהרשויות את סדרי העדיפות שלהם לגבי המשך הטיפול
בחוף כדי להיערך להמשך.
נבדק מידע על כתם בים הרחוק: לאחר בדיקה לא נמצא כל ממצא
המעיד על נוכחות כתם שמני בים.
סקרי חוף: נקבע כי סקרי החוף יבוצעו על ידי המתנדבים ומידע משלים
יתקבל מהמפקחים.
תשלומים לרשויות
: עד לתאריך זה הוצאו מקדמות ל-
4
רשויות
שהעבירו טפסים חתומים על הסכמה לקיזוז.
פינוי פסולת: המפקחים נדרשו לוודא כי הרשויות מאחסנות את הזפת
עד הפינוי ע"ג יריעה אטומה באתר אחד או
מספר בודד
של אתרים
ה
נגישים
לרכב הפינוי ולצמ"ה. ושבעוד יומיים צפוי גשם ויש לוודא
הערכות לקראתו.
בקשות לפינוי פסולת: הרשויות נדרשו להגיש לחברה לשירותי איכה"ס
בקשות לפינוי הפסולת. באחריות החברה לשירותי איכה"ס היה לבצע
תיעוד ומעקב אחרי הפניות. המשרד קיבל דיווח על הפעילות. עד
לתאריך זה התקבלו 5
פניות לבקשת פינוי פסולת מזוהמות בזפת
בכמות של כ-
180
מ"ק. בנוסף הוגשו 8
בקשות חלקיות של רט"ג.
באתר בעתלית ארזו פסולת בכמות של מעל 00
1
מ"ק.
מתנדבים ראש עיריית נתניה קבעה שבנתניה לא מופעלים מתנדבים.:
הניקוי מבוצע על ידי חברה קבלנית וחיילים. אחרי שיחה עם ראש אגף
החופים בתל אביב פעילות המתנדבים חודשה. ג'סר א זרקא מינו מרכז
מתנדבים ברשות.
נכון להיום
נראה כי עיריית חדרה לא
משתפת
פעולה
ונשקל הוצ
א
ת צו ניקוי לפי חוק שמירת הניקיון
נצפו נחיתות חדשות של זפת בקטעי חוף לאורך חוף הכרמל וחופי
01.03.2021
המרכז.
מצב הזיהום: זיהום משמעותי נותר בעיקר בצפון, באזור ראש הנקרה
מצבורי זפת בין הסלעים ועליהם) ובשיקמונה.(
פעולות ניקוי כמות המתנדבים במגמת ירידה בכלל וגם בגלל הגשם.:
12
העברת הפסולת
: נקבע שעל מנת שהפסולת המשונעת לרמת חובב לא
תקרע את האריזה ו/או תינזל יש להתאים את האריזות לאופי הפסולת
שנאספה בחוף. בכדי לזרז את פינוי הפסולת הייתה כוונה להעביר
לרשויות חומרי אריזה ושהאריזה תבוצע על ידם. בשלב זה הפסולת
הועברה לרמת חובב ולא נבחר יעד קצה אחר.
כתם חשוד בים הרחוק: בתצפיות אויריות שבוצעו לא הייתה עדות
לכתם נפט / דלק.
מדד "חוף נקי מזפת": הושלמה הכנת מערך ביצוע מדד "חוף נקי
מזפת". נקבע כי המדד הוא לקטעי חוף חוליים או עם חלוקים שנמצאו
בסקרי החוף כ"כחולים" במטרה לקבוע מתי ניתן להפסיק את פעולות
ניקוי החוף ולתת להם סימון "ירוק". נקבע כי ההחלטה על פתיחת החוף
לציבור תהיה ע“י משרדי הבריאות והפנים.
תשלומים לרשויות
: עד לתאריך זה הוצאו מקדמות ל-
4
רשויות
שהעבירו טפסים חתומים על הסכמה לקיזוז.
ניקוי חופים סלעיים לאחר הפרסום של המפרט לניקוי חופים סלעיים,:
הגישו למשרד פרטים על ידי חברה אחת ו-
2
אקולוגיים. נקבע כי תעשה
פניה יזומה לחברות מוכרות. הוכנה מצגת הסבר מפורטת לגבי תהליך
הניקוי של חופים סלעיים. המצגת יועדה לאנשי החברות, האקולוגים
ואנשי הרשויות המקומיות. נקבע כי יש לדאוג לקבל שמות נציגי רשויות
לצורך הטיפול בניקוי החופים.
פינוי פסולת: מאחר ותחזית מזג האוויר קבעה כי צפוי גשם בימים
הקרובים, נקבע כי יש לפעול ולוודא כי הרשויות מאחסנות את הזפת עד
הפינוי ע"ג יריעה אטומה באתר אחד או מספר בודד של אתרים נגישים
לרכב הפינוי ולצמ"ה.
בקשות לפינוי פסולת: עד לתאריך זה לחברה לשירותי איכה"ס הגיעו
פניות לפינוי הפסולת מ-
5
רשויות ומרט"ג בכמות מוערכת של כ-
428
מ"ק מתוכם כ-
100
מ"ק מחוף הכרמל. עד לתאריך זה פונו לרמת חובב
כ-
16
טון .
מתנדבים: נצפתה ירידה במספר המתנדבים לפעילות ניקוי החופים גם
עקב מזג האוויר הגשום. עקב כך המשרד עם המועצה להתנדבות
בישראל, אקו אושן, רט"ג ומשרד העבודה והרווחה הכינו נוהל עבודה עם
מתנדבים שהופץ לרכזים ברשויות. עיריית חדרה פעלה ללא מתנדבים
עד לתאריך זה למרות שהחופים בשטחה נפגעו. תוכנן ליום שישי
בשיתוף עם אקואושן מבצע ניקיון רחב בעזרת מתנדבים.
תמונת מצב של החופים היום: נחיתות חדשות של פתיתים וגושים של
02.03.2021
זפת באזור נתניה. לעומת זאת גושי זפת שהיו בשיקמונה נעלמו ונשארו
מריחות של זפת על הסלעים.
מצב הזיהום: זיהום משמעותי נותר בעיקר בצפון, באזור ראש הנקרה
מצבורי זפת בין הסלעים ועליהם) ובשיקמונה.(
פעולות ניקוי: כמות המתנדבים המשיכה לרדת. הודגשה חשיבות
פעילות רכזי המתנדבים ברשויות לגיוס מתנדבים ולניהול הפעילות.
העברת הפסולת :הגיעו 9
בקשות מרשויות ו-
1
מרט"ג (עבור 9
אתרים)
לפינוי בהיקף של כ-
440
מ"ק . פונו לרמת חובב 32.5
מ"ק. נקבע כי יש
לבקש מהרשויות להשלים את
משלוח הבקשות לפינוי עד סוף השבוע.
13
סקר תת ימי
: התקבלו מחיא"ל
תוצאות של 19
דיגומים שנלקחו על ידם
בים, במים רדודים עד עומק של 1
מ' מחוף ראש הנקרה ועד אשקלון.
עפ"י התוצאות לא נמצאה עדות לשיירי נפט ותוצריו בעמודת המים. על
סמך תוצאות אלו משרד הבריאות עדכן כי יעביר למחרת מסמך
המאפשר לחיל הים לבצע צלילות בים לצורך הסקר התת ימי.
מדד "חוף נקי מזפת"
: החלו בביצוע סקרים למדד "חוף נקי מזפת" ב-
6
קטעי חוף שנמצאו בימים האחרונים במצב זיהום קל מאד –
כחול.""
ניקוי חופים סלעיים בהמשך לפרסום של המפרט לניקוי חופים סלעיים,:
הגישו מספר חברות ו-
4
אקולוגיים את פרטיהם . סוכם עם חח"י על לו"ז
לביצוע סקר זיהום על שוברי הגלים וסביבתם בתחנות הכח אורות רבין
ורוטנברג.
פעילות רשויות
: עיריית חדרה הייתה הרשות היחידה שלא פועלת
לניקוי החופים בתחום שיפוטה שנפגעו באירוע. לדבריהם מתכננים ביום
שישי בשיתוף עם אקואושן מבצע ניקיון רחב בעזרת מתנדבים.
שבוע שלישי
מצב הזיהום: זיהום משמעותי נותר בעיקר בצפון, באזור ראש הנקרה
03.03.2021
(מצבורי זפת בין הסלעים ועליהם) וכן בשמורת טבע חוף השרון, שם
נתקלים בבעיוַת נגישות.
פעולות ניקוי: לא היתה פעילות מאורגנת של ניקוי בחופים עקב תנאי
מזג האוויר.
פינוי הפסולת
: פינו פסולת מ-
7
קטעי חוף ע"י 5
משאיות בכמות
מוערכת של 75
-
100
טונות. בסה"כ פונו עד לתאריך זה כ-
130
טונות .
הפינוי נעשה בסופו של דבר בתפזורת, דרך המקלה ומזרזת את הפינוי.
מחופי ראשון לציון פונתה כל פסולת הזפת.
העברת הפסולת :הגיעו בקשות מ-
16
רשויות מקומיות ומרט"ג (עבור
30
קטעי חוף). נדרש מהרשויות המקומיות להשלים את משלוח
הבקשות לפינוי עד סוף השבוע.
סקר תת ימי: משרד הבריאות העביר לחיל הים אישור לצלילה. כמו כן
התקבל דיווח מ משרד הבריאות כי אין בעיה עם מתקני ההתפלה.
משרד הבריאות התבקש לבחון את אישור הדיג ומועדוני הצלילה.
מדד "חוף נקי מזפת" הוכנה תכנית עבודה מפורטת לפעילות בחופים.:
בין היתר תינתן עדיפות לסיום ניקוי חופי רחצה לקראת פתיחת עונת
הרחצה וחופים רגישים אקולוגית, החופים אשר צפויה בהם עליָה להטלה
של צבות ים. מחר ימשיכו סקרי מדד "חוף נקי מזפת."
תמיכות : עד לתאריך זה הועברו מקדמות ל-
10
רשויות מקומיות
שחתמו על טופסי הקיזוז.
מתנדבים: הסתיימה הכנת דפי מידע לאופן הפעילות של רכזי
המתנדבים ברשויות המקומיות ודף מידע למתנדב עצמו. הוכן גיליון
אינטרנטי שהועבר לרכזים ברשויות המקומיות, המאפשר לעקוב אחר
מספר המתנדבים שהגיעו לפעילות.
פעילות רשויות מקומיות: נקבע כי למחרת תתקיים פגישהעם מנהלי
החופים, כדי לעדכן בתאריך היעד, במדד "חוף נקי מזפת". הרשויות
המקומיות אשר יש בתחומן חופים סלעיים תתבקשנה להעביר למשרד
בהקדם פרטים של איש קשר לטיפול בניקוי הסלעים, שתבצענה על ידי
חברות העומדות בקריטריונים שהמשרד הגדיר ובפיקוח של אקולוג.
הוצע לפנות לרשויות מקומיות שסיימו ניקוי לשתף פעולה עם רשויות
שטרם השלימו את הניקוי.
14
תאריך יעד לסיום פעילות
: התבצעה פניה לרשויות להתארגן לסיום
פעילות הניקוי ופינוי הפסולת בסוף שבוע הבא –
11.3.2021
.
04.03.2021 תמונת מצב של החופים היום
: מספר החופים הנקיים גדל לכ-
60%
.
מצב הזיהום :זיהום משמעותי נותר בעיקר
בצפון, באזור ראש הנקרה
מצבורי זפת בין הסלעים ועליהם)( .
פעולות ניקוי :לא הייתה פעילות
מאורגנת של ניקוי בחופים עקב תנאי
מזג האוויר.
פינוי הפסולת
: פונו כ-
60
טון פסולת. בסה"כ פונו עד לתאריך זה כ-
160
טונות.
העברת הפסולת:
: כמעט כל הרשויות הגישו את טופס הבקשה לפינוי
פסולת.
סקר תת ימי: משרד הבריאות העביר לחיל הים אישור לצלילה . בשלב
זה טרם ניתן אישור של הצבא (קרפ"ר.)
משרד הבריאות התבקש לבחון מתן אישור תוצרת הדיג וכן לקדם אישור
לפעילות ספורט ימי כגון מועדוני צלילה, גלישה ושייט.
מדד זפת בחוף"" הוכנה תכנית עבודה לביצוע "מדד זפת בחוף":
בחופים ה"כחולים" במטרה לבחון באילו חופים ניתן לסיים את פעולות
הניקוי (חוף "ירוק"). ניתנה עדיפות לביצוע מד הזפת בחופי רחצה
מוכרזים לקראת פתיחת עונת הרחצה. עוד נקבע כי בהמשך תינתן
עדיפות לחופים רגישים אקולוגית, כגון חופים אשר צפויה בהם הטלה של
צבות ים, בתחילת חודש מאי.
תמיכות : עד לתאריך זה הועברו מקדמות ל-
13
רשויות מקומיות
שחתמו על טופסי הקיזוז, מתוך סה"כ 21
רשויות.
פעילות רשויות מקומיות:
התקיימה פגישה עם מנהלי החופים, עודכנו
בתאריך היעד של 11.3.2021
לסיום פעולות הניקוי בחופים (חופים
"ירוקים" על פי "מדד זפת בחופים". בוצעה פניה לרשויות מקומיות
שסיימו ניקוי לשתף פעולה עם רשויות שטרם השלימו את הניקוי.
תמונת מצב של החופים היום:
34
חופים נמצאו נקיים ("כחולים,)"
המהווים כ-
60%
מהחופים שנסקרו.
מצב הזיהום: בראש הנקרה המצב השתפר -
הוסרו גושי הזפת שהיו על
07.03.2021
או בין הסלעים. נותרו רק כתמי זפת מרוח. נקבע כי הניקוי ייבחן ויבוצע
לאחר שייקבעו הנחיות מפורטות לאופן הביצוע.
פעולות ניקוי: נמשכו פעולות הניקוי ברשויות, בעזרת מתנדבים. גם
בחדרה החלו לנקות את החוף ודרוש מעקב צמוד. לגבי שטחי החוף מול
שטחי אש: היום התחילו לנקות בחלק הדרומי של שטח אש 82
.
פינוי הפסולת
: פונו כ-
80
טון פסולת, מעתלית ומחיפה. בסה"כ פונו עד
לתאריך זה כ-
225
טונות.
העברת הפסולת:
על פי מה שהיה ידוע, כל הרשויות הגישו עד כה את
טופס הבקשה לפינוי פסולת. חנ"י
טרם ביצעה ניקוי ולכן טרם הגישה
בקשה. נקבע כי במידה ותצטבר פסולת חדשה הרשויות יידרשו להגיש
בקשה חדשה.
סקר תת ימי: משרד הבריאות העביר לחיל הים אישור לצלילה . בשלב
זה טרם ניתן אישור של הצבא (קרפ"ר). חיל הים המתין לאישור
הפעילות שיינתן לחיל הים על ידי אמ"צ. נקבע כי יבוצע תאום מול רט"ג
כדי למנוע כפילות באזורים הנסקרים.
15
משרד הבריאות פעל בתאום עם המשרד להגנת הסביבה להוציא הודעה
משותפת בדבר פתיחת הים לפעילות ספורטיבית ללא הגבלה ואת
החופים המוכרזים שהוגדרו כירוקים על פי מדד ה"זפתומטר". משרד
הבריאות עדכן בנושא אישור הדייג כי הגיעו תוצאות חלקיות של
הבדיקות שנעשו ונדרש עוד זמן ותאום בין כל הגורמים הרלוונטים כדי
להכריע בנושא.
מדד זפת בחוף"" בוצע סקר "מדד זפת בחוף" בחופים ה"כחולים":
שבוצע על ידי עובדי המשרד ומשרדי הבריאות. עד לתאריך זה, 19
קטעי חוף של קילומטר עברו את המדד והוגדרו כירוקים, כולל 13
חופי
רחצה מוכרזים.
ניקוי חופים סלעיים
: המשרד פעל על מנת לקבוע כי רט"ג
יוגדר כגורם
המרכז את פעולות ניקוי האזורים הסלעיים בכל החופים. מכתב בנושא
יועבר למנכ"ל רט"ג, לאחר תאום ההיבטים הלוגיסטיים.
תמיכות : עד לתאריך זה, הועברו מקדמות ל-
13
רשויות מקומיות
שחתמו על טופסי הקיזוז, מתוך סה"כ 21
רשויות. המשרד פעל להכין
קול קורא לרשויות להגשת בקשה להחזר הוצאות ניקוי הזפת בחופים על
קריטריונים מוגדרים.
מתנדבים: צה"ל הסיר את המגבלה של כניסת מתנדבים לחופים מול
שטחי האש, פרט לקטע המרכזי מול פלמחים, שבו הותרה כניסה רק
לחיילים. הודגש כי המתנדבים חייבים להיות תחת חסות רשות מקומית
או צה"ל וחייבים להיות מבוטחים ולעבור הדרכה, רט"ג לקחו על עצמם
לרכז את המתנדבים באזורים אלה, בתאום עם צה"ל.
פעילות רשויות מקומיות:
התקיימה פגישה עם מנהלי החופים, בה
עודכנו בתאריך היעד של 11.3.2021
לסיום פעולות הניקוי בחופים
(חופים "ירוקים" על פי "מדד זפת בחופים". בוצעה פניה לרשויות
מקומיות שסיימו ניקוי לשתף פעולה עם רשויות שטרם השלימו את
הניקוי.
מדד זפת בחוף"": נמשך ביצוע סקר "מדד זפת בחוף" בחופים
ה"כחולים" על פי תכנית עבודה ושיבוץ של עובדי המשרד ומשרד
הבריאות. תוצאות ביצוע המדד:
08.03.2021
נסקרו 68
קטעי חוף של קילומטר, מתוכם:
47
קטעי חוף עברו את המדד והוגדרו כ"ירוקים"(כ-
70%
), והם
כוללים 49
חופי רחצה מוכרזים.
21
מקטעי חוף לא עברו את המדד (כ-
30%
.)
בקטעי חוף שעברו את המדד ניתן להפסיק לעת עתה את פעולות
הניקוי.
בקטעי חוף שלא עברו את המדד והרשויות נדרשות להמשיך
בפעולות הניקוי.
תמונת מצב של החופים היום: מתוך 197
מקטעי חוף של
קילומטר:
24%
מהם הוגדרו כ"ירוקים",
30%
הם חופים "כחולים" בהם
יימשך ביצוע "מדד זפת בחופים."
מצב הזיהום
: נחיתות חדשות של זפת בקריית ים, משיקמונה
בחיפה
ועד לגבול הדרומי של טירת הכרמל, בגבול הצפוני של שמורת הבונים.
בחיפה נצפו מספר גושים מאוד גדולים של זפת על החוף ובמים
הרדודים.
16
פעולות ניקוי: נמשכו פעולות הניקוי ברשויות, בעזרת מתנדבים. גם
בחדרה המשיכו לנקות את החוף, אך לא בקצב מספק. העירייה נדרשה
להגביר את קצב הניקוי על מנת לסיים את הניקוי עוד השבוע. גם חנ"י
נדרשה להגביר את פעולות הניקוי באזור אשדוד. בשטחי החוף מול
שטחי אש 82
נמשכו פעולות הניקוי בחלק הדרומי של שטח האש.
פינוי הפסולת: בתאריך זה פונו 90
טון, בסה"כ פונו עד לתאריך זה כ-
35
3
טון.
סקר תת ימי: בוצעו צלילות סקר תת ימי על ידי גופים כגון רט"ג, זק"א
ואוניברסיטת תל אביב. המשרד פעל לתאום עם כל הגורמים.
פעילות ספורט ימי
ופתיחת חופים: ב 06.02.21
יצאה הודעה משותפת
למשרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים בדבר פתיחת
הים לפעילות ספורטיבית ללא הגבלה וכן פתיחה לציבור של החופים
המוכרזים שהוגדרו כירוקים על פי מדד ה"זפתומטר". לאור הנחיתות
החדשות של זפת בחופים, הוחלט כי חופים "ירוקים" בהם היו נחיתות
יחדלו להיות "ירוקים" עד להשלמת הניקוי והגדרתם מחדש כ"ירוקים."
ניקוי חופים סלעיים: הרשויות נדרשו לפעול בהקדם לסיום הוצאת הזפת
באופן ידני מאזורים סלעיים. ניקוי הסלעים באמצעים מכאניים ו/או כימיים
יבוצע בהמשך על ידי הרשויות לאחר ביצוע סקר אקולוגי לאורך החופים.
נקבע כי על הרשויות יהיה לצאת למכרז ביצוע ניקוי הסלעים על פי
הנחיות מעודכנות שיועברו בהמשך.
תמיכות : עד לתאריך זה הועברו מקדמות ל-
13
רשויות מקומיות
שחתמו על טופסי הקיזוז, מתוך סה"כ 21
רשויות. המשרד הכין קול
קורא לרשויות להגשת בקשה להחזר הוצאות ניקוי הזפת בחופים על פי
קריטריונים מוגדרים.
מתנדבים
: התנדבו בפועל כ-
1,000
מתנדבים דרך הרשויות, ועוד כ-
220
מתנדבים דרך רט"ג. באזורים בהם צה"ל הסיר את המגבלה של כניסת
מתנדבים לחופים מול שטחי האש, רט"ג ריכזה את פעולות המתנדבים
לניקוי החופים באזורים אלה.
עדכון רשויות מקומיות:
המשרד הודיע כי יקיים ביום שלישי וביום חמישי
ישיבת עדכון של מטה החרום בחדר מצב עם נציגי הרשויות וכן יעביר
הודעות לרשויות על פי הצורך.
מדד זפת בחוף"": נמשך סקר "מדד זפת בחוף" בחופים ה"כחולים" על
פי תכנית עבודה ושיבוץ של עובדי המשרד. תוצאות ביצוע המדד:
09.03.2021
בתאריך זה, נסקרו 14
קטעי חוף, מהם 11
נמצאו נקיים ו-
3
נכשלו.
עד לתאריך זה, בסה"כ נסקרו 80
קטעי חוף בני קילומטר כל אחד,
מתוכם:
58
קטעי חוף עמדו בדרישות המדד והוגדרו "ירוקים"(כ-
72%
,)
בהם 57
חופי רחצה מוכרזים מתוך 100
חופי רחצה.
15
מקטעי חוף נכשלו באמות המידה של המדד (כ-
28%
.)
רמזור זיהום החופים""
: תמונת מצב לתאריך זה: מתוך 197
מקטעי
חוף בני קילומטר, 28%
הוגדרו ירוקים,"" 27%
הם חופים "כחולים"
ויימשך בהם "מדד זפת בחופים."
מצב הזיהום: נחיתות חדשות של זפת בחלק מחופי חיפה, טירת
הכרמל, חוף גלים, עתלית, חוף מעין צבי וחוף הבונים. בחופי נתניה היו
נחיתות על פני כ-
150
מ' חוף ועל פי הדיווח החוף נוקה.
17
פעולות ניקוי: נמשכו פעולות הניקוי ברשויות המקומיות בעזרת
מתנדבים. בחדרה המשיכו לנקות את החוף ומחר יבוצע סיור בקרה.
חברת נמלי ישראל נדרשה להעביר תכנית עבודה ולהגביר את פעולות
הניקוי באזור אשדוד.
פינוי הפסולת
: פונו עד לתאריך זה כ-
383
טון פסולת. עד כה הגישו
הרשויות המקומיות בקשות לפינוי פסולת בהיקף כולל של כ-
780
טון.
סקר תת ימי: גובשה הצעה לאתרים שתבוצע בהם צלילה,לפי סדר
עדיפויות. נכתב פרוטוקול ראשוני לגבי אופן עריכת הסקר. התקיים
תהליך של יצירת שיתופי פעולה עם קבוצות מוגדרות ומאורגנות של
צוללנים, כגון אוניברסיטאות, קבוצת הסקרים של ההתאחדות לצלילה,
זק"א וחברת החשמל (שתבצע סקר במתקנים שלה). בוצע תאום בנושא
הזה גם עם רט"ג.
פעילות ספורט ימי ופתיחת חופים: יצאה הודעה משותפת מעודכנת של
משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים בדבר פתיחת
הים לפעילות ספורטיבית ללא הגבלה כולל שמות החופים המוכרזים
הפתוחים לציבור שהוגדרו ירוקים על פי מדד "זפתומטר". לאור הנחיתות
החדשות של זפת בחופים, הוחלט, כי חופים שכבר הוגדרו "ירוקים" והיו
בהן שוב נחיתות, יחדלו להיות "ירוקים" עד השלמת הניקוי והגדרתם
מחדש כ"ירוקים."
ניקוי חופים סלעיים: הרשויות המקומיות נדרשות לפעול בהקדם לסיום
הוצאת הזפת באופן ידני מאזורים סלעיים. ניקוי הסלעים באמצעים
מכאניים וכימיים יבוצע בהמשך על ידי הרשויות המקומיות, לאחר ביצוע
סקר אקולוגי לאורך החופים. על הרשויות המקומיות לפרסם מכרז ביצוע
ניקוי הסלעים, על פי הנחיות מעודכנות שיועברו להן בהמשך.
תמיכות: עד לתאריך זה הועברו מקדמות ל-
14
רשויות מקומיות שחתמו
על טופסי הקיזוז, מתוך 21
רשויות מקומיות. הצעה לקריטריונים
לתמיכה ברשויות המקומיות נשלחה לאישור חברי הנהלת הקרן לשמירת
הסביבה הימית.
מ
תנדבים ב,: 8.3.2021, התנדבו בפועל כ-
770
מתנדבים דרך הרשויות
המקומיות, ועוד כ-
250
מתנדבים דרך רט"ג. לאור הדרישה למתנדבים
באזור חיפה וטירת הכרמל, פורסמה קריאת למתנדבים אשר הופצה
בקרב ארגונים חברתיים בכל הארץ, בפייסבוק של המשרד, באקואושן
ובקבוצות וואטצאפ. רכזי ההתנדבות ברשויות המקומיות הונחו להפיץ
ולפרסם את הבקשה לסיוע של מתנדבים בכל האמצעים האפשריים.
רט"ג
מרכזת את פעולות המתנדבים לניקוי החופים באזורים שבהם
הסיר צה"ל את המגבלה של כניסת מתנדבים לחופים המצויים מול שטחי
האש.
שבוע רביעי ואחרון
מדד זפת בחוף"" נמשך סקר "מדד זפת בחוף" בחופים ה"כחולים":
10.03.2021
על פי תכנית עבודה ושיבוץ של עובדי המשרד. תוצאות ביצוע המדד:
בתאריך זה נסקרו 11
קטעי חוף, מהם 6
נמצאו נקיים ו-
5
נכשלו.
בסה"כ נסקרו עד לתאריך זה 85
קטעי חוף בני קילומטר, מתוכם:
65
קטעי חוף עמדו בדרישות המדד והוגדרו "ירוקים"(כ-
76%
,)
בהם 46
חופי רחצה מוכרזים מתוך 100
חופי רחצה.
20
מקטעי חוף נכשלו באמות המידה של המדד (כ-
23%
)
18
רמזור זיהום החופים"": מתוך 197
מקטעי חוף בני קילומטר:
33%
הוגדרו "ירוקים"
25%
הם חופים כחולים" ויימשך בהם "מדד זפת בחופים.""
מצב הזיהום
: זוהו בשקמונה
(שמורת טבע) נחיתה משמעותית, הגדולה
ביותר עד כה, של גושים בקוטר כחצי מטר לאורך קטע חוף מוגבל
יחסית. בגלל החום כמעט לא ניתן היה לנקות. רט"ג נערכה לניקוי
אינטנסיבי למחרת מוקדם בבוקר.
פינוי הפסולת: עד לתאריך זה פונו
כ-
400
טון פסולת.
נקבע כי לקראת סיום ניהול האירוע ע"י מטה חירום לאומי וחדר מצב
בשבוע הבא:
תוכן תכנית פעולה לימים הקרובים להשלמת הפעולות והסקרים בחופים
כך שבחופים מוכרזים הניקוי יושלם ל"ירוק" ככל הניתן ורמזור החופים
יהיה הכי "כחול" שאפשר.
אחריות על ניקיון החופים שיוותרו עם זפת תמשיך להיות של הרשויות
המקומיות תוך מעקב ולווי צמוד של המשרד.
כחלק מתכנית העבודה המשרד דורש מהצבא, מחנ"י, מרשויות מקומיות
שטרם סיימו לנקות להגביר את פעולות הניקיון ולהשלים את הפינוי של
הזפת שנאספה.
סקר תת
ימי: גובשה הצעה לאתרים שתבוצע בהם צלילה,לפי סדר
עדיפויות. נכתב פרוטוקול ראשוני לגבי אופן עריכת הסקר. נקבע כי
הצלילה תצא לפועל בשבוע הבא לאחר הסערה.
ניקוי קרקעית הים
: נבחנו אמצעים לניקוי קרקעית הים ונמצא כי אינם
יעילים. ניתן לשאוב ביעילות מסוימת את חלקיקי הזפת כשהם צפים
במים.
פעילות ספורט ימי ופתיחת חופים: בהמשך להודעה המשותפת של
משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים בדבר פתיחת
הים לפעילות ספורטיבית ללא הגבלה בוטל גם האיסור על דיג שפורסם
ב-
23.2.21
.
ניקוי חופים סלעיים: הוחלט שלפני ביצוע ניקוי הסלעים המשרד יוזם
סקר אקולוגי לאורך החופים. בקשה למימון הסקר הונחה על שולחן ועדת
המכרזים של הקרן. על הרשויות המקומיות לפרסם מכרז ביצוע ניקוי
הסלעים, על פי הנחיות מעודכנות שיועברו להן בהמשך.
תמיכות: עד לתאריך זה הועברו מקדמות ל-
14
רשויות מקומיות שחתמו
על טופסי הקיזוז, מתוך 21
רשויות מקומיות.
הגשת תביעה לקרן הפיצויים הבינלאומית לזיהומי ים בשמן 1992
:
לצורך קידום רצון המשרד להגיש תביעה לקרן, נקבע כי בסוף השבוע
יגיע נציג של הקרן לקחת דיגומים של הזפת. הדיגום חייב ציוד רב ועזרה
בכח אדם.
מתנדבים: כמות המתנדבים ירדה בצורה משמעותית הירידה הורגשה
גם ע"י רכזי התנדבות ברשויות המקומיות. היה פער גדול בין
המתעניינים ונרשמים למספר המתנדבים שמגיעים בפועל. הרשויות
שהיו זקוקות למתנדבים : חיפה , חוף הכרמל, קרית ים, וטירת הכרמל.
רט"ג
ריכזה את פעולות המתנדבים לניקוי החופים באזורים שבהם הסיר
צה"ל את המגבלה של כניסת מתנדבים לחופים המצויים מול שטחי
האש.
19
עדכון רשויות מקומיות:
פורסם שהמשרד יקיים ביום חמישי ישיבת
עדכון של מטה החרום בחדר המצב עם נציגי הרשויות המקומיות ובה
יעביר להן הודעות על פי הצורך. רשויות הזקוקות לכח אדם לניקוי חופים
יכולות לפנות לרשויות חופיות שסיימו לנקות ו/או להעסיק קבלני כח אדם
במימון כספי התמיכה של המשרד לרשויות המקומיות.
"
רמזור זיהום החופים"
–
תמונת מצב לתאריך זה: מתוך 197
מקטעי
11.03.2021
חוף בני קילומטר"
32%
הוגדרו "ירוקים"
23%
הם חופים "כחולים" ויימשך בהם "מדד זפת בחופים."
מצב הזיהום: נצפו נחיתות חדשות בחלק מחופי חוף הכרמל. זפת
נחשפה בחופי קריית ים.
מדד זפת בחוף"" נמשך סקר "מדד זפת בחוף" בחופים ה"כחולים":
ובחופי רחצה שלא עברו את המדד. לאחר ביצוע מדידות מדד זפת
בחוף, הצטרפו החופים הבאים לסטאטוס "חוף ירוק": בחיפה –
שלושה
חופים: בחוף השרון –
חוף שפיים (געש)
בתאריך זה נסקרו 8
קטעי חוף:
4
נמצאו נקיים
4
נכשלו.
בסה"כ נסקרו עד היום 89
קטעי חוף בני קילומטר כל אחד, מתוכם:
67
קטעי חוף עמדו בדרישות המדד והוגדרו "ירוקים"(כ-
75%
,)
בהם 72
חופי רחצה מוכרזים מתוך 100
חופי רחצה.
22
מקטעי חוף נכשלו באמות המידה של המדד (כ-
25%
)
פינוי הפסולת: עד לתאריך זה פונו 481
טון פסולת. בתאריך זה נעשה
פינוי נוסף של כ-
60
טון באמצעות 4
משאיות מ-
4
אתרים לאורך החוף.
מתנדבים
: פעלו כ-
300
מתנדבים ברשויות המקומיות (לא כולל רט"ג.)
חלק מהרשויות הפסיקו להפעיל מתנדבים. בחיפה, חוף הכרמל קרית ים
ונתניה תוכננה הפעלת מתנדבים גם בשישי שבת הקרובים וגם במהלך
שבוע הבא. ג'סר א-
זרקא, בת ים, עמק חפר, טירת הכרמל, מטה אשר
ונהריה תיכננו להפעיל מתנדבים במהלך שבוע הבא וביום המעשים
הטובים ב-
16.3
.
תחזית ליום שישי
12/3/2021
קבעה כי: צפוי ים סוער. גובה גלים חזוי
170
–
350
ס"מ ואפשר שיגיעו לגובה 4
מטר. הים ירד בלילה ויישאר
רגוע עם גלים של עד 1
מ' עד ליום שלישי, אז צפוי לעלות. רוחות
מערביות צפוניות מערביות בד"כ בתחום אזימוט 270
–
290
במהירות
25
–
45
קמ"ש, משבים עשויים להגיע עד 65
קמ"ש. מזג אוויר: מעונן
חלקית –
מעונן, עד הצהרים יתכנו גשמים מקומיים.
פ
ורסמה ההיערכות לסגירת אירוע" זפת בסערה "שתאריך היעד -
יום
שלישי 16
במרץ 2021
יעדי המשרד להגנת הסביבה עד לתאריך זה:
השלמת ביצוע מדד זפת בחופים המוכרזים ל"חוף ירוק"
ביצוע סקר אחרון-
מפת רמזור חופים. בדגש על הרשויות המקומיות:
מטה אשר, קריית ים, חיפה, טירת הכרמל, חוף הכרמל, חדרה, חוף
השרון
יע
די הרשויות המקומיות עד לתאריך זה :
ריכוז מאמצים להשלמת סטאטוס "חוף ירוק" לחופים המוכרזים
20
השקעת מאמץ בחופים שעדיין לא נקיים על פי המפה
גיבוש תכנית פעולה להשלמת ניקיון החופים
תתקיים ישיבת סיכום מטה החירום וחדר מצב בהשתתפותנציגי
הרשויות החופיות, רט"
ג, משרדי הבריאות והפנים, עמותתאקואושן
סגירת אירוע:
16.03.2021
המשרד להגנת הסביבה הודיע כי נכון לתאריך 16.3.2021
, אירוע "זפת
בסערה" שהוגדר כזיהום חופים ברמה
מסתיים.
TIER2b
המשך פעילות: החל ממחר, יום רביעי 17.3.2021
, על הרשויות
המקומיות החופיות להמשיך בפעולות ניקוי ממוקדות בחופים אשר על פי
תמונת מצב נוכחית במפת "רמזור זיהום החופים" לא הגיעו עדיין לדרגת
"כחול" המסומן כזיהום קל עד נקי, לרבות חופים סלעיים הנדרשים
לפעולות ניקוי בהמשך. רצ"ב קובץ תמונת מצב מעודכנת ומפת "רמזור
זיהום החופים."
המשך פעולות הניקוי על ידי הרשויות המקומיות יתבצע בהתאם לתכנית
הפעולה הממוקדת של כל אחת ואחת מהרשויות עד להשלמת ניקיון
החופים. תכניות הפעולה הממוקדות יעודכנו תוך תיעדו
ף
על פי
קריטריונים תפעוליים ואקולוגיים ועדכונם בהתאם למצב בשטח.
תכניות החירום המקומיות
של הרשויות ימשיכו על פי הצורך בייצור
תמונת מצב מקומית בחופים, שתעודכן מעת לעת.
תיעוד בעלי חיים שנפגעו מהזפת כפי שהתקבל מרשות הטבע והגנים:
פונו לבית חולים לחיות בר-
חמסן, שחף אגמים ושחף ארגמני, חרדון
ושקנאי.
פונו למרכז הצלת צבי ים -
21
צבים הובאו לטיפול ו15
מתו.
בעלי חיים שנמצאו מתים -
מורנה ים תיכונית, מחבטן, תמירון, 25
שחפים, חמסן.
ביצוע סקרי חוף –
כללי: מתחילת האירוע בוצעו 462
סקרי חוף ע"י
מפקחי היחידה, עובדי יחידות אחרות במשרד להגנת הסביבה
ומתנדבים, אשר שמשו להכנת תמונת מצב יומית עדכנית להכנת מפת
רמזור זיהום החופים.""
בתאריכים 14-15.3
בוצעו 70
סקרים לקבלת תמונת מצב עדכנית,
המתוארתלהלן.
15.3
: מתוך 187
מקטעי בני
"רמזור זיהום החופים – "תמונת מצב ל-
קילומטר חוף הניתנים
לסקירה (השאר –
10
ק"
מ -
בתוך מתקני
תשתית סגורים):
ביצוע סקרי חוף –
כללי: מתחילת האירוע בוצעו 462
סקרי חוף ע"י
מפקחי היחידה, עובדי יחידות אחרות במשרד להגנת הסביבה
ומתנדבים, אשר שמשו להכנת תמונת מצב יומית עדכנית להכנת מפת
רמזור זיהום החופים.""
בתאריכים 14-15.3
בוצעו 70
סקרים לקבלת תמונת מצב עדכנית,
המתוארתלהלן.
רמזור זיהום החופים" –
תמונת מצב ל-
15.3
: מתוך 187
מקטעי בני
"
קילומטר חוף הניתנים לסקירה (השאר –
10
ק"מ -
בתוך מתקני תשתית
סגורים):
21
"מדד זפת בחוף"- כללי :
מדד "חוף נקי מזפת" ("זפתומטר") בוצע 128
פעמים, לעיתים מספר
פעמים באותו מקטע חוף של קילומטר. המדד בוצע על ידי עובדי
המשרדים -
הגנת הסביבה, הבריאות והפנים.
נכון ליום 15.3.21
ישנם 94
קטעי חוף של קילומטר בהם בוצע "מדד
זפת בחוף" לפחות פעם אחת, מתוכם:
-
73
קטעי חוף עמדו
בדרישות המדד והוגדרו "ירוקים"(כ-
78%
)
מקטעי חוף נכשלו באמות המידה של המדד (כ-
22%
)
-
21
חופי רחצה:
"מדד זפת בחוף - "
מתוך 101
חופי רחצה מוכרזים שנסקרו עד כה, 83
עברו את מדד זפת
בחוף (הוגדרו כ-
"ירוקים"), שהם 82%, ו-
18
חופים נכשלו(
18%
)
טבלת ביצוע דיגום זפת בחופים על ידי מפקחי היחידה הימית
תאריך
חוף מעבדה
18/02/2021
אולגה
בקטוכם
18/02/2021
הכוכבים
בקטוכם
18/02/2021 דדו חיפה
בקטוכם
18/02/2021
קצאא אשקלון המכוןהישראלילאנרגיה וסביבה
18/02/2021
זמיר-
חיפה המכוןהישראלילאנרגיה וסביבה
21/02/2021 צפוניתלת"כ אשכול-
אשדוד המכוןהישראלילאנרגיה וסביבה
21/02/2021 אולגה- חדרה המכוןהישראלילאנרגיה וסביבה
22/02/2021
ניצנים
בקטוכם
22/02/2021
בת ים
בקטוכם
23/02/2021 בצת
בקטוכם
23/02/2021 געש
בקטוכם
23/02/2021
הבונים
בקטוכם
23/02/2021
הבתולה קריית ים
בקטוכם
28/02/2021
הצוק-
תל ברוך המכוןהישראלילאנרגיה וסביבה
22
ג.
תכנון מול
ביצוע
אופן יישום
הנחיות
התלמ"ת בזמן האירוע
התכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (התלמ"ת)
, מהווה מסגרת ארגונית, המאגדת את
הגורמים השונים הפועלים בתגובה לאירוע של שפיכת שמן שעלול לגרום לזיהום הסביבה הימית לאורך חופי
מדינת ישראל ובים התיכון. תכנית זו הינה חלק מהתארגנות אזורית לטיפול משותף ולסיוע הדדי בעת אירועי
חירום של זיהומים גדולים. התלמ"ת משמשת כמסמך מנחה כלפי כל רשות מרשויות המדינה וכל גורם אחר
שמוטלים עליהם תפקידים או חובות. כל רשות מקומית, מפעל ומיתקן ביטחוני כהגדרתם בחוקהמוצע, וכן את
רשות הטבע והגנים, צריכה להכין ולעדכן תכנית מוכנות ותגובה לתקרית אשר עלולה להתרחש בתחומם.
פרק זה יפרט את
פעולות ניהול האירוע "זפת ב
סערה" על בסיס שלבי התגובה כפי שהם מוגדרים בתלמ"ת.
שלב I
תגובה מידית2
1
.
קבלת דיווח ראשוני
–
דיווחים ראשוניים הועברו למפקחי ומנהלי היחידה
הימית
החל משעות הבוקר
ב17
לפברואר, מפקחי היחידה החלו בסיורי חוף לאיסוף מידע וקבלת תמונת מצב עדכנית.
קביעה ראשונית של רמת האירוע ( ה-
tier
)
–
כאשר מתקבלת תמונת מצב כוללת, מנהל היחידה
הארצית להגנת הסביבה הימית מגדיר את
האירוע ברמת 2b Tier
מאחר
ש: הזיהו
ם
פגע ברצועת חוף
ארוכה ה
מצריכה פעול
ת
מספר תוכניות חירום מקומיות; לא זוהה מקור הזיהום; המדובר בזפת; הפגיעה היא
בעיקר מקו המגע של הים ובחופים עצמם (פחות בים). הטיפול באירוע יבוצע על ידי בעלי תכניות מקומיות
שנפגעו או בצפי להיפגע,
בניהול מטה החירום של הרשות הלאומית כפי שהוגדרה –
היחידה הארצית להגנת
הסביבה הימית במשרד להגנת
הסביבה.
כינוס מטה חירום ו
הפעלת חדר המצב -
בשלושה הימים הראשונים (17
–
20
) פעל צוות חדר מצב
באופן של מפגשים וירטואלי
ים
עם נוכחות פיזית
מצומצמת
בעיקר בגלל תקופת הקורונה.
בשטח פעלו מנהל
הפעולות בחופים ומפקחי היחידה בגזרת ים תיכון.
מפגשי
עדכון
ותמונת מצב התקיימו
בין פעמיים לשלוש
פעמים ביום והחל מ 22.02.21
כל אנשי מטה היחידה הוקצו
להפעלת חדר המצב,
בעקבות ההחלטה
שההתנהלות
הווירטואלית אינה מספקת ויוצרת עומס רב ומשום כך
הנוכחות הפיזית נדרשת. עקב מגבלות
הקורונה חדר המצב פעל במשרדי מטה היחידה בקומה 23
ולא ממתקן חדר המצב המשותף עם רספ"ן
בקומה 1
(-)
כמוגדר בתלמ"ת ומתורגל בתרגילים.
סמנכ"ל המשרד האחראי על היחידה הימית נכח מיום
תחילת הארוע באופן צמוד למנהל הארוע. ביום שבת ה 20
לחודש התכנס מטה החירום בחדר המצב
לראשונה עם השרה להגנת הסביבה והנהלת המשרד לביצוע הערכת מצב מסודרת פיזית. מאותו יום ואילך
השתתפו השרה להגנת הסביבה, המנכ"ל ונציגי הנהלה נוספים בכל יום לפחות פעם ביום.
הערכת מצב מקדימה
▪
הערכת בטיחות (סיכוני התלקחות וסיכוני חשיפה.)
בתאריך 21.02.21
לאחר
פניית מנהל הזירה הכין
משרד הבריאות מסמך
המלצות למניעת השפעות בריאותיות שליליות בקרב עובדים ומתנדבים, בפינוי זפת
מהחופים. זאת בנוסף לניטור האוויר על ידי כונני סביבה של המשרד להגנת הסביבה
שהראה על רמת
חומרים אורגנים,
נמוכה מאוד
באוויר, ב 22.02.21
בוצע ניטור אוויר גם על ידי צוות של כיבוי אש במספר
נקודות בחוף הכרמל.
▪הערכת פוטנציאל זיהום.
חדר המצב יזם ארבע
טיסות תצפית מעל הים על מנת לברר האם ישנם כתמי
שמן נוספים בים, בטיסת התצפית ב 20.02.21
זוהו מספר כתמים חשודים כשמן בקרבת החוף באזור
שיקמונה בחיפה. בעקבות זאת נערך סיור ימי
משלים
שלא זיהה זיהום בים.
בהערכות שבוצעו בחדר מצב
נקבע כי
אין
עדויות לכתמים נוספים בים אך יש היתכנות גבוהה להמשך נחיתות של זפת בחופים ככל
שגובה הגלים יעלה
וזאת מזפת מאותו מקור
ראשוני שנצבר בחלקו בקרקעית הים ובין סלעי
ה
חוף.
בנוסף,
2 יומן ניהול חדר המצב נמצא במשרדי היחידה הימית
23
נערכה פנייה יזומה על ידי מטה החירום לארגון REMPEC
ודרכם ל EMSA
לקבלת כל הדמאות הלווין
לשפכי נפט באזורנו בשבועיים שלפני תחילת הארוע בים. לא נראו כתמי שמן חשודים נוספים לאחר תאריך
תחילת הארוע.
שלב II
מענה ראשוני
2
.
התראה לגורמים הרלוונטיים על הצורך בהפעלת התוכניות המפעליות ותכניות ההגנה המקומיות
לפי הצורך.
כבר בשעות הראשונות של היום הראשון לאירוע הועברה הודעה לכל הגורמים הרלוונטיים
להפעלת תוכניות החירום המקומיות שלהם ולכלל גופי הממשל הרלוונטיים
כך גם עודכנו במייל ובהודעות
SMS
לאורך האירוע.
הפעלת התוכנית לטיפול באירוע רחב היקף של המשרד להגנת הסביבה.
מאחר והאירוע הוגדר
כאירוע רמה 2b Tier
הפעלת התוכנית של המשרד
לטיפול באירוע רחב היקף אינה מתחייבת
גיבוש אסטרטגיית הפעולה. הוחל בשלב הראשון בהכנת תוכנית
המפרטת כיצד ובאילו אמצעים
יפעלו הרשויות המקומיות והפועלים בחופים, על מנת להשיג
בהקדם האפשרי את פינוי הזפת מהחופים.
מינוי מנהל פעולות בחוף ומנהל פעולות בים.
ביום הראשון של האירוע מונה מנהל הפעולות בחוף
ולאחר חמישה ימים מונתה מנהלת הפעולות בחוף, ל
רגל שינויים בצוות החקירה לזיהוי מקור הזיהום. לא
מונה מנהל פעולות בים עקב מיעוט ה
צורך בפעולות בגזרת הים למעט מספר סיורים ימיים שבוצעו
לאורך
ימי
האירוע ומענה לחשד לשפך
ב
20
לפברואר שכלל הוצאת ספינת קבלן עם ציוד לטיפ
ול בזיהום ים בשמן.
מטה החירום ירכז מידע על מצב הים, מזג האוויר ותנועת הכתם. במידת האפשר יש להסתייע
בסיור אווירי או לחילופין בסיור ימי. המטה עדכן באופן שוטף את תחזית מזג האוויר ומצב הים.
במהלך
השבוע הראשון של האירוע התקבלו מספר ידיעות על חשד לכתמי שמן במרחקים של 70
עד 120
מייל ימי
מחופי ישראל, מטה החירום ביצע הערכת מצב האם כתמים אלו מהווים סכנה לחופים על ידי הפעלת מודל
לחיזוי תנועת שמן בים MEDSLIK
ובייעוץ של החברה לחקר ימים ואגמים (
חיא"ל)
ובעקבות זאת בוצעו
מספר טיסות תצפית
הן במטוסים קלים שנשכרו על ידי המשרד להגנת
הסביבה בליווי
עובד
י
היחידה הימית
והן על ידי מערכי הסיור המוטס
של חיל הים וחיל האוויר אשר בהן לא זוהו כתמים בים. מפקחי היחידה
הסתייעו מספר פעמים במועדון השייט בחיפה ושיטור ימי
לביצוע סיורים בקרבת החוף.
ראש המטה ישתמש בנתונים העדכניים על מנת לעדכן באופן שוטף את הערכת המצב
הבטיחותית. במידת הצורך יעודכנו הנחיות מטה החירום בהתאם. הנחיות מטה החירום עודכנו על פי
ני
תוח הנתונים מהשטח
על פי זרם הנתונים ובניית תמונת הצב היומית לאורך האירוע.
ראש המטה ישתמש בנתונים העדכניים על מנת לעדכן באופן שוטף את הערכת המצב
הסביבתית. עדכון זה מאפשר:
▪איתור משאבים בסיכון ודרוג עדיפויות להגנה:
נבדק
באופן שוטף
מול אגף ההתפלה ברשות המים
ומול מתקני ההתפלה האם הזיהום מהווה סכנה לפעילות מתקני ההתפלה וכן מול חברת חשמל.
▪
קביעת אזורי הקרבה בהתאם לתוצאות "ניתוח הרגישות לטיפול בזיהום בשמן ובחופים"
:
מצב
הצבירה בו הגיע השמן לחופים (זפת) ותנאי הים בשבוע הראשון של האירוע לא אפשרו שימוש
בחוסמי חוף לצורך הפעלת אפשרות "חופי הקרבה"
וזאת מבדיקה שנעשתה בחיפה.
▪מעקב אחר יעילות הטיפול בכתם וקביעת מטרות.
מפקחי היחידה עקבו אחר יעילות הטיפול בחופים
ואת התאמתן למטרת הפעולה.
ח
לוקת עבודה לחברי מטה החירום (צוות ניהול; צוות טכני; צוות רכש; צוות סביבתי; צוות פיננסי;
צוות משפטי; חומרים מסוכנים; צוות הצלה והנצלה; צוות קשר ומחשוב; דוברות ויחסי ציבור;
מנהלה ולוגיסטיקה.) בתאריך 23.02.21
בוצעה חלוקת עבודה למטה חירום/חדר מצב על ידי מנהל
הזירה ומנהלת חדר המצב. צוות ניהול ושליטה חדר מצב, צוות תיאום, צוות חקירה, צוות מדעי, צוות
רכש לוגיסטיקה ותקציב, צוות פסולת, צוות תמונת מצב, צוות מתנדבים, צוות קשר בינלאומי, צוות
תקשורת, צוות פניות ציבור.
בנושא הטיפול בפסולת השמנית התקיים שיתוף פעולה הדוק בין מטה
החירום ואגף קרקעות מזוהמות, דבר אשר סייע רבות למתן פתרון יעיל ובפרק זמן קצר יחסית.
24
פתיחה / הקמה של חפ"ק קדמי. הקמה של חפ"ק קדמי תעשה ע"י מנהל הזירה עפ"י שיקוליו,
סמוך ככל הניתן לאתר שבו מתבצעות העבודות.
מאחר וגזרת החופים המזוהמים כללה את מרבית
רצועת החוף מראש הנקרה בצפון ועד חוף זיקים בדרום
(כ 185
ק"מ) לא הוקם חפ"ק קידמי נייח למנהל
הפעולות בחוף, מנהל
ת
הפעולות בחוף
הייתה נייד
ת
וביצע
ה
את
תפקיד
ה בתנועה מתמדת
בין החופים
בגזרות השונות. בשל
חוסר בכוח אדם ביחידה הימית
וזמינות
משתנה
של סיוע מאגפי המשרד מנעו
מלהקצות צוות קבוע לסיוע למנהל
ת הפעולות בחוף דבר אשר פגע בעבודת
ה והקטין את מוטת השליטה
האפקטיבית.
שלב III
מענה משלים
3
.
עדכון שוטף של הערכת מצב בתיאום עם מנהלי הפעולות בים ובחוף וקבלת תמונת מצב.
▪ עדכון שוטף של הערכת מצב בתיאום עם מנהלי הפעולות בים ובחוף.
התקיימו ישיבות עדכון של
חדר המצב, פעמיים ביום לאורך
האירוע
ואליהן הוזמנו על פי הצורך, בעלי התפקידים מהשטח, נציגי
רט"ג, משרד הבריאות, שלטון מקומי, עמותת אקואושן, חקר ימים ואגמים ואחרים.
▪
קבלת תמונת מצב
סקר חופים-
טכניקת ביצוע סקרי החופים המופיע בתלמ"ת
התגלתה כ
לא מספקת
בעיקר בשל הצורך
למלא
טפסים על
גבי מחשב מהשטח
או ל
חילופין ל
הדפי
ס את הטופס, דבר אשר פגע באיסוף נתונים
מדויקים, אחידים ועקביים וכן דרש הקצאת כח אדם לאיסוף וניתוח הנתונים. עקב כך נדרשה הפשטה,
דיגיטציה והתאמה של טכניקת הסקירה דבר אשר בוצע ביעילות וביצירתיות רבה, על ידי
יצירת
טפסי
דיווח
דיגיטליים הניתנים למילוי גם בטלפון
נייד, אשר
עברו מספר עדכונים לאורך האירוע.
על
ידי כך
בוצעו סדרה של 462
סקרים
לאורך החופים
לאורך
האירוע במטרה לקבלת תמונת מצב עדכנית מדי
יום. אשר הוצגה למטה החירום
וכן פורסמה
לציבור הרחב
לאורך
האירוע.
מדד זפת בחופים-
לאורך התקדמות ניהול
האירוע, נדרש להגדיר
את רמת הניקיון הרצויה
שעקבותיה ניתן
להפסיק את פעולות הניקיון באותו
מקטע
או לחלופין נדרש
השקעה נוספת בניקיון
החוף לפתיחתו.
לא היה בנמצא בנספחי התלמ"ת מדד ראוי אשר לפיו ניתן היה לקבוע "כמה נקי זה
נקי."
למטרה זו גיבש מטה החירום את
מדד זפת בחופים"" (זפתומטר,) המדד
התבצע בחופים כאשר
הנקיים
ביותר במקטעי חוף היו "כחולים." בכל
רצועה של 1
ק"מ חוף בוצעו סקרים ויזואליים לאיתור
זפת. הסקר בחן שני מדדים: מדד פני החול ומדד זפת קבורה.
הסקר נעשה
בשליש הדרומי ובשליש הצפוני של הרצועה בשלוש רצועות המייצגות את קו המזרחי
של החוף, מרכז החוף ואזור קו המים. סקר ויזואלי- בכל רצועה מייצגת הסוקרי
ם בחנו
3
קווי
סקר
באורך של
10
מטרים וספרו גושי זפת על פני החול. בקצה כל
סקר ויזואלי
בוצע
סקר סינון:
הסוקר
מלא דלי של
10
ליטר בחול מהשכבה העליונה (
20
הס"מ
העליונים) וסנן את החול
דרך מסננת בעלת
גודל עין של עד
5
X
5
מילימטר. כל
סוקר יקבל
אמצעים
לביצוע
הסקר
(דלי
ונפה.) בכל רצועת חוף
בדקו סה"כ 6
נקודות.
הסוקר
ספור את כמות הזפת לפי ההגדרות הבאות:
ב.
1
. פתיתי זפת: חלקיקי זפת בעלי
קוטר
באורך של עד
1
ס מ."
ב.
2
. גושי זפת: גושים בעל
קוטר
ארוך מ-
1
ס"מ
ב.
4. גושי זפת גדולים: גושים מעלי קוטר ארוך מ10
ס"מ.
25
המדד
הוגדר בהתאם לקריטריונים הבאים:
מקטע
נחשב כ"עובר את המדד" אם לא נמצאו בו מעל 30
פתיתי זפת ו/או 20
גושי זפת בסקר
הוויזואל
י
ו/או בסקר הסינון;
חוף
בו הסוקרים
הבחינו
עם הגעתם
בזיהום משמעותי על פני השטח
נסקר
ויזואלית בלבד ולא עבר
את המדד.
בחוף
שעבר את המדד
ניתן
היה
לאשר
את הפסקת עבודות הניקיון.
טיסות סיור:
בוצעו 4
טיסות סיור לאורך החופים
על ידי מפקחי היחידה הימית. במהלך הטיסות לא
ניתן היה להבחין בממצאים מיוחדים המעידים על זיהום נוסף בים. לאור החשד
לזיהום נוסף בשמן כ-
150
ק"מ בים מול החופים הדרומיים, בוצעו 3
גיחות אוויריות ע"י משרד הביטחון, אשר שללו חשדות
לכתמי שמן.
סקרים ימיים: בוצעו כ-
15
סקרים ימיים באמצעות כלי שייט של גורמים שונים: השיטור הימי, חברת
מעגן, אקואושן, שייטי חיפה והיחידה הימית. לא נמצאו
ממצאים למעט פעם אחת בה זוהו פתיתי זפת
בעמודת המים.
המכון לחקר ימים ואגמים ביצעה דיגום מי םי ב-
19
תחנות
לאורך החוף
בסמוך לקו החוף, מראש
הנקרה בצפון עד זיקים בדרום. הדיגום
בוצע ביום שלישי
23/2/2021
ע"י צוות חיא"ל חיפה. דוגמאות
מים נאספו
ובוצעו אנליזות: pH
, צפיפות, ,DIC לקליניות , ,TOC כספית, נוטריאנטים, כלורופיל
,PAH ,TRPH
ובדיקות
מקרוביוטיות.
תוצאו
ת
הדיגום
שמשו כאחת ה
אינדיקצ
יות שמשרד הבריאות
השתמש בה על מנת לפתוח את הים לדיג וצלילה.
סקר
צלילה: עקב מיקום הרדוד של הזפת בקרקעית הים פעילות בכלי שייט וצלילה
הוגבלו על ידי
מצב הים.
רוב
הממצאים של הצלילות הראו שלא נמצאו כמויות משמעותיות של זפת בקרקעית הים
למעט בחוף הסלעי בחיפה.
מיעוט המקרים הנוספים של יציאת זפת מהים
לאחר תום
האירוע
מצביע
גם על
כך
שככל הנראה אם
נשארו
כמויות של זפת בקרקעית הים היא אינה משמעותית.
הערכה של הצלחה או אי-
הצלחה של פעולות הטיפול באירוע ועדכון דרכי המשך הטיפול בהתאם.
היחידה הימית
פנתה להתייעצות מקצועית בסיוע של ארגון REMPEC
אשר יצר קשר עם שני מכוני
מחקר בטיפול בזיהום ים בשמן המובילים
באירופה. מהדיון
שהתקיים
עם מיטב המומחים
המייעצים
לאמנת ברצלונה,
עלה שפעולות ידניות
הן אכן
אופן הטיפול המיטבי לאופי
האירוע.
•
היחידה פעלה בשיתוף פעולה עם יוזמות לבדיקת טכניקות וטכנולוגיות לטיפול בזפת בחופים לרבות
בדיקת מערכי סינון חול
שביצעה רשות הטבע והגנים. לאור המענה שטכנולוגיות
אלו
נתנו בחלק
מהחופים, התאפשר לרשויות החופיות
לרכוש נפות מכניות מתקציב המשרד להגנת הסביבה.
•
על
מנת לבחון את רמות ההצלחה של פעולות הניקיון בחופים של הזפת,
היחידה הימית הגדירה
מדד חדש שהתבסס על תובנות
מתכנית
חוף נקי. מדד הזפת כלל בחינה ויזואלית וכן חפירה בעומק
החול על מנ
ת
לקבוע את רמת הניקיון בחוף. פרסום המדד נעשה באופן שוטף מול הרשויות
החופיות וגם היווה כלי לפתיחת חופי רחצה
לציבור הרחב על ידי משרד הבריאות ומשרד הפנים.
26
המשך הפעולות המתמשכות בחוף ומתן תמיכה לוגיסטית רצופה עד להשלמת הפעולות.
כבר
בתחילת הארוע, וכלקח מתרגילי היחידה (בדגש על התרגיל האחרון מאוקטובר 2020
,)
מטה החירום
לקח על עצמו ו
ריכז את נושא פינוי הפסולת השמנית שנאספה בחופים. לשם כך הוחלט לקחת את
החברה לשרותי איכות הסביבה.
מטה החירום תיאם בין צורכי הרשויות המקומיות לפינוי, לבין החברה
לשירותי איכות הסביבה שהופעלה כזרוע ביצוע לטיפול בפסולת השמנית. פעולות הועלו בעדכון יומי
וסוגיות מקומיות קיבלו מענה לאורך האירוע.
מתן מענה לאמצעים הנדרשים לטיפול ארוך טווח כגון: אחסון ביניים של שמן, אמולסיה ומים
מזוהמים; אחסון חול מזוהם וכדומה.
מכוון שבאירוע זה מצב הצבירה של השמן שזיהם את החופים
היה
גושים
ופתיתים של זפת
חצי-
מוצק
ה,
נדרש מטה החירום להנחות את הרשויות לארגון והקמה של
אתרי אחסון ביניים של הזפת והחול המזוהם. הנחיות אלו הועברו בשבוע הראשון של האירוע
והתחדדו במהלכו כשנדרשו לכך. יוזמת הריכוז של כל פעולות הפינוי על ידי גורם ממשלתי אחד היתה
יעילה גם מבחינת פינוי יחסית מהיר לאתרי אחסון של החברה בנאות חובב, גם מבחינת ריכוז עלויות
וגם מבחינת הטיפול הסופי באמצעים תרמליים.
שלב
IV
שיקום
4
.
מטה החירום יקבע את אופן הטיפול בפסולת (נוזלית, אדמה מזוהמת וכו.)'
מטה החירום בשיתוף
אגף קרקעות מזוהמות
במשרד להגנת הסביבה, פעל מהיום הראשון של האירוע לקבוע את אופן
הטיפול בפסולת. לאחר שהתברר היקף ואופי הזיהום, נבחנו כל אפשרויות הטיפול הקימות בישראל
ולאחר שי
ק
לול כלל הנתונים נקבע כי הפסולת תטופל במתקני חברת ביוסו
יל ברמת חובב.
מטה החירום יקבע את האופן שבו יש לבצע שיקוםשל הסביבה הנפגעת (שיקום החוף)
מצע קשה-
מטה החירום קבע כיצד יש לערוך את פעולות הניקוי ושיקום החופים בכלל ובעיקר את
הפעולות בחופים בעלי מצע קשה אשר הינם סביבה רגישה יותר לפגיעת הזיהום מצד אחד ולפעולות
הסרת הזפת מהצד השני.
מטה החירום פעל לביצוע סקר אקולוגי מקיף של המצע הקשה בחופים
שנפגעו בזפת על מנת להתוות דרכי פעולה מותאמים לאותם אזורים וכן עיגן זאת במתן תקציבים
להשלמת פעולות אלו על ידי הרשויות החופיות.
מטרות הסקר
האקולוגי הינם
מיפוי מפגעי הזפת על
גבי מצעים קשים, הגדרת סוג המפגע (אסטטי או אקולוגי) וחומרתו והמלצות ודגשים לטיפול המפגע.
הסקרים בוצעו במקטעי חוף בכל הרשויות, כולל בחופי רט"ג, הממוקמים מגעש צפונה ואשר יש בהם
מצע קשה. תוך
עדיפות לחופים בהם ישנו דיווח על הימצאות מפגעי זפת במצע הקשה מהאירוע
הנוכחי. הסקרים בוצעו ע"י
צוות
אקולוגים ימיים בעלי היכרות מעמיקה עם החי והצומח המאפיין
מצעים קשים בסביבה החופית של הים התיכון. שבע
ת האקולוגים ערכו סיורים רגליים לאורך קו החוף
מראש
הנקרה עד
לסידנא
עלי, תוך תיעוד הזפת על גבי המשטחים הקשיחים והשפעתה על ערכי טבע
ותשתיות חוף המשמשות את הציבור.
עיקר זיהו
ם הזפת על גבי
המצע הקשיח היה בחופים הצפוניים, בראש הכרמל, ובחוף הכרמל, עד
דרום חדרה. החוקרים דיווחו גם על זפת ישנה שנשארה בשטח מאירועים קודמים.
עיקר ההמלצות היו
ניקוי ידני או גירוד הזפת
מהסלע. ממצאי הסקר הועברו לרשויות החופיות והמשך הפעולות מתקיים גם
כעת (ינואר
2022
.)
סקרים
וניקיון תת ימי-
עיקר
הזפת הגיעה עם גלי הסערה אשר לקחו את הזפת לעורף החופים, כך שלמעשה מרבית הזיהום
הוצא
מהמים. עם זאת, נחיתות נוספות של זפת לאחר תחילת הניקוי רמזו על מצבורי זפת שעדיין
נמצאים בים, בעיקר בסביבות של חופים סלעיים. כמו כן, חלק מהזפת חזרה לים עם הגלים לפני
שהספיקו לנקות
ה
מהחוף, מה שיצר חשש למצבורי זפת נוספים בים.
על מנת
להעריך את היקף מצבורי הזפ
ת בים ואת
הצורך
לבצע צלילות ניקיון, נדרש
מרכז הצוות
האקולוגי ביחידה הימית ל
קדם ביצוע סדרת סקרי צלילה באתרים בעלי
מצע סלעי או מול חופים בהם
היו נחיתות חוזרות של זפת מהים. הסקרים נעשו
בסיוע של הגופים הבאים:
27
•
זק
"א
•
זק"א
צוללים תל אביב וצוות צוללים צפון
איתור
והצלה
•
המחלקה לציויליזציות ימיות באונ' חיפה
•
החברה
לחקר ימים ואגמים –
מעבדתו של פרופ' גיל רילוב
•
צלילות
ניקיון בסיוע התאחדות הצלילה
•
שנרקול
ניקיון בסיוע עמותת אקואושן
להלן הסקרים שבוצעו וממצאיהם:
ממצאים
אתר תאריך
גוף מבצע
מסלול
מול בריכת הדגים ועד 1
לא נמצאה זפת בקרקעית.
מעיין צבי 15.3.21 זק"א
ק"מ דרומה וחזרה.
לא נמצאה זפת בקרקעית
עכו
22.3.21 אונ' חיפה
נמצאו
עשרות גושים,
רובם עגולים
או
אובלים, לרוב בודדים
או במקבצים של
שניים
שלשה .רובם נצפו בקו
חיא"ל
הרדוד ממוקמים בתוך
שיקמונה 16.3.21
(
ד"ר גיל
בורות עמוקים
רילוב)
שקרקעיתם חלוקי אבן ,
סלע חשוף
או חול, הם לא היו
דבוקים והיו קלים
לאיסוף.
זק"א תל
לא נמצאה זפת בקרקעית
תל דור
22.3.21
אביב
28
תחנות
כח
אורות
לא נמצאו גושי זפת על
חח"י (גדי
רבין,
10.3.21
לאורך שוברי הגלים
הקרקעית.
דייסי)
רדינג
ורוטנבר
ג
בקו החוף נמצאה כמות
זפת לא קטנה באזור
הכנסיה
ובעיקר ממנה
ולכיוון צפון-
מזרח. רובה
בכדורים קטנים וחלק
מועט בכדורים בינוניים.
נמצאו מריחות של זפת
זק"א
על פני רכס הכורכר
צוללים
המקומי. מריחות הזפת
מול
תל אביב
נמצאו על פני שטח גדול
שכונת
–
יחידת
למדי. מריחות הזפת היו
8.4.21
בת גלים
צוללי
רבות אך בכל אזור בכמות
בחיפה
הצפון
קטנה ביותר. יש מקומות
חילוץ
שמריחות הזפת כוסו כבר
והצלה
בחול (שככל הנראה
'נדבק' כבר לזפת) ורק
נגיעה בחול (עם כפפות
כמובן) ותחושת הרכות
בנגיעה מלמדת על 'זפת
טרי' יחסית.
לאור
ממצאי הסקרים בוצע פיילוט ב"
שנירקול ניקיון"
בחוף
שקמונה. הפיילוט נעשה ע"י ד"ר דרור
צוראל מהיחידה הארצית להגנת הסביבה הימית יחד עם עמותת אקואושן.
צילום: מיכל
וימר, עמותת
אקואושן
29
במסגרת המשך פרוייקטלי וממוקד להוצאת שאריות זפת לאחר תום הארוע, בתאריך 25.6.21
בוצעה
צלילת ניקיון של התאחדות הצלילה ומתנדבי
"משמר
הים" במימון המשרד להגנת הסביבה. הצלילה
נעשתה בחופי בת גלים בחיפה, והוצאו כ-
20
ק"ג של זפת מהמים. צילומים: "משמר הים"
רט
"ג
ביצעו צלילת ניקיון בגן לאומי תל דור, בה הוצאו מהמים כחצי טון של גושי זפת ופסולת זפת.
30
מתוך דו"ח הרט"ג
לסיכום התנדבות ב"שנירקול ניקיון"
של
זפת
שקועה
במימי
גן לאומי תל- דור
החזרת ציוד
והחזרה לכשירות-
הציוד לניקוי חופים הוצא רובו ככולו ממחסני הרשויות המקומיות
החופיות וארגונים.
קול קורא שפרסם המשרד להגנת הסביבה
בעקבות האירוע, הקצה תקציב מיוחד
להשלמת המחסנים ולהגדלתם ושיפורם בהתאם לתכניות החירום המקומיות. הרשויות המקומיות
נקראו לרכוש בתקציב המוצע את הציוד שהיה במחסניהן בתחילת האירוע ובמידת הצורך
להצטייד
בציוד נוסף אשר
ישלים
את מוכנותן לאירועי זיהום חופים בשמן בעתיד.
לצורך כך הקצתה הקרן
למניעת זיהום ים מסגרת תקציב בהיקף כולל של
עד
30
מיליון .₪
כתיבת דוחות והפקת לקחים-
היחידה הימית ביצעה מספר ישיבות פנימיות להפקת הלקחים
מהאירוע. בנוסף,
הונחו הרשויות המקומיות לבצע הליך דומה ולהעביר את
המסקנות והלקחים שלהן
ליחידה.
כמו כן נערך תיחקור והפקת לקחים בעמותת אקואושן וברשות הטבע והגנים. נאספו דוחות
תחקיר והפקת לקחים מכל גוף שביצע והעביר ליחידה. דו"ח זה הינו דו"ח המסכם את פעילות מטה
החירום ואנשי המשרד להגנת הסביבה שפעל
ו
במסגרת אירוע "זפת בסערה" ואולם גם מביא בחשבון
את ההערות ולקחים כפי שהועברו על ידי הגופים השונים.
תקצוב ו
פיצויים בגין זיהום חופי ישראל בזפת
5
.
הקרן למניעת זיהום
ים
בהמשך
להחלטת ממשלה מס' 832
מיום 23.2.2021
בנושא טיפול באירוע זיהום חופי הים התיכון
בישראל ("זפת בסערה") והחלטת הנהלת
הקרן למניעת זיהום ים,
כאמור לעיל
פרסם
המשרד להגנת
הסביבה
קול קורא ל
מתן
סיוע ל
רשויות המקומיות ולרשות הטבע והגנים ל
טיפול
וניקוי
זיהום ה
חופים
כתוצאה
מהאירוע. מטרת ה
תמיכה
היא לסייע בביצוע פעולות ניק
יון חופי ים התיכון בישראל מגושי
זפת וטיפול בהם, לרבות בבעלי החיים שנפגעו מהזיהום
וכן השלמת הערכות עתידית לטיפול בזיהום
שמן בחופים של הרשויות החופיות.
הקרן הבין לאומית
–
IOPC FUND
במצבי זיהום ים משמן עמיד (oil persistent
) הנישא במכליות נפט ימיות, מדינה החברה באמנת הקרן
(
זכאית לקבל פיצויים בגין נזקי הזיהום.)
IOPC
FUND
בעקבות פנייתו ומאמציו
של המשרד להגנת הסביבה אל הקרן הבין-
לאומית והוכחת התנאים
הבסיסיים להכרה בקיומו של נזק זיהום כמשמעותו בחוק, החליטה הקרן לשלם פיצויים בגין נזקי
הזיהום בשמן עמיד (
נפט גולמי,
בצורתו כזפת) שנחת בחופי ישראל החל מתאריך ה-
17
בפברואר
2021
, בהתאם לחוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמ
ן, התשס"ד-
2004
תשלום הפיצויים נובע
.
31
מהחלטת הועד המנהל של
הקרן הבין-לאומית
מחודש יולי 2021, שבמסגרתה החליטו המדינות
החברות, פה אחד,
על מתן אפשרות לפיצוי למדינת ישראל בעקבות אירועי זפת בסערה. הפיצויים
ישולמו לכל מי אשר יוכח כי נגרמו לו נזקים ישירים כתוצאה מתקרית הזיהום לאורך חופי הים התיכון
בישראל.
עקב העובדה שלא ניתן היה למצוא את המכלית העבריינית למות עם בעליה את הדין,
בחנו ביחידה
הימית –
בסיוע אנשי חברת "ענבל" ורשות הספנות והנמלים –
את אפשרות תביעת פיצויים מול הקרן
הבין-
לאומית לפיצויים על הים זיהום משמן, כאשר טענת ישראל, בתמיכת מנהל הקרן, הייתה כי
מדובר בשטיפות מכלי נפט גולמי מאותו מקור, שנשפכו לים ככל הנראה במכוון, בתחילת פברואר
2021
כאמור, ולאחר שנשלח לישראל מומחה מטעם הקרן הבן לאומית שבדק ולקח עשרות דגימות,
.
התקבלה דרישת המשרד להגנת הסביבה
וישולמו פיצויים על נזקי זיהום זה לכל מי שנפגע כתוצאה
מזיה
ום הזפת.
המשרד להגנת הסביבה פרסם את המידע באתר האינטרנט, בפרסומים בעיתונים
מובילים וכן ברשתות החברתיות לטובת ולידיעת הציבור שנפגע מהאירוע.
זהו הארוע הראשון אשר בו ישראל פנתה לקבלת פיצוי מהקרן הבין-
לאומית.
חקירת הגורם לארוע
6
.
תחקיר זה עוסק כפי שהוסבר בפעולות ניהול הארוע לטיפול ניקוי ושיקום כפי שמנחה התלמ"ת, ואינו
עוסק בפעולות חקירתיות,
המלוות
תמיד
תקריות זיהום החשוד שנגרם על ידי יד אנושית.
אולם יש לומר בכל זאת מספר דברים.
על-
פי החקירה האינטנסיבית
שערך המשרד להגנת הסביבה -
שהחלה
מיד עם תחילת הארוע ב 17
בפברואר ונמשכה עד אמצע מרץ –
נחשדו כ 39
אוניות ובוצעו
פעולות בדיקה לשלילת האוניות על מנת להגיע לחשודה העיקרית. הוקם צוות חקירה מקרה מפקחי
היחידה הימית ובסיוע יועץ משפטי של המשטרה הירוקה. כמו כן הצוות הסתייע ברשות הספנות
והנמלים ומפקחי כלי השיט של הרשות וכן בגורמי מודיעין אזרחי בארץ ובחו"ל. בסופו של תהליך,
הראיות הנסיבתיות החזקות,
הצביעו על מקור הזיהום שהוא מכלית נפט גולמי בשם Emerald
אשר
לפי הניתוח שנערך שפכה כמה עשרות מ"ק
או יותר, של נפט גולמי
(ממכלי השטיפה SLOP
)
במרחק
של כ-
130
ק"מ מחופי ישראל. המכלית
בבעלות חברה סורית, שינעה נפט מהמפרץ הפרסי לסוריה
ולאחר מכן חזרה למפרץ הפרסי. לא ניתן היה להוכיח מעל לכל ספק את החשד וללא ראיות פורנזיות
עצמאיות ועקב סוג המכלית ובעליה,
לא ניתן היה למצות הליכים מול המכלית ובעליה, אשר התברר,
כי נוסף על הזיהום, הם
אינם מבוטח
ים.
32
ד.
פערים ולקחים
מרכזיים
להלן
תמצית הניתוח
לזיהוי תחומים מרכזיים בפעולות התגובה בהם
אותרו
פער
ים
בין
המתוכנן
לבין מה
שקרה בפועל.
על כן פרק זה הינו
התוצאה של ניתוח ועיבוד
המידע שנאסף מבעלי תפקיד
ים ב
יחידה
הימית
שלקחו
חלק
באירוע, ממסמכי מטה החירום
וממידע
ומתחקירים שהועבר
ו מה
גופים ה
שונים.
התחומים
השונים מחולקים לנקודות לשימור (חוזקות); נקודות לשיפור (חולשות); לקחים לביצוע
1
. התרעה מוקדמת
נקודות
לשיפור
באירוע
זה לא התקבלה כל התרעה מוקדמת
בגין חשד לזיהום המתקדם לעבר חופי ישראל מהים.
משנת 2014
ועד לסוף שנת 2019
היחידה
הימית קיבלה דרך קבע, התר
ע
ות ל
חשדות ל
זיהומי ים בשמן,
עלפי הסכם ביננו למערכת Net Sea Clean
המופעלת
וממומנת על ידי הסוכנות האירופאית לבטיחות
השייט EMSA
. שירות זה
ניתן
לתקופה של
5
שנים
המאפשר למדינות שכנות לאירופה בים תיכון, לקבל ללא
תשלום את התרעות המערכת. ב
תום שנת
2019
החל
מהלך לחידוש ההסכם
מצד EMSA
, עקב שינויים
בתנאי ההסכם לרבות כאלו הקשורים לאחריות המדינה תנאי השימוש במידע. המהלך לבחינה מחודשת
ומעמיקה ובקבלת הסברים מ EMSA
נמשך
מספר חודשים אחרי פג תוקף ההסכם הקודם.
אולם בידי
הסוכנות האירופית
הייתה
התרעה על חשד לכתם שמן במרחק של
50
ק"מ
מערבית לאשדוד
בתאריך
11.02.2021
.
מידע זה לא
הועבר לידי לישראל
מסיבות לא ברורות. כמו כן אף אוניה או מטוס לא דיווח על
כתם שכזה. רק לאחר בירור אקטיבי של
אנשי היחידה הימית במשרד מול REMPEC
ו EMSA
כבר ב 17
בפברואר בשעות הערב, התברר כי אכן
הלווייני
ם
גילו אנומליות חשודות
ככתם.
אולם,
בניתוח
מדוקדק שנערך,
הרי
שבמקרה של התרעה מוקדמת באירוע "זפת בסערה"
כאמור ב 11
לחודש,
לאור
המרחק
הגדול בים ופיזור גדול של השפך
ובמיוחד תחזית
מזג
האוויר -
סערה נכנסה למזרח
הים התיכון כבר ב 16
לחודש –
לא
ניתן היה לטפל בזיהום
בים באופן אפקטיבי. בניתוח שנעשה על ידי
מומחי הקרן
הבין-
לאומית שהוצלב גם על ידי חקירת המשרד, השפך שהה בים לפחות שבועיים ומשום כך
הפך לזפת אשר קשה מאוד לשאוב אותה מהים. ה
פגיעה ה
משמעותית בחופים היתה מתקיימת בכל מקרה.
לקחים
א.
יש להקים מערך מודיעין לגילוי והתרעה מוקדמת מזיהומי ים בשמן המשלב בין התרעות לוויינים, הוקמה
תחזוקה והפעלה של מערכת רדאר חופי
–
במסגרת הניטור הלאומי.
ב.
צעד משלים
ומחויב
להתר
עות
הוא
מערך זיהוי
, וידוא
ומעקב אווירי זמין 24/7
על בסיס התרעות מכל
הגורמים
, לצורך החלטות על אופן הטיפול בתקרית זיהום בשמן בים או בחופים.
ג.
בנוסף, רצוי לרכוש שרותי מערכת מומחה אשר תנתח מצבי התרעות שכאלו לרבות היכולת לאתר
ולהצליב מידע לגבי גורמי הזיהום האפשריים.
ד.
לבסוף, נדרש לתגבר את היחידה הימית בכח אדם ייעודי אשר יוכל לתת מענה להתרעות כאלו 24/7
לרבות ניתוח ופענוח וכן הרצת מודלים מתאימים לחיזוי תנועת השפך.
2
.
תמונת מצב וסקרי חוף:
נקודות לשימור
תמונת
מצב מתעדכנת ומקיפה
הוצגה
לאורך האירוע וזאת תוך יצירתיות
והתאמה מהירה למציאות בשטח,
אף על פי שלא
היתה בנמצא
מערכת
מי
חשוב ייעוד
ית ומותאמת.
נקודות לשיפור
האחריות על ביצוע הסקרים היא של בעלי
התח"מ
ים. עליהם
להקפיד על ביצוע סקרי חוף על ידי התח"מ
כחלק מרכזי מקביעת אסטרטגיית הפעולה ומהמעקב על יישום האסטרטגיה בשטח.
יש צורך במערכת ניהול ובקרה ושילוב הרשויות החופיות. מומלץ להכשיר מתנדבים קבועים אשר יתורגלו
בביצוע הסקרים כחלק מהתח"מ המקומית.
33
הכנת תח"מ, תרגולם, הצטיידות והפעלה אינם מגובים כיום בחקיקה. כל שנעשה עד היום נעשה בהסברה
ושכנוע, אך זה אינו מספיק.
לקחים
ה.
יש לפרט ולרענן
בתלמ"ת ובתח"מ
הנחיות
אופן ביצוע הסקרים, אופן איסוף המידע, צרכי כוח האדם
והלוגיסטיקה הנדרשים לביצוע סקרי חוף לפי ק"מ חוף וסוג הקרקע.
ו.
יש לרכוש מערכת שליטה ובקרה
ממוחשבת הנגיש
ה
לכל הגופים המעורבים באירועי זיהום
ים וחופים.
ז.
יש לתרגל והכשיר ביצוע
סקרי ים לקבל
ת
תמונת מצב
טובה ל
זיהו
ם בעמודת המים וקרקעית הים ובחוף.
ח.
יש להעביר חקיקה שתיתן סמכויות למשרד להגנת הסביבה ליישום מוכנות והפעלה בעת ארוע.
3
. ניהול האירוע
נקודות לשימור
ניהול ארוע
תורגל עשרות פעמים בעבר בתרגילים בכל ההיקפים. נהלי העבודה בחדר המצב רשומים
והעבודה לפיהם גם בעת חוסר ודאות, הוכיחה כי למרות חוסר כרוני בכח אדם, הרי שהתרגול החדיר עבודה
מסודרת שאפשרה ניהול מהרגע הראשון.
נקודות לשיפור
א.
מנהל האירוע
הלאומי לא היה פנוי לכל
תדרו
כי ומפגשי צוות
הניהול של
חדר המצב,
מאחר והיה עסוק
חלק משמעותי מזמנו בישיבות תדרוך
עם השרה והמנכ"
ל, בחקיר
ת גורמי התקרית,
בשיחות תכופות
לתדרוך התקשורת והכנסת ו
כן בהכנת חומרי התביעה מול קרנות הפיצויים IOPC
מנהל הזירה (סגנו).
שמתפקידו
עסוק בניהול
הפרטני של
הפעולות,
נמצא בעומסי עבודה משמעותיים ומתמשכים לאורך
מרבית ימי התקרית ומכאן נוצרה תחושת תסכול ו"חוסר ביד מכוונת" בקרב חלק מהעובדים.
אנשי חדר
המצב התמודדו עם כמות
עצומה של
משימות והסיוע שהתקבל בכח אדם לא מיומן, לא נתן מענה לכל
הצרכים.
ב.
ניהול חדר המצב בקומת המשרדים - לניסיון זה היו מגרעות וגם חוזקות. עקרונית נראה כי ניהול מרכזי
בחדר המצב הייעודי הוא עדיף. אולם בהחלט יש לתרגל גם ימוש במשרדי היחידה הימית כאזור עבודה
עבור צוותים של חדר המצב ולהשאיר את מפגשי מטה החירום המנהל, לחדר הקבוע.
לקחים
ג.
חובה
להגדיל את תקני כח האדם של היחידה הימית,
על מנת שאנשיה המהווים את גרעין בעלי ההכשרה
המקיפה ביותר ורמת התרגול הגבוהה ביותר יתנו הם את המענה המלא ככל שניתן.
ד.
יש לפעול לשלב באופן קבוע
קבוצות
עובדים במחוזות ואגפים מקצועיים באירוע זיהום ים בשמן וזאת
באופן קבוע לכל
אורך האירוע.
במצב ארוע לאומי של זיהום ים בשמן, כל עובדי המשרד להגנת הסביבה
חייבים להתייצב לתפקידים שונים בשטח ובמטה.
ה.
יש
לעדכן ולבחון מחדש שיטות ניהול אירוע להטמעה בעידכון התלמ"ת ובתחמ"ים מקומיים.
ו.
לקח חוזר - יש
לרכוש מערכת שליטה ובקרה ייעודית לניהול אירועי זיהום ים בשמן הכוללת בין השאר
ניהול יומן אירועים, קבלת דיווחים וסקרים, ניהול ציוד וכח אדם, הצגה ושיתוף תמונת מצב מדויקת לכלל
הגופים הפועלים בשטח, ריכוז והצגת כלל המידע והנתונים הנדרשים לצורך קבלת החלטות וקביעת דרכי
פעולה, מעקב על ביצוע משימות.
4
.
חדר מצב מול המפקחים:
נקודות לשיפור
עומס העבודה וריבוי המשימות
שהיה למפקחים
בתחילת האירוע פגע
ביכולתם לעקוב אחר ההנחיות
שהעביר מטה החירום לתחמ"ים ולהעביר משוב
ב
אם ההנחיות התקבלו ומבוצעות על ידי התחמ"ים.
לקחים
א.
חובה ל
הקים סביב מנהל
ת
הפעולות
בחוף,
צוות חפ"ק קבוע ומתורגל
בן שלושה עד ארבעה עובדים
מיומנים, שירכז
מידע בקשות מהשטח והנחיות ממטה החירום, מענה טלפוני וקשר
אלחוטי, ומעקב אחרי
ביצוע הנחיות
, כל זאת
תוך סיוע למפקחים בשטח.
34
ב.
יש להנגיש
לאנשי השטח –
באמצעים אלקטרונייים -
את סט ההנחיות העוברות לרשויות באופן שוטף
ומותאם במסגרת מע
רכת ניהול
האירוע הנדרשת.
ג.
יש לייחד ישיבות הערכת מצב ומשוב יומיות,
המוקדשות לדו שיח ישיר בין המפקחים בשטח לחדר המצב
וזאת באופן קבוע לאורך ניהול אירוע.
פגישות "שולחן עגול" בו מועלות הבעיות והצרכים מהשטח ומתן
מענה של חדר המצב ומטה החירום לצרכים אלה.
5
. טיפול ופינוי פסולת שמנית:
נקודות
לשימור
א.
התפקדי
המרכזי והחיובי של
החברה לשירותי איכות הסביבה
כזרוע
ביצוע המרכזת ומתכללת את כל
נושא פינוי הפסולת מהחופים ובכל תהליכי
השינוע,
האח
סון
וטיפול בפסולת במהלך האירוע,
סייע רבות
למטה החירום
ולתח מים."
ב.
שילוב אנשי אגף קרקעות מזוהמות של המשרד
במטה החירום מתחילת
האירוע והיכרותם
את הנושא
ואת האתגרים עקב השתתפות
ם
הפעילה בתרגילים לאורך השנים, היה גורם מרכזי בקידום טיפול יעיל
ומהיר בנושא הפסולת.
נקודות לשיפור
ההנחיות לאיתור הקמה ותחזוקת
אתרי חאה
סון ה
חופיים הו
זמניים של
הפסולת השמנית לא בוצעו כנדרש
ולכן רשויות התמודד
ו עם בעיות פינוי ולוגיסטיקה
של אותם אתרים באירוע זה.
בעיות חוסר איטום קרקע,
פסולת שמנית אשר לא גודרה ולא שולטה, מיקום ציבורי בעייתי ועוד בעיות.
לקחים
א.
יש להשלים את המערך הלאומי לטיפול ופינוי בפסולת שמנית מהחופים, באמצעות הסכם קבוע עם זרוע
ביצוע הממשלתית (החברה לשירותי איכות סביבה) תוך הקפדה על זיהוי וקביעת יעדי סילוק, אחסון מיידי
וזמני וטיפול אופטימלי.
ב.
יש
לבחון ולרענן את מיקום אתרי האחסון הזמניים
בכל תכניות החירום המקומיות.
6
.
דוברות ותקשורת:
נקודות לשימור
אירוע זפת בסערה היה
מ
האירועים הגדולים בסדר היום התקשורתי. זהו נתון לא
אופייני עבור אירועים
סביבתיים, המעיד על עוצמת
העניין שהוא עורר, יותר ממשברים סביבתיים קודמים כמו משבר מיכל האמוניה
והזיהום בנחל אשלים, שניהם ב-
2017
.
בסיכומו של האירוע המשרד התמודד עם האתגר התקשורתי והיקף
החשיפה
החיובית עלה בהרבה על החשיפה השלילית.
נראה כי גם הציבור בסופו של דבר, קיבל את כל
המידע באמצעות הודעות מסודרות ועקביות של דוברת המשרד להגנת הסביבה וכן מסיבות עיתונאים
מקוונות ביוזמת המשרד להגנת הסביבה.
נקודות לשיפור
א.
מסיבת עיתונאים מסודרת יצאה לפועל על ידי מטה החירום רק כשבוע לאחר תחילת הארוע. היעדר
מסרים מסודרים לתקשורת יצר בלבול ותחושת "חוסר ניהול" של הארוע בציבור, בימיו ראשונים
ב.
המשרד
ביקש וקיבל צו
איסור פרסום לעניין חקירת הגורם לארוע. האיסור לא הביא כל תועלת (ערוץ
תקשורת פרסם נתוני וזהות אוניות חשודות בהתעלם מהצו) ובהחלט עשה נזק תקשורתי
בציבור ויצר גלי
ביקורת מיותרים בעליל.
ג.
הפניית מ
פקחי שטח לליווי צוותי תקשורת בשטח, הוסיפה לעומס העבודה והרחיקה את המפקחים
מפיקוח על פעולות הרשויות בחופים.
ד.
היקף
הפעילות מול התקשורת יצר
עומס
חריג
על מנהל האירוע
וסגנו
אשר בהיעדר גורמי ניהול מוסמכים
נוספים (היעדר כח אדם,)
הסיט את תשומת הלב הנדרשת
לניהול
האירוע עצמו.
35
ה.
נציג הדוברות היה חלק מחדר המצב בחיפה, החל מהשבוע השני
לאירוע
אולם אלו היו נציגים לעת מצוא
ולא אנשי מקצוע אשר יכולים לנהל ארוע תקשורת
י שכזה
בצמוד למנהל האירוע
. גם
כאן הסיבות היו בגלל
חוסר בכח אדם מקצועי ב
דוברות המשרד להגנת הסביבה.
לקחים
א.
חובה לקיים מפגש יזום עם התקשורת
של הנהלת המשרד –
מסיבת עיתונאים –
מוקדם ככל הניתן עם
קרות ארוע.
כמו כן יש לקיים מפגש תקשורת מסודר לפחות אחת למספר ימים עם מנהל הארוע ובוודאי
במידה ויש התפתחויות חשובות הדורשות יידוע ציבור.
ב.
נוכחות רפרנט מקצועי
מטעם הדוברות ומטעם פניות הציבור בחדר המצב יקל וייעל את העבודה בתחום
זה. מומלץ להדריך
מראש את הרפרנטים ה
אלה בנוש
א זיהום ים וחופים על מנת לתת מענה מקצועי ויעיל
והגדרת רפרנט קבוע
שעובר הדרכות ותרגול קבוע.
7
.
כוח אדם ביחידה הימית:
נקודות לשימור
עובדי
היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית הם אנשי מקצוע בתחומים שונים אשר
הפגינו
מיומנות,
נחישות ומחויבות יוצאי דופן
והשקיעו מעל ומעבר לאורך כל 30
ימי ה
טיפול
האינטנסיבי ושוחק של
האירוע, הן בשטח והן במטה החירום. התוצאות החיוביות
בשטח
הם בראש
ובראשונה
בזכות עבודתם.
נקודות לשיפור
א.
מחסור כרוני
במפקחים ובאנשי מטה ביחידה הימית
גרם לגזרות עבודה רחבות מדי לכל מפקח ומנע
פיקוח יעיל ורציף
, וחוסר בכ"א בחדר המצב גרם לעיכובים בביצוע משימות או באי ביצוען. המענה שניתן
הוכיח את הנחיצות בהגדל
ה
מצבת כח האדם של היחידה הימית באופן
שיית
ן
למענה לאירוע זיהום ים
בשמן. זאת בדגש על העובדה שהאירוע כלל מעט מאוד צורך במענה במרחב הימי ופעולות שכאלה היה
והתרחשו היו
מצמצ
תומ את מצבת כח האדם הזמין
ועלולות היו לגרום לחוסר תפקוד כללי בעת ארוע.
ב.
אירועי זיהום ים וחופים בהגדרתם הינם אירועים המחייבים פעולות אינטנסיביות לתקופות זמן ארוכות של
שבועות ואפילו חודשים. החוסר בכוח אדם גרם לשחיקה רבה של הצוותים ולא אפשר מנוחה וריענון
הצוות תופעה שרק תחריף במידה ויש צורך גם בפעולות בים.
א.
נדרש
לפעול על הכשרה קבועה של צוות מלווה למנהל הפעולות בחוף.
מכוון והיה חוסר חמור בכוח אדם
בפועל איש צוות יחיד נדרש לרכז את המענה מול אגפים ומשרדים את כל המשימות הנדרשות באותו
תחום. בחלק מהזמן ניתן היה להסתייע במתנדבים או באנשי משרד בודדים שהתחלפו בתדירות גבוהה
מדי.
לקחים
יש צורך ב
הוספה
של לפחות 20
תקני כ
ח אדם ליחידה הימית,
על מנת לתת מענה מקצועי ויעיל בעת
אירוע זיהום ים. יודגש כי באירוע הנדון
הופעלו
אמצעים בעיקר בחופים ולא בים. באם נדרש
לטפל
גם
הים, חוסר כ"א והפגיעה בסביבה הייתה קריטית הרבה יותר.
8
. כוח אדם מה
משרד להגנת הסביבה:
נקודות לשימור
פעילות
עוזרת
סמנכ"ל בכיר לפיקוח
ואכיפה
כאחראית על ארגון וגיוס כוח האדם במטה המשרד למול מטה
החירום הייתה יעילה מאוד והקלה רבות על עבודת מטה החירום בחיפה.
התגייסות של עובדים מהמטה בירושלים וממחוזות המשרד, במיוחד ממחוז חיפה, סייעה והקלה על ניהול
הארוע במטה וגם בסקרי השטח.
נקודות לשיפור
תגבור
היחידה
הימית בעובדים ממטה המשרד ומהמחוזות לא היה יעיל.
כוח האדם שסייע במטה החירום
התבסס על מתנדבים מקרב עובדי המשרד שאינם מיומנים במצבי ארוע זיהום ים בשמן,
וכן כאלו שהתחלפו
ולא שימוש או
יכלו לשמש
ככוח סיוע לתקופת זמן ממושכת. גם השימוש בכונני הסביבה
התגלה כפחות
יעיל
36
מאחר ובכול יום מתחלפים הכוננים ונדרשת הדרכה חוזרת בכל יום
אשר דורשת השקעת מאמצים ותשומות
וכן מצמצת את יעילות הפעולות בחופים.
לקחים
א.
ההנחיה והפיקוח על הקצ
א
ת כוח אדם לתגבור מטה החירום והשטח
תצא כהנחיה מול המטה
והמחוזות.
מומלץ לעגן ולהגדיר תפקיד
מתאם כלל משרדי
בנוהלי העבודה באירועים מעין אלו.
ב.
נדרש לנתב כ
ח אדם
ייעודי מתוך המשרד אשר יעזור בשטח ובמטה החירום לתקופות זמן ארוכות במהלך
האירוע. תחלופת עובדים תכופה גוררת בזבוז זמן למידה ולעיתים אף יוצרת עומס עבודה על פני תועלת.
משום כך גם ראוי ליצור
מאגר עובדים לעבודה בשטח מעובדי המשרד שאינם
חלק מתורנות כונני סביבה.
ג.
חובה על אגף משאבי אנוש במשרד להקצות איש קשר
קבוע
ומיומן כחבר חדר המצב, למתן
מענה
ולמעקב קפדני על
סוגיות כח האדם לכלל עובדי המשרד שמתפקדים
באירוע.
9
.
תקציב:
נקודות לשימור
בקרן למניעת זיהום ים היה תקציב פנוי אשר הנהלת הקרן אישרה (לאחר החלטת ממשלה בנדון) להקצות
45
מליון ₪ מתוכו לצורך מימון הפעולות לניקוי ושיקום החופים שניזוקו.
תקציב פנוי, החלטות מהירות של
הנהלת הקרן איפשרו הקצאה מיידית של מקדמות לטיפול יעיל ומיידי, כשבוע מתחילת הארוע.
נקודות לשיפור
חוסר
הבהירות
בימים הראשונים של
האירוע לגבי
מקור למימון פעולות
התחמ"ים (לא היה מקור מזהם ולא
היתה מחויבות תקציבית ממשלתית, עדיין)
גרם לעיכוב בתחילת פעולות התגובה בחלק מהרשויות החופיות
וחוסר בהירות לגבי היקף הפעולות שרשויות מסוימות מסוגלות להפעיל ללא מקור תקציבי חיצוני.
לקחים
א.
הקרן למניעת זיהום ים חייבת לשמר יכולת תקציב למימון ראשוני של פעולות טיפול וניקוי בחירום. כיום
שמורים בה 15
מליון ₪ לארועים אך זה אינו מספיק. משום כך לקרן חייב להיות מקור הכנסה נוסף וקבוע
מתקציב המדינה.
ב.
יש לעגן בנוהל או בנספח לתלמ"ת, את הקול הקורא אשר פותח בארוע לתמיכה ברשויות החופיות, כך
ש
יאפשר באירועים המנוהלים על ידי המשרד להגנת הסביבה, להעביר במהירות תמיכה ברשויות
החופיות בתקציבים ובמקדמות.
ג.
יש
לפעול מול משרד האוצר והחשב הכללי, לקביעת נוהל להעמדת מימון חירום מתקציב המדינה כפי
שמוגדר
בתלמ
"ת
במצבים בהם לקרן אין יתרות תקציב.
10
.
רכש:
נקודות לשיפור
א.
נציג ה
חשבות לא היה נוכח בחדר
המצב.
ב.
בעיות רכש
ולוגיסטיקה
גרמו לכך שמפקחי היחידה פעלו
בימים
הראשונים בחופים מזוהמים בזפת ללא
ציוד מיגון בסיסי של כפפות, נישמיות וע
רדל
יים ולזיהום הביגוד וההנעלה של המפקחים ללא יכולת לספק
ציוד חלופי.
ג.
לא ניתן מענה לצורכי מזון ושתייה לעובדי היחידה והמשרד בשטח ובחדר המצב אשר עבדו שעות ארוכות
ולפעמים מעל ל 12
שעות רצוף. המענה שני
תן על ידי החשבות לסוגיה בזמן אמת לא
אפשר מציאת
פתרון מניח את הדעת.
ד.
עיכובים רבים בהעמדת תקציבים
והזמנות
רכש
לביצוע איסוף וניתוח דגימות
זפת מהשטח,
פגם באופן
קריטי ביכולת היחידה
לתת מענה
מהיר
יותר ודרש תשומות כח אדם לקבלת הצעות
מחיר בזמן
האירוע.
ה.
לשינוע דגימות זפת לחו"ל נאלצנו להשתמש בשירותיו הטובים של נציג חברת "ענבל" הממשלתית.
לקחים
37
א.
יש לייצר נוהל מקוצר לאישור דרישות רכש
הוראת תכ"מ ייעודית או נוהל חשבות)(
. צרכי הרכש חייבים
להיענות
במהירות ויעילות ולא סביר
לעבוד לפי נוהל חשכ"ל הדורש
3
הצעות מחיר ואישור 3
דרגים
במערכת מרכב"ה.
ב.
חובה להקמת צוות רכש וקניינות יעיל אשר נציג
החשבות בעל סמכות אישור רכש נמצא פיזית בכל זמן
הפעילות של מטה החירום.
ג.
תיעוד רכש של כל התקציב בארוע, חייב להתבצע בקפדנות ובמרוכז על ידי מרכז צוות הרכש
11
.
לוגיסטיקה:
נקודות לשיפור
וחסר במענה לוגיסטי
שוטף, פגע ביכולת
לספק מזון ושתיה לצוותים בשטח ובחדר המצב, חלוקת ציוד מגן
מתכלה וחומרי ניקוי, חלוקת ציוד בסיסי לביצוע סקרים, חלוקה ואיסוף צוותי סוקרים והעברת דגימות
למעבדות.
אי מתן מענה
לצרכים אלו על ידי
תגבור חיצוני ליחידה הוביל להפניית מפקחים ואנשי צוות ממטה
החירום
לבצע פעולות
שינוע והובלה על חשבון משימות דחופות אחרות.
לקחים
א.
נציג הבנא"מ חייב להיות נוכח בחדר המצב בעת ארוע ולנהל את כל הקשור במענה לוגיסטי לעובדים
ולכוחות הפועלים מטעם המשרד במטה החירום ובשטח.
ב.
חובה
שבמטה החירום יפעל צוות לוגיסטי הכולל כוח אדם ורכבים אשר ייתן מענה לצורכי הלוגיסטיקה
הקשורים לניהול הפעולות ולעבודת המפקחים בשטח.
12
.
החקירה:
לקחים
פעולות חקירה מצריכות
הקצ
תא כוח אדם מיומן
מתוך היחידה הימית לביצוע פעולות חקירה, דיגום וניתוח
נתונים.
בארוע
נגרעו לעיתים חמישה עד שישה אנשי מקצוע בתחומים שונים לימים שלמים. מצב זה חייב
להיפתר באמצעות השלמת תקני כח אדם מקצועיים בתחומי החקירות, הספנות, האקולוגיה וניתוח והרצת
מודלי חיזוי הידרודינמיים.
13
.
אקולוגיה:
נקודות לשימור
מרכז המחקר והניטור הימי ביחידה הימית ריכז מאמצים וייצר הנחיות רבות לכלל הגורמים הפועלים בשטח
וכן יצר שיתוף פעולה עם מדעני המכון לחקר ימים ואגמים ורשות הטבע והגנים וכן אקולוגים נוספים, הכל
למתן מענה אד-הוק ל
סוגיות
ואתגרי ניקוי והסרת זפת שעלו במהלך הימים
נקודות לשיפור
בצוות חדר המצב היה רק אדם אחד שתחום עיסוקו אקלוגיה ימית, מה שיצר עומס עצום ופגיעה ביכולת מתן
תשובות ומענה מעמיק לסוגיות כבדות שעלו תוך הארוע (שיטות ניקוי, מדד זפתומטר, חומרי מזיקים ועוד.)
לקחים
א.
נספח
בתלמ"ת קובע מפת רגישויות חופים ושיקולים אקולוגיים בניקוי אולם
השיקולים
האקולוגים וקביעת
סדרי העדיפות חייבים להיבחן מחדש.
ב.
יש
לבנות
מאגר אקולוגים
ימיים אשר יפעלו בשטח לזיהוי רגישויות סביבתיות ומתן מענה מהיר למנהלי
הפעולות בשטח ובמטה החירום.
מומלץ
לתרגל שילוב אקולוגים בזמן ניהול
אירוע זיהום ים בשמן.
14
.
מתנדבים:
נקודות לשימור
א.
פרויקט
רשת "מתנדבי חירום ים" שהובילה עמותת
אקואושן בשיתוף
, הנחייה והדרכת
המשרד להגנת
הסביבה,
הייתה
הבסיס המוצלח
שאיפשר
מענה מהיר ויעיל לקליטה והפנייה של אלפי מתנדבים לפעילות
38
ניקוי החופים ולשילובם במאמצי הרשויות החופיות
ורט ג." הרשת שמה למטרה להקים ולהכשיר יחידות
מתנדבים אזוריות לצורך סיוע לרשויות ה
מקומיות החופיות בפעולות התגובה לאירועי זיהום ים בשמן,
ב.
שיתוף הפעולה המיוחד בין פורום רשויות החוף, עמותות לשמירת הסביבה החופית והימית כדוגמת
אקואושן, צלול, אנשי הים התיכון, עמותות סביבתיות כחברה להגנת
הטבע ועמותות התנדבות אזרחיות
אחרות.
יצר אד-
הוק
מטה אחוד לניהול המתנדבים
דבר
אשר ייעל את הטיפול בנושא.
לקחים
א.
יש
להק
ים מערכת רישום וניהול מתנדבים לאירועים מסוג זה. ה
מערכת תאפשר רישום וויסות המתנדבים
והפנייתם לתפקידים ולאתרים מתאימים תוך הבטחת שלומם ובריאותם בד בבד ל
ווידוא
כי הם מבוטחים.
ב.
יש לתקצב את רשת מתנדבי החירום ים באופן
קבוע
וארוך טווח וכן להרחיב את שיתופי הפעולה מול
הרשויות החופיות, על ידי המשרדים הרלוונטיים –
הגנת הסביבה ופנים –
ועל ידי הרשויות המקומיות.
ג.
יש
להוסיף
לתלמ"ת
ולתח"מים נספח מתנדבים,
המפרט כיצד ובאילו תפקידים ניתן להפעיל
ם
באירועי
זיהום ים וחופים בשמן, מה נדרש על מנת להפעיל מערך יעיל של מתנדבים ומהן מגבלות השימוש
במתנדבים.
ד.
יש להרחיב ולהכשיר ולפתח את רשת המתנדבים "חירום ים" באמצעות מיזם משותף עם הממשלה
15
.
הרשויות המקומיות:
נקודות לשימור
א.
רמת
התפקוד של
הרשויות המקומיות החופיות אשר ת
ירגלו פעולות תגובה במסגרת התח"מ שלהן בשנים
האחרונות,
הייתה גבוהה ויעילה ודרשה זמן הסתגלות קצר יותר למאפייני הזיהום מהתגובה של אותן
מהרשויות שלא מקפידות על תרגול והכרות
של תכניות החירום המקומיות ברמה מספקת.
ב.
רמת ההיענות של מרבית הרשויות
החופיות מתוך ה 18
שפעלו בארוע, היתה טובה ומספקת. שתוף
הפעולה ככלל של הגורמים האחראיים ברשויות עם מפקחי היחידה הימית ועם מטה החירום היה טוב מאוד
ג.
פורום רשויות החוף שיוצג על ידי יו"ר הפורום ראש עיריית הרצליה, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל
ומרכז הפורום, היה שותף מלא בניהול השוטף של הארוע ועודכן פעם ביום לפחות ובמרבית הארוע
פעמיים ביום וכך מסרים חשובים אל מטה החירום וממטה החירום לרשויות הפועלות נשמר באופן יעיל.
נקודות לשיפור
א.
נמצא שרשויות מקומיות (מעטות)
שלא נענו להנחיות לבצע ניקוי, הן ככלל כאלו שלא היה להן תח"מ מוכן
מאושר ומתורגל,
או לחילופין שראש הרשות מסיבותיו שלו, לא שיתף פעולה.
ב.
חוסר בסמכות חוקית ברורה של מנהל הארוע מטעם המשרד להגנת הסביבה,
פגע ביכולת לפעול
בסמכות
ובמהירות
למול רשויות שהתמהמהו מלפעול ולטפל בזיהום שפגע
בחופים שבאחריותן.
ג.
במרבית התח"מים לא הקפידו על מניעת הגישה של הציבור הרחב לחופים המזוהמים, דבר אשר סיכן את
הציבור
כמו גם גרם לזיהום
משני ב
עורף החוף. למרות שלראש הרשות ישנה סמכות לסגירת החופים.
ד.
למרות שמטה החירום הנחה את הרשויות לפעול על פי סדר הפעולות המפורט בתוכניות החירום שלהן
לאירועי זיהום חופים ולבצע בין היתר: סקרי חוף, להכין תוכניות פעולה, לקבוע סדרי עדיפות לניקוי החופים
ולבצע בקרה על יעילות הפעולות שלהן ולהציג למפקח היחידה המלווה אותן את ביצוע כל השלבים. רוב
רשויות החוף לא העבירו דיווחים מסודרים למפקח בשטח או למטה החירום.
לקחים
א.
לקח חוזר –
יש לקדם חקיקה להקניית הסמכות הרגולטורית לממונה במשרד להגנת הסביבה להכנת
תח"מ ואישורה ולהפעלתה בהתאם.
39
ב.
יש להוסיף לתח"מים שלב הקובע כי בתחילת האירוע כל תח"מ ימסור למטה החירום את פרטי מנהל
האירוע
בפועל
של התח"מ, מיקום מטה החירום והחפ"ק של מנהל הפעולות ולהבטיח כי ערוצי העברת
מידע עדכניים ותקינים.
ג.
לקח חוזר - יש להקים
מערכת שליטה ובקרה מחשוב עם יכולת של בניית תמונת מצב והנגשת כלים
לרשויות החופיות במתן אינפורמציה שוטפת במהלך האירוע למטה החירום.
ד.
יש לוודא בתחילת אירוע כי הרשויות החופיות פועלות על פי השלבים המפורטים בתח"מ ומקפידות על
ביצוע סקרים, קביעת סדרי עדיפות, בחירת אסטרטגיית התגובה וביצועה.
ה.
יש לקיים ישיבות עבודה קבועות וישירות בין מנהל הפעולות בחופים ו/או
מטה החירום,
למנהלי התח"מים
ולוודא כי כולם מעודכנים ופועלים בכיוון הנכון וזאת בנוסף לישיבות היומיות עם נציג הרשויות.
ו.
יש לוודא כי
הרשויות החופיות משולבות ומקיימות תרגילים
בהיקפים שונים.
16
.
רט"ג
נקודות לשימור
רשות הטבע והגנים תפקדה בצורה טובה. אנשיה לקחו חלק פעיל גם בפעולות ניקוי לכל אורך הארוע וגם
בחודשים שלאחריו, הארוע נוהל באופן מרכזי על ידי ראש תחום הים במעורבות של הנהלת הרשות. נציגי
הרשות נכחו בכל ישיבות חדר המצב כנדרש ועדכנו ככל שנדרש.
17
.
צה"ל
נקודות לשימור
לגורמי צה"ל כמו חיל הים וחיל האויר יש יכולות אדירות שבאו לידי ביטוי מצומצם אך חשוב בארוע זה,
בהפעלת כלים מאוישים ובלתי מאוישים לביצוע זיהוי חשדות של כתמי שמן בים ובחופים, וכן סיוע טקטי
מצומצם בביצוע פעולות ניקוי על ידי חיילים בחופים מסוימים.
נקודות לשיפור
א.
אמנם כאמור,
צה"ל סיפק כוח אדם במסגרת פעולות התנדבות
לטובת פעולות הניקוי של החופים אך לא
דרך מטה החירום,
דבר אשר גרם לא פעם לחלוקה שלא על פי צורכי השטח והגעת כוחות לגזרות שבהן
הם נדרשו פחות ובכך קטנה יעילותם.
ב.
צה"ל מיעט בפעולות
ניקיון
באזורים אשר סמוכים לבסיסים או הנמצאים תחת אחריותו הישירה (שטח
פלמחים, שטח 24
בסיס עתלית),
למרות פגיעתם בזפת, כאשר הכוחות הופנו
דוקא
לאזורים אחרים.
ג.
לצה"ל עדיין אין פקודת הפעלה מטכ"לית למקרי ארוע זיהום ים וחופים.
ד.
למערכת הבטחון יכולות אדירות בהפעלת כלי אויר וים לביצוע זיהוי ראשוני ווידוא ומעקב אחר שפכי שמן
בים. כלי טיס מאוישים ובלתי מאוישים של צה"ל אינם עומדים עדיין לרשות הפעלה של גורם אזרחי כמו
משרד להגנת הסביבה
לקחים
א.
על מערכת הבטחון לייצר פקודה מטכ"לית להפעלת צה"ל לבקשת המשרד להגנת הסביבה לסיוע מערכתי
להתמודדות עם ארוע זיהום ים וחופים בשמן.
ב.
על מערכת הבטחון להגיע להסכם הפעלה של שרותי אויר וים לביצוע זיהוי ומעקב של כתמי שמן בים, מול
המשרד להגנת הסביבה
18
.
התלמ"ת:
נקודות לשימור
התכנית
הלאומית למוכנות ותגובה אשר אושרה ב 2008
בהחלטת ממשלה, היוותה מסגרת עבודה ראויה
וסבירה לפעולת כל הכוחות פעלו לניקוי הזפת ולשיקום החופים, זאת למרות היותה מיושנת והיותה מסגרת
הנחיות בלבד ללא סמכויות רגולטוריות.
נקודות לשיפור
התכנית הינה מיושנת ומבוססת על תרחישים הנדרשים לעדכון. לאחרונה עודכנה התכנית ונספחיה הפעולה
40
שבה בשנת 2014
. בתכנית אין התייחסות לתוספת סיכונים כגון פעילות הפקת גז בים מחד ומאידך היא עדיין
מביאה בחשבון נתוני שינוע דלק שאינו קיים בהיקפי העבר כגון מזוט.
לקחים
א.
יש לבחון את הגדרות התלמת לשלבי פעולה
נדרשים בארועי זפת בחופים ואירועי זיהום ים בשמן בכלל.
ב.
נדרש
לבצע עדכון יסודי
לתלמ
"ת ולהתאימה לידע הקיים בעולם בתחום זה. בין השאר יש לבצע סקר
סיכונים עדכני על בסיס עקרונות ומודלים מודרניים,
להטמיע מסקנות מתרגילים גדולים ומתקריות לרבות
ב
דו"ח זה, להוסיף נספחי עבודה
המפרטים
פעילות
מתנדבים,
ניטור
אוויר, טיפול בפסולת שמנית,
ביצוע
דיגומים, שימוש בחומרים לניקוי מצע סלעי מזפת ושמן צמיג
י, חומרים לטיפול ביולוגי, הנחיות לביצוע
תכנית חירום מקומית/מפעלית ועוד.
ג.
יש לכלול
בתלמ"ת
ובתח
"מים
עזרי ניהול אשר מפרטים בקצרה את השלבים המרכזיים בתגובה לזיהום,
ולבחון ולהגדיר שוב א
ת המשימות ותחומי האחריות של בע
לי התפקיד המרכזיים בניהול הפעולות.
ד.
יש להרחיב בתלמ"ת את ההגדרות והצעדים לגיבוש טקטיקת פעולה לניקוי ושיקום חופים.
ה.
יש לפעול ולתאם גורמי חירום אזרחיים כגון רשות החירום הלאומית (
רח"ל) ולשלב
ה בניהול
אירועי זיהום
ים וחופים בשמן בתרחישי האיום הלאומיים.
ו.
יש להטמיע את עקרונות התלמ"ת –
מוכנות והפעלה –
בקרב משרדי ממשלה והרשויות לרבות משטרת
ישראל, צהל, משרד הבריאות, משרד הפנים ומשרדים נוספים שמעורבותם נדרשת בניהול מטה החירום
באירועים לאומיים ובין לאומיים.
41
ה.
שיפור
הי
ערכות-המלצות ועדת המנכ"לים
החלטה מספר 832
של הממשלה מיום 23.02.2021
בנושא טיפול באירוע זיהום חופי הים התיכון בישראל
("זפת בסערה"), קבעה בין השאר כי: "תוקם ועדה בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה או נציגו
ובהשתתפות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד הפנים, או נציגיהם, וכן מנכ"ל
רשות הספנות והנמלים או נציגו, אשר תמליץ בתוך שישה חודשים על דרכי ההתמודדות עם תרחישי אסון
ימיים וההיערכות למניעתם, לרבות המשמעות בתקנים ובתקציב."
כן קבעה החלטת הממשלה: "להטיל על הגורמים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר לדון
בתקצוב של הקרן
לפי סעיף 16
לפקודת מניעת זיהום מי-ים [נוסח חדש] תש"ם-
1980
, בסך של 25
מיליון
ש"ח במטרה לאפשר לקרן לתת מענה לאירוע בסדר גודל זה בעתיד וכן על מנת לאפשר המשך התנהלות
שוטפת של הקרן, ולשימושים העתידיים של הקרן בהתאם להוראות הדין ובכפוף לסעיף 40
(א) לחוק יסודות
ה
תקציב, התשמ"ה-
1985
".
המשרד להגנת הסביבה גיבש את עיקרי המלצות לועדת
המנכ"לים בדבר פערים מרכזיים להיערכות לאומית
לטיפול בתקרית זיהום ים בשמן והחלטות לביצוע בהתאמה לכך, מחולק לפי אחריות הגופים המעורבים
טבלת אומדני עלויות נערכה בהתאמה). ההמלצות מבוססות על דיוני הועדה,(
התלמ"ת (נספח 1
)
התייחסויות הגופים השונים (מצ"ב טבלת התייחסויות), תזכיר חוק התלמ"ת, ממצאים של סדרת תחקירים
ותרגילים שביצעה היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית לפני ואחרי אירוע "זפת בסערה", ופערים
בהיערכות שהיו ידועים עוד טרם האירוע. להלן עיקרי ההמלצות שאושרו:
1
.
המשרד להגנת הסביבה –
א.
יקים מערך מודיעין לגילוי והתרעה מוקדמת מזיהומי ים בשמן כולל:
•
התרעות לוויינים –
בעזרת הסכם CSN
עם האיחוד האירופאי (EMSA
)
•
הקמה תחזוקה והפעלה של מערכת ראדאר חוף –
במסגרת הניטור הלאומי –
לאחר
אפיון ורכש מערכת כזו.
•
ניתוח מידע 24/7
–
על ידי ספק חיצוני מומחה, או לחילופין תקן ייעודי במשרד
ב.
ישלים את חקיקת חוק התלמ"ת כמסגרת החוקית להיערכות ותגובה לתקריות זיהום ים
בשמן (לאישור ועדת שרים לחקיקה ולכנסת). במסגרת החוק, הגדרת היחידה הארצית
להגנת הסביבה הימית כמנחה הלאומי למוכנות ותגובה והכללתו בגופים המעודכנים
בסקירות ביטחוניות ומדיניות הקשורות לפעילות ימית.
ג.
ישדרג את חדר מצב לטיפול בזיהום ים בשמן –
במערכת קשר, שליטה ובקרה ואיוש 24/7
לרבות ניתוח התרעות מוקדמות (תלוי תקני כח אדם.)
ד.
יבצע עדכון כללי של התכנית הלאומית למוכנות ותגובה לתקריות זיהום ים בשמן (התלמ"ת,)
יפיצה לכל הגורמים וידריך היערכות מחודשת ככל הנדרש.
ה.
ישלים את תכנית הרכש האסטרטגי של ציוד וכלי שיט לתגובה ממשלתית, בכפוף לעדכון על
פי סקר סיכונים לאומי ולקבלת תקני כח האדם, תקציב, ובניית תחנות התגובה.
ו.
יתקשר עם ספק חיצוני לריסוס אווירי במרחב הימי של ישראל לריסוס דיספרסנטים בים
ובאוויר, לרבות מלאי לאומי של דיספרסנטים.
ז.
יקים ויתחזק מערך הדרכה ותרגול התגובה של הרמה הלאומית והמקומית/מפעלית
ח.
יקים ויתחזק מערך מתנדבים בסיוע מימון ממשלתי
באמצעות קול קורא לעמותות
ט.
ישלים מערך הלאומי לטיפול ופינוי בפסולת שמנית מהחופים, באמצעות הסכם קבוע עם זרוע
ביצוע הממשלתית (חברה לשירותי איכות סביבה), לרבות קביעת יעדי סילוק, אחסון מידי
וזמני וטיפול סופי.
י.
יגבש ביחד עם מינהל הרכש במשרד
האוצר פתרון לרכש
מהיר הנדרש למימוש פעולות
תגובה מיידיות בעת תקרית זיהום ים בשמן.
42
2
.
משרד הביטחון –
יקים ויחזיק עבור משרד להגנת הסביבה, מערך זיהוי ומעקב אווירי זמין 24/7
על בסיס התרעות זיהום ים בשמן, להחלטות על אופן הטיפול בתקרית זיהום בשמן בים או
בחופים.
3
.
משרד
האוצר, אגף תקציבים
–
יא.
לעמדת
המשרד להגנת הסביבה, נדרשים 20
תקני כח אדם תוספתיים ליחידה הימית של
המשרד להגנת הסביבה על מנת שזו תוכל לתת מענה סביר לאירועי זיהום ים בשמן על
בסיס הסיכונים הקיימים היום (נספח 2
). בדיוני התקציב לשנת 2021-2022
הוקצו למשרד
תקנים
חדשים. תגבור מצבת כח האדם ביחידה הימית נמצא גבוה בסדר העדיפויות של
המשרד להגנת הסביבה, אולם בשל צרכים רבים דחופים אחרים, תידרש בשנים הבאות
הקצאה נוספת של תקנים ליחידה הימית והיא תועלה על-
ידי המשרד להגנת הסביבה בדיוני
התקציב הבאים.
יב.
לאור היתרות הקיימות בקרן והפניה של המשרד להגנת הסביבה לקבלת פיצוי מהקרן הבין-
לאומית, דיון על תקצוב הקרן מתקציב המדינה יושהה כל עוד ישנם בקרן 30
מיליון שקלים
לפחות בעודפים לא
מחויבים (15
מיליון שקלים לחירום, ו-
15
מיליון שקלים לכיסוי הגרעון של
הפעילות השוטפת של היחידה הימית.)
4
.
משרד האוצר,
מינהל הרכש באגף החשב הכללי
–
5
.
יחד עם המשרד להגנת הסביבה, יגבש חלופות
לפתרון חסם הרכש בעת
אירוע למימוש פעולות
תגובה בזמן אמת, כפי שעלה בעת תקרית זפת בסערה.
6
.
מינהל הדיור הממשלתי -
בחטיבת נכסים רכש ולוגיסטיקה באגף החשב הכללי, ישלים בניית
תחנות תגובה מהירה בחיפה ואשקלון וכן שדרוג התחנה באילת.
7
.
רשות המים
בתיאום רח"ל)( –
תכין תכנית היערכות למשק המים בעת תקרית זיהום ים בשמן
וסיכון אפשרי של אחד או יותר ממתקני ההתפלה, זאת על בסיס תרחישי התלמ"ת.
8
.
משרד הבריאות בתיאום משרד הפנים ורח"ל)( -
יכין תכנית היערכות להשפעה אפשרית של
תקריות זיהום ים בשמן על בריאות הציבור, אשר תכלול הגדרת קריטריונים בריאותיים והנחיות
לציבור ולרשויות החופיות.
9
.
חברת החשמל (
בתיאום רשות החשמל ורח"ל) -
תכין תכנית היערכות למשק החשמל בעת
תקרית זיהום ים בשמן, שמשמעותו סיכון לתחנות כח חופיות, זאת על בסיס תרחישי התלמ"ת
והתכניות המפעליות של חח"י.
10
.
רשויות מקומיות חופיות - השלמת היערכות ומוכנות לרבות שדרוג תכניות
חירום מקומיות
לטיפול בזיהום חופים בשמן; רכש ציוד ואחזקתו; הכשרה ותרגול קבועים של עובדי הרשויות
החופיות.
11
.
מפעלים ומתקני שינוע שמן –
היערכות מחודשת של תכניות חירום מפעליות בים תיכון וים סוף,
על בסיס סקרי סיכונים, ארגון והצטיידות מעודכנים, בהתאם להנחיות המשרד
להגנת הסביבה.
43
ו.
סיכום תחקיר
אירוע הזיהום ים בשמן "זפת בסערה" הינו האירוע הסביבתי-
ימי המשמעותי ביותר שחוותה מדינת
ישראל מאז היוסדה. הפגיעה בחופים היית
ה נרחבת וכללה חופים מראש הנקר
ה
בצפון ועד חופי זיקים
בדרום
,אולם
עיקרהפגיעההיהתיבחופיםהצפונייםו
בעיקרבאלובהםיש
מצעסלעיחופי
קשה,
שהטיפול
בו עדיין לא הסתיים בחלק מהחופים.
למרות היקפו הנרחב, האירוע לא הוגדר כאירוע לאומי ברמה 3
(
TIER
3
) וזאת בשל אופיו של ה
שמן
בתצורה של זפת חצי מוצקה ויחסית קלה לניקוי,
בשל הכמות שהגיעה
לחופים וכן
עק
ב הנסיבות בהן
מרבית הזפת הוטלה מעבר לקו הים ומרבית הפעולות לניקוי התרכזו בחופים ולא בתווך הימי. לא מן
הנמנע שה
תקרית הבא
ה ת
היה גדולה בהרבה ובהתאמה, השפעותי
ה
על הסביבה הימית ועל
הציבור
ב
ישראל צפויות להיות חמורות בהרבה.
היחידה
הארצית להגנת הסביבה
הימית
של המשרד להגנת
הימית הובילה וניהלה את האירוע בשקיפות
ושיתוף פעולה עם משרדי הממשלה השונים, השלטון המקומי, רשות הטבע והגנים, עמותות סביבתיות
והציבור הרחב,
ב
אחריות ומקצועיות
של 36
עובדיה המיומנים והמחויבים למטרתם, עד
לסיום מוצלח
של
האירוע, כל זאת במצב כרוני של חוסר בתקני כח אדם, חוסר בתקציבי פעולות, וחוסר בחקיקה הולמת
המאפשרת עבודה רגולטורית למוכנות ולתגובה אפקטיביים.
דו"ח זה
ממצה תחקירים ה
מצביע
ים
על שורה של פערים ולקחים ליישום,
כמו גם על חוזקות לשימור,
לרבות הצורך
הדחוף בחקיקה לאומית להערכות והתמודדות עם אירועי זיהום ים בשמן,
הצורך בהרחבה
משמעותית של מצבת כח אדם
של המשרד להגנת הסביבה לטיפול באירועים שכאלה
והצורך בתקציב
קבועומשמעותי
בואמצעיםרבים
נוספים,על מנתלאפשראתההתמודדותהעתידיתעםזיהומיים בשמן.
המשרד להגנת
הסביבה ריכז, גיבש ו
פרסם
את עיקרי ההמלצות שאומצו על ידי וועדת המנכ"לים בדבר
סגירתהפערים
ה
מרכזייםלצרכי היערכותלאומיתטובהיותר,
לטיפולבתקרי
ותזיהוםיםבשמןוהחלטות
לביצוע בהתאמה, בחלוקה לפי אחריות הגופים המעורבים.
רוב הלקחים לביצוע בתחקיר זה מיושמים
בהמלצותועדתהמנכ"לים.שארהלקחיםייושמובהמשךובכפוףליכולתהמשרדלהגנתהסביבהלישמם.
המשרדלהגנת הסביבה פעל ופועל לקידום המשימות להשלמת הפערים והטמעת הלקחים לטובת חיזוק
ההערכות הלאומית והמקומית לטיפול באירועי זיהום ים
בשמן.
44
ז.
נספח א': ת
מצית
הנחיות לרשויות החופיות
במהלך האירוע
17/02/21
: הודעה מס' 1
היערכות נדרשת:
•
יש להפעיל את תכנית החירום המקומית על פי השלבים והפעולות הקבועים בה ולעדכן את המפקח של היחידה
המלווה את תוכנית החירום המקומית (לפי הרשימה המצ"ב.)
•
הרשויות המקומיות ורט"ג יערכו לניקוי החופים מהזיהום מיד כשיתאפשר עם שוך הסערה.
•
סיכונים ואמצעי בטיחות נדרשים:
•
זפת
היא חומר מסוכן. יש לנקוט בכל האמצעים להגנה ממגע בידיים חשופות.
18/02/21
:
הודעה מס' 2
היערכות נדרשת:
•
במידה והסערה שכחה באזור השיפוט וגובה הגלים ירד, יש להפעיל את תכנית החירום המקומית ולעדכן את מפקחי
היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית. לכל אזור מצוות מפקח מטעמנו (מצורפת טבלה בסוף המסמך.)
•
יש להיערך לניקוי החופים באופן ידני ויש להימנע משימוש בציוד מכני לצורך ניקוי החופים.
•
היערכות לפעולה בהתאם לתכנית ניהול הפסולת בניקוי החופים מזפת-
הרחבה בהמשך המסמך פירוט מלא לגבי
שיטת ניקוי מומלצת, פינוי ואחסון הפסולת.
הנחיות לטיפול בפסולת זפת בניקוי החופים:
המדובר באירוע בו השמן הינו במצב חצי מוצק (זפת). הזפת הוחפה ללא התרעה ובזמן סערה. המצב בחופים הוא כי
יש פסולת מזוהמת חלקית בזפת וגושי זפת נפרדים.
לכן, ועל מנת לצמצם ככל הניתן את כמויות הפסולת שיפונו לאתרי סילוק סופיים, להלן הנחיות מעודכנות לטיפול
ופינוי הפסולת מהחופים:
•
פעולות הניקוי יבוצעו ידנית שימוש בכלי עבודה ידניים
(מגרפות, אתים, קלשונים, מריצות, דליים וכו') ולא מכני (אין
להכניס טרקטורים או ציוד מכני כבד לניקוי חופים, ללא התייעצות עם מפקח הגנת הסביבה.)
•
יש לתכנן היטב את
הוצאת הזפת מהחופים באופן מופרד (פסולת "רגילה" מזפת) על מנת לצמצם את עלויות הפינוי
לאתרי סילוק.
א.
שלבים בתכנון פעולות ניקוי החופים:
•
הרשות המקומית תדאג לנושא בטיחות בעבודה.
•
ביצוע סקר חוף בכל יום, ומיפוי היקף וכמות הפסולת בחופים.
•
תכנית עבודה לניקוי ידני של החופים (חלוקה לגזרות, עובדים, וכלי עבודה.)
•
עבודה על פי תכנית החירום המקומית בכל עת.
ב.
פינוי ואחסון באתרים זמניים בעורף החוף –
עד הנחיה לפנוי ליעדי סילוק סופיים כאמור לעיל.
ג.
יש להפריד את זרמי הפסולת הבאים:
•
גושי זפת ופסולת מוצקה (אצות, ניילונים, מכלי פלסטיק, קרקים) שמזוהמת מאוד בזפת.
•
פסולת מוצקה (אצות, ניילונים, מכלי פלסטיק, קרשים)
נקייה או שמזוהמת באופן קל בזפת.
ד.
הקמת אתר אחסון חופי/ אתר אחסון זמני :
45
•
יש לאחסן כל זרם פסולת בנפרד באזורי אחסון, כך שהפסולת הנאספת לא תהיה במגע ישיר עם הקרקע ולא תזהם
אותה. דוגמאות: מכולות, פחי אשפה, ערמות המונחות על גבי יריעות ניילון ומכוסות ביריעות ניילון וכדומה.
•
יש לסמן על גבי שלט, באופן ברור את סוג הפסולת המאוחסנת.
•
האחסון יתבצע באופן שימנע
שטיפה של הפסולת ויצירת תשטיפים לסביבה.
•
בתכנון אתרי האחסון הזמניים יש לקחת בחשבון הפעלתםלתקופה של לפחות 30
יום.
ה.
יעדי קצה לפינוי:
•
פסולת מוצקה (אצות, ניילונים, מכלי פלסטיק, קרקים)
נקייה או שמזוהמת באופן קל בזפת –
תפונה להטמנה
במטמנות של פסולת מעורבת בהתאם לרשימה המפורסמת באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה.
•
גושיזפתופסולתמוצקה(אצות,ניילונים,מכליפלסטיק,קרקים)שמזוהמתבזפתמעל20%
מנהפח-
יאוחסנובשטח
עד לקבלת הנחיות מקצועיות מהמשרד להגנת הסביבה. חל איסור לפנות זרם זה לאתרי פסולת מעורבת!
בקרה:
יש לבצע בקרה על הצלחת תכנית הפעולה ויישומה.
שמירת רשומות:
נכון לרגע זה מדובר בארוע ברמת 2B TIER
היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית פועלת באופן של שיתוף פעולה
עם הרשויות המקומיות.
מאחר ולא ידועה זהות המזהם, היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, נמצאת כעת במגעים
אל מול הקרן למניעת זיהום ים, בכדי לקבל אפשרות לסיוע תקציבי לטובת הרשויות המקומיות. נציין ונדגיש כי כרגע אין
אישור לקבלת תקציב.
אולם בכוונת המשרד להגנת הסביבה
ליצור מנגנון להגשת בקשת סיוע מטעם
רשות בעלת תכנית חרום מקומית,
כל זאת במידה והנושא יאושר סופית בהנהלת הקרן למניעת זיהום ים.
לכן הרשויות המקומיות חייבות להקפיד על תיעוד רצוף של כל פעולה הקשורה במישירין לפינוי הזפת מהחופים,
פעולות
ממוסמכות ורשמיות
וכל פעולה שתבוצע בהתאם לאישור מפקחי המשרד להגנת הסביבה ולאחר
אישור
הביצוע בשטח.
בהמשך ובכפוף לאישורים הנ"ל, יוגדרו קריטריונים מדויקים להגשת בקשות לסיוע תקציבי.
נדגיש: חשוב מאוד, על כל רשות בעלת תכנית חרום לתעד ולשמור את תיעודן של כלל פעולת ניקיון המתבצעת
בחוף
במסגרת זיהום הזפת. זאת בכדי שבבוא היום יהיו אסמכתאות להגשת בקשת סיוע.
יתכן וחלק מהקריטריונים להגשת הבקשות
ידרשו את הפרטים הבאים:
•
הזמנות עבודה
•
קבלות עבור קניית ציוד כגון: מיגון אישי, אוכל, חלקי חילוף וכו.'
•
שימוש בכוח אדם/ שעות עבודה.
•
שעות עבודה של ציוד מכני כבד וציוד ייעודי לטיפול בזיהום ים.
•
ממסמכים המעידים על פגיעה ברכוש (צילומים, הערכת שמאי.)
•
מסמכים רפואיים המעידים על פגיעה גופנית.
•
יומן אירועים של מטה חירום.
•
נתונים נוספים הנדרשים על ידי הקרן.
הנחייה למתנדבים:
מספר רשויות מקומיות ואתרי רשות הטבע והגנים החלו היום בפעולות לפינוי החופים מהזפת ומהפסולת, אך עקב
ההיקף הנרחב של החופים שזוהמו והצורך בפינוי ידני של הזיהום, אורך רצועות החוף שמהן פונה הזיהום היום קטן.
מתנדבים סייעו היום בפעולות הניקיון במספר מוקדים חופיים; נווה ים, חוף הכרמל, חוף הבונים וחוף גדור פעולות
הניקיון בוצעו בשיתוף הרשויות, רשות הטבע והגנים ועמותת אקואושן. סיוע מתנדבים במאמץ ניקיון החופים מהזפת
הינו חשוב ונכון שיעשה רק בשיתוף הרשות המקומית או רשות הטבע והגנים ועל פי הנחיותיהם.
46
יש להימנע מפעולות ניקיון באופן עצמאי.
המעוניינים להתנדב ולסייע בפעולות הניקיון יש לפנות ישירות לרשויות
המקומיות הרלוונטיות.
19.02.21
: הודעה מס' 3
היערכות ופעילות נדרשת:
•
יש לוודא כי כל הפעולות שהוגדרו בתח"מ לשלב הפעולה המידית בוצעו כולל הקמת חפ"ק וגיוס מטה חירום.
•
בב
יצועשלביהמענההראשוניוהמשלים
ישלכתב תוכניתפעולהאופרטיביתהמפרטתאתהמטרות,סדריהעדיפות,
האסטרטגיה והטכניקה שבה יפנו את הזיהום מהחופים וזאת בהתאם להנחיות מיום 18.02.2021
.
•
יש להציג למפקח היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית. המלווה את התח"מ את עיקרי התוכנית.
•
מאחר וזפת היא חומר מסוכן. יש לאפשר גישה לחופים המזוהמים רק לאלו הפועלים לניקוי החוף ולפעול ליידע
את הציבור על כך.
חזרה
על ההנחיות לטיפול בפסולת זפת בניקוי החופים מתאריך 18.02.21
:
20.02.21
: הודעה מס' 4
היערכות ופעילות נדרשת:
•
על הרשויות המקומיות לפרסם לציבור הנחייה לא להגיע לחופים.
•
עלהרשויותהמקומיותלהסבירלציבורהמבקשלהשתתףבניקויהחופיםלפעולאךורק במסגרתפעולותהניקוי
של רשות מקומית, רט"ג ועמותת אקו אושן.
20.02.21
: הודעה מס' 5
היערכות ופעילות נדרשת:
•
עקב השינוי במזג האוויר, על תוכניות חירום מפעליות שבתחומן יש חופים סלעיים או חופים בעלי מצע קשה לפעול
תחילה לניקוי חופים אלו על מנת למנוע הצמדות הזפת למצע.
•
יש לעדכן את התוכנית פעולה אופרטיבית המפרטת את המטרות, סדרי העדיפות, האסטרטגיה והטכניקה שבה יפנו
את הזיהום מהחופים וזאת בהתאם להנחיות. בסעיף 5
מפורטות הנחיות לתכנון וביצוע פעולות לניקוי חופים בעלי
מצע קשה.
•
יש להציג למפקח היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית. המלווה את התח"מ את עיקרי התוכנית.
•
פעילות המתנדבים בחופים בסוף השבוע האחרון, מחייבתאיסוף מהיר ויעיל של הפסולת השמנית והעברתה לאתרי
ריכוז הפסולת של התכ"מ
הנחיות לטיפול בזפת על מצע קשה
רקע:
מצע קשה הינו כל מצע סלעי הקיים בחוף ו/או במגע עם הים, דוגמת טבלאות גידוד, סלעי חוף, שוברי גלים ורכסי
כורכר. סלעים מהווים מצע להתיישבות של אצות ובעלי חיים דוגמת צדפות, בלוטי ים וספוגים. בתי גידול בעלי מצע
קשה נחשבים לרגישים יותר מהמצע הרך שכן מינים המתיישבים על מצע קשה אינם בעלי יכולת תנועה ולא יכולים
להתרחק מהזיהום. החי על המצע הקשה כולל מינים נדירים אשר קצב ההשתקמות של אוכלוסייתם איטי מאוד.
בניגוד לזפת שמגיעה לחוף החולי, זפת שנמצאת על גבי מצע קשה היא בעייתית יותר להסרה לאחר שהיא מתגבשת
ומתקשה, והסרתה גוררת נזק משני של שבירת חלקי סלע וחסרי חוליות ישיבים שהתכסו.
בשל כך במידת האפשר יש לתת עדיפות לניקוי של הזפת ממצע קשה על פני ניקוי הזפת מהחוף החולי. כמו כן, על
הטיפול במצע הקשה להיעשות בצורה נקודתית תוך פגיעה מינימלית במצע הקשה.
להלן הנחיות לניקוי הזפת ממצע קשה.
הנחיות כלליות:
47
•
אין לעלות על מצע קשה בתנאיי ים סוער.
בזמן ים גלי יש לעבוד רק במקומות אשר אינם חשופים לפגיעת הגלים.
•
יש לעבוד על המצע הקשה עם נעליים סגורות בלבד. אין לעבוד ברגליים יחפות.
•
יש לעבוד עם כפפות.
•
טבלאות גידוד, רכסי כורכר וסלעי חוף עלולים להיות חלקים ויש בהם בורות וחריצים. יש לעבוד בזהירות.
•
היות וחלק מהמתנדבים מגיעים כמשפחות, ישלהפנות משפחות עם ילדים מתחתלגיל 10
לניקיונות על החוףהחולי
ולהימנע מלהיעזר בהם לניקוי מצעים קשים.
•
יש להצטייד בכפפות רזרביות רבות. סלעי הכורכר בישראל מחוספסים מאוד וכפפות נוטות להיקרע מהם.
•
אין לרסס חומרים כימיים (ממסים אורגניים, מסירי שומנים וכדומה) על גבי המצע הקשה. כמו כן אין להשתמש
בחומרים כימיים לצורך ניקוי נקודתי של כתמים (לדוגמא ניקוי בעזרת בד ספוג בחומר כימי.) זפת מומסת
שמגיעה לים היא רעילה מאוד לבעלי החיים הימיים ומצטברת במארג המזון.
טיפול בזפת רכה:
•
הסרת זפת רכה תיעשה במידת האפשר באופן ידני. גושי זפת נדבקים היטב אחד לשני ולכן ניתן להשתמש בגוש
זפת אחד כדי להרים את הגושים שמסביבו.
•
במידת האפשר יש להשתדל לאסוף את הזפת בלבד ללא חול או צדפים.
•
יש להימנע במידת האפשר מלמרוח את הזפת על גבי הסלע.
•
יש להימנע במידת האפשר מלדרוך על גושי זפת רכים על מנת שלא יימרחו על הסלע.
•
גושיזפתרכיםהםבעליציפה חיובית.ניתןלשפוךבעדינות מייםבסמוךלכתמיםולנסותלרכזאותםבשלוליתומשם
לאסוף אותם. אין להשתמש בצינור עם זרם חזק בשל הסכנה למריחת הזפת על הסלע. אין לשפוך מים ישירות על
כתם הזפת.
טיפול בזפת קשה:
•
המצע הקשה מכיל חסרי חוליות ישיבים קטנים, דוגמת בלוטי ים, צדפות ועוד. לפני שמסים להסיר גוש זפת קשה יש
לבחון מקרוב את הסביבה הקרובה לגוש ולוודא שהוצאתו נעשית תוך נזק מינימלי לבעלי חיים אלה.
•
יש לנסות להסיר את הזפת מהסלע תחילה באופן ידני.
•
במידה ולא ניתן להסיר את הזפת ידנית יש להיעזר בכלי עבודה דוגמת פטיש ואזמל או שפכטל דק. יש להשתדל
לגרד ולהסיר את הזפת בלבד ולא לחצוב לתוך הסלע. ניתן גם לגרד שאריות זפת, אך להשתדל לא להסיר לגמרי
את השכבה העליונה של הסלע עצמו.
•
יש להקפיד לפגוע כמה שפחות בסלע ובחי היושב עליו. יש להשתדל להימנע מלשבור חלקי סלע שלא זוהמו בזפת.
22.02.21
: הודעה מס' 6
עיקרי היערכות ופעילות נדרשת:
•
יש לוודא כי כל הפעולות שהוגדרו בתח"מ לשלב הפעולה בוצעו כולל הקמת חפ"ק וגיוס מטה חירום.
•
על הרשויות המקומיות לפרסם לציבור הנחייה לא להגיע לחופים, הודעה משותפת של משרד הבריאות,
משרד הפנים והגנת הסביבה יצאה ב21
לפברואר בנושא.
•
יש לוודא שהפסולת המפונה נמצאת במיקום האכסון הזמני כפי שהוגדר בתכנית חירום ובכל מקרה בעורף
החוף על משטח אטום ונגיש לפינוי בשלב הבא.
•
אין לפנות את הפסולת שמפונה מהחוף, המשרד
להגנת הסביבה פועל לפינוי הפסולת לאתרים ולטיפול דרך
החברה לשרותי איכות סביבה במהרה עוד השבוע.
•
מפקחי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית מלווים את הרשויות בשטח על פי הטבלה המצורפת,
יש
להעביר דרכם את תכנית העבודה המתוכננת וצרכים, בציוד ומתנדבים.
•
על הרשויות המקומיות לפרסם לציבור המבקש להשתתף בניקוי החופים לפעול אך ורק במסגרת פעולות
הניקוי של רשות מקומית ומנגנון המתנדבים שלה, רט"ג ורשת המתנדבים "חירום ים" עמותת אקו אושן
בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, לינק לרישום מתנדבים-
https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfFkv68Zcg2mZ0OFUS65Bnz9fBID2c2pqoRl8lMdMTQ4gvF_A/viewform
48
•
משרד הבריאות הפיץ המלצות למניעת השפעות בריאותיות שליליות בקרב עובדים ומתנדבים, בפינוי
זפת
מהחופים, מצורפות להודעה זו. המלצת משרד הפנים הינה כי אין להביא ילדים או בני נוער (מתחת לגיל 16
)
לפעילות ניקיון בחופים.
סיכונים ואמצעי בטיחות נדרשים:
•
זפת היא חומר מסוכן. יש לנקוט בכל האמצעים להגנה ממגע בידיים חשופות על פי המלצות משרד הבריאות.
•
נערכו דיגומיVOC
(חומריםאורגנים נדיפים) בחופיםע"י כונני המשרד להגנתהסביבה וע"י כיבוי אש,נמצאו ריכוזים
אפסיים שאינם מצביעים על סיכון.
הנחיות לטיפול בזפת על מצע קשה
רקע:
מצע קשה הינו כל מצע סלעי הקיים בחוף ו/או במגע עם הים, דוגמת טבלאות גידוד, סלעי חוף, שוברי גלים ורכסי
כורכר. סלעים מהווים מצע להתיישבות של אצות ובעלי חיים דוגמת צדפות, בלוטי ים וספוגים. בתי גידול בעלי מצע
קשה נחשבים לרגישים יותר מהמצע הרך שכן מינים המתיישבים על מצע קשה אינם בעלי יכולת תנועה ולא יכולים
להתרחק מהזיהום. החי על המצע הקשה כולל מינים נדירים אשר קצב ההשתקמות של אוכלוסייתם איטי מאוד.
בניגוד לזפת שמגיעה לחוף החולי, זפת שנמצאת על גבי מצע קשה היא בעייתית יותר להסרה לאחר שהיא מתגבשת
ומתקשה, והסרתה גוררת נזק משני של שבירת חלקי סלע וחסרי חוליות ישיבים שהתכסו.
בשל כך במידת האפשר יש לתת עדיפות לניקוי של הזפת ממצע קשה על פני ניקוי הזפת מהחוף החולי. כמו כן, על
הטיפול במצע הקשה להיעשות בצורה נקודתית תוך פגיעה מינימלית במצע הקשה.
להלן הנחיות לניקוי הזפת ממצע קשה.
הנחיות כלליות:
•
אין לעלות על מצע קשה בתנאיי ים סוער. בזמן ים גלי יש לעבוד רק
במקומות אשר אינם חשופים לפגיעת הגלים.
•
יש לעבוד על המצע הקשה עם נעליים סגורות בלבד. אין לעבוד ברגליים יחפות.
•
יש לעבוד עם כפפות.
•
טבלאות גידוד, רכסי כורכר וסלעי חוף עלולים להיות חלקים ויש בהם בורות וחריצים. יש לעבוד בזהירות.
•
יש להצטייד בכפפות רזרביות רבות. סלעי הכורכר בישראל מחוספסים מאוד וכפפות נוטות להיקרע מהם.
•
אין לרסס חומרים כימיים (ממסים אורגניים, מסירי שומנים וכדומה) על גבי המצע הקשה. כמו כן אין להשתמש
בחומרים כימיים לצורך ניקוי נקודתי של כתמים (לדוגמא ניקוי בעזרת בד ספוג בחומר כימי.)
זפת מומסת
שמגיעה לים היא רעילה מאוד לבעלי החיים הימיים ומצטברת במארג המזון.
טיפול בזפת רכה:
•
הסרת זפת רכה תיעשה במידת האפשר באופן ידני. גושי זפת נדבקים היטב אחד לשני ולכן ניתן להשתמש בגוש
זפת אחד כדי להרים את הגושים שמסביבו.
•
במידת האפשר יש להשתדל לאסוף את הזפת בלבד ללא חול או צדפים.
•
יש להימנע במידת האפשר מלמרוח את הזפת על גבי הסלע.
•
יש להימנע במידת האפשר מלדרוך על גושי זפת רכים על מנת שלא יימרחו על הסלע.
•
גושיזפתרכיםהםבעליציפה חיובית.ניתןלשפוךבעדינות מייםבסמוךלכתמיםולנסותלרכזאותםבשלוליתומשם
לאסוף אותם. אין להשתמש בצינור עם זרם חזק בשל הסכנה למריחת הזפת על הסלע. אין לשפוך מים ישירות על
כתם הזפת.
טיפול בזפת קשה:
•
המצע הקשה מכיל חסרי חוליות ישיבים קטנים, דוגמת בלוטי ים, צדפות ועוד. לפני שמסים להסיר גוש זפת קשה יש
לבחון מקרוב את הסביבה הקרובה לגוש ולוודא שהוצאתו נעשית תוך נזק מינימלי לבעלי חיים אלה.
•
יש לנסות להסיר את הזפת מהסלע תחילה באופן ידני.
49
•
במידה ולא ניתן להסיר את הזפת ידנית יש להיעזר בכלי עבודה דוגמת פטיש ואזמל או שפכטל דק. יש להשתדל
לגרד ולהסיר את הזפת בלבד ולא לחצוב לתוך הסלע. ניתן גם לגרד שאריות זפת, אך להשתדל לא להסיר לגמרי
את השכבה העליונה של הסלע עצמו.
•
יש להקפיד לפגוע כמה שפחות בסלע ובחי היושב עליו. יש להשתדל להימנע מלשבור חלקי סלע שלא זוהמו בזפת.
הודעה מס' 7
-
הנחיות לניהול מתנדבים באירוע חירום
1
.
משרד הבריאות הפיץ המלצות למניעת השפעות בריאותיות שליליות בקרב עובדים ומתנדבים, בפינוי
זפת מהחופים, מצורפות להודעה זו. המלצת משרד הפנים הינה כי אין להביא ילדים או בני נוער (מתחת
לגיל 16
לפעילות ניקיון בחופים.)
על הרשויות המקומיות לפרסם לציבור המבקש להשתתף בניקוי החופים לפעול אך ורק במסגרת פעולות
2
.
הניקוי של רשות מקומית ומנגנון המתנדבים שלה, רט"ג ורשת המתנדבים "חירום ים" עמותת אקו אושן
בשיתוף המש
רד להגנת הסביבה, לינק לרישום מתנדבים-
https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfFkv68Zcg2mZ0OFUS65Bnz9fBID2c2pqoRl8lMdMTQ4gvF_A/viewform
3
.
אקואושן מקשרת בין נציגי רשויות החוף המפעילות את המתנדבים לבין חברות, וארגונים שמעוניינים
לשלוח מתנדבים כקבוצה ומעדכנת הציבור על פעילויות המתקיימות ואת אנשי הקשר. הרשויות מוזמנות
להיות בקשר ישיר עם העמותה או להעלות את הצרכים מול המפקח בשטח של היחידה הארצית להגנת
הסביבה הימית.
הרשויות /רט"ג מפעילים את המתנדבים שבמסגרתם אחראים על הנחיה, הכונה, ציוד מגן, בטיחות וביטוח
4
.
למתנדבים.
ביטוח מתנדבים הוא ביטוח הניתן חינם על ידי המדינה לכל מתנדב, עבור פעולת התנדבותו, באם הוא
5
.
עומד בקריטריוניםשהוגדרובפרקי"גלחוקהביטוח
הלאומי,תשנ"ה–
1995
.הקריטריוניםנקבעוכמטרות
שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית, כאשר כל אחת מהן כוללת גם ייזום, הכנה, ארגון, מינהל וכן עידוד
ההתנדבות, לרבות גיוס משאבים לאותה מטרה.
המתנדבים באירוע הנוכחי יהיו מבוטחים במסגרת חוק ביטוח לאומי
סעיף 22
"..פעילות למען איכות
6
.
הסביבה, שמירת הטבע והגנה על בעלי החיים.." הגורם המפנה לפעילות המתנדבים הינם הרשויות
המקומיות ורשות הטבע והגנים.
יש להקים עמדת קבלה למתנדבים לכל זמן פעילות הניקוי
7
.
על רכזי מתנדבים ברשויות מקומיות וברט"ג אחראיות למלא לכל מתנדב טופס הפנייה של ביטוח לאומי
8
.
הכולל : שם מלא, כתובת, טלפון, מספר ת.ז וסוג הפעילות.
9
.
יש לוודא כי המתנדבים מקבלים תדרוך מלא.
ישלוודאכיהמתנדביםמקבליםאתכלהאמצעיםהנדרשיםלצורךהאיסוף:שקיותגדולותוקשיחותוכפפות
10
.
חד פעמיות, מי שתיה
24.02.21
: הודעה מס' 8
המשך היערכות
ופעילות נדרשת:
•
סקרי חוף: ממחר בבוקר על הרשויות לבצע, כל יום וכדבר ראשון על הבוקר, סקר של החופים בתחומן, בהתאם
להנחיות אשר יועברו בהמשך היום.
דיווח יומי: על הרשויות להעביר כל סוף יום רשימה המפרטת את סטטוס העבודה בכל החופים.
דיווח שבועי: על הרשויות להעביר רשימה של החופים שבאחראיותן ואת סדרי העדיפות שנקבעו לניקוי
שלהם –
פעם בשבוע, ביום ראשון, בסוף הפעילות. הדיווח הראשון יוגש ב-
28.2.2021
.
כיסוי כלי אחסון של הפסולת המזוהמת: עקב תחזית מזג האוויר, על הרשויות לוודא כי כלי האחסון
(רמסות, מכולות, מכלים) של הפסולת המזוהמת כוסו בצורה המונעת כניסת מי גשם.
50
פינוי הפסולת: פינוי הפסולת המזוהמת יבוצע על ידי החברה לשרותי איכות הסביבה. היום
החברה החלה בביצוע סקר מקיף של מצבורי הפסולת שנאספה. תכנית לפינוי הפסולת
תגובש בהקדם על ידי החברה בתאום עם המשרד להגנת הסביבה. היום יתבצע פינוי
בשלושה רשויות/אזורים: הרצליה, ג'סר-א-
זרקא ופלמחים.
הפעלת מתנדבים לרבות ביטוח:
יש לפעול בהתאם למכתבו של מר משה פדלון לפורום
רשויות החוף מתאריך 24.2.2021
.
25.02.21
: הודעה מס' 9
המשך היערכות ופעילות נדרשת:
סקרי חוף: המשך ביצוע סקר חוף כל יום וכדבר ראשון
על הבוקר בהתאם להנחיות שהועברו אמש.
דיווח יומי: על הרשויות להעביר כל סוף יום רשימה המפרטת את סטטוס העבודה בכל החופים.
דיווח שבועי: על הרשויות להעביר רשימה של החופים שבאחריותן ואת סדרי העדיפות שנקבעו לניקוי
שלהם –
פעם בשבוע, ביום ראשון, בסוף
הפעילות. הדיווח הראשון יוגש ב-
28.2.2021
.
הפעלת מתנדבים לרבות ביטוח:
יש לפעול בהתאם למכתבו של מר משה פדלון לפורום
רשויות החוף מתאריך 24.2.2021
. שימו לב כי חלה חובת רישום של המתנדב ע"י הרשות
המקומית.
ניקוי אזורים סלעיים:
יש להמשיך לנקות ידנית, אם יש רצון להשתמש בחומר כימי יש לפעול
אך ורק על פי ההנחיות שהופצו היום לשימוש בחומרים כימיים לניקוי זפת מחופים בעלי מצע
סלעי. אבנים וחלוקים מזוהמים בזפת יש לרכז בעורף החוף לצורך ניקוי בהמשך על פי
השיטה המפורטת בהנחיות שהופצו היום.
•
כיסוי הפסולת: יש לדאוג לכיסוי הפסולת עד
למועד הפינוי.
•
פינוי הפסולת למקום נגיש:
כל אזורי האיחסון של הפסולת חייבים להיות במקום נגיש ועביר לצמ"ה.
במידה ולא, יש להעביר למקום נגיש.
ללא הסדרת נגישות, לא ניתן לפנות את הפסולת.
•
הגשת בקשה לפינוי הפסולת: בימים הקרובים יועברו לרשויות טפסי בקשה לפינוי פסולת
אשר אותם יש
למלא ולהעביר לחברה לשירותי איכות הסביבה.
28.02.21
הודעה מס': 10
המשך היערכות ופעילות נדרשת:
סקרי חוף: המשך ביצוע סקר חוף כל יום וכדבר ראשון על הבוקר בהתאם להנחיות שהועברו.
דיווח יומי: על הרשויות להעביר כל סוף יום רשימה המפרטת את סטטוס העבודה בכל החופים!
דיווח שבועי: על הרשויות להעביר רשימה של החופים שבאחריותן ואת סדרי העדיפות שנקבעו לניקוי
שלהם –
פעם בשבוע, ביום ראשון, בסוף הפעילות. הדיווח הראשון יוגש ב-
28.2.2021
.
הפעלת מתנדבים לרבות ביטוח:
יש לפעול בהתאם למכתבו של מר משה פדלון לפורום
רשויות החוף מתאריך 24.2.2021
. שימו לב כי חלה חובת רישום של המתנדב ע"י הרשות
המקומית.
ניקוי אזורים סלעיים: המשרד פרסם היום קריאה לחברות המתמחות בניקוי שמן ממצעים קשים
וחברות לייצור או ייבוא חומרי ניקוי כימיים העונים על דרישות המשרד לשלוח מסמכים המעידים על
היכולות שלהם. בנוסף פרסם המשרד קיראה לאקולוגים ימיים שיוכלו למפות את הזיהום ולייעץ
בקביעת מדיניות הניקוי של הזפת. כאשר המסמך עם ריכוז כלל החברות יהיה מוכן נקבע הדרכה
51
לרשויות. הנכם מתבקשים להעביר אלינו את פרטי אנשי הקשר הרלוונטיים ברשות לצורך
פעילות ניקוי הזפת ממצעים קשים.
אריזת הפסולת יש לפעול בהתאם להנחיות החברה לשרותי איכות הסביבה.:
אחסון וכיסוי הפסולת:
אנו חוזרים ומדגישים כי יש לאחסן את הפסולת שנאספה על גבי
יריעות אטומות או במכולות,. כמו כן יש לדאוג לכיסוי הפסולת עד לפינויה. ביום שלישי צפוי
גשם ויש לוודא היערכות לקראתו ולמנוע זיהום משני.
פינוי הפסולת למקום נגיש: כל אזורי האיחסון של הפסולת חייבים להיות במקום נגיש ועביר
לצמ"ה. במידה ולא, יש להעביר למקום נגיש. ללא הסדרת נגישות, לא ניתן לפנות את
הפסולת
הגשת בקשה לפינוי הפסולת: עד כה התקבלו במשרד רק 5
בקשות לפינוי פסולת מזוהמת
מהרשויות וכן בקשות עבור 8
אזורים על ידי רט"ג. חשוב מאוד למלא את הבקשות לפינוי
פסולת
על מנת שהחברה המבצעת את הפינוי תוכל לקדם את התהליך של הפינוי.
מדד "חוף נקי מזפת": המשרד מכין מתודולוגיה לקביעת "חוף נקי מזפת" אשר תשמש כלי
אופרטיבי על מנת לקבוע כי אין צורך בהמשך פעולות הניקוי. יחד עם זאת יימשכו הסקרים
בתדירות שתיקבע בהמשך, על מנת לוודא כי אין שינוי בסטטוס
03.03.21
הודעה מס': 11
המשך היערכות ופעילות נדרשת:
מועד לסיום פעולות הניקוי: יש לנקוט בכל הפעולות הנדרשות לסיום ניקוי כל החופים, בהתאם
להנחיות שהועברו עד כה, זאת עד לתאריך 11.3.2021
, על מנת שניתן יהיה לפתוח את עונת הרחצה
בזמן. הפעולות הנדרשות כוללות:
1
סיום פעולות ניקוי החוף מזפת לרמה ניקיון מירבית..
2
בחופים הסלעיים יש לסיים את הניקוי הידני של גושי הזפת..
3
פעולת הניקוי של כתמי זפת מרוח על הסלעים תבוצע בהמשך בהתאם להנחיות שיועברו..
4. רשות שטרם הגישה בקשה לפינוי פסולת לחברה לשרותי איכות סביבה, עליה להגיש בקשה כזו
לאלתר.
5. לצורך פינוי הפסולת על הרשויות לפעול בהתאם להנחיות בסעיפים ח-
י"א להלן.
תמיכה הדדית בנושא פעולות הניקוי בין רשויות: אנו קוראים לרשויות אשר סיימו לנקות את
החופים שלהם לסייע בניקוי החופים ברשויות שעדיין לא סיימו
את פעולות הניקוי. ניתן לפנות
למנהלת הפעולת החופים, יעל שי 050-6233350
–
לצורך הכוונה לרשויות שעדיין בפעילות
ניקוי.
סקרי חוף: המשך ביצוע סקר חוף
כל יום וכדבר ראשון על הבוקר בהתאם להנחיות
שהועברו.
דיווח יומי: על הרשויות להעביר
כל סוף יום
רשימה המפרטת את סטטוס העבודה בכל
החופים
דיווח שבועי: על הרשויות להעביר רשימה של החופים שבאחריותן ואת סדרי העדיפות שנקבעו לניקוי
שלהם –
פעם בשבוע, ביום ראשון, בסוף הפעילות.
הפעלת מתנדבים לרבות ביטוח:
יש להקפיד על הפעלת המתנדבים בהתאם לכל ההנחיות
שהועברו.
ניקוי אזורים סלעיים: בעקבות פרסום על ידי המשרד של קריאה לחברות המתמחות בניקוי שמן
ממצעים קשים וחברות לייצור או ייבוא חומרי ניקוי כימיים העונים על דרישות המשרד וקריאה
לאקולוגים ימיים שיוכלו למפות את הזיהום ולייעץ בקביעת מדיניות הניקוי של הזפת –
התקבל מידע
ומשרדנו מכין רשימת חברות, חומרים ואקולוגים אשר הרשויות יוכלו להשתמש בשרותיהם.
52
טרם יציאת הרשויות לתהליך בחירת חברות ויועצים, בכוונת משרדנו לקיים הדרכה לרשויות לגבי
שיטות הניקוי הנדרשות, לפי סוגי המפגע ובהתאם לרגישות הסביבתית של אותו מקטע חוף.
כל זאת
על מנת לתת לרשות את הכלים הנדרשים לבחור את גורמי המקצוע ואת החברות המתאימים.
לצורך ביצוע ההדרכה, הנכם מתבקשים להעביר אלינו את פרטי הגורם בכל הרשות
האחראי לביצוע פרויקט ניקוי הסלעים.
אריזת הפסולת
: יש לפעול בהתאם להנחיות החברה לשרותי איכות הסביבה.
אחסון וכיסוי הפסולת:
אנו חוזרים ומדגישים כי יש לאחסן את הפסולת שנאספה על גבי
יריעות אטומות או במכולות. כמו כן יש לדאוג לכיסוי הפסולת עד לפינויה וכן לשילוט שלה
כפסולת מסוכנת..
פינוי הפסולת למקום נגיש:
כל אזורי
האחסון
של הפסולת חייבים להיות במקום נגיש ועביר
לצמ"ה. במידה ולא, יש להעביר למקום נגיש. ללא הסדרת נגישות, לא ניתן לפנות את
הפסולת.
על הרשות להיות מוכנה לפינוי הפסולת בהתרעה קצרה ולקבוע איש קשר להכוונת החברה לשרותי
איכות הסביבה לצורך פינוי הפסולת.
04.03.21
הודעה מס':
12
המשך היערכות ופעילות נדרשת:
כל רשות מקומית תבדוק את סטטוס החופים שבתחומה כפי שמפורט בקובץ האקסל.
כל רשות מקומית שבתחומה חוף שבו נקבע
שסטטוס "מדד זפת בחוף" "עובר", ניתן להפסיק את
פעולות הניקוי בחוף ("ירוק.)"
כל רשות מקומית שבתחומה חו
ף שבו נקבע
שסטטוס המדד "נכשל", יש צורך להמשיך לבצע פעולות
ניקוי (בשלב זה רוב החופים עדיין לא נבדקו.)
גם לאחר גמר פעולות הניקוי ("חוף ירוק") יש להמשיך לעקוב אחרי מצב נוכחות הזפת, מאחר ומדובר
במצב דינמי.
מתנדבים: היום שהתקיימה פגישה עם 16
רכזי ומנהלי ההתנדבות ברשויות החופיות. בפגישה עודכנו
הרכזי/המנהלי התנדבות לגבי המשך הפעילות וניתנו הנחיות בנוגע להפעלת המתנדבים לשבוע
הקרוב וחשיבות הביטוח.
הוכן טופס form google
שיישלח לרכזים/מנהלים בשבוע הבא על מנת לקבל מידע על מספר
המתנדבים שיגיעו בפועל .
כמו כן הוקמה קבוצת ווטסאפ שתאפשר מענה לשאלות והעברת מידע מאנשי המקצוע
הרלוונטיי
ם
לרכזי/מנהלי התנדבות.
09.03.21
הודעה מס': 13
המשך היערכות ופעילות נדרשת:
•
כל רשות מקומית תבדוק את סטטוס החופים שבתחומה כפי שמפורט בקובץ האקסל.
•
כל רשות מקומית שבתחומה חוף שבו נקבע
שסטטוס "מדד זפת בחוף" "עבר", ניתן להפסיק את
פעולות הניקוי בחוף ("ירוק.)"
כל רשות מקומית שבתחומה חוף שבו נקבע
שסטטוס המדד "נכשל", יש צורך להמשיך לבצע פעולות
ניקוי.
גם לאחר גמר פעולות הניקוי ("חוף ירוק") יש להמשיך לעקוב אחרי מצב נוכחות הזפת, מאחר ומדובר
במצב דינמי.
53
•
מתנדבים: על רכזי/מנהלי המתנדבים ברשויות להעביר כל יום את מספר התנדבים בפעול, על גבי טופס
ה-
Google forms
שהועבר אליהם.
16.03.21
: הודעה מספר 14
-
סיום אירוע זיהום ים
המשרד להגנת הסביבה מודיע כי נכון לתאריך 16
למרץ, ארוע "זפת בסערה" שהוגדר כזיהום חופים ברמה 2b TIER
מסתיים.המשרד מדגישכיעלהרשויותהמקומיותהחופיותלהמשיךבפעולותניקוי ממוקדותבחופיםאשרעלפי תמונת
מצב נוכחית במפת "רמזור החופים" לא הגיעו עדיין לדרגת "כחול" המסומן כזיהום קל עד נקי, לרבות חופים סלעיים
הנדרשים לפעולות ניקוי בהמשך. המשרד להגנת הסביבה ימשיך ללוות את הרשויות המקומיות בהתאם לתמונת המצב
בחופים בכל עניין הנוגע להמשך פעולות נדרשות.
החל ממחר, יום רביעי 17
במרץ, תימשך הפעילות בחופים על ידי הרשויות החופיות. זאת בהתאם לתכנית הפעולה
הממוקדת של כל אחת ואחת מהרשויות להשלמת ניקיון החופים, תוכניות הפעולה הממוקדות יעודכנו תוך
תיעדו
ף
על
פי קריטריונים תפעוליים ואקולוגיים ועדכונם בהתאם למצבבשטח.
תוכניות החירום המקומיות של הרשויות ימשיכו על פי הצורך בייצור תמונת מצב מקומית בחופים, שתעודכן מעת לעת.
המשרד להגנת הסביבה יקים צוות ליווי לרשויות החופיות להמשך הנחיות ומעקב, וכן ינהל סקרי צלילה לאיתור גושי
זפת שקועים ויבחן אפשרות ניקוי תת-
ימי על פי סקרים אלו. בנוסף, המשרד יבצע סקר אקולוגי למצע הקשה ויפיק
הנחיות ותיעדוף. כמו כן, פינוי פסולת הזפת מהחופים ימשיך להתקיים על ידי החברה לשרותי איכות הסביבה, במימון,
ליווי והנחיית המשרד.
המשך ההיערכות והפעילות הנדרשת מהרשויות המקומיות החופיות ורשות הטבע והגנים :
•
כל
רשות מקומית תכין תוכנית פעולה ממוקדת
המבחינה בין הפעולות הנדרשות לניקוי המצע החולי לאלו
הנדרשותלניקויהמצעהקשה.
כעזרלהכנת
התוכנית
הפעולה,מצ"בגיליוןאלקטרוניהמפרטאתסוגהמצע
הקיים במקטעי החוף.
•
הרשות המקומית תמשיך את פעילות ניקוי רצועת החוף שבתחומה עד שיוגדרו על ידי מפקחי הגנת
הסביבה הימית כחופים כחולים (נקי עד זיהום קל מאוד)
•
תוכנית הפעולה הממוקדת תכלול בין היתר: סדר העדיפות לניקוי כל מקטע ומקטע; טכניקת הניקוי (ידני,
נפה, טיפול בחוף סלעי); הערכת משך הזמן לפעולות במקטע והתאריך הצפוי לסיום הפעולות;
•
רשויות מקומיות שבמקטעי החוף שלהם חופים בעלי מצע קשה או צדפים וחלוקים יקדמו פעולות ידניות
לפינוי הזפת מהמצע הקשה בהתאם למפורט בנספח א' בהקדם האפשרי ולפני התחלת גלי החום של סוף
האביבותחילתהקיץאשריגרמולהחמרהשלהזיהוםולהקטנתיעילותהניקוי.פעולתהניקוי שלכתמיזפת
מרוח על הסלעים תבוצע בהמשך בהתאם להנחיות שיועברו
לאחר סיום סקר אקולוגי למצע הקשה. חשוב
להבהיר כי בדיקת מדד זפת בחוף היתייחסה אך ורק לחלק החולי בחוף ולכן בכל מקטעי החופים הכוללים
מצע קשה/סלעי (גם אלו שעברו מדד זפת בחוף) הרשות המקומית תבחן האם המצע הקשה מזוהם בזפת
ותפעל לניקויו
•
תוכנית הפעולה תועבר על ידי הרשות המקומית למפקח הגנת הסביבה הימית המלווה אותה ותעדכן אותו
בכל שינוי או בעיה במימוש התוכנית.
•
צוות ליווי לרשויות החופיות ביחידה הימית יעמוד בקשר רציף עם הרשויות המקומיות ורט"ג ויהיה זמין לכל
בעי
ה וצורך
פינוי הפסולת השמנית מהחופים:
•
במידה ונכון להיום עדיין לא הושלם פינוי הפסולת מעורף החוף, יש לשוב ולהודיע על כך לצוות הליווי
ביחידה הימית ולחברה לשרותי איכות הסביבה.
ככל שבמסגרת פעולות הניקוי תיאסף פסולת שמנית (זפת) נוספת,
יש לפעול בהתאם להנחיות החברה
54
לשרותי איכות הסביבה
ולהקפיד על אחסונה במכלים או באריזות אטומות למניעת זליגת נוזלים לסביבה.
יש להקפיד על העברת הפסולת לנקודות איסוף נגישות לצורך פינויה על ידי החברה לשירותי איכות
הסביבה.
•
אחסון וכיסוי הפסולת:
נדגיש שוב כי יש לאחסן את הפסולת שנאספה על גבי יריעות אטומות או
במכולות. כמו כן יש לדאוג לכיסוי הפסולת עד לפינויה וכן לשילוט שלה כפסולת מסוכנת
•
פינוי הפסולת למקום נגיש:
כל אזורי האיחסון של הפסולת חייבים להיות במקום נגיש ועביר למשאיות
פינוי וצמ"ה. במידה ולא, יש להעביר למקום נגיש.
ללא הסדרת נגישות, לא נית
ן לפנות את הפסולת.
•
לצורך פינוי פסולת נוספת יש למלא ולהגיש שוב טופס בקשה לפינוי הפסולת לחברה לשירותי איכות
הסביבה, יש לפעול בדרך זו ככל שברשות נאספת פסולת חדשה.
קול קורא מספר 13266
לסיוע חירום לטיפול בזיהום חופים באירוע "זפת בסערה:"
•
היום פורסם "קול קורא" שבו יפורטו השלבים והקריטריונים שעל פיהם יוגשו הבקשות להחזרי ההוצאות
שהרשויות המקומיות זכאיות לקבל. ניתן לגשת למסמכים דרך הקישור המצ"ב:
il/he/departments/publications/Call_for_bids/13306
https://www.gov.
•
ככל שיידרש, היחידה הימית תקבע ישיבת הבהרה לשאלות שיתכן ויעלו. יש לפנות בנושא למר יואב רטנר או לפרד
ארזואן ביחידה הימית על מנת לרכז בקשות ושאלות לפיהן יוחלט על מועד ישיבה כזו.
•
חשוב להבהיר כבר בשלב זה כי על פי הכתוב בסעיף 7
(ד) תנאי תשלום- "
התשלום יבוצע לאחר אישור
הגורם המקצועי האחראי לפרויקט, על ביצוע והשלמת הפעילות בגינה ניתנה התמיכה ועמידה בכל
התנאים וההתחייבויות שנקבעו בקול קורא זה." המשמעות היא כי על הרשות המקומית המבקשת
החזר הוצאות להציג אישור חתום מהמפקח היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה, כי כל מקטעי
החופים שבתחום אחריות הרשות מוגדרים ככחולים (נקי עד זיהום קל מאוד.)
55
ח.
נספח ב: מבנה המערך הלאומי
רקע
האחריות
הלאומית להערכות ומוכנות לטיפול בזיהום ים בשמן הוטלה על המשרד להגנת הסביבה
בשלוש החלטות ממשלה (בשנים
1998
,
2008
,
2014
.)
בהחלטת
הממשלה מס'
3542
מיום
5
ביוני
2008
אימצה הממשלה את עקרונות התכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן
להלן:( ''
התלמ ת'') וקבעה, בין היתר, כי השר להגנת הסביבה ייזום הליך חקיקה לעיגון התלמ"ת.,''
שמטרתו היא ליישם את האמנה במישור הישראלי-
המקומי, כך שכל הגופים שבתחומם יש רצועת חוף
או הפועלים בים -
רשויות מקומיות, הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, נמלים, מפעלים
ומתקנים ביטחוניים ובעלי מתקנים לחיפוש ולהפקה של נפט וגז טבעי -
יכינו
תכניות
וייערכו לפיהן
להתמודדות עם תקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, אם יתרחשו, ולהסדיר את הטיפול
בתקריות כאלה ובתוצאותיהן.
דרכי
ההתמודדות הן בשלושה מישורים:
1
.
מוכנות
–
הכנת
תכניות חירום, הצטיידות ותרגול;
2
.
תגובה
לתקרית –
צמצום הנזקים בכלל והסביבתיים בפרט;
3
.
שיקום
–
החזרת המצב לקדמותו בזמן הקצר ביותר ושיקום הסביבה החופית והים שנפגעו.
המסגרת
הבינלאומית
בהתאם
לדרישות האמנה בדבר מוכנות, תגובה ושיתוף פעולה מפני זיהום משנת 1990
(להלן –
"אמנת ה-
OPRC
,)" שא
שררה ישראל ביוני
1999
.
האמנהאומצה בלונדון בעקבות התרחשותם של
מספר אסונות ימיים גדולים
שבמהלכם נשפכו אלפי טונות של שמן לים ושבעטיים נגרמו נזקים
סביבתיים בלתי הפיכים
לסביבה
הימית. בעקבות אירועים אלו התגבשה ההבנה כי הטיפול בנזקים
הנגרמים משפיכת שמן לים אינו מספק וכי יש הכרח גם למנוע את התפשטות הזיהום ואת הנזק
הסביבתי הנובע ממנו. האמנה נועדה להביא למוכנות לתקריות של זיהום ים בשמן על סוגיו, לרבות
באמצעות הכנת תכניות חירום, הקמת
מערכת לתגובה מהירה לטיפול בזיהומים חמורים של הים
בשמן, והקמת מנגנון לשיתוף פעולה בין-
לאומי.
אמנת ברצלונה אף היא מתייחסת לנושא זיהום ים
בשמן בפרוטוקול ייעודי לנושא אשר שם לו
למטרה לקדם
עזרה הדדית בין המדינות הים התיכון
לשמירה על הסביבה הימית ומניעת זיהומים.
מבנה
הערכות הלאומית
התכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן, התלמ"
ת, מהווה מסגרת ארגונית,
המאגדת את הגורמים השונים הפועלים
בתגובה לאירוע של שפיכת שמן שעלול לגרום לזיהום
הסביבה הימית לאורך חופי מדינת ישראל ובים התיכון. תכנית זו
הינה חלק מהתארגנות אזורית
לטיפול משותף ולסיוע הדדי בעת אירועי חירום של זיהומים גדולים. התלמ"ת משמשת כמסמך
מנחה
כלפי כל רשות מרשויות המדינה וכל גורם אחר שמוטלים עליהם תפקידים או חובות. כל
רשות
מקומית, מפעל ומיתקן ביטחוני כהגדרתם בחוק המוצע, וכן את רשות הטבע והגנים, צריכה להכין
ולעדכן תכנית מוכנות ותגובה לתקרית אשר עלולה להתרחש
בתחומם. תכנית
חירום מקומית - תח"מ
- זהו השם הכולל לתכניות רמה
א' והמתחלקת
לתכנית מפעלית ותכנית מקומית:
•
תכנית חירום מפעלית- תכנית פעולה תוך-מפעלית של מתקנים
המשנעים שמן,
הנותנת מענה
לטיפול בזיהום ים ממתקני
החברה ו/או בתחומי שיפוטה. היערכות הנדרשת בתכנית מפעלית
היא
בהתאם להיקף הפעילות ו/או פוטנציאל הזיהום
ורמתהטיפול הנגזרת מהם.
•
תכנית חירום מקומית-
תכנית פעולה להגנה על
חופים לרבות טיפול בזיהום בחופים משמן.
תכניות הגנה מקומיות הן באחריות הרשויות המקומיות החופיות וכן גופים הנמצאים
בסכנת
פגיעה כגון מתקני התפלה וצה"ל. התכניות תכלולנה פרטים באשר לאופן ההיערכות לטיפול
בתקרית לרבות הכנת אמצעים וציוד, פעולות הדרכה, הכשרה ותרגול, הקצאת אתר לטיפול
56
במרכיבי הסביבה החופית שזוהמו בשמן, דרכי הטיפול בתקרית וניתוח
האמצעים הנדרשים
לטיפול בהתחשב בנפח פסולת הזיהום.
תקרית""
מוגדרת
(על
פי הצעת חוק התלמ ת)"
לאירוע או סדרת אירועים אשר גרמו או שיש
חשש כי
יגרמו לזיהום הים או הסביבה החופית בשמן, המחייבים פעולת חירום או
תגובה מיידית אחרת, זאת
להבדיל מכל אירוע אחר של
זיהום ים או
סביבה חופית אשר אינם מחייבים הפעלת תכנית מקומית או
מפעלית לפי החוק המוצע. על-
פי
התכנית הלאומית וכנהוג ברוב העולם המודרני, התקריות מסווגות
לשלוש
רמות, לפי היקפן ומידת חומרתן:
1
.
רמה א'
כוללת תקריות שבעל תכנית אחד יכול לטפל בהן ובתוצאותיהן. לדוגמא: זיהום נקודתי
בחוף של רשות מקומית או זיהום בנמל.
האחריות לטיפול
וניהול התקרית הינה של בעל
תוכנית החירום
המקומית/
מפעלית,
המשרד יפקח ויסייע אם יידרש.
2
.
רמה
ב'
כוללת תקריות הטעונות טיפול על ידי שני בעלי
תכניות
או יותר. לדוגמא: זיהום
שמתפשט מאזור הנמל לחוף של רשות מקומית. האחריות לטיפול וניהול התקרית הינה
של
בעל
תוכנית
החירום המקומית/
מפעלית
ממנה התחיל הזיהום והמשרד יפקח
ויסייע אם
יידרש.
3
.
רמה ג'
כוללת תקריות חמורות אשר יש הכרח כי המשרד להגנת הסביבה ינהל את הטיפול
בהן.
האחריות לטיפול
וניהול התקרית הינה של המשרד להגנת הסביבה וזאת תוך שיתוף
פעולה עם בעלי
תוכנית
חירום
מקומיות/
מפעליות,
קבלנים מקומיים ובינלאומיים ובקשות
סיוע
בינלאומי אם
יידרש. תקריות ברמה ג' עשויות לחייב שימוש במשאבי המדינה הן בכח
אדם והן בציוד לצורך הטיפול בתקרית.
57
ט.
נספח ג -
טיפול באירוע זיהום חופי הים התיכון
החלט
ת ממשלה
832
מיום 23.02.2021
נושא ההחלטה:
טיפול באירוע זיהום חופי הים התיכון בישראל ("זפת בסערה)"
מחליטים:
בהמשך להחלטת הממשלה מס' 3542
חמ/(11
) מיום 5.6.2008
(להלן –
החלטת הממשלה) בנושא
תכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת) ובעקבות אירוע זיהום חופי הים
התיכון בישראל בגושי ופתיתי זפת בכמות רבה (להלן -
תקרית זפת בסערה), וכן הצורך לשקם את
החופים שנפגעו באירוע, למזער את הנזקים הסביבתיים והאקולוגיים ואת הפגיעה במגוון הביולוגי
ולהשיב את המצב לקדמותו:
1. להטיל על המשרד להגנת הסביבה לפנות אל הקרן למניעת זיהום הים שבמשרד להגנת הסביבה
(להלן –
הקרן) על מנת שתדון בדחיפות בהקצאה של 45
מיליון ₪ עבור ביצוע כל אלה:
א. מתן סיוע לרשויות המקומיות ולרשות הטבע והגנים הלאומיים, המחזיקות בחופים בים התיכון, אשר
נפגעו בתקרית הזפת, בסך של עד 250
אלש"ח לכל קילומטר של קו חוף אשר בחזקתם (ולגבי רשות
הטבע והגנים הלאומיים, לרבות חופים שאינם בחזקתה), עבור טיפול בזיהום בחופים, לרבות בבעלי
החיים שנפגעו ממנו, בתנאים שתקבע הקרן.
ב. מתוך סכום זה יינתן כמקדמה סיוע מידי לגופים האמורים בסך של 62.5
אלש"ח לכל קילומטר של
חוף אשר בחזקתם, עבור השתתפות בעלויות בטיפול בזיהום בחופים, לרבות בבעלי החיים שנפגעו
ממנו, בתנאים שתקבע הקרן.
ג. ביצוע פעולות שינוע, טיפול וסילוק הזפת מאתרי האחסון הזמניים בחופים ליעדי הקצה.
ד. ביצוע סקרים ומחקרים, ניתוחים כלכליים סביבתיים, פעילויות ניטור ופעולות תיעוד של היקף
ועוצמת הפגיעה, תהליך השיקום ובדיקת השימוש באמצעים חדשניים לשיקום הסביבה החופית,
הימית והמגוון הביולוגי שבה, בין היתר לצורך שיפור הטיפול והתגובה במקרים דומים בעתיד.
2
. תוקם ועדה בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה או נציגו ובהשתתפות מנכ"ל משרד ראש
הממשלה, מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד הפנים, או נציגיהם, וכן מנכ"ל רשות הספנות והנמלים
או נציגו, אשר תמליץ בתוך שישה חודשים על דרכי ההתמודדות עם תרחישי אסון ימיים וההיערכות
למניעתם, לרבות המשמעות בתקנים ובתקציב לצורך כך.
3. להטיל על הגורמים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר לדון בתקצוב של הקרן לפי
סעיף 16
לפקודת מניעת זיהום מי-ים [נוסח חדש] תש"ם-
1980
, בסך של 25
מיליון ש"ח במטרה
לאפשר לקרן לתת מענה לאירוע בסדר גודל זה בעתיד וכן על מנת לאפשר המשך התנהלות שוטפת
של הקרן, ולשימושים העתידיים של הקרן בהתאם להוראות הדין ובכפוף לסעיף 40(א) לחוק יסודות
התקציב, התשמ"ה-
1985
.
4
. בהמשך לאמור בסעיף 8
בהחלטת הממשלה, להטיל על השרה להגנת הסביבה להפיץ בתוך 30
ימים תזכיר חוק בנושא מוכנות ותגובה לאירועי זיהום הים בשמן.
5
. לצורך פתיחת עונת הרחצה שתחל ביום ז׳ בניסן תשפ״א, משרד הפנים ומשרד האוצר יסכמו בתוך
14
ימים על אופן תקצוב פתיחת עונת הרחצה לצורך פיתוח והנגשת חופי הרחצה, תפעול ונושאי
הצלה ובטיחות. עד לאישור הכנסת של תקציב המדינה לשנת 2021
, כל הקצאות התקציבים לפי
החלטה זו כפופות להוראות סעיף 3
ב לחוק יסוד: משק המדינה ולהוראות סעיף 47
ד לחוק יסודות
התקציב, התש
מ"ה-
1985
.
58
י.
נספח
ד - צוות היחידה להגנת הסביבה הימית
ונספחים*
,
בתקרית "זפת בסערה"
1
.
יצחק בן דוד –
סמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, נציג הנהלת המשרד
2
.
רני עמיר –
מנהל הארוע
3
.
פרד ארזואן –
מנהל הזירה
4
.
ניר לוינסקי –
מנהל הפעולות בחופים/
חוקר ימי ראשי
5
.
יעל שי –
מנהלת הפעולות בחופים
6
.
ד"ר איריס ספראי –
מנהל
ת
חדר המצב
7
.
יואב רטנר –
מרכז מערך המוכנות והתגובה, חדר המצב
8
.
ד"ר דרור צוראל –
מרכז
צוות אקולוגיה ימית, חדר המצב
9
.
כוכבה ביאדגו –
סטודנטית יומן, חדר מצב
10
.
לימור גיגי –
מרכזת צוות רכש וכספים, חדר המצב
11
.
מירי שלמה –
יומן, חדר המצב
12
.
רם גרינוולד –
מדד זפת בחופים, חדר המצב
13
.
מעין חיים –
צוות חקירות, חדר המצב
14
.
רמי פלג –
מרכז חקירות, חדר המצב
15
.
יהודית מוסרי –
עדכון רשויות, חדר המצב
16
.
נאג'וא רחאל –
סטודנטית, חדר המצב
17
.
היבא עבד –
סטודנטית,
חדר המצב
18
.
מייסא ענבתאוי –
מרכזת פסולת שמנית ומעבדות, חדר המצב
19
.
יבגני מלכין –
צוות חדר המצב
20
.
שרון מילמן –
מרכזת מתנדבים, חדר המצב
21
.
דן בירון –
מפקח, גזרת מרכז-צפון
22
.
גידי בטלהיים –
מפקח, גזרת צפון
23
.
יוחאי וויסר –
ציוד טכני, גזרת חיפה
24
.
שרון עדי –
מפקח, גזרת חיפה
25
.
עמיר ארד –
מפקח, גזרת מרכז
26
.
דרור אריאלי –
מפקח, גזרת מרכז-דרום
27
.
יצחק קודוביצקי –
מפקח גזרת דרום
28
.
אושירה גוטליב –
סיוע חדר המצב
29
.
דלית מוהר ארליך –
סיוע חדר המצב
30
.
ריקי שלוש –
סיוע חדר המצב
31
.
גתית פנקס –
דוברת המשרד, חדר המצב
32
.
מיכל סלע –
סיוע חדר המצב
33
.
מיכל ריבלין –
סיוע חדר המצב
34
.
מיכאל ברויאר –
סיוע חדר המצב
35
.
רחלי דוד –
סיוע פינוי פסולת שמנית, חדר המצב
36
.
ברק קורנט –
סיוע מחשוב, חדר המצב
37
.
ניצן עזרא –
סיוע חדר המצב
38
.
טלי רוזנפלד –
סיוע חדר המצב
39
.גלי
דוידסון –
סיוע חדר המצב
40
.
סמדר שגב –
ניהול כח אדם,
חדר המצב
41
.
נועם אימברמן –
מפקחת, סיוע
שטח
42
.
אייל קוקייר –
מפקח, סיוע
שטח
*
-
בנספח זה רשומים עובדי היחידה הימית והמשרד אשר עבדו לאורך כל הארוע או חלקים
ניכרים ממנו. לא מוזכרים כאן עוד עשרות אנשי המשטרה הירוקה מחוזות המשרד, ואנשי
מטה המשרד אשר תרמו מכוחם ומזמנם בסיוע במהלך התקרית
59
יא.
נספח
ה -
צילומים נבחרים, תקרית "זפת בסערה"
תמונה 2
זפת בחוף בית ינאי ב17
לפברואר 2021
צילום פרד ארזואן
תמונה 1
זפת בחוף בית ינאי ב17
לפברואר 2021
צילום פרד ארזואן
תמונה 4
השרה להגנת הסביבה ומנכ"ל המשרד בדיון חדר מצב בחיפה20
לפברואר 2021
צילום פרד
תמונה 3
מתנדבים בחוף פולג מנקים את החוף מזפת 20
לפברואר 2021
צילוםפרד ארזואן
ארזואן
61
תמונה 6 עבודות פינוי פסולת הזפת בעתלית צילום אלעד יעקב לשכת העיתונות הממשלתית
תמונה 5 בחוף הסירה במועצה האזורית חוף הכרמל צילומים אלעד יעקב לשכת העיתונות
הממשלתית
תמונה 8
חוף דדו פועלי העירייה מנקים את החוף
צילום פרד ארזואן, המשרד להגנת הסביבה
62
תמונה 7
פינוי פסולת הזפת באמצעות זרוע הביצוע של המשרד להגנת הסביבה החברה
לשירותי איכות סביבה צילום אלעד יעקב לשכת העיתונות הממשלתית
תמונה 10
ניקוי הזפת בחופי חיפה -
צילוםחיים צח, לעמ
תמונה 9
ניקוי הזפת בחופי חיפה -
צילום חיים צח, לעמ
63
תמונה 12
המשרד להגנת הסביבה -
נחיתת גושי זפת חופי חיפה08-03. צילום שרון עדי
תמונה 11
המשרד להגנת הסביבה -
נחיתת גושי זפת חופי חיפה08-03
צילום שרון עדי,.
מפקח זיהום ים במשרד להגנת הסביבה
64
תמונה 14
צילום רחפן טייסת המשרד להגנת הסביבה מטה אשר
תמונה 13
צילום רחפן טייסת המשרד להגנת הסביבה מטה אשר
65
תמונה 16
זפת במצע קשה בחוף צילום מפקחי היחידה הימית
תמונה 15
זפת במים הרדודים צילום מפקחי היחידה הימית
66
תמונה 17
ביקור ודיגום מומחה מטעם קרן הביטוח הבין לאומית. צילומים רני עמיר, המשרד
להגנת הסביבה
תמונה 18
דיגום של מפקחת היחידה הימית במסגרת ביקור
מומחה מטעם קרן הביטוח הבין לאומית.
צילומים רני עמיר, המשרד להגנת הסביבה
67
תמונה 20
ניטור אוויר על ידי מפקח המשרד להגנת הסביבה לבדיקת בטיחות פעולות הניקיון צילום
המשרד להגנת הסביבה
תמונה 19
מפקח היחידה הימית בבדיקת
אוניה חשודה בנמל אשדוד 2021-02-23
צילום
היחידה הימית
68