חומר רקע
גרינפיס
ישראל:
נייר עמדה לקראת
הדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה,
22
6.
14.
היערכות לאומית להתמודדות עם אסונות אקולוגיים ימיים
הים התיכון הוא אחד ממסלולי האוניות העמוסים בעולם, ונתון ללחצים רבים, הכוללים פעילויות צבאיות, דיג יתר, דיג
מכמורות, תשתיות תקשורת, ספורט ימי, פעילויות פנאי, התפלה, חקלאות ימית, תחבורה ימית, וחיפושים וקידוחים
של גז מחצבי. במסמך "היערכות לאירועי זיהום ים בישראל" מציין מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כי אין שום גוף
המסדיר את הפעילויות השונות ודואג להגנה על הים ועל המערכות האקולוגיות שבו, שחיינו ורווחתנו תלויים בהן -
הן כתומכות חיים, והן כממתנות את משבר האקלים.
למרות כל זאת, ולמרות אסון הזפת שאירע בפברואר 2021, התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים
בשמן (תלמ"ת) -
לא עוגנה בחקיקה עד היום, אין שום חוק המעגן, מתקצב ודואג ליישום ההיערכות ההכרחית
להתמודדות עם אסונות אקולוגיים בים, ובמשרד להגנת הסביבה עדיין חסרים תקנים ואין תקצוב הולם להיערכות
לאירועי זיהום ים. על פי דו"ח שפרסם המשרד בנובמבר 2021, נדרשים כ-
20
תקני כוח
אדם נוספים ליחידה הימית
של המשרד.
ברצוננו להתמקד בסכנות הכרוכות בחיפושי הגז וקידוחי הגז בים.
לקידוחי הגז ישנם סיכונים מובנים, שמקצתם ניתנים לפיקוח ומיטיגציה על ידי יישום תקנים סביבתיים מחמירים
(שעדיין לא קיימים בישראל), ובאחרים קשה יותר לשלוט, כמו תקלות אנוש, תקלות מכניות, רעידות אדמה, סופות,
ואירועים ביטחוניים. ברור לכל כי לא ניתן למנוע 100%
מהתקלות והתאונות, שחלקן עלולות לסכן את מתקני הקידוח
ולהביא לאסונות סביבתיים חמורים בים. למותר לציין כי פתיחתו של הים התיכון לקידוחי גז נוספים מגבירה את
הסיכונים האלה.
על פי מסמך המ.מ.מ הנ"ל, פיתוח מאגרי גז גורם לפגיעה סביבתית מינימלית, והסיכון הוא "רק" מתקלות ודליפות.
זוהי קביעה שגויה, שכן הסכנה לסביבה הימית ולבעלי החיים הימיים מתחילה כבר בשלב החיפושים. לא רק תאונות
או אירועים בלתי צפויים מסכנים את המערכת האקולוגית הימית, אלא גם פעולות החיפוש, הקידוח וההפקה. על פי
חוקרי ה״תוכנית הימית לישראל״ (הטכניון), ההשפעות בשלבי ההקמה כוללות בין היתר ״זיהום הים מבוץ הקידוח
כתוצאה מהכימיקלים המוספים לו, רעש, זיהום אוויר ממנועי האסדה וספינות שירות המגיעות אליה, פגיעה בבתי
גידול בקרקעית הים מהיערמות מטחן קידוח
וממערכות עגינה, וסיכון לתקלות של פליטת דלקים ושמנים. כמו כן,
סקרים סייסמיים (המשמשים לצורך דימות בתת-
הקרקע ומהווים כלי מרכזי למחפשי נפט ומחצבים) בתקופת החיפוש
עלולים לשבש את מערכות התקשורת של יונקים ימיים ולגרום פגיעות הדף בדגים, בצבי ים וביונקים ימיים.
"בזמן התפעול, מלבד פליטות לאוויר, ישנה סכנת שפך קונדנסט –
תוצר לוואי דלקי שנוצר בטיפול בגז הטבעי הגולמי
שמגיע מהקידוחים. במקרה של תקלה, ישנה סכנה לזיהום קונדנסט בים ולאורך החופים, כמו גם הזרמת מי תוצר,
פגיעה בבתי גידול בקרקעית כתוצאה מהנחת צנרת תת-ימית, הפרעה למרחב המחיה של עופות ים והפרעה לעופות
נודדים."
פתיחתו של הים התיכון לעשרות קידוחים נוספים תביא לפגיעה בלתי הפיכה במערכת האקולוגית הרגישה הנתונה
כבר עתה ללחצים כבדים עקב פעילות אנושית ושינויים אקלימיים. הים התיכון מהווה משאב כלכלי, אקולוגי ותרבותי
בעל חשיבות אדירה לאזרחי ישראל. הוא מכיל
מגוון ייחודי ודינמי של מינים ו
בתי גידול, חלקם בעלי חשיבות עולמית,
ובעלי חיים בסכנת הכחדה. גלישת פלמחים, פנינת טבע תת-
ימית נדירה, הוכרזה בשבוע שעבר כשמורת טבע ימית -
מהלך חשוב ומבורך -
אך ארבעה רישיונות חיפוש בתוקף עדיין קיימים בלבו של אתר זה (בלוקים 55,56,61,62
.)
הממשלה הכריזה שלא יתבצעו קידוחים במרחק 1
ק"מ מגלישת פלמחים, אך זהו אינו מרחק בטוח שיאפשר הגנה על
תופעה נדירה וייחודית זו.
אסונות ותאונות על אסדות קידוח בלב ים אינן דבר נדיר, ומאז אסון מפרץ מקסיקו באפריל 2010
-
אסון דליפת הנפט
החמור בהיסטוריה - התרחשו ע
שרות אסונות נפט
שמקורם בתקלות במכליות, בקידוחים ובמתקנים ימיים להפקת
דלקים. תעשיית הנפט והגז גורמת לנזקים עצומים לסביבה, לכלכלה ולכלל הציבור. אחת התזכורות המבהילות לסכנה
הטמונה בקידוחי גז
הייתה
טבעת האש על מימי מפרץ מקסיקו, בחודש יולי בשנה שעברה. חברת בריטיש פטרוליום
(
BP
)
חויבה בתשלום של 65
מיליארד דולר פיצויים וכיסוי עלויות ניקוי הים אחרי אסון הדיפווטר הורייזן.
1
לאחרונה קיימנו בגרינפיס הפלגת מחקר למיפוי יונקים ימיים בים, ואיתרנו להקת לוויתנים מסוג ראשתן, כמו גם לוויתן
מסוג זיפיוס חלול חרטום, בקרבת קידוח כריש. מדינת ישראל הזניחה את חקר היונקים הימיים בישראל במשך עשרות
שנים, וממצאי הסקר שופכים אור על החוסרים העצומים
במידע על המתרחש במים הכלכליים של ישראל, ועל הסכנות
מקידוחי הגז. תסקירי השפעה על הסביבה שבוצעו עבור קידוחי כריש ואתנה לא פורסמו בשקיפות עד היום.
על כל אלה יש להוסיף את הסיכון הביטחוני. פגיעת טיל במתקן קידוח ימי תהיה הרסנית לסביבה הימית, לבעלי החיים
ולמי ההתפלה של ישראל, כמו גם למתקני הקירור של תחנות הכוח היבשתיות, ובנוסף תנטרל את אספקת האנרגיה
למיליוני אזרחים ומפעלי תעשייה. לכן תלות של ישראל במספר מצומצם של מתקני דלק מחצבי החשופים לתקלות
ולתאונות לאספקת האנרגיה למשק היא מסוכנת ושגויה. העימות מול לבנון, שעלה על פני השטח בשבוע שעבר סביב
קידוח כריש, הוא רק דוגמה קטנה לסיכונים הביטחוניים הכרוכים בקידוחי גז בים (וכן להוצאות הכבדות הכרוכות
באבטחתם). למותר
לציין כי
סיכונים אלה
אינם קיימים במערכת מבוזרת המבוססת על אנרגיה מתחדשת.
לכן אנו מבקשים מחברי הוועדה:
1
.
לדרוש ממשרד האנרגיה ומהממשלה לעצור את המשך החיפושים והקידוחים כל עוד לא אושר חוק התלמ"ת.
2
.
לדרוש מהממשלה לשקול מחדש את
פתיח
ת ההליך הרביעי לחיפושי הגז בים, שאינם דרושים לביטחונה
האנרגטי של ישראל, אך מסכנים את הים ואת בני האדם, ולא יאפשרו לישראל לעמוד ביעדי הפחתת
הפליטות שהתחייבה להם .
3
.
לדרוש מהממשלה לחוקק חוק חזק להגנת הים, ולהבטיח שתאגידי הדלקים
יחויבו לשלם עבור זיהומים
ואסונות שיגרמו להם, ויקחו אחריות על פעולות ניקוי והצלה במקרה של אסון אקולוגי ימי.
4
.
לדרוש מהממשלה לחשוף בשקיפות את כל המסמכים הקשורים בתסקירים הסביבתיים שנעשו עבור קידוח
כריש ועבור קידוח אתנה החדש של אנרג'יאן.
2