חומר רקע

היערכות להתמודדות עם מינים פולשים מזיקים ו "ט 2022ביוני 14 ,ב"תשפ, בסיון דיון בוועדת הפנים של הכנסת גיא חבר , שחר ועד מנהל ב׳קרן נתניה ירוקה ׳ משקיף בוועדה לאיכות הסביבה נתניה הצגת מקרה בוחן – טיפול ב״מינים פולשים״ בחורשת הסרג׳נטים בנתניה המטרה: יש לשנות גישהבהגדרת מיניםפולשיםואופן הטיפול בהם המון מוטיבציה + משאבים + חוסר ניסיון >> פגיעהבטבע ואי השגתהמטרות טיפול במינים פולשים, המצב היום: • אין הסדרה ברורה בחוק לגבי: • מי מגדיר מין כפולש • מה הן דרכי הפעולה להתמודדות עם מינים פולשים • מי אחראי לטיפול במינים פולשים מקור המידע היום הוא ספר המינים הפולשים • איסוף מאמרים ומידע כפי שקיים כיום. • לרוב לא מבוסס על מחקרים אמפרים שנערכו בא״י ומותאמים לאקלים ובתי הגידול השונים שיש בארץ. • לא ברור מאיזה סמכות / חוק / תקנות שואב הספר את ״האוטוריטה המקצועית״ שמיוחסת לו. חורשה בגודל 250 דונם בנתניה 650 מ׳ על 500 מ׳ מוקף בניה רציפה 96% מהעצים - אקליפטוסים ערכיות חברתית ערכיות אקולוגית ריאה ירוקה בלב אזור מגורים כ- 325 מיני צמחים משמשת בתי ספר, כיתות יער 33 מינים נדירים פעילות פנאי ונופש 22 מינים בסכנת הכחדה מקום מפלט בתקופת הקורונה 26 מינים מוגנים מבקרים בחורשה 24/7 14 מינים אנדמיים מקרה בוחן חורשת הסרג׳נטים בנתניה2001 2020 – בשנת 2015 נפתחה מלחמת חורמה ״בשני מינים פולשים״ החמציץ הנטוי והאקליפטוס טיפול במינים פולשים –בדיקה דו שלבית מחקרים עדכניים * האם מדובר במין שלב א׳ מראים שהאקליפטוס פולש? אינו מין פולש ** לאידועה דרך האם קיים ממשק שלב ב׳ טיפולמוכח לטיפול טיפוליעילה למיגור במין הפולש? החמציץ הטיפול באקליפטוסים םנמואההרציונאלי לכריתת העצים כפי שנכתב ע״י האקולוגית העירונית אקליפטוס- יש להבין שלמרות שאקליפטוס שזור עמוק במורשת שלנו, עדיין מדובר במין פולש שמקורו באוסטרליה. כמו מינים פולשים רבים גם אקליפטוס זר למערכת האקולוגית ולכן בעלי חיים לא יודעים לנצלו ( למשל פרפרים מקומיים לא שותים את הצוף של פרחיו וציפורי שיר לא מקננות בין ענפיו) , ולכן חורשות אקליפטוסים נחשבות אצל זואולוגים כשטח סטרילי או "מדבר ירוק." ארגון ה (FAO חקלאות עולמי) בצע סקירה ראשונה בנושא כבר ב 1986 . נוסף להיותו מין פולש אקליפטוס הוא גם מה שמכונה "מין מהנדס" המשנה את התנאים בבית הגידול, משנה את הרכב הקרקע ומדכא צמחיה. " שמן אין אללופטיה של עלי אקליפטוס האקליפטוס" שכולנו אוהבים, מכיל אללוכימיכלים דוחים שמונעים נביטה של מינים רבים, ומונעים התבססות של צמחים. החומר בתנאים הים תיכוניים האקליפטוס הזה אפילו בודד ומשמש בחקלאות כמונע נביטה. אנחנו מנסים לעודד נביטות של עצים מקומיים השייכים לצומח המקורי של השרון, ואין התבססות אקליפטוס מחוץ לחופת כמו אלונים ואלות. כל נבט של עץ ממינים אלו יזכה לטיפוח במסגרת העצים הבוגרים וללא מי תהום גבוהים. אינו מין פולש!!! העבודות, תינתן לו הגנה באמצעות שרוול וננסה ליצור לו תנאים מיטביים לגדילה. אין בסיס אמיתי להגדרתו כפולש!! בארץ, בניגוד לארצות צפוניות שבהן פותחו התיאוריות האקולוגיות של מגוון ביולוגי וכו,' אין בעייה של מחסור באור, אלא בעיה של מחסור במים בקרקע. ההצללה החלקית מאפשרת כניסת אור במידה מספקת, ומאיטה את התייבשות הקרקע. עושר המינים נמצא כאשר היער היה צפוף מיפוי אזורי פריחה משנת 2009 תצלום אויר משנת 2006 שנת 2015 - כריתתמחצית העצים בחורשה כי הם ״פולשים״ בשנת 2015 בוצע דילול עצים שכלל כריתהשל 300 עצים בוגרים ואלפי חוטרי עצים לא בוצע סקר יערני תקני בחורשה מטעם עיריית נתניה. לא לפני העבודות ולא לאחריהן! הסקרים והדוחות היערניים שפורסמו על החורשה, בוצעו ע״י ד״ר עדי נעלי וד״ר ניר הר ביוזמת ו* מימון של גיא שחר והתושבים משנת 2015 ועד שנת 2020 בוצעו ** כל שנה ריסוסים וכריתה של התחדשות צמיחת העצים * עיריית נתניה השתתפה בעלות שכר טרחה של ד״ר עדי נעלי הודות להתערבות של סגן ראש העיר, אלי דלל ** בשנת 2017 לא בוצעו ריסוסים בחורשה עקב לחץ ציבורי הטיפול בחמציץ, מין פולש האם יש דרך יעילה למיגורו? על פי ספר "המינים הפולשים בישראל: תוך ארבע שנים –הרחבת הריסוסים לכל שטח החורשה האם הריסוס יעיל? –תלוי את מי שואלים.... ואולם: רט״ג ביצעה ניסוי עקירות חמציץ בגן לאומי חוף השרון ובשמורת חרוצים עם תלמידי בתי ספר. הניסוי שנערך בחלקות קטנות הראה תוצאות חיוביות. ניתן להפחית משמעותית את הנגיעות בעקירות על פי תוכנית סדורה ובעזרת גיוסים של נוער וקהילה ** פרופ׳ ברוך רובין-!םיסוסירהפיתוח עמידות בפני הריסוסים מישהו התייחסלסיכון בריאותהציבור? התווית ראונדאפ והפסקת השימוש בערים בארץ 20 March 2015 IARC Monographs Volume 112: evaluation of five organophosphate insecticides and herbicides Lyon, France, 20 March 2015 – The International Agency for Research on Cancer (IARC), the specialized cancer agency of the World Health Organization, has assessed the carcinogenicity of five organophosphate pesticides. A summary of the final evaluations together with a short rationale have now been published online in The Lancet Oncology, and the detailed assessments will be published as Volume 112 of the IARC Monographs. What were the results of the IARC evaluations? The herbicide glyphosate and the insecticides malathion and diazinon were classified as probably carcinogenic to humans (Group 2A). The insecticides tetrachlorvinphos and parathion were classified as possibly carcinogenic to humans (Group 2B). What was the scientific basis of the IARC evaluations? The pesticides tetrachlorvinphos and parathion were classified as possibly carcinogenic to humans (Group 2B) based on convincing evidence that these agents cause cancer in laboratory animals. For the insecticide malathion, there is limited evidence of carcinogenicity in humans for non-Hodgkin lymphoma and prostate cancer. The evidence in humans is from studies of exposures, mostly agricultural, in the USA, Canada, and Sweden published since 2001. Malathion also caused tumours in rodent studies. Malathion caused DNA and chromosomal damage and also disrupted hormone pathways. For the insecticide diazinon, there was limited evidence of carcinogenicity in humans for non-Hodgkin lymphoma and lung cancer. The evidence in humans is from studies of agricultural exposures in the USA and Canada published since 2001. The classification of diazinon in Group 2A was also based on strong evidence that diazinon induced DNA or chromosomal damage. For the herbicide glyphosate, there was limited evidence of carcinogenicity in humans for non-Hodgkin lymphoma. The evidence in humans is from studies of exposures, mostly agricultural, in the USA, Canada, and Sweden published since 2001. In addition, there is convincing evidence that glyphosate also can cause cancer in laboratory animals. On the basis of tumours in mice, the United States Environmental Protection Agency (US EPA) originally classified glyphosate as possibly carcinogenic to humans (Group C) in 1985. After a re-evaluation of that mouse study, the US EPA changed its classification to evidence of non-carcinogenicity in humans (Group E) in 1991. The US EPA Scientific Advisory Panel noted that the re-evaluated glyphosate results were still significant using two statistical tests recommended in the IARC Preamble. The IARC Working Group that conducted the evaluation considered the significant findings from the US EPA report and several more recent positive results in concluding that there is sufficient evidence of carcinogenicity in experimental animals. Glyphosate also caused DNA and chromosomal damage in human cells, although it gave negative results in tests using bacteria. One study in community residents reported increases in blood markers of chromosomal damage (micronuclei) after glyphosate formulations were sprayed nearby. How are people exposed to these pesticides? Tetrachlorvinphos is banned in the European Union. In the USA, it continues to be used on livestock and companion animals, including in pet flea collars. No information was available on use in other countries. Parathion use has been severely restricted since the 1980s. All authorized uses were cancelled in the European Union and the USA by 2003. לאחר לחץ ציבורי כבד החליטה עיריית נתניהלהפסיק עם הריסוסים ודילולי העצים תודה למרים פיירברג, ראש העיר נתניה, על קבלת ההחלטה החשובה! הצעה להסדרת התחום • קביעת נוהל חירום לטיפול במינים פולשים חדשים. מניעת התפשטות והתבססות של מינים פולשים חדשים. ככל ולא מדובר במין פולש חדש • יש להסדיר בחוק/תקנות וועדה- פורם מייעץ שיקבע איזה מינים הם פולשים ומה הדרך הנכונה להתמודדות מולם כתלות בבית הגידול. • הוועדה תכיל אנשי מקצוע מהאקדמיה, הפקולטה לחקלאות ברחובות, הטכניון, אונ׳ העברית וכדו׳, קק״ל, רט״ג ונציגי ציבור. • דיוני הוועדה יהיו פומביים וניתן יהיה להשתתף בהם כצופים. • לפני פרסום החלטות ניתן יהיה להגיש השגות וחו״ד חיצוניות כדי להוסיף מידע נוסף שלא נשקל ע״י הוועדה • רק מינים שיש לגביהם קונצנזוס רחב שהם פולשים ומזיקים יוגדרו ככאלה. • ממשק למיגור מינים פולשים ייושם רק לאחר שיוכח כי קימת דרך טיפול אפקטיבית למיגורם, המבוססת על מחקר שעומד בסטנדרט מדעי. נקודות נוספות • טיפול חליפי בחמציץ יש להתאים את השיטה להפחתתו מבלי לגרום לבעיה סביבתית. ניתן לבצע עקירות עם מתנדבים ובתי ספר מיד אחרי גשם, כפי שנעשה עם נוער שפיים בגן לאומי חוף השרון ועם ילדי ביה" ס חובב בני ציון בשמורת חרוצים ולא ריסוסים הפוגעים הן במינים הנדירים ובצומח המקומי בכלל, והן בבריאות התושבים. • לאקליפטוסים יש תרומה חיוביות למגוון המינים תחתיו, ולמינים נדירים בפרט. וכמובן, תרומה של צל וקרירות בקיץ לתושבים. יתרון ההצללה החלקית לנושאים אלה: בארץ, בניגוד לארצות צפוניות שבהן פותחו חלק מהתיאוריות האקולוגיות של מגוון ביולוגי וכו,' אין בעייה של מחסור באור, אלא בעיה של מחסור במים בקרקע. ההצללה החלקית מאפשרת כניסת אור במידה מספקת, ומאיטה את התייבשות הקרקע. יש גם להפריד בין השפעות במקומות שונים. • חריגים - מתי והאם צמח מתנהג כפולש לכאורה –דוגמת האקליפטוס. זה קורה רק תחת חופת אקליפטוס בוגר וכשיש מים פתוחים, או מי תהום עד עומק של כ- 1 מ'. בבריכת החורף בחורשת הסרג'נטים, גם אם גורמת להפצת אקליפטוסים, זו לא ממש בעיה במיקום זה.