חומר רקע

ט"ו סיון תשפ"ב 14 יוני 2022 לכבוד ח"כ גלעד קר יב , יו"ר ועדת החוקה שלום רב, הנדון: הצעת חוק העונשין(תיקון-ביטול סעיף העלבת עובד ציבור),התשפ"א- 2021 - עמדת הסתדרות לאומית רקע "חוק העונשין, התשל"ז- 1977 " 1 להלן: החוק)( מהווה חלק מהותי ומשמעותי במשפט הפלילי במדינת ישראל.לחוק כ- 500 סעיפים שבהםמפורטים עקרונותהמשפטהפלילי,ולאחרמכן מופיעהרשימה ארוכה של עבירות פליליות וכן העונשים הניתנים בגינן.2 מאז הקמת המדינה החוק תוקן פעמים רבות, בעיקר על- ידיחקיקתחוקיםחדשים במקוםהעבירותשבפקודה.בשנת1977 החוקיםהללוגובשולכדי"חוקהעונשין, התשל"ז-" 1977, שממשיך לעבורמאז שינויים רבים, הן מפאתהיקפו והן נוכח רגישותהנושאיםוהעבירות בהם הוא מטפל.3 נשוא נייר מדיניות זה הוא תיקון מוצע, שיביא לביטול סעיף 288 בחוק העונשין, שעוסק בהעלבת עובד ציבור וקובע כי: " המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט- 1968 , כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו- מאסר ששהחדשים". הטיעונים בעד ביטול החוק – עבירה ארכאית, קיים במדינות לא דמוקרטיות נטען לא אחת כי העבירה של העלבת עובד ציבור היא ארכאית. לפי הסברה, מקורה של העבירה בקודקס הפלילי של נפוליאון משנת 1810 שחלחל בהמשך למשפט העות'מאני וממנו , כאמור לעיל, גם למשפט המנדטורי שם כנראה נאסר לבזות את המלך ונושאי משרות שלטוניות)( והישראלי. עוד נטען, כי במהלך השנים שחלפו מאז "נולד" סעיף זה בחוק, חל צמצום משמעותי בתחולתו במרבית מדינות העולם, עד למחיקהמלאהשלהעבירהמספריהחוקשלהן.כתוצאהמכך,איסורעלהעלבתגורמישלטוןמאפייןכיום בעיקר מדינותלא דמוקרטיות. 4 1 ס"ח התשל"ז,עמ' 226 וגם:. https://www.nevo.co.il/law_word/law01/073_002.doc .אוחזר ב- 22 20 13.6. . 2 החוק מבוסס על "הקודקס פלילי ה עות'מאני" שבוטל על-ידיהבריטיםב- 1936 ובמקומו הוכנסה לתוקף" פקודת החוק הפלילי, 1936" שמ בוססת על המשפט הפלילי האנגלי. עםהקמת מדינת ישראל נשאר ו חלקיםנרחבים מהמשפט הבריטי עלכנם וכך גם פקודת החוק הפלילי המנדטורית נותרהבתוקף. 3 את היסטוריית חקיקת החוק ניתן לראות במאגר החקיקה הלאומי שלהכנסת, ב: aws&lawit https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawPrimary.aspx?t=lawlaws&st=lawl emid=2000479 החוק תוקן לאחרונה ב- 14.3.2022 . https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622712.pdf. שני המקורות אוחזרו ב- 13.6.2022 . 4 ראו במכתבם של עוה"ד יגאל בלפור (מנהל תחום בכיר (משפט מִנהלי)) וישי שרון (מנהל תחום בכיר (חקיקה ומדיניות)) מיום 12.6.2022 הממועןלח"כ גלעדקריב,יו"ר ועדת חוקה,חוק ומשפט. הטיעוניםנגדביטולהחוק– ישראלאינהמתאפיינתבתרבותדמוקרטית מהותית, תרבותשלאלימות כנגד עובדי הציבור, ביטוליוביל לאנרכיה - מדינתישראלאמנםמדינהדמוקרטית,אךהטיעוןכיבמדינותדמוקרטיותהחוקלגביהעלבתעובד ציבורמיותר,נכוןלחברותמתוקנותשבהןהאלימותהמילוליתוהפיזיתכמעטואינה קיימתוברור לכל אזרחיהן כיהתנהגות שכזו אינה מוסרית ואסורה.לא כךהמצב בישראל. - מדינתישראלאינהמדינה"מתוקנת"ושלווהכמו המדינות המערביותהנזכרותבנימוקיהתומכים בתיקון לחוק, אלא היא מדינה בה היצרים גואים במהירות והחברה בה אלימה, הן מילולית והן פיזית. במדינה מתוקנת ייתכן וניתן היה לוותר על הסעיף ב חוק, אך בישראל, בה רבים בחברה טרם הפנימו מהי דמוקרטיה מהותית, ה סעיף בחוק נדרש כדי להגן על עובדי ציבור העושים מלאכתםנאמנה. - גםכאשרעובדיהציבורפועליםללאמשואפניםולפיההנחיות,במקריםרביםמקבליהשירותאינם מרוצים מהטיפול שקיבלו ומטיחים עלבונות לא ראויים. במקרים רבים העלבה מילולית עלולה להתפתח במהי רות להפעלת כוח ולאלימות פיזית קשה כנגד עובדי הציבור. מוכרים לכל מקרי התקיפות האלימות כנגד רופאים, שהחלו באופן מילולי והתדרדרו במהירות הבזק לתקיפות אלימות ומסכנות חיי אדם.5 זאתועוד, במקרים רבים,האלימות המילולית יכולהלהיותלאפחות חמורה מאלימותפיזית. - ה אלימות הגואה בחברה בישראל מילולית ופיזית כאחד)( ובמיוחד כנגד עובדי ציבור (לדוגמה, כאמור, צוותי רפואה) וכנגד נותני שירותים לציבור (לדוגמה, נהגי אוטובוס) בישראל מתרחבת והולכת. ביטולהסעיף בחוק יעודד עוד יותר את הימשכותוהתרחבותהתופעה. - ביטול ה סעיף בחוק מסמן לתוקפים שלא ייענשו על מעלליהם וכי "הכל אפשרי" ודמם של עובדי הציבורהואהפקר. קיים חשש כי מצב זה יעודד אנרכיה. - מייגדירמהגבולותחופשהביטויהמותרומהי"עבירהחמורה" שעונשבצידה?וכיצדהדבריבוצע? האמנם הגבולות וההגדרות הללו יהיו מקובלים על כלל הציבור? כיצד ניתן יהיה לאכוף גבולות והגדרותלא ברורים? - קליותרלאכוףעבירהעלבסיסחוקאחדברורבמקוםשאכיפתהעבירותתתבססעלמספרחוקים נפרדים, שכל אחדעוסק בתחום אחר. - אין לבטל את הסעיף בחוק. נכון יותר להגביר את האכיפה על בסיסו וניתן אף לפרסם זאת ברבים למען יראו וייראו. - באם יש קושי הגדרתי או פרשני לגבי נוסח הסעיף, הרי שהפתרון אינו לבטל את הסעיף אלא נדרש לשפראתהגדרתהעבירה. 5 דוגמאות למגוון נרחב של מקרי אלימות כנגד צוותיםרפואיים ניתן לראות בקישור הבא: https://www.ynet.co.il/topics/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%92%D 7%93_%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%90%D7%99%D7%9D וגםבמסמך הזה: https://fs.knesset.gov.il/17/Committees/17_cs_bg_336976.doc אוחזר 13.6.2022 . ניסיונותלביטול החוקלא צלחו בשל התנגדות נחרצת של גורמי אכיפתהחוק בשנים האחרונות העבירה זכתה לביקורת רבה בספרות המשפטית6 וגם בציבור והתגבשו מספר מהלכים לביצוע שינוי בנוסח החוק ולצמצום תחולת העבירה ואכיפתה. על שולחן הכנסת הונחו בעשרים השנה האחרונותכעשריםהצעותחוקלביטולהעבירה,מכלקצוותהקשתהפוליטית, שלאהבשילולדברחקיקה, ביןהשארעקבהתנגדותנחרצתשלגורמיאכיפת החוק. 7 ביןהצעותהחוקהאחרונות בנושאזהניתןלמנות את הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת ה- 24 על- ידי ח"כ מוסי רז8 וכן הצעת חוק זהה של ח"כ גבי לסקי מ"מרץ" , שמ בקשת אףהיא לבטל את סעיף288 לחוק. 9 ההצעות לשינוי בחוק נובעות מהביקורת הציבורית שהופנתה כלפי העבירה וכן נוכח פסיקות בית המשפט העליון בנושא.10 הנימוקים העיקריים לביטול העבירה מתמקדים בחשיבות חופש הביטוי וחופש המחאה ובמקביל, מבקרים את שילוב ההגנה על שמו הטוב של עובד ציבור דווקא במסגרת חוק העונשין וסמכויות האכיפההנגזרות ממנו. הסנגוריההציבורית – בעד ביטולהחוק – אינטרסים לא ענייניים התומכיםבביטולהעבירה,ובמיוחד אלהמהסניגוריההציבורית שמייצגתחלקמהנאשמיםבעבירתהעלבת עובדי ציבור, מדגישים כי אכיפת העבירה על-ידי הרשויות פוגעת בעיקר באזרחים מהשכבות המוחלשות בחברה,שמתבטאיםבאופןהנתפסכמעליבבמפגשיםטעוניםשלהםעםגורמישלטוןאוכפיחוקוסדר,כמו עםשוטר. לטענתם,במקריםרביםהעבירהמתבטאתבדבריםשנאמרולעובדהציבורבלהטהרגע,שמהותם בעיקר קללות או גידופים. טענה זו היא מגוחכת שהרי בדיוק כדי למנוע התנהגות זאת חוקק החוק. העבודה כי החוק נאכף בצורה לקויה , בין אם בפשרות, ובין אם בפסקי דין נטולי הרתעה, מתמרצת את האזרחים להמשיך בהתנהגות הפסולה. הדבר מוביל לעבודה מרובה אצל הסנגוריה הציבורית עמוסת התיקים, ובמקום לאכוף את החקיקה,ולהרתיע , דווקא האינטרסים של הסנגוריההםלבטלאת החקיקה – פרדוכסלי!!! העלבת עובד ציבור אולי נתפסת כעבירה מינורית, אך היא גורמת לפתיחת תיקים פליליים והגשת כתבי אישום רבים, זימון אנשים לחקירה וכו'. ייתכן שאחת הסיבות לכך היא ש כ- 70% מהמתלוננים בעבירה זו הם שוטרים.11 אחת הטענות כנגד השארת הסעיף היא כי מדובר בניצול לרעה של הכוח המשטרתי כדי לפתוחבחקירהפלילית כנגדאזרחים. כלומר- קייםחששמהותישהעבירהעלולהלגרוםלניצוללרעהשל כוח על- ידי נציגי השלטון, ובמיוחד על- ידי משטרת ישראל, שמניעים את מערכת אכיפת החוק גם במקרים פעוטיםוכשאין מקוםענייני לפתוח בחקירה. 6 בה"ש1 במכתבמטעםהסניגוריה הציבורית (ראו ה"ש3 לעיל) מצויניםמספר מקורות לביקורתזו. 7 פרופ' יואב ספיר, "פגיעה בחופש הביטוי ופתח להתעמרות באזרח: לבטל את החוק האוסר על העלבת עובד ציבור." גלובס. 24.2.2022 . https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001403372 אוחזר 3.6.2022 1 . 8 פ/24/348 .ראופרטיםנוספים בהצעתה של ח"כ גבי לסקי, ה"ש6 . 9 נוסח ההצעה של ח"כ גבי לסקי, שהוגשהליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ו באב התשפ"א(4.8.2021 .) 10 מכתבםשלעוה"דיגאלבלפור(מנהלתחוםבכיר(משפטמִנהלי))וישישרון(מנהלתחוםבכיר(חקיקהומדיניות))מיום12.6.22 הממוען לח"כ גלעד קריב, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט; פרופ' יואב ספיר, "פגיעה בחופש הביטוי ופתח להתעמרות באזרח: ציבור." עובד העלבת על האוסר החוק את לבטל גלובס . 24.2.2022 . https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001403372 אוחזר 13.6.2022 . 11 ראו דעתו בנדון של פרופ' יואב ספיר מ- 24.2.2022 : " פגיעה בחופש הביטוי ופתח להתעמרות באזרח: לבטל את החוק האוסר על העלבתעובד ציבור" . גלובס. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001403372 אוחזר 13.6.2022 . אךבהחלטייתכןכיביןהסיבותהיאהרתעהנמוכהעדכמעטאפסית,המתרצתהתנהגותפוגעניתכלפיעוד הציבור.זהלאסודכימצבהסד"כבמשטרההואירודונמוךוהתופעהכיוםהיאדווקאששוטריםפורשים. הסיבה אליבא השוטריםהיא מעמדו הנמוך של השוטר בישראל. תקציר עמדות השחקנים המעורבים בביטול הסעיףבחוק העונשין • תומכים במהלך והטיעונים שכנגד o חברת הכנסת גבי לסקי (יוזמת התיקון האחרון לחוק)12 - מדינה דמוקרטית אינה יכולה להשאיר סעיף אנכרוניסטי מעין זה בספר החוקים שלה – ישראלאינה דמוקרטית מהותית ומתאפיינת בתרבותשלאלימות. - יש ערך רב לביקורת על רמות השלטון ועל בעלי התפקידים השונים, כחלק משמעותי מחופש הביטוי של הפרט. יש להבחין בין ביקורת ובין העלבה – העלבה אסורה ומתמרצת זילות,חוסראמון ואלימות- ולכןהדבר מצדיקחקיקה שכזו. - חופש הביטוי אינו מוחלט ויש לו סייגים והגבלות באיסורים פליליים, אך יש ליישמם רק במקרים נדירים של סכנה ממשית לפגיעה בביטחון המדינה, בסדר הציבורי או ברגשות מגזריםומיעוטים. ככלשמדוברבפגיעהשאינהחמורה,ישלהעדיףאתחופשהביטוי. ערך ציבורינקבעעלפיהחברהוהעדפותיה – המחוקק קבע כי הסדרהציבורי הבאלידי ביטוי על ידי עובד ציבור הוא ערך – והעלבה הפוגעת בערך זה – היא כזאת שמחייבת הרתעה וענישה. - השתקת ביקורת או הפעלת סנקציות פליליות כנגד המביעים ביקורת כ לפי עובדי ציבור תפגעבאמוןהציבור,במיוחדכאשרהביקורתלאנועדהלהעליבבאופןאישי,אלאלהצביע על ליקוי ולגרום לתיקונו. נהפוך הוא, תמר יץ ביטוי פוגעני ואלים על ידי העדר הרתעה, פוגע באמוןהציבור במערכת המשפט, ובמוסדותהציבור. - האיסור על העלבת עובד ציבור מגן על עובדי ציבור ועל אנשי ציבור מפרסומים פוגעים ומ עליבים מעל ומעבר להגנה שמספק חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 לכלל האזרחים. אין להעדיף את עובדי הציבור על כלל הציבור. ולכן אנו סבורים כי יש להחיל זאת גם כעוולהאזרחית . o הסניגוריה הציבורית הארצית13 - תומכ ת בביטול מוחלט של סעיף העבירה של העלבת עובד ציבור ומחיקתה מספרהחוקים בטענה כי הגיעה העת לכך. נהפוך הוא יש לאכוף כי האלימות גואה בחברה כנגד עובדי ציבור. - מהלכים שמתגבשים לצמצום תחולת העבירה ואכיפתה לא פותרים את הקשיים המהותיים הטמונים בעצם קיום העבירה ולא מאפשריםלהתמודד עם אופן האכיפה כנגד ביצועהעבירה. ישלהגדיראתהעבירה ולייצר מצבשל אכיפה . - מאחר ש"העלבה" אינה מתיישבת עם מסלול של אכיפה מנהלית ומתעורר חשש שייגרם שימוש מופרז בהטלת קנסות, גם צוות בין- משרדי שהוקם בענייןדה- פליליזציהלא יכול 12 ראו בדברי ההסבר להצעת החוק של גבי לסקי, פ/24/2114 . 13 מכתבםשלעוה"דיגאלבלפור(מנהלתחוםבכיר(משפטמִנהלי))וישישרון(מנהלתחוםבכיר(חקיקהומדיניות))מיום12.6.22 הממוען לח"כ גלעדקריב,יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט. - לפתוראתבעייתלשון החוק.העדריכולתאכיפההינהמאפ ייןניהולציבוריבישראל- אל לנו לוותר וישלתבועאכיפה ולאלוותר. - האכיפה העיקרית היא כנגד ציבור הנמנה עם השכבות המוחלשות שלעיתים קורבות מתלהט באופן רגעי לכדי אמירת קללות או גידופים כנגד עובדי הציבור. המינוח שכבות חלשותהואמגמתיופופוליסטי,הנכוןהואכיתפקידהאכיפההואלייצרהרתעהשתוביל לסדרציבורישמשמעותואי פגיעה בעובדיהציבור. - ככלשקיימיםערכיםחברתייםחשוביםבהגנהעלעובדיציבורמפניפגיעה,קיימותדרכים נוספות כחלק מהחקיקה הפלילית14 כדי להגן על יכולתם להמשיך לספק שירות ועל תדמיתם. ככל שהאמירות כנגד עובדי ציבור לא עומדות ברף הנדרש להפללה בחוקים האחרים,כנראהש איןהצדקהלהפלילאת האומריםאותןהמסגרתחוקהעונשין. העובדה כי יש הוראות נוספות בחוק המגינות על עובדי ציבור מלמדת כי הערך של סדר ציבורי הואחשובלמחוקק ויש לשמראותו. - המסגרות המגוונות וההקשרים השונים בהם נאמרים ביטויים "מעליבים" גורמים לכך שיש חוסר אחידות בפסיקה לגבי העבירה – בהרשעה או בזיכוי. הדבר מקשה על קביעת גבולותברוריםשלמותרואסור. אדרבאישלקבועהלכותברורותוהגדרותעלמנתשניתן יהאלאכוף. - קיום העבירה לא גורם להעלאת האמון בשירות הציבורי כמקווה, אלא גורם דווקא לאי אמון במערכת,הנו בע מאכיפתהעבירה כלפיהאזרח.אי האמון יורד בשל חוסר האכיפה. לסיכום, עמדת ההס דתרותהלאומית: התנגדות נחרצת לביטול התיקון לסעיף 288 ל חוק העונשין שיכול להוות מדרון חלקלק להתרחבות ביטול חוקים המגנים על עובדי ציבור. יש לאכוף את יישומו של הסעיף ביתר שאת וכן להרחיב את חלותו על כלל נותני השירות במשק, כולל במגזר הפרטי כעבירה אזרחית)(, ולא להסתפק בהחלתו על עובדי ציבורבלבד. לחילופיןלהגדיר באופן ברוראתהעבירה ,את מהות ההעלבה,אתהביטוילה, ואת העונש. • תקציר טיעוני המתנגדיםלמהלך o הסתדרות העובדיםהלאומית - מדינתישראלאמנםמדינהדמוקרטית,אךהטיעוןכיבמדינותדמוקרטיותהחוקלגבי העלבתעובד ציבור מיותר,נכוןלחברות מתוקנות שבהן האלימותהמילולית והפיזית כמעטואינה קיימת וברור לכל אזרחיהן כי התנהגות שכזו אינה מוסרית ואסורה. לא כךהמצב בישראל - מדינת ישראל אינה מדינה "מתוקנת" ושלווה כמו המדינות המערביות הנזכרות בנימוקי התומכים בתיקון לחוק, אלא היא מדינה בה היצרים גואים במהירות והחברה בה אלימה, הן מילוליתוהן פיזית. במדינה מתוקנת ייתכן וניתן היה לוותר 14לדוגמה:חוקיםבאשרלהפרעהלעובדציבור,הפרעהלשוטרבמילויתפקידו,התנגדותלמעצר,עבירותבאשרלביטוייםגזעניים אוכאלה המהווים הטרדה מינית ואף חוק איסור לשון הרע. - על הסעיף ב חוק, אך בישראל, בה רבים בחברה טרם הפנימו מהי דמוקרטיה מהותית,ה סעיף בחוק נדרש כדי להגן על עובדי ציבור העושים מלאכתם נאמנה - גםכאשרעובדיהציבורפועליםללאמשואפניםולפיההנחיות,במקריםרביםמקבלי השירותאינםמרוציםמהטיפול שקיבלוומטיחיםעלבונותלאראויים.במקריםרבים העלבה מילולית עלולה להתפתח במהירות להפעלת כוח ולאלימות פיזית קשה כנגד עובדי הציבור. מוכרים לכל מקרי התקיפות האלימות כנגד רופאים, שהחלו באופן מילולי והתדרדרו במהירות הבזק לתקיפות אלימות ומסכנות חיי אדם.15 זאת ועוד, במקרים רבים,האלימותהמילולית יכולהלהיות לאפחותחמורה מאלימותפיזית. - האלימות הגואה בח ברה בישראל מילולית ופיזית כאחד)( ובמיוחד כנגד עובדי ציבור לדוגמה,( כאמור, צוותי רפואה וכנגדנותני שירותים לציבור (לדוגמה,נהגי אוטובוס)) בישראל מתרחבת והולכת. ביטול ה סעיף בחוק יעודד עוד יותר את הימשכות והתרחבותהתופעה - ביטולה סעיףבחוקמסמןלתוקפיםשלאייענשועלמעלליהםוכי"הכלאפשרי" ודמם שלעובדי הציבורהואהפקר. קיים חשש כי מצב זה יעודד אנרכיה - מייגדירמהגבולותחופשהביטויהמותרומהי"עבירהחמורה" שעונשבצידה?וכיצד הדבר יבוצע? האמנם הגבולות וההגדרות הללו יהיו מקובלים על כלל הציבור? כיצד ניתן יהיהלאכוףגבולותוהגדרותלא ברורים? - קליותרלאכוףעבירה על בסיסחוק אחד ברור במקום שאכיפתהעבירותתתבסס על מספרחוקיםנפרדים, שכל אחדעוסק בתחום אחר. - איןלבטלאתהסעיףבחוק.נכוןיותרלהגביראתהאכיפהעלבסיסווניתןאףלפרסם זאת ברביםלמעןיראו וייראו - באםישקושיהגדרתיאופרשנילגבינוסחהסעיף,הרישהפתרוןאינולבטלאתהסעיף אלאנדרשלשפר אתהגדרת העבירה בכבוד רב, ששישדה יו"ר האגףלאיגוד מקצועי 15 דוגמאות למגוון נרחב של מקרי אלימות כנגד צוותיםרפואיים ניתן לראות בקישור הבא: %9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%92%D https://www.ynet.co.il/topics/%D7%90%D7 7%93_%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%90%D7%99%D7%9D וגםבמסמך הזה: https://fs.knesset.gov.il/17/Committees/17_cs_bg_336976.doc אוחזר 13.6.2022 .