חומר רקע
י"ד
סיון, תשפ"ב
13
ביוני, 2022
לכבוד
חברתהכנסת אפרת רייטן מרום,יו"רועדת העבודה והרווחה
חבריועדתהעבודה והרווחה
הנדון: הערות ל
הצעת חוקשירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות ה
'תשפ"ב – 2
202
אנו, החתומים מטה, ארגונים החברים
בפורום ארגוני החברה האזרחית לקידום ויישום האמנה
הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בישראל,
מצרפים בזאת את הערותינו
המפורטות להצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות,
ה'תשפ"ב -
2022
להלן:( "הצעת חוק
שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות" או "הצעת החוק)" אשר מובאת לדיון בוועדת העבודה
והרווחה.
ב
פורום
שותפים ארגונים וגופים מובילים של אנשים עם מוגבלות
וארגוני סנגור
הפועלים לקידום
זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בישראל, והוא נוסד על ידי ארגון בזכות -
המרכז לזכויות אדם
שלאנשיםעםמוגבלויות,וביתאיזישפירא,שניהםארגוניםבמעמדיועץבאו"ם,בעקבותאשרורה
של אמנה זועלידי ממשלת ישראל בשנת2012
.
הצעת
ה
חוקהמובאת
לדיוןבוועדת
העבודהוהרווחהמהווה
הזדמנותהיסטוריתלהביאלשינוישל
ממש בחייהם של עשרות אלפי אנשים עם מוגבלות בישראל
, שינוי לו הם מייחלים שנים רבות.
החוק נועד לעגן את
זכותם של אנשים עם מוגבלות לקבלת שירותים חברתיים, וככזה יש בכוחו
להביא לפיתוחם של שירותים אשריאפשרו לאנשיםעם מוגבלותלממש את זכויותיהםהבסיסיות
לשוויון, לכבוד אנושי,
לאוטונומיה,
ל
עצמאות ולפרטיות, עקרונות חוקתיים המעוגנים בישראל
בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו, ובאופן ספציפי בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות,
התשנ"ח-
1998
(להלן:
"
חוק שוויון זכויות"
,)
כמו גם באמנה הבינלאומית לזכויות
אנשים
עם
מוגבלות אותהאישררה מדינת
ישראל בשנת
2012
להלן:"האמנה)"(.
אלא שכפי שיפורט להלן, הצעת
החוק בנוסח הנוכחי שלה
אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות
חוקתיים אלו, ואף סותר
ת חלק מהוראותיהם, ו
משכך,
מעלה חשש כבד
בהנצחת
כמה מהכשלים
העמוקיםהקיימים כיום
בשירותים הניתניםלאנשיםעם מוגבלות בישראל.
לפיכך, יש להכניס שינויים מהותיים בהצעת החוק כדי להבטיח
כי זו תעמוד באמות המידה להן
התחייבה מדינת ישראל בשעה שאישררה את האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות,
וכדי להבטיח כי התקציב המוקצה ליישומו של החוק המוצע אכן יוקצה למטרה לשמה נועד -
לאפשר לאנשים עם מוגבלות לממש את זכו
ת
ם הבסיסית לחי
ים עצמאיים וא
ו
טונומי
ים
בקהילה
תוך קבלת הסיועהנדרשלשם כך.
א.
הערות כלליות
סעיף 3
להצעת החוק, הוא סעיף העקרונות, מורה כי: "שירותי רווחה יינתנו בתחומי חיים שונים
לאדם עם מוגבלות,
......
בהתאם לעקרונות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולעקרונות
האמנה בדבר זכויותיהם של אנשיםעם מוגבלויות."....
אלא וכפי שנציג להלן,,
קיימים
פערים משמעותיים
בין
הצהרת הכוונות כפי שזו מופיעה
בהצעת
החוק (ואף בדברי ההסבר) לבין
הוראות ה
חוקוקביעותיהן.
ונפרט:
1.
סעיף 19
לאמנ
ה
מעגן את זכותו של כל אדם עם מוגבלות לחיות חיים עצמאיים
ואוטונומיים עם
סיוע אישי
ככל שנדרש)( בקהילה,
ולעצב את חייו על פי
בחירותיו, תוך
קבלתשירותיהתמיכה
הנדרשיםכדיל
אפשרלולהשתתףבקהילהבאופןשוויוניככלאדם.
2.
על פי הפרשנות הרישמית
ל
אמנה, מוסדות מהווים הפרה של הזכות לחיים עצמאיים
ואוטונומיים
בקהילה. בהערה הכללית של ועדת האו"ם נקבעה רשימת מאפיינים לזיהוי
מסגרת כמוסדית: בידוד והפרדה מהקהילה, היעדר שליטה של האדם על ההחלטות
היומיומיות בחייו, היעדר בחירה לגבי זהות השותפים לדיור, שגרה וסדר יום שאינם
מוכתביםעלידי רצוןהאדם
ועוד.
3.
הוראות האמנה והפרשנות הרשמית לה מחייבות אפוא
כי החקיקה החדשה אותה
מקדם
משרדהרווחה תעמוד באמותהמידה הבאות:
א.
הצעתהחוק
אמור
ה
לעגןאתזכותושל
כל
אדםלחיים
עצמאיים
ואוטונומיים
בקהילה
תוך קבלת ה
סיוע אישי
, ללא קשר לסוג המוגבלות או המוגבלויות שיש לו, לרמת
התפקוד או ל
רמת התמיכה לה הוא נדרש
, או לגילו, ומזכות
זו
יש לגזור את סל
השירותים לו הוא זקוק.
על פי הפרשנות הרשמית לאמנה הגבלת כשרותו המשפטית
של אדם או קביעה כי הינו ברמת תמיכה מסוימת
אינן יכולות להוות עילות להגבלת
הזכות הבסיסית לחיים בקהילה כאמור.
הכרה בזכות זו צריכה לבוא לידי ביטוי לכל
אורך החוק –
במטרת החוק ובעקרונותיו, במנגנון לקביעת הזכאות לשירותים ובסל
השירותיםהמנוייםבחוק.
ב.
הצעתהחוק צריכה להכיר בזכותהאדם
לאוטונומיה אישית,
ובתוך כך בזכותו לבחור
בהתאם לרצונותיו והעדפותיו את מקום מגוריו
–
בדומה לאפשרויות הבחירה שיש
לכל אדם -
ואת סל הסיוע והתמיכות שיאפשרו לו לחיות באופן עצמאי
בקהילה.
אין
לחייב אדם לגור בסידור מסויים, במישרין או בעקיפין -
על ידי מניעת שירותי
הסיוע
לתמיכה בחייםעצמאייםואוטונומיים בקהילה.
ג.
הצעת החוק צריכה לכלול סל שירותים רחב הניתן בקהילה
בהתאם לאמות המידה
הקבועות באמנה ומותאם לכל צרכיו של האדם בשגרת חייו, החל מהילדות.
על הסל
לכלול
, בין היתר, מענים בתחוםהדיור,
התעסוקה,
ההשכלה,
הפנאי וחייה
משפחה.
ד.
הצעתהחוקצריכהלאפשרקבלתהשירותיםעלידיהכנת
תכניתאישית
שתוכןעלידי
האדם עצמו בהתאם לקשייו, ליכולותיו,
ל
צרכיו, לרצונות
יו ולהעדפותיו
וללא קשר
ל
רמתהתפקוד
אוהתמיכה שלו,ואשר תיושם, ביןהיתר, באמצעות תקציב אישי.
ה.
הצעת החוק צריכה לכלול תכנית לאל
מיסוד, כהוראות מעבר או בכל דרך אח
רת, על
מנת להבטיח כי בתוך מספר שנים לא יוסיפו להינתן במדינת ישראל שירותים
המנוגדיםלהוראותהאמנה.
2
ו.
הצעתהחוק
צריכהלעגןאת
חובתה שלהמדינהלפתחמגוון שירותים בקהילה,
בפרט
בהינתן המצב הקיים בו אין כמעט מענים מעין אלו
, ועל מנת לוודא שכל אדם יוכל
לממש את הזכות לחיים עצמאיים ואוטונומיים בקהילה.
כמו כן, יש להבטיח
שהשירותיםיהיו מותאמים מבחינה תרבותיתלאוכלוסיות השונות.
ז.
הצעת החוק אמורה לחול
באופן שוויוני
על אנשים עם
כל סוגי המוגבלויות, ואינה
יכולה להתייחס
באופן שונה ל
אנשיםעם מוגבלויות שונות אולהתעלם
מחלקם.
ח.
הצעת החוק צרי
כה להיות חלק מחוק רווחה כללי
(אשר מוטב ששמו ישונה לחוק
שירותים חברתיים) –
וזאת מתוך תפיסה הרואה את האדם עם המוגבלות חלק בלתי
נפרד מכללהאוכלוסייההזכאיתלשירותים חברתיים.
ב
.הבעיות בהצעת החוק בתמצית
4.
לצערנו,
חרף התיקונים שנעשו,
הצעת החוק עדין אינה
עומדת בהוראות האמנה שלעיל,
כמוגםבהוראות חוק שוויון זכויות
, כפי שיפורטלהלן.
א.
הצעת החוק מסייגת את הזכות לחיים עצמאיים ואוטונומיים בקהילה וקובעת כי
שירותי הרווחה יינתנו
ככל שניתן במסגרת הקהילה
(סעיף 3
א()(4
להצעת החוק)).
כלומר,הנוסחהקייםמאפשרמתןשירותיםשלאבמסגרתהקהילה,
ומצבלפיואנשים
עם מוגבלות ברמות תמיכה מסויימות לא יוכלו לבחור לגור ולחיות
בקהילה.
זאת,
בניגוד
למתחייב מהאמנה ומחוק שו
ויון זכויות. לא זו בלבד,
נוסח
מטרת ההצעה -
הגנה ושמירה על טובתו וביטחונו"" (סעיף 2(3
) להצעת החוק) וכן סעיף העקרונות
המורה כי שירותי הרווחה יינתנו, בין היתר, בהתאם "לשיקול דעת מקצועי" וכן
"לצורך הגנתו ושמירה על טובתו וביטחונו" (סעיף 3
א()(3
להצעת החוק)) מאפשרים
למעשה
קבלת החלטותעבור האדם
ו'מעל ראשו',
וזאת
אךורק מחמת מוגבלות,
רמת
תפקוד או רמ
ו
ת תמיכה שונות ותוך פגיעה בזכותולאוטונומיה אישית.
ב.
הצעת החוק מתמקדת בעיקר במנגנון במקום בשירותים,
וקובעת
רק את המסגרת
שלו. המנגנון המוצע בחוק מסורבל כרוך בבירוקרטיה רבה וביחסי כוחות ברורים.,
בנוסף,
נראה כיעלמנתלקיימוידרשומשאביםרבים,אשרניתן,ראויוצריךלהשקיע
בשירותים עצמם. זאת ועוד,
המסגרת
המוצעת
מעוררת הרבה סימני שאלה לגבי
המנגנון ולגביהמהות.
ג.
הצעת החוק
מותירה עמימות רבה
. היבטים רבים
, מהותיים ומשמעותיים בהצעת
ה
חוק, בהם מנגנון קביעת הזכאות לשירו
תים, סל השירותים ואופן קבלת השירותים
מעורפל
ים
ועתידים להיקבע על ידי השר בתקנות, אשר חלקן אינן מחויבות בדיון
ציבורי.
ד.
הצעתהחוק
מבחינה בין מוגבלויות שונות. כך,לפיה
צעת ה
חוק,
לאנשיםעם מוגבלות
שכלית יתקיים מנגנון מקביל ושונה לקבלת הזכאות. זאת, בניגוד לשינויים ביחס
להגדרת מוגבלות המפורטים
בדברי ההסבר לפיהם
"אחד השינויים המשמעותיים
הוא הגדרת מוגבלות כתופעה רב –
ממדית ולא כהגדרה המתבססת רק על אבחנה
רפואית"...
ה.
הצעת
ה
חוק
מתייחסת אך ורק לאוכלוסיות שמשרד הרווחה אחראי על מתן
השירותים עבורם, ובכך מנציח
ה את ההפרדה הקיימת מזה שנים
בין אנשים
3
שמקבלים שירות ממשרד הרווחה לאלו שמקבלים שירותים ממשרדים אחרים.
הפרדה
הפוגעת קשות באנשים עם מוגבלות ומקשה על שגרת חייהם.
לא
י
תכן
שחוק
לאיוחלעל קבוצת אנשים רקבגלל
זהותהמשרדהאחראיעל מתן השירותיםעבורה.
ו.
הצעת החוק אינה מפרטת
את סוגי השירותים שיינתנו ואת אופן קבלתם,
למעט
"
כותרות".
חמור מכך, על פי הקבוע בהצעת החוק דומה כי רק חלק מהאנשים יוכלו
לממש רקחלקמהשירותים באמצעות תקציב אישי.
ז.
הצעתהחוק
אינהקובעתהסדריםרגולטיבייםמספקים
עלמנתלהבטיחכיהשירותים
יינתנו באופן מיטבי.
ח.
הצעת החוק אינה מעגנת את חובתה של המדינה להקים ולפתח שירותים בקהילה
וזאת תוך פרק זמן קצוב,
לצורך יישום החוק ומימוש זכותם של האנשים לחיים
עצמאיים ואוטונומיים
בקהילה.
ייאמר, כי גם
כאשר הזכות תכ
תב
באופן חד וברור,
ללאפיתוחשירותיםבקהילהלאניתןיהיהלממשא
ותה וזותישאר"עלהנייר"בלבד.,
ט.
הצעתהחוק
מסתפקת באמירה בסעיףהעקרונותעל צמצוםהדרגתי שלמגוריאנשים
עם מוגבלות במסגרות מרובות דיירים אך אינה
קובעת תכנית לצמצו
מם עד סגירתם
המוחלטת, ואינה קובעת כי לא ניתן יותר להפנות אנשים עם מוגבלות למוסדות.
הניסיון בעולם מלמד כי ללא החלטה אסטרטגית ותכנית ברורה, כולל לוחות זמנים
לסגירת מוסדות, הדברלא קורה.
י.
הצעתהחוקאינהמתייחסתלילדים–הצעתהחוקמתייחסתלילדיםבסעיףההגדרות
בלבד מבלי לתת את הדעת להתאמות הנדרשות בתהליך, בזכאויות ובסל השירותים
הנדרשעבורם.
ישלנסחפרקייעודיעבורילדיםעםמוגבלותאשרייתןמענהמקיףזה.
יא.
הצעת החוק
אינה מתייחסת
לקבוצה נוספת של אנשים
עם מוגבלות שהם מבקשי
מקלט המוגדרים כ"זרים
שאינ
ם ברי
הרחקה" כאמור בחוזר מנכ"ל 168
של משרד
הרווחה. כיום, משרד הרווחה מכיר בצורך לתת להם מענה, אולם המענה הניתן הוא
במוסדותבלבד.
ישלעגןאת זכויותיהם באופןשיאפשרלהםלממשאתזכותםלחיים
בכבוד.
ג. הערות פרטניות בהתאמה לסעיפיהצעתהחוק
5.
סעיף1 -
הגדרות
בפתחןשלההערותנצייןכינוכחהבעייתיותבמנגנוןהמוצע,כפישיפורטבהמשך,והמנגנון
החלופי שאנו מציעים, ישלמחוק את מרביתההגדרות.
א.
אדם עם מוגבלות"" –
מוגדר בחוק שוויון זכויות. ההגדרה המוצעת מגדירה אדם עם
מוגבלות בהתאם להכרה שיקבל, ועל כן תצמצם בהכרח את ההגדרה בחוק שוויון
זכויות, תיצור אבחנות שונות לאותו אדם ואף עלולה לצמצם את השירותים שאדם
מקבל היום. חמור מכך, הגדרה זו עלולה לפגוע בשוויון,
וליצור מצב לפיו אנשים עם
צרכים דומים יוגדרו באופן שונה. לפיכך, יש להפריד בין ההגדרה של האדם לבין
הזכאות שמעוגנת ממילא בסעיף נפרד. לחילופין, יש לתת מינוח שונה להגדרה זו
כלומר, במקום "אדםעם מוגבלות""אדם הזכאי לשירותי רווחה.)"(
ב.
גורם מאבחן"" -
כפי שיפורט בהמשך אין מקום לגורם מאבחן. נדרש לציין מהו רף
הכניסהלחוק,ולאפשרערוץ כניסהנוסףלחוקלמי שאינועומד ברףהכניסהוזאתעל
ידי החלטה של גורם שיוסמך לכך. אין לעגן בחקיקה את הגישה האנכרוניסטית של
4
אבחון העומדת בסתירה לרוח האמנה ולדברי ההסבר עצמם, וממילא אין לעגן
בחקיקה
אתהפרוצדורה של ועדות האבחון.
ג.
הגורם המטפל"" -
יש להוסיף בסיפא ההגדרה "לפי בחירת האדם"
ולהוסיף סעיף
קטןנוסף של
גורםהמלווה אתהאדםומכיר אותו.
ד.
גורם מכיר"" –
כפי שיפורט בהמשך אין מקום וצורך ב"גורם מכיר". לכן, יש למחוק
הגדרה זו, לרבות אתהסעיף אליו מפנהההגדרה.
ה.
ועדת אבחון"" -
כפי שיפורט בהמשך, אין מקוםלהגדרה זו.למרות הדחיפות בהצעת
החוק אין מקום לאבחנה שנעשית בחוק, החל מהגדרה זו, בין אנשים עם כל סוגי
המוגבלויות לבין אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בהעדר שונות רלוונטית.
כאמור, החוק אינו צריך להבחין בין אנשים על בסיס המוגבלות שלהם. זה לא נכון
מהותית וזה לא נכון מעשית. כך, למשל,
הותרת המנגנון הקיים תיצור סרבול מיותר
אצל אנשים עם מוגבלות שכלית ומוגבלויות נוספות. ככל שנדרש להותיר סעיפים
מסויימים בחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית), תשכ"ט -
1969
להלן:( "
חוק הסעד)"
יש להותיר סעיפים אלו,
לעת עתה,
ולמחוק את האחרים
(ובהזדמנות זו מןהראוי גם לתקן את שם החוק.)
ו.
מוגבלות"" -
כאמור, החוק צריך לחול על כל סוגי המוגבלויות ואין מקום להמשיך
ולקטלג את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מטעמי חלוקת אחריות היסטורית.
נזכיר, שלפי אותה תפיסה חדשה שהמשרד מבקש להטמיע בהצעת החוק, יש לבחון
את
רצונותיו ו
צרכיו של האדם באשר הוא, ובהתאם להם לקבוע את סל השירותים
המתאים ביותר עבורו לצורך מימוש זכותו לחיים עצמאיים ואוטונומיים
בקהילה.
לחילופין,ישלהוסיף לרשימה מוגבלותנפשית, מצב סיעודי מורכבומחלותותסמונות
נדירות
. לחילופין, יש להוסיף
בחוק
סעיף המתייחס לאנשים שיש להם
גם
מוגבלויות
שאינןבאחריותמשרדהרווחה,כפישנכתבבדבריההסבר:
"איןבקיומןשלמוגבלויות
אלה כדי למנוע הכרה בזכאות לשירותי רווחה לפי החוק, אם לאדם יש מוגבלות
שמאפשרתקבלתשירותירווחהלפיו."כמוכן,יש
לאפשרזכאותלפימוגבלותשאינה
נופלת באחת הקטגוריותהקיימות.
ז.
אוטיזם,"" "
מוגבלות קוגניטיבית –
נוירופסיכולוגית", "מוגבלות מוטורית,"
"
מוגבלות ראייה", "מוגבלות שמיעה", "עיכוב התפתחותי" –
מאחר, שכאמור, החוק
צריך לחול על כל סוגי המוגבלויות –
הגדרות אלו מתייתרות. לגופן של הגדרות נציין
כי כל ההגדרות מפנות לתקנות אותן יקבע
השר,
כך שלא ניתן לדעת מה יהיה רף
הכניסה לחוק,
וחמור מכך –
קביעת רף הכניסה תעשה ללא דיון ציבורי וללא אישור
הכנסת, כפי שיפורט בהמשך (סעיף39
ג)להצעתהחוק.)(
ח.
רמת תמיכה"" –
כפי שיפורט בהמשך, הגדרה זו אינה רלוונטית,
ועל כן יש למחוק
אותה
ואת הסעיף)(. לחילופין, וככל שעמדתנו לא תתקבל, יש לעגן באופן שקוף וברור
בחוק
אפשר בתוספת)(
את רמות התמיכה ואת הקריטריונים ואמות המידה להערכת
רמת תמיכה של אדם.
כמו כן, יש להבהיר כי מטרת רמת התמיכה היא לממש את
זכותו של האדםלחיים עצמאיים ואוטונומיים בקהילה.
ט.
נציג""
–
יש להוסיף הפנייה לפרק שלישי1
לחוק הכשרות המשפטית. כמו כן, יש
להוסיףלהגדרהגם מעגלי תמיכהנוספים,בהתאם לרצון האדםולבחירתו.
5
י.
אמצעי הנגשה"" –
יש להוסיף הגדרה זו על מנת לאפשר את בירור רצון האדם
ובחירותיו, כמו גםאתיישומן.
6.
סעיף 2 –
מטרתהחוק
א.
כאמור, סעיף 19
לאמנה קובע את זכותו של
כל
אדם עם מוגבלות לחיים עצמאיים
ואוטונומיים
בקהילה
עם סיוע אישי.
כמו כן, סעיף 2
לחוק שוויון זכויות קובע כי
מטרתו של החוק "לעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בכל תחומי החיים...
באופןשיאפשרלולחיותאתחייובעצמאותמרבית,בפרטיותובכבוד."..
למרותזאת,
סעיף2
להצעתהחוק
אינוקובעאתזכותו שלהאדם
לחייםבקהילהאואת
זכותושל
האדם לקבל את השירותים אך ורק בקהילה
ובאופן שיאפשר לו לחיות את חייו
ב
עצמאות מירבית, בפרטיות ובכבוד.
לפיכך,*
לאחר המילים "שירותי רווחה" ישל
הוסיף "בקהילה."
ב.
מטרתהחוק
עלפיההצעה היא"לקבל שירותי רווחה" וזאת בשעה ששירותיהרווחה
הם האמצעי למימוש הזכות של האדם לחיים
עצמאיים וא
ו
טונומי
ים
בקהילה, והם
לאהמטרה עצמה.
*יש לתקן את הסעיף ולקבוע כי "מטרתו של חוק זה היא לעגן את זכותו של כל אדם
עם מוגבלות לחיות את חייו בחברה ובקהילה בעצמאות ובאוטונומיה מירבית,
בפרטיות ובכבוד, ולהשתתף בהן
באופן מלא ושוויוני וזאת באמצעות שירותי רווחה
לרבות
סל סיועאישי".
ג.
בסעיף2(3
)נקבעהכמטרה"הגנהושמירהעלטובתוובטחונו",אלאשזומשקפתבדיוק
אתאותןתפיסותפטרוניותומיושנותשחוקזהבאלתקן. שכן,החוקבלשונוהנוכחית
יאפשר, כי בשם אותו רצון להגן ולשמור על האדם, יופנה האדם, כמו היום, למסגרת
מוסדית וסגורה שבינה לבין זכות האדם לחיים עצמאיים ואוטנומיים בקהילה
המוגדרת בסעיף 2(1
אין דברוחצי דבר.)
*לפיכך, ישלמחוקאת סעיף2(3
.)
7.
סעיף3–
עקרונות במתן שירותי רווחהלאנשיםעם מוגבלות
א.
סעיף 3
א)( -
סעיף העקרונות כפוף לסעיף 4 –
בכפוף למסגרת מימון –
הערות על סעיף
4
בהמשך.
* ישלמחוק "בכפוףלאמ
ור בסעיף4
."
ב.
סעיף 3
א()(2
)
-
הצעת החוק צריכה להבטיח
את
הזכות לחיים עצמאיים
ואוטונומיים
בקהילה, תוך קבלת הסיוע
ה
אישי הנדרש לשם מימוש זכות זו.
לכן, לא די בקביעת
עקרון של "
צמצום הדרגתי של מג
ורי אנשים עם
מוגבלות במסגרות מרובות דיירים,"
אלא יש לקבוע באופן מפורש חובה על המדינה ועל הרשות לפתח שירותים בקהילה
שיאפשרו את מימושו של עקרון זה
, כמו גם חובה ברורה לסגירת מוסדות
תוך פרק
זמן קצוב שייקבע בחוק כהוראת מעבר או בכל דרך אחרת.
ג.
סעיף3
א()(3
)
*
ישלמחוקאת
הסיפא "וכן יינתנולצורך הגנתו ושמירה על טובתו וביטחונו"
6
ד.
סעיף3
א()(4)
1.
מכוון
ל"בינוני" בלבד –
"סביר "סבירה"",. מן הראוי להבטיח שירות באיכות
מיטבית,
ולכל הפחות,
נאותה, במקום מגוריו של האדם, ולהגדיר את פרקי הזמן
בצורה ברורה שאינה מותירה מקום לספק לגבי איכות השירות. ככל שישנם
שירותים שאינם ניתנים באופן מובנה במקום מגוריו של האדםו/או אינם ניתנים
לכללהאנשיםבסמוךלמקוםמגוריהם,ישלקבועכיאלויינתנובמרחקסביראשר
יוגדר בתקנות.
2.
שירותיהרווחהלאיכוליםלהיותמותניםברמתתמיכה כאמור,ודאילאלשיקול
דעת מקצועי או לצורך "הגנה" על האדם". הזכות לחיים אוטונומיים המוכרת
בסעיף 2,
וכן העקרון לקבל שירותי רווחה בהתאם לרצון ולבחירה של האדם
משמעם לאפשר לכל אדם לבחור את השירותים ללא קשר למוגבלות, לרמת
התמיכה שנקבעהלו,
וכן למה שחושב גורם טיפולי כזה או אחר.
3.
שירותי רווחה "ככל שניתן" במסגרת הקהילה משמעם שמקום שגורם מטפל
יחשוב אחרת או לא יהיו שירותים בקהילה –
שירותים אלו יינתנו במסגרות
מוסדיות בלבד. לפיכך, יש למחוק את המילים "ככל שניתן."
כאמור, שירותים
חברתיים צריכים להינתן בקהילה ובקהילה בלבד – כפי שהם ניתנים לכל אדם
באשרהוא.
* יש למחוק "ובהתאם לרמת התמיכה שנקבעה לו ולשיקול דעת
מקצועי, וכן יינתנו
לצורך הגנתו ושמירה על טובתו וביטחונו."
*
ישלמחוק "וככלשניתן"(לפני "במסגרת הקהילה.)"
*
ישלהחליףאתהמילים"סבירה"/"סביר"
במיל
ים"מיטבי
ת"
/
מיטבי"(בהתאמה)".
8.
סעיף4–
מתן שירותי רווחה בכפוףלמסגרתהמימון
הסעיףמתנהאתמימוש
הזכותבמסגרתתקציבית.עלכךנאמרעודבענייןבוצר:"
הבטחת
שוויוןההזדמנויותלנכהעולהכסף.חברההאמונהעלברכיכבוד
האדם,החירותוהשוויון
מוכנהלשלםאתהמחירהנדרש".
(בג"ץ 7081/93
שחר בוצר נ' מועצה מקומית "מכבים
רעות" פ"דנ(,1
,)
19
,
27
.)
*ישלמחוקאת הסעיף.
9.
סעיף5–
הזכות לקבל שירותי רווחה ותחומי שירותי רווחה
א.
כאמור, יש לעגן בסעיף זה את הזכות לחיים בקהילה כאשר שירותי הרווחה הם
האמצעילמימוש זכות זו.
ב.
סעיף 5
א)( -
נדרש לקבוע רף כניסה שכל אדם עם מוגבלות שיעמוד בו יהיה זכאי
לשירותיםחברתייםללאקשרלמוגבלות,לרמתהתפקודאולרמתהתמיכה,כאשריש
לקחתבחשבוןזכאויותשכברניתנולאדםמכוחחוקיםאחרים.כמוכן,ישלהבהירכי
השירותים שיינתנו לאדם יהיו לפי בחירתו ולא לפי רמת התפקוד או רמת התמיכה-
ככל שיקבעו.
ג.
כאמור לעיל
בצד עיגון הזכות לחיים עצמאיים ואוטונומיים
בקהילה,
ולסל שיאפשר
את מימוש הזכות, יש
לקבוע
חובה כללית על המדינה והרשות לספק את השירותים
7
החברתיים ולצידה חובה לפתח מגוון שירותים
תומכי חיים עצמאיים
ואוטונומיים
בקהילה, מהם האדם יוכל לבחור, אשר התקציב עבורם לא יפחת מסך מסוים
מהתקציבהכללי.
ד.
הזכות לא יכולה להיות כפופה לתקציב, שכן הסתייגות זו עלולה לרוקן מתוכן את
הזכות ואת האפשרות לממשה, ותייצר פערים משמעותיים בין שירותים שיקבלו
אנשים עם מוגבלות המתגוררים ברשויות חזקות לאנשים עם מוגבלות המתגוררים
ברשויות
מו
חלשות ובפריפריה.
ה.
לא ברור מדועלאעוגנו שירותי רווחה מותאמים.
ו.
סעיף5
ב)( – ישלמחוקאת האפשרות שהשר י
וכל
לגרוע
מהשירותים.
*הנוסח המוצע
במקום סעיף 5
:
"
א)( כל אדם עם מוגבלות זכאי לחיות חיים עצמאיים ואוטונומיים בקהילה, לבחור את
אורחחייו ולקבל החלטות באשראליהם ככלאדם ובכלל זה:
(1) ל
בחוראת מקום מגוריו בהתאםלאפשרויות הבחירה הקיימות
לכלאדם.
(2)
לגור בקהילה באופן שיאפשר לו השתתפות מרבית במרחב הציבורי ובשירותים
הניתנים בוללאבידול והפרדה מהציבורהרחב.
(3) לנהלאת חייובאוטונומיה, בעצמאות ובפרטיות מרביים.
(ב)
אדםעםמוגבלותשעמדבתנאיהסףשבתוספתאושנקבעעלידיהממונהשהואזכאי
ל
שירותי
ם חברתיים
, זכאי לשירותים חברתיים מותאמים בקהילה
אשר יינתנו לו
בתחומיהחיים השוניםלפי בחירתו ורצונו והכל בהתאם לחוקזה.
(ג)
המדינה אחראית למתן שירותים חברתיים מותאמים לאנשים עם מוגבלות לפי חוק
זה ותפעל לפיתוחם ולהקמתם תוך ...שנים."
10
.
סעיף6–
רמות תמיכה
א.
סעיף 6
א)( -
קביעת רמות התמיכה והיקף הסל נתונים לשר ללא אישור הוועדה -
קביעה שהשר יקבע את מדרג רמות התמיכה ללא דיון ציבורי מייצרת חוק מסגרת
שלאניתןללמודממנומיזכאיומילא,וקייםחשששרףהכניסהלחוקיהיהגבוהיותר
מרףהכניסההראוי, וזאת משיקולים תקציביים.
*ככל
שיוחלט לקבוע רמותתמיכהיש לקבועאותם בחוק עצמו.
11
. סעי
פים8-
17
–הליך האבחוןוהליך ההכרה
א.
כאמור,
רוב סעיפי החוק עוסקים במנגנון הזכאות (במקום בשירותים החברתיים
הנדרשיםמכוחהזכות)אלאשזהמסורבלבשלריבויגורמים,ועמוםבשלהותרתליבת
המנגנון לתקנות. בנוסף, המנגנון המוצע מעלה חשש כבד שמא רבים מהמשאבים
המיועדיםלמימוש החוקיופנולמימוןהמנגנון ולא למתן השירותיםעצמם.
ב.
אנו סבורים כי על מנת לממש את העקרונות באמנה יש להפוך את סדר הדברים,
כלומר,ישלקבועקודםתכניתאישית,שתיכתבעלידיהאדםבשיתוףעםמתאםסיוע
אישי שייבחר על ידו מתוך רשימה שיקבע השר, ובשלב השני יהיה על האדם להגישה
לצורך אישור בפני גורם שימונה
על ידי השר לעניין זה. היפוך הסדר ידייק את מתן
המעניםולא ידרוש להתאים אתהמעניםלרמת תקצוב שתיקבע.
8
ג.
בענייןזהישללמודמיישום תיקון מספר11
לחוקחינוך מיוחדאשרקבעמנגנוןדומה
ויקר שלאחר תקופה של 3
שניםהתברר כינחל כשלון חרוץ.
ד.
בהתאם למנגנון המוצע יש אפוא למחוק את הסעיפים המתייחסים ל"גורם מאבחן",
דרכי האבחון והערכת רמת תמיכה"",
מסירת תוצאות האבחון"",
גורם מכיר,""
התנאים להכרה", "הליך ההכרה", "החלטת גורם מכיר" ו"בחינה מחודשת"",
ולהוסיףהגדרהשל"גורםמאשר"
.גורםזה
הואאדםשמינההשרלצורךאישורתכנית
אישי
תשלאדםעםמוגבלות.כמוכן,ישלהוסיףהגדרהשל
"מתאםסיועאישי"שהוא
בעל מקצוע שיוכשר ללוות את האדם עם המוגבלות בהכנת תכנית אישית וביישומה,
שמונה על ידי השר. כמו כן, נדרש לחייב גורמים אלו, לצד גורמי טיפול בקהילה,
בהכשרותהעוסקות בזכויות אדם בכללובזכויות אנשים עם מוגבלות בפרט.
ה.
בסעיף14
כתוב"וכןלקבוע
במידתהצורךאתרמתהתמיכהשלההואזקוק.לפידברי
ההסבר ישנם מצבים בהם לא תידרש רמת תמיכה "כגון מצב שבו עצם קיומה של
המוגבלות תקבע רמת תמיכה בסיסית, שלגביה לא יהיה צורך בהערכה נפרדת."
האמור סותר את כוונת
המחוקק, כפי שהוסברה,
לפיה "מטרת ההתאמה של שירותי
הרווחה לרמת התמיכה של האדם נועדה לשפר את היצע השירותים ...."
ולהבטיח כי
אלו"
יינתנו בהתאםלמצבו, צרכיוותפקודוולא רק בהתאםלסוג המוגבלות שלו".
ו.
בסעיף 15
ג)( – צריכים להוסיף את המילים "בהסכמת האדם"
לאחר המילים "לנציגו
אולגורםהמטפל".
ז.
בסעיף17
–
צריכיםלקבוע מועד ברור למתןההחלטה.
*
הנוסח המוצע:
"(א)אדם
הזכאילשירותיםחברתיי
ם
יכיןתכניתאישית
בליווימתאםסיועאישי,
אשר
ייבחר על ידו מתוך רשימה שיכיןהשר,אשר ת
פרט
את השירותים
הדרושים לו.
(ג)מתאםסיועאישיייפגשעםהאדםתוך21
יוםמיוםשפנהאליוולאיאוחרמחודשיים
מיום הפנייה תושלם כתיבת התכניתהאישית.
(ד) הוכנה תכנית אישית, יגישה האדם או מתאם סיוע אישי בהסכמת האדם לגורם
מאשר
לצורךאישורהתכנית.
(ה) הגורם המאשריאשראתהתכנית תוך14
ימים ויעביראתאישורולאדם.
(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה) רשאי הגורם המאשר להודיע לאדם בהחלטה מנומקת
בכתב כי התכנית אינה עומדת בדרישות שנקבעו בתקנות ובלבד שיאפשר לאדם או למי
מטעמולהישמע בפניו תוך14
ימים.
(ז) על החלטה של מתאם סיוע אישי או של הגורם המאשר יכול האדם להגיש ערר
לוועדת ערר.
ח)(שירותים
חברתייםיינתנולאדםעםמוגבלותשתכניתו
אושרהלאיאוחרמ-
30
ימים
מיום שאושרההתכנית.
לחילופין
*יש להגדיר לוחות
זמנים באופן ברור,
לרבות חיוב לשלוח לאדם החלטה מנומקת,
פרוטוקול ומידע על הזכותלהגיש ערר וכיצדניתן להגיש ערר.
*ישלהבהירהאםהמינויהואאישיאושמאניתןיהיהלפנותלכלאחדמגורמיהמקצוע
המפורטים בסעיף8
.
9
12
. סעי
פים
18
–
19
-
שירותי רווחה מותאמים
א.
דומה כי יש כפילות בין סעיף זה לסעיף 5
המגדיר את הזכאות לשירותי רווחה וניתן
וראוי לאחד בין הסעיפים
על מנת להבטיח כי הזכות היא לקבל שירותי רווחה
מותאמים.
יחד עם זאת, אין לקשור בין שירותי הרווחה לרמת התמיכה ולאפשר מתן
שירותים מסויימים אך ורק לרמות תמיכה מסויימות, כפי שמורההסעיף.
ב.
סעיף זה מתייחס לאופן מימוש הזכאות אולם אינו מפרט הלכה למעשה את אופן
כתיבת התכנית האישית, את הקריטריונים לאישורה ואת אופן מימושה ומותיר הכל
להוראות שיקבע השר""-
ולעמימות רבה. יתרעלכן,הסעיף קובע כי שירותיהרווחה
יכולויינתנוגםלפי"הסדראחרשיקבעהשר"ולאלפיתוכניתאישית,כאשרלאברור
מהו אותו הסדר והאם רצונו של האדם ובחירותיו הם שיכתיבו את אותו הסדר או
שמא התווית האבחונית או רמת התמיכה, וזאת על ידי גורם מטפל או כל גורם אחר.
אנו סבורים כי תכנית אישית צרי
כה
להיקבע על ידי האדם בליווי מתאם סיוע אישי
וכלגו
רםנוסף,בהתאםלרצוןהאדם,כאשרהתכניתתכתבבהתאםלצרכיו,
לרצונותיו
לוהעדפותיו.
ג.
ישלתתלאדםאתהזכותלבחוראתהמעניםהמתאימיםלו,
ולהבטיחכילצורךקבלת
ההחלטותויכולתהבחירהיינתנולוכלההנגשותהדרושות,ורקבנסיבותיוצאותדופן
של
אניתןלעמודעלרצונו,
כאמורבחוקהכשרותהמשפטיתוהאפוטרופסות,התשכ"ב
–
1962
להלן:(
"
חוק הכשרות המשפטית)"
,
תתקבל ההחלטה על ידי נציגו וזאת
בהתאםלטובתו,מתוךהתחשבותברצונוהנוכחי,""
והכל בהתאם לפרק שלישי 1
לחוק הכשרות המשפטית.
ד.
סעיף 19
ב)( -
נקבע ששירותי הרווחה יאושרו בידי מינהל מוגבלויות או המחלקה
לשירותים חברתיים, כפי שיקבע השר. לא ברור האם האישור הוא במסגרת הכנת
התכנית האישית (
שהרינכתביםיחד איתם) או שנדרש אישורנוסף.
ה.
ישלהוסיףכיזכותו שלהאדםלקבלאת התכניתהאישיתומידע אודותהזכותלהגיש
עררואופןהגשתהערר.
כמו כן,ישלאפשראתשינויהתכניתהאישיתבהתאםלצרכיו
המשתנים של האדם, וזאת ללא פרוצדורות ארוכות ומיותרות אלא יחד עם מתאם
הסיוע
האישי.
*ישלהוסיףלוחותזמניםלכתיבתהתכניתהאישית,חיובלמסורהעתקממנהלאדם,
מתןמידעאודותזכותעררואופןהגשתהערר,ו
להגדיר
גורםאחראיליישומההתקין.
13
.
סעיפים20
–
21
-
ערר
א.
בפרקהמוצעיש ועדות שונות שלעררעבוראנשיםעם מוגבלויות שונות.
מצב זהיוצר
הבחנה לא רלוונטית
בין אנשים עם מוגבלויות שונות אך ורק מחמת המוגבלות ואין
לכך כל צידוק.
ב.
מן הראוי שתהיה ועדת ערר אחת, חיצונית למשרד הרווחה, שבראשה יעמוד משפטן,
הכשירלהתמנותלשופטביתמשפטשלום,והואיהיההיושבראש,עובדמשרדהרווחה
או הבריאות בעל ניסיון של 5
שנים לפחות בעבודה עם אנשים עם מוגבלות, נציג
ארגונים ונציג מטעםנציבות שוויון זכויותלאנשיםעם מוגבלות.
10
ג.
בנוסף,נדרשלקצראתלוחותהזמניםכךשו
ועדתעררתדוןבבקשהלאיאוחרמחודש
מיום שהוגשה, יתקיים דיון פיזי שבמהלכו יתאפשר לאדם להישמע בעל פה (כאשר
זכות הטיעון בכתב תתאפשר רק בהתאם לבקשת האדם) ולהיות מיוצג ללא תשלום,,
והחלטהתתקבל תוך 7ימים מיוםהדיון.
ד.
עודישלקבועאתזכותושלהאדםלקבלאתההחלטההמנומקת,אתפרוטוקולהדיון
ומידע אודות דרכי הערעורעלהחלטתועדת ערר.
* יש לקבוע מנגנון ערר אחיד עם הרכב זהה ו
לוח
ות
זמנים ברורים
למועד הדיון ו
למועד
קבלת ההחלטה, וכןלחייב מתןמידעאודות אפשרויות הערעור על הערר.
14
.
סעיפים22
-
27
–
פיקוח
א.
סמכויותהפיקוחמצומצמותולמעשהאיןבידיהמפקחיםסמכותלהורותעלחיובמתן
שירותים חברתיים או על שלילת האפשרות לספק שירותים חברתיים, זאת על מנת
להבטיח את מימוש זכותם של האנשים מול נותני השירות. כך, למשל, ניתנה למפקח
סמכותלדרושמנותןהשירותלתקןליקוייםשמצא (סעיף25
(3)להצעתהחוק), אולם
לא ברור אילו כלים ישלמפקח שעה שאלולא תוקנו.
ב.
מאחרשישלהניחכיחלקאומרביתהשירותיםה
חיוניים
יינתנועלידיגורמיםפרטיים
נדרש פיקוח אינטנסיבי על מנת לוודא את איכות השירות. לפיכך, מוצע למנות נציב
בירורתלונות–אומבודסמן,חיצונילמשרדהרווחה
,אשר
יהווהכתובתברורה,נגישה
ונוחה להגשת תלונות (ודאי עבור אנשים שמתגוררים כיום במוסדות, או עובדים
במפעלים מוגנים, וזאת עד לסגירתם)
לצד הפעלת סמכויות אופרטיביות נגד הגופים
המפוקחים,כגון: חיוב
במתן שירות, פיצוי כספי על היעדר שירות או שירות לקוי, וכן
סנקציות מול ספקים.
אנו סבורים כי מן הראוי ש
גוף
זה
יוקם בנציבות שוויון זכויות
לאנשים עם מוגבלות שבמשרד המשפטים, וזאת משום שהניסיון מוכיח שאנשים
חוששים להתלונן בפני הגורם האחראי על מתן השירותים מחד והלימה לתכליתה של
הנציבות מאידך (נשמח להעבירניסוח בעניין זה.)
15
. סעי
פים
28
-
32
–
מימון
א.
בסעיף
29
ב()(2)
יש להבהיר כי שירותי רווחה שעלותן בהשתתפות רשות מקומית
שבתחום שיפוטה גר האדם יינתנו בכל מקרה –
גם אם הרשות המקומית לא שילמה
אתחלקה.
ב.
ישלקבועמנגנוןמימוןתואםדיפרנציאליעלמנתלהבטיחשזכויותיהםשלאנשיםעם
מוגבלות המתגוררים ברשויות מקומיות מאשכולות חברתיים -
כלכליים נמוכים לא
ייפגעו.
16
. סעיפים33
–
40
–
הוראות שונות
א.
סעיף33
קובעחובת סודיות אולם אינו קובע סנקציה בצידהלמי שמפר סעיף זה.
ב.
סעיף34
מתייחסלשמיעתאדםשישלונציגאך
מסוגללהסכיםבעצמו.במצבזהקובע
הסעיף כי יש לשמוע גם את רצונו של האדם ואין להסתפק בהסכמה של הנציג. פרק
שלישי1
לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מתייחס באריכות לעניין זה ומן
11
הראוי להפנות אליו לעניין בירור רצונו של אדם. כמו כן,
יש לחייב הנגשות והתאמות
לצורך בירור רצונו של האדם.
ג.
סעיף35
קובעחובתמתןמידעאלאשלאמצויןאופןפרסום
המידע
ולוחותזמנים.
כמו
כן, יש לקבוע כי מידע, כאמור,
ימסר בשפות שונות
ובאופן המותאם לאנשים עם
מוגבלויות שונות,לרבות בפישוטלשוני.
ד.
סעיף 36
מתייחס לשירותי רווחה ניסיוניים, אולם אלו על פי הנוסח יכולים להיות גם
במסגרותמוסדיותועלכןישלהבהירכישירותירווחהנסיונייםיהיואךורקבקהילה.
יש להוסיף את המילה "בקהילה" אחרי המילים "הפעלת שירותי רווחה."*
כמו כן,
יש לציין כי פיתוח מערך שירותים לתמיכה בחיים עצמאיים ואוטונומיים
בסיוע
אישי מוחרג מהמגבלהשל5%
.
ה.
סעיף 39
מתייחס לתקנות. יש להתאים את סעיף התקנות בהתאם למנגנון המוצע
ולקבוע תקנות בעניין "
מתאם סיוע אישי"
,
"הגורם המ
אשר"
, נסיבות לדחיית תכנית
אישית, סטנדרטים לקיום שירותים חברתייםופיקוחעליהם, הכשרות וכו.'
ו.
סעיף 39
ב)(
קובע כי השר "רשאי לקבוע בצו ששירותי רווחה, כולם או חלקם יינתנו
לאנשים עם מוגבלות, לכולם או לחלקם, באמצעות תקצוב אישי;" הוראה זו מסייגת
למעשה את האפשרות לקבל את השירותים באמצעות תקציב אישי הן בהתאם
למוגבלותוהןבהתאםלסוגהשירותים.ישלאפשרמתןשירותיםגםבאמצעותתקצוב
אישיוזאתללא תלות בסוג המוגבלות שיש לאדם או רק עבור שירותים מסויימים.
*
יש להוסיף סעיף הקובע כי ניתן יהיה לממש את תכנית הסיוע האישית באמצעות
שובר תשלום או תשלום כספי שיסופק לאדם ויועבר במישרין לנותן השירות או
באמצעות שירותים שיסופקו
באחריות המשרד-
בין ישירות ובין על ידי נותני
שירותים מטעמו.
ז.
סעיף 39
(ג) קובע כי התקנות שיקבעו על ידי השר יותקנו באישור ועדת
העבודה,
הרווחהוהבריאותשלהכנסתלאחר"התייעצותעםנציבותשוויוןזכויותלאנשיםעם
מוגבלויות,ועםארגוניםהעוסקיםבקידוםזכויותיהםשלאנשיםעםמוגבלותשלדעתו
שלהשרנוגעיםבדבר,"למעטתקנותבנושאהגדרתהמוגבלויות,מדרגרמותהתמיכה
והיקףשירותיהרווחהלכלרמתתמיכה.משמעותהדברהיאששערהכניסהלחוקכמו
גם היקף הזכות נתונה להחלטת השר בלבד ללא דיון ציבורי וללא שקיפות, ובאופן
תיאורטי השר יכול
להחליט כי החוק יוחל על אוכלוסיה מאד מצומצמת ו/או יחייב
מתן מעניםבהיקף שאינו מספק.
*מלכתחילה יש לקבוע מי זכאילחוק, כמו גםאת רמות התמיכה, ככל שיהיו, והיקף
סל השירותים בחוק עצמו ולא בתקנות. ככל שאלו לא יוסדרו בחוק, מן הראוי
לכל
הפחות שיהיו מעוגנות
בתקנות
אשר יובאו לאישור הכנסת לאחר התייעצות עם
נציבותשוויון זכויותלאנשים עם מוגבלות וארגוניחברהאזרחית.
17
. סעי
פים
40
–
41
- תיקונים עקיפים
א.
תיקון חוק שוויון זכויות -
מאחר שחוק שוויון זכויות הוא "חוק היסוד1
" המעגן את
זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, יש להוסיף ס
עיף
מקביל לזה שהוצע לעיל המעגן
1 בג"צ
6790/98
אברץ
נ' פקיד הבחירות לעיריית ירושלים, פ"ד נב(5
,)
323
,
335
12
את הזכות ו
קובע כי זכותם של אנשים עם מוגבלות לחיים עצמאיים ואוטונומיים
בקהילהעם סיוע אישי.
ב.
תיקון חוק הסעד-
כאמור, אין מקום לאבחנה בין אנשים עם מוגבלויות שונות לבין
אנשים עם מוגבלות שכלית, ולכן נדרש למחוק בחוק הסעד את כל הסעיפים הנוגעים
לוועדת אבחון, ולהותיר
לעת עתה את הסעיפים המתייחסים להיבטים הפליליים
בלבד.כמוכןבתיקוניםבחוקהסעדלאברורמדועניתנהזכותפנייה,זכותטיעון
וזכות
ערר
גםלגורםהמטפל.
ג.
תיקון חוק שיקום נכי נפש בקהילה -
מהסיבות שהובאו לעיל יש לבטל את הסעיפים
המקבילים בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, תש"ס –
2000
(וככל שנדרש להותיר בו
סעיפים, מןהראוי לשנות את שמו.)
18
. סעי
פים
42
-
45
-
תחילה, תחולה, תקנות ראשונות והוראות מעבר
א.
יש לכלול בחוק הוראות מעבר בדבר סגירה הדרגתית של שירותים שאינם עונים
לדרישות האמנה, ובפרט מסגרות מוסדיות ובעלות מאפיינים מוסדיים, מפעלים
מוגניםוכד,'
תוך מתן מענה מותאםלאנשים שמקבלים שירות
ים אלה כיום.
ב.
ישלקבוע כי אין להפנות יותר
אנשים חדשיםלמסגרות אלו.
19
.
התוספת הראשונה-
התחומים של שירותיהרווחה
ראשית, נציין, כי הרשימה המופיעה בתוספת מנוסחת באופן כללי מדי ואינה ממצה. לכן,
ישלהרחיבאת התוספתולפרט את סוג
י השירותיםהמוצע
ים.
בנוסף:
א.
הסל אינו יכול
לעגן מוסדות, הוסטלים ומפעלים מוגנים,
ויש לפרט את שירותי הדיור
והתעסוקה שינתנו בקהילה, כ
משמעותה לפי האמנה.
ב.
המענה המרכזי צריך להיות סל סיוע אישי, גמיש ומותאם לרצונו ולבחירותיו של
האדם,שמטרתולאפשרלאדםחייםעצמאייםואוטונומייםבקהילה
,ודווקאזהחסר.
ג.
יש לעגן בחוק את הזכות למתאם סיוע אישי,
שיסייע לאדם בבניית התכנית האישית
ן
במיצוי זכויותיו עלפיחוק זה.
ד.
ישלעגןבחוקמעניםנוספיםבהתאםלגיליםהשונים–
ובכללזהלילדיםולצעיריםעם
מוגבלות.
ה.
יש לעגן בחוק שירותים בסיסיים אותם יוכל כל
אדם עם מוגבלות לקבל ללא
צורך
באישור של
גורם מאבחן או מכיר אלא בשל היותו אדם עם מוגבלות כהגדרתו בחוק
שוויון זכויותהזקוקלשירותים מחמת מוגבלותו.
20
.
שםהחוק
ככלשעמדתנולעגןאתהשירותיםבחוקשירותירווחההכללי
לאתתקבל,נציעלשנותאת
שם החוק המוצע ל"חוק זכויות שירותים חברתיים לאנשים עם מוגבלות", וזאת ברוח
הדברים שלעיל ואימוץ התפיסות החדשות. אנשים עם מוגבלות לא זקוקים לסעד
ולא
ל"רווחה". אנשים עם מוגבלות זקוקים להנגשות והתאמות על מנת לאפשר להם לממש
את זכוי
ותיהם הבסיסיות, ול
השתלבולהשתתף בסביבה הטבעית–
הקהילה.
13
ל
אור האמור, נבקש לתקן את הצעת ה
חוק בהלימה לעקרונות האמנה ולהוראות חוק שוויון זכויות,
ובכך לעמוד בהתחייבות שמדינת ישראל לקחה על עצמה שעה שאישררה את האמנה,
ושעה
שחוקקהאתחוקשוויוןזכויות,וכןלהציבאתמדינתישראלבשורהאחתעםמדינותמפותחותרבות
שכברהתאימואתדבריהחקיקהובעיקראתאופןמתןהשירותיםלאמותהמידההקבועותבאמנה.
בכבוד רב בשםהארגוניםהחתומים מטה,
יואב ק
ריים ואודליה פיטוסי,יו"ר הפורום
עו"ד
אביביתברקאי – אהרונוף ו
ד"ר עדיתסרגוסטי
1.
אבני דרך לחיים
12
. המרכזהישראליללימודי חירשות
2.
אופק לילדינו
–
ארגון ארצי של הורים
13
.
הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות,
לילדים עםעיוורון אולקות ראייה
הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר
3.
אחדהעם
אילן
4.
אלמנארה –
עמותה לקידום אנשים עם
14
. הקליניקה לזכויות של אנשים עם
מוגבלות
מוגבלות למשפטים,
הפקולטה
,
5.
אנוש –
העמותה הישראלית לבריאות
האוניברסיטההעברית
הנפש
15
.
התנועהלעצמאות
6.
אנשים עם טיקים ותסמונת טורט
16
. ית"
ד
בישראל
17
.
לינק 20
–
רשת צעירים לקידום זכויות
7.
אס"י -
פעילי הקהילה האוטיסטית
אנשיםעם מוגבלות
בישראל
18
.
לשמ"ה –
לשילוב מתמודדים והעצמה
8.
א.ס.ף -
ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי
בבריאות הנפש
מקלט בישראל
19
.
עמותת מרחבי שייכות
9.
בזכות-
המרכז לזכויות אדם של אנשים
20
. נכהלא חצי בן אדם
עם מוגבלויות (יו"רהפורום)
21
.
קואליציית הורים לילדים עם צרכים
10
. ביחד-
קידום השילוב של אנשים עם
מיוחדים
מוגבלות בחברה
22
.
קולהזכויות
11
. בית
איזי שפירא (יו"רהפורום)
23
. קשר-
הבית שלהמשפחות המיוחדות
24
.
שמחהלילד
העתקים:
חברהכנסת מאיר כהן, שר הרווחהוהביטחון החברתי
גב' סיגל מורן, מנכ"לית
משרדהרווחה והב
יטחוןהחברתי
עו"ד רינת וייגלר,יועצת משפטית, משרדהרווחה והביטחון החברתי
מר דן רשל,נציב שוויון זכויותלאנש
ים עם מוגבלות,
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות,
משרדהמשפטים
עו"דערן טמיר,יועץ
משפטי
, נציבות שוויון זכו
יותלאנשיםעם מוגבלות, משרדהמשפטים
עו"ד דן אורן, ראש אשכולחברתי, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עו"דהילה טנא-גלעד, ראשת אשכול זכויות אדם,המחלקהלמשפט בין-
לאומי, משרדהמשפטים
14