חומר רקע
רשת פעילים למאבק בעוני
14/06/2022
ל
כבוד
הרב גלעד קריב
יו"ר וועדת חוק חוקה של הכנסת
א.נ,.
הנדון-
ביטול עבירה של
העלבת עובד ציבור
רשת הפעילים למאבק בעוני ורבנים לזכויות אדם, דנה בהצעת החוק ומבקשים להביא
מחשבות ש
עלו מהקבוצות בטירת הכרמל, בקבוצה הארצית
וב
קבוצה ב
נתיבות:
אנו
תומכים בביטול העבירה הפלילית של העלבת עובד ציבור:
1
.
אנו תומכים בזכות של כל אדם לכבוד ויחס הוגן וראוי.
העלבת כל אדם אינה
התנהגות ראויה.
2
.
אנו מכירים בכך כי עובדי ציבור בכללם עושים עבודתם נאמנה ואף
בתנאים קשים,
בתנאי מחסור במשאבים.
3
.
החוק הפלילי נועד לעצב נורמות בנקודות הקיצון
. קביעת דבר כעבירה פלילית א
ינה
מיועדת לכוון התנהגות
בכל אינטראקציה בין אישית ומוסרית אלא אך ורק לגבי
מצבים ברורים בהם נדרשת המדינה להגן על היחיד ולמנוע חברה בה כל דאלים
גבר.
4
.
העבירה של העלבת עובד ציבור –עלול
ה
לשמש להגברת ההדרה וההשתקה של
אוכלוסיות מוחלשות.
5
.
לפעמים אנחנו מדברים מזעקה מכאב, אין לנו דרך אחרת, הביאו אותנו עד כאן."
לפעמים הכח בידי האנשים הלא נכונים. אין לנו מענים ואין רגישות לכאב שלנו".
6
.
עובד הציבור לרב מוציא לפועל מדיניות של הממשלה (
או מבטא את
כשליה).
–
כאשר
לדוגמא עובדת סוציאלית מתעקשת לא לקבל פונה שלא קבע מראש תור והמתין עד
למועד התור –
הדבר מבטא ככל הנראה מחסור במשאבים אשר בידי הרווחה.
(לרבות העדר שעות נוספות לעו"ס, מוקד ארצי
שלא נותן מענים אלא רק מפנה
חזרה לסניף, העדר מענים מהותיים כגון טיפול נפשי בזמן סביר או מענים למצוקה
חומרית וכו.)
רשת פעילים למאבק בעוני
אם אותה פונה תצעק על העוסית שהיא: "רעה, בוגדת בתפקיד
ך
ולא מבינה
כלום" -אזי אדם שלא במציאות של כאב וחוסר אונים וכן בעל יכולת התבטאות טובה
והבנה מערכתית הי
ה אומר: "המערכת אטומה לצרכים
הדחופים שלי ושל פונים
נוספים
לרווחה. תפקיד הרווחה לתת מענים ב
מצבי סיכון ומצוקה (בהם אני מצוי) ולא
נראה כי יש כאן מערכת היכולה לקלוט המידע בזמן סביר ולמיין אות
ו
על מנת לתת
מענ
ה
שיאפשר לי קיום בכבוד וביטחון אישי".
הפונה לרווחה –
רואה את המדיניות,
סדרי העדיפויות ומחסור המשאבים של המדינה –רק באמצעות נציגה-
במקרה זה
העובדת הסוציאלית. עובדת המדינה הנה העור המכסה על המערכות הפנימיות של
המדינה וככזה-
מגינה על המדינה. יצירת מצב בו יציאה כנגד המדינה באופן מילולי
ולא פיזי לרבות איומים)(-
רק בשל הפניית הדברים לנציג –עובד הציבור-
היא עבירה
פלילית -
משמעה השתקת ביקורת הפונה.
7
.
אוכלוסיות מוחלשות מצויות בעמדה נחותה ותלותית יותר מאוכלוסיות אחרות
וחייהם ממושטרים יותר מאחרים. (כך לדוגמא המקבל החזר מס הכנסה גדול לא
צפוי למצוא חוקר מחטט בחדר השינה ובארונותיו ב6
בבוקר לעומת מקבלת הבטחת
הכנסה ולו סב
כום מזערי).
8
.
יש יחס של חשדנות וחוסר אמון הדדי בין עובדי ציבור רבים ואוכלוסיות מוחלשות.
כך למשל ביחס בין המשטרה לאוכלוסיות מסוימות.
כך שוטר/איש אבטחה הפונה
לנערים ממוצא אתיופי בדרישה שיצאו מפארק ציבורי כי ה
ו
א תכף נסג
ר
לציבור –
הדבר כנראה משקף את המדיניות העירונית לגדר פארקים ולקבוע כי יהיו סגורים
בשעת החשכה וכן את המשאבים המוגבלים של השיטור הקהילתי המתחיל בריקון
הפארק לפני שעת הסגירה על מנת שיספיק לעבור בכל הפארק. הדבר גם משקף
מצב חבר
תי
כלכלי ותכנוני לפיו לנוער הזה אין מקום ציבורי חלופי, לפי התכנון
השכונתי ול
א גינות פרטיות
בהן יוכלו לשבת בשעות הערב ואת התחושה שלא באופן
מקרי מגרשים דווקא אותם
מהפאר
ק
עוד לפני שעת הסגירה.
9
.
גם בספרות יש כתיבה על הקושי בקשר בין הפקידות לבין אנשים החיים בעוני
המביא ליותר מישטור ופחות מיצוי זכויות. אדם החי בעוני מצוי במגע ישיר ותדיר עם
עובדי הציבור ונתון להחלטותיהם תכופות.
ראה אבישי בניש ולירון דוד "זכות הגישה
למנהל במדינת הרווחה: על (אי־) מיצוי זכויות חברתיות וחובת
ההנגשה של
החקיקה החברתית" משפט וממשל יט 395
,
2018
וכן
איל פלג, "אתגר
העוני של
המשפט המינהלי ,
2013
, בעמ' 34
,
758
.
יש צורך לפעול לשיפור השיח, להביא לבניית אמון ויחס ראוי הן ביחס לעובדי ציבור
רשת פעילים למאבק בעוני
והן ביחס לאוכלוסיות הנזקקות לשרותם ובייחוד לאוכלוסיות המוחלשות. הדרך לכך
הנה באמצעות בניית הסכמות, אמון ומענים רוחביים ומעמיקים למצוקות של האדם,
רצונות ה
קהילות וצרכי המדינה ומגבלותיה.
ברור
כי קביעה כי
הדבר הנו עבירה
פלילית –
אין בה כדי לקדם הבנה, אמון ומענים ראויים.
ניתן לדמיין כי מי מהצדדים
יגיע להתב
ט
אויות בלתי מכבדות או ראויות ואסקלציה של הא
ירוע. קיום עבירה של
העלבת עובד ציבור –יפעל להגנה על צד אחד בלבד ולאיום על צד אחד
בלבד ולא
צפוי לתת מענ
ה
למצב.
10
.
אנו מבינים כי בתי המשפט יכולים לקבוע כי לא כל התפרצות והעלבה
ייחשבו
כביצוע העבירה –
אבל האיום מצוי בעצם
קיום החוק.
אנו לא מבינים את המערכת
המשפטית ואין לנו משאבים ויכולות להתמודד בבית המשפט. (כולל משאבים
נפשיים, יכולת להבין
ההליכים ולא רק משאבים כספיים.)
11
.המסורת היהוד
ית מלמדת אותנו לא להלבין פני חבר
ברבים. יש התייחסויות נוספות
לבעלי תפקידים וסמכויות אולם יש התייחסות רבה יותר לחובה להתייחס בכבוד
ובחמלה לאדם העני והמוחלש-
היתום האלמנה והגר. כך בתורה נאמר:
"כל אַלְמָנָה
וְיָתֹום לֹא תְעַּנּון. אִם עַּנֵּה תְעַּנֶּה אֹתֹו, כִי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵּלַי -
שָמֹעַ אֶּשְמַע צַעֲקָתֹו."
(שמות כב,
כא) וכן בהלכה: "חייב אדם להזהר ביתומים ואלמנות, מפני שנפשן
שפלה למאד ורוחם נמוכה... והיאך נוהגין עמהן? לא ידבר אליהם אלא רכות, ולא
ינהוג
בהן אלא מנהג כבוד, ולא יכאיב גופם בעבודה ולבם בדברים קשים, ויחוס על
ממונם יותר מממון עצמו."(רמב"
ם הלכות דעות פרק ו).
12
.מכאן כי ראוי לדבר באופן מכבד וחומל לכל אדם. יתירה מכך ראוי להשקיע
במשאבים לשירותים הציבוריים,
בחינוך כלל האוכלוסיה וכן הכשרות בגישור, ביחס
לאוכלוסיות מגוונות מאחד ושרות וכלים לביקורת מאידך. יש להשקיע בטיוב
התקשורת ויצירת אלטרנטיבות ואין לקבוע עבירה פלילית של העלבת עובד ציבור,
כפי שאין עבירה פלילית של העלבת אדם מוחלש או עובד בעמותה.
הרב קובי וייס
בקי כהן קשת, עו"ד
בשם רשת הפעילים למאבק
בעוני