חומר רקע

מפת הדרכים לאנרגיות מתחדשות בשנת 2030 עבודהזו נכתבה על ידי הצוותים המקצועיים במשרדהאנרגיה עורכיםראשיים: ד"ר חנית בן ארי, תכנון מדיניות ואסטרטגיה ד"ר שחר דולב, תכנון מדיניות ואסטרטגיה ג'נט שלום, תכנון מדיניות ואסטרטגיה נטע כאנר, תכנון מדיניות ואסטרטגיה צוות מומחים: גיאסמט, מנהלחטיבתאנרגיהמקיימת;אוריאלבבצ'יק,מנהלאגףא'אנרגיהמקיימת, אלעדכלפון, מהנדס בכיר אנרגיה מקיימת; דוד בדל, מנהל תחום כלכלה אנרגיה מקיימת; דורית הוכנר, מנהלת אגף בכירה תכנון פיזי; אריאל פרינץ, מנהל תחום בכיר תכנון פיזי; ד"ר גדעון פרידמן, מדען ראשי; שרוןחצור,סמנכ"ליתתכנוןמדיניותואסטרטגיה;יותםבןשטרית,מנהלתחוםכלכלהתכנוןמדיניות ואסטרטגיה;אפרת בכרנתנאל,יועצתמנכ"ל;עזריעמרם,עמיתממשקתכנוןמדיניותואסטרטגיה. 2 תוכן דבר השרה ................................ ................................ ................................ ............... 4 דבר המנכ"ל ................................ ................................ ................................ ............. 5 רשימת תרשימים ................................ ................................ ................................ ...... 6 רשימת טבלאות ................................ ................................ ................................ ........ 6 תקציר מנהלים ................................ ................................ ................................ ......... 7 רקע ................................ ................................ ................................ ...................... 14 ההספק הנדרש והערכת פוטנציאל הייצור הסולארי למימוש בישראל להשגת היעד .............. 16 ההספק הסולארי הנדרש להשגת יעד הייצור מאנרגיות מתחדשות ב- 2030 ..................... 17 פוטנציאל השטחים בסבירות גבוהה למימוש ................................ ............................... 18 פוטנציאל השטחים בסבירות נמוכה למימוש ................................ ............................... 21 סיכום ניתוח הפוטנציאל למימוש לפי סוגי שטח ................................ ........................... 24 האתגרים להשגת יעד של 30% אנרגיה מתחדשת בתמהיל הייצור ................................ ..... 26 מחסמים לסיכויים: צעדי מדיניות להשגת יעד של 30% אנרגיה מתחדשת בתמהיל הייצור ...... 29 מדיניות ורגולציה - צעדים ופעולות לקידום אנרגיה מתחדשת ................................ ......... 30 תגבור רשת החשמל – צעדים ופעולות לקידום אנרגיה מתחדשת ................................ ... 32 שטח - צעדים ופעולות למיצוי מקסימלי של השטח והקצאת שטחים ............................... 33 תמריצים כלכליים ................................ ................................ ................................ ..... 34 פילוח צעדי המדיניות ................................ ................................ ................................ 35 מבט קדימה................................ ................................ ................................ ............ 37 נספח א:' תקציר מסע לקוח ................................ ................................ ....................... 38 נספח ב:' פוטנציאל שטחיםנוספים למימוש לבחינה עתידית ................................ ........... 44 נספח ג:' צעדי מדיניות ................................ ................................ ............................. 46 נספח ד:' חיוב הקמת מערכות פוטו-וולטאיות בבניה חדשה וקיימת ................................ ... 52 3 דבר השרה משבר האקלים אשר משפיע ונוגע לכל תחומי חיינו משפיע ביתר שאת על משקי האנרגיה, בין אם בארץ ובין אם בעולם. ישראל, בדומה למדינות רבות בעולם, פועלת להפחתת פליטות גזי חממה במטרה להתמודד עם משבר האקלים. במסגרתזו,תפקידנוכאחראיםעלמשקהאנרגיההואמאתגרבמיוחד.עלינולהבטיחוודאותביכולת לספקחשמל,מים,דלקיםועודבשגרהובחירום,ולעשותזאתתוךכדיחתירהלמשקאנרגיהנקיודל פליטות. עלינו ליצור תמהיל מגוון של מקורות אנרגיה, שיאפשרו שמירה על בטחון אנרגטי. לאור זאת לקח משרד האנרגיה על עצמו לקובע יעד שאפתני לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות - 30% בשנת2030.הגעהליעדזהתתאפשררקתוךכדיהשקעתמאמציםבין-משרדיםובין- מגזריים לקידום אנרגיותמתחדשות, הסרת חסמים וקידום חדשנות שתייצר לנו אפיקים חדשים. לשםכך,הנחתיאתגורמיהמקצועבמשרדלגבשתכניתפעולהלהשגתיעד האנרגיותהמתחדשות. התכנית המובאת לפניכם כוללת מיפוי של הפוטנציאל הקיים לשנים הקרובות, מיפוי חסמים ואתגרים, תכנית אסדרות שגובשה על ידי רשות החשמל, וצעדי מדיניות משרדיים ורב- משרדיים שעלינו לנקוט כדי להגיע להשגת היעד. את יישום התכנית חטיבת אנרגיה מקיימת , אות ה הקמנו במשרד לטובת קידום הנושא, וזאת כתף אל כתף עם שאר יחידות המשרד, משרדי הממשלה הרלוונטיים והמגזר הפרטי. שרת האנרגיה גב' קארין אלהרר 4 דבר המנכ"ל כחלק ממאמצי ההתמודדות של ישראל ומדינות נוספות ברחבי העולם עם משבר האקלים, קבענו במשרד האנרגיה יעד שאפתני לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030 , והוא עוגן בהחלטת ממשלה מס' 465 . קביעת היעד היא תחילת הדרך, כעת אנו פועלים להפוך את החזון למציאות, את היעד לתוכנית עבודה כך שנבטיח ביסוס משק חשמל נקי ודל פליטות, תוך שמירה בלתי מתפשרת על הרציפות התפקודית של משק האנרגיה ואמינותו. זוהי משימה לא פשוטה ותכנית זו מהווה צעד ראשון ומשמעותי בדרך ליישומה. תכניתהפעולהלהשגתיעדיהאנרגיותהמתחדשותלשנת2030 ממפהמגווןרחבשלצעדימדיניות נדרשים ומדדים שנתיים ברורים, אשר ייבחנו מדי שנה ויעודכנו בהתאם לצרכי המשק האתגרים המשתנים והטכנולוגיות המתפתחות. יחדעםזאת,קידוםשילובמאסיבישלאנרגיותמתחדשותבמשקהחשמלמלווהבאתגריםמורכבים ומשמעותיים לאור מאפייניה הייחודים של ישראל צפיפות ומחסור בקרקע, היותה אי אנרגטי והתבססות בעיקר על אנרגיית שמש (סולארית) בתמהיל האנרגיות המתחדשות. לאור כל אלה היכולת להגשים את החזון היא דרך הירתמות של כל הגורמים הרלוונטיים, משרדי הממשלה, הרשויות, היזמים במשק,הרשויות המקומיות כדי לדחוף אותה קדימה. התכנית הנה פרי עבודה מאומצת ומקצועית של עובדות ועובדי המשרד. אני סמוך ובטוח שהצבת יעדים מדידים, פילוח וניטור של הקשיים ומאמץ לאומי רחב, נצליח לעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו ולמשק האנרגיה לטובת הציבור כולו. מנכ"ל משרד האנרגיה מר ליאור שילת 5 רשימת תרשימים תרשים 1:פריסת ההספקבכלל הפוטנציאל למימוש לפי שנים ................................ ............... 9 תרשים 2:פריסת ההספקבסבירות גבוהה למימוש לפי שנים ................................ ............... 20 תרשים 3: פילוח ההספק בכלל הפוטנציאל למימוש באחוזים בשנת 2030 .............................. 22 תרשים 4:פריסת ההספקבסבירות גבוהה למימוש לפי שנים ................................ ............... 23 תרשים 5 :פריסת ההספקבכלל הפוטנציאל למימוש לפי שנים וסוגי שטחשגיאה! הסימניה אינה מוגדרת. תרשים 6 : צעדי המדיניות להשגת יעדי 2030 מפולחים לפי תחומי הפעולה וסוגי הקרקע .......... 29 תרשים 7: פיל וח צעדי המדיניות לפי שחקנים ממשלתיים ................................ ..................... 36 תרשים 8 פילוח צעדי המדיניות (משרד האנרגיה, רשות חשמל, חברת חשמל): ....................... 36 תרשים 9:פריסת ההספקבשטחים הנוספים, לפי שנים וסוגי שטח ................................ ....... 45 רשימתטבלאות טבלה 1: עיקר צעדי המדיניות לקידום אנרגיות מתחדשות ................................ ..................... 13 טבלה 2: פירוט התוכניות בשלבי תכנון שונים עבור מערכות קרקעיות ................................ .... 19 טבלה 3: פירוט שטחים דואליים נוספים בסבירות גבוההלמימוש ................................ ........... 20 טבלה 4 : סיכום פוטנציאלהשטח בסבירות גבוהה למימוש ................................ .................... 20 טבלה 5: פירוט שטחים דואליים נוספים בסבירות נמוכה למימוש ................................ ........... 22 טבלה 6: כלל הפוטנציאל בסוגי השטח השונים ................................ ................................ ... 22 טבלה 7: פוטנצי אל הספק בשטחים הנוספים ................................ ................................ ...... 44 6 תקציר מנהלים משרד האנרגיה שם לעצמו למטרה להוביל למשק אנרגיה אמין, יעיל ונקי. במסגרת זו, קבעה ה ממשלהיעדברורושאפתנילאנרגיותמתחדשות- 30% ייצורחשמלמאנרגיותמתחדשותעדלסוף שנת 2030 (ויעד ביניים של 20% אנרגיה מתחדשת עד לסוף שנת 2025 ). יעד זה נקבע , בין היתר, כחלק מהמאמץ העולמי להתמודדות עם משבר האקליםאליו מחויבת ישראל. כדי להגיע ליעד משרד האנרגיה פועל ופעל לקידום אנרגיות מתחדשות דרך קידום צעדי מדיניות, הסרתחסמים, יצירתאסדרותמתאימ ות והקמתהתשתיות הנדרשות כדי לייצרמענה לצרכיהשוק. במסגרת מאמצים אלו משרד האנרגיה גיבש בחודשים האחרונים תכנית מפורטת להשגת היעד בשנת 2030 . תכנית זו מובאת לפניכם וכוללתמספר חלקים מרכזיים: ( 1 ) חישוב ההספק שיידרש בשנת 2030 ו מיפוי הפוטנציאל הקיים למימוש להשגת היעד. ( 2 ) מיפוי אתגריםוחסמיםשעלו ,ביןהיתרבמסגרת "מסעלקוח" מעמיק שהוביל משרד האנרגיה.1 ( 3 ) תכנית רב- שנתית לעמידה ביעדי 2025 אותה גיבשה רשות החשמל. ( 4 ) תכנית רב- שנתית של צעדימדיניות נדרשים ברמה המשרדית ו ברמה הבין- משרדית. כבר בשלב זה יודגש כי נוסף על ה צעדים שיפורטו בתכנית זו , כדי לעמוד ביעד המתחדשות 2 נדרשים פיתוח תשתיות הרשת בדגש על הולכה וקידום מתקני אגירה. התכנית אף מפרטת צעדים חיוניים לתמיכה והאצ ה בפיתוח תשתיות רשת החשמל אשר יצריכו מאמץ ממשלתי משותף. בכל הנוגע לקידום מתקני אגירה תתבצע העמקה בעדכון הבא של תכניתזו. להלן ע י קרי התכנית: ההספק הנדרש להשגת היעדים: כדי להשיגאתהיעדשל30% ייצורממקורותמתחדשיםבשנת2030 נדרשייצורחשמלבאנרגיות מתחדשות בסך 27.9 טרה- ואט שעה בשנה, מתוכם 26.9 טרה- ואט שעה באנרגיה סולארית. בהנחהכיישבשנה1,677 שעותשמשאפקטיביות,ההספקהסולאריהכוללשיידרשבשנת2030 יהיה 17,145 מגה וואט (מ"ו) , או תוספת של 13,554 מ"ו על ההספק הקיים בסוףשנת 2021 . כדי לעמוד ביעד הביניים של 20% בשנת 2025 יש להקים הספק אנרגיות מתחדשות בסך 9,796 מ"ו, מתוכ ם הספק סולארי של 9,399 מ"ו עד סוף שנת 2025 . נכון לסוף שנת 2021 , הוקם הספק מאנרגיה מתחדשת בסך של 3,655 מ"ו שסיפקו כ- 8.1% מהביקוש לחשמל, מתוכם 3,591 מ"ו באנרגיה סולארית . כלומר, יש להכפיל פי 2.7 את ההספק הסולארי המותקן על לסוף שנת 2025 ופי 5 עד לסוף שנת 2030 . 1 ראו את תקציר המסע בנספח א' לעבודה. 2 כידוע,קייםקושילשלבהספקיםגבוהיםשלאנרגיהסולאריתבמשקהחשמל,בייחודעקבחוסרההתאמהביןשעותהייצורהסולארילביקושלחשמל המתפרשעלפניכלהיממה.כדילאפשרשילובאנרגיהסולארית ישהכרח לפתחאתתשתיותהרשתולהוסיף הספקמשמעותישלאגירה שיאפשר לאגור עודפיחשמל סולארימהצהריים ולהשתמש בהם בערב. 7 יצוין כי לאור מחסור השטח הקרקעי בישראל ומגבלות הקרקע הקיימות,, מיפוי הפוטנציאל למימוש נעשהתוךמתןעדיפותברורהומשמעותיתלדו- שימוש. יש לצייןכי התקנתטורבינותרוחאומערכות ייצור חשמל ממקורותמתחדשים אחרים יאפשרו להקטין את ההספקהסולארי הנדרש., מיפוי הפוטנציאל למימוש להשגת היעדים: במסגרתתכניתזומופה פוטנציאלהייצורהסולאריבסוגיהשטחהשונים( להלןיוגדרשטחכ:גגות קטנים וגדולים, מאגרי מים, אגרו-וולטאי, שטחי צבא , שטחים נוספים בדו- שימוש ושטחים קרקעיים) ובסבירות גבוהה למימוש ונבח ן האם ומתי ניתן להשיג בעזרת ו את היעדים הלאומיים לייצור חשמל - 20% בשנת 2025 ו- 30% בשנת 2030 . המיפוי התבסס על מספר עבודות קודמות שנכתבו על ידי רשות החשמל, משרד האנרגיה, חברת נגה והמשרד להגנת הסביבה. בעבודה זו נעש ה שילוב של ממצאי העבודות הקודמות תוך התייחסות לסבירויות המימוש והחסמים העומדים בפני המימוש. תחת המגבלות, ה אתגרים ו החסמים שיפורטו בהמשך, העבודה מגבשת את הפוטנציאל הקיים. הפוטנציאל מופה תוך התייחסות לשימושים ולרמת סבירות המימוש בפועל לפי מורכבות האתגרים הרלוונטי ים לכל סוג שטח סבירות גבוהה, סבירות נמוכה,( כאשר בנספח ב' מופה פוטנציאל עתידי נוסף למימוש). פוטנציאלהגגותהוערךעלפיקצבהקמתהמערכותעלגגותבשניםהאחרונות ועלפיתחזיתלעתיד; השטחים הקרקעיים הוערכו על בסיס התוכניות הקיימות בהפחתת אחוזי מימוש מוערכים; פוטנציאל מאגרי המים הוערך על פי שטחי המאגרים מוכפלים באחו זי המימוש; מערכות אגרו- וולטאיות הוערכו על בסיס הפיילוטים הקיימים ובתוספת שטחים עתידיים בהנחה כי הפיילוטים יוכתרו בהצלחה חלקית; כמו כן, הוערך פוטנציאל בשטחים דואליים נוספים כגון מטמנות, מחלפים, בתי עלמין, ועוד, על בסיס הניתוחים בעבודות הקודמות. המיפוי, ת וך מתן עדיפות לדו- שימוש, העלה כי הפוטנציאל שנמצא בסבירות גבוהה אינו מספיק לעמידה ביעד הממשלתי לאנרגיות מתחדשות בשנת 2030 . מימוש של כלל הפוטנציאל במשק (סבירותגבוההוסבירותנמוכה)יביא ל עמידהביעדבאופןגבולי.המיפויהמוצגאינו וחרגממגבלת 20,000 הדונם שהוקצו ל מערכות קרקעיות ונותן העדפה ברורה לדו-שימוש ( בסוף שנת 2030 כ- 80% מפוטנציאל השטח הינו בשימוש דואלי ורק כ- 20% יותקנו בשטחים פתוחים). יודגש כי ללא מגבל ת השטח הקרקעי ניתן להרחיב משמעותית את הפוטנציאל. החשיבותבהגדלתהפוטנציאלהיאמכרעתלעמידהביעדיםשכןהמיפויהמוצגצופהעמידהביעד באופן גבולי , מצב ש אינו משאיר מספיק יתירות נדרשת בעולם של תשתיות, מהסיבות הבאות אך לא רק: ( 1 ) בישראל הצפופה, תכנון תשתיות אורך זמן רב. לדוגמ ה , תכנון סטטוטורי של קו מתח על- עליון אורך בממוצע 8 שנים, ובאזורים מורכבים עשוי להגיע ל- 14 שנה. כך ש תכנון והקמה של תשתיות מורכבות מצריכ ים יתירות משמעותית כדי לעמוד ביעדים שנקבעו. בנוסף, אופי ומורכבות התכנון וההקמהמשתנ ים בהתאם לסוגי המתקנים השונים. 8 ( 2 ) הגידול המתמיד בביקוש לחשמל נובע מקצב גידול האוכלוסיי ה והעליה ברמת החיים . העבודה 3המחייבגידולמתמיד במקורותהייצורבהתאמה,תחילהכדי מניחהגידולשלהוא2.8% בשנה, להגיע ליעדים ו בהמשך כדי לשמור עליהם. ( 3 ) הקמת תשתיות בישראל מערבת משרדי ממשלה ורגולטורים רבים המשתנים בהתאם לסוג המתקן. סוגיה זו מייצרת אתגר רגולטורי ומחייבת שיתוף הפעולה של כלל בעלי העניין והממשלה בפרט. (כפי שיפורט בהמשך.) על כן, עלינו לפעול להגדלת הפוטנציאל הקיים במטרה לעמוד ביעדים הקיימים ותוך שאיפה להעמקתיעדיםאלו, תוךיצירתגיווןביןהשימושים ומקורותהייצור השוניםבמטרהלהגדילאתסיכויי ההקמה לדוגמא, קידום אנרגיית רוח)(, קידום תכנון מפורט ל אתרי תמ"א 41 ובחינה מחדש של מגבלת הקרקעהקיימת. פריסת ההספק בכללפוטנציאלהשטחים למימוש 20,000 18,000 16,000 6,045 14,000 5,510 4,945 12,000 4,368 MWDC 3,576 10,000 2,807 8,000 7,973 2,078 7,363 6,663 5,928 5,017 1,376 6,000 4,177 2,975 1,867 567 4,000 2,000 3,591 3,591 3,591 3,591 3,591 3,591 3,591 3,591 3,591 3,591 2,656 0 2020 2021 2022 2023 2024 2025 2026 2027 2028 2029 2030 הספק סולארי קיים רוח בסבירות גבוהה למימוש בסבירות נמוכה למימוש הספק נדרש ל- 30% תרשים1 : פריסת ההספק בכלל הפוטנציאל למימוש לפישנים, משרד האנרגיה2022 3 עקב מגפת הקורונה נרשמה ירידה בביקוש בשנים 2020 - 2021 בעבודה הונח היא כי קצב הגידול בשנים הקרובות יהיה גבוה,. 3.4% בשנה, עד לשנת 2025,או אזתתלכד הצריכה עם התחזיתהמקורית והצמיחהתחזורל- 2.8% בשנה. 9 אתגרים להשגת יעד של 30% אנרגיה מתחדשת בתמהיל הייצור במסגרת הכנת תכנית הפעולה משרד האנרגיה הוביל שיח עם בעלי עניין שונים וערך מסע לקוח"" שבאמצעותם מיפה אתגרים מרכזיים שמצריכים התייחסות לטובת גיבוש פתרונות והסרת חסמים. זוהו שלושה תחומי פעולה עיקריים: ( 1 ) מדיניות ורגולציה - השינויים המהירים במשק האנרגיה מהווים אתגר מורכב מאוד בעולם בו תכנון התשתיות והקמתן א ורך מספרשנים. תשתיותאשר משמשותל רובלתקופהשלמעל 20 שנים. אתגר זה משמעותי ביותר בקביעת מדיניות ורגולציה שיאפשרו את השינויים המהירים המתבקשים, ולא יהוו חסם לכניס תם של שיפורים טכנולוגיים. במסגרת תחום זה זוהו מספר אתגריםמרכזיים וביניהם: א. ביזור סמכויות בין משרדי ממשלה שונים – על אף שיעדי הייצור באנרגיה מתחדשת הינם יעדים לאומיים ודורשים בחינה הוליסטית ממשלתית, האחריות לעמידה ביעדי אנרגיה מתחדשת מוטלת על משרד האנרגיה בעוד הסמכות הנדרשת לקידום אנרגיה מתחדשת מפוזרת בין שלל גורמים ( רשות מקרקעי ישראל, מנהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרדים נוספים), אשר מבחינתם קידום אנרגיות 4 מצב זה מקשה על קביעת מדיניות מתחדשות נמצא בהכרח בסדר עדיפות נמוך יותר. רחבה ואחידה בטווח זמנים קצר. ב. הליכים רגולטוריים ממושכים ולא מתואמים, רגולטור כ"שחקן חוזר" – רגולטורים מייצרים לעיתים הליכי אישור ממושכים המאופיינים בחוסר בהירות הן לגבי שלבי התהליך והן לגבי מועדי קבלת התשובות; כמו גם, קביעת תנאים שונים לאותה בקשה כתלות במקום הגאוגרפי. בנוסף, היזם פוגש את הרגולטור מספר פעמים בהליך או בהליכים אחרים ולכן קיי מת חוסר נכונותמצדהיזמיםלממשזכויותערעורעל החלטותמפאת החששלהשלכות עתידיות. ג. רגולציה מעכבת – נכון להיום, רגולציה נקבעת "אד הוק" לטכנולוגיה ספציפית. כלומר, הרגולציה הישנה אינה תמיד מתייחסת לפיתוחים חדשים ועל כן היא מעכבת את כניסת ן של טכנולוגי ות חדשניות למשק. ( 2 ) רשת – מעבר לאנרגיה סולארית מייצר אתגרים משמעותיים לרשת עקומת (לדוגמ ה , ראו את עקומת התפוקה לעומת עקומת הביקוש) . בניגוד התפוקה למתקניייצור קונבנציונליים המייצריםחשמללאורךכלשעותהיממה, הסולארית מערכות סולאריות מייצרות את אותה כמות אנרגיה בכ- 4 – 5 שעות עקומת בלבד ועל כן מגיעות להספק קמסימלי גבוה פי שלושה ממתקן הביקוש קונבנציונלי.עלפיהערכותרשותהחשמל,כדילהגיעליעדי2030 יהיה צורך בהקמה של כמעט 100 תחנות משנה, 6 תחנות מיתוג, כ- 1000 ק"משלקווימתחעליון161 ק"ו וכ- 600 ק"משל קווימתחעל- עליון400 ק"ו- תשתיותבעלות של 15 – 18 מיליארד שקלים לאורך העשורהקרוב. כדי לאפשר עמידה ביעד יש צורך בפיתוח משמעותי של תשתיות הרשת תוך קידום מתקני אגירה. בנוסף, הליכי התכנון וההקמה של הרשת נתקלים בקשיים נרחבים הן מצד גורמי הממשלה והן מצד החברה האזרחית והציבור. פיתוח רשת החשמל הכרחי כדי לתת מענה לעליית הביקוש הצפוי במשק החשמל, בפרט כאשר מדובר בייצור באנרגיה מתחדשת. 4 אנרגיהמתחדשתבישראל – רקע וסוגיותלדיון (אוקטובר 2020 מרכז המחקרוהמידעשל הכנסת;), תאריך כניסה:22 27.04. . 10 ( 3 ) שטח – אחד ממאפיינה הייחודים של ישראל הוא צפיפות האוכלוסין הגבוהה והמחסור בשטח כך שקיימת תחרות מתמדת על משאב הקרקע לשם הקמת תשתיות לדיור, תחבורה, אנרגיה, תקשורת ועוד. קיימות מספר מגבלות ידועות, בין היתר: א. שטח קרקעי: משאב הקרקע בישראל הוא מוגבל ועל כן המועצה הארצית החליטה ב- 10.11.20 כי מעבר לתוכניות שאושרו עד אז, ניתן יהיה לאשר תכניות מפורטות למתקני ייצור סולאריים קרקעיים בהיקף של עד 20,000 דונם נוספים עד לשנת 2030 . יודגש כי מגבלה זו ייחודית לישראל. ב. גגות קטנים: חלק ניכר מהגגות הקטנים נמצא בבתים משותפים כך שיש צורך לשכנע מספר משקי בית להתקין מערכת סולארי ת. בנוסף, קיימים אתגרים נוספים אשר מקשים על מימוש הפוטנציאל כמו העלאת מודעות, שנות החזר השקעה ואחוז ההוצאה הגבוה על מתקןהייצורמסךההוצאההחודשיתשלמשקבית.כלזאת מעלהשאלהגדולהשלישימות ויכולת לממש את הפוטנציאל. ג. אגרו- וולטאי: במטרה להתמודד עם מגבלת השטח, בחן המשרד יחד עם המשרדים הרלוונטיים פתרון שיאפשר דו-שימוש וניצול יעיל של קרקע חקלאית לטובת ייצור חשמל מאנרגיה סולארית תוך שימור הגידול החקלאי. הושק פיילוט בהיקף של למעלה מ- 100 מ"ו אשר צפוי להבשיל לקראת שנת 2025 . לאור תוצאות הפיילוט, ניתן יהיה להחליט לגבי המשך מימוש הפוטנציאל בסוג שטח. המשמעות היא כי הפוטנציאל ככל שיש אינו זמין בצורה מידית. כדי לקדם ולממש את הפוטנציאל הקיים בישראל, מעבר להגדלת הפוטנציא ל עצמו, גיבש משרד האנרגיה יחד עם רשות החשמל מענה משולב אשר כולל תכנית אסדרות רב- שנתית (עד לשנת 2025 ) ו תכנית פעולה רב- שנתית להסרת חסמים וקידום צעדי מדיניות. ( 1 ) גיבוש תכנית אסדרות רב- שנתית לעמידה ביעדי 2025 על ידי רשות החשמל: כרגולטורשלמשקהחשמל,רשותהחשמלפועלתבמספרמישורים כדי לאפשרהקמתמתקניייצור באנרגיה מתחדשת וביניהם: קביעת אמות מידה תומכות, הקלות רגולטוריות ובירוקרטיות, בחינת תכניות הפיתוח של משק החשמל וקידום אסדרות והליכים תחרותיים הנדרשים לצורך מימוש פוטנציאלהייצור. כדילתתמענהלצרכיהמשקולקדםהקמתמתקניאנרגיהסולאריתלהשגתהיעד, רשות החשמל מפרסמת תכנית רב- שנתית לעמידה ביעדי 2025 . משרד האנרגיה ורשות החשמל ייבצעו מעקב ובחינה שנתית משותפת לעמידה ביעד של 20% בשנת 2025 , וככל שיימצא שקצב המימוש נמוך מהחזוי בתכנית, הרשות תבחן קיום הליכים תחרותיים נוספים, עדכון תעריפים באסדרות קיימות וקביעת אסדרות חדשות כדי לתמרץ הקמה של מתקנים בשנים הקרובות בהיקף הנדרש לעמידה ביעדים. ( 2 ) גיבוש תכנית רב- שנתית בהובלת משרד האנרגיה: על אף שינויי המדיניות הנרחבים שבוצעו בשנים האחרונות, ולאור האתגרים המורכבים נדרשים צעדי מדיניות נוספים ו משלימים כדי לעמוד ביעדי המתחדשות לשנת 2025 ו- 2030 . צעדי המדיניות גובשו בשני תהליכי עבודה מקבילים שהוביל משרד האנרגיה בשנה האחרונה הכוללים ע בודה בין- 5 משר דיתבהובלתגורמיםשוניםבממשלה, והשני בשיתוףיזמיםואנשיההקמהבפועל שלמתקנים 5 מפת הדרכיםלמשק אנרגיה דל פחמן עללשנת 2050 משרד האנרגיה;, תאריך כניסה: 27.04.22 . מסמך מרכז את עבודת הצוותים ועיקריהמלצותלצעדי מדיניות, משרד האנרגיה; תאריך כניסה:27.04.22 . 11 6 סולאריים. שניהתהליכים כללומפגשישיתוףציבור,בהםת וקפוותועדפו הצעדיםהנדרשיםלקידום אנרגיות מתחדשות במשקהאנרגיה הישראלי. התכניתכוללתמס פררבשלצעדימדיניותאשריחדיויק ד מוהקמתמתקניםסולארייםבישראל,ואף כוללת ס י ווג אשר במסגרתו הוגדרו מספר צעדים בסדר עדיפות גבוה יותר. צעדי המדיניות מבקשים לקדם טיוב רגולציה, סנכרון בין הרגולטורים השונים, יצירת רגולציה שתקדם הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת,מקסוםמשאבהרשת,מיצויהשטחוצעדיםלהגדלתהפוטנציאלהקיים. להלןעיקרצעדי המדיניות: תחומיפעולה צעדמדיניות שנת יעד מדיניות One Stop Shop - קידום מנגנון הוליסטי להקמת מתחדשות,לרבותמעקב 2022 ורגולציה ייצוג אינטרס האנרגיה בוועדות המשנה לאנרגיות מתחדשות של הוועדות 2022 המחוזיות תיקון את תקנות הת" וב לחיוב הקמת מתקנים סולאריים על מבני חינוך חדשים 2022 וקידום בקיימים7 בחינת מסלול מהיר להוצאת היתר לטובת מתקניםמעל 700 ק"ו 2022 להגדיר נהלי שירות לרגולטורים המעורבים בתהליך ההקמה של אנרגיות 2022 מתחדשות הבניית תהליך הקמה של אנרגיות מתחדשות אל מול חברת חשמל והגדרת זמני 2022 שירות הקמת פורום קבוע ליזמי אנרגיות מתחדשות לטובת העלאת חסמים ואתגרים 2022 ופתרונם עדכון תהליך קבלת אישור למיזם כך שיכלול תנאים להקמת המתקן באופן ישיר 2022 ללאתנאיםנלווים החרגתשטחלשימוש אגרו- וולטאימעבר למגבלת 250 דונםליישוב 2022 חיוב הקמת מתקנים סולארייםבבנייה קיימת בקרב צרכני אנרגיה גדולים 2022 קידום רשויות מקומיות כספקיות חשמל 2022 תיקון את תקנות הת" ו ב לחיוב הקמת מתקנים סולאריים בבנייה חדשה8 2023 "רגולציהמאפשרת" המגדירה פרמטריםלכניסת הטכנולוגיהלשימוש 2023 רשת השלמת מסמך עקרונות תכנוני להטמנת קווי מערכת ההולכה לייעול ההליך 2022 התכנוני קידום תמ"א כוללתלקווי 161 ק"ו 2022 קידום תכנון מפורט לאתריתמ"א41 2022 הרחבת "מסמךבינת" 2022 בחינתתמריציםלהקמת מערכות סולאריות באזורי הביקוש 2022 גיבוש עקרונותלניהול רשת באופן דינאמי 2022 שמירתרצועותלתשתיותהולכה 2022-3 הנגשתמידע אמין ועדכנילזמינות הרשת 2022 תכנית להאצת הקמת הרשת 2023 קידום פיילוטים למתחמי אנרגיה 2023 6 ראו את תקציר המסע בנספח א' לעבודה. 7 ראוהרחבה בנספחד' לעבודה. 8 ראוהרחבה בנספחד' לעבודה. 12 בחינתתמרוץ לפרוי י קטי אגירהבאזורים שיוגדרו כבעליעדיפות 2023 שטח הקצאת שטחים לרשויות המקומיות בתחומי ישובים עירוניים עבור אנרגיה 2022 מתחדשת הגעה להסדר עם משרד הביטחון על הקמת מתקנים ומיצוי פוטנציאל בבסיסי 2022 צה"ל לקדם אנרגיה מתחדשת ברשויות מקומיות למימוש פוטנציאל דו- שימוש 2022 בשטחיהן בחינת הרחבהמעבר למגבלת 20,000 דונםלמערכות קרקעיות 2022 להשלים את מסמך המדיניותלקידום תמ"אאגרו-וולטאית 2022 השלמתתמ"א לפיילוטים (אגרו- וולטאי) 2022 אסדרת מקרקעין וקביעתמחיר אחיד לקרקע לשימושאגרו-וולטאי 2022 טבלה 1 : עיקר צעדי המדיניותלקידום אנרגיות מתחדשות, משרד האנרגיה2022 על מנת לוודא כי קצב התקדמות הקמת המערכות יאפשר עמידה ביעדים, משרד האנרגיה יבצע בחינה שנתית מבוססת נתונים ותכלול התייחסות להספק המותקן לפי שימושים ואפקטיביות 9 צעדי המדיניות. אחד מתוצרי הבחינה העיתית יהיו עדכון של צעדי המדיניות בהתאם לאפקטיביות הצעדים,לחסמיםופעריםחדשיםשיעלומפורוםיזמיםקבוע;ועדכוןמדיניותממשלתיתכגוןהיעדים הלאומיים שהוצבו ומגבלות על שטחי הקמה. 9 בדיקתהאפקטיביותשלצעדיהמדיניותדורשתעבודהמשלימהשלאגףמתחדשות,שייקבעאתמדדיההצלחהויאגדאתהנתוניםהנדרשיםלבחינה. 13 רקע משרד האנרגיה שם לעצמו למטרה להוביל למשק אנרגיה אמי ן, יעיל ונקי. בשנים האחרונות משרד האנרגיה ביצע מספר מהלכים משמעותיים להעלאת כמות האנרגיה המתחדשת בתמהיל הייצור בשנת2020 העמיקהמשרדאתיעדיהאנרגיההמתחדשתלשנת2030 וקבעאתיעד30% אנרגיות מתחדשות מייצור (ויעד ביניים של 20% אנרגיה מתחדשת עד לסוף שנת 2025 ). יעד זה נקבע, בין היתר, כחלק מהמאמץ העולמי להתמודדות עם משבר האקלים אליו מחויבת ישראל. באוקטובר 2021 פרסם המשרד תכנית אסטרטגית ארוכת טווח אשר כוללת יעדי הפחתת פליטות ומסמנת את מפת הדרכים, אבני הדרך ואת האילוצים במשק להגעה ליעדים תוך סימון טווח מומלץ של אנרגיה מתחדשת בשנת 2050 . בנוסף, משרד האנרגיה הוביל ועדת מנכ"לים בין משרדית במטרה להסיר חסמים להגעה ליעדים. תוצר עבודה זו הוביל את המשרד להמשיך ולהתעמק בבעיות הנובעות מהשטח ולקיים תהליך של "מסע לקוח" הבונה לפרטים את תהליך שעובר היזם מהשלב בו מתקבלת החלטה של בעלת הנכס להקים מתקן פוטו-וולטאי, ועד לנקודת הקצה בה המתקן מזרים חשמל לרשת והתחזוקה הנדרשת לשם מיפוי ופתיחת חסמים אלה. מלבד האמור לעיל, המשרד ראה לנכון לבצע שינוי מבני שישקף את השינויים במשק האנרגיה הישראלי ולהקים יחידה חדשה שעיסוקה קידום אנרגיה מתחדשת, הערכות לקליטת רכב חשמלי והתייעלות באנרגיה. כידוע, בישראל, אנרגיהמתחדשת מבוססת על שמש (אנרגיה סולארית) ומעט רוח,זאת לאור חוסר במקורות משמעותיים אחרים כדוגמת אנרגי ית מים, אנרגיה גיאותרמי ת וביו- דלקים. לאנרגיה הסולאריתמספרמאפייניםהמקשיםעלשילובה במשק החשמל. ראשית,היא אינהנשלטתותלויה במקור חיצוני, ולכן פרופיל הייצור אינו מתאים בהכרח לביקוש בכל רגע נתון. שנית, רוב החשמל המיוצרממקורסולארימופקבפרקזמןקצרבמשךהיום,כאשררובומתרכז ב- 5–4 שעותבצהריים בהספק ייצור גבוה מאד. כתוצאה ממאפיינים אלו, לשם שילוב כמות גדולה של אנרגיה סולארית ברשת החשמל, יש צורך בעיבוי רשת החשמל כך שתוכל להזרים כמות אנרגיה גדולה מאוד בזמן שיא הייצור. כמו כן, יש להשתמש באמצעי אגירה המאזנים בין התפוקה הסולארית לביקוש וכן בין הייצור הסולארי לאילוצים שונים של הרשת הארצית. לבסוף, הטכנולוגיות לייצור סולארי הקיימות כיום דורשות איסוף קרינהמשטח נרחב. סוגיית השטח מאתגרת במיוחד בדרך להשגת משק אנרגיה המבוסס על אנרגיה מתחדשת. מדינת ישראלמהווהתופעהייחודיתבנוףהדמוגרפיהעולמיבשלשילוביוצאדופןשלקצבריבויטבעיגבוה וצפיפות אוכל וסין גבוהה המאפיינים מדינות עולם שלישי, במקביל לכלכלה וצריכה המאפיינות מדינות עולם ראשון. מאז הקמתה, אוכלוסיית ישראל גדלה פי עשרה בתוך ש ישה עשורים בלבד וכיום ה ינה בעלת קצב גידול האוכלוסייה הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות בעולם המערבי 10 ( % 1.7 - % 1.9 בשנה). על פי התחזיות, בשנת 2050 אוכלוסיית ישראל תגיע ליותר מ- 15 מיליון נפש, אז מספר התושביםליחידתשטחיהיה הגבוהשבמדינותהמערב,ואחדהצפופיםבעולם כולו. בפועל,צפיפותהאוכלוסיןבישראלגבוההאףיותר,משוםשלמעלהממחציתמשטחהמדינהמכוסה במדבראומנוצללצרכיצבא וביטחון. בנוסףלכך,הגידולהמהירבאוכלוסייהיוצרתחרותעלכלפיסת שטח וחיכוך הולך וגובר בין שימושי השטח השונים ובפרט בהתייחס לתשתיות הנדרשות לשימור 10 לוחסיכוםתחזיותאוכלוסייה לשנים2026 - 2015 , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תאריךכניסה:; 22.05.22 . 14 רמתהחייםכגוןדיור,אנרגיה,בתיחולים,בתיספר,כבישיםועוד.כךשמביןכלהמשאביםהעומדים לרשותהשלמדינתי שראל,קרקעהיאהמשאבהיקרביותרמעצםהיותומוגבל. מגבלהזומתעצמת לאור העובדה שנכון להיום מתקני קרקע בתחום האנרגיות המתחדשות הוגבלו ל- 20,000 דונם בלבד. תכנית הפעולה שלפניכם מצי גה פוטנציאל וצעדי מדיניות רבים ומגוונים למימוש, בהתאם להספק הנדרש לעמידה ביעד המתחדשות. העבודה מתמקדת במיפוי פוטנציאל הייצור הסולארי בישראל לפי סוגי שטח שונים, האסדרות הנדרשות לתמיכה במיצוי פוטנציאל השטח, מיפוי האתגרים וההזדמנויות; ו קביעת אבני דרך שנתיות ופירוט הפעולות והכלים , המשרדיים והבין- משרדיים, הנדרשים במטרה לעמוד ביעד הלאומי של 30% אנרגיהמתחדשת בתמהיל הייצור בשנת 2030 . עבודה זו התבססה על ניתוח נתונים ו שילוב של מספר עבודות קודמות: עבודת רשות החשמל 11 "הגדלת יעדי ייצור החשמל באנרגיה מתחדשת לשנת 2030 ", "מפת הדרכים למשק אנרגיה דל פחמן עד שנת 2050 " של משרד האנרגיה,12 עבודת מטה בי ן- משרדית "המלצות לצעדי מדיניות 13 14 לקידום אנרגיה מתחדשת", פוטנציאל ייצור באנרגיה מתחדשת של נגה, תכנית האסדרות של 15 רשות החשמל, "הערכת פוטנציאל הייצור הסולארי במרחב הבנוי" של המשרד להגנת הסביבה, "מפתהדרכיםהתכנוניתלשנת2030 "ועבודת"מיפויוריכוזחסמיםלמימושאנרגיהמתחדשת"של משרד האנרגיה. חשוב לציין כי מסמך זה נכתב כ"מסמך דינמי" שיערך ויתעדכן ברמה השנתית לאור קצב היישום ועמידה באבני הדרך. כדי לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות לשנת 2030 – יש צורך לפעול על פי תכנית מפורטת, תוך מעקב ועדכון שוטפים בהתאם ליכולת להשיג את יעדי הביניים. עבודה זו התבססה על ניתוח נתונים ו שילוב של מספר עבודות, הן ביחס לפוטנציאל השטחים והן ביחס לחסמים ואמצעי המדיניות הנדרשים. המסמך מפרט את קצב התקנת המערכות הסולאריות שיידרש בכל שנה כדי לעמוד ביעד המתחדשות, ואת אמצעי המדיניות שידרשו לפתיחת החסמים בדרך להשגת היעד. 11 הגדלתיעדיייצור החשמל באנרגיותמתחדשות לשנת 030 2,רשות החשמל תאריךכניסה:; 22.05.22 . 12 מפת הדרכיםלמשק אנרגיה דל פחמן עללשנת 2050 משרד האנרגיה;, תאריך כניסה: 27.04.22 . 13 מסמך מרכז את עבודת הצוותים ועיקרי המלצותלצעדי מדיניות, משרד האנרגיה; תאריך כניסה: 27.04.22 . 14 פוטנציאלייצורבאנרגיה מתחדשת -מסמך מסכם ,נגהניהול מערכת החשמל תאריך כניסה:; 22.05.22 . 15 הערכתפוטנציאל הייצור הסולאריבמרחבהבנוי בישראל, המשרד להגנת הסביבה; תאריךכניסה: 22.05.22 . 15 ההספק הנדרש ו הערכתפוטנציאלהייצור הסולארי למימוש בישראל להשגתהיעד חלק זה יעסוק בהספק האנרגיות המתחדשות הנדרש להשגת היעד הקבוע לשנת 2030 וימפה את פוטנציאלהייצורהסולאריעלבסיססוגיהשטחהשוניםוהסבירויותהשונותלמימוש(סבירותגבוהה, סבירות נמוכה) לטובת השגת היעד. העבודה ממפה את הפוטנציאל הקיים כאשר הוא מסווג לרמת סבירות המימוש בפועל לפי שנים ולפי מורכבות האתגרים הרלוונטי ים לכל סוג שטח. מיפוי סוגי השטחים התבצע על בסיסי נתונים של אגף בכיר תכנון פיזי במשרד האנרגיה, מסמך "פוטנציאל ייצור באנרגיה מתחדשת" של חברת 16 17 נגה, ומסמך "הערכת פוטנציאל הייצור הסולארי במרחב הבנוי" של המשרד להגנת הסביבה. בנוסף לאתגרים והחסמים שיפורטו בהמשך המסמך, פוטנציאל הייצור הסולארי למימוש בסוגי השטחים נבחן לאור האתגרים הבאים, בין היתר: ( 1 ) שטח קרקעי: כאמור, משאב הקרקע בישראל הוא מוגבל מלכתחילה ובנוסף לכך בתאריך ה- 10.11.20 המועצההארציתקבעהכי יאושרו תכניותמפורטותלמתקניייצורסולארייםקרקעיים בהיקף של עד 20,000 דונם עד לשנת 2030 מעבר לתכניות שאושרו עד לתאריך זה. יודגש כי מגבלה זו ייחודית לישראל. ( 2 ) גגות קטנים: חלק ניכר מהגגות הקטנים נמצא בבתים משותפים כך שיש צורך לשכנע מספר משקי בית להתק ין מערכת ייצור סולארי ת. בנוסף, קיימים אתגרים נוספים אשר מקשים על מימושהפוטנציאלכמוהעלאתמודעות,שנותההחזרההשקעהואחוזההוצאההגבוהעלמתקן הייצור מסך ההוצאה החודשית של משק בית. כל זאת מעלה שאלה גדולה של ישימות ויכולת לממש את הפוטנציאל. ( 3 ) אגרו-וולטאי: במטרה להתמודד עם מגבלת השטח, בחן המשרד יחד עם המשרדים הרלוונטיים פתרון שיאפשר ניצול יעיל של משאב הקרקע על ידי בחינת היתכנות של דו- שימוש בקרקע חקלאיתלייצורחשמלמאנרגיהסולארית,תוךשימורהגידולהחקלאיבפיילוטבהיקףשללמעלה מ- 100 מ"ו .עםזאת,הפיילוטצפוי להבשיללקראתשנת2025 ורקלאחרמכןניתןיהיהלהחליט לגביהמשךמימושסוגשטחזהבהתאםלתוצאות.המשמעותהיאכימיצויהפוטנציאללמימוש, ככל שיש, יבשיל רק בעוד מספר שנים ואינו זמין בצורהמ ידית. ( 4 ) בתי עלמין, כבישים, גדרות: קיים פוטנציאל ייצור בסוגי שטח נוספים שנכון להיום היכולת לממשם במהלך חמש השנים הבאות מוטלת בספק שכןהטיפול בהם בתחילת הדרך. 16 פוטנציאלייצורבאנרגיה מתחדשת -מסמך מסכם ,נגהני הול מערכת החשמל תאריך כניסה:; 22.05.22 . 17 הערכתפוטנציאל הייצור הסולאריבמרחבהבנוי בישראל, המשרד להגנת הסביבה;תאריךכניסה: 22.05.22 . 16 ההספק הסולארי הנדרש להשגת יעד הייצור מאנרגיותמתחדשות ב- 2030 כדי להעריך את ההספקהסולארי שיידרש בשנת 2030 להשגת היעד שנקבע לשנה זו, יש צורךראשיתלהעריךאת סךהביקוש השנתילחשמלבשנהזו. תחזיתהייצורוהצריכההרשמיתעליה כדי להגיע ליעד בשנת 2030 התבססה העבודה היא של חברת החשמל18 ועל בסיס הנחות יהיה צורך להקים מערכות 19 רשות החשמל. על פי תחזית זו ייצור החשמל הצפוי בשנת סולאריות בהספק תוספתי 2030 יעמוד על סך של97.3 טרה- ואט שעה. כולל של 13,554 מ"ו נדגישכיבחישובהיעדיםלשנת2030 ,נקבעכמקדםבטחוןיעד של31% וכלהתחשיביםלהלןנעשועלבסיסהנחהזו.,עלמנת להשיג את היעד לשנת 2030 נדרש ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשותבסך 27.9 טרה-ואטשעהבשנה. בהתאםלתוכניותהנמצאותכיוםבהליכיתכנון, הספק הייצורברוח בשנת 2030 ,יהיה 326 מ"ו.בהנחה כייש בשנה 3,014 שעות רוח אפקטיביות, הספק זה ייצר0.981 טרה- ואט שעה בשנה. מכאן, 26.9 טרה- ואט שעה ייוצרו באנרגיה סולארית. בהנחה כי בשנה יש 1,677 שעות שמש אפקטיביות עבור מערכות פוטו-וולטאיות ו- 2,735 עבור מערכות תרמו-סולאריות , ההספק הסולארי הכולל שיידרש בשנת 2030 יהיה 17,145 מ"ו (על פי הייצור הנדרש מחולק בשעות ייצור שנתיות), או תוספת של 13,554 מ"ו על ההספק הקיים בסוף שנת 2021 . נציין כי בנוגע לסוגית ההספק הסולארי הנדרש ישנם ערוצים שיאפשרו אתהקטנת טביעת השטח הנדרש. הקמה של טורבינות רוח או מערכות אחרות לייצור חשמל ממקורות מתחדשים, תאפשר הקטנה של האנרגיה הסולארית הנדרשת להשגת היעדים ובכך הקטנת השטח הנדרש, לדוגמא הקמה של כ- 400 מ"ו של טורבינות רוח תביא להורדת ההספק הסולארי הנדרש בכ- 800 מ"ו. בשביל לקבוע את הפוטנציאל הריאלי להקמת מתקנים סולאריים בשטחים מסוגים שונים, משרד 12 - 15 האנרגיה בחן וניתח מספר עבודות קודמות, והעריך על בסיסן את הסבירויות למימוש והקמת מתקנים לפי שנים. הסבירויות למימוש סווגו לשתי רמות: 18 תחזיתביקושהחשמל במשק,אגףסטטיסטיקה בחברת החשמל,2017 19 ראו "התכנית הרבשנתית לעמידהביעדי 2025 ," רשות החשמל 17 ( 1 ) פוטנציאל בסבירות גבוהה למימוש: פוטנציאל השטחים אשר סביר כי ימומש לאחר פתיחת החסמים ושיתוף פעולה ביןבעלי העניין הרבים. ( 2 ) פוטנציאלבסבירותנמוכהלמימוש:פוטנציאלהשטחיםאשרלעתהזוהוא בעלמורכבות גבוהה יותר למימוש, גם אם יוסרו חלק מהחסמים הקיימים. לדוגמה, קיימים תנאים מתלים למימושם (פיילוטים), עלולה להיות מורכבות תכנונית או הנדסית למימושם ועוד. בשלבזהיודגשכיכללהיכולתלממשאתהפוטנציאל המובאלעילהואתחתתנאיפיתוחתשתיות הרשת והקמת הספק אגי רה נדרשת. פוטנציאל השטחים בסבירות גבוהה למימוש כדי לייצר תמונת מצב ריאלית של פוטנציאל ההתקנות למימוש ממקור סולארי לפי שנים לטובת עמידה ביעדים, נבחנו סוגי השטח השונים ונקבעו הנחות העבודה להתקנות בסבירות גבוהה למימוש וזאת מעבר למותקן כיום. נציין כי פוטנציאל זה מחייב עבודת הסרת חסמים ויישום צעדי מדיניות רב-משרדיים כפי שיפורט בהמשך: ( 1 ) התקנות קיימות: נכון לסוף שנת 2021 הותקנו בישראלמערכות סולאריות בסך של 3,591 מ"ו – 3,349 מ"ו של מערכות פוטו-וולטאיות ו- 242 מ"ו תרמו-סולאריות. ( 2 ) שטח גגות קטנים עד 630 ק"ו: ניתוח פוטנציאל הגגות למימוש הינו מורכב היות וקיים שטח נרחב אך עבודות שונות שנעשו בתחום הניחו הנחות שונות שהובילו לאחוזי מימוש מגוונים. בנוסף,התקנותעלגגותעדלהספקשל630 קילו- וואט(ק"ו)אינןבהליכיםתחרותייםאלאתחת אסדרה תעריפית כך שמדובר ב"אסדרה פתוחה" ללא מגבלה. היות וכך, נבחן קצב התקנת המערכות על גבי גגות בשנים האחרונות. בשנים 2019 , 2020 , 2021 הוקמו בישראל מערכות סולאריות על גגות בהספקים מצטברים של 244 , 314 , 560 מ"ו בהתאמה. נראה כי ההספקים נמצאיםבמגמתעליה,אךעליהזוכוללתאתההשפעהשלהטבת התעריף המוגדלעד200 ק"ו שניתנה בשנת 2019 שהגדילה את ההתקנות השנתיות. כמו כן, ניכרת כבר כיום מגמה של האטהברישום הגגות, כנראהעקב סיוםניצול הגגות הקליםלהתקנה, כך שעלולה להיותירידה ברישום להתקנות בשנים הבאות. אי לכך, בהערכת הפוטנציאל העתידי למימוש הונח באופן שמרני המתאים לסבירותהמימוש הגבוהה כי יותקנו מידי שנה 240 מ"ו של מערכות סולאריות עד לסך של 2,160 מ"ו בשנת 2030 . ( 3 ) שטח גגות גדולים מעל 630 ק"ו: כדי להעריך את הפוטנציאל למימוש של גגות אלו נלקח ערך שמרני בין התחשיבים בעבודות שנסקרו בסך 1,303 מ"ו שיותקנו בהספקים שנתיים שווים עד לשנת 2030 . ( 4 ) שטחים קרקעיים: בניתוח הפוטנציאל למימוש נלקחו בחשבון התוכניות הקיימות ותוכניות בהליכי תכנון שונים, תוך התחשבות ביחס ניצול השטח בתוכניות השונות ובסבירות המימוש שלהן – ככל שהתכנית בשלב תכנוני מתקדם יותר, כך הסבירות למימוש גבוהה יותר. בניתוח נעשתה הבחנה בין תכניות שאושרו לפני מגבלת הקרקע שנקבעה בישיבת המועצה הארצית לתכנון ולאחריה20. לעת כתיבת עבודה זו אושרו תכניות בסך של כ- 5,000 דונם לאחרמועד זה, 20 השימושבקרקעלמערכותסולאריותהוגבלבהחלטתהמועצההארציתלתכנוןובניהל- 20,000 דונםמנובמבר2020 . https://www.gov.il/BlobFolder/news/app_photovoltaic/he/decision_national_council_10.11.20_phot o.pdf 18 והופקדו תכניות נוספות בשטח כולל של כ- 4,300 דונם. בנוסף קיימים מספר אתרים לשדות סולארייםשאושרובמסגרתתמ"א41 בסךשלכ- 15,700 דונםותוכניותבסךשלכ- 7,000 דונם אשר נמצאותבהליכיתכנוןראשוניים.כיווןשכ- 70% משטחהתוכניותמנוצללהקמתהפאנלים הסולארייםבעודשכ- 30% מהשטחנדרשלצרכיםלוגיסטייםכגוןדרכיגישה,דרכיביטחון,שטחי ממירים, שטח לתחנת משנה וכד ומה, הוגדר מקדם ניצול לשטח העומד על 70% לצורך חישוב השטח לייצור חשמל בפועל. בראיה שמרנית, נלקחו 75% מסך הפוטנציאל בתכנון, כשטחים ב סבירות גבוהה למימוש, שיאפשרו הקמה של 1,974 מ"ו סולאריים, 25% האחוז הנוספים מנויים בשטחים קרקעיים בסבירות הנמוכה. להלן פירוט ההנחות לסבירות מימוש התכניות כפי שגובשו באגף בכיר תכנון פיזי במשרד האנרגיה, ופוטנציאל ההספק למימוש שניתן יהיה להתקין על פיהן. פוטנציאל מקדם שטח הספק סבירות סוג תכניות שטח ניצול לייצור סופי למימוש בדונם השטח חשמל MW DC תכניות מאושרות לפני מגבלת הקרקע 15,000 70% 90% 9,450 1,134 תכניות מאושרות אחרי מגבלת הקרקע 5,070 70% 90% 3,194 383 תכניות מופקדות 4,263 70% 80% 2,387 286 אתרים סולאריים בתמ"א 41 15,700 70% 40% 4,396 528 תכניות בהליכי תכנון 6,982 70% 50% 2,443 293 סה"כ פוטנציאל בתכנון 47,015 870 , 21 2,624 סה"כ פוטנציאל למימוש 75% 1,974 טבלה 2: פי רוטהתוכניות בשלבי תכנון ש ונים עבורמערכות קרקעיות, משרד האנרגיה2022 ( 5 ) מאגרי מים: בבחינת מאגרי המים ובריכות הדגים בישראל, ב התחשב באחוזי הכיסוי 21 המאושרים, ואחוזי מימוש קיים פוטנציאל למימוש של 2,825 מ"ו. היות ולמאגרי מים עדיין קיימיםחסמיםמשמעותיים,נלקחורק50% כפוטנציאללמימושבסבירותגבוהה,דהיינו1,412 מ"ו. ( 6 ) אגרו- וולטאי: מערכות אגרו- וולטאיות הינן מערכות סולאריות המותקנות מעל שדות חקלאיים תוך שמירה על הפעילות החקלאית על פני הקרקע. בינואר 2022 לפי הערכות אלו בשנת 2030 הוכרזו זוכים בקול קורא משותף של משרדי האנרגיה השטחים בסבירות גבוהה למימוש והחקלאות לביצוע פיילוטים של טכנולוגיות אגרו- בלבד לא יספיקו להשגת היעד וולטאיות בהספק כולל של 204 מ"ו. הספק זה נלקח כפוטנציאל בסבירות גבוההלהקמה. ( 7 ) בסיסי צבא: בשטחי בסיסי צה"ל קיים פוטנציאל גבוה להקמת מערכות סולאריות הן על גגות המבנים והן בשטחים מופרים כגון שטחי א חסון ושטחים לוגיסטיים אחרים. בניתוח זה לא נלקחו בחשבון שטחי אש, כיוון שאין וודאות ביחס לאפשרות העתידית לנצלם לשם הקמת מערכות סולאריות. על פי הערכתנו ישנה סבירות גבוהה להקמת מערכות על גגות המבנים ובשטחים מופרים בסך של 400 מ"ו לפחות עד לשנת 2030 . 21 % 30 למאגרים ובריכות דגים, 50% בבריכות החדרה, 100% דפנותמאגרים. 19 ( 8 ) שטחים דואליים נספים: בקטגוריה זו נכללים שטחים בשימוש דואלי כגון מטמנות, שטחים כלואיםבמחלפים, גדרות,בתיעלמין,וכד ומה. במסגרתזו אותרפוטנציאללמימוש של520 מ"ו בהתאם לפירוט להלן: סוג שטח הספק סופי MW DC מטמנות 15 מחלפים 144 בתי עלמין 84 מגרשי חניה 277 סה"כ 520 טבלה 3: פי רוטשטחיםדואליים נוספיםבסבירותגבוהה למימוש, משרד האנרגיה2022 נסכם להלן את כלל הפוטנציאל בסוגי השטח השונים בסבירות גבוהה למימוש: סוג שטח הספק צפוי בשנת 2030 גגות קטנים – עד 630 ק"ו 2,160 גגות גדולים – מעל 630 ק"ו 1,303 שטחים קרקעיים 1,974 מאגרי מים 1,412 אגרו-וולטאי 204 בסיסי צבא 400 שטחים דואליים נוספים 520 סה"כ 7,973 טבלה 4 : סיכוםפוטנציאל השטחבסבירות גבוהה למימוש, משרד האנרגיה2022 להלן מתואר ההספק הצפוי להקמה בסבירות גבוהה למימוש ובפרי סה לאורך השנים עד 2030 בהתאם לפיזור השנתי שפורט לעיל: פריסת ההספק בסבירותגבוההלמימוש 20,000 18,000 16,000 14,000 12,000 בסבירות גבוהה למימוש MWDC רוח 10,000 הספק סולארי קיים 8,000 7,973 7,363 הספק נדרש ל- 30% 6,663 5,928 5,017 6,000 4,177 2,975 1,867 4,000 2,000 3,591 3,591 3,591 3,591 3,591 3,591 3,591 3,591 3,591 3,591 2,656 0 2020 2021 2022 2023 2024 2025 2026 2027 2028 2029 2030 תרשים2 : פריסת ההספקבסבירות גבוהה למימוש לפישנים,משרד האנרגיה2022 20 פוטנציאל הייצור ב שטחים בסבירות גבוהה למימוש, דהיינו, שהפעולות להסרת החסמים הקריטיים יסתיימו בתקופה הקרובה, יגיע לכ- 8,000 מ"ו המהווים כ- 22% מתחדשות בתמהיל הייצור, בעוד לעמידה ביעד 30% בשנה זו הערכנו שידרשו 13,554 מ"ו. כך שלפי הערכות אלו בשנת 2030 השטחים בסבירות גבוהה למימוש בלבד לא יספיקו להשגת היעד. בחלק הבא ייבחנו השטחים בסבירות נמוכה למימוש. פוטנציאל השטחים בסבירות נמוכה למימוש בניתוח השטחים בסבירות נמוכה למימוש חושב פוטנציאל נוסף שניתן לממש עד לשנת 2030 . יש לציין כי פוטנציאל זה יושג לאחר עבודת הסרת חסמים נוספת ותוך יישום אמצעי המדיניות שמפורטים בהמשך. כמו כן, אף על פי שבחישוב הפוטנציאל בסבירות נמוכה נלקחו מקדמי מימוש גבוהים ,עד ייןשטחיםאלועלוליםשלאלהגיעלידיניצולוהערכתההספק המוצגתלאתתממש.להלן יפרוטהפוטנציאל הנוסףלמימוש להקמתמערכות סולאריותבסוגיהשטחהשוניםוהנחותהעבודה למימושם: ( 1 ) שטח גגות קטנים עד 630 ק"ו: את שטחי הגגות הקטנים חישבנו על פי הספק התקנות שנתי ולא בהתאם לשטח פוטנציאלי. היות ובשנים 2019 – 2021 הותקנו בין 244 ל- 560 מ"ו בשנה, ונראה כי ההתקנות במגמת עליה, הונח כי בסבירות נמוכה יותקנו 120 מ"ו נוספים על הפוטנציאל בסבירות גבוהה למימוש, בסך של 1,080 מ"ו נוספים על הפוטנציאל בסבירות גבוהה למימוש. ( 2 ) שטח גגות גדולים מעל 630 ק"ו: הגגות הגדולים נסקרו בעבודות של המשרד להגנת הסביבה, רשות החשמל וחברת נגה. כדי להעריך את הפוטנציאל של גגות אלו נלקח הממוצע של התחשיביםבעבודות הסביבה, ונמצאפוטנציאללמימוש של271 מ"ומעללפוטנציאלבסבירות גבוהה למימוש, שאנו מניחים כי יותקנו בהספקים שנתיים שווים עד לשנת 2030 . ( 3 ) שטחיםקרקעיים:כאמורלעיל,ביחסלסבירותהנמוכהנלקחובחשבון25% מהשטחיםשהובאו לעילבמסגרתהניתוחשלהסבירותהגבוהה. בנוסף, הונחכייוגשותכניותנוספות בשטחכולל של 4,511 דונם שישלימו את סך התוכניות לכדי 20,000 דונם. שני אלה מגיעים יחד להספק נוסף של 840 מ"ו מעל לפוטנציאל בסבירות גבוהה. ( 4 ) מאגרי מים: כפוטנציאל בסבירות נמוכה נלקח סך כל ההספק שחושב בהתאם לאחוזי הכיסוי: 2,825 מ"ו, שהם 1,413 מ"ויותר מהפוטנציאל בסבירות גבוהה למימוש. ( 5 ) אגרו- וולטאי: בהערכת הפוטנציאל האגרו- וולטאי בסבירות נמוכה נלקחו, בנוסף על ה- 204 מ"ו שהוכרזו לביצוע פרויקטי החלוץ עוד מספר תכניות, המקודמות בימים אלו במוסדות התכנון בנפרד מהפיילוטים, על שטחים נוספים שיאפשרו ייצור של כ- 24 מ"ו. כמו כן הונח כיעד לשנת 2030 הפיילוטים יסתיימו ויוקמו מערכות על שטח של 27,000 – 30,000 דונם ביחס של 30 22 דונם למ "ו. ( 6 ) בסיסיצבא: בניתוחהפוטנציאלבסבירותנמוכה בתוךשטחיבסיסיצה"ל ללאשטחיאש)(הונח כי לא יוקמו עוד מערכות מעבר לפוטנציאל בסבירות למימוש. ( 7 ) שטחים דואלייםנספים: כפוטנציאל בסבירות נמוכה למימוש בקטגוריה זו אותר פוטנציאל בסך של 1,918 מ"ו (1,398 מעבר לפוטנציאל בסבירות גבוהה למימוש בהתאם לפירוט להלן:) 22 על בסיסינתוניםשל אגףבכיר תכנוןפיזיבמשרד האנרגיה. 21 סוג שטח הספק סופי DC MW מטמנות 192 מחלפים 230 בתי עלמין 84 מגרשי חניה 554 הצללות בפארקים וגנים 388 הצללות מגרשי ספורט 470 סה"כ 1,918 טבלה 5 : פיר וטשטחיםדואליים נוספיםבסבירות נמוכה למימוש, משרד האנרגיה2022 מתוך הניתוח שהוצג לעיל ניתן לסכם את הפוטנציאל בסבירות גבוהה ובסבירות נמוכה למימוש. להלן טבלה המסכמת את הניתוח וכן תרשים המציג את פילוח השטחים הכולל לפי השימושים השונים בשנת 2030 : הספק בסבירות הספק נוסף סה"כ פוטנציאל ההספק סוג שטח גבוהה למימוש בסבירות נמוכה בשנת 2030 למימוש גגות קטנים – עד 630 מ"ו 2,160 1,080 3,240 גגות גדולים – מעל 630 מ"ו 1,303 271 1,574 שטחים קרקעיים 1,974 840 2,814 מאגרי מים 1,412 1,413 2,825 אגרו-וולטאי 204 1,044 1,248 בסיסי צבא 400 0 400 שטחים דואליים נוספים 520 1,398 1,918 סה"כ 7,973 6,046 14,019 טבלה 6 : כלל הפוטנציאל למימוש בסוגי השטח השונים,משרד האנרגיה2022 22 פילוח הספקיםלפי סוגישטח בכללפוטנציאלהשימושים על בסיס ניתוח הסבירויות בסוגיית השטח ניתן דו שימוש לבנותניתוחשלההספקהנדרשהשנתי.ניתוחזה נוסף קרקעי 14% הוא קריטי להבנה של האתגר ושל התוספת בתכנון אגרו-וולטאי 19% השנתית הנדרשת ביחס למצב הקיים. 9% צבא3% כךלמשלניתןיהיהלבחוןאתההספקיםהמוקמים בכל שנה על בסיס המדיניות הקיימת ולבחון את מאגרי מים 20% הגדלת התמריצים אוהסרתחסמיםעלבסיסקצב גגות קטנים - מתחת ההתקנות. יצוין כי הניתוח לפי שנים התבסס על גגות גדולים 630 ק"ו - מעל 630 זמני הקמת מערכות סולאריות שונות בפועל על 24% ק"ו בסיס ניתוח שנערך במשרד האנרגיה וכן על 11% נתונים היסטוריים מרשות החשמל, חברת החשמל וחברת נגה. להלן תרשים המפרט את תרשים3 : פילוח ההספקבכללהפוטנציאל למימוש פריס ת ההספק הנדרש והפוטנציאל למימוש באחוזים בשנת2030 , משרד האנרגיה2022 להקמת המערכות הסולאריות לפי שנים: פריסת ההספק בכללפוטנציאלהשטחים למימוש 20,000 18,000 16,000 6,045 14,000 5,510 4,945 12,000 4,368 MWDC 3,576 10,000 2,807 8,000 7,973 2,078 7,363 6,663 5,928 5,017 1,376 6,000 4,177 2,975 1,867 567 4,000 2,000 3,591 3,591 3,591 3,591 3,591 3,591 3,591 3,591 3,591 3,591 2,656 0 2020 2021 2022 2023 2024 2025 2026 2027 2028 2029 2030 הספק סולארי קיים רוח בסבירות גבוהה למימוש בסבירות נמוכה למימוש הספק נדרש ל- 30% תרשים4 : פריסת ההספקבסבירות גבוהה למימוש לפישנים,משרד האנרגיה2022 כפי שהוצג לעיל, כדי לעמוד ביעדים, נכון להיום בהינתן קצב גידול הביקוש לחשמל, סך ההספק המותקןבמשקצריךלעמודעל כ- 17,145 מ"ו(תוספתשל13,554 מ"ומעברלהספקבתחילתשנת 2022 ). עיון "בשורה התחתונה" של הטבלה המוצגת מעלה מגלה כי ברמת הפוטנציאל בסבירות גבוהה למימוש,המשקהישראל ילאיפגוש אתיעדיו.תוספתהפוטנציאלבסבירותנמוכה,התלוילא 23 מעטבצעדימדיניותנרחביםוהתגייסותלאומיתכפישיפורט מיצוי של כלל פוטנציאל השטח בהמשך, צפוי להביא את המשק לפגוש את יעדיו באופן למימוש ידרוש הקמה של כ- גבולי. 1,700 מ"ו סולאריים מידי שנה להשגת יעדי 2030 סיכום ניתוח הפוטנציאל למימוש לפי סוגי שטח כאמור, המיפוי, תוך מתן עדיפות לדו- שימוש, העלה כי הפוטנציאל למימוש שנמצא בסבירות גבוהה אינו מספיק לעמידה ביעד הממשלתי של 30% מתחדשות בשנת 2030 . מימוש של כלל הפוטנציאל במשק (סבירות גבוהה וסבירות נמוכה) יביא לעמידה ביעד באופן גבולי. מיפוי פוטנציאל זה לא חרג ממגבלת 20,000 הדונם על מערכות קרקעיות והעניק עדיפות ברורה לדו-שימוש ( בסוף שנת 2030 כ- 80% מפוטנציאל השטח למימוש הינובשימושדואליורקכ- 20% יותקנובשטחיםפתוחים) יודגשכי ללאמגבל ת השטחהקרקעיניתן להרחיב משמעותית את הפוטנציאל למימוש. החשיבות בהגדלת הפוטנציאל למימוש מכרעת לעמידה ביעדים שכן פוטנציאל אשר מביא לעמידה ביעד באופן גבולי אינו משאיר מספיק יתירות הנדרשת בעולם שלתשתיות: על מנת להגדיל את סיכויי ( 1 ) בישראל הצפופה, תכנון תשתיות אורך המימוש בסבירות הנמוכה מומלץ זמן רב. לדוגמה, תכנון סטטוטורי של קו מתח לייצר יתירות נוספת של כ- 6000 על- עליון אורך בממוצע 8 שנים, ובאזורים מ״ו בשטחים קרקעיים בצורה מורכבים עשוילהגיעל- 14 שנה.כךשישלהניח הדרגתית בשנים הקרובות כי תכנון והקמה של תשתיות מצריכים יתירות משמעותית כדילעמודביעדיםשנקבעו.בנוסף, אופי ומורכבות התכנון וההקמה משתנים בהתאם לסוגי המתקנים השונים. ( 2 ) ניתן לראות כי גידול מתמיד בביקוש לחשמל נובע מקצב גידול האוכלוסיי ה, עליה ברמת החיים וחשמול מגזרים חדשים, כגון כניסת רכב חשמלי, תעשייה ועוד. הגידול המונח ב עבודה, על בסיס התחזית שפותחה במחלקה הסטטיסטית בחברת החשמל (כיום בחברת נגה) בשנת 2017 ,הינו2.8% בשנה.בשנים 2020 – 2021 הגידולהיהנמוך מהצפוי עקב מגפת הקורונה, על כן הונח כי עד לשנת 2025 הגידול יהיה 3.4% בשנה כדי לפצות על שנות המשבר, ומשנה זו התחזית תתלכד עם התחזית ארוכת הטווח משנת 2017 . תחזית זו מחייבת גידול מתמיד במקורות הייצור גם כדי להגיע ליעדים וגם כדי לשמור עליהם. ( 3 ) הקמת תשתיות בישראל מערבת משרדי ממשלה ורגולטורים רבים (משתנה בהתאם לסוג המתקן) סוגיה זו מייצרת אתגר רגולטורי ומחייבת עבודה בין- משרדית מאומצת (כפי שיפורט בהמשך.) ( 4 ) מימוש הפוטנציאל המלא תלוי בהסרת חסמים רבים ושינויי מדיניות רוחביים בין- משרדיים התלויים בשיתוף הפעולה של כלל בעלי העניין ומשרדי הממשלה בפרט. על כן, יש לפעול להגדלת הפוטנציאל למימוש במטרה לעמוד ביעדים הקיימים ותוך שאיפה להעמקתיעדיםאלו, וזאתתוך יצירתגיווןביןהשימושים ומקורותהייצור השוניםבמטרהלהגדילאת סיכויי ההקמה. לדוגמא: 24 ( 1 ) קידוםאנרגייתרוח אשרתאפשרהקטנהשלהאנרגיההסולאריתהנדרשתלהשגתהיעדיםובכך הקטנת השטח הנדרש. ( 2 ) קידום תכנון מפורט אתרי תמ"א 41 . ( 3 ) לבחון בצורה עיתית את מגבלת 20,000 הדונם הקיימת. השגתהיעדמחייבת לפעוללמיצויו הרחבתהפוטנציאלהקייםלמימוש, לקידוםמדיניותפרואקטיבית ממשלתית כוללת וזאת לצד המשך הסרת החסמים, בדגש על תכנית אסדרות תומכת וכן צעדי מדיניות רבים אשר יפורטובפרקים הבאים. כדי למקד ו לגבש פתרונות מותאמים מיפה משרד האנרגיה אתגרים וחסמים שעלולים לעכב הקמת מתקנים ו את ה עמידה ביעד. המיפוי נערך, בין היתר, בהתבסס על מסע לקוח שערך המשרד מול יזמים של אנרגיה מתחדשת. 25 האתגרים להשגת יעדשל30% אנרגיה מתחדשתבתמהילהייצור כידוע, הניסיון לקדם אנרגיות מתחדשות מלווה באתגרים מורכבים ומשמעותיים לאור מאפייניה הייחודים של ישראל, ביניהם ניתן למנות את הגידול הגבוה בביקוש לחשמל, מחסור בשטח, חוסר קישוריות למדיניות שכנות, צפיפות אוכלוסין ושינויים טכנולוגים בקצב מהיר. כל אלה מחייבים הגדלה משמעותית ביכולת הייצור ובהתאם התאמת התשתיות הנדרשות לייצור, הולכה וחלוקת האנרגיה. השינויים המהירים במשקי אנרגיה בעולם ובישראל וההתפתחות הטכנולוגית מאפשרים שינויים מהותיים לייעול וקידום משק האנרגיה (לדוגמ ה , מגמת הביזור, אגירה ועוד). אולם, כדי לאפשר התפתחות זו, יש לקבוע רגולציה מאפשרת וגמישה שתעודד כניסת טכנולוגיות מקיימות ויעילות למשק בהקדם האפשרי. במסגרת גיבוש תכנית הפעולה מופו אתגרים מרכזייםשמצריכיםהתייחסות לטובת גיבוש פתרונות 23 והסרתחסמים. המיפוינערך תוךשיחעםבעליענייןשוניםובמסגרתמסעלקוחשהובילהמשרד. מסעהלקוחהתמקדבתהליךההקמהשלמתקןפוטו- וולטאי,מנקודתהמבטשלהיזם,מהשלב שבו מתקבלת החלטה של בעלת הנכס להקים מתקן פוטו- וולטאי, ועד לנקודת הקצה בה המתקן מזרים חשמל לרשת והתחזוקה הנדרשת. המתודולוגיה הושאלה מהעולם העסקי, ונעשו בה ההתאמות הנדרשות. על מנת לבנות את המסע נערכו שיחות פרטניות עם יזמים וחברות הקמה, ונערך כנס שיתוף ציבור לטובת תיקוף את העבודה. מסעות הלקוח כללו ניתוח של שלושה שימושים שניתן להקים עליהם מתקנים פוטו- וולטאים: מתקנים קרקעיים, גגות וקירויים ומאגרי מים (מאגרי קולחין ובריכות דגים). הבחירה בשימושים הללו נגזרה משלושה עקרונות: בשלות וישימות להקמה של מתקן (הן מצד היזמים, ובעיקר מצד משרדי הממשלה); תהליכים שאפשר לייעל; ומקום ברשת - ניתנהקדימותלתהליכיםבאזוריםבהםקייםמקוםפנויברשת.מסעהלקוחומיפויהאתגריםמהווים 13 צעד משלים לעבודה המשרדית והבין-משרדית שנעשתה עד כה. כאמור, המשרד מיפה מספר תחומי פעולה עיקריים: ( 1 ) מדיניות ורגולציה - השינויים המהירים במשק האנרגיה מהווים אתגר מורכב מאוד בעולם בו תכנון התשתיות והקמתן אורך מספר שנים והן משמשות לתקופה של מעל 20 שנים. אתגר זה משמעותי ביותר בקביעת מדיניות ורגולציה שיאפשרו את השינויים המהירים המתבקשים במשקמתפתחולא יהוו חסםלכניסהשלשיפוריםטכנולוגיים.עלכן,רגולציהמאפשרתואחידה היאצעדהכרחילטובתקידוםאנרגיהמתחדשתבישראל.במסגרתתחוםזהזוהומספראתגרים מרכזיים: א. ביזורסמכויותביןמשרדיממשלה שונים- האחריותלעמידהביעדיאנרגיהמתחדשתמוטלת על משרד האנרגיה על אף שהיעד הינו יעד לאומי ודורש הסתכלות הוליסטית ממשלתית. עם זאת, קיים קושי ביצירתשפה אחידה בין משרדי הממשלה כך שכל גורם מקדם מדיניות משרדיתעלפיסדרעדיפותפנימישלאבהכרחמתיישבעםהיעדהלאומיולעיתיםאףסותר אותו. לכן, במקום מערכת הוליסטית נוצר ה מערכת אקלקטית של כללים השומרת על אינטרסים שונים. המשמעות היא, בין היתר, שקידום אנרגיות מתחדשות נמצא בהכרח 24 בסדר עדיפות נמוך יותר של שאר הרגולטורים, וכן הסמכות הנדרשת לקידום אנרגיה מתחדשת מפוזרת בין שלל גורמים (רשות מקרקעי ישראל, מנהל התכנון, המשרד להגנת 23 ראואתתקציר המסע בנספח א' לעבודה. 24 אנרגיהמתחדשתבישראל – רקע וסוגיותלדיון (אוקטובר 2020 מרכז המחקרוהמידעשל הכנסת;), תאריך כניסה:27.04.22 . 26 הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרדים נוספים). מצב זה מהווה קושי בקביעת מדיניות ורגולציה כוללות, רחבות ו מתואמ ות בטווח זמנים קצר. ב. הליכים רגולטוריים ממושכים ולא מתואמים - רגולטורים מייצרים לעיתים הליכי אישור ממושכים המאופיינים בחוסר בהירות הן לגבי שלבי התהליך והן לגבי מועדי קבלת התשובות. לדוגמ ה, רגולטור מסוים יכול לדרוש דרישות שונות ולקבוע תנאים שונים לאותה בקשה כתלות במ י קום הג י אוגרפי של המתקן הפוטו-וולטאי. ג. רגולטור כ"שחקן חוזר" - הרגולטור הינו "שחקן חוזר", כלומר היזם פוגש את הרגולטור מספרפעמיםבהליךאובהליכיםאחרים.לכן,עלאףשקיימיםמנגנוני ם ברוריםלשםערעור על החלטות הרגולטורים ואי עמידה באמות מידה, קיים חוסר נכונות מצד היזמים לממש זכות זו בפועל מפאת החשש להשלכות עתידיות. ד. צימוד דרישות רגולטוריות שאינן נוגעות ישירות להקמת מתקנים באנרגיה מתחדשת - קיימים מקרים בהם רגולטור מתנה את ההתקדמות בתהליך שבאחריותו בקבלת אישורים מגורמים אחרים, על אף שאינם בהכרח נדרשים לצורך הקמת המתקן (לדוגמה קבלת תשובת מחלק לטובת תחילת הליך היתר הבנייה). ה. רגולציה מע כבת - נכון להיום, רגולציה נקבעת "אד הוק" לטכנולוגיה ספציפית. כלומר, הטכנולוגיהמקדימה את הרגולציהועל כן הרגולציהמעכבתאת כניסתהטכנולוגיהלמשק. על מנת להתגבר על אתגר זה יש לגבש רגולציה "מאפשרת" שתאפשר כניסת טכנולוגיות קיימות ועתידיות בצורה יעילה תוך הבטח ת אמינות ובטיחות משק החשמל. ( 2 ) רשת - המעבר לאנרגיה סולארית מייצר אתגרים משמעותיים לרשת עקומת (לדוגמ ה, ראו את עקומת התפוקה לעומת עקומת הביקוש). בניגוד התפוקה למתקניייצור קונבנציונליים המייצריםחשמללאורךכלשעותהיממה, הסולארית מערכות סולאריות מייצרות את אותה כמות אנרגיה בכ- 4 5 - שעות עקומת בלבד ועל כן מגיעות להספק מ קסימלי גבוה פי שלושה ממתקן הביקוש קונבנציונלי. מכיוון שהרשת צריכה לתת מענה לקליטת ההספק מכל מתקני הייצור והעברתו ממוקדי הייצור אל מוקדי הצריכה, הוספה של מתקנים פוטו- וולטאים בהיקף נרחב תדרוש פיתוח משמעותי של רכיבי ההולכה וההשנאה והגדלת היקף ההשקעות במקטעי הרשת. לכן, על פי הערכות רשות החשמל, כדי להגיע ליעדי 2030 יהיהצורךבהקמהשלכמעט100 תחנותמשנה,6 תחנותמיתוג, כ- 1000 ק"מקווימתח עליון 161 ק"ו וכ- 600 ק"מ קווי מתח על- עליון 400 ק"ו בעלות של 15 – 18 מיליארד שקלים לאורך העשור הקרוב. כיום, זהו צוואר הבקבוק, משאב זה נמצא במחסור ונדרש לפיתוח והתאמה. עם זאת, הליכי התכנון וההקמה של הרשת נתקלים בקשיים נרחבים הן מצד גורמי הממשלה והן מצד החברה האזרחית והציבור. פיתוח רשת החשמל הכרחי על מנת לתת מענה להתפתחות הביקוש הצפוי במשק החשמל, בפרט כאשר מדובר בייצור באנרגיה מתחדשת ובעיקר מהסיבות הבאות: א. מגבלת הזרמת חשמל לרש ת - באזורים גיאוגרפים שונים, רשת החשמל "חסומה" ואינה יכולה לאפשר, נכון להיום, הזרמת חשמל נוספת דרכה. כדי להתאימה לייצור נוסף יש צורך בשחלוף שדרוג)( קווי חשמל קיימים והקמת קווים נוספים. ב. ניהול רשת - כיום, הרשת מנוהלת בניהול מרכזי אשר אינו יכול לכלול היכרות עם דרישות הצרכנים ואינו יכול לבצע אופטימיזציה באופן שיקטין את כמות החשמל שיש להעביר 27 ברשת. כך ש לא ניתן לנצל באופן אופטימלי את משאבי הרשת. על כן, ניתן להוביל כמות אנרגיה מוגבלת על גבי התשתיות הקיימות וגדל הצורךבהשקעה והרחבתה. ג. זמניתכנוןוהקמתמרכיבירשתארוכים- תכנוןקוויחשמלהינותהליךמורכבמולבעליעניין רבים המחזיקיםבאינטרסיםשונים. כתוצאהמכךהזמןהממוצעלתכנון קוהולכההואמעל תשע שנים. בנוסף, תהליך ההקמה בפועל דורש משאבים רבים. ( 3 ) שטח - אחד ממאפיינה הייחודים של ישראל הוא צפיפות האוכלוסין הגבוהה והמחסור בשטח כך שקיימת תחרות מתמדת על משאב הקרקע לשם הקמת תשתיות לדיור, תחבורה, אנרגיה, תקשורת ועוד. בנוסף, יש לוודא כי הקמת מתקני ייצור, בהינתן שטח מסוג מסוים, ימצה את כל פוטנציאל ייצור החשמל. על כן, יש לשים לב לנקודות הבאות: א. הקצאת שטחים - משאב הקרקע בישראל הוא מוגבל ועל כן המועצה הארצית החליטה ב- 10.11.20 כי מעבר לתוכניות שאושרו עד אז, ניתן יהיה לאשר תכניות מפורטות למתקני ייצור סולארייםקרקעייםבהיקףשלעד20,000 דונםנוספיםעדלשנת 2030 . מגבלה אשר עומ דתבעינה עדלמועדפרסוםתכניתזו.עלכן,ישלבחוןשימושיםחדשיםבהםיהיהניתן לקדם אנרגיהמתחדשת וזאת, תוך בחינה של עצם המגבלה., ב. מיצוי השטח הקיים - האפשרות למצות את השטח הקיים בשימושים השונים נשען על מספר רגליים: מקום ברשת החשמל, מדיניות, רגולציה וטכנולוגיה. במקרים מסוימים, על אף שניתן לייצר כמות גבוהה מאוד של חשמל בהינתן שטח מסוים, היזם לא ייצר אתכמות החשמלהמרביתהניתנתעקבמגבלתרשתהחשמל.במקריםאחרים,רגולציהשהקלהעל הקמת מתקנים מסוימים מעודדת באופן עקיף לייצר כמות נמוכה יותר של חשמל ח רף ה התמודדות עם תהליכים רגולטורים מורכבים יותר. לבסוף, יש לוודא כי המדיניות מעודדת הקמת מתקנים חדשים ובנוגע לקיימים תומכת בשחלוף טכנולוגיות ישנות בחדשות כדי להגדיל את כמות החשמל המופקת מתא שטח מסוים. כדילהבטיחאתהשגתהיעד,להגיעלמיצויהפוטנציאלשהו צג לעילולהתמודדעםהאתגרים,משרד האנרגיה ורשות החשמל מבקשים לפעול בשני כיווני פעולה מרכזיים: ( 1 ) תכנית אסדרות לעמידה ביעד הביניים, התכנית כוללת את עיקרי הפעולות של הרשות וצעדי מדיניות רלוונטיים להשגת יעד הקבוע לשנת 2025 . ( 2 ) תכנית עבודה מפורטת של צעדי מדיניות נדרש ים לקידום אנרגיה מתחדשת המפורטת להלן:, 28 מחסמים לסיכויים: צעדי מדיניות להשגת יעד של 30% אנרגיה מתחדשת בתמהיל הייצור על אף שינויי המדיניות הנרחבים שבוצעו בשנים האחרונות, ולאור האתגרים המתוארים בפרק הקודם נדרשים צעדי מדיניות משלימים כדי להגשים את היעד הלאומי לפיו 30% מתמהיל ייצור החשמליהיהמאנרגיהמתחדשת בשנת2030 .צעדיהמדיניותגובשובשניתהליכיעבודהמקבילים שהוביל משרד האנרגיה בשנה האחרונה: האחד, הוא עבודה בין- משרדית בהובלת גורמים שונים בממשלה(DownTop ) לטובתגיבושתכניתממשלתיתלהגשמתיעדיאנרגיותמתחדשות;25 והשני הוא עבודתמסעלקוח שנעשתהיחדעםיזמיםואנשיההקמהבפועל(UpBottom ) ,עלמנתלאפיין 26 את החסמים העומדים בפני היזמים. שני התהליכים כללו מפגשי שיתוף ציבור, בהם ת וקפו ותועדפו הצעדים הנדרשים לקידום אנרגיותמתחדשותבמשק האנרגיה. צעדיהמדיניותשנסקרוחולקולפישלושהתחומי פעולה שהוגדרו לעיל: מדיניות ורגולציה , רשת ושטח. ניתן לראות בתרשים 5 כי 52 צעדי המדיניות שיש לבצע מפול חים בצורה יחסית שווה בין שלושת תחומי הפעולה: 16 צעדים בתחום הפעולה של הרשת (כ- 31% , כחול,) 21 צעדים במדיניות ורגולציה (כ- 40% , צהוב), ו- 15 צעדים בתחום הפעולה של השטח (כ- 29% ירוק). קרי,, כדילהגשיםאתהיעדהלאומי,עלהממשלה לפעול בכל תחומי הפעולה במקביל.27 תרשים5 : צעדי המדיניות להשגת יעדי 2030 מפולחים לפי תחומי הפעולה וסוגי הקרקע, משרד האנרגיה2022 25 מפת הדרכיםלמשק אנרגיה דל פחמן עללשנת 2050 משרד האנרגיה;, תאריך כניסה: 27.04.22 . מסמך מרכז את עבודת הצוותים ועיקריהמלצותלצעדי מדיניות, משרד האנרגיה; תאריךכניסה: 27.04.22 . 26 ראואתתקציר המסע בנספח א' לעבודה. 27 ראואת כללצעדי המדיניותבחלוקה לפישנים ב נספח ד' לעבודה. 29 מדיניות ורגולציה - צעדים ופע ולות לקידום אנרגיה מתחדשת הקמה של אנרגיה מתחדשת מחייבת את הממשלה ואת היזם לפעול בשלושה ערוצים: אסדרות חשמל, אסדרות תכנון ואסדרות מקרקעין. ממצאי מסע ה לקוח28 העלו כי קיים קשר מורכב בין שלושת הערוצים . בפועל, כדי להקים מתקן של אנרגיה מתחדשת היזם נדרש לקבל אישורים מלפחות חמישה רגולטורים, ולעיתים אף נדרש לסנכרן בין הדרישות השונות מכיוונם. כפי שנכתב מעלה, היזם בתהליך ההקמה מתמודד עם ביזור סמכויות בין משרדי ממשלה שונים, הליכים רגולטורייםממושכיםולאמתואמיםוצימודדרישותרגולטוריות(לדוגמהקבלתתשובת מחלקכתנאי להתחיל בהליך היתר הבנייה ועסקת המקרקעין). בנוסף, בניתוח הוליסטי את תהליך ההקמה, זוהו שני אתגרים נוספים: הרגולטור כשחקן חוזר ורגולציה מעכבת.29 המשמעות היא שמפתח מרכזי ל הגשמת היעד הוא שיתוף פעולה ורתימת כלל הגורמים הממשלתיים למשימה הלאומית, ובהתאם מוצע לקדם את צעדי המדיניות המשמעותיים הבאים: ( 1 ) One Stop Shop - קידום מנגנון הוליסטי להקמת אנרגיות מתחדשות, לרבות מעקב - תהליך ההקמהשלאנרגיותמתחדשותמחייבעבודהבשלושהערוצים:אסדרותחשמל,תכנוןואסדרות מקרקעין. היזם נדרש לסנכרן בין הדרישות הרגולטוריות השונות ובין זמני ההליכים השונים. המנגנוןיידרשלסנכרןביןהזמניםוהדרישותבתהליךההקמהשלאנרגיותמתחדשות,וכןמעקב ובקרה אחר התנהלות הרגולטורים ובהתאם לנהלי השירות שייקבעו. כך, היזמים יוכלו לפנות לגורם אחד בלבד, בתהליך פשוט ושקוף. ( 2 ) הקמת פורום קבוע ליזמי אנרגיות מתחדשות לטובת העלאת חסמים ואתגרים ופתרונם - במהלך יישום תכנית זו ולאחריה יש צורך בקבלת היזון חוזר מהשטח (פידבק) על מנת לוודא שהחסמים הרלוונטיים והקשיים הניצבים בפני יזמי האנרגיות המתחדשות אכן באים לכדי פתרון. לפיכך, יש לייצר פורום קבוע של יזמים בהובלת משרד האנרגיה לטובת הצפת חסמים ובחינה של מימוש צעדי המדיניות שנקבעו. ( 3 ) ייצוג אינטרס האנרגיה בוועדות המשנה לאנרגיות מתחדשות של הוועדות המחוזיות - למרות שנציג משרד האנרגיה וממלא מקום של נציג משרד התיירות חבר בוועדות המחוזיות, הרי שבוועדת המשנה של הוועדה המחוזית, הדנות גם על הקמת מתקנים פוטו- וולטאים, משרד האנרגיה איננו חבר ואינו יכול להצביע על אישור של תוכנית למתקן פוטו- וולטאי. ( 4 ) עדכון תהליך קבלת אישור למיזם כך שיכלול תנאים להקמת המתקן באופן ישיר וללא תנאים נלווים - בנקודות זמן שונות בתהליך ההקמה נעשה צימוד בין דרישות רגולטוריות שאינן רלוונטיותלגוףהבודקלדוגמה,מוסדותהתכנוןדורשיםקבלתתשובתמחלקכדילהתחילבהליך היתר בנייה , על אף שתהליכים אלו יכולים להתקדם במקביל. דרישות אלו מאלצות את תהליך ההקמה להיות טו רי, מעכבות את סיומו, ואף עלולות לגרור לביטולו המוחלט. העדכון המוצע יאפשר קיצור תהליכי האישור וההקמה. ( 5 ) להגדירנהלישירותלרגולטוריםהמעורביםבתהליךההקמהשלאנרגיותמתחדשות - כיוםאין הגבלה בטווח הזמנים למענה מצד הרגולטור. להגדרת הזמנים חשיבות לאור העובדה שחלק מרכזי בתהליך תחום בזמן (שמירת המקום ברשת החשמל), ואי עמידה בזמנים עלולה להוביל לאובדן זכאות למכסה או פקיעת תוקף אישור מחלק להקמה, ולפיכך לביטול הפרויקט. הגדרת נהלי השירות לרגולטורים תביא לצמצום העיכובים הנמצאים תחת אחריותו. 28 ראואתתקציר המסע בנספח א' לעבודה. 29 להרחבה:אתגרים להשגתיעדשל % 30 אנרגיות מתחדשותבתמהיל הייצור. 30 ( 6 ) הבנייתתהליךהקמה שלאנרגיות מתחדשות אל מולחברתחשמלוהגדרת זמנישירות - כיום אין תהליך אחוד של חברת חשמל להקמה של אנרגיות מתחדשות. המשמעות היא שיזם נדרש לפנות לגורמים שונים בתוך חברת חשמל, ואין מקום אחד בו כלל הדרישות מאוגדות. יש לבחון מנגנון שיאפשר הליך אחוד תוך התייחסות למצב הרשת, הנגשת מידע על עלויות של מקורות ייצור חשמל באופן שיאפשר לצרכנים פסיביים לקבל החלטות מבוססות נתונים, התייחסות להפעלה המסחרית של המתקן; מעקב ובקרה. ( 7 ) החרגת שטח לשימוש אגרו- וולטאי מעבר למגבלת 250 דונם ליישוב - כיום יישובים חקלאיים מוגבלים ל- 250 דונם בהקמת מתקני אנרגיה סולארית קרקעיים. מאחר שבפרויקטים אגרו- וולטאים השימוש הראשי בקרקע הוא לטובת חקלאות, והשימוש הסולארי הינו שימוש משני בלבד, אין הוא צריך להיחשב כחלק מהמכסות המופעלותעל היישובים. ( 8 ) קידום רשויות מקומיות כספקיות חשמל - לאפשר לרשויות מקומיות להיות ספקיות חשמל במסגרת הרפורמה במשק החשמל לפתיחת מקטע ההספקה לתחרות. רשויות מקומיות ממוקמות בעמדה שמאפשרת להן לחבר בין אנרגיה ירוקה המיוצרת ברמה המקומיתלתושבים רשת.)( רתימת הרשויות המקומיות תכניס שחקן חזק ומשמעותי לשוק האנרגיות המתחדשות. ( 9 ) תיקו ן תקנ ות הת כנון וה בניה לחיוב הקמת מתקנים סולארי ים בבנייה חדשה - צעד זה יסייע 30 ב מיצוי פוטנציאל השטח במרחב המבונה על מנת לממש את היעדים הלאומיים. ( 10 ) תיקו ן את תקנות הת כנון והבניה לחיוב הקמת מתקנים סולארי ים על מבני חינוך חדשים וקידום בקיימים - גגותיהם של מבני החינוך לרוב מותאמים הנדסית ומאפשרים מימוש פוטנציאל מיטבי של השטח לטובת הפקת אנרגיה מתחדשת. יש לחייב את מבני החינוך החדשים, לצד הקיימים בהקמת המתקנים31 . ( 11 ) חיוב הקמת מתקנים סולארי ים בבנייה קיימת בקרב צרכני אנרגיה גדולים - לפי הערכות, ישנם כ- 1,000 צרכנים גדולים בישראל (בהתאם להגדרהבחוק מקורות אנרגיה). אותם צרכנים מחויביםבהגשתסקראנרגיההכרוךבבחינת התייעלות אנרגטית אחתל- 4.5 שנים. בנוסףלכך, החל משנת 2020 סקר האנרגיה מחייב הגשת פוטנציאל ייצור אנרגיה מתחדשת על מתקני הצרכן. חיוב התקנת אנרגיה מתחדשת , במצבים בהם אין פגיע ה כלכלית, ובאמצעות רגולציה קיימת, תביא ל הגדלת היצע השטח להקמת מתקנים פוטו-וולטאים בדו- שימוש בבנייה קיימת שאינה למגורים. ( 12 ) בחינת מסלול מהיר להוצאת היתר לטובת מתקנים מעל 700 ק"ו - על מנת שמיזמים סולאר י ים יעמדו בזמני המכסות המוקצים, מוצע לבחון אפשרות ליצירת מסלול מהיר להיתר בנייה עבור מתקן פוטו- וולטאי בשימושים מסוימים. בתוך כך, מוצע לבחון קידום פטור מהיתר בנייה עבור שימושים שהוגדרו בתמ"א 10 / ד/10 2 / . לטובת העניין יש להתאים את האסדרות השונות בהתאם לתרשים זמנים. צעדים משלימים: ( 1 ) רגולציה מאפשרת"" ( 2 ) בחינת קביעת מכסות מגזריות לקידום אנרגיה מתחדשת ( 3 ) בחינה של ביטול או הפחתת אגרות והיטלים בפרוי י קטי קירוי סולארי ( 4 ) הקמתמרכז יישום לאנרגיהמקיימת ( 5 ) הארכה גורפת של תב"עותשעתידות לפקוע בהתאם לתכנית הפיתוח 30 ראו הרחבה בנספחד' לעבודה. 31 ראו הרחבה בנספחד' לעבודה. 31 ( 6 ) עדכון תקנות פטור מהיתר בנייה למתקנים קטנים מ- 700 ק"וDC ( 7 ) הארכת הפטור מהיטל השבחה למתקנים עד 700 ק"ו ( 8 ) הרחבת הפטור הקיים מהיטל השבחה ( 9 ) הארכת הפטור מהיטל השבחה למאגרי מים תגבור רשת החשמל – צעדים ופעולות לקידום אנרגיה מתחדשת רשת החשמל בישראל מהווה את התשתית לאספקת חשמל סדירה לצרכנים, ולכן נדרשת לענות על צורכי המשק בהווה ועל ההתפתחויות הצפויות במשק החשמל בעתיד. הרשת תוכננה על בסיס ההנחה כי היא מספקת אנרגיה מתחנות הכוח לצרכנים, אולם ייצור חשמל באמצעות אנרגיה סולארית מאתגר הנחה זו ומצריך בחינה מחודשת לתכנון הרשת בעתיד, כדי לתת מענה ללפחות שלושת האתגרים שמופו (מגבלת הזרמת חשמל לרשת, ניהול הרשת וזמני תכנון והקמת מרכיבי רשת ארוכים,)32 מוצע לקדםאת צעדי המדיניות המשמעותיים הבאים: בכל הנוגע להקמת תשתיות הרשת: ( 1 ) קידוםתמ"אכוללתלקווי161 ק"ו- קידוםתמ"אשתעגןמדיניותלתכנוןקווי161 ק"ווביןהשאר תאפשר הקמתם בפטור מתכנית או בהליכי תכנון גנרייםמהירים. ( 2 ) השלמתמסמךעקרונותתכנונילהטמנתקווימערכתההולכהלייעולההליךהתכנוני- הגדרת קריטריונים ברורים להטמנת קווי מערכת ההולכה תביא לייעול ההליך התכנוני והאצת הפריסה ושדרוג הרשת. ( 3 ) שמירת רצועות לתשתיות הולכה - תכנית הפיתוח של רשת ההולכה, הנדרשת בביצוע לטובת עמידה ביעדי המתחדשות, כוללת כמות גדולה של קווי חשמל חדשים. בעקבות הקושי לקדם מתקני תשתית במדינת ישראל הצפופה, יש לשמור רצועות לתשתיות הולכת חשמל בהתאם לתכנית הפיתוח המאושרת, ולשלבן עם התכניות לתשתיות ה תחבורה בישראל. ( 4 ) תכניתלהאצתהקמתהרשת- גיבושתכניתליישוםצעדיםשיאפשרוהקמהיעילהומהירהכפי שגובשה בתכנית הפיתוחשל נגה. ( 5 ) הרחבת"מסמךבינת"-הרחבתמסמךבינתכךשיאפשרלעמודבתחזוקה,שדרוג ושחלוףקווי 161 ק"ו בהרשאה. בכל הנוגע למקסום משאביהרשת הקיימים: ( 1 ) הנגשתמידעאמיןועדכנילזמינותהרשת- שקיפותעלמצבהרשתלפיאזוריםגאוגרפיםתקנה ודאות גבוהה יותר לקידום פרויקטים. מוצע לייצר מסד נתונים שקוף ומתעדכן לאינדיקציה ראשונית על מקום פנוי ברשת בהווה ובעתיד (תכנית הפיתוח.) ( 2 ) בחינתתמריציםלהקמתמערכותסולאריותבאזוריהביקוש- בשביללעמודביעדיהמתחדשות שנקבעובהחלטתממשלה465,ולאורמגבלתהרשתהקיימת,ישלבחון מתן תמריציםלערכות סולאריות במקומות בהם הרשת פנויה ו/או באזורי הביקוש (באזורים פנויים ברשת בהם יש ביקוש גבוה כדוגמת ירושלים וגוש דן.) ( 3 ) גיבוש עקרונות לניהול רשת באופן דינאמי - כיום השנאים וקווי ההולכה מוגבלים לחיבור מתקנים סולאריים בהתאם לשיא הייצור או הצריכה ברשת, אל מול שיא הייצור של המערכות הסולאריות.מומלץלגבשעקרונותלניהולדינאמיכךשיתאפשרניצולמקסימלישלרכיביהרשת 32 להרחבה:אתגרים להשגתיעדשל 30% אנרגיות מתחדשותבתמהיל הייצור. 32 בד בבד עם קליטה מקסימלית של האנרגיה הסולארית המיוצרת. יש לבחון את היתרונות מול האתגרים במערכת ניהול דינאמית ולשקול את הקמתה. ( 4 ) קידום פיילוטים למתחמי אנרגיה - מתחמי אנרגיה (מתחמים עצמאיים / מאופסי אנרגיה - אופטימיזציה של ניהול משאב האנרגיה במתחמים) בהם מתקיימים ייצור, אגירה וצריכה של אנרגיה,וכןניהולצדדיהייצורוהביקוש,מאפשריםניצולאופטימלישלמשאביהייצורוכןצמצום השימושברשתלייבואוייצואאנרגיה.אילכךישלבחוןאתכלהיבטיהרגולציההנוגעיםלמתחמי האנרגיה, להסיר חסמים להסיר חסמים ולהביא כלים רגולטוריים הנדרשים ליישומם. ( 5 ) בחינת תמרוץ לפרויקטי אגירה באזורים שיוגדרו כבעלי עדיפות - למתקני אגירת חשמל יש פוטנציאל להחליף את הצורך בהקמת רשת במצבים מסוימים. על כן, יש לבחון קידום תכנית מענקים ייעודית לתמיכה בהקמה של מערכות אגירה מקומיות. צעדים משלימים: ( 1 ) מסמך סביבתי תכנוני ( 2 ) סיוע בקידום הסרת חסמים, האצת והקמת רשת החשמל(ועדה להסרת חסמים) ( 3 ) קידום אסדרת אגירה במתחעליון ובתחנות משנה / תחנות מיתוג לצו רך שירותי רשת ( 4 ) בחינת העלאה של קיבולת תחנות המשנה מעל 60% ( 5 ) בחינה של מתקני אגירה לייצוב התדר ורזרבה סובבת (מקודם על ידי רשות החשמל) ( 6 ) קידוםתכניתפיתוחהחלוקהבהתאםלפוטנציאלהייצורהסולארי(מקודםעלידירשותהחשמל) ( 7 ) לבחון באופן משותףעםחברתחשמללאפשרלגורםחיצונילפתחאתרשתההולכהבמקטעים מסוימים שטח - צעדים ופעולות למיצוי מקסימלי של השטח והקצאת שטחים לאור מאפיינ יה הייחודים של ישראל קיימת תחרות מתמדת על משאב הקרקע לטובת השימושים השונים(דיור,תחבורה,אנרגיה,תקשורתועוד).מגבלהזו מחייבתאותנולנצלולמצותאתהשטחים הקיימים באופן מיטבי, ולהוביל לחשיבה חדשנית למיצוי והקצאת שטחים. בהתאם, מוצע לקדם את צעדי המדיניות המשמעותיים הבאים: ( 1 ) בחינת הרחבה מעבר למגבלת 20,000 דונם למערכות קרקעיות - דיון תקופתי למציאת האיזון המתאים בין הקצאת השטחים הנדרשים למימוש היעד. ( 2 ) הקצאת שטחים לרשויות המקומיות בתחומי ישובים עירוניים עבור אנרגיה מתחדשת - כיום ההקצאהשל אדמותמדינהניתנתבעיקרלאגודות חקלאיות(קיבוציםומושבים), כחלקמשטחי המשבצת שניתנים ליישוב (כ- 250 דונם), בעוד שרשויות מקומיות אחרות לא יכולות לבחור מה לעשות עם שטחי התעסוקה/תעשייה באזוריהן. מוצע לאפשר לרשות המקומית את הבחירה ובכך להגדיל משמעותית את פוטנציאל השטחים למתקני אנרגיה ס ולארית קרקעיים וגם לייצר צדק חלוקתי בין הרשויות המקומיות והיישובים החקלאיים. ( 3 ) השלמתתמ"אלפיילוטים(אגרו- וולטאי)-עלמנתלהוציאלפועלאתפיילוטהפרויקטיםהאגרו- וולטאים יש לסיים את האסדרות התכנוניות (תמ"א ייעודית לנושא) התומכות בו. ( 4 ) השלמת מסמךהמדיניות לקידו םתמ"א אגרו-וולטאית- עלמנתשלאלהתעכבבסיוםהפיילוט האגרו- וולטאי, יש לקדם כבר היום את האסדרות התכנוניות שיאפשרו את המעבר מפיילוט לפרוייקטים בקנה מידה ארצי. 33 ( 5 ) הגעה להסדר עם משרד הביטחון על הקמת מתקנים ומיצוי פוטנציאל בבסיסי צה"ל - קיים פוטנציאל שטח לא מבוטל בבסיסי צה"ל, בדגש על דו- שימוש, שאינו מנוצל על ידי משרד הביטחון נכון להיום. יש לדרוש ממשרד הביטחון לפעול להקמת אנרגיות מתחדשות בבסיסים ובשטחים זמינים תחת לוחזמנים מוגדר מראש. ( 6 ) אסדרת מקרקעין וקביעת מחיר אחיד לקרקע לשימוש אגרו-וולטא י - פרויקטים אגרו- וולטאים נדרשים לאסדרות בתחום המקרקעין כדי להתקדם בתום תקופת הניסוי, ולייצר ודאות כלכלית עבור היזם. ( 7 ) קידום אנרגיה מתחדשת ברשויות מקומיות למימוש פוטנציאל דו-שימוש בשטחיהן - קידום אנרגיה מתחדשת ברשויות מקומיות באמצעות: א. תכניתפעולהמקומיתלשינוייאקלים(מסמךמדיניותהמנחהאתפעולותהרשותהמקומית בתחומי האקלים). בעזרת כתיבת תכניות מסוג זה הרשות המקומית ממפה את מוקדי צריכה האנרגיה, פליטות גזי החממה, איי- החום, אוכלוסיות פגיעות והאיומים על המרחב האקלימי שלהן, ומגבשת את הפתרונות. ב. תקצובתקןמנהלמחלקתאנרגיהמתחדשתואגירתאנרגיהברשויותמקומיותואזוריםבעלי עדיפות. צעדי מדיניות משלימים: ( 1 ) בחינת שטחים פתוחים פוטנציאליים יחד עם החברההאזרחית ( 2 ) קידום תכנון מפורט אתרי תמ"א 41 ( 3 ) מכרוז תכניות עבור אתרי תמ"א 41 ( 4 ) שימוש קרקע זמני לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת ( 5 ) קידום דו-שימוש מטמנות, בתי עלמין וגדרות ( 6 ) בחינת עידוד מערכות קיימות לשדרג או להרחיב את המערכת ולהוסיף אגירה ( 7 ) בחינה משותפת עם משרד הביטחון את פוטנציאל שטחי אש לטובת הקמה של אנרגיות מתחדשות ואגירה ( 8 ) עידוד שחלוף מתקנים וקביעת מחיר אחיד לקרקע תמריצים כלכליים כדילעמוד ביעדהממשלתיישלייצרולייצבמשקבוהשחקניםהינםבעליאינטרסלהתקנתאנרגיות מתחדשות ויכולת ביצוע בפועל. עבור השוק הפרטי התמריץ הכלכלי הינו כלי חיוני. המצב עד כה הינו שמתן תמריצים כלכלי ים התנהל באמצעות התעריפים אותם מקבלים היזמים עבורהחשמלאותוהםמזרימיםלרשת.תעריפיםאלונקבעועלידירשותהחשמל,שחושבובאופנים שונים עבור מערכות שונות, אךהתבססו על מספר עקרונות, וביניהם:  רווח הולם ליזם : התעריפים נבנו כך שהיזם יחזיר את ההשקעה שלו ויקבל רווח הולם שיתמרץ אותו לפעול. המנגנון הבסיסי הוא תעריף מבוסס עלות (cost+ ) עם שיעורים משתנים של תשואה ליזם.  סביבה עסקית התעריפיםהינם לתקופות ארוכות, תוךיצירת וודאות עסקית ליזם.: 34  תעריפיםרוחביים :התעריפיםהינםעלבסיספרמטריםשונים,כגון סוגהטכנולוגיה,סוג השטח וגודלהמערכותהמותקנותועוד.התעריפיםשנקבעיםעלידיהרשותהינםרוחבייםלכללהמשק ולא פרטניים. כדילעמודביעדהממשלתישל30% מתחדשותעדשנת2030 ישלבחוןצורך ב מתןתמריצים מעבר לאסדרות הקיימות. תמריצים ממוקדים תוך זיהוי נקודתי של הסקטורים והטכנולוגיות שיש בהם פוטנציאל גבוה להתקנה משמעותית של הספק נוסף שלמתחדשות. עלכךישלהוסיףכיעםהגדלת השימושבאנרגיותמתחדשותבכלל,ובפרט מערכותפוטו-וולטאיות, רשותהחשמלכיוםמובילהמהלךאסטרטגישלמעברהדרגתישלתשלוםתעריפיעלבסיס תועלת, במקום על בסיס עלות. מהלך כזה ייעשה ככל הנראה באופן הדרגתי אך בעיקרו הוא עלול להחליש את הכלי הכלכלי הראשי שנעשה בו שימוש עד כה על מנת להעניק תמריצים. לאור זאת, בשביל לעמוד ביעדים מומלץ לעשות שימוש מוגבר בכלים נוספים למתן תמריצים כלכליים. יודגש כי סוגי ה זו מחייב ת העמקה ומצריכה עבודת עומק נוספת. פילוח צעדי המדיניות צעדי המדיניות שהובאו ומפורטים לעיל הם תוצר של שני תהליכי עבודה מרכזיים שהוביל משרד האנרגיה בשנה האחרונה: האחד הוא עבודה פנים ממשלתית (Down Top ) והשני הוא עבודה משותפת עם אנשי ההקמהבפועל (Up Bottom .) בתחום הפעולה של מדיניות ורגולציה, תוארה לעיל המורכבות הקיימת בהקמה של אנרגיה מתחדשת הנובעת מפיזור הסמכויות בין משרדי הממשלה והדרישות הרגולטוריות שיוצרות חוסר ודאות, ולעיתים אף סותרות זו את זו. כדי להתמודד עם מורכבות זו הוצע, בין היתר, להקים מנגנון הוליסטי להקמת אנרגיות מ תחדשות ( Stop OneShop) לטובת תכלול, סנכרון ומעקב אחר הדרישות הרגולטוריות ונהלי השירות,להקים פורום קבועליזמיאנרגיותמתחדשותלטובתהעלאת חסמים ואתגרים ופתרונם; ולקדם נציג קבוע בוועדות המשנה לאנרגיות מתחדשות של הוועדות המחוזיות שייצג את אינטרסהאנרגיה. בתחום הפעולה של רשת החשמל נעשה מיקוד בשלושה אתגרים: מגבלת הזרמת חשמל לרשת, ניהול רשת וזמני תכנון וההקמה של רשת החשמל. כדי להתגבר על מגבלת הזרמת החשמל וניהול רשת הוצע לגבש עקרונות לניהול רשת באופן דינאמי ולהנגיש מידע אמין ועדכני לזמינות הרשת. כדי להתגבר על זמני התכנון וההקמה הוצע לקדם תמ"א כוללת לקווי 161 ק"ו, שמירת רצועות לתשתיות הולכה וקידום תכנית להאצת פריסת הרשת. לאור התחרות המתמדת על משאב הקרקע, בתחום הפעולה של השטח הוצע להקצאות שטחים לרשויות המקומיות בתחומי ישובים עירוניים עבור אנרגיה מתחדשת, להגיע להסדר עם משרד הביטחון על הקמת מתקנים ומיצוי פוטנציאל בבסיסי צה"ל; ולבחון את מגבלת הקרקע לטובת מציאת האיזון המתאים ביןהקצאת שטחים לעמידה ביעדים הלאומיים. ההצלחה בעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת מחויבת במימוש צעדי המדיניות שפורטו, ובפרט הצעדים המשמעותיים; ותלויה בשיתוף פעולה ממשלתי . כפי שניתן לראות בתרשימים הבאים, האחריות והסמכות לקידום מספר לא מבוטל של הצעדים נמצאות אצל שותפינו במשרדי הממשלה 35 המקבילים, ובהתאם אחד מהמפתחות ל הגשמת היעד הוא בשיתוף פעולה ור תימת כלל הגורמים הממשלתיים למשימה הלאומית: תרשים6 : פילוחצעדי המדיניות בתחום האנרגיה, משרד האנרגיה 2022 תרשים7 : פילוחצעדי המדיניות בתחומיםשונים, משרד האנרגיה 2022 36 מבט קדימה כאמור,תכניתזומבקשתלאגדמגווןרחבשלצעדימדיניותבמגווןמישוריםשוניםעלמנתלמצות את פוטנציאל הייצור הסולארי למימוש אשר הובא לעיל. תכנית זו על צעדיה תעודכן מידי שנה תוך בדיקת קצב התקדמות העמידה ביעדים והאפשרות לממשם. הבחינה תהא מבוססת נתונים ותכלול הת ייחסות להספק המותקן לפי שימושים. הבחינה תערך תוך שיח מתמיד עם השטח ובחינת אפקטיבי ות צעדי המדיניות אל מול היזמים, ובשימת דגש על פיתוח הרשת, קידום אגירה ומיצוי השטח.33 אחד מתוצרי הבחינה העיתית יהיו עדכון צעדי המדיניות בהתאם לאפקטיביות הצעדים, לחסמים ופעריםחדשיםשיעלומפורוםיזמיםקבוע;ועדכוןמדיניותממשלתיתכגוןהיעדיםהלאומייםשהוצבו ובחינת המגבלות על שטחי הקמה. כאמור,עדכוןהעבודהיכלולהעמקהבסוגיותנוספות,כאשרהעדכוןהקרוביכלול,היןהיתר,המעקה בסוגית האגירה. בנוסף, משרד האנרגיה ורשות החשמל ייבצעו מעקב ובחינה שנתית משותפת לעמידה ביעד של 20% בשנת 2025 . ככל שיימצא כי קצב המימוש נמוך יותר מהחזוי בתכנית, הרשות תבחן קיום הליכיםתחרותייםנוספים,עדכוןתעריפיםבאסדרותקיימותוקביעתאסדרותחדשות בשביל לתמרץ הקמה של מתקנים בשניםהקרובות בהיקף הנדרש לעמידה ביעד ים בשנ ים 2025 ו- 2030 . 33 בדיקת האפקטיביות של צעדי המדיניות דורשת עבודה משלימה של אגף מתחדשות, שייקבע את מדדי ההצלחה ויאגד את הנתונים הנדרשים לבחינה. 37 נ ספח א': תקציר מסע לקוח בחודשינואר2022 משרדהאנרגיהיצאלמסעלקוחבנושאהקמתמתקניאנרגיהסולארית.מסעות לקוחככללמבקשיםלמפותתהליכיםמנקודתמבטושלהלקוחוזאתבמטרהלשפרולייעלתהליכים ככל הניתן. לעניין מסע לקוח זה, הלקוח בו בחר המשרד להתמקד הוא היזם של מתקני אנרגיה סולארית.בהתאם,מסעהלקוחביקשלמפותולדייקאתתהליכיההקמהשלמתקניאנרגיהסולארית ולבחוןאותםדרךנקודתמבטושלהיזם.ה מסעמתייחסלתהליךשעוברהיזםמרגעההחלטהלהקים מתקן פוטו-וולטאי, לשלב המימוש (הקמה) ועד לנקו ד ת הקצה בה המתקן מזרים חשמל לרשת. המסע משלב בתוכו את אירועי המפתח ( keyevents) ו נקודות המפגש של ה יזם עם הממשלה על זרועותיה השונות; וכן את נקודות הכאב (friction of areas ) שהגדירו היזמים (הנקודות שמהוות צוואר בקבוק ומחייבות טיפול מצד הממשלה). באמצעות המסע ניתן לבחון כיצד ניתן לפשט את תהליך הקמת מתקני אנרגיה סולארית ובכך לקדם את הקמתם לטובת הגדלת ייצור אנרגיות מתחדשות. במסגרת מסע הלקוח נבחרושלושה תהליכים להעמקה: 1. מתקנים קרקעיים 2. גגות וקירויים 3. מאגרי מים מסעות לקוח– תיאור תהליכיההקמה כל מסע נבנה על בסיס חמישה ערוצי פעולה: 1. החברה המקימה סגול)( – האחריות המוטלת על היזם / החברה המקימה בתהליך ההקמה. 2. חיבור לרשת החשמל כתום)( – תהליכי עבודה נדרשים לחיבור לרשת החשמל ונמצאים בממשק עם רשות החשמל וחברת חשמל. 3. הליכי תכנון ירוק)( – היבטים סטטוטוריים שנדרשים בתהליך ההקמה. 4. מקרקעין כחול)( – עסק ת המקרקעין ותהליכי העבודה הנלוו ים אליה. 5. שמירת מקום ברשת"" צהוב)( – מועד ההתחלה והסיום של שעון העצר לשמירת המכסה ברשת החשמל, ביחס לערוצי הפעולה האחרים (ערוץ מאוזן). בנוסף, ובמקביל לארבעת ערוצי הפעולה, מופיע טור נוסף בו מובאים האתגרים המרכזיים בשלבי ההקמה השונים אפור)(. צמתים קריטיים בתהליך סומנו בדגל אדום ( ) , ושלבים בהם יש השקעה כספית סומנו במטבעות ( ). נקודת הפתיחה לתהליך ממוקמת בחלק העליון של הערוצים האנכיים ( ), ומופיעים בסדר יורד; 1 במידהויששלביםשיכוליםלהתבצעבמקבילבארבעתהערוציםהאנכיים,הםמופיעיםבאותהשורה ( ). במידה וקיים אתגר בשלב מסוים, הוא מופיע באותה שורה של השלב, ובצבע של הערוץ 2 3 הרלוונטי ( .) 38 1 2 3 מתקניםקרקעיים(שלא בהליךהות"ל) 39 גגות וקירויים מאגרי מים(בהליך מכרזי ותעריפי) 40 ממצאיםלתהליכיההקמה של אנרגיות מתחדשות הממצאיםיוצגובהתאםלמיפוישנסקרבעבודהמעלה- שלושהתחומיהפעולהשעלהמשרדלפעול בהם: ( 1 ) מדיניות ורגולציה - האתגרים הנובעים מביזור סמכויות בין משרדי ממשלה שונים, הליכים רגולטוריים ממושכים ולא מתואמים, הרגולטור כ"שחקן חוזר", צימוד בין דרישות רגולטוריות ורגולציה מעכבת. ( 2 ) רשת - אתגרים שמקורם במגבלת הזרמת חשמל לרשתוזמני תכנון והקמה של רשת. ( 3 ) שטח - אתגרים הנובעים מהתחרות על משאב הקרקע, ובתוך כך התמקדות באתגרים לשימוש ספציפי. מדיניות ורגולציה הוצאת היתר בנייה למתקן פוטו-וולטאי - הן מבחינת הזמן הנדרש להוצאת ההיתר, והן מבחינת הרגולטורים המעורבים. תיקון שימושים חורגים (מתקן קרקעי ומאגרים במסלול מכרזי) - האתגר מצד היזם הוא שטווח הזמנים לביצוע ההסכם ו/או אי הגעה להסכם עלול להוביל לחריגה ממסגרת הזמנים שהוגדרה במכסה של רשות החשמל. אישורהתכניתבוועדההמחוזית(מתקןקרקעי)- לאקיימתהלימהביןתהליךאישורהתכניתלמתקן, לבין המכסה מצד רשות החשמל. דרישה ובדיקה של טופס אישור אכלוס (טופס 4; גגות וקירויים ומאגרים) - לעיתים מתקן לא מוקם בגלל חריגה מסעיף שלא נקשר להיבטים של חשמל. 41 רשת תשובות המחלק - תשובת המחלק מבטא ת את המחסור במשאב הרשת, בכך שקובעת את כמות החשמל שניתן להזרים לרשת בהתאם למקום הפנוי ברשת ולא בהתאם לשטח שיועד.34 תשובת המחלק עלתה כאתגר הן מבחינת מועד מתן תשובת המחלק, והן מבחינת כמות החשמל שניתן להזרים לרשת (תשובת מחלק חלקית / מוגבלת.)35 שטח קרקעי ( 1 ) כיום בהליכי התכנון אין ייצוג יכולת הצבעה)( ל"אינטרס האנרגיה " בניגוד לאינטרסים אחרים. ( 2 ) הזמניםבשלבהתיאוםהטכניועבודותהתשתיתמצדחברתחשמלהולכיםמתארכים,ומעקבים חיבורים של מתקנים קיימים. מאגרים ( 1 ) היתרבנייהלמאגר - מאזהכנס, קידםמשרד האנרגיהבשיתוףעם מנהלהתכנון פטורמתכנית עבור מאגרים שעוגנו סטטוטורית בתמ"א 1 של תכניות המים. בנוסף, בימים אלו ממתינים לתהליך השלמת פטור מהיתר בנייה עבור מתקן פוטו- וולטאי על מאגר מוסדר. גגות וקירויים ( 1 ) לעיתים תהליך העבודה מול חברת חשמל לא מרכז את כל דרישות הליך ההקמה (לדוגמא התייחסות לגודל חיבור.) המלצות בשורות הבאות יפורטו מספר צעדים מהותיים שיש להוביל בשנים הקרובות. יש מקום לציין שבעבודה תפורסם שורת הצעדים המלאה שיש לנקוט. מערכת אחודה (Shop Stop One ) מטרה: תהליך ההקמה של אנרגיות מתחדשות מחייב עבודה בשלושה ערוצים: אסדרות חשמל, תכנון ואסדרות מקרקעין. היזם נדרש לסנכרן בין הדרישות הרגולטוריות השונות ובין זמני ההליכים השונים. המנגנון יידרש לסנכרן בין הזמנים והדרישות בתהליך ההקמה של אנרגיות מתחדשות, וכן מעקב ובקרה אחרהתנהלות הרגולטורים ובהתאם לנהלי השירות שייקבעו. אמצעי מוצע: פלטפורמה דיגיטלית שותפים מרכזיים: מנהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל, משרד רה"מ, משרד האוצר, רשויות מקומיות, ועדות מחוזיות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות ועוד. 34 לא קיים קשר ביןזכייה במכסה במסגרתהליך מכרזי ברשותהחשמללתשובת המחלק. 35 תשובהחיוביתחלקית- היזםיכוללבחורלבצעפעולותמסוימותכדילקבלתשובהחיוביתמוגבלת;תשובהחיוביתמוגבלת- הגבלתשעותההזרמה לרשת ו/אוהיקף הזרמה. 42 פורוםיזמים להיזוןחוזר מטרה: קבלת היזון חוזר על פעולות שבוצעו לקידום אנרגיות מתחדשות וקידום פעולות חדשות לטיפולבחסמים.באמצעותתהליךעבודהסדור,תהיהאפשרותלבחוןאתהאפקטיביותשלהצעדים, ולהתאים את תכניתהפעולה שנקבע ל- 2030 . אמצעי מוצע: הקמת פורום קבוע ומשותף של יזמי אנרגיות מתחדשות ומשרד האנרגיה. הפורום יתכנס לפחות אחת לחצי שנה, ובמסגרתו יתקבל פידבק על פעולות שבוצעו, יעלו חסמים חדשים ויוצעו צעדים חדשים לפעולה. שותפים: יזמים של אנרגיותמתחדשות ומשרד האנרגיה. טיוב תהליכי שירות בחברת חשמלוהפחתת נטל רגולטורי מטרה: טיוב תהליכי השירות במחוזות השונים של חברת חשמל והפחתת הנטל הרגולטורי, ובכלל זהיצירתאחידותבנוגעלדרישותטופס4 ,איחודטפסיםלפתיחתבקשהוהגדלתגודלחיבור,ועמידה באמות מידה שנקבעו בדגש על מתן תשובות מחלק. ייצוגאינטרסהאנרגיהבוועדותהמשנהלאנרגיותמתחדשותשלהוועדותהמחוזיות מטרה: לצורך הצגת עמדתמשרד האנרגיה בעת קידום תכנית לאנרגיה מתחדשת המקודמת על ידי יזמים פרטיים, יש צורך בנציג קבוע במוסדות התכנון המחוזיים. אמצעי מוצע: מינוי נציג קבוע של משרד האנרגיה (ולא משקיף או ממלא מקום) בוועדות המשנה כאמור, זאת על מנת לאזן, אל מול עמדות חברי ועדה שמ ייצגים עמדות ואינטרסים אחרים, ושמתנגדים או מצמצמים את קידום האנרגיה המתחדשת. שותפים: משרד התיירות,משרד החקלאות ופיתוחהכפר ויושב ראש הוועדה המחוזית הרלוונטית מודל שלרגולציה מאפשרת מטרה: רגולציה מאפשרת היא רגולציה שמתוכננת ומיושמת באופן ש לא מעכב את ההתפתחות הטבעיתשלהשוק, מאפ שרתקליטהשלטכנולוגיותחדשותבמשק( בהתאםלביקושהטבעישנוצר עבורן) ; ושומרת על האינטרסי ם המוגנים תוך ניהול סיכונים. אמצעי מוצע: גיבוש עקרונות מנחים מיצוימיטבי שלהשטח – מתקניאגירה מטרה: הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת ומתקני אגירה התואמים את גודל השטח ולא את תשובת המחל ק ו/אוהאסדרות בתחומי החשמל והתכנון. אמצעי מוצע: אסדרות שותפים: יזמים, רשות חשמל, חברת חשמל חיבור מיזם סולארילרשתהחשמל(תיאוםטכני) מטרה: מתן אפשרות לפיתוח הרשת במקטעים מסוימיםעל- ידי גורם חיצוני (קבלן משנה / יזם). שותפים: יזמים, חברת חשמל 43 נ ספח ב':פוטנציאל שטחים נוספים למימושלבחינה עתידית בהמשךלניתוחהשטחיםבסבירותגבוההלמימושובסבירותנמוכהלמימוש,נבחנובמגזריםהשונים שטחים נוספים שיתכן כי חסמים שיוסרו בעתיד יפתחו את הדרך לניצולם. כך למשל,שטחים אגרו- וולטאיים שניצולם תלוי בעת הזו בממצאי הניסויים בחלקות החלוץ שמוקמות בימים אלו. אם ימצא כי הטכנולוגיה מאפשרת גידול תוצרת חקלאית מתחת לפאנלים הסולאריים, ניתן יהיה לפרסם אסדרות בהספקים משמעותיים במחצית השנייה של העשור. כך גם לגבי כבישים, אם מיזמי חלוץ לבחינת התקנת מערכות סולאריות מעל או לצד כבישים יוכחו כאפקטיביים, ניתן יהיהלנצל שטחים מופרים נרחבים לייצור סולארי. בבחינה של הפוטנציאל ה נוסף למימוש נמצאו שטחים שיוכלו להוות בסיס להקמת מערכות סולאריות בהספק כולל של כ- 9,435 מ"ו נוספים (טבלה 7 ). הספק זה תלוי במספר צמתי החלטה קריטיים, ל משל סיום הניסויים האגרו- וולטאיים בהצלחה, או בהסרה של חסמים משמעותיים, כגון הסרת מגבלת 20,000 הדונם לשטחים קרקעיים. יש לציין כי על אף שהסבירות לפתיחת כל החסמים הקשורים בניצולהשטחים הללו הינה מזערית, הסיכוי לפתיחה של לפחות אחד מהם הוא גבוה. לכן, יש לקדם הסרת חסמים אלה במקביל בכל הערוצים כדי להגיע לפתיחה של אחד מהם לפחות, ולו רק כדי שאפשר יהיה להמשיך לאחר שנת 2030 ולהגיע לאיפוס פחמני עד לשנת 2050 בהתאם להצהרת ראש הממשלה. להלן השטחים בפירוט ההספק הנוסף: סוג שטח הספק נוסף לבחינה עתידית גגות גדולים 333 שטחים קרקעיים מעבר למגבלת 20,000 הדונם 1,176 שטחים קרקעיים ביהודה ושומרון 2,477 אגרו-וולטאי 1,000 בסיסי צבא 2,100 שטחים דואליים נוספים מחלפים 86 בתי עלמין 739 מגרשי חניה 831 הצללות בפארקים וגנים 388 תשתיות מים 255 כבישים 50 סה"כ 9,435 טבלה 7: פוטנציאל הספק למימוש בשטחיםהנוספים,משרדהאנרגיה2022 מימושפוטנציאלנוסףזההינושאפתניומאתגרבמיוחדמשוםשבשטחים אלו יתכןשהתועלתליזם נמוכה עד גבולית, או שקיימים אתגרים שכרגע לא נמצא פתרון מוסכם עבורם, או שהתמונה אינה שלמה לגבי האתגריםהרלוונטיים. עלכן,הונחכיהמועדהמוקדםביותרלהתקנתמתקניייצורבפוט נציאלשטחים אלויהיההחלמשנת 2027 ( תרשים 8 .) 44 פריסת הספק בשטחים הנוספים בחלוקה לסוגי שטח 3,000 2,500 2,000 MWDC 1,500 1,000 500 0 2027 2028 2029 2030 גגות קטנים -תעריפי אגרו-וולטאי קרקעי בתכנון בסיסי צבא דו שימוש נוסף סולארי איו"ש תרשים8: פרי סת ההספק בשטחים הנוספים, לפישנים וסוגי שטח, משרד האנרגיה2022 45 נ ספח ג': צעדי מדיניות תחומי צעדמדיניות הסבר שנת יעד פעולה מדיניות ייצוג אינטרסהאנרגיה בוועדות למרותשנציג משרדהאנרגיהוממלא מקוםשל נציג 2022 ורגולציה המשנה לאנרגיות מתחדשותשל משרד התיירות חברבוועדותהמחוזיות, הרי שבוועדת הוועדות המחוזיות המשנהשל הוועדה המחוזית,הדנות גם על הקמת מתקנים פוטו- וולטאים, משרד האנרגיה איננו חבר ואינויכול להצביעעל אישורשל תוכנית למתקן פוטו- וולטאי. One Stop Shop - קידום מנגנון תהליך ההקמהשלאנרגיותמתחדשות מחייב עבודה 2022 הוליסטי להקמתאנרגיות בשלושה ערוצים: אסדרות חשמל, תכנוןואסדרות מתחדשות, לרבות מעקב מקרקעין.היזם נדרש לסנכרןבין הדרישות הרגולטוריותהשונות ובין זמניההליכיםהשונים. המנגנון יידרש לסנכרןביןהזמנים והדרישותבתהליך ההקמהשל אנרגיות מתחדשות, וכןמעקבובקרה אחר התנהלות הרגולטוריםובהתאם לנהלי השירות שייקבעו. כך, היזמים יוכלו לפנות לגורם אחד בלבד, בתהליך פשוט ושקוף. להגדיר נהלישירות לרגולטורים כיום אין הגבלהבטווח הזמניםלמענה מצד הרגולטור. 2022 המעורבים בתהליךההקמהשל להגדרתהזמנים חשיבותלאורהעובדה שחלק מרכזי אנרגיות מתחדשות בתהליך תחוםבזמן (שמירתהמקום ברשת החשמל,) ואיעמידה בזמניםעלולה להוביל לאובדן זכאות למכסה אופקיעת תוקף אישורמחלקלהקמה, ולפיכך לביטול הפרויקט. הגדרת נהליהשירות לרגולטורים תביא לצמצום העיכובים הנמצאיםתחת אחריותו. הבניית תהליךהקמהשל כיום אין מערכת אחודה של חברת חשמל להקמה של 2022 אנרגיות מתחדשות אל מול אנרגיות מתחדשות.המשמעות היא שיזם נדרש לפנות חברת חשמלוהגדרת זמנישירות לגורמיםשונים בתוך חברתחשמל, ואין מקום אחדבו כלל הדרישות מאוגדות. יש לבחון אפשרות שהמערכת תכלול גם התייחסות למצב הרשת, הנגשת מידע על עלויותשל מקורות ייצורחשמל באופןשיאפשר לצרכנים פסיביים לקבלהחלטות מבוססות נתונים, התייחסות להפעלה המסחריתשל המתקן; מעקב ובקרה אחרפעולותחברת חשמל. הקמת פורום קבוע ליזמיאנרגיות במהלך יישום תכנית זו ולאחריה ישצורך בקבלת היזון 2022 מתחדשות לטובתהעלאת חוזר מהשטח(פידבק)על מנת לוודאשהחסמים חסמיםואתגריםופתרונם הרלוונטיים והקשיים הניצביםבפני יזמיהאנרגיות המתחדשות אכןבאים לכדיפתרון. לפיכך, יש לייצר פורום קבועשל יזמיםבהובלתמשרדהאנרגיה לטובת הצפת חסמים ובחינהשל מימוש צעדיהמדיניות שנקבעו. עדכון תהליך קבלת אישור למיזם בנקודות זמןשונות בתהליךההקמה נעשה צימודבין 2022 כך שיכלול תנאים להקמת דרישות רגולטוריותשאינן רלוונטיות לגוףהבודק לדוגמה, מוסדות התכנון דורשים קבלת תשובת מחלק 46 המתקן באופן ישיר ללא תנאים כדילהתחילבהליךהיתר בנייה, על אף שתהליכים אלו נלווים יכולים להתקדם במקביל. דרישות אלומאלצות את תהליך ההקמה להיות טורי, מעכבות את סיומו,ואף עלולות לגרורלביטולוהמוחלט. העדכון המוצע יאפשר קיצור תהליכיהאישורוההקמה. תיקון את תקנות ה תו"ב לחיוב גגותיהםשל מבניהחינוך לרובמותאמים הנדסית 2022 הקמת מתקנים סולאריים על ומאפשרים מימושפוטנציאלמיטבי של השטח לטובת מבני חינוךחדשים וקידום הפקת אנרגיה מתחדשת. ישלחייב את מבני החינוך בקיימים החדשים, לצד הקיימים בהקמת המתקנים. החרגתשטח לשימוש אגרו- כיום יישוביםחקלאייםמוגבלים ל- 250 דונם בהקמת 2022 וולטאימעבר למגבלת 250 דונם מתקני אנרגיה סולארית קרקעיים. מאחר שבפרויקטים ליישוב אגרו- וולטאים השימושהראשיבקרקע הוא לטובת חקלאות,והשימוש הסולאריהינו שימוש משני בלבד, איןהואצריך להיחשב כחלקמהמכסות המופעלות על היישובים. חיובהקמת מתקנים סולאריים לפיהערכות, ישנם כ- 1,000 צרכנים גדולים בישראל 2022 בבנייהקיימתבקרב צרכני (בהתאם להגדרה בחוק מקורות אנרגיה). אותם אנרגיה גדולים צרכנים מחויבים בהגשת סקר אנרגיה הכרוךבבחינת התייעלות אנרגטית אחת ל- 4.5 שנים. בנוסף לכך, החל משנת 2020 סקר האנרגיה מחייבהגשת פוטנציאל ייצור אנרגיה מתחדשת על מתקני הצרכן. חיובהתקנת אנרגיה מתחדשת, במצביםבהם אין פגיעהכלכלית,ובאמצעות רגולציה קיימת, תביא להגדלת היצע השטח להקמתמתק נים פוטו- וולטאים בדו- שימושבבנייהקיימתשאינה למגורים. תיקון את תקנות הת ו"ב לחיוב צעד זה יסייע במיצוי פוטנציאל השטחבמרחב המבונה 2023 הקמת מתקנים סולאריים בבנייה על מנת לממש את היעדים הלאומיים. חדשה "רגולציה מאפשרת" המגדירה רגולציה מאפשרת היא רגולציה שמתוכננת ומיושמת 2023 פרמטרים לכניסתהטכנולוגיה באופןשלא מעכב אתההתפתחות הטבעיתשל השוק, לשימוש מאפשרתקליטהשלטכנולוגיות חדשות במשק (בהתאם לביקוש הטבעישנוצר עבורן); ושומרתעל האינטרסים המוגנים תוך ניהול סיכונים;קרי התמקדות היאבפונקצי ית המטרה (קידום אנרגיות מתחדשות) ולא בטכנולוגיה הספציפית. בחינת מסלול מהיר להוצאת על מנתשמיזמים סולארייםיעמדו בזמני המכסות 2022 היתר לטובת מתקנים מעל 700 המוקצים, מוצע לבחוןאפשרות ליצירת מסלול מהיר ק"ו להיתר בנייהעבור מתקן פוטו- וולטאיבשימושים מסוימים. בתוך כך, מוצעלבחוןקידוםפטור מהיתר בנייה עבורשימושים שהוגדרובתמ"א 10 / ד/10 2 / . לטובת העניין יש להתאים אתהאסדרות השונות בהתאם לתרשים זמנים. 47 קידום רשויות מקומיות כספקיות לאפשר לרשויות מקומיות להיות ספקיות חשמל 2022 חשמל במסגרת הרפורמה במשקהחשמל לפתיחת מקטע ההספקהלתחרות. רשויות מקומיות ממוקמות בעמדה שמאפשרת להןלחברבין אנרגיה ירוקההמיוצרת ברמה המקומית לתושבים. רתימת הרשויות המקומיות תכניס שחקן חזק ומשמעותילשוק האנרגיות המתחדשות. בחינה של ביטולאו הפחתת כחלק מהליךהיתר הבנייה (בדו- שימוש שדורש 2022 אגרות והיטלים בפרויקטיקירוי קונסטרוקציה),מספררשויותדורשות תשלום של סולארי אגרות שונות ומשונות מיזמים שפועליםשלא תחת חסות הרשות המקומית, במטרה להגדיל אתהכדאיות הכלכלית של הפרויקט. הקמת מרכזיישום לאנרגיה המרכז יהיהמוקד להנגשת ידע, מקורותמימון ומתן 2022 מקיימת ייעוץ מסובסד, ויסייע למגזרים השונים לממשאת הפוטנציאל הקיים בתחום ייצוראנרגיה נקייה. המרכז ישמש גוף ידע מקצועי בתחוםהאנרגיה המקיימת עבור המגזר הביתי, המסחרי, הציבורי והתעשייתי. הארכה גורפת של תב"עות אין סנכרון בין תכנית הפיתוחלשטחים שהוקצו 2022 שעתידות לפקוע בהתאם לתכנית במסגרת התב"עות. בהתאם,מוצע להאריך תב"עות הפיתוח שעתידות לפקוע לאור תכניתהפיתוח שמגובשתבימים אלו. בחינת קביעת מכסות מגזריות מוצע לשקול בחינהשלמנגנוןמכסות רב- מגזרילטובת 2023 לקידום אנרגיה מתחדשת קידום היעד ולוודא שבכללהערוצים הממשלתיים מקודםהיעד הלאומי. עדכון תקנותפטור מהיתר בנייה כיום הפטור מהיתר בנייההוא למתקנים עד 700 ק"ו 2024 למתקנים קטנים מ- 700 ק"וDC להספקמותקן. יש לסנכרון ביןאסדרתרשותחשמל ולאסדרת מנהל התכנון כך שיהיה בפועל פטור מהיתר בנייה עבור כל המתקנים במתח נמוך (ללא הגבלת יצירתDC .) הרחבת הפטור הקיים מהיטל מוצע להרחיב את הפטור הקיים למערכות סולאריות 2023 השבחה שאינן לצורכי רווח למערכותהמוקמותבדו- שימוש שיוגדרמראש. הארכת הפטור מהיטל השבחה עידוד ומתן תמריצים ל הקמהשל מתקנים פוטו- וולטאים. 2024 למתקניםעד700 ק"ו הארכת הפטור מהיטל השבחה עידוד ו מתן תמריצים ל הקמ תמתקניםפוטו- וולטאים. 2024 למאגרימים רשת השלמת מסמך עקרונות תכנוני הגדרת קריטריונים ברורים להטמנת קווי מערכת 2022 להטמנת קווי מערכתההולכה ההולכה תביא לייעול ההליךהתכנוני והאצתהפריסה לייעולההליך התכנוני ושדרוגהרשת. קידום תמ"אכוללת לקווי 161 קידום תמ"אשתעגן מדיניות לתכנון קווי 161 ק"ו ובין 2022 ק"ו השאר תאפשר הקמתםבפטור מתכנית אובהליכי תכנון גנריים מהירים. 48 בחינת תמריצים להקמת בשביל לעמודביעדיהמתחדשות שנקבעו בהחלטת 2022 מערכותסולאריותבאזורי ממשלה 465 , ולאורמגבלת הרשת הקיימת, יש לבחון הביקוש מתן תמריצים להקמת מערכות סולאריות במקומות בהם הרשת פנויהו/אובאזוריהביקוש (באזורים פנויים ברשת בהם ישביקוש גבוהכדוגמת ירושלים וגוש דן.) גיבושעקרונות לניהול רשת כיום השנאיםוקווי ההולכהמוגבלים לחיבור מתקנים 2022 באופן דינאמי סולארייםבהתאם לשיאהייצור אוהצריכה ברשת, אל מולשיא הייצורשל המערכותהסולאריות. מומלץ לגבש עקרונותלניהול דינאמי כך שיתאפשר ניצול מקסימלישל רכיבי הרשתבד בבד עם קליטה מקסימליתשל האנרגיה הסולארית המיוצרת. יש לבחון את היתרונות מול האתגרים במערכת ניהול דינאמית ולשקול את הקמתה. הרחבת "מסמך בינת" הרחבתמסמך בינתכך שיאפשר לעמוד בתחזוקה, 2022 שדרוג ושחלוףקווי161 ק"ובהרשאה. שמירת רצועות לתשתיות הולכה תכנית הפיתוחשל רשת ההולכה,הנדרשתבביצוע 2022 לטובת עמידהביעדי המתחדשות, כוללת כמותגדולה שלקווי חשמלחדשים.בעקבות הקושי לקדם מתקני תשתית במדינת ישראל הצפופה, יש לשמור רצועות לתשתיות הולכת חשמל בהתאם לתכנית הפיתוח המאושרת, ולשלבן עםהתכניות לתשתיות התחבורה בישראל. הנגשת מידע אמיןועדכני שקיפות על מצבהרשת לפי אזורים גאוגרפים תקנה 2022 לזמינות הרשת ודאות גבוהה יותר לקידום פרויקטים. מוצע לייצרמסד נתוניםשקוף ומתעדכן לאינדיקציה ראשונית על מקום פנוי ברשתבהווה ובעתיד (תכנית הפיתוח.) תכנית להאצת הקמת הרשת גיבוש תכנית ליישום צעדים שיאפשרוהקמהיעילה 2023 ומהירהכפישגובשהבתכניתהפיתוחשל נגה. קידום פיילוטים למתחמיאנרגיה מתחמי אנרגיה (מתחמים עצמאיים / מאופסי אנרגיה - 2023 אופטימיזציהשל ניהול משאבהאנרגיה במתחמים) בהם מתקיימים ייצור, אגירהוצריכהשל אנרגיה, וכן ניהול צדדי הייצור והביקוש,מאפשרים ניצול אופטימלי של משאבי הייצור וכן צמצוםהשימוש ברשת לייבוא וייצואאנרגיה. אי לכך יש לבחון את כל היבטי הרגולציה הנוגעים למתחמיהאנרגיה, להסירחסמים להסיר חסמים ולהביא כלים רגולטוריים הנדרשים ליישומם. בחינת תמרוץ לפרויקטי אגירה למתקני אגירת חשמל ישפוטנציאל להחליף את הצורך 2023 באזוריםשיוגדרוכבעליעדיפות בהקמת רשת במצבים מסוימים. על כן,יש לבחון קידום תכנית מענקים ייעודיתלתמיכה בהקמהשל מערכות אגירה מקומיות. סיוע בקידוםהסרת חסמים, זיהוי וטיפול בחסמים שעוליםבביצוע הקמת הרשת. 2022 האצת והקמת רשת החשמל ועדה להסרת חסמים)( 49 קידום אסדרת אגירה במתח עליון סוללות אגירה בתחנות ההשנאה והמיתוג יכולות 2022 ובתחנותמשנה /תחנותמיתוג לאפשרשימוש אפקטיבי יותרבמשאבי הרשת, וכן לצורךשירותירשת לספק שירותיםנלווים לרשת כגון רזרבה סובבת וייצוב תדר,לעיתיםאף בעלות נמוכהובאיכות גבוהה יותר מאשר יחידות ייצור מבוססותגז. יש להכין את הרגולציה המתאימה (תכנונית ומקרקעין), כדי לאפשר שימוש באמצעי אגירה אלו. בחינתהעלאהשלקיבולתתחנות כיום, עקב מגבלות הנדסיות, מוגבל החיבור של מערכות 2022 המשנהמעל60% סולאריות ברשתהחלוקה עדלנקודהבה ההספק הכולל מגיע לכ- 60% מהקיבולת הנקובה של תחנותהמשנה. מגבלה זו מונעת חיבור שלמערכות סולאריותרבותאו מאפשרתחיבורמוגבל בלבד. יש לבחון וליישםאת התנאיםההנדסיים בהם יתאפשר לחבר הספק סולארי גבוה יותר לשנאים כדילאפשרחיבורמערכות סולאריות חדשותללא פיתוח נוסףשל הרשת. לבחון באופן משותף עם חברת בחינה משותפת עם חברת חשמל אתהאפשרותשל 2023 חשמל לאפשרלגורם חיצוני גורם חיצוני לפתחאת רשת ההולכה במקטעים לפתח אתרשת ההולכה מסוימים. במקטעיםמס וימים מסמך סביבתי תכנוני קידום הסכמות עלמסמך סביבתי גנרי שיהווה את 2023 בחינת החלופותבעת תכנוןתכניות לחשמל בהליך התכנוני. שטח הקצאת שטחים לרשויות כיום ההקצאהשל אדמותמדינה ניתנת בעיקר 2022 המקומיות בתחומי ישובים לאגודות חקלאיות (קיבוציםומושבים), כחלק משטחי עירוניים עבור אנרגיה מתחדשת המשבצתשניתנים ליישוב (כ- 250 דונם),בעוד שרשויות מקומיות אחרותלאיכולות לבחור מהלעשות עם שטחיהתעסוקה/תעשייהבאזוריהן. מוצע לאפשר לרשות המקומית את הבחירהובכך להגדיל משמעותית את פוטנציאל השטחים למתקני אנרגיה סולארית קרקעיים וגם לייצר צדקחלוקתי בין הרשויות המקומיות והיישוביםהחקלאיים. הגעה להסדרעם משרד הביטחון קיים פוטנציאלשטח לא מבוטל בבסיסי צה"ל,בדגש 2022 על הקמת מתקנים ומיצוי על דו- שימוש,שאינו מנוצל על ידי משרדהביטחון נכון פוטנציאל בבסיסי צה"ל להיום. ישלדרוש ממשרד הביטחוןלפעוללהקמת אנרגיות מתחדשותבבסיסיםובשטחים זמינים תחת לוח זמנים מוגדר מראש. קידום אנרגיה מתחדשת קידום אנרגיה מתחדשת ברשויות מקומיות באמצעות 2022 ברשויות מקומיות למימוש גיבוש תעניתפעולה מקומיתלשינויי אקלים ותקצוב פוטנציאל דו- שימוש בשטחיהן תקן מנהל מחלקת אנרגיה מתחדשתואגירת אנר גיה ברשויות מקומיות ואזוריםבעליעדיפות. בחינת הרחבה מעבר למגבלת דיון תקופתי למציאת האיזוןהמתאים ביןהקצאת 2022 20,000 דונם למערכותקרקעיות השטחים הנדרשים למימוש היעד. 50 השלמת מסמך המדיניות לקידום על מנתשלא להתעכב בסיוםהפיילוטהאגרו- וולטאי, 2022 תמ"א אגרו-וולטאית יש לקדם כבר היום אתהאסדרות התכנוניות שיאפשרו את המעברמפיילוטלפרוייקטים בקנה מידה ארצי. השלמת תמ"א לפיילוטים(אגרו- על מנת להוציא לפועל את פיילוט הפרויקטיםהאגרו- 2022 וולטאי) וולטאים יש לסיים אתהאסדרות התכנוניות (תמ"א ייעודית לנושא) התומכותבו. אסדרת מקרקעין וקביעתמחיר פרויקטים אגרו-וולטאים נדרשים לאסדרות בתחום 2022 אחיד לקרקע לשימוש אגרו- המקרקעיןכדי להתקדם בתוםתקופת הניסוי, ולייצר וולטאי ודאות כלכלית עבור היזם. בחינתשטחיםפתוחים סימון שטחים מופריםפוטנציאליים כשטחים אפשריים 2022 פוטנציאליים יחד עםהחברה להקמת מתקנים קרקעיים לקראתהדיון התקופתי. האזרחית שימוש קרקע זמנילייצור חשמל הגדלת ההיצע, בדגשעל אזורהמרכז, באמצעותשימוש 2022 באנרגיה מתחדשת זמני בקרקע להקמת מתקן בשטחים שמיועדיםלפיתוח בעודמספרשנים ובכך ייעולהשימוש בקרקע והגדלת ההיצע באזוריביקוש גבוהים. קידום אתרי תכנון מפורטלתמ"א קידום שלשטחיתמ"א 41 , שתוכננועל קרקעותשוליות 2022 41 ללא חשיבות סביבתית או נופית לטובת עמידה ביעדים. בחינה משותפת עם משרד קיים פוטנציאל לא מבוטל בשטחי האש - יש לבחון 2022 הביטחון את פוטנציאל שטחי אש שטחיםאלולטובת הקמה שלאנרגיות מתחדשות לטובת הקמה שלאנרגיות ואגירה. מתחדשות ואגירה מכ רוזתכניות עבור אתריתמ"א הוצאה למכרז אתהאתרים הרלוונטים. 2023 41 קידום דו- שימוש מטמנות, בתי הסרת חסמים בהתאםלשימושים המופיעים בתמ"א 2023 עלמין וגדרות 10 / ד/10 2. / בחינת עידודמערכות קיימות על מנת לאפשרמיצוי מיטבישל השטחעליומוקמים 2023 לשדרגאו להרחיב את המערכת המתקניםמוצע לאפשר שדרוג של המתקן להגדלת ולהוסיףאגירה הניצולת והחשמל המיוצר "החדש" יופנה לאגירה. עידוד שחלוף מתקנים וקביעת על מנת לאפשרמיצוימיטבישל השטחעליומוקמים 2024 מחיר אחיד לקרקע המתקניםמוצע לאפשר שדרוגשל המתקן להגדלת הנצילות. 51 נספח ד:' חיוב הקמת מערכותפוטו-וולטאיות בבניהחדשהוקיימת מדינת ישראל נהנית מממוצע שעות השמש הגבוה באירופה והרבה מעל הממוצע העולמי. לפי כל התחזיות,טכנולוגיהפוטו- וולטאית צפויהלהמשיךלהוביל אתהמעברלאנרגיותמתחדשותבישראל בעשורים הקרובים. על אף שקצב התקנת המערכות על גבי גגות גדל משמעותית מדי שנה בשלוש השנים האחרונות, הוא לא מספק כדי להגיע ליעדים ב- 2030 ונדרשת האצה משמעותית של התהליך. בסקטורהמבניםבישראלפוטנציאל רבלייצוראנרגיהסולארית,שכןחלקמשמעותימשטחהגגשל המבנה אינו מנוצל במלואו ויכול לשמש להתקנת פאנלים סולאריים ולייצור חשמל שיוזרם לרשת ההולכה הארצית או לצריכה עצמית. מלבד הגעה ליעדים הלאומיים, יתרון נוסף בהקמת מתקני ם פוטו-וולטאיים על גבי מבנים הוא הביזור היחסי של מקורות ייצור החשמל לעשרות אלפי מוקדים נפרדים, מהלך שעונה על הצורך ההולך וגובר לביזור מקורות ייצור החשמל במשק ובפרט, באזורים בהם מגבלות רשת. באמצעות שילוב מערכות ייצור סולארי בסמוך למוקדי הצריכה, ניתן יהיה ליצור חשמל שאינו דורש הולכה מדרום הארץ אל המרכז ובכך, לסייע בפתרון בעיית הרשת באזורים אלו. בשנים 2022 – 2025 יש לשים דגש על קידום ייצור אנרגיה במרחבים בהם קיימת רשת חשמל פנויה כדוגמת אזור גוש דן וירושלים המאופיינים בבנ ייה עירונית צפופה. מבדיקה שערך משרד האנרגיה עולה כי הן בראי היזם והן בראי המשק, הקמת אנרגיה סולארית על מבנים היא כדאית מבחינה כלכלית. בולט במיוחד הרווח למשק מהשקעה בהתקנת מערכות במבני ציבור ובמבני חינוך גדולים כדוגמת בתי ספר. ולכן, מלבד העלאת מודעות ומתן תמריצים, מומלץ לחייבהתקנתמערכותלייצוראנרג יהמתחדשתבבני יהקיימתוחדשהתוךהבאהבחשבוןשלעוצמת החשיפה לחסמים והכדאיות הכלכלית שבהקמת המערכות. 52