מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:
הזדמנויותואתגרים
כתיבה:
רועיגולדשמידט
אישור:|
יובלוורגן|עריכהלשונית:מערכתדבריהכנסת
תאריך:
י"דב
חשווןתשפ"
ב,
20
ב
אוקטובר2021
סקירה
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
תוכןה
עניינים
תמצית
................................
................................
................................
................................
.......
1
רקע....
................................
................................
................................
................................
.......
3
1.
ארנקיםדיגיטלייםואמצעיתשלוםמתקדמים
................................
................................
.........
4
1.1
ארנקיםדיגטלייםואפליקציותתשלוםבישראל
................................
................................
...
5
1.1.1
תשלומיממשלהבאמצעותארנקיםויישומיתשלוםדיגיטלי
................................
............
7
1.2
נתוניםעלהשימושבאמצעיתשלוםמתקדמיםבישראל................................
......................
8
1.3
טכנולוגיותמאפשרות
................................
................................
................................
.....
13
1.4
ארנקיםדיגיטליים:תשתיותמאפשרות
................................
................................
............
15
2.
אמצעיתשלוםמתקדמים:הזדמנויותואתגרים
................................
................................
.....
18
2.1
הזדמנויותמשקיותורגולטוריות
................................
................................
.......................
18
2.1.1
הגדלתהתחרותיותוהקטנתהריכוזיות
................................
................................
........
18
2.1.2
צמצוםהשימושבמזומןוצמצוםההוןהשחור
................................
...............................
19
2.2
הזדמנויותלצרכן
................................
................................
................................
............
19
2.3
אתגרים
................................
................................
................................
.........................
22
2.3.1
פרטיותהצרכנים
................................
................................
................................
.......
22
2.3.2
פערדי
גיטלי
................................
................................
................................
..............
24
2.3.3
הגנתסייבר
................................
................................
................................
...............
26
2.4
כניסהשלשחקניםרב-לאומייםהשולטיםבשוקידאטהאחרים
................................
..........
27
3.
אסדרתהשימושבאמצעיתשלוםמתקדמים
................................
................................
........
29
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
1
תמצית
במסמך
זה
מוצגת בקצרה התפתחות שוק אמצעי התשלום המתקדמים, נדונות השפעותיו המשקיות הצפויות,
השפעותוהשלכותאפשריותעלהצרכןושאלתפעילותהרגולטוריםבישראללהסדרתו.
ארנקים דיגיטליים הם, בהכללה,
שכבת אפליקציה השומרת ומתווכת מידע פיננסי בין שני צדדים לעסקה
טרנסאקציה,)(
כךשהמידעמוצפןואיןצורךלחלוקאותוישירותעםגורםלאידועאוכזהשישספקבאשרלאמינותו.
אףעלפי
ששירותיתשלוםמתקדמיםהחלולהתפתחעלרקעהמסחרהמקווןוהצורךלפתוראתבעייתהאמון,הם
הופכיםכיוםלאמצעיתשלוםמרכזיגםבחנויותפיזיותומייצגיםעודשלבבמהפ
כתהדיג
י
טציהשלתהליךהמסחר.
ישהמבחיניםבין"ארנקיםדיגיטליים"
,שנכלליםבהם
יישומיםמגווניםכגוןשמירהשלכסףבארנק,תשלוםלבתי
עסק פיזיים או וירטואליים, העברת כספים לאחרים וכדומה, לבין "אפליקציות תשלום"
, שבהן
יש רק חלק מן
הפונקציותהאמורות.
הבחנהנוספת
היאביןיישומיתשלוםשעיקרפעילותםהיאלאפשרהעברתכספיםביןיחידים
לכאלההמאפשריםגםתשלוםמלקוחותלעסקיםP2B)–BusinesstoPerson
).
דפוסי
(PersontoPerson–P2P)
תשלוםנוספיםהםביןהיתר
תשלוםביןעסקיםB2B)
)ותשלומיםעבורשירותיממשל(
).
P2G
בישראל,תח
וםאפליקציותהתשלוםהחללהתפתחכשירותהעברתתשלוםביןיחידים–
,
שהחברותהמובילות
P2P
בו היו Bit
של בנק הפועלים, PayBox
של בנק דיסקונט ו-
של בנק לאומי. השירות שמוצע בהן מתבסס כיום
Pay
בעיקרועלכרטיסיחיוב.עםזאת,בשנההאחרונההחלוחברותאלהלפעולכדילספקשירותיתשלוםגםמלקוח
לביתעסק–
,וחברותנוספות,שי
ראליותורב-לאומיות,
מצטרפותלשוקזה.
P2B
לפי מחקר שוק שפרסמה רשות התחרות ביולי
2021
בנושא "יישומוניי
העברות P2P
," ל ביט""
של בנק
הפועליםיש
בישראל"מעמד
מובילשהולךומתחזקעםהזמן."
לפיהמחקר,
ב-
2020
ריכזהביטאתרובפעולות
התשלום
ביישומונים
דנן,הן
מבחינתמספר
הפעולות
והן
מבחינתהיקפןהפיננסי.
בשלהאמור,לפיהדוחישלבחון
חובתקישוריות(Interoperability
)ביןהיישומוניםבאמצעותקביעתחובהליצורממשקביןיישומוניP2P
שוניםאו
באמצעותיצירתמאגרמי
דע.
לפינתוניחברתשב"א,ביןהשנים2020
ו-
2021
ערךהעסקאותבארנקים
ואפליקציותגדליותרמפישניים:
מכ-
2.4
מיליארדש"ח(כ-
2.7%
מכללהעסקאות)
ברבעוןהראשוןשל2020
לכ-
5.4
מיליארדש"ח(יותרמ-
5%
מכללהעסקאות)
ברבעוןהשלישישל2021
.
לפי נתוני בנק ישראל,
בין השנים 2019
ו-
2020
הוכפל מספר העסקאות שבוצעו באמצעות אפליקציות תשלום
והוכפלהערךהכוללשלהן.ב-
2020
היהערךהעסקאותהכוללכ-
13.8
מיליארד
שקלים,
וערךעסקהממוצעתהיה
236
שקלים.רובהתשלומיםבאפליקציותבוצעוביןמשתמשיםפרטיים(88%).חלקןשלעסקאותתשלום
לבתיעסק
היהבשנת2020
כ-
8%
בלבד
מכללערךהעסקאות.
ביוני 2017
פורסם דוח בין-
משרדי של הוועדה לקידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים בישראל. לפי הדוח,
קיומהשלתשתיתתשלומיםמיידייםבישראלתאפשרלסלוקעסקאותבאמצעיתשלוםמתקדמיםשאינם
מבוססים על כרטיסי חיוב, והיא צפויה להגדיל את מגוון השירותים ולתרום לתחרות וליעילות באספקת
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
2
שירותים.
לפיהחלטתפטורשלרשותהתחרותמיוני2020
,
חברתמס"ב מרכזסליקהבנקאי)(אמורהלהשיקאת
השירותהאמורבהקדם.
יצויןכיבהחלטתהאישורלפטורמהסדרכובלשניתןלמס"ב
ביוני2020
עלידיהממונהעלהתחרותנקבעוביןהשאר
כלליםהאוסריםעלחמשתהבנקיםהגדוליםלסרבסירובבלתיסבירלייצגנותנישירותיתשלום(כליהמאפשרלגוף
חוץ-
בנקאי לקבל גישה למס"ב); וכן תנאי
ש
לפיו בנק מחמשת הבנקים הגדולים לא יוכל להשתמש
במערכת
התשלומיםהמיידיםלצורךתשלומיםבאפליקציותהתשלוםשלו(כגון,PayboxBit
ו-
)בטרםייצגנותןשירותי
Pay
תשלוםחוץ-
בנקאישיעשהשימושבפועלבמערכותהסליקה.
ארנקיםדיגיטלייםואמצעיתשלוםמתקדמים
עשוייםלהשפיעעלהתנהגותהשוקועלרווחתהצרכנים:
הגדלתהתחרותיות
והקטנתהריכוזיות:ב
שוקשבויששחקניםשונים,
פירוקשלסלהשירותיםהבנקאילרכיבים
נפרדים (פרגמנטציה) צפוי לתרום להקטנתהריכוזיות של תחום הבנקאות,להגדיל את התחרותיותוכפועליוצא
לשפראתרווחתהצרכן.
צמצום השימוש במזומן וצמצום ההון השחור:
המעבר לאמצעי תשלום מתקדמים כגון אפליקציות תשלום
וארנקיםדיגיטליים,בפרט אםי
יעשהעלבסיסתשתיותתשלוםמיידי,צפוילתרוםלצמצוםהשימושבמזומןולכן
הגדלתהשימושבהםנתפסתכאמצעינוסףלמימושיעדממשלתיזה.
הפחתתעלויותעסקה,עמלותועוד:
השימושבאמצעיתשלוםמתקדמיםעשוילתרוםלהפחתתעמלות
לותרום
לירידהבעלותביצועהתשלומיםהןבשלביטולהצורךבהתחשבנותמבוססתניירוהןבשלהפחתתהשימושבמזומן
–הדורשהפקדה,שינוע,ביטוחועוד.
נוחות
ה
שימוש:תשלוםללאמגעוללאצורךבהעברהפיזיתשלכרטיסחיובאוהעברתולמוכרןנחשבלאמצעי
תשלוםנוח.
כמוכן
,הואפוטראתהצרכןמןהצורךלהחזיקכרטיסחיובבכלעתלשםתשלום.
התאמתשירותים,הנחותומועדונילקוחות:
שובלהמידעהזמיןעלאודותלקוחותכפועליוצאמהמעברלדיגיטציה
מלאהשלתהליכיהתשלום,והצירוףשלועםנתוניםאחריםכגוןמידעעלמיקוםהמשתמש,יכול
ים
לאפשרהתאמת
שירותיםבאופןשטרםזמיןכיום.
פיתוח כלים להנגשת מידע ללקוח:
הדיגיטציה של קניות ותשלומים יכולה לאפשר את פיתוחם של מוצרים או
שירותיםנלוויםשישקפוללקוחותבצורהמפורטתאתדפוסיהקנייהשלהם,יעזרולהםלעשות"אופטימיזציה"של
החלטותקנייה,ובאופןתיאורטיהיאאף
עשויהל
סייעבעריכתהשוואהשל
עלויותסלהקניותשלהםאוחלקיםממנו
ביןחנויותשונות.
סוגיותכאלהואחרות–ובהןהגנהעלפרטיותהצרכנים,הגנהמפניתקיפותסייבר,פערדיגיטליבאימוץשלשירותים
אלהוכניסהשלשחקניםגלובליים–צפוי
ות
להציבאתגריםלצרכןוייתכןכיאףלשוק:
פרטיותהצרכנים:
פועליוצאשל הדיגיטציההמלאהשלתהליכיהקנייהוהתשלוםהיאכיהםמותיריםשובלשל
עקבותדיגיטלייםאחריהצרכנים.היכולתלנטרלעומקאתהמידעהאישישלצרכניםולצרףאותולשללהתנהגויות
במרחב הפיזי ובמרחב
המקוון מציבה אתגרים חדשים לפרטיות המשתמשים. לפי דוח הרשות להגנת הפרטיות
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
3
בנושא
פרטיותבאמצעיתשלוםמתקדמים,
רצוילהבהירבפ
ירוטמההמידעהנאסף
ומהממנוהכרחילשםקיום
השירות,ולאפשרהסכמהאקטיביתב-
לרכיביםשאינםהכרחיים.נוסףעלכך
,רצוילספקהסברעלק
ובצי
OptIn
העוגיות,ולבקש
הסכמהנפרדת–גםהיאב-
–לקובציעוגיותשאינןהכרחיות.
OptIn
פערדיגיטלי:
מקובללהתייחסלפעריםדיגיטליים
ב
בעלותעלחיבורלאינטרנטוהתקניקצה,במיומנות
השימוש
בועמדותביחסלטכנולוגיה.לפינתוניהלמ"ס,פעריםדיגיטלייםקיימיםגםב
תחוםהשימושבאפליקציותלהעברת
כספים–
בחלוקהלפיגיל:50%
מבני20
–
44
השתמשובאפליקציותלהעברתכספיםלעומת13%
מבני65
ומעלה;
בחלוקהלפילאום:46%
מהיהודיםלעומת4%
בלבדמהערבים;
בחלוקהלפיהגדרהדת
ית
בקרביהודים:)(58%
מהחילונים,
43%
מהמסורתיים,
48%
מהדתייםו-
10%
מהחרדים.
אף
שבשלבזהיישומיםפיננסייםאושירותיתשלוםאינםהכרח,גידולבהיקפיהשימושבהםוהיצעהשירותיםשהם
יאפשרו עלול לגרו
ם לכך שאוכלוסיות
מסוימות לא יוכלו ל
י
הנות מ
הם (מבחירה או בלית ברירה) ו
לפיכך
יודרו
משירותיםמסוימיםאויקבלושירותנחותיחסיתלחלופ
ותהמתקדמותיותר.לפינציגבנקישראל,
למרותהגידול
בנתחהשוקשל
אמצעיתשלוםמתקדמים,כרטיסיחיובפשוטיםוכסףמזומןממשיכיםלהיותאמצעיתשלוםשבתי
העסקמכבדים.
הגנתסייבר:
אמצעיתשלוםחדשנייםחשופיםגםלסיכוניסייברחדשים.במובןזה,לצדהיתרונותשלפתיחתהשוק
למגווןשחקנים,
ובהםשחקניםקטניםיותר,ישנםגםסיכוניםחדשיםבהגדלתהחשיפהשלהשוקלתקיפותסייבר
וב
תלותבתפקודןשלתשתיותתקשורת.כמהמ
איומיהסייברה
ממשייםהםהתחזות,זיוףאוניצוללרעה,מניעת
שירותועוד.
כניסהשלשחקניםרב-לאומייםהשולטיםבשוקידאטהאחרים:
לענקיותהרשתישזהכברשליטהבחלקניכר
מאודמהמידעשלהמשתמשים,מיומנותגבוההבפיתוחממשקימשתמשוחשיפהרחבהלמשתמשים.
כמוכן,יש
להןמשאביםניכריםשיכוליםלסייעבכניסהלשווקיםחדשיםאומשיקיםלתחומיפעילותם.נוסףעלכך,נראהכי
ארנקיםדיגיטליים
המווי
םהזדמנותעבורענקיותהרשתלקבלדריסתרגלגדולהיותרבתהליכיהשלמתהעסקה–
הןבמרחבהפיזיוהןבמרחבהמקוון,ובכך–
גם
בהשלמתשרשרתהמידעעלהמשתמש.אף
שבשלבזה,לכניסה
שלשחקניםרב-לאומייםישפוטנציאלחשובבהגברתהתחרותיותבשוקשירותיהתשלוםוהארנקים,הנשלטבישראל
כיום
באופן כמעט בלעדי על ידי הבנקים וחברות האשראי, יש מקום לעקוב אחר התפתחות השוק ולבחון את
מעורבותןשלענקיותהרשת.
אמצעיקצהחכמים,
הפצהשלטכנולוגיות
רקע
תשלוםללאמגע
בחנויות,דיגיטציה
בראשיתםהיושירותיתשלוםמקווניםאמצעישנועדלאפשרקנייה
באינטרנטאךלצמצםאת
שלשירותיבנקאות
החשיפה של פרטי האשראי או חשבון הבנק ומידע אישי
אחר, ולספק מנג
נ
וני ביטוח קנייה.
וכניסתםשלשחקנים
בעשורהאחרוןהחלולהתפתחאמצעיתשלוםאוהעברתכסףמקווניםנוספים,
ונוצר
מגווןגדול
נוספיםלתחום
יותרשלשירותי תשלוםלמטרותשונות.רובהפתרונות כיוםמבוססיםעלסביבתטלפוןחכם
שירותיהתשלום
אמוריםליצורשוק
("מובייל")
ועלחיבורעםכרטיסחיוב(כרטיסאשראי),ומאפשרים
גם
אתביצועןשלעסקאות
מתוחכםושוקקיותר
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
4
בנקודותמכירהפיזיות
ללא
צורךב
העברתאמצעיתשלום(
,לצדביצועעסקאות
(Contactless
מקוונותאוהעברתכספיםביןמשתמשים.עםזאת,גםמוצריםאחריםש
בהם
יששבבהמכיל
מידע עשויים
לשמש לביצוע תשלומים,
וצפוי כי גם היצע ההתקנים והתשתיות הפיננסיות
שיאפשרוזאתיגדל.
השילוב
שלמאפייניםשונים,ו
בהם
שיעורישימושגבוהים
ב
אמצעיקצהחכמיםבקרבה
ציבור,
התפתחות והפצה
של טכנולוגיות
תשלום ללא מגע –
–
בחנויות, דיגיטציה של
Contactless
שירותיבנקאות,כניסתןשלענקיותרשתואפשרותשל
שחקניםקטני
םיותר
לקחתחלקבתיווך
של תהליכי תשלום, אמורים ליצור
שוק
מתוחכם ושוקק יותר שבו משתתפים לא רק הבנקים
וחברותהאשראיאלאמגוון
ספקי
שירותים
שינסו
לקחתחלקבתהליךהקנייהאולהחליףחלק
מןהשחקניםהמסורתיים
בה.
מקובל להתייחס לתחום התשלומים המתקדמים כאל חלק מתחום
הטכנולוגיה הפיננסית –
הפינטק (Fintech)
, מונח שהוא הלח
ם של פיננסים וטכנולוגיה –
שאת עלי
יתו
אפשר לקשור
להתפתחותהתחוםשלמידעעתק(DataBig
)ובינהמלאכותית(AI
),
לחיבוריותרשתהאינטרנט
ולהשפעותיהןשלטכנולוגיותבתחומיםאלה
עלתחוםהפיננסים.1
במסמך
זה מוצגת בקצרה
התפתחות שוק אמצעי התשלום המתקדמים,
נדונות
השפעותיו
הצפויותעלהמשק,השפעותוהשלכותאפשריותעלהצרכןושאלתפעילותהרגולטוריםבישראל
להסדרתו.
1.
ארנקיםדיגיטלייםואמצעיתשלוםמתקדמים
ארנקים דיגיטליים הם, בהכללה,
שכבת אפליקציה השומרת ומתווכת מידע פיננסי בין שני
צדדיםלעסקה(טרנסאקציה),
כךשהמידעמוצפןואיןצורךלחלוקאותוישירותעםגורםלא
ידועאוכזהשישספקבאשרלאמינותו.בעייתהאמוןבעסקאותמקוונותנחשבתלאחד
החסמים
לקנייה מקוונת, ולכן שירותי תשלום מתקדמים וארנקים דיגיטליים נתפסים כגורם מאפשר
(
Enabler)לקנייהברשת.
אף
ששירותיתשלוםמתקדמים
החלולהתפתח
עלרקעהמסחר
המקוון והצורך לפתור את בעיית האמון, הם הופכים כיום לאמצעי תשלום מרכזי גם
בחנויותפיזיותומייצגיםעודשלבבמהפכתהדיג
י
טציה
שלתהליךהמסחר.2
1 לפי דברי ההסבר ל
תזכיר חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה פיננסית בישראל
, התש"ף–
2020
" ,
תחום הפינטק הוא אחד מהתחומים
המתפתחיםביותרבתחוםחברותההזנקבישראל.לפיההערכות,בשנת2019
חברותהפינטקבישראלגייסוכ-
1.8
מיליארדדולרובתעשייה
פו
עלותיותרמ-
500
חברות לפיהערכותאלה,.ישראלהיאבין
המדינותהמובילותבעולםבתחום".
2OECD,UnpackingE-Commerce:BusinessModels,TrendsandPolicies,OECDPublishing,Paris,2019,pp90-92.
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצ
עיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
5
בסיןשירותיתשלוםדיגיטלייםהםהכליהעיקרילביצועתשלומים–
לארקבקנייהברשתאלא
גםלשםתשלו
םלרשויות,
תשלומיחשבונות
עבורתשתיותועוד,
והםצמצמומאודאתהשימוש
בכסףמזומן.3
לפימסמךשלה-
,ארנקיםדיג
י
טלייםהםשםכולללמגווןשירותיתשלוםמקווןו
בהם
OECD
ארנקים
שבאמצעותםמבוצעתישירותהעברהשלכסףביןמוכריםלקונים(כגוןפייפאל;)
ארנקים שבהם מועבר מידע פיננסי
בין הע
וסק
ים
בעיבוד
נתוני
התשלום (payment
כמוארנקגוגלWallet)(Google
ועוד.
ארנקיםדיגיטלייםיכוליםלהכילמטבעות
processors)
שונים,בהםגםמטבעותקריפטוגרפיים, אךבמסמךזה
לאידוברבנושאהשימוש במטבעות
קריפטוויישומיהעברתכספיםאותשלוםבמטבעותכאלה.
כאמור,ישהמבחיניםבין"ארנקיםדיגיטליים",שנ
כלליםבהם
יישומיםמגווניםכגוןשמירהשל
אפשרלהבחיןבין
יישומיתשלום
כסף בארנק, תשלום לבתי עסק פיזיים או וירטואליים, העברת כספים לאחרים וכדומה,
לבין
להעברתכספיםבין
אפליקציותתשלום"",שבהן
קיימותרקחלקמןהפונקציותהאמורות.
אחתההבחנותהמהותיות
יחידים–P
2
P
,
בין יישומים יכולה להיות סוג הרגולציה אשר לה הם יהיו כפופים –
כלומר, בעוד שיישומים
לכאלההמאפשרים
תשלוםלעסקים–
מסוימים לא י
ידרשו לרישוי ספציפי, כיוון שהם משמשים רק פתרון טכנולוגי להעברת פרטי
P2B
,אוביןעסקים–
אמצעי התשלום, יהיו
יישומים אחרים שהכסף עובר דרכם, שומספקים שירותי תשלום או
B
2
B
שיר
ותיםפיננסייםאחרים,ולכןי
ידרשולעמודבתנאירישוי
מיוחדיםלפעילות
ם.
4
הבחנה
דומה ה
מתאימה
גם
לתיאור השוק הי
שראלי
היא בין יישומי תשלום שעיקר פעילותם
בהעברת כספים
בין יחידים
ל
יישומים
המאפשרים גם תשלום
(Person to Person – P2P)
מ
לקוחותלעסקים
).
דפוסיתשלוםנוספים
הם
תשלוםביןעסקים
P2B)
–
toBusiness
erson
P
5
)ותשלומיםעבורשירותיממשל–
.
B2B)
P2G
6
1.1
ארנקיםדיג
יטלייםואפליקציותתשלום
בישראל
בישראל,תחוםאפליקציותהתשלוםהחללהתפתחכשירותהעברתתשלוםביןיחידים–
,
P2P
והחברותהמובילותבוהיוBit
שלבנקהפועלים,PayBox
של
בנקדיסקונטו-
שלבנקלאומי.
Pay
כיום
השירות שמוצע בהן מתבסס בעיקרו על כרטיסי חיוב. עם זאת, בשנה האחרונה החלו
חברותאלהלפעולכדילספקשירותיתשלום
גם
מלקוחלביתעסק–
P.
עלחברות
2B
7 נוסף
אלה
החלו לפעולבתחוםגופים נוספים מקומיים וגלובליים
ובהם
"רמי לוי –
שיווק השקמה",
שם.
3
נתנאלטאובר,
יחידתהפיקוחעלמערכותתשל
ומיםוסליקה בנקישראל,מענהעלפנייתמרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,,
דוא"ל,5
4
בספטמבר2021
.
5
ישהמשתמשיםבמונחbusinesstoConsumer
או2B
C
.
6
בנקישראל,מחלקתחות"ם,סקירהבנושאקידוםתשתיתלתשלומיםמיידייםבמערךהתשלומיםבישראל,יולי2020
עמ',2.
7
ראו:בנקישראל,
עמדתבנקישראללנוכחההתפתחויותבתחוםהתשלומיםופעילותארנקיםדיגיטליים,
14
בפברואר2021
.
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
6
שהחללהפעילארנקדיגיטלי,ושופרסל,ש
יצרהשיתוףפעולהעםפייבוקס,
שבבעלותדיסקונט,
במטרה להציע ארנק דיגיטלי. חברת
"אפל" מציעה ללקוחותיה בישראל
אפשרות ל
השתמש
בארנקשלה,"אפל-
פיי",ו
עלפיפרסומיםבנושא,חברותבי
ן-
לאומיותנוספותמתכוונותלהתחיל
לפעולבתחוםזהבישראלבקרוב.
לפי מחקר שוק שפרסמה רשות התחרות ביולי
2021
בנושא "יישומוניי
העברות P2P
"
,
לפידוחרשות
התחרות,"אפקט
ל ביט""
שלבנקהפועליםיש
בישראל"מעמד
מובילשהולךומתחזקעםהזמן".
מצבזה
8
הרשת"הקיים
החל,לפיהמחקר,
כברבשנת2018
,וב-
2020
מעמדושלביטהתחזקעודעדשרובפעולות
באפליקציותP
2
P
התשלום
ביישומוני ההעברות נעשו דרכו, הן
מבחינת סמפר
הפעולות
והן
מבחינת היקפן
מקנהיתרון
בשימושיותשל
מוצר
הפיננסי.
למרותפלחהשוקהגדולבמובהקשלביט,בשלמאפייניהשירותשל
פייבוקס,
ישול
ככלשיותר
לפיהדוחנישהייחודיתבתחוםשלהעברותאו תשלומיםקבוצתיים,הקשורהלמאפייניםשל
משתמשיםצורכים
דפוס הפעולה של היישום. עם זאת, רוב הצרכנים אינם משתמשים ב
כמה יישומונים לאותה
אותוולכן
עלול
מטרה(
),אלאעושיםשימוש
ביישומון
מועדף.לפיהדוח,דומיננטיותזוקשורה
Multihoming
להוביללמבנהשוק
ריכוזיאוכזהשבויש
ל"אפקטהרשת"שמקנהיתרוןבשימושיותשל
מוצרככלשיותרמשתמשיםצורכיםאותו,
ולכן
9
"מנצחיחיד."
עלולהלהוביללמבנהשוקריכוזיאוכזהשבויש"מנצחיחיד"–
.
Winnertakesall
לפי הדוח,
יישומון ביט
כמע
ט השתלט
על
תחום
ההעברות ליחידים (ולא לקבוצות, או
לפירשותהתחרות,
ישלבחוןחובת
לעסקים)
ולכן יש לבחון דרכים להבטיח שוק תחרותי יותר. הדוח מציע לבחון חובת
קישוריות
קישוריות
בין
היישומונים. קישוריות זו יכולה להיות מושגת
באמצעות
(Interoperability)
(Interoperability)
קביעת
חובה
ליצור
ממשקביןיישומוני P
2
אובאמצעותיצירתמאגרשישייךמספר
P שונים10
בין
היישומונים
באמצעותקביעת
טלפון נייד לחשבון בנק או אמצעי תשלוםוכךיאפשר לספק שירותי העבר
ת כסף
ללא תלות
חובה
ליצור
ממשק
במספר המשתמשים
וללא
צורך בריבוי פרטי מידע. למרות
חששות להשלכות מצננות על
ביןיישומוניP
2
P
החדשנותבשלמהלךכזה,לפיהדוח,הרשותחוששתכי"אי-התערבותתקבעמבנהשוקשאינו
שוניםאו
באמצעות
תחרותי" וכי
קיים
חשש שכוח שוק בתחום יישומי העברות P2P
יאפשר לגו
ף
לבצר מעמד
יצירתמאגר
מידע
דומיננטיגםבתחוםהארנקיםהדיגיטליים–תחוםשאינובמוקדהמחקרשלרשותהתחרות.
למרותתיאורשוקההעברותליחידיםכשוקריכוזי,עמדתהרשותלפיהדוחהיאכיאיןבכך
כדילהצדיקאתהגבלתהאפשרותשלביטאושחקניםאחריםלהשתמשבמידעהנאסף
אגבשימושבשירותיהעברות
2
. לשיטתם,ישלפתוחאתשוקההעברותליחידיםלמגוון
P
P
שחקניםבאמצעותשיפורהקיש
ו
ריות–
כאמור,וכךלהגדילאתהחשיפהלמידעלמגווןרחביותר
שלמתחריםלצדיצירתמנגנונישיתוףמידע.11
8
ענתאלכסנדרון,אביתרגוטמןופאטמהסיידאחמד,מחקרשוק:יישומוניהעברותP
2
P
,רשותהתחרות,יולי2021
.
לדוגמה,בתחוםהמסריםהמידייםMessaging)Instant
),ככלשיותראנשיקשרמשתמשיםביישוםווטסאפ,קליותרלתקשרבאמצעותו
9
בהשוואהלסיגנל,המותקןרקאצלמעטמשתמשים,ולכןהשימושיותשלועולהככלשיותראנשיםכברמשתמשיםבו.
10בדומהלקישוריותבתחוםהטלפוניה,שמאפשרתלחייגמכלמספרטלפוןלכלמספרטלפוןללאזיקהלחברההמפעילה.
ענתאלכסנדרון,אביתרגוטמןופאטמהסיידאחמד,מחקרשוק:יישומוניהעברותP
2
P
,רשותהתחרות,יולי2021
.
11
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
7
כאמור, דוח הרשותאינומתמקדבנושא הארנקים הדיגיטליים אך מתייחס אליו בקצרה. לפי
הדוח, בעוד בשוק ה-
"אפקט הרשת"
הנובע מריבוי משתמשים הוא משמעותי בביצור
P2P
המעמד בשוק, ב
תחום הארנקים
הדיגי
טליים
אפקט הרשת
הוא
פחות משמעותי שכן אלו
מופעלים כיום בעיקר על בסיס תשתית כרטיסיחיוב (אשראי) ולכן מאפשרים קישוריותטובה
ללאתלותבריבוימשתמשים.כמוכן,שוקההעברותP
2
התקנה
Pכברמפותחיחסית;שיעוריה
שליישומיהעברות
עומדיםעל
כ-
65%
מקהלהיעדושיעורי
השימוש
בהםעומדיםעלכ-
55%
מהשוקהפוטנציאלי לעומתזאת,.
שוקהארנקיםהדיגי
טלייםעודנובראשיתדרכו.
עודצויןבדוח
כי א
ו
מנם
קייםחשש מהתפתחות של דומיננטיות בתחום הארנקיםומניצוליתרון זה לפגיעה
בגורמיםאחריםבשוק,אךמוקדםמדילדעתאםפעילותבתחומיה-
2
תוביללצבירתכוח
P
P
שוקבתחוםהארנקים,ולכןישלהמשיךלעקובאחרהתפתחותושלשוקזה.
נראה כי יש שיטילו ספק בהפרדה
סגמנטציה)(
של שוק ה-
2
משוק הארנקים הדיגיטליים
P
P
בכללותו ובפרט מיישומי P2B
, ולכן
תהיה עמדתם שונה מעמדת הרשות ב
אשר לצורך
בהתערבות רגולטורית בשוק ה-
. השערה חלופית עשויה להיות למשל
שתחום
ההעברות
P2P
מסוגP
2
יתמזגאלתוך
שוקהארנקים.
P
עםזאת
,נראהכיאיןלהתעלםמ
שייכ
ו
תושלביט,ה
יישומוןה
מובילבשוקה-
2
P,לבנקהפועלים,
P
שהוא הבנק הגדול בישראל, ומצעדים כמו הפרדתו מחברת האשראי שהייתה בבעלותו,
שנעשתהבמטרהלחזקאתהתחרותבשירותיםהבנקאיים.12
1.1.1
תשלומיממשלהבאמצעותארנקיםוייש
ומיתשלוםדיגיטלי
לפינציגרשותהתקשובהממשלתי,שירותהתשלומיםהממשלתימשמשפלטפורמהלסליקה
עבורכלמשרדיהממשלה,ו
במסגרתתוכניתהעבודהשלהרשות,מתוכנן
לצרףאמצעיתשלום
רביםככלשניתןלטובתהאזרחיםוהעסקים.13
במסגרתהעבודה
לצירוף
אמצעיתשלוםנוספים
שנעשיתיחדעםהחשכ"לבמשרדהאוצר,
נעשו
לאחרונה
כמהפעולותלק
ודיםהנושא:
אפליקציותתשלום–לפינציגרשותהתקשוב
,לאחרפגישהעםנציגיהגופיםהמפעיליםאת
ה
יישומיםביט,פייבוקסופיי,
הגיעו
אנשי
רשותהתקשוב
למסקנה
שלאפליקציותהאלואיןמענה
עסקי מתאים עבור פעילות בהיקף רחב כ
של
הממשלה, והדרישות הכרוכות בכך.
לטענתם,
נמצאופערים
ביןהדרישותשלגוף
מורכבכמוהממשלהלביןמהשאפליקציותהתשלוםמציעות
כפתרון.
–לאחרונההוחלטשהשימושב-
לאיבוצעבמסגרתמרכזיתשלהחשבהכללי
PayPal
PayPal
בשל
תעריףעמלהגבוהמאוד(ביחסלעמלהשלתשלוםבאמצעותכרטיסיאשראיאובאמצעות
ה
בנקים, ש
בהם לא נגבית
עמלה כלל). עם זאת, ההחלטה אם להכניס אתPayPal
כאמצעי
שם,עמ'24
.
12
יוגבשמני,מנהלממשלזמין,רשותהתקשובהממשלתי,מענהעלפנייתמרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,
דוא"ל,8ו-
20
ביולי2021
.
13
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
8
תשלוםעלאףהעמלותהגבוהות
תישארבידיהחשבים
מבשרדיםשבהםיששירותיתשלום,כיוון
שאמצעי תשלום זה יאפשר גבייה רחבה יותר. הרשות פועלת עם משרדים אשר מעוניינים
להשתמשבאמצעיתשלוםזה.
–
רשות התקשוב
חתמה על הסכם סודיות (NDA) עם
חברת אפל ובוחנת את
Apple Pay
האפשרותלהתחילפעילותבקרוב.
ארנקיםדיגיטלייםשלחברותהאשראי–רשותהתקשוב
עובדתעםשלושחברותהאשראי
שחתומות על ההסכם עם החש
ב הכללי
לתשלום בכרטיסי האשראי. עם חברת pay max
הפעילותנמצאת
כברבמישורהטכניוהביצוע
י.עםAnyPay
שלחברתישראכרטועםPayCal
הרשותנמצאתכעתבשלבי
אפיון.
1.2
נתוניםעלהשימושבאמצעיתשלוםמתקדמיםבישראל14
אמצעי התשלום הזמינים בישראל
הם
מזומן, צ'קים בנקאיים, כרטיסי חיוב (
ו
בהם
אשראי,
דביט–
,ו
פרי-פייד–
והעברותבנקאיות.באשרלכרטיסיחיובנצייןכיחלק
ניכר
Debit
(Pre-Paid
מןהתשלוםבארנקיםדיגיטליים
כדוגמתביטנעשהכיוםבכ
ר
טיסיחיוב.
העברותבנקאיות
הן
זיכוי ישיר"", כגון העברות חד-
פעמיות או
קבועות15
;
חיוב ישיר"",
כגון הרשאה לחיוב חשבון;
והעברותזה"ב,שהןהעבר
ותבנקאיתמיידי
ות ללאהשיהויהמאפייןהעברהרגילה.,
בתרשים1
להלן
מוצגתהתפלגות
אמצעיהתשלוםבישראלנכוןלשנת2020
.
תרשים1:התפלגות
השימושבאמצעיהתשלוםהשונים(במיליארדיש"ח,2020
)
16
4.3%
3.0%
327
224
10.4%
784
82.4%
6,235
העברותבנקאיות
צ'קים
כרטיסיחיוב
משיכותמזומן
פרקזה(עמ'10
-
8
)נכתב
בידינעםבוטוש,
המחלקהלפיקוחתקציבי,מרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת.
14
15חלקמההעברותהמבוצעותבאמצעותאפליקצייתפייבוקסיכולותלהיעשותבדרךשלהעברהבנקאיתולאבאמצעותכרטיסאשראיולכן
עשויותלהופיעתחתהקטגוריהשל"זיכויישיר."
תמרשטרצרפישר,בנקישראל,דוא"ל,19
בספטמבר2021
.
16
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
9
מהתרשיםעולהכיבשנת2020
היקף
השימושבאמצעיהתשלוםבישראל
היה
כ-
7.6
טריליון
ש"ח
ו
התפלג
באופןהבא:העברות בנקאיות(הכוללות כאמור זיכויישיר, חיובישיר והעברות
זה"ב) הן 82.4%
מסך אמצעי התשלום;
צ'קים הם 10.4%
מסך אמצעי תשלום;
תשלום
בכרטיסיחיוב(שבונכללות
ר
ובהעסק
אותהנעשותבארנקיםדיגיטליים)הוא4.3%
ומשיכות
מזומןהן
כ-
3%
.
בתרשים2
להלןמוצגהשינויבהיקףאמצעיהתשלוםבישראלבשנים2020-
2011
.
תרשים2
:היקףהשימושבאמצעיהתשלוםהשונים
במיליארדיש"ח,(2011
-
2020
)
17
6,235
6,000
5,000
3,682
4,000
3,000
2,000
942
784
1,000
196
327
224
189
0
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
העברותבנקאיות
צ'קים
כרטיסיחיוב
משיכותמזומן
על פי
התרשים, היקף השימוש בהעברות הבנקאיות
בשנת2020
היה
כ-
6.23
טריליון ש"ח,
עלייהשל69.3%
בהשוואה לשנת2011
היקףהשימוש בצ'קיםהיה
כ-
784
מיליארדש"ח,
;
ירידהשל16.7%
בהשוואהלשנת2011
היקףהשימושבכרטיסיחיובבשנת2020
היה
כ-
327
;
מיליארד
ש"ח, עלייה של
כ-
73%
בהשוואה לשנת2011
והיקף השימוש במזומן היה
כ-
224
;
מיליארדש"ח,עלייהשל
כ-
14%
בהשוואהלשנת2011
.ה
היקףהכוללשלהעסקאות
בישראל
בשניםאלוגדלב-
51.1%
,
ועיקרהגידולהיהבשימוש
בהעברותבנקאיות
וכרטיסיחיובבהשוואה
לשימושבמזומןוצ'קים.
בתרשים3להלןמוצגהשינויב
מספרהתנועותשנעשובאמצעיהתשלוםבישראלבשנים2020-
2011
.
שם.
17
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
10
תרשים3
:
מספר
התנועות
באמצעיהתשלוםהשונים(
באלפים,
2011
-
2020
)
18
1,800
1,512
1,600
1,400
1,200
1,000
800
800
473
600
285
400
185
149
128
84
200
0
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
כרטיסיחיוב
העברותבנקאיות
משיכותמזומן
צ'קים
כפישמוצגב
תרשים,
סךהתנועותבשימושבאמצעיתשלוםגדלבשנים2020-2011
ב-
65.4%
.
בחלוקהלאמצעיהתשלוםהשוניםעולהכימספרההעברותהבנקאיותגדל
ב-
65.7%
מספר
;
הצ'קים קטן
ב-
43.8%
44.4%
ומספר העסקאות בכרטיסי
; מספר משיכות המזומן גדל ב-
חיוב גדל ב-
89.1%
. כמו כן, מנתוני בנק ישראל עולה כי נכון לשנת 2020
סכום ממוצע של
העברה בנקאית היה
כ-
13,100
ש"ח, סכום צ'ק ממוצע היה 9,300
ש"ח, סכום ממוצע של
משיכתמזומןהיהכ-
1,200
ש"חוסכוםממוצעשלעסקהבכרטיסחיובהיה216
ש"ח,ירידה
בשיעורשל8.4%
בהשוואהלשנת2011
.מנתוניםאלועולהכיחלגידולמשמעותיבמספר
העסקאות שנעשות בכרטיסי חיוב (בעיקר על חשבון השימוש בצ'קים ו
במזומן,)
וחלק
מעסקאות אלו נעשות ב
אמצעות ארנקים דיגיטליים. על פי בנק ישראל, כ-
70%
מהעסק
אות
בכרטיסיחיובשנעשובשנים2017-2014
היו
בסכומיםשלפחותמ-
200
ש"ח,דברהעשויללמד
עלהגידולשנעשהבשימושבכרטיסיחיובבעסקאותקטנות(micropayments
.)
19
מרכזהמחקרוהמידעשלהכנסתפנהאלבנקישראל,אלאיגודחב
רותהאשראי,אלחברות
האשראיכא"לוישראכרטואלחברתשב"אבבקשהלנתוניםעלאודותמגמותבשימושבאמצעי
תשלום מתקדמים.
חברות האשראי ס
ירבו להעביר לנו נתונים.
להלן יוצגו נתונים עיקריים
שהתקבלומשב"אומבנקישראל.
שם.ישלצייןכיבשנת2020
חלקיטוןבשימושבכרטיסיחיוב(הןמבחינתסכומיםוהןמבחינתכמותעסקאות)כנראהעקבמשברמגפת
18
הקורונהוהירידהבצריכההפרטיתבשנהזו.
בנקישראל,
מערכותהתשלומיםוהסליקהבישראל,
הספרהאדוםלשנים2016
–
2017
,
26
ביולי2018
,
עמ'33
.
19
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
11
לוח1:מספרהעסק
אותבארנקיםואפליקציותתשלוםמכלל
הפעילותבשוקכרטיסיהחיוב(מיליוניעסקאות)
,
נתונישב"א20
2020
2021
רבעון
Q1
Q2
Q3
Q4
Q1
Q2
Q3
סה"כעסקאות
400
356
424
396
400
470
490
סה"כארנקים
ואפליקציות
9
13
15
16
19
25
26
שיעור
2.3%
3.6%
3.6%
4.2%
4.6%
5.3%
5.3%
כפישניתןלראותבלוח1
,
שבו
מוצגים נתוניחברתשב"א,
במהלךהשנים0
202
-
2021
גדל
21
מספרהעסקאות
בשוקכרטיסיהחיוב
בכללותומכ-
400
מיליוןעסקאותברבעוןהראשוןב-
2020
ל-
490
מיליוןעסקאותברבעוןהשלישיב-
2021
.חלקןשלעסקאותשנעשובאמצעותאפליקציות
וארנקים דיגיטליים22
גדל מ-
%
2.3
מכלל העסקאות ברבעון הראשון של
2020, ליותר מ-
%
5
מכללהעסקאותברבעוןהשלישישל2021.הנתוניםמצביעיםמ
צדאחדעלגידולמשמעותי
בחלקןשלעסקאותבאמצעיתשלוםמתקדמים,ומצדאחר–
עלכךשעדייןמדוברבנתחשוק
קטן.גםמ
נתוניהערךהפיננסישלהעסקאותבלוח2מצ
טיירת
תמונהדומה:
לוח2
:ערךהעסק
אותבארנקיםואפליקציותתשלוםמתוךכללהפעילותבשוק
כרטיסיהחיוב(מיליוניש"ח)
,
נתונישב"א
2020
2021
רבעון
Q1
Q2
Q3
Q4 סה"כ
Q1
Q2
Q3
סה"כ
89,672
78,805
93,441
88,689
350,608
90,258
100,014
105,147
עסקאות
סה"כ
ארנקים
2,426
3,035
3,858
3,818
13,137
4,454
5,589
5,430
ואפליקציות
3.7%
שיעור
2.7%
3.9%
4.1%
4.3%
4.9%
5.6%
5.2%
כפיש
מצוין
בלוח2
,במהלךהשנים2021
-
2020
ערךהעסקאותבארנקיםה
וכפלואף
יותר,מכ-
2.4
מיל
יארד
ש"חברבעוןהראשוןשל2020
לכ-
5.4
מי
ליארדש"ח
ברבעוןהשלישישל2021
.
שיעור
ערכןשלעסקאותשנעשובאמצעותאפליקציותוארנקיםגדלמכ-
2.7%
מכללהעסקאות
ברבעוןהראשוןשל
2020,ליותרמ-
5%
מכללהעסקאותברבעוןהשלישי
של2021
.
רוניתטישלר-
פיטי,מנהלתמחלקתפרויקטים,שב"א,דוא"ל,18
באוקטובר2021
.
20
21
חברת שב"א מנהלת את ממשק הסליקה בין חברות כרטיסי האשראי ומפיקה דוחות קדם-סליקה שנשלחים אחר מכן למס"ב
(ראו
בהמשךהמסמךהסברמפורטיותר.)
22
הנתוניםמתייחסיםלכ
רטיסיאשראיהמונפקיםבישראלולעסקאותהנעשותמולסולקישראליולכןעסקאותבין-
לאומיותלאמיוצגות
בנתונים.בנתוניהאפליקציותנכלליםאפליקציותהתשלוםוהארנקיםהפעיליםבישראל,ובכללזהגםהעברותP
2
P
.עסקאותPaypal
לאמיוצגותכעסקאותארנקיםאואפליקציות.רונית
טישלר-
פיטי,מנהלתמחלקתפרויקטים,שב"א,שיחתטלפון,20
באוקטובר2021
.
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
12
להל
ן
יוצגובקצרהנתוניבנקישראלעלהשימושבאמצעיתשלוםמתקדמים.
יצויןכיאיןשונות
ניכרתביןנתוניבנקישראללנתונישב"א
על
שימושבאפליקציותוארנקיםבשנת2020
.
לוח3
:
נתוניםעלהשימושבאפליקציותתשלום,2019
–
2020,נתוניבנקישראל23
ערךעסקאותכולל
מספרעסקאות(מיליון)
ערךעסקהממוצע
(ב
מיליו
ני
שקלים)
שקלים)(
2019
6,862
26
264
2020
13,707
58
236
כפיש
מצויןבלוח
,לפינתוניבנקישראל,
בין
שנת
2019
לשנת
2020
הוכפלמספרהעסקאות
שבוצעובאמ
צעותאפליקציותתשלום
והוכפלהערךהכוללשלהן.בנוסף,חלקיטוןמסויםבערך
העסקההממוצע–מ-
264
ש"חבשנת2019
ל-
236
ש"חבשנת2020
.
לוח4
:
פילוחהעסקאותבאפליקציותהתשלום,2020
(שיעורמכללערךהעסקאות)
,נתוני
בנקישראל24
ערך
תשלומים
ערך
תשלומים
ערךתשלומים
ערך
תשלומים
כולל(ב
מיליו
ני
פרטילפרטי
פרטילעסק
)
עסקלפרטי
P2B)
שקלים)
(
2
)
(
)
P
P
B2P
2020
13,707
(88%)12,000
(
%
8)
1,100
(4%)600
כפיש
מוצג
בלוח4,
רובהתשלומיםבאפליקציותבוצעוביןמשתמשיםפרטיים(88%
).חלקן
שלעסקאותתשלוםלבתיעסקהיהבשנת2020
כ-
8%
בלבד
מערךהעסקאותהכולל.
כיוון
שבשנת 2020
טרם החל
ו לפעול בישראל שירות אפל-פיי
או שירותי ארנק דיגיטלי אחרים,
הנתוניםהאמוריםמשקפיםבעיקראתפעילות
ם
של
היישומיםביט,
פייבוקסופיי.
עלפי
המידע
ממחקרהשוקשלרשותהתחרות,
נראהכיחלקהארישלהעסקאותהמוצגותבלוח2
נעשו
25
באמצעותביט.
רונןשריקי,
יחידתניהו
להמידע,חטיבתהפיקוחעלהבנקים,בנקישראל,מענהעלפנייתמרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,דוא"ל,3
23
באוגוסט2021
.
יואבסופר,יועץלמשנהלנגידבנקישראל,מענהעלפנייתמרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,דוא"ל,5
באוגוסט2021
.
24
ענתאלכסנדרון,אביתרגוטמןופאטמהסיידאחמד,מחקרשוק:יישומוניהעברותP
2
P
,רשותהתחרות,יולי2021
.
25
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
13
תרשים4
:
התפלגותההוצאההיומית עלפי אמצעיהתשלום,
דצמבר 2019
, נתוני סקר
בנקישראל26
עלפיתרשים4
לעיל,לפיסקרשערךבנקישראל,בדצמבר2019
כ-
40%
מההוצאותהיומיות
נעשובאמצעותכרטיסיחיוב;כ-
31%
נעשובמזומןוכ-
16%
נעשובאמצעותצ'קים.באותהעת
חלקםשלארנקיםדיגיטלייםואפליקציותתשלוםהיהקטןיחסית–
1.3%
בלבד.
לנוכח
כניסתם
שלשחקניםחדשיםמאזביצועהסקר,
וכןלאורה
חדשנותשל
התחום,סבירכיחלמאזגידול
בשימושבארנקים
ואפליקציות.
אףעלפי
שש
יעוריהשימושבארנקיםואפליקציות
עדיין
נמוכים,מהסקרעלה
כיביןיוני2017
לביןדצמבר2019
חלהירידהבשיעוריהשימושהיו
ם-
יומיבמזומןועלייהבשימושבאפליקציות
תשלום.27
1.3
טכנולוגיותמאפשרות
לצד תשתיות האינטרנט, תחום הבינה המלאכותית ונתוני העתק, ישנן טכנולוגיות ספציפיות
וסטנדרטיםהמאפשריםאתהמעברלתשלומיםבארנקיםדיגיטלייםלארקבקנייה
באינטרנט,
אלא גם בנקודות המכירה בחנויות. להלן נתייחס לשתי טכנולוגיות
מרכזיות בקצרה: NFC
וסטנדרטה-
.
EMV
–
,
היא טכנולוגיה המאפשרת להתקנים שיש בהם שבב
NFC
Near Field Communication
מתאיםלתקשרעםהתקניםאחריםבאופןמאובטח,
עלבסיסקרבהאךללאמגע.
ראשי התיבות של חברות האשראי
הוא תקן לביצוע
EMV
Europay MasterCard VISA
–
–
עסקאותבכרטיסיחיוב
שבהםמוטמעשבבאלקטרוני.מסוףהתשלוםבביתהעסקקוראאת
בנקישראל,מחלקתהמטבע,סקירהשנתית2019
,ספטמבר2020
עמ',21
-
16
.
26
שם.
27
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
14
השבב
כאשרהואמקורבאליו,והעסקהמאושרתבאמצעותהקשתקודסודי.השימושבתקןזה
מחליףאתהשימושבפסהמגנטיעלהכרטיס.
תשלוםבאמצעיתשלוםמתקדמיםבבתיעסקנעשהעלפירובבאמצעותקירובמכשירהטלפון
תשלוםבאפליקציות
בבתיעסקנעשה
אוהתקןאחרכמו"שעוןחכם"
למערכתסליקתהאשראיבביתהעסק,ובדרךכללנדרשאמצעי
בדרךכללבאמצעות
זיהויכגוןקודאישי.עםהשלמתהזיה
וי,
התשלוםמתבצעבאופןאוטומטימהמכשירהחכםשל
קירובמכשירהטלפון
הלקוח לחשבון של בית העסק. כדי לאפשר ביצוע עסקאות באופן המתואר, נפרסו בשנים
אוהתקןאחרכמו
"שעוןחכם"למערכת
האחרונות
מסופיםהתומכיםבסטנדרטEMV
בבתיהעסק.28כמוכן,כדילבצעעסקאותכאמור
סליקתהאשראי
נדרששימושבכרטיס
יחיוב(אשראי,דביטוכדומה)התומ
כיםבתקןו
מכיל
ים
שבבמתאים.לפי
בביתהעסק,ועלפי
הנחיותבנקישראל,מאזמרץ2020
מונפקיםבישראלרקכרטיסיחיוב(אשראיודביטאךלא
רובנדרששימוש
כרטיסיםנטענים)התומכים
בתקני
ו-
.
כאמורלעיל,
תקןה-
מחליףאת
EMV
Contactless
EMV
באמצעיזיהויכגון
הקשתקודאישי
השימושבפסהמגנטי.
כדילעודדאתהצרכניםלאמץאתהשימושבכרטיסיםהתומכיםבתקןEMV
,
בנקישראלדרש
מהבנקים וחברות האשראי לאפשר ללקוחות להחליף את הקוד הסודי בכרטיסים שברשותם
באמצעותהמכשיריםהאוטומטייםלמשיכתמזומן
שלהבנקים(ATM
).נוסףעלכך,התקןנועד
לצמצם זיוף והונאות בכרטיסי חיוב, יאפשר לשלם בצורה חדשנית כמקובל בעולם ויעודד
תחרות בתחום הסליקה והנפקת הכרטיסים בשל האפשרות של שחקנים חדשים לה
יכנס
לשווקיםאלה.ישלצייןכי
עסקיםקטניםיכלולפנותלסיועבמימוןהטמעתטכנולוגייתה-
.
EMV
29
לפינתונישב"א,
נכון
לספטמבר1
202
30
–
72%
מהמסופיםבישראלהםמסופיםבמערכתה-
החדשה
,ובהםתמ
בצע
ות
62%
EMV
מהעסקאות
במערכתהתשלומיםבישראל.
העסקאותהחכמותמכללהעסקאותהוא46%
.
שיעור
72%
מהעסקאותהחכמותמבוצעותללאמגע(באמצעותכרטיסNFC
אואפליקציית
תשלום).
28פרטיותבאמצעיתשלוםמתקדמיםלהעברתכספיםולתשלוםבבתיעסק הרשותלהגנתהפרטיות,משרדהמשפטים,,22
באפריל2021
,
עמ'2
.
לפי
פרסום
בנושא,הוצעהחזרשל%
80
עבורהוצאותהקשורותברכישתחומרהו/אועלותטכנאיו/אוהתקנתהמסוףועדלתקרהשל
29
2,500
ש"ח
כוללמע"מלמסוף.עסקזכאילקבלסיועעבור20
מסופיםלכלהיותר.
אתרחברתשב"א,נתונימערכתEMV
כניסה:,19
באוקטובר2021
.
30
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצע
יתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
15
שלאכמו
טלפוניםהפועלי
םבאמצעותמערכתההפעלהאנד
רו
אידשלגוגל,ש
אפשר
להתקין
בהםארנקיםדיג
י
טלייםשוניםוהגישהאלרכיבה-
בהםפתוחה,
אפלחוסמתאתהגישה
NFC
לרכיבה-
במכשיריהטלפוןהניידשהיאמוכרתומאפשרתגישהל-
רקלשירות"אפל-
NFC
NFC
פיי"שלה.רשויותתחרותבעולםבוחנותאתהאפשרותלפעולכנגדפר
ק
טיקהזו,שהןרוא
ות
בה
התנהגותאנטי-תחרותיתשכןהיאמגבילהאתהאפשרויותשלצרכניםומתעדפתאתשירותיה
שלאפלעלגבימוצריהעלפנימתחרים.31
מסמךזהאינומשפטיולכןלאמוצגבומידעמשפטי
משווה,אךנצייןכי
מסקירהבנושאעולה
כיבגרמניה
נחקקו
תיקוניחקיקה
ש
לפיה
ם
מינואר2020
נאסרעל
חברותלהגביל
אתהגישהלרכיביםטכנייםהמשמשיםלשםאספקתשירותיתשלום
בנייד או באינטרנט, והן נדרש
ות
לאפשר גישה אליהם בתנאים בלתי מפלים ותמורת עמלה
סבירה.
32
לפינציגתרשותהתחרותהישראלית,נתחיהשוקהנוכחייםשל
"אפל-
פיי"בישראלמאפשרים
לרשות להמשיך ולעקוב אחר הנעשה בעולם בסוגי
י
ת חסימת הגישה לרכיב ה-
, כאשר
NFC
הטיפולבהמבחינהבי
ן-
לאומית
עודנו
בראשיתדרכו.
נוסףעלכך,
ככלל,נוכחמאפייניהשוק
הישראלי, הרשות רואה ערך באימוץ הסדרים ממקומות אחרים חלף יצירת רגולציה ייחודית
לישראל. עוד ציינה נציגת רשות התחרות כי
כניסתו של שירות
"אפל-
פיי" לשימוש בישראל
בתקופה האחרונה היא בש
ורה לתחרות בתחום הארנקים הדי
גיטיל
ים בישראל, והתאפשר
ה
בעקבותעבודהשלהרגולטוריםבישראל,ביןהיתר,להכנסתתקןה-
.
EMV
33
בעודבישראל
אפליקציותהתשלום
1.4
ארנקיםדיגיטליים:תשתיותמאפשרות
מבוססותבעיקרעל
כאמורלעיל,כיוםדפוסהחיבורהמקובלשלהארנקיםהפועליםבישראלמושתתעלכרטיסי
כרטיסיחיוב,
חיוב,
ולעומת
זאת, במדינות אחרות בחלק מן היישומים יש אפשרות לקשר את אפליקציית
במדינותאחרותיש
אפשרותלקשראת
התשלוםישירותלחשבוןהבנקכךשהתשלוםיועברישירותוללאתלותבכרטיסחיוב.
אפשרות
34
אפליקצייתהתשלום
כזוצפויהלצמצםאתהעמלותעלעסקאותועשויהלתרוםגםלגיווןהשוקוהשירותיםבו,ככל
ישירותלחשבוןהבנק
שהאפשרותלהעבירתשלומיםבאופןכזהלאתיוותררקנחלתםשלהבנקיםעצמם.
כךשהתשלוםיועבר
ישירותוללאתלות
בכרטיסחיוב
למשל,הנציבותהאירופיתהודיעהביוני2020
כיהיאפותחתבחקירהבתחוםההגבליםהעסקייםבנוגע
לפעילותהשלאפלביישום"אפל-
31
פיי", ובדצמבר 2020
הודיעה רשות הצרכן והשווקים ההולנדית כי היא תחקור את "הבחירה החופשית של צרכנים ביישומי תשלום
לטלפוניםחכמים."
EuropeanCommission, Antitrust:Commission Opens Investigation Into Apple Practices RegardingApple Pay, June
16th2020.
TheNetherlandsAuthorityforConsumersandMarkets,ACMlaunchesaninvestigationintousers’freedomofchoice
regardingpaymentappsonsmartphones,December4th2020.
32 Jens-Uwe Franck & Dimitrios Linardatos, "Germany’s ‘Lex Apple Pay’: Payment Services Regulation Overtakes
CompetitionEnforcement",JournalofEuropeanCompetitionLaw&Practice12(2),February2021,pp.68–81.
עו"דזהרבוצר,צוותפיננסים,מחלקתשווקים,רשותהתחרות,דוא"ל,21
ביולי2021
.
33
ענתאלכסנדרון,אביתרגוטמןופאטמהסיידאחמד,מחקרשוק:יישומוניהעברותP
2
P
,רשותהתחרות,יולי2021
עמ',6
.
34
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
16
מערכות התשלומים הקיימות בישראל
מבוססות על כמה תשתיות ארגוניות וטכנולוגיות
עיקריות:
שב
"א–שירותי בנקאוטומטיים: מנהלתאתהמתגלכרטיסיחיוב.
החברהמנהלתאתרשת
התקשורת בין חברות כרטיסי
ה
אשראי לבין מסופי התשלו
ם בבתי העסק. במסגרת זו שב"א
מאשרתעסקאותומנהלתאתממשקהסליקה
בין
חברותכרטיסי
האשראיומפיקהדוחותקדם-
סליקהשנשלחיםלאחרמכןלמס"ב.
מס"ב – מרכז סליקה בנקאי, היא חברה בבעלות הבנקים והיא מרכזת את סליקת החיובים
והזיכויים המועברים באמצעים אלקטרוניים בין
הבנקים השונים,
ובכך מייעלת את תהליך
העברת הכספים בין חשבונות הבנקים ומצמצת עבור לקוחות הקצה את מורכבות העברת
הכספים –
חיובים וזיכויים –
בין חשבונות המנוהלים בבנקים שונים. העברת הכספים בין
חשבונותהבנקמתבצעתבאמצעותמערכתזה"ב(זיכוייםוהעברותבזמןאמת),המתופעלת
עלידיבנקישראל.
מערכתזה"ב (זיכוייםוהעברותבזמןאמת)היאמערכתסליקתהתשלומיםהשקלייםבמשק
הישראליוהיאהסולקהסופישלכללמערכותהתשלוםבישראל,
אשרכאמורמנוהלתעלידי
בנקישראל.אף
שהמערכתמעבירההוראותתשלוםבזמןאמת,היאאיננהפועלת24
שעות
ביממה,ובמקרהשלחיובימס"בביןהבנקיםבשלהליכיהסליקה(מס"במבצעתקדם-
סליקה
בסוףיוםעסקיםומעבירהאותולזה"ב,אשרמבצע
ת
אתהסליקהביוםהעסקיםהבא)בהעברות
ביןבנקיםהכסףיופיעבחשבוןהמוטברקביוםהעסקיםהבא,לכלהמוקדם.35
בשל השיהוי שבין הוראת התשלום
לביצועו
באמצעות המערכות הקיימות, האפשרות
להשתמשכיוםבמערכותמס"ב למעטמערכתהתשלומיםהמיידיםשתידוןלהלן)(לצורך
ביצוע תשלומים לבתי עסק מוגבלת.36
מגבלה נוספת היא ה
יעדר תשתית מתאימה
בהתקניםה
נמצאיםבנקודותהמכירה(POS)
,
כזושתדעלפעולאלמול
חשבוןהתשלום,כפי
שפועלים
כיוםהמסופיםבאמצעותכרטיסיחיוב.
37
תשתית
תשלו
מיםמ
י
ידיים
ביוני2017
פורסםדוחבין-
משרדישלהוועדהלקידוםהשימושבאמצעיתשלוםמתקדמים
בישראל.
ההמלצה הראשונה בדוח היא "להקים תשתית סליקה מרכזית ותשתית תקשורת
רשותהתחרות,החלטהבדברמתןפטורבתנאיםמאישורהסדרכובללהסדרחברתמרכזסליקהבנקאיבע"ממס"בבין:בנקהפועלים
35
בע"מ,בנקלאומילישראלבע"מ,בנקדיסקונטלישראלבע"מ,בנקהמזרחיטפחותבע"מוהבנקהבינלאומי
הראשוןלישראלבע"מ,
מס'501702
,
18
ביוני2020
עמ',5
.
36
שם.
37
נתנאלטאובר,
יחידתהפיקוחעלמערכותתשלומיםוסליקה בנקישראל,מענהעלפנייתמרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,דוא"ל,,5
בספטמבר2021
.
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
17
לאומית מאובטחת לביצוע תשלומים באמצעים מתקדמים". לפי הדוח, ב-
18
מדינות בעולם
קיימת
מערכת
תשלום
ל
סליקהמהירהשלהוראותתשלוםקמעונאיות.
עודצויןבדוחכיקיומה
של תשתית תשלומים מיידיים בישראל תא
שפר לסלוק עסקאות באמצעי תשלום
מתקדמים שאינם מבוססים על כרטיסי חיוב,
והיא צפויה להגדיל את מגוון השירותים
ולתרוםלתחרותוליעילותבאספקתשירותים.38
בעקבותהמלצותהוועדהפרסםבנקישראלבנובמבר2017
קולקוראלהקמתתשתיתסליקת
תשלומיםמ
י
ידיים.בשלענייןומוכנותמצדמס"בלהקיםתשתיתכזו,עלבסיסתשתיותשכבר
קיימותברשותה,
הוחלטלאפשרלמס"בלהקיםאתהתשתיתהאמורה.
לפיהחלטתפטורשל
רשותהתחרות
מיוני2020
מס"באמורהלהשיקאתהשירותהאמורבהקדם.,
יובהרכי
שלאכמוהדפוסהרווחשלתשלוםבכרטיסחיובשהגבייהשלונעשיתבמועדקבוע,
התשלוםבאמצעותמערכתתשלוםמיידיתאמורלעבור
מייד,בדומהלמזומן,כך
שמקבלהכסף
יראהאותומייד
בחשבונו,והמשלםיראהיתרהעדכניתמי
ידלאחרביצועהעסקה.
באוגוסט2020
פרסםבנקישראלהודעהבנושאקידוםתשתיתלתשלומיםמיידים,
ובהצויןבין
השאר כי הבנק פועל בנחישות כדי לתת גישה למערכת מס"ב ובתוכה גם לשירות
התשלומים המיידי גם לגופים חוץ-בנקאיים.
כמו כן, בנק ישראל הנחה את המשתתפים
במס"בלקבועכלליםלהשתתפותבמערכתואיסורשלסירובבלתיסביר.39
עםזאת,
מדוחשלרשותהתחרותממאי2021
,שבונסקרו
הקשייםשלחברותהפינטקאלמול
בהיעדררגולציה
ספציפיתהמסדירה
המערכתהבנקאית,עולהכיבשלנסיבותשונותהבנקיםמטיליםדרישותהמקשותעלחברות
אתהחובות,הזכויות
פינט
ק לפתוח ולנהל חשבון בנק.
בדוח הומלץ בין השאר לאפשר חיבור ישיר למערכת זה"ב
והליכיהרישויקשה
לגופיםשאינםבנקים.לפיהדוח,
חברותהפינטק,
ו
בהןגםחברותבתחוםהתשלומים,
עשויות
לשחקניםחדשים
בשוקהתשלומים
ל
הוותאיוםתחרותילבנקים.
לפימחבריהדוח,הבעיהשלשחקניםחדשיםבשוקהתשלומים
לקבלגישהאל
נובעתדווקאמה
יעדר
רגולציהספציפיתעבורם.בהיעדרכלליםברוריםהמסדיריםאתהחובות
תשתיותבנקאיות
שלהם,הזכויותשלהם,הליכיהרישויוכ
דומה,
קשהלהםלקבלגישהאלתשתיותבנקאיותשונות
שונות
–ובה
ןתשתיותהסל
י
קהדנן,ו
משוםכךקשהלהםלפתחשירותיםולה
יכנסלשוקהנשלטכיום
ברובועלידיהבנקים.
עודיצוין
כיבהחלטתהאישורלפטורמהסדרכובלשניתןלמס"בביוני2020
עלידיהממונהעל
התחרותנקבעוביןהשארכלליםהאוסריםעלחמשתהבנקיםהגדוליםלסרבסירובבלתיסביר
לייצגנותנישירותיתשלום(כליהמאפשרלגוףחוץ-
בנקאילקבלגישהלמס"ב),וכןנקבע
תנאי
38
דוחסופי:הוועדהלקידוםהשימושבאמצעיתשלוםמתקדמים,יוני2017
.
39
בנקישראל,הודעהלעיתונותבנושאסקירהבנושאקידוםתשתית
לתשלומיםמיידייםבמערךהתשלומיםבישראל,
3
באוגוסט2020
;
בנקישראל,מחלקתחות"ם,
סקירהבנושאקידוםתשתיתלתשלומיםמיידייםבמערךהתשלומיםבישראל,יולי2020
.
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
18
שלפיו
בנק מ
חמשת הבנקים הגדולים לא יוכל להשתמש במערכת התשלומים המיידים
לצורך תשלומים באפליקציות התשלום של
ו
(כגון Bit
,
ו-
) בטרם ייצג נותן
Paybox
Pay
שירותיתשלוםחוץ-בנקאישי
שתמשבפועלבמערכותהסליקה.
40
2
. אמצעיתשלוםמתקדמים:הזדמנויותואתגרים
אמצעיתשלום
ארנקים דיגיטליים ואמצעי תשלום מתקדמים יכולים להשפיע על התנהגות השוק ועל רווחת
מתקדמיםעשויים
הצרכנים. כאמור לעיל, סביר כי כניסתם של שחקנים חדשים נוספים לתחום תגדיל את
לתרוםלרווחת
התחרותיותשלהשוקוהיאעשויהלהוביללהקטנתעמלות,לאפשרהתאמהאישיתשלמוצרים
הצרכנים,להגדילאת
התחרותיותשל
ורכישות,לשפראתהשקיפותב
נוגע
להוצאות,לתרוםלצמצוםהשימושבמזומןועוד.מ
צדאחר,
השוק,לאפשר
סוגיות
כגון הגנה על פרטיות הצרכנים, הגנ
ה
מפני תקיפות סייבר, פער דיגיטלי באימוץ של
התאמהאישיתשל
שירותיםאלה
וכניסהשלשחקניםגלובלייםדומיננטייםצפוי
ותל
הוותאתגריםלצרכןוייתכןכי
מוצריםורכישות,
אף
לשוק.להלןיוצגובקצרההזדמנויותואתגריםבתחום.
לשפראתהשקיפות
ב
נוגע
להוצאות,
2.1
הזדמנויותמשקיותורגולטוריות
ולצמצםאתהשימוש
להלן יוצגו בקצרה הזדמנויות משקיות ורג
ולטוריות שטמונות במעבר לתשלומים דיגיטליים
במזומן
והתפתחותושלשוקשירותיתשלוםמתקדמים.
2.1.1
הגדלתהתחרותיותוהקטנתהריכוזיות
ההנחההמקובלת–הןבסקירותשלבנקישראלורשותהתחרותוהןבמחקריםבי
ן-
לאומיים–
היא
כי ב
שוק שבו יש שחקנים שונים,
פירוק של
סל השירותים הבנקאי לרכיבים נפרדים
פרגמנטציה)(
צפוי לתרום להקטנת הריכוזיות
של תחום הבנקאות, להגדיל את התחרותיות
וכפועל יוצא לשפר את רווחת הצרכן.
אחת מהמלצות הוועדה להגברת
התחרות
בשירותים
בנקאייםופיננסייםנפוצים(ועדתשטרום)הייתהלשפראתהתחרותבאמ
צעותהכנסתמתחרים
חדשיםשיוכלולהתחרותבבנקיםעלרכיביםמסוימיםמתוךהסל.41
לתחום הפינטק בכלל ולפיתוחם של שירותי תשלום מתקדמים בפרט צפויה תרומה בגיוון
השחקנים בשוק, ביצירת פתרונות ומוצרים חדשים יעילים ותחרותיים.
עם זאת, כאמור לעיל
כניסתןשלחברותהפינטקושירותיתשלוםמתקדמיםלשוק
תדרושהתמודדותעםחסמיכניסה
שונים,ובהםחסמיםרגולטורייםוחסמיםבגישהלתשתיותכגוןתשתיותסליקה.
רשותהתחרות,
החלטהבדברמתןפטורבתנאיםמאישורהסדרכובללהסדרחברתמרכזסליקהבנקאיבע"ממס"בבין:בנקהפועלים
40
בע"מ,בנקלאומילישראלבע"מ,בנקדיסקונטלישראלבע"מ,בנקהמזרחיטפחותבע"מוהבנקהבינלאומיהראשוןלישראלבע"מ,
מס'501702
,
18
ביוני2020
עמ',12
.
41דוחס
ופי:הוועדהלקידוםהשימושבאמצעיתשלוםמתקדמים,יוני2017
עמ',17
-
18
רשותהתחרות,;חברותהפינטקוקשייםבפעילותן
מולהמערכתהבנקאית,מאי2021
.
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
19
2.1.2
צמצוםהשימושבמזומןוצמצום
ההוןהשחור
באוקטובר 2014
התקבלה החלטת ממשלה שעניינה אימוץ מסקנות הוועדה לבחינת צמצום
השימושבמזומןבמשק
הישראלי.בהחלטתהממשלהנקבעכיישלהטילהגבלותבענייןהיקף
השימוש במזומן וכן הגבלות בעניין אופן
השימוש בצ'קים, על מנת לצמצם את תופעת ההון
השחורבישראלולהיאבקבפשיעהובהלבנתהון.42
בינואר2019
נכנסלתוקף החוקלצמצוםהשימושבמזומן,התשע"ה–
2018
,אשרנחקקכדי
להקטין את היקפי ההון
השחור ולסייע במאבק בפעילות פלילית, באמצעות הקטנת השימוש
במזומנים.שינוייםאלוהובילולהאטהבגידולב
כמות
המזומניםבמשק,אולם
גםכי
ום
כסףמזומן
הוא אמצעי
התשלום העיקרי בקרב הציבור.43
המעבר לאמצעי תשלום מתקדמים כגון
אפליקציותתשלוםוארנקיםדיגיטליים,בפרטאםי
יעשה
עלבסיס
תשתיותתשלוםמיידי,צפוי
ל
תרום
לצמצוםהשימושבמזומןולכןהגדלתהשימושבהםנתפסתכאמצעינוסףלמימושיעד
ממשלתיזה.
44
יצויןכיב
הצעתהתקציבלשנים
2021
ו-
2022
ישה
תייחס
תולנושאצמצוםהשימושבמזומןוכן
ה
צעה לתקן את התוספת לחוק כך שהסכום המזומן המ
רבי לעסקה שבה מעורב עוסק יהיה
6,000
ש"ח
במקום
11,000
ש"ח
כיום,ו
בעסקהביןאנשיםפרטייםיהיההסכוםהמ
רבי
15,000
ש"ח במקום 50,000
ש"ח (למעט
ברכישת כלי רכב, שבה
הסכום יוותר
50,000
ש"ח.)
בין
הסיבות המצוינות בהצעה –
השינויים הטכנולוגיים בשנים האחרונות ובכללם הגידול במגוון
הפתרונותלהעברתכספיםבאמצעיםדיגיטליים.45
2.2
הזדמנויותלצרכן
הפחתתעלויותעסקה,עמלותועוד46
לפי דוח הוועדה לקידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים, השימוש באמצעים אלה עשוי
לתרום להפחתת העמלות הנגבות בתהליך ביצוע התשלום מכל השחקנים בשרשרת ביצוע
העסקה. כמו כן, הוא יוכל לתרום לירידה בעלות ביצוע התשלומים הן בשל ביטול הצורך
בהתחשבנותמבוססתניירוהןבשלהפחתתהשימושבמזומן–הדורשהפקדה,שינוע,ביטוח
ועוד.47
כאמורלעיל,בהינתן
חיבורעתידישלאמצעיתשלוםדיגיטליים
לתשתיתתשלוםמיידית
42
נעםבוטוש,היערכותליישוםהחוקלצמצוםהשימושבמזומן,התשע"ח–
18
20
מרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,,19
בדצמבר2018
.
43
מאיראזנקוט,
תיאורוניתוחשוקהמכשיריםהאוטומטייםלמשיכתמזומן(עמדות
ATM
)
מרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,,10
בפברואר
2021
.
דוחסופי:הוועדהלקידוםהשימושבאמצעיתשלוםמתקדמים,יוני2017
עמ',3
.
44
משרדהאוצר,"הצעתתקציבהמדינהלשנים2021
–
2022
יולי,",2021
עמ',58
-
56
.
45
תת-
פרקזה(עמ'20
-
19
נכתבעלידינעםבוטוש,)
המחלקהלפיקוחתקציבי,מרכזהמח
קרוהמידעשלהכנסת.
46
"דוחסופי:הוועדהלקידוםהשימושבאמצעיתשלוםמתקדמים,יוני2017
עמ',17
.
47
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגי
טליים:הזדמנויותואתגרים
|
20
(שאינ
המבוסס
ת
על
כרטיסיחיוב)
צפויגם צמצום
ה
עלויות הנובעותמשימוש בכרטיס החיוב
שאותןסופגותכיוםהחברותהמספקותשירותיתשלוםמתקדמים.)(
חלק מעלויות
כרטיסי החיוב
הוא
תשלום עמלות סליקה.
ההכנסות מעמלות סליקה
מורכבות
משתיעמלות:עמלת
סליקהנטו,שחברתכרטיסיהאשראיגובהמביתהעסקבעבורהסליקה
שהיא עצמה מבצעת;
עמלת צולבת, שחברת כרטיסי האשראי גובה מבית העסק ומעבירה
למנפיקהכרטיס.בתרשים5
להלןמוצגתעמלתהסליקההממוצעת(המורכבתמעמלתסליקה
נטו+עמלתצולבת)לפיחברותכרטיסיאשראיבשנים2020-2016
.
תרשים5
:עמלתסליקהממוצעתלפיחברותכרטיסיאשראי(כ
שיעור
מהעסקה,2016
-
2020
)
48
1.2%
1.01%
0.94%
0.93%
1.0%
0.82%
0.81%
0.78%
0.8%
0.6%
0.4%
0.2%
0.0%
כאל
מקס
ישראכרט
2016
2017
2018
2019
2020
מהתרשים
עולה
כיהעמלההממוצעתשלשלושחברותכרטיסיהאשראיבשנת2020
הייתה
0.8%
,ולעומת
0.96%
בשנת2016
זוהי
ירידהשל
כ-
0.16
נקודותהאחוז.
מכךעולהכיבשנים
האחרונותחלהירידהבשיעורעמלותהסליקהשגובותחברותכרטיסיהאשראי.חלקמהירידה
נובעמיישוםמתווההדרגתישלבנקישראללהפחתתהעמלההצולבת(שכאמור
,היא
חלקמסך
עמלתהסליקה)משיעורשל%
0.7
בשנת2019
ל-
%
0.5
בשנת2023
.
עםזאת,עלויותהסליקה
49
כאמורמושתותעל
החברותהמספקותשירותיתשלוםמתקדמיםובכךמייקרותאתהשימוש
באמצעיתשלוםאלו.עלפימחקרשלרשותהתחרות,צורת
מימושזו
שליישומוניםאלו(תשלום
באמצעותכרטיסיחיוב)
היאיקרהוחריגהביחסלמדינותשונותבעולם.50
נוחות
ה
שימוש
תשלוםללאמגעוללאצורךבה
עברה
פיזיתשלכרטיסחיובאו
מסירתו
למוכרןנחשבלאמצעי
תשלוםנוח.בנוסף,ה
ואפוטראתהצרכןמןהצורךלהחזיקכרטיסחיובבכלעתלשםתשלום.
הפיקוחעלהבנקים,סקירתמערכתהבנקאותלשנת2020
,איורא-
85
:סה"כעמלתסליקהממוצעתבארץ,חברותכרטיסיהאשראי,
48
מאי2021
.
בנקישראל,
מתווהההפחתהשלהעמלההצולבת,פברואר2018
.
49
ענתאלכסנדרון,אביתרגוטמןופאטמהסיידאחמד,מחקרשוק:יישומוניהעברותP
2
P
,רשותהתחרות,יולי2021
.
50
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
21
בתרחישיםשלשימושבחפיצים(
)שישבהם
שבבמתאים,
כדוגמתשעוניםחכמיםאו
gadgets
מוצרים אחרים שסביר כי יפותחו עם התפתחותם של שירותים ומוצרים בתחום,
צפוי כי יהיו
יתרונות נוחות מובנים נוספים. יצוין כי עקב
מגפת הקורונה גדל הצורך
ב
יישומים ללא מגע
והביקושלהם,
ומכאן
שגםבהיבטזהצפויכיהמשתמשיםיראובאפשרותזויתרוןהמשפראת
ה
נוחותו
הבטיחות
בשימוש.
התאמתשירותים,הנחותומועדונילקוחות
שובל המידע הזמין על אודות לקוחות כפועל יוצא מהמעבר לדיגיטציה מלאה של תהליכי
התשלום, והצירוף שלו עם נתונים אחרים כגון מידע על מיקום המשת
מש, יכול
ים
לאפשר
התאמתשירותיםב
אופןשטרםזמיןכיום.הסמיכותשלהלקוח
לחנויות
ש
בהןהואנוהגל
קנות,
מועדיהרכישהשלו(ככלשישלהםדפוס),סוגיהמוצריםהמועדפיםעליוו
עצם
האפשרותלחבר
אתפרטיהמידעהללולמידענוסףעל
אודותיו(כגוןחיפושימוצריםבאינטרנט)–
יכוליםלאפשר
לחנויותלהציעהטבותמותאמותאישית,קופוניםוכדומה.
הםיכוליםגםלאפשרלחנויותלפתח
מועדונילקוחותבעלי
ערךמוסףמשמעותייותרעבורהצרכניםועבורהרשתותעצמן.עםזאת,
מידעזההואבעלפוטנציאלגדולל
פגיעהבפרטיותהמשתמשים(נושאזהיידון
בהמשך).
פיתוחכליםלהנגשתמידע
ללקוח
הדיגיטציהשלהקניותוהתשלומים
עשויה
לאפשראתפיתוחםשלמוצריםאושירותיםנלווים
שישקפוללקוחותב
פירוט
אתדפוסיהקנייהשלהם,יעזרולהםלעשותאופטימיזציהשלהחלטות
קנייה,ובאופן תיאורטי אף יאפשרו
להשוות את עלויות סל הקניות שלה
ם אוחלקים ממנו בין
חנויותשונות.
יצויןכיביוני2020
פורסםתזכירחוקמתןשירותימידעפיננסי,התש"ף–
2020
,
שנועדלהסדיר
אתפעילות
םשלנותנישירותימידעפיננסי:
ריכוזמידעפיננסיממקורותמידעפיננסישונים;
השוואתמחירים,עלויותותשואות;ייעוץבדברהתנהלותפינ
נסיתועוד.
התזכירנועדגםלקבוע
כלליםלרישוישלנותנישירותימידעפיננסי,כלליםבענייןגישהשלספקישירותיםלמידעעל
לקוחות,וכןלקבועאת
חובות
יהםשלהגופיםהמחזיקיםבמידע,ובהםבנקיםוחברותכרטיסי
אשראיו
הממונהעלהפיקוחעלהתחום–
רשותניירותערך.
לפידבריההסברלתזכיר,מטרות
ההסדרההן
לאפשרפּריקוּתשלסלהשירותיםהפיננסיים,
להגביראתיכולתההשוואהשללקוחותביןספקיםפיננסייםשונים,לצמצםאתפעריהמידעבין
ספקים פיננסיים שונים
בנוגע
למאפיינים הייחודיים של לקוחות ולאפשר ללקוחות לקבל
בלחיצתכפתור תמ
ונהמלאה על מצבם הפיננסי בזמן אמת –ובכך
להסירחסמים לתחרות
בענףולייעלאתהשירותיםהפיננסייםבישראל.51
תזכיר
חוקמתןשירותימידעפיננסי,התש"ף–
2020
.
51
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
22
יצויןכיבימיםאלהפועלצוותבי
ן-משרדי(
ובו,
ביןהיתר,
נציגיםשלבנק
ישראל,
אגףהתקציבים,
רשות
נ
יירותערך
,רשותשוקההון
,רשותהתחרות
ומשרדהמשפטים)שעוסקבתחוםהכללת
נושאמתןשירותימידעפיננסיבמסגרתחוקההסדרים,לאחרהטמעתהערותהציבור.
52
2.3
אתגרים
2.3.1
פרטיות
ה
צרכ
נים
כאמורלעיל,אחתה
השלכות
שלהדיגיטציההמלאהשלתהליכיהקנייהוהתשלוםהיאהעובדה
שהםמותיריםמעיןשובלשלעקבותדיגיטלייםאחריהצרכנים.היכולתלנטרלעומקאתהמידע
האישישלצרכניםולצרףאותולשללהתנהגויותבמרחבהפיזיובמרחב
המקווןמציב
ה
אתגרים
חדשיםונוספיםלפרטיותהמשתמשים.
הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים פרסמה באפריל 2021
מסמך
בסוגיית ה
פרטיות
בהקשרשלאמצעיתשלוםמתקדמים,ו
לפיוארנקיםואפליקציותתשלום
מכילים
מידעאישירב
בעלפוטנציאל
ל
פגיעהבפרטיות.
53
הרשותבחנהאתתנאיהשימושומדיניותהפרטיותשלרובהיישומיםשהיו
בשוקבישראל
עד
אוגוסט2020
,ומבחינתה
עלהביןהשארכ
ך:
ההסכמה
להרשאת גישה לרכיבים ולמקורות מידע שונים בטלפונים ניידים ניתנת
כברירת מחדל בעת הרישום לשירותים האמורים.
הסכמה זו כוללת לא רק רכיבים
ההכרחייםלקיוםהשירותכגוןגישהאלרכיבה-
,
אלאגםלמידעשאינוהכרחי
NFC
כגון
גלריית התמונות, נתוני מיקום, לוח שנה וכדומה
(כל ההדגשות בפרק זה אינן
במקור.)ההסכמהבנויהבמתכונת
ואינהנעשיתכהסכמהאקטיביתבאמצעות
Opt-Out
כפישהיהרצויעבוררכיביםשאינםהכרחייםלמימושהשירות.
Opt-in
בחלק מהיישומים או השירותים נעשה
שימוש בק
ו
בצי עוגיות (
) שמאפשרים
ookies
c
אימות,מעקבואגירתמידעעל
המשתמשים,וההסכמהלשימושבעוגיותניתנתגםהיא
כברירת מחדל,
גם כאשר
לא מדובר בעוגיות חיוניות,
שהן בבחינת הכרח למימוש
השירות,
אלאלמטרותשלהתאמתשירות,פרסוםממוקדועוד.54
לפיהרשותמשמעות
הדברהיאכי
מידעאישירבנאסף,מעובדומועברלגורמיםמסחרייםלצורךפרסום
ממוקדללאהסכמהספציפיתלכך.
לפיהרשותרצוילהבהירבמפורטמההמידעהנאסף,מהממנוהכרחילשםקיום
השירות,ולאפשרהסכמהאקטיביתב-
לרכיביםשאינםהכרחיים
.נוסף
על
OptIn
52
זהרבוצר,עו"ד,צוותפיננסים,מחלקתשווקים,רשותהתחרות,דוא"ל,7
ביולי2021
;פרקט"ז
בהצעתחוקהתכניתהכלכלית(
תיקוני
חקיקהליישוםהמדיניותהכלכליתלשנותהתקציב2021
ו-
2022),התשפ"א–
2021
,עוסקבנושא"שירותמידעפיננסי"ועברבקריאה
ראשונה.
משרדהמשפטים,הרשותלהגנתהפרטיות,פרטיותבאמצעיתשלוםמתקדמיםלהעברתכספיםולתשלוםבבתיעסק,
22
באפריל2021
.
53
רועיגולדשמידט,
במבטראשוןעלעוגיותוטכנולוגיותזיהוימקווןנוספות,מרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,מרץ2021
.
54
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
23
כך
,רצוילספקהסברעלק
ו
בציהעוגיות,ולבקש
הסכמהנפרדת–גםהיאב-
OptIn
–לקובצי
עוגיותשאינןהכרחיות.
לפידוחהרשות,תנאיהשימושומדיניותהפרטיותשלהחברותאינ
םמתייחס
ים
לשאלה
מהקורהלמידעהאישישנאסףבמקרהשלהתנתקותמהשירות.לפיהדוחמומלץכי
התנתקותמשירותאוסיוםתקופתשירותומחיקתיישום
י
וביל
ו
להפסקתהשימוש
במידעועיבודולצ
ו
רכי
מסחר.
למרותההמלצותהמפורטותשלהדוח,נכתבבוגםכי"איןבדבריםלטעוןולולכאורהכי
אופןהפעלתםשלאמצעיםאלואינותקיןאושאינותואםלמתחייבמהוראות
הדין",אך
ההמלצותהמפ
ורטות מבטאות אתהדרך המיטביתליישום הוראות החוק
ול
הגנה על
פרטיות
המשתמשים.
לפי מענה הרשות
על
פנייתנו, ההמלצות נועדו להציע "פרקטיקה מיטבית" Practice) (Best
לחברות,אך
אי-אפשר
לחייבןבשינוימדיניותכיווןשפעילותןאיננהסותרתמפורשותאתהוראות
החוק.עוד
נכתבכיהמסמךנועדגםליידעאתהציבורולתרוםלהיווצרותושלשיחציבוריבנושא,
וכי
חיובהחברותלפעולבהתאםלהמלצותעשוילהטילעליהןנטלרגולטוריוכלכליכבדשעלול
להיותמגו
ל
גלאלהמשתמשים.
55
לשאלתנואםנדרשלתקןאתהחוקכדישיהיהאפשר
לחייבקבלתהסכמהבאמצעותInOpt
לצורךשימושב
יישומיםכאלה,השיבנציגהרשותכילשיטתםאיןלקונהספציפיתבהוראותהדין
הקייםהמחייבתאתתיקונןבהקשרזה,אךישצורךברפורמהרוחביתבהוראותהחוק,
והרשות
לוקחתחלקבגיבושוקידוםת
יקוניםלחוק.
לפי נציג הרשות, במרבית מסמכי המדיניות שנסקרו (עד אוגוסט 2020
)
צוין כי החברות
מתחייבותשלאלהעב
ירמידעעלמשתמשיםלצדשלישי
אלאבתנאיםמסוימיםשפורטו
(כגון
בהסכמתהמשתמשים)ורקלמטרותמסוימות(כגוןהשלמתרכ
ישה,מניעתשימושלאחוקיאו
מחלוקתמשפטית.)
באשרלשאלה
בענייןההשפעה
ה
אפשריתשלכניסתחברותרב-
לאומיותלפעילותבתחוםעל
פרטיותהמשתמשים,השיבנציגהרשותכיה
דוחנכתבטרםכני
סתןלשוקבישראל,
אך
ככלל,
כניסתםשלגורמיםבי
ן-לאומייםלשווקיםמסוימיםמציבהאתגרבהחלתהדיןהישראליעליהם.
בהקשרדנן,מדוברבעמידהבכלליאבטחתמידעהקבועיםבתקנותהגנתהפרטיות(אבטחת
מידע),התשע"ז–
2017
,
ובהקשריםשלרישוםמאגרימידעוכדומה.
עוזשנהב,מנהלמחלקתחדשנותופיתוחמדיניות,הרשותלהגנתהפרטיותבמשרדהמשפטים,מענהעלפנייתמרכזהמחקרוהמידע
55
שלהכנסת,27
ביוני2021
.
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
24
2.3.2
פערדיגיטלי
מקובללהתייחסלפעריםדיגיטליים
מכמההיבטים:
1.בעלותעלחיבורלאינטרנטוהתק
ני
קצה;2
.פערימיומנותשימוש;3
.
פעריםהקשוריםלעמדותביחסלטכנולוגיה.יצויןכיפער
דיגיטלי,אוכפישישהמכניםאותו"אי-
שוויוןדיגיטלי",משולבעלפיהחוקריםבדפוסיאי-
שוויון
אחרים
בתחומיםכ
דוגמתגזע,מעמדומגדר–
מהשמקובללכנות"פערמרובה."56
בהקשרשלישראלי,מקובללציין
כמהפעריםדיגיטלייםביןקבוצות,ו
בהםפערמבוססגיל–
קשישים לעומת צעירים; פער מבוסס לאום–
ערבים לעומת יהודים;
פער מבוסס דתיות–
חרדים לעומת אחרים;
פער מבוסס השכלה ו
פער סוציו-אקונומי –
המתבטאים בשונות
בשיעורי השימוש והמיומנות בטכנולוגיות מידע במתאם עם מצב כלכלי-
חברתי ועם רמת
השכלה.להלןיוצגוכמהנתוניםנבחריםשלהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהעלהפערהדיגיטלי
בהקשר
של
שירותיבנקאותדיגיטליים.
לוח5
:
שיעורבני20
ומעלההמ
שתמשיםבאינטרנטלשירותיבנקאותדיג
יטלייםוביצוע
תשלומים
באחוזים)(,לפיגיל–נתוניהסקרהחברתישלהלמ"ס,
2010
–
2020
57
כפישניתןלראותבלוח5
,ככלשעולההגיל,יורדשיעורהשימושבשירותיבנקאותדיגטליים.עם
זאת,בעשורהחולףעלהשיעורהשימושגםבקרבהקשישים(
+65)מ
-
11%
ל-
39%
.
לוח6
:
שיעורבני20
ומעלההמש
תמשיםבאינטרנטלשירותיבנקאותדיגיטלייםוביצוע
תשלומים לפי קבוצת אוכלוסייה
באחוזים)( – נתוניהסקר החברתי של הלמ"ס,
2010
–
2020
58
כפי ש
עולה מלוח 6
, שיעורי השימוש בבנקאות דיגיטלית בקרב ערבים נמוכים מאשר אצל
יהודים.עםזאת,שיעורהשימושבבנקאותד
יגיטליתבקרבערביםגדלפי
תשע
בעשורהאחרון.
רועיגולדשמידט,"
הפערהדיגיטליויישוםהמדיניותהממשלתיתלצמצומו מרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,",15
בספטמבר2020
.
56
הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,לוח17
:לקטנתוניםמתוךהסקרהחברתיבנושאשימושבאינטרנט,
6
ביולי2021
.
57
הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,לוח16
:
לקטנתוניםמתוךהסקרהחברתי
בנושאשימושבאינטרנט,
6
ביולי2021
.
58
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנ
ויותואתגרים
|
25
לוח7
:
שיעורהיהודיםבני20
ומעלההמ
ש
תמשיםבאינטרנטלשירותיבנקאותדיג
יטליים
וביצוע
תשלומים
באחוזים)(
,לפירמתדתיות–נתוניהסקרהחברתישלהלמ"ס,
2015
–
2020
59
כפישניתןלראותבלוח7
,שיעוריהשימושבבנקאותדיגיטליתבקרבחרדיםנמוכיםלעומתשאר
הקבוצות.עםזאת,שיעוריהשימושבבנקאותד
י
גיטלי
תבקרבחרדיםה
ו
כפלובתוך
חמש
שנים.
לפי נתוני הלמ"ס,
פערים
דיגיטליים קיימים גם ב
תחום השימוש באפליקציות להעברת
כספים:גיל:
%
50
מבני20
–
44
השתמשו60
באפליקציותלהעברתכספים,לעומת
%
13
מבני
65
ומעלה;לאום:
46%
מהיהודיםלעומת4%
בלבדמהערבים;
שיוך
דתי
בקרביהודים)(:
58%
מהחילונים,
%
43
מהמסורתיים,
%
48
מהדתייםו-
%
10
מהחרדים.61
המעברלסביבתשירותדיגיטליתולשימושנרחבבטכנולוגיותמיד
עהואבבחינתחרב
פיפיות:
מחד גיסא,
הטמעה של
השימושים האפשרי
ים הגלומ
ים בכלי
דיגיטציה מתקדמים,
ובהם גם
תשלומים מתקדמים וארנקים דיגיטליים, עשויה להשפיע ל
טובה: לאפשר נגישות לשירותים
בנקאייםמסוימיםמרחוק,לאפשרקנייהקלהונוחהבחנויותאובאינטרנטועוד.מאידךגיסא,
הדרהמןהמרחבהדיגיטליעקב
הי
עדרתשתית,ה
יעדרמכשירקצהמתאיםאומחסורבמיומנות
שימושבטכנולוגיהעשויהלהשפיעל
רעה,
להקשותולפגועבאפשרותלקבלשירותים–
בפרט
ככלשהם
עוברים
לרשתוהופכיםאתהשירותהפרונטלילנחלתןשלקבוצותמוחלשות.62
נראה כי
אף שבשלב
זה יישומים פיננסיים או שירותי תשלום
אינם
הכרח, גידול בהיקפי
השימושבהםו
בהיצעהשירותיםשהםיאפשרו
עלולל
יצור
מצבשבואוכלוסיותשונותלא
יוכלו ל
י
הנות מ
הם
מבחירה או בלית ברירה)( ובכך יודרו משירותים מסוימים או יקבלו
שירותנחותיחסיתלחלופותהמתקדמותיותר.
הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,לוח18
:לקטנתוניםמתוךהסקרהחברתיבנושאשימושבאינטרנט,6
ביולי2021
.
59
60
ב-
12
החודשיםשטרםהריאיוןלסקר(הסקרהחברתי2020
.)
61
הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,
לקטנתוניםמתוךהסקרהחברתיבנושאמסחרובנקאותברשת,
27
ביולי2021
.
62
רועיגולדשמידט,
אינטרנטושירותיםדיגיטלייםלאזרחיםותיקים מרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,,12
בפברואר2017
.
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
26
בהקשרזהראויגםלצייןכיכיוםלא
בכלמכשיריהטלפוןהחכמים
מותקן
שבבNFC
ולכןלאכל
מישישלוכרטיסחיובתומךEMV
יכוללממשאת
אפשרותהתשלוםנטולהמגעבאמצעותארנק
דיגיטלי.
במענה
על
פניית מרכז המחקר והמידע ציין נציג בנק ישראל63
כי היתרונות ואתגרי המעבר
לשירותי
םבדיגיטלאינםייחודייםלתחוםהבנקאותאלאמאפיינים
מגווןרחבשלשירותים,
ובהם
גםלמשלשירות
ירפוא
המרחוק,ועלקובעיהמדיניותלוודאכירמתהשירותלמיששירותדיגיטלי
אינו נגיש עבורו לא ת
י
פגע. לדבריו, הפיקוח
על הבנקים נקט צעדים רבים על מנת לוודא
שאזרחים ותיקים ואחרים אינם נפגעים מהמעבר המתמשך של מערכת הבנקאות למתן
שירותים בדיגיטל.
יצוין כי רוב
ההפניות
שצורפו
למענה
היו בנושא אוכלוסיית הקשישים ולא
בנושאש
לפעריםדיגיטלייםאחרים
(כפי
שהוצגולעיל).
64
באשרלאפליקציותהתשלוםצייןנציגבנקישראלכילמרותהגידולבנתחהשוקשלהן,
כרטיסי
חיוב"פשוטים"וכסףמזומןממשיכיםלהיות
אמצעיתשלוםשבתיהעסקמכבדים.כמוכן,לפי
דוחשפרסםבנקישראלבנושא
"שקל
דיגיטלי",היישום
שלו
יצטרך
להיבנותעלגביתשתיות
שלאבהכרחידרשוטלפוןחכםאוחיבורלאינטרנט(כגוןשעוןאוכרטיסחכם)ואף
ללא
תלות
בקיומושלחשבוןבנק,ובכךלהקלעלאוכלוסיות
שונותובהןכאלה
המתקשותבמעברלסביבת
דיגיטל.
65
2.3.3
הגנתסייבר
אמצעיתשלוםחדשנייםחשופיםגםלסיכוניסייברחדשים.במובןזה,לצדהיתרונותשלפתיחת
אמצעיתשלום
חדשנייםחשופיםגם
השוקלמגווןשחקנים,
ובהםשחקניםקטניםיותר,ישגםסיכוניםחדשיםבהגדלתהחשיפהשל
לסיכוניסייבר
השוק לתקיפות
סייבר ולתלות בתפקודן של תשתיות תקשורת,
וככל שחלקן של עסקאות
חדשים.במובןזה,
דיגיטליותמכללהעסקאות
יגדל,כךגםהחשיפהלסיכון
תגדל.
לצדהיתרונותשל
פתיחתהשוקלמגוון
להלןיוצגובקצרהסיכוניסייברעיקרייםכפישנסקרובדוחהסופישלהוועדהלקידוםאמצעי
שחקנים,ישגם
תשלוםמתקדמיםבישראל.66
סיכוניםחדשים
בהגדלתהחשיפהשל
ברמתהמקרו,לפיהדוחקיימיםכמהכשליםפוטנציאלייםבהגנתהסייברשלאמצעיתשלום
השוקלתקיפותסייבר
מהסוגדנן:
תחרותעללקוחותבמקוםהשקעהבאבטחה""–צרכניםנוטיםלהתמקדבחווי
ית
השימושולאבאבטחהולכןחברותנוטותלהסתירכשליאבטחה
;ו"הקצאהלאיעילהשלמשאבי
אבטחה"–
בשלריבויגורמיםבשרשרתהאספקהשלהשירות
גובר
החששמפניהימצאותהשל
יואבסופר,יועץלמשנהלנגידבנקישראל,מענהעלפנייתמרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,5
באוגוסט2021
.
63
64ביןהשארצייןנציגבנקישראל
אתהפרסומיםהאלה:העצמהדיגיטליתלאזרחיםותיקים;
הסדרתהמעברמעולםהבנקאותהמסורתית
לבנקאותישירה, ונושאיםנוספיםכגוןקדימותבמתןשירותבמוקדיםטלפוניים,ליוויומענהאגבסגירתסניפיםוהגברתהמודעות
הפיננסית
הדיגיטליתשלאזרחיםותיקים.ראו:בנקישראל,הפיקוחעלהבנקים,"סקירתפניותהציבורוצעדיםלהגנהעלהלקוח,"
אוקטובר2020
,עמ'
42-41
.
בנקישראל,
שקלדיגיטלישלבנקישראל:תועלותאפשריות,טיוטתמודלוסוגיותלבחינה,מאי2021
עמ',25
,
29
.
65
דוחסופי:הוועדהלקידוםהשימושבאמצעיתשלוםמתקדמים,יוני2017
עמ',24
-
25
.
66
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
27
חוליה חלשה מבחינת אבטחה בשרשרת זו. התפיסה הרווחת בהקשר זה היא כי
חוזקה של
האבטחהכחוזקהשלהחוליההחלשהביותר–
לכןגםהקצאהנרחבתשלמשאבים
עלולהל
רדת
לטמיוןבהיעדרהשקעהבחוליההחלשה.
באשרלסוגיאיומיהסייברהקונקרטיים,לפיהדוח
אפ
שרלהגדירשלוש
הסוגים
שלאיומיםעל
שלביאימותהזהותוהעסקהעצמה:
התחזות–באמצעותגנבתפרטים,,השגתםבמרמה,
העתקהועוד,גורמיםשאינםהבעליםאו
מורשיהגישהיכוליםלבצעתשלום.כליםאפשריים
הם
פריצהאושחזורמאגרים,מתקפותדיוג
(Phishing),גנבתמידעה
נמצא
בעוגיות(cookies)
ועוד.
זיוףוניצוללרעה–
התערבותבתהליךההתקשרותביןספקהשירותללקוחאובאמצעיהקצה
בכליםשוניםעשוילאפשרלשנותאתהטרנסאקציהולהעבירכסףלגורםאחרללאידיעתבעל
החשבון,בעתשזהמשתמשביישום.
מניעת שירות –
ניתן לפגוע במערכת או להשבית תשתיות תומכות וכך לפגוע באפשרות
להשתמש בשירות –
למשל באמצעות יצירת עומס גדול על המערכת עם בקשות גישה
פיקטיביות.
לפי תשובת מערך הסייבר הלאומי
לע פנייתנו,
לצד סיכונים אלה,
אפשר לאפיין
עוד כמה
67
סיכוניםמרכזיים:
זהותהיצרןשלהארנקאוהאפליקציה–במקריםשלשימושבארנקממקורלאידועאולא
מהימן קיים חשש
שתוקף יפרסם ארנק עם חולשות או הטמנות (החדרה של רכיב "זדוני"
למערכת.)
מקורהורדהלאלגיטימי–
הורדהשלתוכנותאויישומיםממקורלאלגיטימישלאבודקאת
אבטחתהמידעוהגנתהסייברשלארנקאואפליקציהחושףאתהמשתמשלתקיפה.
מידעאישי–בחלקמהיישומיםיכוללהי
מצאמידעאישינרחבמלבד
פרטיאמצעיתשלום,
ולכן
לפריצהאוגישהלאמבוקרתליישוםיכולותלהיותהשלכותנרחבותמעברלא
ובדןכסף.
אחריות
ושירות–
לפיתשובתמערךהסייבר,ישלבחוןגםמהןההגנותהצרכניותהקיימותכיום
במקרהשלדליפתמידע,שימושלרעהבחולשהשלארנקאוגנבה.
68
2.4
כניסהשלשחקניםרב-לא
ומייםהשולטיםבשווקידאטהאחרים
בשנים האחרונות החל דיון נרחב ב
נוגע לדומיננטיות של מספר מצומצם של תאגידים רב-
לאומיים בשווקי המידע. דומיננטיות זו באה לידי ביטוי בקיומם של שווקים מסוימים
שבהם
עדיטאיטופרנקל,ראשאגףקשריממשל,אגףבכירמדיניות,מערךהסייברהלאומי,משרדראשהממשלה,"מידעבנושאהגנתסייבר
67
באמצעיתשלוםמתקדמיםובארנקיםדיגיטליים",מענהעל
פנייתמרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,7
ביולי2021
.
מערךהסייברהלאומי,משרדראשהממשלה,מענהעלפנייתמרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,דוא"ל,7
ביולי2021
.
68
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
28
פועליםשחקןאחדאושנייםשיש
להםשליטהבחלקהארישלהשוק,וכן
בהתרחבותאנכיתשל
חברות אלה, כך שבתחומים מסוימים הם שולטים לא רק על שכבת המידע אלא על שכבות
נוספותכגון תוכנה אוחומרה. כך לדוגמ
ה,לפי מסמךשל מרכזהמחקרוהמידעשל הכנסת
משנת2018
,נתחהשוק
שלגוגלבשוקמנועיהחיפושהיהבאותהשנהכ-
97%
(לעומת90%
בעולם).בשוקהדפדפנים,73%
מהגולשיםבישראל
השתמשו
ב"כרום"שלגוגל(60%
בעולם.)
בשוקהרשתותהחברתיות,היושיעוריהשימוששלפייסבוק85%
לעומת68%
בעולם,בפער
ניכרמוליישומיםאחרים,אםכיבתחוםזהקיימתנטייהלהשתמשביותרמשירותאחד(-
ulti
m
.)
homing
69
אףשבשלבזה,לכניסהשלשחקניםרב-
לאומייםישפוטנציאלחשובבהגברתהתחרותיות
בשוק שירותי התשלום והארנקים, הנשלט בישראל כרגע באופן כמעט בלעדי
על ידי
הבנקים וחברות האשראי,
נראה כי יש מקום לעקוב אחר התפתחות השוק
ולבחון את
מעורבותןשלענקיותהרשתבהמשך.
לענקיותהרשתישזהכברשליטהבחלקניכרמאודמהמידעשלהמשתמשים,מיומנותגבוהה
לענקיותהרשתישזה
כברשליטהבחלק
בפיתוח ממשקי מ
שתמש ו
חשיפה רחבה למשתמשים –
שבאה לידי ביטוי למשל בכך
ניכרמאודמהמידע
שמשתמשים רבים כבר רשומים לשירותים
מסוימי
ם של חברות אלה, שמציעים
נקודת גישה
שלהמשתמשים,
אחתלכללהשירותים.כמוכן,ישלהן
משאביםניכרים
שיכוליםלסייעבכניסהלשווקיםחדשים
מיומנותגבוהה
בפיתוחממשקי
אומשיקיםלתחומיפעילותם.נוסףעלכך
,נראהכי
ארנקיםדיגיטלייםהםבבחינתהזדמנות
משתמשוחשיפה
עבורענקיותהרשתלקבלדריסתרגלגדולהיותרבתהליכיהשלמתהעסקה–
הןבמרחבהפיזי
רחבהלמשתמשים
והןבמרחבהמקוון,ובכך
בהשלמתשרש
רתהמידעעלהמשתמש(למשל:החיבורביןמידעעל
תחומי
ה
עניין של המשתמש, על דפוסי ה
חיפוש שלו ועל
פרטי ביצוע
קנייה מקוונת או קנייה
פיזית.)
לצד
החששותמדומינ
נטיותשלשחקניםבשוקיהמידענדונועלידירגולטוריםבעולםטענות
בדברת
יעדוףמוצרים,דחיקתמתחרים,מיזוגאנכיוהתנייתשימושבמוצראחדכדילקבלמוצר
אחר(התלייתמוצרים).
בנושא,
לאמופרךלחשובשבאמצעותטכנולוגיה
70לפידוחשלה-
OECD
ובסיסצרכניםרחביוכלוענקיותהטכנולוגיהלהפוךלמונופ
ו
ליןעלהממשקיםעםלקוחות
כך
שהבנקים יספקו שירותים ואילו ענקיות
ה
טכנולוגיה ישלטו בממשק
עם הלקוחות. לפי הדוח,
בתרחיש כ
זה
רמת
התחרותיות עלולה
לשובולצנוחולגרום לאפקט הפוך מזה הנגרם מעצם
כניסתןשלהענקיותלתחוםהפיננסי-
בנקאי.71
נעםבוטוש,בתחןרוטנברגומאיראזנקוט,
אתגריםוהזדמנויותבפעילותענקיותהאינטרנטבישראל מרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,,
69
9
בדצמבר2018
.
שם.
70
71OECD,DigitalDisruptioninBankinganditsImpactonCompetition,OECDPublishing,Paris,2000,pp.21–24.
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
29
3
. אסדרתהשימושבאמצעיתשלוםמתקדמים
בינואר 2019
הושלמה חקיקתו של חוק שירותי תשלום, התשע"ט–
2019
. לפי דברי ההסבר
להצעתהחוק, התפתחויות טכנולוגיות
כגון האינטרנט והטלפונים החכמים גרמו לעלייהחדה
בהיקפיהמסחרהאלקטרוני
ולהתפתחותםשלאמצעיתשלוםחדשיםומשוכללים.
החוקנועד
להתאיםאתהתשתיתהמשפטיתהקיימתלפעילותבאמצעיתשלוםמתקדמים
תוךשמירהעל
"ניטרליותטכנולוגית"כך שלאיידרשלשנותותדירבעקבות שינוייםבמגווןהיישומיםלביצוע
תשלומים.
עודצויןבדבריההסברכי
נדרשתהסדרהבשנירבדיםעיקריים
שלהתחום:"היבטירישויופיקוח
של הגופים הנותנים שירותי תשלום (שכן על חלקם לא חל כיום משטר פיקוח"), ו"
אסדרת
היחסים החוזיים וההגנות הצרכניות שיחולו במסגרת מתן שירותי תשלום". החוק מסדיר את
הרובדהשני,אךאינועוסקבסוגייתהרישוישלנותנישירותיתשלום–
אשרכאמור,אינומוסדר
במלואוכיום.
באוגוסט2018
פרסםמשרדהאוצראת"
תזכירחוקהפיקוחעלשירותיםפיננסיים(שירותים
פיננסייםמוסדרים()
תיקוןמס()...'
מתןשירותיתשלום),התשע"ח–
2018
"
,שנועדלהסדיראת
פעילותםשלנותנישירותיתשלום.
לפיפרסוםשלמשרדהמשפטיםבנושא72
עיקריהתזכיר
הםאלה:
קביעתרגולטורוסמכויותהפיקוח–
הממונהעלשוקההון,ביטוחוחיסכוןיוסמךלפקחגםעל
פעילותשלמתןשירותיתשלום(להלן:"המפקח").בעלרישיוןלמתןשירותיתשלוםיהיה"נותן
שירותיםפיננסיים"כהגדרתובחוקשירותיםפיננסיים
מוסדרים.
חובתרישויוקבלתהיתרישליטהוהחזקהבבעלהרישיון–
עיסוקבמתןשירותיתשלוםיותנה
בקבלת רישיון בסיסי או מורחב מהמפקח, שייקבע בהתאם להיקף הפעילות השנתי של נותן
שירותי התשלום. כמו כן, מוצע לקבוע במסגרת חובת הרישוי דרישות סף ושיקולים נוספים
שהמפקח
רשאילשקולבמתןרישיון.
הגבלותמיוחדותעלבעלרישיוןלמתןשירותיתשלום–
נוסף
לעהמגבלותהכלליותהחלות
לפיהוראותהחוקעלכלנותניהשירותיםהפיננסיים,יחולועלבעלרישיוןלמתןשירותיתשלום
גםהגבלותייחודיות,האופייניותלעיסוקוכנותןשירותיתשלום:חובהלשמור
כספיםבנאמנות,
הוראותבענייןייחודהעיסוק,הוראותלענייןהצגתעלויותהשירותיםהניתניםעלידיבעלהרישיון
ועוד.
משרדהמשפטים,הרשותלאיסורהלבנתהון,
פורסםתזכירחוקהפיקוחעלשירותיםפיננסייםהמסדיראתפעילותנותנישירותיתשלום,
72
22
באוגוסט2018
.
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארנקיםואמצעיתשלוםדיגיטליים:הזדמנויותואתגרים
|
30
תנאיהגישהלמערכות
תשלומיםמבוקרות–בתזכירמוצעלאפשר
לבעלירישיוןלמתןשירותי
תשלום להשתתף, כמ
שתתפים ישירים או עקיפים, במערכות התשלומים המבוקרות (לרבות
מס"בושב"א),אשרנמצאותבבעלותםשלהבנקיםהגדוליםבישראל.בהוראהזונכלל
גיבוש
כללים לדרישות חיבור הוגנות שיאפשרו השתתפות של בעלי רישיון למתן שירותי תשלום
במערכתהתשלומיםהמופעלתעליד
יו.
אותןדרישותלאיטילוהגבלותשאינןנחוצותאויַָפלובין
המשת
תפיםלביןהמבקשיםלהשתתףבמערכותתשלומיםמבוקרות,ומפעילמערכתמבוקרת
לאיוכללסרבלאפשרחיבורשלנותןשירותיתשלוםלמערכתמטעמיםבלתיסבירים.
לפיהמידעשברשותנו,תזכירהחוקהאמורלאקודםעדכהו
עלכן
טרםהוסדרנושאהרישוישל
ספקישירותיתשלום,
זאת,ביןהשאר,נוכחמחלוקתבאשרלגורםשיפקחעלהרישוישלספקי
שירותיתשלום.לפיהתזכיר,
הרגולטורהיהאמורלהיותרשותשוקההון,ביטוחוחיסכון,ואולם
בהמשךהכריעשרהאוצרלשעברחברהכנסתישראלכץעלהעברתהפיקוח
ע
להתחוםלרשות
ניירותערך.
לפיהחלטתממשלהמאוגוסט2021
בנושא"קידוםשוקהתשלומיםבישראל–
הסדרתהעיסוק
בשירותיתשלום",
הפיקוחוהאסדה
בנושאי
ת
בצע
ועלידירשותניירותערך,
אךשרהאוצררשאי
למנותבמקוםהרשותעובדמשרדהאוצרלמפקח.
כמוכן
,שרהאוצררשאי
להורותכיגופים
מסוימיםי
י
דרשולקבלרישיוןמ
בנקישראלאםהדברנדרשלצורךשמירהעליציבותהמערכת
הפיננסית.73
כמו כן,
לפי
החלטת הממשלהיש
להטיל עלשר האוצרושר המשפטים לקדם תוך150
ימים
ממועד ההחלטה ת
זכיר
חוק להסדרת מתן שירותי תשלוםותזכיר חוק נוסף שיאפשר שירותי
ייזוםתשלומים.
74
יצוין כי נושא זה הופיע בטיוטת התוכנית הכלכלית – משרד האוצר, התוכנית הכלכלית לשנים 2022
-
2021
, "קידום שוק התשלומים
73
בישראל–
הסדרתהעיסוקבשירותיתשלום",יולי2021
עמ',168-165
אךלאנכללבהצעתחוקההסדריםשהונחהעלשולחןהכנסת.
–
החלטה215
שלהממשלהה-
36
,קידוםשוקהתשלומיםבישראל:הסדרתהעיסוקבשירותיתשלום,
1
באוגוסט2021
.
שם.
74
הכנסת–מרכזהמחקרוהמידע
www.knesset.gov.il/mmm