חומר רקע
ילדימבקשי מקלטבישראל -חיים במרחב עוין ומנוכר
ניירעמדה
פברואר2022
"אני כבררגיל לזה,זה לא מזיזלי. מכיתה ג'שאני נוסע באוטובוסאףאחדלא יושב לידי, או
שעוברים מקום כשאני מתיישב"; "רק שבועשעברמישהוירק עליי באוטובוס, צעקשאני
מסתננתמסריחה" (
סמסון וארסמה(שמות בדויים), חניכים במועדוןהנוערשלא.ס.ף)
על פי הערכות ארגוני פליטים, גדלים בישראל כ-
8,000
ילדים1
של מבקשי מקלט שרובם
מאריתריאה ומסודן. שהייתם רבת השנים בישראל של מבקשי המקלט מארצות אלה חוקית
ומעוגנת במדיניות ממשלתית של הגנה זמנית, שכן
מדינת ישראל מכירה בסכנת החיים שנשקפת
להם אםיחזרולארצותהמוצא.
אף שהרוב המוחלט של ילדי מבקשי המקלט נולדו בארץ, שפוטנציאל ההתפתחות שלהם תקין
לחלוטין, ושהם לומדים במערכת החינוך הממלכתית מגיל 3
הם סובלים מפערים התפתחותיים,,
לימודיים ושפתיים חמורים.2 פערים
אלו נובעים ממגוון סיבות, בכללן -
השנים שבהן שהוהילדים
בתת-
תנאים במסגרות פיראטיות ומסוכנות לגיל הרך (ה"בייביסיטרים)"3
, וכן מחיים ללא מעמד
קבע,ללא הזכויותהנלוות למעמד זה,ובמצוקה כלכלית.
על הקשיים האלה מתווספים מכשולים נוספים שמדגישים ומגבירים את הניכור והעוינות כלפי
קהילת מבקשי המקלט בכלל, וילדי הקהילה בפרט: יש רשויות מקומיות שמסרבות לרשום ילדי
מבקשי מקלט שעברו להתגורר בתחומן למוסדות החינוך בעיר, ויש כאלה שמפרידות בין ילדי
מבקשי מקלט לילדי אזרחיםישראלים.ההפרדה גורמת נזק כבדלילדי מבקשיהמקלט-
להשפלה
קשה, תיוג חברתי, נזקים חינוכיים וקוגניטיביים ופגיעה בהתפתחותם התקינה.
ההפרדה
מעודדת
חוסר סובלנותוגזענות הקיימיםממילא כלפי
אוכלוסיית מבקשיהמקלט בישראל.
ילדי מבקשי המקלט חווים עוינות וגזענות במרחב הציבורי מגיל צעיר -
בגני המשחקים, בבתי
הספר, באוטובוס וברחוב. הם חשופים לשלל התנהגויות קשות מצד עוברים ושבים, שכנים, ילדים
אחרים, "פעילי גירוש", ועוד. התנהגויות אלה כוללות הערות, קללות, יריקות וכתובות נאצה על
קירות ובסביבת בתי הספר והמועדוניות שבהם הם לומדים. כך, למשל, לפני כמה שבועות "קיבלו
את פניהם" של בני הנוער שהגיעו לפעילות במועדון הנוער של א.ס.ף דפים מודפסים עם ציור
גולגולות והכיתוב הגזעני "זהירות מסתנן לפניך", ופעילים קיצוניים הגיעו לשערי המועדון ובמשך
שעה ארוכה קראו לעבר הנערים והנערות קריאות גנאי ועלבונות. לפעמים ההתנהגות העוינת באה
לידי ביטוי "רק" בהימנעות או התרחקות, למשל -
הימנעות מישיבה ליד ילד שנוסע באוטובוס;
הימנעות" זו היא לאפחות פוגענית וגזענית."
אףשלרובצוותיהחינוךהעובדיםעםילדימבקשיהמקלטמחויביםומגויסיםלאתגריםהחינוכיים
והלימודייםהכרוכים בכך,הםמתמודדיםעם קשיים רבים שנובעים מאיהכרתהרקע שלהילדים
ושלמאפייניהקהילה,מהיעדרהכשרהוליווימקצועייםמספיקיםומהיעדרשירותיםמוסדריםשל
גישור שפתי ותרבותי במרבית מוסדות החינוך. יש אפוא צורך במענה מערכתי רחב ובתמיכה
והכשרה מקיפות לצוותי חינוך אלה. לצד זאת -
יש צורך בהתמודדות עם תופעות שוליים,
1
ראו דוח מרכז
המידע
והמחקר של הכנסת :בשנת הלימודים תשפ"א למדו במערכת החינוך כ-
6,400
תלמידים
שהוריהם מאריתריאה ומסודן, ולמספר זה יש להוסיף את ילדים בגילאי 3-0
. לפי הערכות ארגוני הפליטים המספר
הכוללמגיע לכ-
8,000
.
2
א.ס.ף -
ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל וספריית גן לוינסקי, ילדי
מבקשי
מקלט בישראל -
סוגיות
מרכזיות ואתגריםבתחום החי
נוך
(דצמבר 2019
)
3
ר' ד"ר יעל אמיר, פרופ' מישל סלואן, דו"ח מחקר: מיפוי התנאים ההתפתחותיים ב"מחסני הילדים", הגנים
הפיראטייםבהם שוהים ילדי מהגרי העבודה ומבקשי המקלט בישראל אוניברסיטת תל אביב,, 2016
)
1
המדווחות מעת לעת, של אמירות והתנהגויות המגלות דעות קדומות מצד גננת, מורה או סייעת
כלפיהילדיםוהוריהם.
חינוך לחיים בשותפות ולמניעת גזענות מתחיל בהכרת האחר/ת והשונה ובתהליך
אינטרוספקטיבי, אמיץ, של המחנכים והמחנכות -
עוד במהלך הכשרתם וגם לאחר מכן -
עם
הדעות הקדומות והחסמים כלפי האחר הנמצאים במרחב השיח הציבורי הישראלי. חינוך כזה
דורש הכללה של כל קבוצות וגווני הילדים בחברה, ובכלל זה ילדי מבקשי המקלט, כבר מהגיל
הרך, וממשיך בשילובם במוסדות חינוך ובפעילויות במסגרות החינוך הלא-
פורמלי, לצד ילדי
ישראלים. כפי שעולה גם מהניסיון המצטבר בא.ס.ף, רק שילוב ופעילויות של היכרות ושיח
משמעותי וכן יסייעו בצמצום פערי העוינות והניכור הקיימים כיום כלפי ילדיםאלה.
יש לזכור: שילוב וחינוך לחיים בשותפות יתרום לא רק לילדי מבקשי המקלט, אלא גם לילדי
הישראלים ולחברה הישראלית כולה, שכן הכלת ילדים ממוצאים שונים ובעלי צרכים שונים
הופכתאתחבריהםלספסלהלימודיםלסובלנייםיותר,לאחראיםיותרכלפיזולתםולבעלייכולת
טובה יותרלהצליח בעתיד בסביבה מגוונת מבחינת חברתית, תרבותית ואתנית.
לפרטיםנוספים:עו"דאורלילוינזון-
סלע,א.ס.ף-
ארגוןסיועלפליטיםולמבקשימקלטבישראל
0502717238
[email protected]
2