חומר רקע
ועדת חקיקה(פלילי)
יו"ר הועדה:
מ"מ :
סגן :
ד"רנחשון שוחט
, עו"ד
עו"ד שאדי דבאח
עו"ד חיה ציון זכאי
עו"ד טליה טוני גרידיש
עו"ד זאב לקט
עו"ד גד זילברשלג
עו"ד גלית רוטנברג
ח
' באייר, תשפ"ב
9.5.2022
לכבוד
ח"כ גלעדקריב
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
כנסתישראל
ירושלים
מכובד
נו,
הנדון: הצעת חוקיסוד: זכויות
בהליך הפלילי
אנו מתכבדים להגיש לוועדה הנכבדה נייר עמדה מטעם ועדת חקיקה (פלילי) של לשכת עורכי הדין
בהתייחסלהצעת חוק היסוד שבנדון.
א. עמדתהמוצא
1.
לשכת עורכי הדין רואה חשיבות עצומה בקידומה של הצעת חוק היסוד ותומכת בה בכל פה. ראוי
ומתבקש ש
חוק
תה של מדינה דמוקרטית ת
עגן במפורש את התנאים להפעלתו של המשפט הפלילי
כלפי אזרחיה וערובות המוקנות לאזרחים למניעת פגיעה
בלתי-מוצדקת בזכו
יותיהם החוקתיות.
לשכתעורכיהדיןמברכתעלהי
וזמהומודהלגורמיםששקדועלגיבושהשלהצעתהחוק.אנומודים
עלהאפשרותשניתנהלנציגיועדתחקיקה(פלילי)בלשכתעורכיהדיןלהיותשותפיםלדיוניםשנערכו
במשרד המשפטים בקשר לגיבוש תכניה של ההצעה וכן על
ההזדמנות להגיש נייר עמדה נוסף זה.
נשמחלעמודלרשותה שלהוועדה הנכבדה במהלך הדיונים בהצעתחוקהיסוד.
2.
חשיבותו של חוק היסוד נובעת מכך שבתחום המשפט הפלילי המדינה מפעילה סמכויותיה, וכוח
כופה,כלפיהאזרחתוךפגיעהאוהגבלהשלחירויותיסוד.מדוברבמצביםשבהםניכרפערהכוחות
העצוםשביןהמדינהלביןהפרט.לכןישנהחשיבו
תרבהלעיגונםשלהתנאים
להפעלתהסמכותמצד
המדינה, שלחזקתהחפות וכן שלהזכות להליך הוגןורכיביה (בשלב החקירה, בשלב ניהול המשפט
ובשלבההכרעה) ולביטוי מעמדםהחוקתי.
3.
להסדרה בחוק היסוד החדש צפויה להיות השפעה משמעותית, לדורות, על רמת המחויבות של
מערכתהמשפטבישראללהגנהעלחפיםמפשעמפניהרשעתשווא,לשמירהעלכבודהאדם,למימוש
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש 10, תל-
אביב 64731
טל:', 1-599-500-606
פקס:, 03-6918696
רח' שופן 1
, ירושלים 92190
טל:', 1-599-500-606
פקס:,02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
שלעקרונותהגינותההליךוהשוויוןבפניהחוקולמניעתפגיעהשרירותיתאובלתי-
מידתיתבזכויות
הפרט.
בד בבד, לחוק היסוד משמעות דקלרטיבית, והוא מהווה חלק מתבקש מ"תעודת הזהות"
המבטאת את ערכי הליבה של מדינתישראל כמדינה יהודיתודמוקרטית.
4.
מעברלעצםקידומהשלההצעה,אנוסבוריםכיחקיקתחוקיסודכהמשמעותימהו
והגםהזדמנות
חשובהלעיגוןפוזיטיבישלאותןזכויותשמעמדןהחוקתימוכר,הןבפסיקתביתהמשפטהעליוןשל
ישראל והן בחוקות של מדינות דמוקרטיות נוספות. כמו כן, יש לתת את הדעת על היחס הראוי בין
ההסדרה במסגרת חוק היסודלבין ה
ה
סדרה
המפורטת בחקיקה רגילה.
5.
בנייר עמדה זה, כנייר ראשוני, נבקש לעמוד על מספר תכנים שלדעתנו ראויים להיכלל בחוק היסוד
החדש, ושאינם מקבלים ביטוי מספק במסגרת ההצעה
, לדעתנו. בהמשך לנייר עמדה זה, אנו
מעמידים עצמנו לרשות ועדת חוקה, חוק ומשפט ונשמח להרחיב ההתייחסות בקשר לסוגיות
ספציפיות שיידונו במסגרת הדיונים בוועדה.
ב. המלצות כלליות
6.
מטבעו של חוק יסוד שהוא מסדיר הזכויות והעקרונות המנחים, כאשר הסדרה פרטנית מתבצעת
בדרך כלל באמצעות חוקים ותקנות נלווים. אחד האתגרים בגיבושו של חוק היסוד החדש הוא
לקבוע את היקף ההסדרה והפירוט במסגרת חוק היסוד החדש, לעומת ההסדרה בחוקים קיימים,
בהלכה הפסוקה או בהצעות חוק שעומדות על הפרק, כגון חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב,]
תשמ"ב-
1982
(
החסד"פ""); פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-
1971
(
פקודת הראיות"";)
החקיקה העוסקת במעצרים, ובתפיסה וחיפוש, לרבות הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות
אכיפה – המצאה, חיפוש ותפיסה), התשע"ד-
2014); דוקטרינת ההגנה מן הצדק המעוגנת בפסיקה
ובסעיף149
לחוקהעונשין,תשל"ז-
1977
(
חוקהעונשין"";)
וכןהצעתחוקסדרהדיןהפלילי(חקירת
חשודים) (תיקון מס' 9), התשע"ח-
2018
( )
הצעת חוק חקירתחשודים"".)
7.
ההצעה, בנוסחה הנוכחי, מבוססת על מודל הסדרה כללי, המתרכז במספר מצומצם של זכויות
ועקרונות יסוד. אנו סבורים כי מעבר להסדרה המוצעת, ישנם מספר נושאים נוספים המצויים
"בליבה הקשה" של חזקת החפות ושל הזכות להליך פלילי הוגן שראוי כי יקבלו ביטוי מפורש
במסגרתחוקהיסוד.
8.
בנייר זהנכלול הצעתנו
להסדרתהנושאיםהבאים במסגרתחוק היסוד:
-
הגדרות מוסדיות המהוות חלק מתנאיה
בסיסל
מימוש הזכותלהליך הוגן.
-
הגדרתהתחולהעל הליכים פליליים ומעין-
פליליים באשר הם.
-
עיגונושלעיקרון"ההגנה
השיוויונית"
כנדבךהכרחיבהגשמתהזכותלהליךהוגן(השוו:התיקון
ה-
14
לחוק של ארצות הברית,ה-
Equal Protection Clause
.)
-
הגדרתזכויות מינימליותהעומדותלכל מי שנאשםבעבירהפלילית–
זכויותהכרחיותהנגזרות
מהזכותלהליךהוגן(השוו: סעיף6(3
)לאמנההאירופיתלזכויותאדם,וסעיפיהחוק שלארצות
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש 10, תל-
אביב 64731
טל:', 1-599-500-606
פקס:, 03-6918696
רח' שופן 1
, ירושלים 92190
טל:', 1-599-500-606
פקס:,02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
הברית.)
נתייחס לדרישות אינהרנטיות הטבועות בזכות להליך הוגן המיועדות לצמצם את פער
הכוחות העצום שבין ר
שויות האכיפה לבין הנאשמים. בכלל זה נתייחס לעיקרון ה-
Equality
of Arms
המעוגן באמנה האירופית לזכויות אדם; ל"זכות השתתפות אפקטיבית בהליך
המשפטי"; לזכות לקבלת מידע ולעיון בחומר החקירה; לזכות להיערך לניהול ההגנה באופן
אפקטיבי(בהיבטיהזמןהסבירוהגישהלמידעהנדרש);לחובתההנמקהשלפסקידיןוהחלטות
שיפוטיות המגבילות זכויות אדם או משפיעות על מימושה של הזכות להליך הוגן; לזכות
החקירההנגדית;לזכות הנאשםלזמןעדיםוהצגת ראיות.
-
נתייחסלזכותההיוועצותבעורך-
דיןולחשיבותשלעיגונהבהתאמהלהסדרההמוצעתבמסגרת
הצעתחוקסדרהדיןהפלילי(חקירתחשודים)(תיקוןמס'9)התשע"ח-
2018
להלן:("הצעתחוק
חקירת חשודים"). בנוסף, יש לעגן בחוק היסוד הזיקה בין הזכות להליך הוגן לבין שמירה על
חיסיון
עו"ד-
לקוח.
-
עיגונה החוקתי המפורש של דרישת ההוכחה מעבר לספק סביר
ה
מהווה
"ספינת הדגל" של
מחויבות המשפט להגנה על חפים מפשע, והמוכרת כזכות חוקתית בפסיקת בתי המשפט
בישראלובמדינות נוספות.
-
עיגונה המפורש של זכות השתיקה (מעברלחיסיון מפני הפללה עצמית.)
-
עיגון העיקרון הפרשני לפיו היכן שניתן דין לשני פירושים סבירים, תחול הפרשנות המקלה עם
הנאשם (כביטוי חשוב לעיקרון החוקיות המהוה תנאי יסודילהגינות ההליך הפלילי).
9.
בנוסף,נביע להלןהסתייגות כלפי סעיף"שמירתהדינים" שנכלל בהצעתהחוק.
10
.
מעבר להערות כלפי הצעת חוק היסוד עצמה,
אנו סבורים כי ישנה חשיבות רבה ל
קידומה בהקדם,,
של הצעתחוקחקירת חשודים,הכוללתהסדרה מפורטת יותר שלחלק מהתכנים הנ"ל,ושל תכנים
נוספיםבעליחשיבותמעשיתרבהלהגנהעלזכויותיהםשלחשודיםושלנאשמים.הדיוןבתכניהשל
הצעת חוק היסוד ובנקודת האיזון החוקתית, הלכ
ה למעשה, גולש באופן בלתי-
נמנע להסדרה
המפורטות יותר של התנאים להגשמת זכות ההיוועצות, זכות השתיקה ולהבטחת הגינותה של
החקירה,המוסדרים בהצעתחוק חקירת חשודים.לדעתנומתבקש כי ליבונם של הנושאיםיתייחס
לארקלהצעתחוקהיסוד,אלאבחשיבותלאפחותה,גםלהסדרההמפורטתהדרושהבחוקחקירת
חשודים.
11
.
להלן הערותוהמלצות ראשוניות.
ג.
מהותו של הליך הוגןו
הגדרות מוסדיות
12
.
בדברי ההסבר לסעיף 3
להצעה מצויה ההתייחסות לכך ש הליך הוגן משמעותו, בין השאר,"
שההליךמתנהלבשוויון,ללאמשואפניםאועינוידין,באופןברורובדרךשמאפשרתלאדםלממש,
הלכהלמעשה,את זכויותיו המהותיות והדיוניותלפיהדין". אנו סבורים כי רכיביה המרכזיים של
הגדרה זו צריכים לקבל ביטוי במסגרת חוק היסודעצמו.
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש 10, תל-
אביב 64731
טל:', 1-599-500-606
פקס:, 03-6918696
רח' שופן 1
, ירושלים 92190
טל:', 1-599-500-606
פקס:,02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
13
.
הזכות להליך הוגן מחייבת בראש וראשונה הגדרות יסוד מוסדיות, שיש לדעתנו מקום לעיגונן
המפורש.כךלמשל,סעיף6(1
)
לאמנההאירופיתלזכויותאדםמעגןהזכותלמשפטהוגןופומבי,תוך
זמן סביר, בפני מותב עצמאיונטול פניות שמונה על-
פי החוק.1
14
. נוסח מוקדם יותר
לסעיף 3
להצעת חוק היסוד קבע כי
"אדם זכאי לכך שהליך פלילי שהוא
צד לו,
יהיה הוגן, ובכלל זה יתנהל ללא משוא פנים" לשיטתנו,.
ראוי
לאמץ הגדרה המעגנת, בין השאר,
את הזכותלהישפטתוךזמןסביר,בפנימותבמוסמךכדין,עצמאיונטולפניות"",בדומהלהסדרה
הנכללת באמנה האירופית לזכויות אדם.
כמו כן, יש לבטא את הדרישה לניהול הליך שוויוני בחוק
היסוד עצמו, ולא בדבריההסבר בלבד (ראו הרחבהנוספת בפרקה' להלן.)
ד. הגדרת התחולהעלהליכים פליליים ומעין פלילייםבאשרהם
15
. אנו ממליצים להגדיר תחולתן של הזכויות שתע
וגנה בחוק היסוד החדש בהליכים פליליים באשר
הם, ולשלביהם השונים
שלב החקירה, שלב ניהול המשפט ושלב הכרעת הדין, לפי ההקשר)(
וכן
בהליכים "מעין פליליים" במהותם
. על חוק היסוד לבטא בעניין זה תפיסה מהותית-
תכליתית
שמרכזה העיקרון של הכפפת שיקול-
הדעת הנוגע לשלילת זכויות הפרט מצד רשויות המדינה
לאיזונים החוקתיים. ישלהימנע מניסוחהמקדם בעניין זה
הב
חנות נוקשות.
16
. ביטויין של חזקת החפות והזכות להליך הוגן ניכר גם ובמיוחד בשלבים שקודמים להגשת כתב
האישום –
הליכי מעצר, הליכי חקירה, הליכי מעצר וחיפוש, הליכים של חילוט זמני, ועוד. הגם
שמתחייבים הבדלים בפרשנות היקף התחולה של הזכות וביישום של עיקרון המידתיות, הנובעים
מן השלב וההקשר.
ככלל יש לקבוע תחולה של הזכויות במסגרת ההליך הפלילי לכל שלביו, תוך
הותרתמרחבשלגמישותלפסיקהלקבועאתההשלכהשלהשלבבהליךעליישומםשלמבחןהאיזון
החוקתי.
17
.
במסגרת חוק היסוד החדש, יש לקבוע באופן מפורש כי הזכויות יחולו בכל הליך שבו עומדת על
הפרק אפשרות השלילה של זכויות חוקתיות מוגנות בהקשר של אכיפה פלילית. כך למשל, יש לעגן
תחולתהשלהזכותלהליךהוגןגםבהליכיהסגרה(הזכותשלאלהיותמוסגרנזכרתמפורשותבסעיף
5
לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והפסיקה קבעה כי הליך הסגרה מהווה הליך אכיפה של דיניה
של מדינתישראל.)
1
In the determination of his civil rights and obligations or of any criminal charge against him,
.
1
“
everyoneisentitledtoafairandpublichearingwithinareasonabletimebyanindependentandimpartial
tribunal established by law. Judgment shall be pronounced publicly but the press and public may be
excluded from all or part of the trial in the interests of morals, public order or national security in a
democratic society, where the interests of juveniles or the protection of the private life of the parties so
require, or to the extent strictly necessary in the opinion of the court in special circumstances where
publicity would prejudice the interests of justice.
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש 10, תל-
אביב 64731
טל:', 1-599-500-606
פקס:, 03-6918696
רח' שופן 1
, ירושלים 92190
טל:', 1-599-500-606
פקס:,02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
18
. נצייןשגםהמדריךל-
ECHR
המבוססעלפסיקתביתהמשפטהאירופילזכויותאדם2
מפרשהתנאי
של charge" criminal a of "existence
כשאלה סובסטנטיבית. המבחן הוא הצגתו של חשד פלילי
כלפי אדם לפיו הוא עבר עבירה פלילית. פרשנות מרחיבה זו מתיישבת עם החלת חוק-
היסוד על כל
שלביההליך הפלילי. זוגם הגישה העקבית הברורה של פסיקת בתיהמשפט בישראל.
19
. לדעתנו,יש
להבהירתחולתהשלהזכותלהליךהוגןבהליכיםמעיןפליליים,לרבותסוגיםרלוונטיים
של הליכים משמעתיים והליכים אחרים שבהם עומדת על הפרק פגיעה משמעותית בזכויותיו של
אדם, והנושקים להליך הפלילי מבחינת מהותם. הליכים אלו כוללים, בין השאר, הליכים מבוססי
חשדלביצועןשלעבירותהמתנהליםבפנירשויותהמס,רשותניירותערך,רשותלאיסורהלבנתהון,
רשות התחרות, רשות הפרטיות, המשרד לאיכות הסביבה, ורשויות רבות נוספות המפעילות
סמכויות של חקירה והטלת סנקציות (באופן זמני או באופן אולטימטיבי). הרשויות הללו מפעילות
סמכות ומרות כלפי אזרחים, באופן שעשוי להוביל לנקיטת הליכים פליליים או לשלילת זכויות
בה
ליכים מעין-
פליליים. ככלל, אנו סבוריםשיש לקבוע תחולתה של הזכות להליך הוגןגם במסגרת
ההליכיםהללו.
ה. עיגונו
שלעיקרון ההגנה השיוויונית
ניהולההליךבאופן שוויוני)(
20
. אנו סבורים כי חוק היסוד החדש, לנוכח תכליתו ההצהרתית ולנוכח תכליתו המעשית, חייב לתת
ביטוי מפו
רש לעיקרון השוויון בפני החוק. כלומר, שכל נאשם יזכה להגנה השוויונית של החוקים
והערובות החוקתיות המוכרות על-ידי המדינה. נציג מספר טעמים לכך. כאמור, בנוסח הנוכחי של
הצעתהחוק העיקרון לפיו עלהליךהוגן להתנה
ל בשוויוןנזכר בדברי ההסבר להצעה בלבד.
21
.
לדעתנו,
על חוק היסוד לבטא במפורש את האיסור ליישם את ההליך הפלילי באופן מפלה או
שרירותי
. ההליך הפלילי חושף חשודים ונאשמים לסיכוני משגה. שיטת המשפט אינה יכולה לספק
הגנה מוחלטת מפני
האפשרות לטעויות, ואף לא את מיטב המשאבים וההגנות שניתן היה להקצות
באופן תיאורטי (או אידיאלי) לצורך התגוננות בפני ההאשמות וצמצום של סיכוני המשגה לכן,.
המחויבות החוקתית מוגדרת במונחים של הגינות ושוויון. כלומר
, שיטת המשפט מחויבת
לאפשר
לכלחשודולכלנאשםאתההזדמנותהשוויוניתוההוגנתלהתגונןבפניההאשמות-
אתאותןההגנות
המהותיות, הערובות הדיוניות והאפשרות לקבלת סעד שיפוטי, שהדין מקנה לכל אדם אחר. הסבר
זה הינו חיוני, והוא ניצב בבסיס המחויבות הפרוצודראלית להגנה על חפים מפשע, במסגרת שיטת
משפט דמוקרטית. לפירוט נוסף בעניין זה ראו בין השאר הסבריהם של פרופ' רונלד דבורקין ושל
שופט בית המשפט העליון, פרופ' אלכס שטיין.3
2
המדריךהרשמי המפורסם מטעםביתהמשפט האירופי לזכויות אדם: Rights, HumanofCourt uropean
E
GUIDEONARTICLE6OFTHEEUROPEANCONVENTIONONHUMANRIGHTS–RIGHTTOAFAIRTRIAL
(CRIMINALLIMB) (Updated on30 April2021)
להלן:(
"המדריך ל-
ECHR
"
:)
https://www.echr.coe.int/documents/guide_art_6_eng.pdf
3
דבורקיןמסבירכיחובתהשלהמדינהלהקצותמשאביםהליכייםלצורךהקטנתהסיכוןלהרשעות שוואהיאבהכרח
חובה יחסית, שכנגדה הצורך להשקיע באינטרסים ציבוריים נוספים (ביטחון, בריאות, חינוך, תחבורה, וכו'). לכן
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש 10, תל-
אביב 64731
טל:', 1-599-500-606
פקס:, 03-6918696
רח' שופן 1
, ירושלים 92190
טל:', 1-599-500-606
פקס:,02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
22
. בהתאמה, התיקון ה-
14
לחוקה של ארצות הברית (ה-
"Equal Protection Clause"
) קובע את
הזכות להליך הוגן (
"DueProcess", המעוגן גם בתיקון השישי) ובצמידות לו את העיקרון לפיו
גוף
ממשלתי אינורשאילשלול מאזרחאתההגנההשוויוניתשלחוקיהמדינה.הואמחויבלהפגיןכלפי
הפרטאת אותו היחס שהיה מופגן בנסיבות ובתנאים דומים כלפי כל אדם אחר:
"… nor shall any State deprive any person of life, liberty, or
property,withoutdueprocessoflaw;nordenytoanypersonwithin
its jurisdiction the equal protection of the laws".
23
. מכיוון שחוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי מיועד להצהיר על העקרונות שביסוד פעולתה של מערכת
המשפט הפלילי וכ
לפיהם היא מחויבת,
אנו סבורים כי המחויבות ליחס שוויוני, ללא הפליה,
במסגרתהליכיחקירהומשפט,מהווהעיקרוןמרכזיוראשוןבמעלה,וראוי
שהואיקבלביטוימפורש
בחוק היסוד גופו ולא רק בדבריההסברלהצעה.
ו. זכויות מינימליות הכרחיות הנגזרות מן הזכות להליך הוגן
24
. אנו
סבוריםכימעברלעיגונהשלהזכותלהליךהוגןבאופןכלליבלבד,ישמקוםלכלולבחוקהיסוד
זכויותנגזרות אש
ר
מעמדן החוקתי מוכר במשפט הישראליובמשפטהבינלאומי.
25
.
בהקבלה לסעיף 6(3) לאמנה האירופית לזכויות אדם ומדריך ה-
ECHR
,
4
אנו סבורים כי הערך
המוסף העיקרי בחקיקת חוק היסוד החדש יהיה במתן ביטוי מפורש להכרה ברשימה של זכויות
הכרחיות ומינימליות העומדות להגנה בניהול המשפט הפלילי. זכויות אלו הן הערובות המקובלות
המיועדות לצמצם הסיכון להרשעת חפים מפשע. הזכויות המינימליות הללו הן שיוצקות תוכן
בהכרה ב"זכות להליך הוגן", בדרך של הגדרת תנאים הכרחיים לקיומו, ושוויתור עליהם, במקרים
חריגים, מחייב ביקורת שיפוטית הדוקה,בהתחשב במעמדםהנורמטיבי החוקתי.
המחויבות של המדינה בכל הנוגע לתוכן "זכות להליך הוגן" אינה מתבטאת במיטב האפשרי (התיאורטי) אלא היא
כפופה לעקרונות של הגינות ( fairplay) ושיוויון בנשיא בסיכון. משמע, כל אזרח זכאי לכך שתוצמד החשיבות הנכונה
לסיכוןהנזקהמוסריהמיוחדהנובעמהרשעהשגויה,ולכךשלאיוטל עליובאופןמודעסיכוןגדוליותרמזההמוטלעל
אחרים בנשיאה בסיכון שכזה. דרישת ההגנה השוויונית על הזכויות היא נדבך היסוד של הזכות להליך הוגן.
.RONALD DWORKIN, A MATTER OF PRINCIPLE 81-87 (1985)
; אלכס שטיין הציע להגדיר המחויבות
להגנהעלחפים
במונחיםשל best"equalprotection".מחויבותזו
מתבטאתבאיסורלהטילבמודעסיכוןמשגהגבוה
יותר על נאשם מסוים, תוך מניעת זכויות וערובות דיוניות בהן מכיר הדין.
Alex Stein, Foundations of Evidence
Law 173-175 (2005)
נחשון שוחט,;
החובה המוסרי
ת והמשפטית להגן על חפים מפשע מפני הרשעת-
שווא: עיון
ביקורתי-אנאליטי במחויבויותיה הנורמטיביות והפרוצדוראליות הנגזרות של מערכת המשפט
(עבודה לתואר
דוקטור, הפקולטהלמשפטים,אוניברסיטתחיפה,5
201
עמ'),
123
,
178
.
4
סעיף6(3
לאמנה האירופית לזכויות אדם קובע זכויות מינימליות העומדות לכלמי שנאשם בעבירה פלילית:)
"3. Everyone charged with a criminal offence has the following minimumrights:
(a) to be informed promptly, in a language which he understands and in detail, of the nature and cause of the
accusation against him; (b) to have adequate time and facilities for the preparation of his defence; (c) to defend
himself in person or through legal assistance of his own choosing or, if he has not sufficient means to pay for legal
assistance, to be given it free when the interests of justice so require; (d) to examine or have examined witnesses
against him and to obtain the attendance and examination of witnesses on his behalf under the same conditions as
witnesses againsthim;(e)to have thefreeassistanceofan interpreterifhe cannotunderstandorspeakthelanguage
used in court.”
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש 10, תל-
אביב 64731
טל:', 1-599-500-606
פקס:, 03-6918696
רח' שופן 1
, ירושלים 92190
טל:', 1-599-500-606
פקס:,02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
26
.
רשימתהזכויותההכרחיות המינימלית היאהביטוי של הדרישה להגינותם שלההליכים.
27
.
בין
הזכויות הללו יש למנות העקרונות הבאים, הנחשבים לכללי היסוד במסגרת שיטת המשפט
האדברסרית
בהליכיםפליליים)(:
27.1
לנאשם הזכות להשתתפות אפקטיבית בהליך הפלילי המתנהל נגדו.
זכות
ההשתתפות האפקטיבית בהליך
כוללת, בין השאר, את הזכות של חשוד או נאשם
להיות נוכח
בהליכים המתנהלים נגדו; את היכולת המעשית לעקוב אחר ההליך
ולהביןא
ותו
;אתהזכותלתיעודשל הליכים רלוונטיים ו/או קבלתפרוטוקול באופן
הדרוש לניהול ההגנה,וכמובןאת
זכות הטיעון ו
זכות החקירההנגדית.
27.2
לנאשם הזכות לקבלת מידע
מפורט וברור, מראש, לגבי תוכן ההאשמות העומדות
לבירור במשפט.
לנאשם הזכות לקבלת התראה מיידית כל אימת שחל שינוי בהיקף
האישומים,והזכותלהעלות טענותהנוגעותלפגיעהאפשריתבזכותלהליךהוגןבשל
כך.5
27.3
הזכות להיערך לניהול ההגנה
באופן סביר
, בהיבט של הזמן
הדרוש בהתחשב בטיב
האשמהומורכבותה,בהיקףחומרהחקירהובכללנסיבותהעניין.6
באמנההאירופית
לזכויות אדם נכנס עיקרון זה, בין השאר, תחת המונח for facilities "adequate
preparing his defence"
.)
27.4
זכותהעיוןבחומרחקירה.גםזכותזונכללתבגדרהשלהזכותלהיערךלמשפטבאופן
סביר ואפקטיבי. ה
משפט הישראלי אכן מכיר במעמדה החוקתי של זכות העיון
בחומר חקירה
, המהו
וה האמצעי החשוב ביותר לצמצום פערי הכוח והמידע בין
המדינהלבין הנאשם
,ותנאי הכרחי לקיומו של הליךהוגן:
7
"תכליתה של זכות העיון של הנאשם לפי סעיף 74
לחסד"פ היא
לאפשר לו לממש את הזכות למשפט הוגן וליתן לו הזדמנות מלאה
להתגונן מפני האישומים המיוחסים לו ... ויש הסבורים כי זכות
העיון באה, כמו כן, לאזן במידת מה את פער הכוחות המובנה בין
המדינהכמאשימהלביןהנאשם...אכן,ביתמשפטזהעמדלא
אחת
על מעמדה הרם של זכות העיון ועל החשיבות היתרה הנודעת לה
למימוש הזכות למשפט הוגן; ואף נקבע כי
מעמדה הנעלה מביא
אותה להימנות 'עם זכויות המסד של הנאשם במקומנו'
... נוכח
תכלית זו, ולאור החשיבות הרבה הנודעת לזכות היסוד של הנאשם
למשפט הוגן, אימץ בית משפט זה גישה מרחיבה להגדרת '
חומר
החקירה' שעל התביעהלהעמידלעיוןהנאשם."
5
to be informed promptly, in a language which he understands and in detail, of the nature and
"
השוו:
cause of the accusation against him"
.
סעיף6(3
()
a) ל-
ECHR
6
to have adequate time and facilities for the preparation of his defence
"
השוו: "
7
בג"צ 9264/04
מדינת ישראל נ'בית משפט השלוםבירושלים, פ"ד ס(1
)
360
.
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש 10, תל-
אביב 64731
טל:', 1-599-500-606
פקס:, 03-6918696
רח' שופן 1
, ירושלים 92190
טל:', 1-599-500-606
פקס:,02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
27.5
הזכותלהתגונןבאופןעצמאי,
והזכותשלחשוד אונאשםלהיותמיוצגעל-
ידיעורך
דיןלפי
בחירתו;
והזכאותלייצוגמשפטימטעםהמדינה(בהתאםלכלליםהמעוגנים
בחוקהסניגוריה הציבורית.)
27.6
הזכות להיוועצות בעורך דין,
הן בהקשר של החקירה
(בפרט בהתייחס לשלביה
הראשונים) והן במסגרת הליכי המעצר והמשפט לכל שלביהם. בעניין זה נציין כי
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 9
), התשע"ח -
2018
,
המונחתעלשולחנהשלהכנסת,לאקודמהבשניםהאחרונותמסיבותשונות.בעיתוי
הנוכחי, ישלשקול,לדעתנו, עיגונןהישיר של חלק מהזכויות הנכללות בהצעת החוק
הנ"ל במסגרת חוק היסוד, ובכלל זה את הזכות להיוועצות בעורך דין; הזכות של
חשודלהודעהעל זכויותיוולאזהרתו;הזכותלכך שהליכיחקירהיתועדוכנדרש.
27.7
זכות השתיקה – הצעת חוק היסוד מעגנת את הזכות להמנע מהפללה עצמית בעת
גבייתהודעהבחקירהפלילית,אולםזהוניסוחהמצמצםאתהזכותלהמנעמהפללה
עצמיתואףמרעאתהמצבהמשפטילעומתזה
הקייםכיום.
פסיקתושלביתהמשפט
העליון הרחיבה את הזכות להמנע מהפללה עצמית באופן שלחשוד בחקירתו זכות
שלא לדבר כלל, דהיינו זכות שתיקה גורפת ומלאה. בנוסף, הפסיקה החילה את
הזכות להמנע מהפללה עצמית גם ביחס למסירת מסמכים ולשיתוף בהליכי חקירה
כמומסדרזיהויאועימות.הניסוחהמוצע
,לפיוהזכותלהמנעמהפללהעצמיתחל
ה
רק בגביית הודעה בחקירה פלילית עלולה להתפרש כהסדר שלילי, עניין שיש לו
השלכותרגרסיביותלא
רצויות כלל.
עמדתנו היא כי יש לעגן את זכות השתיקה באופן מפורש במסגרת חוק היסוד.
בנוסף, יש חשיבות לליבון ביטויה המעשי של זכות השתיקה ועצמת ההגנה עליה,
וכן בהיבטים המעשיים הנוגעים להבטחת זכויות חשודים בקשר אליה, במסגרת
דיון ממצה בהצעת חוק חקירתחשודים, התלויה ועומדת.
27.8
יש לבטא הזיקה ההדוקה בין הזכות להליך הוגן (הזכות להתגונן באופן אפקטיבי)
לבין
ההגנה על חיסיון התקשורת בין עורך דין ללקוח
כפי שהוא מעוגן בסעיף 48
לפקודת הראיותובסעיף 90
לחוק לשכת עורכי הדין.8
28
.
בנוסף לזכויות הנ"ל המוכרות כערובות לקיומו של הליך הוגן, אנו מוצאים טעם להעלות גם את
העיקרוןהכלליהמנחהבפסיקהשלביתהמשפטהאירופילזכויותאדםבהתייחסלזכותלהליךהוגן
והתקינות הפרוצדוראלית, הואעיקרון שוויון הכוחות""
-
Arms"of"Equality.על-
פיהמדריך
ל-
ECHR
:
8
השוו:עמוד88
למדריך ה-
ECHR
.
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש 10, תל-
אביב 64731
טל:', 1-599-500-606
פקס:, 03-6918696
רח' שופן 1
, ירושלים 92190
טל:', 1-599-500-606
פקס:,02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
"Equality of arms is an inherent feature of a fair trial. It requires
thateachpartybegivenareasonableopportunitytopresenthiscase
under conditions that do not place himat a disadvantagevis-à-vis
hisopponent.Equalityofarmsrequiredthatafairbalancebestruck
between the parties, and applies to criminal and civil cases"
29
.
הזכותלמשפטבמתכונתאדברסריתועיקרון"שוויוןהכוחות"הנגזרממנהמתקשריםלזכויותרבות
שבהןהכירוגםבתיהמשפטבישראללאורךהשנים,בהתייחסלשלבניהולהחקירהולשלבשל
ניהול
המשפט.העיקרוןהכללימחייבמתןהזדמנותאפקטיביתלקבלתמידע,להשתתפות,להצגתשאלות
וטיעוניםבכלהשלביםהרלוונטיים.תכליתושלהעיקרוןהיאלמנועהרחבתושלהפערבמידעהנובע
מכך שהכוח, הסמכות והי
ו
זמה בכל הנוגע לאיסוף המידע, תיעודו ושמירתו מצוי בידי המדינה.
לעיקרון ה-
Equality of Arms
ישנה חשיבות גם בשלב של ניהול החקירה, בין השאר ובפרט
בהתייחס לאיסוף של ראיות פורנזיות ולגיבושן של חוות דעת מומחים. עיקרון זה עשוי להתבטא,
למשל, בחובות תיעוד של פעולות חקירה או שיח מול עדים, בזכות העיון הרחבה בחומר החקירה,
בסיטו
אציות בהן בתיהמשפטהכירו בזכות הנוכחות של החשוד, עורך-
דינו ואף מומחים מטעמו.
ז. הזכותלחקירה נגדיתוהזכות לזמן עדים
30
. הזכות לחקירה נגדית
מעוגנת באופן מפורש בסעיף 6(3
()
d) לאמנה האירופית לזכויות אדם9
כביטוי
לעמדת מוצא
הדוחה קבלתן של עדויות שלא עומדות למבחן החקירה הנגדית, על בסיס ההבנה כי
ישלאפשר לנאשםהזדמנות ראויה ומספקתלהעמיד העדויות מטעםהתביעהלמבחן.
31
.
גםהתיקוןהשישילחוקהשלארצותהבריתמעגןאתזכותושלהנאשםל"עימות"מולעדיהתביעה:
"In all criminal prosecutions, the accused shall enjoy the right… to be confronted
with thewitnesses againsthim"
"(
Theconfrontation clause
.)"
32
.
פסיקת בית המשפט האירופי לזכויות אדם פירשה את סעיף 6(1) ל-
ECHR
באופן הכולל את ה-
Principle of Immediacy
כביטוי לזכות העימות,,
בתור רכיב חשוב
של הזכות להליך הוגן:10
"Such a principle of immediacy is an important guarantee in criminal proceedings
in which the observations made by the court about the demeanour and credibility
ofa witness mayhaveimportant consequences fortheaccused"
33
.
בדיןהישראלי, איןחולקעל
מעמדה שלהזכות לחקירה נגדית
, ככלל,ועלהיותההערובההבסיסית
ביותרלחקרהאמתותנאי
בסיסילקיומהשל הזדמנותסבירהלנאשםלהתגונן.לכן, אנוסבוריםכי
על חוק היסוד החדש לעגן את העיקרון הכללי לפיו על עדויות וראיות להישמע בפני בית המשפט
ולעמוד במבחןהחקירה הנגדית.חריגיםלכללרחב זה אמנםאפשריים במצבים יוצאי דופןובקשר
9
examined witnesses against himand to obtain the attendance and examination of
to examine or have
"
witnesses on his behalf under the same conditions as witnesses against him"
10
ראו המדריך ל-
ECHR
עמ', 50
, פסקה251
.
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש 10, תל-
אביב 64731
טל:', 1-599-500-606
פקס:, 03-6918696
רח' שופן 1
, ירושלים 92190
טל:', 1-599-500-606
פקס:,02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
לראיות מסוימות, אולם כל החרגה מן הכלל הגדול של הזכות להעמיד הראיות למבחן החקירה
הנגדיתחייב לעמוד במבחני האיזוןהחוקתיובמונחיפסקתההגבלה.
34
. לדעתנו,
יש לעגן בחוק היסוד גם את הזכות לזמן עדי הגנה באמצעות סמכותו של בית המשפט.
בלשונו של התיקון השישי לחוקה של ארצות הברית: have to accused the of right "The
compulsory process for obtaining witnesses in his favor"
ח. דרישת ההוכחה מעבר לספק סביר ועיקרוןהפרשנות המצמצמת בפלילים
35
.
אנו סבורים כיעלחוק היסודלכלול, באופן מפורש, את דרישת ההוכחה מעברלספק סביר, וכי אין
די, לעניין זה, בעיגונה של חזקת החפות בלבד.
סטנדרט ההוכחה מעבר לספק סביר נחשב לספינת
הדגל הנורמטיבית של מערכת המשפט הפלילית. בית המשפט העליון הדגיש בעניין דמיאניוק כי
חירותו של הפרט [הינה] ערך בעל משקל דומיננטי החובק הכול""
וכי כלל הספק הסביר נובע
מתפיסותהיסודהחוקתיותוהחברתיותהחולשותעלשיטתנו"".
מעמדוהחוקתישלהסנטדרנט,
11
כנגזרת מן הזכות להליך הוגן, מוכר גם בשיטות משפט נוספות.12
36
.
סעיף34
בלחוקהעונשיןקובעכי "לאיישאאדםבאחריותפליליתלעבירהאלאאם כןהיאהוכחה
מעבר לספק סביר",
וכי "אם התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות פלילית, והספק לא
הוסר, יחול הסייג". סעיף 34
כא לחוק העונשין קובע כי "ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי
תכל
ית
ו, יוכרע הענין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו
דין."
37
. דרישת ההוכחה מעבר לספק סביר ה
ינה דרישה בעלת אופי חוקתי מובהק, על-
פי הפסיקה. לפיכך,
אנו רואים ההחלטה שלא לכלול אותה בחוק היסוד ממש כאנומליה.
38
.
בנוסף, אנו מצטרפים להערותיה של
הסניגוריה הציבורית בעניין הצורך לשוב ולעגן את עיקרון
הפרשנות המצמצמת במשפט הפלילי, כעיקרון חוקתי הנגזר מעיקרון החוקיות ומחובת ההגינות
כלפי האזרחים בקשר ליישומו של המשפט הפלילי. עיגון זה נדרש לנוכח אי-
הבהירות השוררת
בפסיקה בנוגע לביטויה של "הפרשנות התכליתית" במשפט הפלילי ולנוכח מובנו הכפול של סעיף
34כא לחוק העונשין, תשל"ז-
1977
.
עקרון הפרשנות המצמצמת מבטא בצורה הטהורה ביותר את
מטרת העל של חוק היסוד והיא לקבוע מגבלות ואיזונים ליכולתה של המדינה לפגוע בזכויות
החוקתיות של אזרחיה, מקום בוהדבר איננו חיוני ואיננו מוצדק.
11
ע"פ 347/88
דמיאניוק נ' מדינת ישראל, פ"דמז(4
)
221
,
645
(
1993
.)
12
בארצותהברית נקבעכי הסטנדרטנגזר מן הזכות להליך הוגן כפי שהיאמעוגנתבתיקון הארבעה-
עשר לחוקה.
In re: Winship, 397 U.S.358 (1970)
ראו:
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש 10, תל-
אביב 64731
טל:', 1-599-500-606
פקס:, 03-6918696
רח' שופן 1
, ירושלים 92190
טל:', 1-599-500-606
פקס:,02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
39
.
בנוסף, אנו ממליצים להוסיף לסעיף עקרון החוקיות את דרישת הבהירות באופן שיכתב שהחוק
המגדיראתהעבירהואתהעונשחייבלהיותברור–עקרוןהמבטיחהוגנותואכיפהשוויונית,
ומוכר
במשטרהחוקתי האמריקאי כדוקטרינת Vagueness"for "Void
.
עקרוןהבהירות נועד לאפשר
מימוש מלא של עקרון החוקיות,
שכן אם עבירה והעונש המירבי בגינה יוגדרו בחוק, אולם ניסוחם
יהיה סתום ולא מובן –
הרציונל שלהכוונת ההתנהגות שוב אינומתקיים.
ח.
הזכות לסיום ההליכים בזמן סביר, ומניעת עינוי דין
40
.
הפסיקה של בתי המשפט בישראל הדגישה לא אחת את עינוי הדין הנגרם לנאשמים בשל הימשכות
ההליכים.עינויהדיןמהוה עונששאינוכתובעלספר"".
ניהולמשפטפלילימשךשניםכרוךבמתח
ובקושי נפשי, וכן בהשלכות מעשיות רבות, שאינן מבוטלות. ככל שההליך מתמשך, הפגיעה
בנאשמים,גם בזמן שעומדת להםחזקתהחפות, היאפגיעה משמעותית,לעתיםהרסנית.
לשיטתנו,
הזכות להליך הוגן כוללת בחובה
, בהכרח, גם את הזכות לניהולו של ההליך בפרק זמן סביר. בעניין
זהנזכירכיהתיקוןהשישילחוקהשלארצותהבריתמעגןאתהזכותל"הליךמהיר"(trialspeedy
)
בעוד שסעיף 6(1
) לאמנה האירופית לזכויות אדם קובעת זכותו של הנאשם לניהול ההליך "within
areasonabletime"
.
יא
. הסתייגות מ
סעיףשמירת הדינים
41
.
סעיף 21
להצעת החוק המוצעת קובע כי "אין בחוק זה כדי לפגוע בתוקפו של דין שהיה קיים
ערבתחילתושלחוקהיסוד".אנוסבוריםכימוטב
להשמיט
סעיףזהשכןהכללתובחוקהיסוד
למעשה מעניקה חסינות לכלל החקיקה הקיימת ובכך מגבילה את תחולתו לחקיקה עתידית
בלבד. לא ברור מדוע נכלל סעיף זה ולא מצאנו לו כל הצדקה עקרונית. כל מטרתו של חוק
היסוד היא להוות נורמת על אשר תקרין על חקיקה ראשית וחקיקת משנה, לאורו הם
יפורשו
וייושמו. אם קיים היום חוק שאינו מתיישב עם הצעת חוק היסוד הרי נהיה מעוניינים שהוא
יבוטל או לכל הפחות יפורש בחוק עקרונותיו של חוק היסוד. סעיף שמירת הדינים מחסן
לכאורה חקיקה קודמת מפנימעשה של ביטול
ואולי אף מפני פרשנות מחודשת בחוקהיסוד.
סיכום
42
. אנו שבים ומברכים על קידומה של הצעת חוק היסוד, החשובה כל כך, ואנו מקווים כי תשקלו
קבלתן של לפחות חלק מן ההמלצות שהועלו
בנייר עמדהזה.
43
.
נשמחלהרחיב ביחס להערותולעמוד לרשותכם בקשרלכל שאלה.
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש 10, תל-
אביב 64731
טל:', 1-599-500-606
פקס:, 03-6918696
רח' שופן 1
, ירושלים 92190
טל:', 1-599-500-606
פקס:,02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
בכבוד רבובברכה,
ד"ר נחשון שוחט, עו"ד
גד זילברשלג
, עו"ד
יו"ר (משותף) ועדתחקיקה (פלילי)
יו"ר (משותף) ועדת חקיקה (פלילי)
לשכתעורכיהדין
לשכת עורכי הדין
דן באומן
,עו"ד
ד"ר איתן קדרון,עו"ד
חברועדת חקיקה (פלילי)
חברועדת
חקיקה (פלילי)
לשכתעורכיהדין
לשכתעורכיהדין
העתקים:
עו"ד אבי חימי –
ראש לשכתעורכי הדין.
מר אורי אלפרסי –
מנכ"ל לשכתעורכי הדין.
יו"ר הפורוםהפלילי –
לשכתעורכי הדין.
יו"ר ועדת חקיקה (פלילי) –
לשכתעורכיהדין.
עו"ד פנחס מיכאלי –
מנהל
רגולציהוחקיקה, לשכת עורכיהדין.
עו"ד דניאללמברסקי –
ממונהעלהפורום הפלילי, לשכתעורכי הדין.
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש 10, תל-
אביב 64731
טל:', 1-599-500-606
פקס:, 03-6918696
רח' שופן 1
, ירושלים 92190
טל:', 1-599-500-606
פקס:,02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]