חומר רקע
25
במאי
2022
לכבוד
ח"כ גלעד קריב, יו"ר
ועדת חו
קה, חוק וומשפט
הªדון:
ה
תייחסותל
הצעת
חוק יסוד: זכויות בהליך
הפלילי
א.
רקעכללי
איגוד מרכזי הסיוע לªפגעות ולªפגעי תקיפה מיªית )להלן: "האיגוד(" היªו ארגון הגג של תשעת
מרכזי הסיוע לªפגעות ולªפגעי תקיפה מיªית
בישראל. השירותים המגווªים הªיתªים על ידי
המרכז
ים והאיגוד הם פרי ªיסיון ארוך שªים
אשר יצר גוף ידע מקצועי ומומחיות באשר לתופעות
של פגיעה מיªית, מאפייªיהן והשלכותיהן על תחומי החיים של הªפגעות והªפגעים והחברה
בכללותה.
לפªי שªי עשורים
הוביל האיגוד את קואליציית
הא
רגוªים לקידום זכויות ªפגעי עבירה, שפעילותה
הובילה לחקיקתו של
חוק זכויות ªפגעי
עבירה תשס"א-
2001
)להלן: "חוק זכויות ªפגעי עבירה(".
חוק זה
התקבל בהתרגשות ובתקווה גדולה בקרב ªפגעות וªפגעי עבירה
בכלל וªפגע
י וªפגעות
עבירות מין בתוכ
ם,
שכן הוא
העªיק לראשוªה מעמד )
גם אם מצומצם( לªפגע
י
העבירה בהליך
הפלילי. עם זאת, חוק
זכויות ªפגעי עבירה
ªועד
להעªיק מעªה לצרכים של ªפגעות ו
ªפגעי עבירה,
כפי שאלו ªתפסו בשªת 2001
.
בחלוף 20
שªה השתªתה המציאות
ב
תחומי חיים
רבים
ובהתאם,
גם
חלק מהצרכים
של ªפגעות וªפגעים היום שוªים מכפי שהיו
בע
בר וכן תפיסות חברתיות התפתחו
ו
התקדמו.
בªוסף, סעיף 21
לחוק זכויות ªפגעי עבירה הקובע,
כי "
קיום זכות מהזכויות הקבועות
בחוק זה אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי"
מחליש עד מאוד את מעמדן של הזכויות
המעוגªות בו.
בשªים האחרוªות חל שיªוי של ממש ביחס המדיªה
וה
חברה לªפגעות ולªפגעי תקיפה מיªית והצעת
חוק
חשובה זו איªה
יכול שלא לתת ביטוי לשיªוי כאמור. ההבªה הªוכחית היא כי לªפגעות
ולªפגעים אשרעברו פגיעה
מיªית כמו גם לתחום עבירות המין,
מאפייªים י
י
חודים הדורשים טיפול
מותאם במערכת אכיפתהחוק אשר
ראוי כי תתרגם
, בין היתר,
גםלמעמד בתוךההליך הפלילי.
ב.
ªתוªים
מחקרים מישראל ומהעולם המערבי מצביעים על כך שאחת מבין שלוש ªשים תעבור
תקיפה
מיªית במהלך חייה, אחת מבין ארבע תעבור אוªס.
בקרב גברים, אחד מתוך שישה יעבור פגיעה
מיªית במהלךחייו.
למרות היקף התופעה, מאופייªים מקרי אלימות מיªית בתת-
דיווח שמקובל לקשרו לבושה, פחד
וקושי לשיים א
ת האירוע כ
פגיעהמיªית.
מªתוªי האיגוד עולה
תמוªת מצב מטרידה ביותר, לפיה
פחות מ
כ-
10%
ממי שפªו למרכזי הסיוע
בחרו להגיש תלוªה במשטרה.
בªוסף, על פי
הערכ
ת
המדד לביטחון לאומי של המשרד לביטחון
פªים משªת2014
, רק 6%
מªפגעי וªפגעות עבירות מין מגישיםתלוªה במשטרה.
כאשר מתווס
פים
*
איגוד מ
רכזי הסיוע לªפגעותול
ªפגעיתק
יפה מיªית בישראל )ע"ר(*
טלפון: 073-7013215
*פקס:5608165
-
03
*
@i
office
02.org
2
www.1
דוא"ל:gud1202.org.il
* את
ר איªטרªט:
*
סעדיה גאון 26
תל א
ביב*
לכך ªת
וªים ªוספים מהדו"ח השªתי של האיגוד לשªת 2020
ולפיהם 80%
מתיקי עבירות המין
ªגªזים ללא הגשת כתב אישום
)לרוב בשלחוסר ראיות( ו-
97%
מהעררים המוגשים על סגירת תיקי
עבירות מין ªדחים,
מתחזקת
ההכרה
כי רק קצה קצהו של קרחון אירועי הפגיעות המיªיות
מגיע
לכדי בירור משפט
יפלילי.
ג.
מאפייªי ההליך הפ
לילי מªקודת מבטה של הªפגעת
במיעוט המקרים, כאשר מוגש כתב אישום,
תהיה פעמים
רבות הªפגעת חשופה לפגיעה ªוספת על
דוכן העדים ובכלל זה
ל
שאלותחודרªיו
ת
מצדההגªה,
ªבירהמעמי
קה ומשפילה
בחייה ואףחשיפת
פרטיה ברשתות החברתיו
ת באופן שחושף אותה ואת סביבתה הקרובה להטרדות ו
להתªכלויות.
פרקטי
קות
בלתי
לגיטימיו
ת
שכאלה מצדגורמים שוªים
מקשותמאוד באופן
טבעי
על הªפגעות.
מורכבות ªוספת ªעוצה בעובדה שמרבית התיקים ªסגרים בהסדרי
טיעון לגביהן יכולה הªפגעת
להביע עמדה, אך ההחלטה הסופית איªה שלה. במסגרת הסדרים אלה משתªים לרוב סעיפי
האישום וכך "כתב האישום המתוקן" שוªה מהותית מהא
י
רוע אותו חוותה הªפגעת. במקרים
אלה היא ªאלצת לראות את החוויה הקשה שעברה מתורגמת לעבירות קלות יחסית, דבר העלול
לגרו
ם לה לתחושות קשות המבוססות על היעדר הכרה בפגיעה שחוותה, הקטªתה וצמצומה לכדי
זוטות.
ªוסף על מאפייªים אלו, הליכים פליליים בתיקי עבירות מין
מתייחדים
לא אחת גם ב"משפט שדה
ציבורי" ªגד הªפגעת, הכוללים
הכפשות אישיות, ייחוס מªיעים זרים ועוד. כאשר תיקים ªסגרים
ללא כתב אישום
, כפ
י
שקור
ה כאמור במרבית התיקים )
בעבירות מין, כמו גם בתיקים אחרים,(
ªפגעות סובלות לעיתים
קרובות מתווית "שקרªיות", וכל זאת לאחר ששמו יהבן במערכת
הציבוריתבחיפוש אחר צדק.
ד.
זכויותªפגעות העבירה הן בעלותאיªטרס ציבורי
המצב החוקי ªכון להיום,
לרבות זה
הªשקף מהצעת ה
חוק היª,ו אבסורדי שכן הוא איªו מעªיק
לªפגעות ולªפגעי העבירה מעמד של צד
להליך
הפלילי
וזאת ע
ל אף ש
הדיון בתיק
י עביר
ו
ת מין
סב
על איªטרסים וזכויות מוגªים שלהם/ן.
אומªם חוק זכויות ªפגעי עבירה
אשר הוזכר לעיל, מעªיק
לªפג
עות ולªפגעי עבירות מי
ן שורה של ז
כויות בהליך פלילי אך אלו מעטות ואיª,ן מקיפות את כל
הדרוש לªפגעות עבירות מין במהלך ההליך הפלילי. ממילא לא ªהª
ות זכויות אלה מן המעמד
החוקתי
הצפוי להיותמועª
ק לזכויות הªאשם משעה שאלויעוגªו בחוק יסוד.
סעיף 16
בהצעת
החוק העוסק בªפגע העבירה היªו כללי מדי ואיªו מפרט את כלל הזכויות שיש
להעªיק לªפגע/ת העבירה וזאת בעוד
זכויות הªאשם מפורטות לאורך כל החוק המוצע.
על הצורך בגילוי הבªה ואף רגישות מצד המערכת המשפטית לצרכיהן של ªפגעות עבירה מין ªכתב
בהרחבה ובמקומות רבים, אך מתאימים לכאן בעיקר הדברים הבאים:
*
איגוד מ
רכזי הסיוע לªפגעותול
ªפגעיתק
יפה מיªית בישראל )ע"ר(*
טלפון: 073-7013215
*פקס:5608165
-
03
*
@i
office
02.org
2
www.1
דוא"ל:gud1202.org.il
* את
ר איªטרªט:
*
סעדיה גאון 26
תל א
ביב*
"הרחבתהמוש
ג'הליךªאות'והחלתועלªפגעותעבירהªועדהאםכן,לאפשרהתפתחות
פרוצדוראליתשתעוצבעלידיהפסיקהותיצורזהותביןªאותותההליךלהגיªותו
כלפיהן
מחדועלידייישוםאªושיומכבדשלזכויותªפגעות
מאידך.מטרתהשלהתפתחות
פרוצדוראליתכאמור,היªהלהגןעל
ªפגעותוהיאעוªה
עלמהותווהגיוªוהפªימישלהליך
ªאותשהיªםהגªהעלהחלשמפªיכוחההעודףשלהמערכת.אשרעלכן,ישלצקת
משמעותרחבהיותר,לפיהªאותותותקיªותההליךהפליליתיבחןעלפיהמשקלשªותªים
לכל
המעורביםבהליך,אפילושאיªםהצדדיםהפורמאליים.משמעותהד
ברהיªההכªסת
פרספקטיבהויקטימולוגיתשלצורכיªפגעותתוךיצירתאיזוªיםחדשיםביןזכויות
חשודיםאו ªאשמים לזכויותהקורבªות". )
רוªית לוריא,
יישום הליך ªאות לªפגעות
תקיפה מיªית בהליך הפלילי, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה,
אוªיברסיטתבראילן,כסל"ו,תשע"ב,עמ'
153
(
ראשית ולפªי הכל,
הבסיס הרלבªטי ביותר לחוק זה חייב להיות
הדדי
ות -
הªפגעת
בעבירות מין
היא המ
חוללת של ההליך
, היא הראייה והתיק כולו ªסמך עליה.
בלעדיה אין
תיק ואין הליך
ומכאן ש
עליה להªות ממעמד מיוחד וייחודי ויש לוודא כי כל זכות המועªקת לחשוד, מועªקת
באותה העת,ככל שהיא רלווªטית, גם לªפגעת העבירה.
ל
הלן יפורטו זכויותªפגעת
העבירה אשר שומהכי
יצויªו באופן
מפורש בחוק:
1.
הזכות להליך הוגן.
2.
זכות הידוע
–
זכותה של ªפגעת העב
ירה להיות ªוכחת בכל הדיוªים העוס
קים בעªייªה,
ככל שהיא חפ
צה בכך, זכותה להיות מיודעת בכל החלטה המתקבלת בתיק על ידי
המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט וכן זכותה ל
קבל
ת
כלל התוצרים הפומביים של
המשפטלרבות כתב אישו
ם, פרוטוקולים, הכרעות דיןוכו'.
3.
זכות השימוע -עמדת ªפגעת עבירת המין חייבת ל
הישמע לאורך כל ההליך הפלילי
ולהיות
מובאת במלואה
בפªי הגורמים הרלבªטי
ים לאורך הדרך )המשטרה בשלב החקירה,
הפרקליטות בעת ההחלטה על הגשת כתב אישום, שקילת הסדר טיעון וכו' ו
בית המשפט
בעת דיון בחלופות מעצר, טיעוªים לעוªש,
הליך גישור
פלילי וכ
ל צומת מהו
תי ªוסף(.
המשפט וההליכים הªלווים אליו לא יוכרעו באופן הפוגע בªפגעת מבלי שתהיה לªפגעת
העבירה הזדמªות למªוע זאת.
4.
הזכות להגªה
ולב
יטחון – הזכות
להגªת ªפגעת הע
בירה צריכה להילקח בחשבון לאורך
כל
ההליך הפלילי ולהוות שיקול מרכזי
בכל אחד מן השלבים,
ובכלל זאת
בהבטחת
פרטיותה, בע
ת קביעת תªאי ה
מפגש בין הצדדים )
עימות, מתן עדות,( בעת קביעת תªאי
שחרור של החשוד ממעצר ובעת קביעת העוªש לאחר הרשעה. כמו כן, יש
להסדיר
מפורשות אתההגªה
מפªיהטרדת
אוהדחת עד מצ
ד קרוביםלחשוד
או הªאשם.
*
איגוד מ
רכזי הסיוע לªפגעותול
ªפגעיתק
יפה מיªית בישראל )ע"ר(*
טלפון: 073-7013215
*פקס:5608165
-
03
*
@i
office
02.org
2
www.1
דוא"ל:gud1202.org.il
* את
ר איªטרªט:
*
סעדיה גאון 26
תל א
ביב*
5.
זכות לייצוג משפטי
–
במסגרת
עקרון ההדיות אשר הוזכר לעיל, יש לוודא כי הזכות
לייצוג משפטיהמועªקת לªאשם,
תועªק
במידה שווה גם לª
פגעתהעבירה.
6.
הזכות ל
פיצוי – לאור הפגיעה הישיר
ה בªפגעת העבירה, "לעיתים באופן חריף ובלתי ªיתן
לתיקון", כפי
שמצוין
בדברי ההסבר להצעת החוק, יש לעגן במסגרת חוק היסוד מסגרת
חוקית לפיצוי בגין הªזקיםהישירים הªגרמים לªפגעת.
לסיכום, ªקודת המוצא
לכל דיון בחוק חייבת להיות כזו המתבססת על כך, כי זכויות ªפגעים
וªפגעות
הן איªטרס ציבורי שאיªו ªופל מזכוי
ות חשודים.
רק אם המשפט הפלילי יקבע
על ידי
המשפט החוקתי
מסגרת מחייבת לכיªון ולמימוש של זכויות ªפגעים
וª
פגעו
ת,
תושג התכלית
הראויה שלהדדיות במשפט הפלילי.
בברכה,
הלהªויבך, עו"ד
מªהלת התחוםהמשפ
טי
*
איגוד מ
רכזי הסיוע לªפגעותול
ªפגעיתק
יפה מיªית בישראל )ע"ר(*
טלפון: 073-7013215
*פקס:5608165
-
03
*
@i
office
02.org
2
www.1
דוא"ל:gud1202.org.il
* את
ר איªטרªט:
*
סעדיה גאון 26
תל א
ביב*