חומר רקע
16
ביוני
2022
לכבוד
ח"כ גלעד קריב
יו"ר ועדת
ה
חוקה, חוקומשפט חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
שלום רב,
הנדון:
הצעת חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי–
סעיף 8
הפללה עצמית""
1.
בהמשךלהערותהכלליות ששלחנובנוגעלחוקבכללותו,להלןהערותינוהממוקדותלקראתהדיון
הקבוע
ליום 16.6.2022
.
בראשית הדברים נאמר כי אנו תומכים בנוסח המוצע מטעם הייעוץ
המשפטילוועדה.
2.
סעיף 8
מסדיר את הזכות להימנע מהפללה עצמית במהלך
גביית הודעה בחקירה פלילית
וכן את
הזכותלהימנעממתןעדותבפני
רשותשיפוטית.מדוברבנוסחמצומצםובלתימספקשאינומכיר
באופן מלא בהיקף הזכות כפי שהוגדרה בחקיקה ובפסיקה.
קבלת הנוסח המוצע עלולה לפגוע
באופן ממשי בזכותלהליך הוגן ולהשיגלאחור זכויות מוגנות ומבוססות בהליך הפלילי.
3.
הזכות ל
הימנע מהפללה עצמית –
נוסח הסעיף מגביל את הזכות להימנע מהפללה עצמית לשלב
החקירה בלבד ולמסירת הודעה בלבד. מדובר בהגבלה בלתי סבירה שמנוגדת לחוק ולפסיקה.
ראשית, לא ברור מדוע הזכות להימנע מהפללה עצמית הוגבלה להליך החקירה בלבד ולא הוחלה
גםעלנאשםבביתמשפט.זכו
תזומוקניתלכלאדםואיןכלבסיסלהגבלתזכותזולהליךהחקירה
בלבד.
4.
שנית, סעיף 8
משתמש במונח "מתן עדות" ו"הודעה" וזאת בניגוד לסעי
פים
47
ו-
52
לפקודת
הראיות אשר משתמש
ים
במושג רחב יותר -
ראיה."" ההלכה בעניין זה קובעת כי חיסיון מפני
הפללה עצמית חל גם על מסמכים: "החיסיון מפני הפללה עצמית חל לא רק בעת חקירה בעל פה
אלאגםעלמסמכיםעתנדרשהחשודלהמציאם"(
רע"פ851/09
שמשנ'מדינתישראל פ"דסד(,1
)
288
(
2010
).וראו: רע"פ8600/03
מדינת ישראל נ' גלעד שרון,פ"דנח(1
)
748
(
2003
.))
5.
שלישית,
הנוסח "גביית הודעה בחקירה פלילית" מגביל את תחולת הזכות לשלב החקירה
הפורמלית למרות שבאופן מהותי אין כל הצדקה שלא להחיל אתהזכותעל כל מקרהשלתשאול
חשוד בידי שוטר.
תכלית מרכזית העומדת ביסוד החיסיון מפני הפללה עצמית היא החשש מפני
מסירתהודאות שוואבנסיבותשלפעריכוחותמשמעותיים.משמעותהדבר,כיתשאולאדםבידי
שוטר בחשדלביצוע עבירה היא סיטואציה
יש לקבוע עקרון כללי לפיו כל אדם זכאי שלא להפליל את עצמו –
בין במשפט ובין בחקירה, בין
בעל פה ובין במסירת מסמכים, בין אם הואחשוד,נאשם או עד.
האגודה לזכויות האזרח
בישראל (ע"ר), נחלת בנימין 75
תל אביב, טל:' 03-5608185
פקס:, 03-5608165
www.acri.org.il
אימייל:, [email protected]
6.
זכותהשתיקה–
סעיף8
לחוקאינומעגןאתזכותהשתיקההנתונההןלחשודבחקירהוהןלנאשם
במשפט.
אמנם
הזכות נקבעה בחוק ביחס לנאשם בלבד (סעיף 161
א()(2)
לחוק סדר הדין הפלילי),
אך הפסיקה הרחיבה זכות זו גם
לשלב החקירה של חשוד. זכותו של חשוד שלא לומר דבר
בחקירתו הוכרה כעקרון יסוד בדין הישראלי בדומה לזכות השתיקה של נאשם: "זכות השתיקה
הנתונה לנאשם על פי חוק (ראו סעיף 161
לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-
1982
)
עומדתגםלחשודהנחקרבידיאישמרות...והיאכרוכהושלובהבחזקתהחפותהעומדתלכלאדם
אשר מתנהל נגדו הליך פלילי. שתיים אלה –
זכות השתיקה וחזקת החפות –
הינן "מהאדנים
עליהםשעוניםדיניהעונשיןשלנו"והןמהוות
אבניבסיס
להגנהעלזכותושלנאשםלהליךהוגן"...
(ע"פ 1301/06
אלזם נ'מדינתישראל פ"דסג(,2
)
177
פס',7 (
2009
)).
7.
זכות זו הוכרה במספר רב שלפסק דין נוספים של בית המשפטהעליון:
-
"זכות השתיקה, למשל, אינה שמורה להליך הפלילי בלבד אלא מתפרשת גם על פני שלב
החקירה" (סעיף7
לבש"פ5105/20
שמעון נ'מדינת ישראל (
25.5.2021
)
-
"כידוע, חשוד ונאשם אינם חייבים לשתף פעולה עם רשויות החקירה והתביעה, עומדת
להם זכות השתיקה..." (סעיף6
לע"פ2648/18
פלוני נ' מדינתישראל (
19.3.2020
.)
-
"זכותהשתיקה הינה הביטויהמובהק ביותר לחיסיון מפניהפללהעצמית.... כשהמדובר
בחשוד בביצוע עברה, הנחקר בידי איש מרות, מתפרש גם חיסיון זה, על דרך ההרחבה,
כזכות שתיקה מוחלטת" (רע"א 5381/91
חוגלה שיווק נ'אריאל פ"ד מו(,3
)
378
(
1992
))
משכך, ברור כי מדובר בעקרון יסוד שיש לעגן אותו במסגרת חוק היסוד בהתאם לגבולות שנקבעו
בפסיקה:
זכות השתיקה על אמירות נתונהלכל
חשוד הנחקר בפניאיש מרות ו
ל
נאשם במשפטו.
8.
חובת יידוע –
הכרה בזכות להימנע מהפללה עצמית אינה שלמה ללא עיגון של החובה ליידע את
האדםעל זכויותיו. היידוע מהווהחלק מהותי מהזכות ותנאי למימושה.
בכבוד רבובברכה,
אןסוצ'יו, עו"ד
דבי גילד-חיו, עו"ד
מנהלת קידום מדיניות וחקיקה
האגודה לזכויות האזרח, נחלת בנימין 75
תל אביב, טל:' 03-5608185
פקס:, 03-5608165
אתר: www.acri.org.il
אימייל:, [email protected]