חומר רקע
מדינת ישראל
משרד המשפטים
ייעוץ וחקיקה(משפט ציבורי-
מנהלי)
ירושלים: ב' בשבט תשפ"ב
4
בינואר 2022
אל: רשימת תפוצה
שלום רב,
הנדון: סיכום
פעילות המחלקהלמשפט ציבורי-מנהלי
למניעתתופעתהדרת הנשים מןהמרחבהציבורי בשנים
19
20
-
21
20
"גםהזכרגםהנקבה נבראו– יחדיו נבראו -
בצלםהאלוהים.
האישהוהאישאחדהם:גםהיאאדם,גם
הואאדם, שניהםאדם.
כך היה – כך ראוי היה; כך הווה – כך ראוי
הוא; כך יהיה – כך ראוי
שיהיה.נזכורונשמור"
דבריו של כב' השופט (כתוארו אז), מ' חשין, בבג"ץ 2671/98
שדולת
הנשיםבישראל נ' שרהעבודהוהרווחה פ"דנב(,3
)
1998
,
630
,
663
רקע
1.
"הדרת נשים" מן המרחב הציבורי היא תופעה חמורה המתאפיינת בהפלייתן של נשים באשר
הן נשים, תופעה המערערת את הנחות היסוד שעליהן מושתת המשטר הדמוקרטי במדינת
ישראל,המכיר בערכוהאנושי שלהאדם באשר הוא אדם.
2.
דו"חהצוותהמשרדי1
אשרניתחאתהיבטיההמשפטייםוהעקרונייםשלתופעתהדרתהנשים
במרחב הציבורי, עסק גם
בשורה של מופעים קונקרטיים של התופעה,
וקבע המלצות לטיפול
בהם.
לעיון בתמצית ההמלצותהפרטניות ראועמ' 71-67
לדו"ח הצוות.
3.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-
מנהלי) לשעבר, הגב' דינה זילבר (להלן:
המשנה לשעבר), מונתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה לפני למעלה משבע שנים כאחראית
ליישום המלצות הצוותהמשרדי בנושא תופעתהדרתהנשים במרחבהציבורי.
כפי שקבעה הממשלה בהחלטה מס'
1526
בנושא "מניעת הדרת נשים במרחב הציבורי"
מיום
4.
30.4.2014,ובהמשךבהחלט
תה
ממשלה
מס'2913
מיום
3.8.2017
,תופעתהדרתנשיםמצדיקה
טיפול ממשלתיעיקשואקטיבילשם מיגורה.
טיפול זה מצוי באחריותם של משרדי הממשלה השונים, במסגרת תפקידם הרגולטורי למול
5.
הגופים ש
עליהם הם מפקחים, ובתחומים הנתונים לאסדרתם. בהתאם להחלטת הממשלה
2913
הנ"ל, הטיפול בנושא מרוכז על ידי הרשות לקידום מעמד האישה אשר הוטלה עליה
האחריותלקיים מעקבובקרה אחר פעילות
משרדיהממשלה בעניין מניעת הדרתנשים.
1
הצוותהמשרדי למניעתהדרת נשיםבמרחב הציבורי,
דו"חהוועדה (
2013
). לקישור לדו"ח -
sim.pdf
https://www.justice.gov.il/Pubilcations/ArticlesOld/Documents/DochHadaratNa
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
6.
לצד
פעילות משרדי הממ
שלה והרשות לקידום מעמד הא
ישה, כאמור לעיל, היועץ המשפטי
לממשלהמשמשכידוע
כפרשןהמוסמך שלהדיןכלפיהרשותהמבצעת
(ראו,מינירבים,בג"ץ
3056/20
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה
(נבו, פסקה 19
לפסק דינה של כב' הנשיאה א'חיות,והאסמכתאות שם,25.3.2021
.))
7.
המשנה לשעבר ליועץ שמונתה על ידי היועץ לעניין זה, בסיוע צוות מצומצם, ליוו באופן תדיר
ורציף את משרדי הממשלה
וגופים ציבוריים בהקשרים השונים שבהם התעוררו סוגיות
משפטיות בתחום מניעת הדר
ת נשים במרחב הציבורי.
זאת,
בשיח רציף ומתמשך מול גורמי
הממשלה ורשויות ציבוריות שונות, ובהתאם לעקרונות שקבע הצוות המשרדי, למניעת
הישנות והתפשטות המופעים של הדרה, הפרדה מגדרית ודרישות צניעות. בתוך כך יצוין כי
במקרים שונים
מאפשר החוק מופעים מסוימים של הפרדה,
בהינתן תכלית ראויה לכך,
ותוך
שמירה קפדנית על עקרון המידתיות. הייעוץ המשפטי לממשלה מסייע למשרדי הממשלה
השוניםביישומםשלהכלליםהמשפטייםהרלוונטיים,עלמנתלהבטיחכייפעלובהתאםלדין,
תוך צמצום מופעי ההפרדה למינימום ההכרחי, הנדרש באותם מקרים לצורך השגת תכלית
ההפרדה.
8.
במסגרת פעילותנו בתחום מניעת הדרת נשים אנו מלוו
ים
בין השאר הליכים משפטיים
בערכאות השונות, בפרט עם מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה בעתירות לבג"ץ, כפי
שיפורט בהמשך.
9.
בשנת 2019
פורסם מסמך המסכם את פעילות
המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי
בנושא הנדון
לשנ
ים
2018-2017
. המסמך הנוכחי, מסכם פעילות זו לשנים 2021-2019
. יצוין כי בכוונתנו
לפעוללפרסם דו"
ח שנתי כאמור,
בסיומה של כל שנה אזרחית.
10
.
להלן נתייחס ביתר פירוט להליכים ה
משמעותיים ולנושאים שהצריכו את עיקר מעורבותנו
בתקופת הדו"חהנוכחי:
1.
ליווי המועצה להשכלה גבוהה בעיצוב תכנית החומש של המח"רים (מסגרות חרדיות)
וההליכים בבג"ץ
1.1
.
במסגרת דו"ח
הצוות המשרדי לבחינת תופעת הדרת הנשים במרחב הציבורי נדונה,
בין
השאר,
הפרדהמגדריתכביטויייחודישלהפליה.אחתמהשאלותהמרכזיותשהתעורר
ו
לאחר פרסום הדו"ח בנוגע למופעי הפרדה מגדרית במרחב
הציבורי אשר לא נבחנו על
ידי הצוות, הייתה מסגרות אקדמיות לציבור החרדי בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה
להלן:(
המל"ג)
,
בתמיכתה ובחסותה, הפועלות בהפרדה מגדרית החל משנת 2012
שבמהלכה הוקמו
ה
מח"רים.
1.2
.
החלטת מל"ג בדבר "הרחבת נגישות ההשכלה הגבוהה לאוכלוס
ייה החרדית –
מדיניות
לחומש הבא,
מתאריך 23.5.2017
"
להלן:(
התכנית,)
נועדה לשלב את החרדים בהשכלה
הגבוהה,
ובהמשך
בשוקהתעסוקה,תוךצמצוםהפגיעהשעשויה
לגרוםהפרדהעלבסיס
מגדרי לעקרון השוויון, ולערכי היסוד האקדמיים הדוגלים בפתיחות ובפלורליזם, עד
כמה שניתן.
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
1.3
.
התכנית גובשה על ידי המל"ג בליווי צמוד של
המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי, לאחר
עבודתמטהמקיפה.
תכליתהתכניתהיאלאפשרשילובחרדיםבאקדמיהתוךמתןמענה
לחסמים המונעים שילוב זה –
פערי השכלה של הציבורי החרדי לעומת כלל הציבורי
הישראלי,
בשל רקע חסר בלימודי ליבה, בעיקר אצל גברים הלומדים במוסדות לימוד
חרדיים, וחסם הנובע מן השוני התרבותי והיעדר חשיפה לאורח החיים ולמסגרות
הלימוד של המגזרהכללי לאורך שנותהלימוד במוסדות החינוך החרדיים שנהוגה בהם
הפרדהמגדרית.
1.4
.
במסגרתעבודתהמטהנערכו,ביןהשאר,מחקרים
ו
סקר
י
עמדות,
התקייםש
ימועציבורי
ונאספו נתונים בנוגע לגידול במספר החרדים הלומדים במוסדות לימוד אקדמיים
בעקבות יישום התכנית. נתונים אלה הובילו לעדכון התכנית בראשית 2019
, ובכלל זה
להרחבה מסוימת של החריגים לתכנית, בשל אי עמידה מסתמנת ביעד הגדלת מספר
הסטודנטים החרדיםעדלתוםהתכנית.
1.5
.
כמו כן, ליוו
תה
המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי
את גיבוש
עמדת המדינה לעתירות
ההפרדההמגדריתבהשכלההגבוהה-ארבעעתירותשונות,אשרבמסגרתןנדונהשאלת
חוקיות החלטת המל"ג לאשר את התכנית הרב-שנתית,
וההיתרים שניתנו למוסדות
לפיה:עתירתברזון
,ועתירתקסטל
,אשרעניינןבהרחבתהגדרת"חרדי"שי
וכללהתקבל
לתכנית; עתירת תירוש ועתירת קהלת, אשר ביקשו שתיהן לבטל את החלטת המל"ג
ש
בה אושרה התכנית -
עתירת
תירוש
התנגדה
לעצם קבלת החלטה המאפשרת הפרדה
מגדרית במוסדות החרדיים, ועתירת
קהלת התנגדה לקיום תנאים והגבלות על הפרדה
מגדרית
שנקבעו ב
תוכנית המל"ג
, ובפרט במוסדות שאינם מתוקצבים על-ידי המדינה
(ובהתאמה בג"ץ 8010/16
,
בג"ץ 2240/17
,
בג"ץ 6500/17
, ובג"ץ 8683/17
;
אשר הדיון
בהן אוחד,להלן:
בג"ץ
ההשכלה הגבוהה).
1.6
.
ב
שיםלבלשאלותהעקרוניותובעלותהשלכותהרוחב הכרוכות בעתירות הורהבג"ץ על
הוצאת צווים על תנאי
ו
על הרחבת ההרכב שידון בהן. כן הורה על הוספת משיבים
נוספים אשר המענה לעתירות עשוי להשפיע עליהם,
וכן ידידי בית משפט (האגודה
לזכויות האזרח, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, שדולת הנשים, מרכז קונקורד, ארגוני
סגלאקדמי במספר אוניברסיטאות ועוד.)
1.7
.
לעמדת המדינה במענה לעתירות הנזכרות, וכפי שהוכרע על-
ידי היועץ המשפטי
לממשלה, תכנית המל"ג עלולה להביא לפגיעה בעקרון השוויון, ואף עומדת במתח אל
מולעקרונותיסודחשוביםבהשכלההגבוההכגוןפתיחות,פלורליזםוריבוידעות.אולם,
נוכח הצורך הלאומי בשילוב האוכלוסייה החרדית במשק ובחברה, העומד ביסוד
התכנית, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, התכנית
מצדיקה את הפגיעה שעשויה
להיגרם. זאת בכפוף לאיזון המושג על-
ידי הכללת אלמנטים מצמצמים בתכנית,
הכוללים בין השאר את העמקת הפיקוח על המח"רים בהתייחס להבטחת האיכות
האקדמית,
הקפדה על
הגדרת אוכלוסיית היעד שתהא רשאית ללמוד בתכנית
וביסוס
הצורך בתכניות נפרדות עבורה על
הפער התרבותי והפער האקדמי ופיקוח על גדרי
ההפרדה המגדרית והגבלתה לכיתות הלימוד בלבד להבדיל מהפרדה במרחב הציבורי.
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
קרי,
על אף שהתכנית עלולה לעלות לכדי פגיעה בשוויון, פגיעה שכזו היא מידתית
ולתכלית ראויה
בשים לב לתכלית החשובה העומדת ביסודה ולגבולות ולאיזונים
שנקבעו במסגרתה.
עמדה זו התקבלה
על-
ידי בג"ץ בדעת רוב, כפי שיפורט בתמצית
להלן.
1.8
.
בהקשר זה יודגש כי העמדה שבית המשפט העליון קיבל היא העמדה המשפטית
שהובלה על ידינו מתחילת הדרך, לפני מספר שנים, אשר מבטאת עמדה מאוזנת
שחותרת לשוויון, באמצעות יצירת פתרונותלצמצום ההפליה ומינימום פגיעה באיכות
האקדמיתובערכיההשכלההגבוהה,בדרךתהליכיתולאורךזמן,מתוךהכרהבתכלית
הראויהשל שילוב האוכלוסייה החרדית במרחב הציבורי.
בעניין זה עמדנו על כך שאין לאפשר הפרדה במרחבי
הקמפוסים ובשטחים
הציבוריים
שמחוץ לכיתות הלימוד, ובעקבות זאת המל"ג הבהירה זאת למוסדות;
נוסף על כך עמדנו על ייחוד התכנית למגזר החרדי בלבד, כך שלא מתאפשרת קבלה
לתכנית של מי שאינו חרדי (בהגדרת "חרדי") על בסיס שוני רלוונטי (פער אקדמי)
ומסגרותהלימודהתיכוניותשבהןלמד,ועל
הקשייםבפתיחתתכניותחדשותלתואר
שני בהפרדה מגדרית, למעט בחינה של פתיחת תארים מתקדמים בתחום הטיפולי
כנ"ל.)(
כמו כן הדגשנו שאין להפלות מרצות בהעסקה במח"רים, והדברים נכללו במסגרת
התכנית ופורטו בתגובתהמדינהלעתירות.
1.9
.
בתאריך
12.7.2021
ניתןפסקהדיןבעתירות.
עתירותברזוןוקסטל(
שבמסגרתןהתבקש
בג"ץ להרחיב אתהגדרת מיהוחרדי"" לעניין קבלהלתכנית)
נדחו שתיהן בדעת רוב של
השופטים הנדל, פוגלמן, ברון ואלרון, כנגד דעתו החולקת של המשנה לנשיאה בדימ)'(
מלצר
(אשר דחה את טענות המשיבים כי במוסדות שאינם תחת פיקוח חרדי במשרד
החינוךלאמתקייםפעראקדמי,ולפיכךבמקריםשנטעןלפערכאמורניתןלתתלומענה
במסגרת מכסת החריגים)
; עתירת קהלת
(לביטול ההגבלות על הפרדה מגדרית שנקבעו
בתכנית) נדחתה פה אחד.
1.10
. אשר לעתירת תירוש, ברוב דעות של המשנה לנשיאה בדימ)'( מלצר, והשופטים הנדל
ואלרון, כנגד דעתם החולקת של השופטים פוגלמן וברון,
נקבע כי גם אם מתקיימת
במסלולילימודבהפרדהמגדריתפגיעהמסוימתבשוויון,היאנעשיתלתכליתראויהשל
שילוב האוכלוסייה החרדית באקדמיה, ועומדת
ברובה במבחני המידתיות, בכפוף
לפיקוח ואכיפה של המל"ג על האיזונים וההגבלות שנקבעו במסגרת התכנית,
כמו גם
בשים לב לכך שתקופת התכנית מסתיימת בתוך כשנה מפסק הדין, ולפיכך ההצדקה
לתכנית והוראותיה צפויות לשוב ולהיבחן לאור מצב הדברים העדכני וכן הערות בית
המשפט. עם ז
את נקבע, על דעת כל השופטים, כי מדיניות המאפשרת הדרת מרצות
ממסלולים שבהם לומדים גברים בלבד מהווה הפליה אסורה של מרצות,
שיש לבטלה
לאלתר.
1.11
.
לעניין ההפרדה המגדרית של סטודנטים במסגרות החרדיות, לעמדת המשנה לנשיאה
בדימ)'(מלצר,נקודתהמוצאבמשפטנוהיאששירותציבוריצריךלהיותמוענקעלבסיס
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
שוויוני,
והחלטת המל"ג פוגעת בזכות לשוויון של הסטודנטיות. עם זאת נקבע כי לא
הוכחהפגיעה משמעותית,ועיקר הדיון נסובעל מידתיות הפגיעה.
1.12
.
יצוין כי בהקשר של היקף הפגיעה בעקרון השוויון החוקתי התייחס השופט מלצר בין
השאר
לכך שמרבית התלמידים הבוחרים במסלולים הנפרדים בוחרים בכך מרצונם
החופשי
(נתון שצמצם את היקף הפגיעה לעמדתו, לצד העובדה כי משיבי הממשלה
התמקדו במידתיות הפגיעה בשוויון, "על הצורך בניתוח מדוקדק של היקף הפגיעה" –
פס' 66
לחוות דעתו), ולצד האמור גם
לראיות המעידות על תחושת הפליה הנובעת מן
ההפרדה ותפיסת נחיתות מובנית של נשים
, ולכך
שעל חלק מן הציבור נכפה לבחור
במסלוליםאלהכאילוץתרבותי;
ולבסוףקבעכאמורכימתקיימתפגיעהמוגבלתבזכות
לשוויון, אולם מדובר בפגיעה מידתיתולתכלית ראויה.
1.13
. במישור הסמכות,
המשנה לנשיאה מלצר קבע כי יש לראות בכלל 9
לכללי המועצה
להשכלה גבוהה (הכרה במוסדות)
, תשכ"ד-
1964
(
שעניינו "היעדר הפליה" של מוסד
לעניין קבלת תלמידים ומינוי הסגל האקדמי),
משום מקור סמכות מספק, תוך קריאה
לתוכו
את
הסייג האמור בסעיף 4
ב) לחוק זכויות הסטודנט,( תשס"
ז-
2007
.
נקבע כי
בשים לב למידת הפגיעה המוגבלת בזכות,
לא חל על המל"ג איסור להכיר במוסדות
המקיימים מסלולילימוד בהפרדה הנעשית מטעמי דת.
1.14
.
לצד האמור עמדו שופטי הרוב על הצורך באכיפה ובפיקוח של מל"ג
לשמירת האיזונים
וההגבלות הקבועים בתוכנית,
ובכלל זה התנאי בתכנית
שלפיו רשאי
ם
להירשם
ללימודים במסגרת הנפרדות רק בוגרי תיכון חרדי,
הגבלת התכנית ללימודים לתואר
ראשוןבלבד(למעטבחינהשלתאריםמתקדמיםבתחוםהטיפולי),והדרישהשלאתהיה
בפועל
כלהפרדה במרחבים הציבוריים
בקמפוסים אלא בכיתות הלימודבלבד.
1.15
. עוד הודגש,
כי גם בהיותה של התכנית תחומה ומוגבלת בזמן יש כדי לאזן את הפגיעה,
כיחשובשהתכניתתיבדקמעתלעתותקבעאףהוראותברורותלהבטחתהיצעשווהשל
תכניתלימודלנשיםולגברים,
כךשנשיםלאיופלובפועלבמסלוליםהנפרדים,וכיחזקה
על המל"ג שתבחן מחדש את האופן שבו התכנית יושמה, ההצדקות לה והצלחתה
להגשים את יעדיה, בטרם יוחלטלקדם תכנית חומש חדשה.
"הנני סבור כי הסדרי ההפרדה בכיתות הלימוד, הקבועים בהחלטת
המל"ג –
אין מקום לפסלם בביקורת שיפוטית, אולם סטייה
מהאיזונים העדינים שפורטו "עלולה להביא את מסלולי ההפרדה –
אלתחוםאיהחוקיות...לכןרואהאנילנכוןלהדגיששובכיעלהמל"ג
לפקח שלאתהיהבפועלכלהפרדהבמרחבים הציבוריים,וההפרדה,
ככל שאושרה, תוגבללכיתות בלבד.יודגש כי אין מדובר רק באיסור
עלהפרדהאקטיביתעלידישלטיםאומחיצות,אלאכיעלהמוסדות
לוודא כי ההפרדה במרחב הציבורי מתקיימת בפועל ולא נאכפת על
ידי סטודנטים, או באמצעות השלטת נורמה חברתית, או בכל דרך
אחרת. לכן, לו תשמע דעתי, יקבע גם כי ככל שמוסד לימוד יפר את
תנאי החלטת מל"ג, הפרה מהותית –
על המל"ג יהיה להפעיל את
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
שיקולדעתהולבחוןאתביטולהחלטתמל"גלגביו,כךשהואלאיוכל
להפ
עילעודמסלוליםמופרדים
"(המשנהלנשיאה
בדימ)'(
מלצר,פס'
112
לחוות דעתו בפסק הדין.)
1.16
.
לעומת זאת, השופטים פוגלמן וברון סברו,
בדעת מיעוט, כי התכנית להפרדה מגדרית
במוסדות להשכלה גבוהה
פוגעת בליבת הזכותלשוויון ונקבעהבחוסרסמכות, וכי דינה
להתבטל.
1.17
.
השופט פוגלמן
ינתח
את הפגיעה בשוויון, ועמד על כך
שמדיניות "נפרד אך שווה"
בהספקת מוצר ציבורי היא, מטבעה, בלתי שוויונית
וכי החלטת המל"ג לאשר ולקדם
לימודים בהפרדה בין המינים פוגעת בשוויון במובנים שונים. כך,
מעבר לפגיעה בכל
אישה ואיש שמתנגדים להפרדה, המדיניות מהווה כשלעצמה הכשרה מוסדית להפרדה
באקדמיה, בעידוד ובמימון המל"ג. היא מנציחה עמדה פוגענית כלפי נשים ותפקידן
בחברה.היאפוגעתבשוויוןההזדמנויותמאחרשהיצעהמסלוליםבהפרדהאינושוויוני,
ומאחר שבפועל ההפרדההמגדרית"זולגת"
אל המרחבים הציבוריים.
1.18
. לפיכך, נדרש מקור הסמכה מפורש ומפורט בחוק המל"ג שיאפשר לה להכשיר, לעודד
לקדםולקבועאתגבולותההפרדההמגדריתבאקדמיה,אךאיןבסעיף4
(ב)לחוקזכויות
הסטודנט משום מקורהסמכה מספק לפגיעה האמורה בשוויון.
1.19
. למעלה מן הצורך, לנוכח מסקנתו לעיל, התייחס השופט פוגלמן לתשתית העובדתית
שניצבהבבסיסההחלטה,ולצורךלשובולבחוןאתהנחתהיסודשלפיההפרדההכרחית
לצורך שילוב החרדים באקדמיה ואתהחלופותהשונות לשילובם.
1.20
.
השופטת ברון הצטרפה לעמדת השופט פוגלמן שלפיה תכנית החומש פוגעת בליבת
הזכות לשוויון ונקבעה בחוסר סמכות וציינה כי אפילו מנקודת הנחה שלפיה התכנית
התקבלה בסמכות, היא מעגנת, מעודדת ונותנת לגיטימציה להפרדה בין נשים לגברים
במרחב הציבורי באופן שיש בו משום פגיעה בלתי מידתית בעקרון השוויון, ובכבודן של
נשים באשר הן.
1.21
.
בתוך כך הובהר כי מדיניות של "נפרד אבל שווה" היא ככלל מדיניות מפלה ומשפילה,
וכי לשיטתם, ביסוד התכנית עומדת תפיסה סטריאוטיפית של נשים ככאלה
"שמפריעות" לגברים ללמוד; היא מנציחה פערי מעמדות מגדריים ואת תפיסתן של
נשים כנחותות; והכל בחסות המדינה ובתוככי המרחב הציבורי. עוד ציינה השופטת
ברון, כי המל"ג לא עמדה בחובה המוטלת עליה למצות אלטרנטיבות אחרות לשילוב
חרדים באקדמיה טרם שפנתהלאמצעי הפוגעני שלהפרדה מגדרית;וכינדרשתחשיבה
מחודשת בנוגע ללימודי הליבה, שכן המדיניות הנוהגת יוצרת חסם משמעותי בפני
שילובו שלהמגזרהחרדי באקדמיה –
לאפחות ואולי יותרמהחסםהתרבותי.
1.22
.
לסיכום
נביא את דבריו של
ה
שופט הנדל
פס'( 12
לחוות דעתו):
"
...המסקנה היא ששיקולים כבדי משקל תומכים בקיומו של מסלול
נפרד לבני החברה החרדית, ובלבד שעדיין ישנה אפשרות לכל מי
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
שחפץ בכךללמוד במסלול שאינו נפרד.התמונה שהוצגה נותנת מענה
כפול –
הן לעתירת תירוש שסבורה כי ההסדר רחב מדי, והן לעתירת
קהלת שסבורה כי המגבלות על אופן ההפרדה יוצרות הפרדה
מצומצמת מדי... וההפרדה היא, כאמור, בכיתות הלימוד בלבד
ולבוגרי החינוך החרדי בלבד, ותו לא... מן הצד השני, ההכרה
באפשרות ללמוד במסלולים נפרדים אינה בלתי מוגבלת, ונוכח
ההכרה בפגיעה בזכויות יסוד –
מדובר בכלי שיש להשתמש בו באופן
מידתי. ושוב נאמר כי לא ניתן לפתוח את הפתח לרווחה, תוך יצירת
מסלולים נפרדים מגדרית שמיועדים לכל המעוניין, תוך גלישה
לתחומים אחרים בלב המרחב הציבורי. כוחה של ההפרדה הוא בכך
שהיא אינה במרכז, ולמעשה שמורה למצבים מיוחדים שמצדיקים
זאת, מבחינתהפרטומבחינתהכלל.
1.23
.
להשלמתהתמונהיצויןכיביום26.7.2021
הגישוהעותריםבעתירתתירושבקשהלדיון
נוסף.
בתמצית,טענוכיבפסקהדין
נקבעההלכהחדשהשלפיהרשויותמנהליותעשויות
לשאוב את סמכותן מחקיקה אזרחית, גם
במקרים
שבהם הפעולה כרוכה בפגיעה
בזכויות אדם; כי פסק הדין והתוצאה האופרטיבית שנקבעה בו אינם בהירים;
כי חוות
הדעת השונות של השופטים
בסוגיית ההתחשבות במגדר של מרצות כשיקול בקבלתן
לעבודהוקביעתתנאיהעסקתה,מותירותאתהדיןבשאלהאם
מגדר
יכוללהוותשיקול
לקבלהולשיבוץבמקוםעבודהכשאין
למגדררלוונטיותלביצועהעבודה;
וכןכי
הסעד
ים
שנ
קבעו בצוהמוחלט שונים מאלה שנוסחו בצו-על-
תנאי.
1.24
.
ביום30.9.2021
דחתה כב' הנשיאה חיות אתהבקשהלדיון נוסף, כדלקמן:
"פסק הדין נושא הבקשה ניתן, כאמור, על ידי הרכב מורחב של
חמישהשופטים.סעיף18
לחוק-
יסוד:השפיטהקובע"ענייןשפסקבו
בית המשפט העליון בשלושה, ניתן לקיים בו דיון נוסף בבית המשפט
העליון בחמישה או יותר [...]". לשון דומה נוקט סעיף 30
לחוק בתי
המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-
1984
להלן: חוק בתי המשפט.)(
אמנם,בפסיקההובעהעמדהשאינהנקיה
מספקותולפיהניתןלקיים
דיון נוסף בפסק דין שניתן בהרכב מורחב (]...[
). אולם, גם לפי גישה
מרחיבה זו, דיון נוסף בפסק דין שניתן בהרכב מורחב יתקיים רק
במקרים "חריגים שבחריגים" (]...[
). ענייננו אינו נמנה עם אותם
מקרים"חריגים שבחריגים".
2.
שלטי צניעות
2.1
.
בפתח הדברים יצוין כי
הצוות המשרדי התייחס בדו"ח לסוגיית הצבתם של שלטים
ברשויותמקומיות,שתוכנםקוראלהגבלתיכולתןשלנשיםלהתהלךבחופשיותבמרחב
הציבורי, כגון שלטים הקוראים לנשים לעבור לצד מסוים של הרחוב, להשתמש בחלק
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
מסוים של המדרכה או מורים להן להתהלך בלבוש צנוע ברחבי
העיר (להלן: שלטי
צניעות).
2.2
.
דו"ח הצוות המשרדי
הבהיר
כי ל
נוכח חומרת הפגיעה בזכויות האדם הבאה לידי ביטוי
בשלטהקוראלהדרתנשיםמהמרחבהציבוריאומכווןאתציבורהנשיםשלאלהשתמש
בחלקמהמרחבהציבורי,עלהרשותהמקומיתככלללהימנעמלאפשרתלייתושלשילוט
כזה בתחומה, בוודאי כזה המוצב במרחב הציבורי עצמו, ולפעול להסרתם ולהעמדה
לדין של האחראים על הצבה שלא כדין של שילוט מסוג זה. עוד קבע הדו"ח, כי ל
נוכח
חומרתה של התופעה והחשש מפני התפשטותה, על משרד הפנים להפעיל את סמכויות
הפיקוח והבקרה הנתונות בידיו, על מנת להבטיח שהרשויות המקומיות יקיימו את
חובותיהן בענייןזה.
2.3
.
בדו"ח הפעילות הקודם לשנים 2018-2017
הרחבנו בהתייחסות לפעילותנו בנושא
השילוט.
במסגרתז
את,סקרנואתתופעתשלטיה
צניעותש
נתלובעירביתשמש,שלטים
המכילים דרישות, בקשות וכיתוב פוגעניים כלפי נשים, ואת תקריות
האלימות בבית
שמששקורבנותיהןנשים,במקריםרביםסמוךלמקוםהימצאםשלשלטיםאלו.נסיבות
התקריות מצביעות על כך שהמניע להפעלת האלימות כנגד הנשים שנפגעו היה כי לפי
תפיסתו שלהתוקף הןלא היולבושות באופן "צנוע" דיו.
2.4
.
בעניין בית שמש
התנהלו
במהלך השנים הליכים משפטיים במספר ערכאות, כאשר
לאחרונה ניתנה החלטת בית המשפט העליון בבקשת ביזיון בית משפט (ע"פ 5338/17
ראש עיריית ביתשמש ואח' נ'נילי פיליפ ואח')
להלן:(
בקשתהביזיון)).
2.5
.
בקשת הביזיון הוגשה לאחר שנטען כי עיריית בית שמש לא קיימה את התחייבותה
במסגרת פסק דין מוסכם, לנקוט בכל הסמכויות העומדות לרשותה על פי דין ולהביא
להסרת "שלטי הצניעות" התלויים בעיר בית שמש, שילוט שפוגע פגיעה חריפה בזכותן
שלנשיםלשוויון ולכבוד.
2.6
.
במסגרת
בקשתהביזיוןוהודעותשונותמטעםהמשיביםלערעורנטעןכישלטיהצניעות
המרכזיים
שבהםעסק
ההליךעודםתלוייםולאנעשהניסיוןשלממש
להסירם.עודנטען
כיהמציאותבשטחמלמדתכילאזובלבדשהשלטיםהמפליםממשיכיםלעמודעלתילם
אלא שהתופעה הולכתומתרחבת,
וכוללת גרפיטי, איומיםואלימות.
2.7
.
בעמדת המדינה שהוגשה במסגרת ההליך, אשר ליווינו את גיבושה,
צוין כי
מבחן
התוצאה בשטח מלמד שהפעולות שנקטה העירייה אינן אפקטיביות דיין. זאת, כפי
שניתן ללמוד ממיעוט המצלמות שהוצבו באזורים שבהם עדיין תלויים שלטי צניעות
(דוגמת: "בהוראת המרא דאתרא שליט"א הנשים מתבקשות להימנע ממעבר/שהייה
במדרכה זו, המשמשת מעבר לבאי בית הכנסת
"; "המעבר בלבוש צנוע") ומכתובות
גרפיטי בנוסח"דילפריצות"( וכיוצא באלהמסרים משפילים,פסוליםומפלים.)
2.8
.
כמו כן, נטען כי
במיעוט של מקרים נתפסו חשודים במעשי ריסוס כתובות גרפיטי
והועברולהמשךטיפולהפרקליטות,אףעלפישמשטרתישראלנכונהוערוכהלתתסיוע
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
אבטחתילעירייהלצורךביצועפסקהדין,ולפעוללשמירתהסדרהציבורילרבותעלידי
הפעלת הסמכויות הקבועות בחוק במקרים של חשד לעבירותפליליות.
2.9
.
ביום 1.7.2021
ניתנה החלטת בית המשפט העליון בבקשת הביזיון (החלטת כב' המשנה
לנשיאה מלצר), אשר ציין כי המקרה מגלה "כרוניקה מצערת של פגיעה מתמשכת
בכבודן של נשים, מצד אי אילו מפרי חוק, אשר מתעלמים מהוראות הדין, מצווי בתי
המשפט ומפעולות האכיפה הרבות שבוצעו מטעם העירייה, בשיתוף פעולה עם
המשטרה."
בהחלטהנקבע
כיגורמיאכיפתהחוקבמישורהמונ
יציפליוברמההלאומיתפעלובאורח
סביר להסרת השילוט, אך לא תמיד בהצלחה. לפיכך סבור בית המשפט כי ההשתדלות
והמאמצים של העירייה אינם מצדיקים בשלב זה להטיל עליה חיובים כספיים מכוח
פקודת הביזיון, ונקבע כי בטרם תיבחן האפשרות להשית עליה סנקציות כאמור מוטל
עלגורמיאכיפתהחוק,בשיתוףפעולהעםהיועץהמשפטילממשלה,לנסותולגבשפתרון
מוסכםלסוגיה.
2.10
. לנוכח האמור
נערכו שני דיונים בראשותו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט
ציבורי-
מנהלי),ד"רגיללימון,שעניינםהיבטיאכיפהכנגדהצבתשלטיצניעותוהשחתת
תמונות נשים. בדיונים השתתפו נציגי המשטרה, עיריית בית שמש, עיריית ירושלים,
פרקליטות המדינה ופרקליטו
ת
מחוז ירושלים, המשרד לביטחון פנים, הרשות לביטחון
קהילתיוכן גורמים ממחלקותייעוץ וחקיקה.
2.11
.
בדיון הראשון, שנערך ביום 6.10.2021, ס
ו
כם כי נציגי העיריות ימ
פו
חסמים העומדים
בפני אכיפה אפקטיבית והסרתם; יפעלו להגברת התיאום בין כלל הגורמים המעורבים
בתחום
הדרת הנשים ויקיימו תהליכים של חשיבה מחוץ לקופסה"" שיאפשרו לפעול
בדרכים חדשניות ומקוריות, ש"תוקפות" את
בעיית שלטי הצניעות מזוויות נוספות,
דוגמת: שימוש בחומרים נוגדי תרסיסי גרפיטי במקומות מועדים לכתובות גרפיטי
מדירות; הצבת שלטים מטעם העירייה, שמסבירים כי המרחב הציבורי פתוח לכולם
ללאהגבלה ואשר נותנים מענהלמסריםהמדירים;
ו
שימוש בכלים של אכיפה אזרחית.
2.12
.
ביום 3.11.2021
נערך דיון המשך, במטרה למצות צעדים אופרטיביים להתמודדות עם
בעיית שלטי הצניעות ברחבי ה
עיר בית שמש
. יצוין,
כי מהשיח בין הגורמים השונים
שהשתתפו בדיון עלה כי
בעיר
בית שמש נעשית עבודה מאומצת לצמצום תופעת שלטי
הצניעות
וכתובות הגרפיטי המדירות בעיר, הכוללת שיתוף פעולה בין המשטרה לבין
הרשות המקומית.
כדי
להוסיף ולשפר את היכולת להתמודד עם התופעה
ולהביא ככל
הניתןלמיגורה,
הוחלט כי עיריית בית שמש תפעל, בין
השאר כדלקמן:,
א.
המצלמות המשמשות את עיריית בית שמש תחוברנה לתחנת המשטרה המקומית, כך
שיוכלו לשמש גם לצרכי אכיפה משטרתית בעיר, בכפוף לכל דין ובהתאם ל
אמנה
המתגבשת
ביןמשטרתישראלוהרשויותהמקומיותבנוגעלשימושבמצלמותאבטחה.
ב.
כוחות שיטור עירוני יגבירו נוכחות באזורים מועדים לפגיעה ולמופעי הדרה בעיר,
בהתבסס על ניסיון העבר, על תלונות המתקבלות בעירייה ועל מידע או תלונה, ככל
שיתקבלו במשטרה.
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
ג.
העירייה תשקול למנות גורם ייעודי מטעמה שיהיה אמון על מניעת הדרת נשים בעיר,
ואשרישמש כתובתלפניות וליוזמות בנושא,לרבותפניות אנונימיות.
ד.
במקומות מועדים, העירייה תשקול להשתמש בחומרים
דוחי-
צבע, למניעת ריסוס
כתובות
גרפיטי במקומות מועדים בעיר, במטרה למנוע הופעתן של כתובות חדשות
במרחב הציבורי.
ה.
העירייה תבחן את ההצעה להציב שלטים מטעמה ברחבי העיר, המסבירים כי המרחב
הציבוריפתוחלכולםללאהגבלה.
שלטיםאלהיהוומענהלמסריםהפוגענייםשבשלטי
הצניעותובכתובותהגרפיטי המדירות.
ו.
העירייהתפרסםאתהאפשרותשלתושביםלהעבירלמוקדהעירוני
דיווחיםאנונימיים
אודות
התארגנותשלריסוס כתובותותלייתשלטיםמבעודמועדאולחלופיןלדווחעל
שלטים חדשים שניתלו בעיר.
עוד סוכם כי המשטרה תפעל לחקירת תלונות שעניינן תליית שלטים מדירים וריסוס
כתובות גרפיטי, ותפעל בהתאם למידע מודיעיני, ככל שיתקבל, בניסיון לאתר את
המארגנים העומדים מאחורי תליית השלטים המדירים וריסוס כתובות הגרפיטי, היה
ויעלה כי מדובר בפעילות מאורגנת. בשים לב לטיבן של העבירות המתבצעות בהקשר זה,
ובהתאם למידע רלוונטי, תשקול המדינה שימוש בכלים נוספים, לרבות פעילות אכיפה
משולבת.
כמו כן,
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-
מנהלי) יבחן מול גורמים
ממשלתיים רלוונטיים את האפשרות לקדם מהלכי הסברה ברמה הלאומית נגד מופעי
הדרת נשים. כמו כן, הנושא יועלה ע"י
המחלקה למשפט ציבורי-
מנהלי בשיח המתקיים
עםהיועציםהמשפטיים של הרשויותהמקומיות.
3.
הכשרות מ
קצועיות בהפרדה
שילוב חרדים בעבודה –
תכניתהעתודה "תנופה -
חרדיםלשירות המדינה"
3.1
.
החלטת הממשלה מס' 869
בדבר "קידום המלצות לשילוב האוכלוסייה החרדית
בשירות המדינה", מיום 20.12.2015
להלן:(
החלט
ה
869
),
נועדה לקדם את שילוב
האוכלוסייה החרדית בתעסוקה ובכך לשפר את פוטנציאל הצמיחה של כלל המשק,
ולהוביל לצמצום רמת אי השוויון והפערים החברתיים.
3.2
.
בהחלטה 869
אישרה הממשלה את המלצות
הצוות
הבין-
משרדי לשילוב האוכלוסייה
החרדית בשירות המדינה,
והחליטה, בין השאר, להטיל על נציב שירות המדינה ועל
מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה לפעול להקמ
ת עתודת מצטיינים אקדמא
ים מקרב
האוכלוסייה
החרדית לשירות המדינה. במסגרת זו נקבע כי חלוקת המשתתפים
בתכנית העתודה תהיה שווה מבחינה מספרית ביןגברים ונשים, וכיהמעטפת לתכנית
אשר תלווה את המצטיינים מיום כניסתם לתכנית ועד לשנתיים וחצי לאחר השמתם
"תותאםלציבורהחרדי".
3.3
.
במהלך 2019-2018
הופעלה
לראשונה
תכנית
משפיעים""
שנועדה
לקדם שילוב בני
האוכלוסייה החרדי
ת אקדמאים בעלי תואר ראשון בתחילת דרכם המקצועית,,
בתפקידי מפתח בשירות הציבורי.
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
3.4
.
התכנית
שהופעלה כ
פיילוט,
השתרעה על פני שנתיים וחצי ועוצבה באופן דו שלבי:
ראשית, שלב הכשרה, שא
רך שישה חודשים, ולאחריו שלב השמה (במשרד ממשלתי
או ברשות מקומית,) שא
רך
שנתיים.
תחילה
נפתח מחזור
הגברים, ולאחר מספר
חודשים נפתח מחזור הנשים.
3.5
.
כפי שפורט בדו"ח הפעילות הקודם
לשנים 2018-2017
, המחלקה למשפט ציבורי-
מנהלי נדרש
ה
לנושא חוקיותה של ההפרדה המגדרית בתכנית, כאשר על אף הקושי
בפתיחתן של מסגרות נפרדות בתוך שירות המדינה,
והפגיעה בשוויון שבה כרוכה
התכנית
, נקבע כי המתווה הוא מידתי ובר הגנה, כאשר התכנית עוצבה בשים לב לכל
אלה:
ראשית נקבע כי הקורס הראשון הוא בגדר
פיילוט
בלבד
ובסיומו
יופקו לקחים
ויבחן הצורך בהפרדהובהיקפה;
סימולטניותביןהכשרתהגבריםלהכשרתהנשים–הגדלתהתקופהבהיתנהלו
ההכשרותבמקביל;
צמצוםההפרדההמגדריתכברבתכניתהפיילוט–קיומןשלפעילויותמעורבות
שאינןכרוכותבחשיפהאישיתוב
אינטראקציהחברתיתאינטימית
,בשיםלבלכך
שבתוםההכשרהממילאישולבוהצוערים במסגרות מעורבות;
לא תתקיים הפליה בסגל המנהלי ובמרצים;
בתום ההכשרה ישולבו העמיתים החרדים בשירות מדינה מעורב לחלוטין ללא
כל אפשרותלהפרדה
(ההכשרה כ"פרוזדור"
לקראת כניסהלשירותהמדינה.)
3.6
.
בעקבות פתיחת מחזור הגברים הראשון בתכנית הגישה עמותת
"שדולת הנשים
בישראל"תביעה
ל
ביתהדיןהאזורילעבודהבירושלים
שבהנדונושניקשייםמשפטיים
מרכזיים:
הראשון, אפשרות הפגיעה בזכות לשוויון הנובעת מקיומה של הפרדה
מגדרית
כמעט מוחלטת בתכנית; השני נגע לכך שהמכרז הפומבי במסגרת תכנית
הפיילוט פורסם לגברים בלבד (הואיל ומחזורי הנשים והגברים לא נפתחו במקביל).
ההליכיםהתנהלו בליווי
המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי.
3.7
.
לאחר הוצאת סעד זמני שהקפיא את הכשרת מחזור הגברים, ביטול הסעד הזמני
בעקבות בקשת רשות
ערעור לבי
ת
הדין הארצי לעבודה, והגשת עתירה לבג"ץ כנגד
החלטהזו,שנדחתהעלהסף,
הגיעוהצדדיםבסופושלדבר
לפשרהבהמלצתביתהדין,
אשר קיבלה תוקף של פסק דין. הוסכם כי תכנית הפיילוט תמשיך להתקיים כסדרה,
מבלישישבכךכדילפגועבטענות הצדדיםביחסלעצםהאפשרותלנהלתכניתהכשרה
בהפרדה.
3.8
.
ביחס לתכניות עתידיות שאמורות להתנהל בהפרדה מגדרית כלשהי
נקבע בפסק הדין
כי45
ימיםקודםלפרסוםמכרזתעבירהמדינהלשדולתהנשיםעותקמהמכרז,מחקר
מלווה
וחוות דעתמשפטית של המשנה ליועץהמשפטי לממשלה.
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
3.9
.
לאחר הפקת הלקחים מהפיילוט ומההיערכות לפתיחת המחזור השני במהלך 2020
,
שלא יצאה לפועל בסופו של דבר מפאת אילוצים
תקציביים
(מבחינה משפטית סברנו
כי אין מניעה משפטית
לקדם
את
המחזור השני של משפיעים)
, גיבשה נציבות שירות
המדינה את תכנית "
תנופה". התכנית
פותחה
לשם שילוב מיטבי של
האוכלוסייה
החרדי
ת בשירות המדינה והנגשתה לחרדים
,גם מקרב האוכלוסייההשמרנית יותר.
3.10
.
בשונה מתכנית הפיילוט מדובר במתווה מקוצר ומעודכן, הכולל הכשרת בסיס קצרה,
שנועדהלהכיןלכניסהלשירותהמדינה,תוךהתייחסותלאתגריםמערכתייםואישיים
של המשתתפות וה
משתתפים. במהלך הכשרת הבסיס יועברו באופן משותף לנשים
ולגברים פעילויות שאינן כרוכות בחשיפה אישית או בחיכוך חברתי המהוות רוב
מכריע מכלל הפעילויות בקורס
, והתכנית כוללת
מינימום הפרדה מגדרית הנתפסת
כנדרשת לצורך קידום תכליתה.
On the
3.11
. לאחר מכן תתקיים הכשרת המשך תוך כדי השנתיים הראשונות בתפקיד (
jobtraining
).במסגרתזויתקייםליוויאישישלהעמיתים,והכשרתהמשךקבוצתית
אשר מתוכננת לה
תקיים כולה במשותף לנשים ולגברים.
לא למותר לציין כי ההשמה
עצמההיא בסביבת עבודה מעורבתמגדרית כמקובל בשירותהמדינה.
3.12
.
לאחר בחינת השיקולים הנוגעים לקיום התכנית ככלל, לנוכח סעיף 15
א לחוק שירות
המדינה(מינויים),תשי"ט-
1959,שעניינוייצוגהולםבקרבהעובדיםבשירותהמדינה,
בשים לב ל
יעדי הממשלה, לתכלית התכנית ולמבנה שגובש
, מסקנתנו הי
יתה
כי היבט
ההפרדההמגדריתבמתווההמקוצרוהמעודכןשלהתכניתהמוצעת,אשרמיושםתוך
שאיפה לקיום מינימום ההפרדה המגדרית הנדרשת לצורך קידום תכליתה והנגשת
התכנית לחרדים,
אינו מקים מניעה משפטית לקידומה.
לאחרונה,
בהתאם לפסק
ה
דיןהמוסכם בענייןפיילוט משפיעים,ה
ועבר
החוותהדעתלשדולתהנשי
ם,עםעותק
מהמכרזו
מהמחקר המלווה.
קורס נהיגה
נכונה בהפרדה מגדרית
3.13
. במחצית
אפריל 2018
התקיים דיון בראשות המשנה לשעבר בעקבות פניות של שדולת
הנשיםבישראלוהמרכזהרפורמילדתומדינהשבהןנטעןכיזכייניותמשרדהתחבורה
מקיימות קורסי ריענון ונהיגה נכונה בהפרדה מגדרית. פניות דומות נשלחו גם לשר
התחבורהדאז
ומנכ"לית משרדו.
3.14
. לאחר
שמיעת העמדות שהוצגו בדיון סיכמה המשנה לשעבר כי הסדר שבו בחסות
המדינהישנההפרדהמגדריתבקורסיםלנהיגהמונעתוישנםקורסיםאשרמפורסמים
כפתוחים לבני מין אחד, כפי שעלה מהפניות שהתקבלו בנושא, הינו הסדר הפוגע
בשוויון, הגם שמדובר באחוז מזערי מכלל הקורסים המתקיימים בהפרדה, וכי יש
להימנע מקיום קורסי נהיגה מונעת בהפרדה ומפרסום קורסים לנשים או לגברים
בלבד.
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
3.15
. בהקשר
זה הוטעם כי על פני הדברים, טיב ואופי השירות המדובר אינם מצדיקים
קיומה של הפרדה, שכן מדובר בקורס קצר יחסית, שלא נדרשת בו שהות אינטימית
ארוכה ואינו כולל תכנים רגישים. בהתאם, מקרה זה אינו נופל לגדרי החריג הצר
הקבוע בחוק איסור הפליה במוצרים, שירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות
ציבוריים, התשס"א-
2000
להלן:(
חוק איסור הפליה), המאפשר קיומן של מסגרות
נפרדות לנשים ולגברים כאשר אי הפרדה תמנע מחלק מן הציבור את אספקת המוצר
או השירות.
3.16
. לבקשת
משרד התחבורה, הנושא נדון בישיבה נוספת שהתקיימה באפריל 2019
בראשותהיועץהמשפטילממשלה
,והיועץהמשפטילממשלה אימץאתעמדתהמשנה
לשעבר,והכריע כיהואילולאהוצגומצדמשרדהתחבורהנתוניםלפיהםאיקיומןשל
מסגרות נפרדות לגברים ולנשים יבי
א למניעת השתתפות האוכלוסי
יה החרדית
בקורסים האמורים (כנדרש בחריג הקבוע בסעיף 3
ד()(3
) לחוק איסור הפליה), אין
באפשרותו של משרד התחבורה ליזום ולהפעיל מטעמו קורסי "נהיגה מונעת"
המיועדים לגברים בלבד או לנשים בלבד.
3.17
. עם זאת, נקבע כי אין בהכרעה זו כדי למנוע פרקטיקות
קיימות במשרד התחבורה
המאפשרות לקבוצת נרשמים שהתאגדה
באופן עצמאי
כקבוצה לפנות ולבקש עריכת
קורס משותף עבורה.
3.18
.
להשלמת התמונה יצוין כי בין שתי הישיבות הנזכרות לעיל, בחודש אוגוסט 2018
,
הגישה הגב' מיטל לאמור פרידמן תביעה כספית לבית משפט השלום בתל אביב
שעניינה הפלייתה בניגוד לחוק איסור הפליה,
ובה נטען בין השאר כי מדיניות משרד
התחבורה בקיום קורסי נהיגה מונעת בהפרדה מגדרית פוגעת בשוויון ומנוגדת
לאיסוריםהקבועים בחוק איסור הפליה.
3.19
.
ההליך האזרחי הסתיים בפסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79
א לחוק בתי המשפט
נוסח משולב], תשמ"[
ד-
1984
. משרד התחבורה חויב לשלם לתובעת סך של 15,000
₪
בגיןהאפליההנטענת,בתוספתהוצאות(ת"א53057-08-18
מיטללאמורפרידמןואח'
נ'מדינתישראל – משרד התחבורה (
נבו 28.6.2020
.)
3.20
.
במהלך חודש מאי 2021
פורסם בתקשורת כי קורס נהיגה מונעת וקורס ריענון נהיגה
ימשיכולהתקייםבהפרדהמגדרית,בעקבותפעילותושלסגןשרהתחבורהדאזוראש
הרשות לפיתוח כלכלי חברתי למגזר החרדי, הרב מקלב. התראת השדולה בעניין זה,
טרם נקיטת הליכים בגין ביזיון בית המשפט בהליך האזרחי, הועברה להתייחסות
הלשכההמשפטיתבמשרדהתחבורהומתשובתםעלהכיאיןדבריםבגו,וכיפסקהדין
לא הופר.
כפי שהבהיר,
משרדהתחבורה מקיים באופן מלא את ההסכמות שהתגבשו,
ופועל בהתאם להנחיית היועץ בענייןהנזכרתלעיל.
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
קורסים ב
הפרדה מגדרית במד"א
3.21
. במהלך יולי 2019
פנתה שדולת הנשים למשנה לשעבר בפנייה שבה נטען בין השאר
להפליה
מגדרית
ו
הפרדה, בקיום משמרות "לבנים בלבד" וקיום קורסי הכשרה
בהפרדה על בסיס מין.
3.22
.
בפברואר 2020
התקיימה התייעצות משותפת בהשתתפות משרד הבריאות, משרד
המשפטיםומד"א(
בשיםלבלעצמאותהשלמד"א
כתאגידשהוקםבחוקמגןדודאדום
התש"י-
1950, ולהסכמתה לקיום הדיון האמור). בדיון זה שהתקיים בראשות המשנה
לשעברהודגשכיבדומהלסוגייתקורסיהנהיגההמונעתנראהכיהתשתיתהעובדתית
אינה תומכת בקיומו של החריג הצר הקבוע בחוק איסור הפליה, אלא מדובר בשירות
הנכלל בקבוצת השירותים החיוניים כגון שירותי בריאות בקופות ובבתי חולים,
שהציבור המעוניין לכאורה בהפרדה ממשיך לצרוך גם כאשר הם ניתנים במסגרות
שאינן נפרדות.לפיכךנראה שאין הצדקהלקיומם של קורסים אלה בהפרדהמגדרית.
3.23
. בסיכום הדיון הדגישה המשנה לשעבר כי בבחינת סוגיית השוויון המגדרי בקורסי
ההכשרה יש חשיבות ציבורית רבה לסטנדרטים שמד"א מציבה בכלל, ובמישור הנוגע
לשוויוןהמגדריבפרט,בשיםלבלמעמדההציבוריהמובהקולתפקידההמרכזיבביצוע
שירותיםבעליאופיכלללאומי,קריאספקתשירותיעזרהראשונהמציליחייםברחבי
הארץ.
3.24
.
נוסף על כך צוין כי מתוקף היותה תאגיד סטטוטורי מד"א חבה נאמנות כלפי הציבור
הרחב שלמענו היא פועלת, והיא כפופה לעקרונות ו
לכללי המשפט הציבורי, ובכלל זה
לעקרון השוויון.
3.25
.
לפיכך הוצע למד"א לפעול ברוח המתווה שאימץ היועץ המשפטי לממשלה בעניין
קורסי נהיגה מונעת,
כך שלא יקיימו קו
רסים בהפרדה ביוזמתה של מד"א, ועם זאת
לא ימנע מקבוצות המעוניינות בכך להתאגד וולונטרית ולפנות בבקשה לקיים עבורן
קורס במשותף בין אם כולם בנימגדר אחד ובין אםלאו.,
3.26
.
נוסףעלכךהוסכםכיהמדיניותשהוצגהעלידימד"אשלפיההיאמאפשרתגםשיבוץ
שאופיווולונטריבאמבולנסיםשפועליםכתוספתעלהתקןהדרוש,שעשוילהיותנפרד
מגדרית, אך שיבוץ המתנדבים למשמרות המתקיימות במסגרת התקן הקבוע נעשה
במעורב וללא הפרדה, עו
לה
בקנה אחד עם המתווה המוצע לעיל ביחס לקורסים
שמד"א מקיימת.
4.
פרסומים ממשלתיים בתקשורתחרדית
4.1
.
בסיכום דיון בראשות המשנה לשעבר מיום 17.7.2018
, שעסק בפרסומים ממשלתיים
בשלוש מדיות
תקשורת שבהן
לשכת הפרסום הממשלתית (להלן:
לפ"מ) מפרסמת
לציבור
החרדי, נקבע
מתווה מידתי ומאוזן אשר מגשים את הצורך החשוב שבהבאת
המידע הממשלתי לציבור החרדי תוך צמצום מרבי של הפגיעה בשוויון שעלולה
להיגרם בשל היעדר ייצוג נשי מכוון ב
תקשורת החרדית.
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
4.2
.
בעניין זה נקבע כי הפרסום ברדיו החרדי (קול ברמה וקול חי) ובאתרי האינטרנט
החרדיים יעשה ללא התאמות הכרוכות בהימנעות מהשמעת קול אישה ומחיקת
דמויות נשים, בהתאם לפסיקת בית המשפט בעניין
רע"א
6897/14
רדיו קול ברמה
בע"מנ'קולך-פורוםנשיםדתיות(נבו9.12.2015
)
,לדו"חהצוותהמשרדי,ולהחלטות
הרשותהשנייהלטלויזיה ורדיו.
4.3
.
לצד זאת, במקרה שבו יש חיוניות בפרסום הממשלתי לציבור החרדי בעיתונות
החרדית,ייעשוהתאמותמסוימותהכוללותהימנעותמפרסוםדמויותאנושיותבאופן
גורף, לשם הבטחת הנגשת המידע לציבור זה, בכפוף לכך שזו דרישה או מדיניות
מחייבת של עיתון חרדי. בכל מקרה, לפ"מ לא תפרסם בעיתונות החרדית מודעות
מותאמות באופן כזה שאינן כוללות
רק
דמויותנשים.
4.4
.
לאחר הסיכום הרוחבי הנ"ל, ובמהלך
ההתמודדות הלאומית עם התפשטות
נגיף
הקורונה,
התקבלהפנייההמלינהעלהעדרדמויותנשיםבפרסוםהמיועדלאוכלוסייה
החרדית שעניינוהמלצותלשמירה על בריאות נפשית
בזמןהסגר.
מבירור שערכנו מול
לפ"מ עלה כי מדובר במנשר שהופץ על ידי מטה ההסברה למגזר החרדי במשרד
הבריאות, וכי
חלקה של לפ"מ הוא בעיצוב המודעה
בלבד. בעקבות הפנייה הסבנו את
תשומת הלב של משרד הבריאות למתווה שסוכם, על מנת שהדברים ייושמו ככל
שמשרדהבריאותפועל באופןישיר בפרסומים ממשלתיים.
4.5
.
ואכן,
כדוגמה ליישום המתווה האמור,
נדרשנו בין השאר לשאלת פרסומים בעיתונות
החרדיתשלמטהההסברהלמגזרהחרדי,
הכולליםעדויותשלחוליםמהמגזרהחרדי,
ללאעדויות שלנשיםשחלו.
4.6
.
כפי שהובהר לעיל, הסיכום התייחס להימנעות מפרסום דמויות נשיות ובשעתו לא
נדונה האפשרות של פרקטיקה נוספת בהקשר זה, המצמצמת, עד כדי מחיקה כליל,
ייצוגים או אזכורים לקיומן של נשים בדרך של אי פרסום דברי נשים ומחיקת שמן
וזהותןהמגדרית בפרסומים בעיתונות החרדית. בָּרִי
כי גם נקיטת פרקטיקההמוחקת
את קיומן של נשים ומטשטשת את זהותן המגדרית יוצרת תמונת מציאות מעוותת
המדירה נשים מהמרחב הציבורי
ומהשיחהציבורי
על אודות
נגיף הקורונה.
וזאת, אף
אםישכוונהלפרסםעדויותנשיםומסריםייעודייםלנשיםבמקומותאחרים(מגזינים
לנשים.)
4.7
.
במקרהזהלאהייתהמחלוקתבדברחיוניותהפרסומים בעיתונותהחרדיתאךמאחר
שמדוברכאמורבפרקטיקהבעייתית,הכרוכהבפגיעהבשוויון,סוכםעלהמשנהליועץ
דאזכיניתןלאשראתהפרסו
מי
םהאמור
ים
באמצעותשימושבלשוןניטרליתמבחינה
מגדרית
ובראשי תיבות של שמות החולים המעידים, בדומה לסיכום בדבר הימנעות
מפרסום דמויות אנ
ושיותחלףהימנעות מפרסום דמויות נשיות.
4.8
.
לסיוםחלקזהיצויןכיבמהלךשנת2020
הצטברהבלשכתנושורתפניותציבורשעניינן
הדרת נשים בפרסומי קופות חולים. בעקבות פנייתנו לקבלת התייחסות משרד
הבריאות לעניין זה, ובהמשך להנחיית הקופות משנת 2016
(הנחיית סמנכ"ל פיקוח
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
ובקרה על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים), חודדה מדיניות משרד הבריאות
בסוגיה.
4.9
.
במכתבה של מנהלת האגף לתכנון מדיניות והממונה על מניעת גזענות במשרד
הבריאות, אשר נשלח למנכ"לי הקופות בסוף נובמבר 2020
, הודגש כי הימנעות
מפרסוםדמויותנשיותכלשהןבמרחבהציבוריהיאבגדרהדרתנשים,וכיעלהפרסום
(הכוללמודעות,שילוטבסניפיםוכדו'),הנתוןככלללשיקולדעתהקופות,לכלולבאופן
מידתי דמויות מגוונותמגדרית.
5.
טקסים ממלכתיים ואירועים ציבוריים
5.1
.
כבר בשנת 2013
בחן הצוות המשרדי
את הסוגיה של הנהגת הסדרי ישיבה נפרדים
בטקסים ובאירועים ממלכתיים או בטקסים ואירועים הזוכים לחסות המדינה. מאז,
אירועים שונים המשיכו להתקייםבהפרדהוהיועץהמשפטילממשלה נדרשלנושא זה
במהלך 2019
, בעקבות פרסומים על אודות הופעת זמר חרדי באירוע תרבות בפארק
העירוני בעפולה, והליכים משפטיים שעסקו בכך, כפי שיפורט להלן.
5.2
.
ב-
14
לאוגוסט2019
התקיימההופעהשלהזמרהחרדימוטישטיינמץבפארקהעירוני
של העיר עפולה, שמלכתחילה פורסם כי תתקיים בהפרדה מגדרית.
בהליכים
משפטיים שהתקיימו בעניין זה (עת"מ 17029-08-19
שדולת הנשים נ' עיריי
ת עפולה
(נבו 11.8.2019
)
; עת"מ 23791-08-19
ארבל נ' עיריית עפולה
(נבו 14.8.2019
)
; עע"מ
5435/19
שרון נ' עיריית עפולה,
(נבו 14.8.2019
,))
נפסק בסופו של יום על ידי בית
המשפט העליון כי פסק הדין נשוא הערעור מבוטל, וכי
פסק הדין בעתירה הראשונה,
שאסרעלביצועהפרדה מגדריתעלרקעשלמין,גזעאוכלמגדראחרבמהלךהאירוע,
עומד בעינו.
5.3
.
בעקבות הליכים אלה, ותשובת היועץ המשפטי לממשלה במסגרת הערעור הנזכר, כי
מבחינה עקרונית ייתכנו נסיבות מיוחדות שבהן תוכל עירייה לקיים אירוע עבור
הציבור החרדי בהפרדה, התקיים ביום 18.8.2019
דיון בראשות היועץ המשפטי
לממשלה שעניינו סוגיית ההפרדה המגדרית באירועי תרבות במעורבות רשויות
מקומיות. בסיכום הדיון
פורטו אמות מידה מנחות
שלאורן רשויות
מקומיות
יכלכלו
צעדיהן
בבואן לשקול עריכת אירועים בהפרדה מגדרית, עד לקיומו של דיון משפטי
עקרוניומקיף בסוגיה
זו.
ואלו הן:
בעת החלטה על קיומם של אירועים בהפרדה מתוכננת יש להביא בחשבון את
החובה לעמוד בשני התנאים המצטברים הקבועים בסעיף 3
ד()(3) לחוק איסור
הפליה:
1. קיום האירוע ללא הפרדה ימנע מחלק מן הציבור את קבלת השירות הציבורי
–
על הרשות המקומית להשתכנע כי הציבור ש
האירוע מיועד לו, או חלק
משמעותי ממנו,יימנע מהשתתפות בו, בהי
עדרהפרדה מגדרית מתוכננת.
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
2. קיומה של הצדקה לעריכת האירוע בהפרדה מגדרית בהתחשב באופיו של
האירוע,במידת החיוניות שלו,בקיומהשל חלופה סבירהלו ובצורכיהציבור
העלוללהיפגעמן ההפרדה.
עלהרשותהמקומיתלשקולאתמכלולהנסיבותשלהאירוע,ובמסגרתזוליתן
משקל,בין השאר,לאמות המידההבאות העולות מלשון החוק ומהפסיקה:
א. וולונטריות ההפרדה –
יש להעדיף במידת האפשר הפרדה וולונטרית ללא
הכוונהעלפניהפרדהמתוכננת.ככלשמדובר בהפרדהוולו
נטריתלחלוטין
אין בכך כל קושי כאמור. ככל שגובר רכיב הוולונטריות בהפרדה, כך קטן
הקושי שבהפרדה
. לענייןזה ישלהתחשב בהיבטים
הבאים:
1)
האם בצד המתחמים הנפרדים, קיים גם מתחם מעורב, המאפשר
השתתפות באירועגםעבור מי שאינם מעוניינים בהפרדה?
2)
בכלמקרה,איןלקבלכפייהשלמקומותישיבהבאמצעותהפעלתכוח
פיזי, או אכיפה של דרישות לבושאו צניעות.
ב.
ייחוד האירוע – ככל שייחודו של האירוע לקהל המעוניין בהפרדה מגדרית
הוא מובהק יותר, מצטמצם הקושי בקיומה. במסגרת זו, יש להתחשב
בהיבטים הבאים:
1)
האירועאינומיועדככלללקהלשלילדיםאומשפחות(כמופעילותאו
הפנינג בחגים ובחופשות) אלא מיועד באופיו לקהל בוגר המעוניין
בקיומה של הפרדה מגדרית, ואי קיומה של הפרדה עשוי למנוע את
ההשתתפותבו.
2)
האם מדובר באירוע ללא תשלום הפתוח לקהל הרחב, או באירוע
שהשתתפות בו מותנית בהרשמה מראש או בקניית כרטיסים? אם
מדובר בהרשמה או בתשלום, גוברת ההבנה לגבי ייחוד האירוע לקהל
המעוניין במתכונת זו.
3)
היחס בין סך כל האירועים הנערכים ברשות מקומית לבין האירועים
הנערכים בהפרדה, והתאמתו של יחס זה להיקף הקהל המעוניין
בהפרדה באותה רשות
מקומית.
ג.שוויוןחומרי –
1)
ככל שלא מתקיים שוויון חומרי בין המגדרים באירוע עצמו לא ניתן
יהיהלהצדיקאתקיומושלה
אירועבהפרדה. בפרטנדרשכיההפרדה
תיעשה תוך הקפדה על תנאים שווים ביחס לגברים ולנשים, באופן
המבטיח תנאי נגישות להתרחשות המרכזית של האירוע, מיקום
ומרחב מתאימים ודומים, הכולבהתאם לטיב
האירוע.
2)
אירוע המיועד למגדר אחד בלבד הינו חריג במיוחד, ונדרשת הצדקה
כבדת משקל במיוחד המתבססת על קיומה של הבחנה רלוונטית,
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
הנובעת ישירות מאופי האירוע, ויש בה כדי ללמד על צורך מהותי
באירוע נפרד לשםלקיומו.
ד. השפעה על הציבור שאינו מעוניין בהפרדה – ככל שהאירוע משפיע באופן
משמעותייותרעלהציבורשאינומעונייןבהפרדהמגדרית,כךגוברהקושי
בהפרדה.במסגרת זו, ישלהתחשבבהיבטים הבאים:
1)
מידת החיכוך עם מי שאינם מעוניינים בהפרדה (למשל, אירוע
המתקיים בפארק
פתוח או באולם סגור.)
2)
כאשר מדובר במקום פתוח -
היקף השטח ופרק הזמן אשר מוקצים
לאירוע הנפרד, ומידת מניעת השימוש הנגזרת מכך במרחב הציבורי
מאלו שאינם מעוניינים בהפרדה.
5.4
.
לאור פרסומן של אמות המידה על ידי היועץ המשפטי לממשלה נדרשנו ליישומן
במספר מקרים. כך לדוגמה, בעקבות פנייה שהתקבלה במשרד המשפטים המלינה על
קיומה של הצגת ילדים המיועדת לגברים ולילדים בלבד, בתמיכת
המשרד לפיתוח
הפריפריה
,הנגבוהגליל
בעירנתניה,סיכמה
המשנהלשעבר
כיגםאםמספרהאירועים
הנערכים בהפרדה הינו נמוך באופן יחסי, וגם אם האירועים המופרדים מתקיימים
תוך הקפדה על שוויון חומרי, למשרד ממשלתי יש אחריות לוודא כי הוא אינו תומך
באירועי תרבות המתקיימים בהפרדה מגדרית שאינה מוצדקת. לפיכך, עליו לבחון
לגופהכלבקשהלקיוםאירועבהפרדה, לפיהוראותסעיף3
ד()(3)לחוקאיסורהפליה,
ועלבסיסהקריטריוניםהמופיעיםב
אמותהמידה,בשיתוףהרשותהמקומיתמבקשת
התמיכה.
5.5
.
אמות המידה שלעיל משמשות כאמות מידה מדריכות לא רק בהקשר הנדון של
אירועים,אלאגםבהקשריםאחריםבשינוייםהמחויבים,למשלבנוגעלהפרדהבאתרי
רשותהטבע והגנים –
נושא שאליו נתייחס להלן.
6.
הפרדהמגדרית במקומות רחצה
הבריכה הציבורית ב
קריית ארבע
6.1
ביום 9.6.2020
ב"כ העות
רים בבג"ץ 5527/17
שוקרון נ' המועצה המקומית קריית
ארבע,
פנה אל המשנה לשעבר וביקש כי תפעל לאכיפת הדין, ובכלל זה הנחיות היועץ
למניעתהדרהוהפרדהעלרקעמגדריאודתי,כדילהבטיחש
המועצההמקומית
קריית
ארבע תנהג בהתאם להתחייבותה כי בכוונתה לאפשר את קיומן של שעות שחייה
משותפות לנשים ולגברים (להלן:
שעות משפחה) בבריכה הציבורית שבקרית ארבע,
התחייבות שקיבלה תוקף של פסק דין במסגרת אותו הליך. בעקבות הפנייה פנתה
המשנה לשעבר אל היועץ המשפטי של קרית ארבע והדגישה כי פתיחת הבריכה מבלי
ששובצובלוחזמניהרחצהשעותייעודיותעבורשחייהמשפחתית,לצדקיומןשלשעות
רחצה נפרדות לגברים ולנשים, עומדת בניגוד להתחייבות המועצה לבג"ץ, ובאופן
שמונע מהתושבים שעתרו גישהלשירות ציבורי, תוך הפלייתם הפסולה.
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
6.2
בסמוך לאחר מכן הוגשה עתירה חדשה לבג"ץ נגד המועצה המקומית קרית ארבע,
ו
המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי ליוו
תה את גיבוש תגובת היועץ, המשיב 3
לעתירה.
בתגובה זו הודגש כי על המועצה לכבד את התחייבותה אשר ניתן לה תוקף של פסק
דין ככל שהיא מבקשת לפתוח את הבריכה הציבורית, מה גם שלא הונחה תשתית
עובדתית שיש בה כדי לשנות את מצב הדברים כפי שהוסכם, ולפיכך עליה להקצות
שעות שחייה משפחתית.
6.3
בנוגע
לשאלה הכללית הנוגעת להיקף סמכותה ושיקול דעתה של רשות מקומית
להקצות שעות רחצה נפרדות הודגש כי ככלל על המרחב הציבורי להיות משותף. לצד
זאת,לרשותמקומיתישסמכותעל-
פיחוקלייחדשעותשחייהנפרדותלנשיםולגברים
בבריכהשהיאמפעילה.הענייןמסורלשיקולדעתהשלהרשותכמפעילתהבריכה,אולם
ככל רשות מקומית, היא מחויבת להבטיח הקצאה שוויונית של משאבים ציבוריים
לתושביהמכוחזכותםלשוויון,ובשיםלבלעקרונותשלפלורליזםוסובלנותכלפיאורח
חיים של קהילות מגוונות במסגרתחיי הפ
רט והקהילה.
6.4
עוד הודגש
כי
הפרדה מגדרית מעצם טיבה,, לא מאפשרת שימוש וזכות הנאה שווה
במרחב הציבורי,
עלולה לעלות כדי פגיעה בשוויון, לא רק של מגדר כזה או אחר, אלא
גםשלציבוררחביותרשאינומעונייןבהפרדהזו,גםאם במסגרתהניתןשירותציבורי
השווה באיכותו ובאופ
יו, כפי שנטען על ידי המ
ועצה, מבחינת השוויון הפורמלי
בהקצאת זמנים נפרדים בבריכה לנשים ולגברים.
באופן דומה, גם סירובה של רשות
לייחד שעות לשחייה נפרדת עשויה, בנסיבות מסוימות, לעורר קשיים דומים.
6.5
במסגרת פסק הדין שניתן בעתירה
(בג"ץ 3865/20
שוקרון נ' המועצה המקומית קרית
א
רבע (נבו
7.10.2020
)
-
פסק דינו של כב' השופט עמית, בהסכמת השופטים גרוסקופף
וברון,קיבלביתהמשפטהנכבדאתהעתירהוקבעכי
הבריכההעירוניתת
יפתחלרחצה
מעורבת למשך שעתיים בכל יוםפעילות.
6.6
השופטעמיתהדגישאתחובתהשלהמועצההמקומיתלפעולבאופןסביר,הוגןושוויוני
בהקצאת שעות בריכה כמשאב ציבורי העומד לרשות כלל התושבים וציין כי השיקול
התקציבי (לטענת המועצה התושבים שדבקו ברחצה נפרדת החרימו את הבריכה עד
שהפעלתהלא הייתה כלכלית) אינו בהכרח חזות הכל.
6.7
השופטיםגרוסקופףוברון הצטרפולתוצאהבדרךשונה. הםהדגישואתנקודתהמוצא
של היעדר הפרדה מגדרית בהתאם לחקיקה המסדירה את הפעלתן של בריכות שחייה
בישראל,כאשרההפרדההיאהחריגלכלל,ולקביעהזוהצטרףגםהשופטעמית(פסקה
19
לפסק דינו.)
6.8
עוד נקבע על ידי השופטים גרוסקופף וברון, כי החלטת המועצה המקומית סותרת את
הוראותיו של חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור
ולמקומות ציבוריים, תשס"א-
2000
, מאחר שהיא פוגעת בשוויון המגדרי מבלי שהיא
עומדת בתנאי החריגלכלל. ובלשונו של כב' השופט גרוסקופף:
האופן האחד,"...
רחצה משותפת, משקף את עקרון היסוד במשפט
הישראלי, לפיו שירותים לציבור צריכים להינתן על בסיס שוויון
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
מגדרי האופן השני,.
רחצה בהפרדה, הוא
ביטוי לחריג צר, המתיר
פגיעה בשוויון המגדרי בנסיבות מצומצמות על מנת לאפשר את
השירות לחלק מסוים מהציבור שלא יצרוך אותו אלא בהפרדה
מגדרית. החלטת הרשות המקומית קריית ארבע אינה משקפת
הבחנה זו, וכנגזר מכך, אינה עומדת בתנאים להפעלת החריג הצר.
משום כךנדרשת התערבותנו."
(
ההדגשותאינןבמקור,פסקה1לפסקדינושלכב'השופטגרוסקופף)
6.9
עלכךהוסיפהכב'השופטתברוןבפסקדינה,כיהנחתהמוצאהיאשהפרדהביןהמינים
מהווההפליה, ולכןהפרדה תהיה חריג מצומצםלכלל:
"
הפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי היא פוגענית
כשלעצמה, באשר כידוע "נפרד לעולם איננו שווה". זו גם נקודת
המוצא של החקיקה המסדירה את פעילותן של בריכות השחייה
בישראל"...
(ההדגשות אינן במקור, פסקה 4
לפסק דינה של השופטת ברון.)
הבריכה הציבורית ברהט
6.10
בריכה ציבורית ראשונה בעיר רהט
נפתחה בקיץ 2018
.
בעקבות פניית עו"ד איתמר בן
גביר, אשר טען לפגיעה בשוויון
לנוכח קביעת שעות רחצה
נפרדות לנשים ולגברים,
נדרשה המשנה לשעבר לסוגיה. בדיון ראשון שהתקיים בעניין זה בסוף 2018
,
בהשתתפות מנכ"ל החברה הכלכלית רהט, היועץ המשפטי לעיריית רהט ומהנדס
העיריה, סוכם כי עיריית רהט תתחיל בהפעלת הבריכה שנפתחה לראשונה
במתכונת
המופרד
ת, וכי במהלך עונת הרחצההראשונה
ייבחנו וילמדו
צרכיהאוכלוסיה. כמו כן,
הוחלט כי במהלך חודשי הקיץ תערוך העירייה סקר בקרב תושבי העיר במטרה לבחון
האם קיים ביקוש כלשהו לשעות רחצה מעורבת, וכי ככל שבמהלך עונת הרחצה
הראשונהתתקבלנהמתושביהעיר
פניותאובקשותהמעידותעלרצונםבהקצאתשעות
לרחצה מעורבת, הנושא ייבחן שוב.
6.11
כעבור שנה התקיים דיון נוסף בראשות המשנה לשעבר, שבמהלכו הוצגו נתונים בדבר
פעילות הבריכה בעונת הרחצה הראשונה, ונציגי העירייה ציינו כי בניגוד לנסיבות
המקרה בקריית ארבע, לאורך כל עונת הרחצה לא עלתה דרישה כלשהי לשעות רחצה
מעורבותמטעםמימתושביהעיר,וזאתכשמדוברבאוכלוסייהשמונהפיעשרהממספר
התושבים בקרית ארבע. מסיכום עונת הרחצה הראשונה עלה כי לצד השינוי החשוב
שפתיחת הבריכה הביאה, העירייה התמודדה עם אתגרים שהצריכו טיפול רגיש
והדרגתי ונציגי העירייה הביעו חשש שעצם העיסוק המפורש באפשרות של הקצאת
שעות
לרחצה מעורבת עלול לגרום למנויים
רבים לבטל את המנוי ולחדול מלבקר
בבריכה.
6.12
עלאףהאמור,ובהמשךלפסקהדיןשניתןבענייןהבריכהבקריתארבע,המשנהלשעבר
סיכמהכיהעירייהמחויבתלפעולבאופןשישרתנאמנהאתהציבורכולו,וכיהשירותים
לציבור צריכים להינתן, ככלל, על בסיס שוויון מגדרי. רחצה בהפרדה היא בגדר חריג
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
מצומצםשנועדלאפשרלחלקמסויםמהציבור,להבדילמהציבורבכללותו,לצרוךאותו
בהפרדהמגדרית.
6.13
בתוך כך הודגש כי אף החשש הכלכלי האפשרי שהציגה העירייה בדבר הנזק הצפוי
להיגרם כתוצאה מפתיחת הבריכה לרחצה משותפת, אינו חזות הכל, וכי בחלוף
התקופה הראשונית (שתי עונות רחצה במועד הפצת הסיכום) מן הראוי כי העירייה
תשוב ותבחן את הקשיים והצרכים זאת,.
בשים לב למידת הפגיעה בשוויון בהיעדר כל
הקצאה של שעות משפחתיות, ואף אם לא התקבלו דרישות מפורשות לפתיחת שעות
רחצה מעורבות. מספר השעות ואופן הקצאתן לרחצה מעורבת נתונים לשיקול דעתה
שלהעירייה,ואולםבהתאםלפסיקתביתהמשפטהעליון,יש מקוםלהבטיחגםמספר
שעות מסויםלרחצה מעורבת.
6.14
יצוין כי בהמשך לפניית יועמ"ש עיריית רהט מיום 10.10.2021, הבהיר
ה
הח"מ כי
הכרעתה של המשנה לשעבר עומדת בעינה, וכי "
העירייה מחויבת לפעול באופן שישרת
נאמנה את הציבור כולו, ולהפעיל את שיקול דעתה בהקשר זה בהתאם לכללי המשפט
המנהליולפסיקתבג"ץ.במסגרתזו,נדרשלהבטיחמספרשעותמסויםלרחצהמעורבת
בבריכה העירונית, ואין בפרוץמגיפתהקורונה כדי לשנות מעניין זה"
.
6.15
ביום 30.11.2021
עתרו חה"כ איתמר בן גביר, עוצמה יהודית –
חזית יהודית לאומית
ואילה בן גביר לבג"ץ, בדרישה לחייב את הבריכה העירונית ברהט לפעול בהתאם
לפסיקת בית המשפט, ולאפשר רחצה מעורבת. בעתירה נטען כי נכון להיום הבריכה
פועלתבמתכונתשלרחצהנפרדתבלבד.העתירהצפויה להתבררבבית
המשפטבמהלך
שנת2022
(בג"ץ8214/21
איתמר בן גביר נ' עיריית רהט.)
הפרדה ברחצהבאתרי רשותהטבע והגנים
6.16
ביום17.6.2020
,התקבלהבלשכתהשלהמשנה
לשעבר
פניהממרשיגליק,מנכ"לארגון
"בצלמו",בבקשהלבחוןאפשרותלהקצאתשעותרחצהבהפרדהמגדריתבאתרירט"ג.
בפנייה
נטען
כי ישנם בקרב הציבור הדתי והציבור החרדי מי שבשל איסור דתי אינם
יכוליםלרחוץבבריכותבשמורותהטבע,היותשהרחצהבהןמתקיימתבמעורב,ולפיכך
הםנמנעים מלטייל במסלוליהטיול
שבהםישנן בריכות כאמור.
6.17
בחודשאוגוסט2020
התקיימהישיבהבראשות
המשנהלשעבר,במטרהלדוןבהיבטים
המשפטיים השונים שהבקשה להקצאת שעות רחצה נפרדות באתרי רט"ג מעוררת,
בהשתתפות נציגי הרשות ונציגי המשרד להגנת הסביבה. בישיבה הוצג פיילוט קודם
שערכה רט"ג במהלך2019
שבמסגרתו היאייחדה שעות רחצהבגןהלאומי גן השלושה
כרחצה נפרדת לגברים ולנשים, לאחר שעות הפעילות הקבועות. כמו כן הוצג הניתוח
המשפטי של רט"ג לסוגיה, ובעקבותיו הועלו מספר שאלות משפטיות שדרשו המשך
בירור, בעיקרן
שאלתהסמכות.
סוכם למצותאת בירור השאלות שנדונו.
6.18
לאחר פרסום מחודש ספטמבר 2020
, שלפיו בכוונת רשות הטבע והגנים לקיים פיילוט
נוסף
לבחינתהאפשרותלרחצהבהפרדהבאתריה,הפעםבאתר"עיינותצוקים"שמצוי
באזור יהודה ושומרון, התברר כי הפיילוט
לא תואם עם המנהל האזרחי ויועמ"ש
איו"ש.
לנוכחהאמור,ובהתאםלהמלצתהמשנהליועץהמשפטילממשלהדאז,
שלפיה
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
הנושא ייבחן בשיח משותף ובתיאום השלטון המקומי הרלוונטי (
ועם המינהל האזרחי
ויועמ"ש איו"ש ככל שמדוברבאתרים באיו"ש)
החליטה רט"גלהשהות אתהפיילוט.,
6.19
בהמשךלישיבההנזכרת,בנובמבר2020
התקבלהבמשרדהמשפטיםחוותדעתיועמ"ש
רט"ג
שסברכי
ניתןלשאוב אתהסמכותלהתיררחצהבהפרדהמחוקהסדרתמקומות
רחצה, תשכ"ד-
1964
ומכוח הסמכות הכללית של הרשות לנהל ולהחזיק את הגנים
הלאומיים ושמורות הטבע,
ולבצע כל פעולה הנדרשת למילוי תפקידה. בחוות הדעת
צוין כי החקיקה בעניין מספיקה כדי לאפשר לרשות להקצות שעות לרחצה נפרדת
באתרים שתחת אחריותה, ולכל הפחות לבחון את הביקוש והאפשרויות לעניין
זה
במסגרת פיילוט. עם זאת צוין כי למען הזהירות,
הרשות מתכוונת לעגן את הסמכות
במסגרת כללים(חקיקת משנה.)
6.20
בחודש דצמבר 2020
נשלחה לרט"ג חוות דעת ראשונית בנושא מטעם המשנה לשעבר,
שלפיה הפרדה ברחצה באתרי רט"ג אינה אפשרית ונעדרת סמכות, ואף קידומו של
פיילוט בעניי
ן זה מצריך מקור הסמכה מפורש בחקיקה.
זאת, בשים לב לכך שלא
קיימת הסמכה בחוק שמאפשרת לרשות הטבע והגנים לבצע הפרדה במרחב הציבורי;
בשים לב לכך שנקודת המוצא לדיון היא שהמרחב הציבורי צריך להיות פתוח לכל על
בסיס שוויוני "בלי הבדל דת, גזע ומין"; ובשים לב לכך שפגיעה
בזכויות יסוד, וככלל
הגבלת גישה על בסיס מגדרי - הינה פגיעה בשוויון,
ודאי אם מתבצעת ע״י רשות
שלטונית
ולכן טעונההסמכה מפורשת ועמידה במבחני פסקתההגבלה.
6.21
לנוכח הרכבת הממשלה ה-
36
, אשר מיוצגת
גם
במועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע
ואתרים לאומיים, אנו ממתינים לעדכון בדבר מדיניותה הנוכחית של הרשות, ו
במידת
הצורך יושלם הבירור המשפטי במטרה למצוא פתרון הולם לסוגיה, שעומד בדרישות
החוק.
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
סיכום
1.
עיקרון השוויון הוא עיקרון מרכזי בשיטתנו המשפטית, המהווה מראשיתה חלק מתפיסות
היסוד בישראל.2
2.
הזכות לשוויון אף הוכרה כנגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו,3
ובהתאם לכך על פגיעה
שעולה כדי פגיעה חוקתית בשוויון לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה הקבועה בסעיף 8
לחוק
היסוד, אשר מורה כי: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה
של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור
מכוחהסמכה מפורשת בו."
3.
הפרדה מגדרית מעצם טיבה לא מאפשרת שימוש וזכות הנאה שווה במרחב הציבורי שאמור
להיות פתוח לכל, וזאת מתוך התפיסה שבוססה בפסיקת בית המשפט העליון כי "נפרד אבל
שווה, אינו שווה". יפים לעניינו בהקשר זה דברי כב' השופט
גרוסקופף בעניין הבריכה בקרית
ארבע:
4
"ודוק, האיסור על הבחנה במתן שירותים לציבור על בסיס קריטריון
אסור, ומין בכלל זה, כולל, במקרה הרגיל, גם איסור על מדיניות של
נפרד אך שווה (equal" but "separate
). מדיניות שכזו, המבחינה על
בסיס מגדרי תוך יומרה לספק לגברים ולנשים שירותים באיכות שווה,
היא ככלל מדיניות מפלה ופסולה. נפרד לעולם אינו שווה. עצם העובדה
שהענקת שירות לציבור נעשית תוך הבחנה בין נשים וגברים, טומנת
בחובהלרובאתהפגיעההמרכזיתאותהביקשהמחוקק
למנוע–
הפגיעה
הנובעת מתיוגו של מקבל השירות על פי קריטריון האסור (המגדר אליו
הואמשתייך),ולאעלפיהקריטריוןהרלוונטילהענקתהשירות(זכאות,
נזקקות וכיו"ב.)
4.
מקרים שבהם מתקיימת הפרדה מגדרית עלולים להביא לפגיעה בעיקרון השוויון, ככל
שההפרדהאינהמבוססתעלשונירלוונטי,5
וזאתאףאםהמניעלהפרדהאינוהרצוןלהפלות.
ראו למשל: בג"ץ 98/69
ברגמן נ' שר האוצר, פ"ד כג 693
(
1969
בעמ'), 697
: "לנו אין חוקה כתובה. אמנם מכירים גם
2
אנו בשוויון האזרחים בפני החוק כבעיקרון יסוד של המשטר החוקתי שלנו"; ראו גם בג"ץ 114/78
בורקאן נ' שר
האוצר פ"ד לב(,2
)
900
(
1978
בעמ'), 806: "הכלל שלפיו אין מפלים בין אדם לאדם מטעמי גזע, מין, לאום, עדה, ארץ
מוצא,דת,השקפהאומעמדחברתיהואעיקרוןיסודחוקתי,השלובושזורבתפיסותהיסודהמשפטיותשלנוומהווה
חלק בלתי נפרד מהן". לצד האמור, נקבע כי יש להבחין בין הפליה פסולה לבין הבחנה מותרת. ראו למשל ד"נ 10/69
בורונובסקי נ' הרב הראשי לישראל פ"ד כה(,1
)
7
,
35
(
1971
מפי הנשיא אגרנט:), "המושג "שוויון", בהקשר זה,
פירושו איפוא שוויון רלוונטי (EQUALITY RELEVANT
והוא הדורש, לענין המטרה הנדונה, "טיפול שווה")
(
OF EQUALITYTREATMENT) באלה אשר המצב האמור מאפיין אותם. כנגד זה, תהא זו הבחנה מותרת, אם
השוני בטיפול בבני אדם שונים ניזון מהיותם נתונים, בשים לב למטרת הטיפול, במצב של אי-
שוויון רלוונטי
(
RELEVANTINEQUALITY),כשם שתהא זו הפליה,אם הוא ניזוןמהיותם נתוניםבמצב שלאי-
שוויון, שאיננו
רלוונטי למטרת הטיפול".
3ראו
למשלבג"ץ4541/94
אליסמילרנ'שרהביטחון פ"דמט(,4
)
94
,
110
(
1995
(להלן:)
ענייןמילר):"[...]שעםחקיקת
חוקיסוד:כבודהאדםוחירותוהתעלהמעמדוהנורמאטיבישלעיקרוןהשוויון–
שזהכברנאמרעליוכי'הואמנשמת
אפו של המשטר החוקתי שלנו...' והוא הפך'לעיקרון
בעלמעמד חוקתי 'על-
חוקי."...'
4
ראו בג"ץ 3865/20
שוקרון נ' המועצה המקומית קרית ארבע
נבו, פס'( 5
לחוות דעתו של כב' השופט גרוסקופף
והאסמכתאות שם; 7.10.2020
וראו גם עניין קרית ארבע, פס') 4
לחוות דעתה של כב' השופטת ברון; בג"ץ ההשכלה
הגבוהה,פס'5 לחוות דעתברון ופס' 8
לחוותדעתפוגלמן.
5
רע"א 6897/14
רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך – פורום נשים דתיות
(נבו 9.12.2015
(להלן:)
עניין קול ברמה)
פס', 52
לפסק דינו של השופט דנציגר: "...
נורמה המונעת מנשים לקחת חלק בפעילות במרחב הציבורי רק בשל היותן נשים,
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114
הטיפולבסוגיותהכרוכותבהפרדהמגדריתמחייבאפואבחינהמעמיקהשלכלמקרהומקרה,
אולם
ייתכנו
מקריםשבהם
פגיעהבשוויוןהכרוכהבהפרדהמגדרית
תוכרכהכרחית בנסיבות
העניין, תהיהלתכלית ראויהותימצא מידתית לנוכח יישומה בצמצוםהאפשרי.
5.
מדוברבתופעהמורכבתאשרנראהכילא
תוסרמסדרהיוםהציבוריבעתידהנראהלעין,וניתן
להניחכי
היאתצריךהמשךטיפולמשפטילשימורההישגיםבתחוםהשוויוןהמגדריולמניעת
פגיעה בחברה בכללותה. כפי שציין כב' השופט דנציגר בפסק הדין בעניין קול ברמה (פס' 25
לפסקהדין:)
"...מדובר בתופעה פסולה ונפסדת, שכבר נאמר לגביה שהיא "פוצעת
אנושות בכבוד האדם" [שדולת הנשים, 658
–
659
] ופוגעת באופן בוטה
בזכויות גרעיניות ובסיסיות של נשים. מעבר לכך, בהדרת נשים יש גם
כדי להשריש תפיסה שלפיה החיים הציבוריים שייכים מטבעם ל'גברים
בלבד',וכפועליוצאמכךכדילהנציחפערימעמדותמגדרייםוהתנהגויות
שמטבעןהןמבזות,משפילותומנמיכותנשים.הדברים בולטיםבמיוחד
כאשר נשים נאלצות לפנות לרשויות ולערכאות כדי שיוצהר כי הן
'רשאיות' לבצע פעולות בסיסיות במרחב הציבורי, ומובן כי הפגיעה
הגלומה בכך אינה מתמצה אךורק בעניינןהפרטני, אלא מדובר בפגיעה
בחברה כולה."...
6.
ליצירת קשר עם מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי – מנהלי) בתחום מניעת הדרת נשים
ניתן לפנות בדוא"ל [email protected]
-
Hadarat
בברכה,
עו"ד קרןדהרי –ןב-נון
ייעוץ וחקיקה (משפט
ציבורי-מנהלי)
מוחזקת מלכתחילה
כפוגעת בזכותן של נשים לשוויון, וזאת אף אם בסיומה של הבדיקה חזקה זו תיסתר וייקבע כי
ההבחנה המגדרית מותרת מפאת "שוני רלבנטי" או מסיבה מוצדקתאחרת...
(ההדגשהבמקור, הח"מ.)"
רח' צלאחא-
דין29,ת"ד
49029,ירושליםמיקוד
9149001
073-3925549
02-6276114