חומר רקע
16.6.2022
כשהעברטראומטי
, ההווה קשה
והעתיד לוט בערפל:
בני ובנות נוער שהוריהם מבקשי מקלט
לקראת דיון מיוחד בועדתעובדים זרים
לכבודיום הפליט הבין-לאומי
עלפינתוני רשותהאוכלוסיןוההגירה,
בישראלחיים
כ-
28,000
מבקשימקלט בגיריםמאריתריאה
ומסודןוכ-
8,000
ילדימבקשימקלט.רובילדימבקשיהמקלטנולדובישראלו
חלקקטןמ
הם
נכנסו
עםהוריהםבעודםילדיםרכיםאופעוטות.רובילדימבקשיהמקלטנמצאיםכיום
בגילאיביתספר
יסודיוקדם-יסודיו
עשרותבודדותמתוכםבגילאיעל-יסודי.
1בשניםהקרובותהחלוקההזועתידה
להתהפךומספרםשל הנעריםוהנערותשהוריהם מבקשי מקלטעתידלגדול מעשרותלאלפים.
משבר הקורונה השפיע קשות על מצבם הנפשי של נערים ונערות שהוריהם מבקשי מקלט.
רבים
מהוריהם איבדו את הפרנסה מיד עם פרוץ המשבר; הלמידה מרחוק דרשה אמצעים שלרובם אין
כמו גם תקשורת מוגברת בין ההורים לבית הספר שעבור רובם היא בלתי אפשרית; והשהות
האינטנסיבית במרחב הביתי, שהוא לרוב צפוף ולעיתים כולל גם דיירי משנה שאינם בני המשפחה
הגרעינית, היתה עבור רובם מאתגרת מאוד.2
הקשיים שגזר משבר הקורונה היו בבחינת טלטלה נוספת של סירה שממילא שטה במים סוערים.
נערים ונערות שהוריהם מבקשי מקלט סובלים מקשיים על רקע טראומות
העבר
שלהם ושל
הוריהם,
על רקע הקשיים שהוריהם מתמודדים עימם לאור שלילת זכויותיהם,
על רקע הדחיקה
שלהם ושל הוריהם
לשוליים החברתיים והכלכ
ליים של ישראל ועל רקע גילויי הגזענות שהם
סופגים כבר מגיל צעיר במדינה שהיא הבית היחיד שהם מכירים. על כל אלו יש להוסיף את חוסר
הוודאות של הנערים והנערות לגבי עתידם שמהווה
גורם משמעותי למצוקה נפשית. כל אלו
3
תורמים, בין היתר,לתחושותשל חרדה, בלבול,
בדידותוחוסרשייכות
בקרב
ה
נעריםו
ה
נערות.
רקע:
ילדותבצלטראומות, הדרה וגזענות
מבקשי המקלט, הוריהםשל הנערים והנערות הללו, חיים בישראל באופן חוקי תחת מדיניות"אי-
הרחקה" רשמית לסודן ולאריתריאה. למרות
מדיניות זו, שנובעת מההכרה בסכנה שנשקפת להם
אם ישובו למדינותיהם, ממשלות ישראל האחרונות נמנעו מלבחון את בקשותיהם למקלט באופן
יעילוהוגןוהותירו
אתמבקשי המקלט
במעמדזמני
ורעוע כך,.הםחייםכאןכבריותרמעשורללא
מעמד תושב והזכויות הנלוות לו, עם אשרה זמנית וייחודית, ש"הומצאה" במיוחד בשבילם ולא
מקנהלהם גישהלרובשירותי הבריאותוהרווחהבמדינתישראל.
השארה של אנשים ונשים במעמד
זמני
במשך שנים ארוכות היא פוגענית בפני עצמה, אבל היא אף
יותר מזיקה כשמדובר במי שנאלצו לברוח ממדינותיהם. חלק מהנערים והנערות שנמצאים כיום
בגיל תיכון חוו על בשרם את הבריחה הזו ואת המסע הארוך והטראומטי אל ישראל. חלקם שהו
1
מרכזהמחקר והמידעשלהכנסת,"נתוניםעלתלמידיםזריםשמוצאםמאריתריאהוסודןבמערכתהחינוך,"
13
ינואר2021
.
2
א.ס.ף–
ארגוןסיועלפליטים ולמבקשימקלט,"מסתכליםאלהתהום– מבקשיומבקשותמקלטבישראלבתקופתהקורונה,"
נובמבר2021
.
3
ספריית גןלוינסקי,"'זהלאמקוםלילדים'
תמונתמצב:חייהםשל ילדימבקשיהמקלט
בדרוםתלאביב",נובמבר2017
.
1
במחנותהעינוייםבסיני הםחזובמעשיזוועות,נסועלנפשםמפנירודפיםוסבלורעבוצמא..חלקם
נכלאויחדעםהוריהםבכלא"סהרונים"מידעםכניסתםלישראל גםאלושלאזוכריםאתהמסע,.
או שנולדו בישראל, סובלים לעיתים
מ"העברה בין-דורית"
של הטראומות של הוריהם. מחקר
שנערך בישראל ופורסם לאחרונה הראה שלטראומות של אמהות אריתראיות יש השפעה שלילית
על בריאותם הנפשית של ילדיהם.4
כברמגילצעיר,טראומותהעבר
מצטרפותל
קשייההווהשלילדימבקשיהמקלט.
השהותבמסגרות
הפיראטיותלגילהרך(ה"בייביסיטרים" הניתובלמסגרותנפרדותל"ילדיזרים"במערכתהחינוך,),
בתלאביבובעריםאחרות, וגילוייהגזענותשהםנתקלים בהםמותיריםכולםחותםעגום.
5 ה
נערים
והנערות הללו
דוברי
ם
עברית, מתחנכים במערכת החינוך הישראלית ומדינת ישראל היא הבית
היחידשהם מכירים. הדחייה החברתיתש
הם חווים היא
על כן קשהשבעתיים.
על אלו יש להוסיף את השחיקה המזיקה בסמכות ההורית. היפוך התפקידים בינם לבין הוריהם,
דבר שנערים ונערות עם רקע הגירתי סובלים ממנו תדיר, מורגש ביתר שאת בקרב נערים ונערות
שהוריהם מבקשי מקלט. הםנדרשיםלתרגםולתווך בין הוריהםלבין קופות החולים, המעסיקים,
רשויות ההגירה ובתי הספר –
כשכמעט אף פעם תרגום
גישור שפתי ותרבותי אינ
ו
בנמצא –
באופן
שמטיל עליהם אחריות שאף ילד לא צריך לשאת.
מאבק ההישרדות התמידי של ההורים ועננת
הגירוש המרחפת מעליהם
מוסיפיםלשחיקה
בסמכות ההוריתופוגעים בתא המשפחתי.
לקראת ההגעהלגיל18
: התפכחותכואבת
לקראת גיל 16
, וביתר שאת לקראת גיל 18
, נערים ונערות שהוריהם מבקשי מקלט נאלצים ללמוד
עובדותכואבותעלההווהוהעתידשלהם.הםלמדיםשהמסמךהמזהההיחידשהםיכוליםלהנפיק
הוא דף נייר שמכונה אשרה 2א5. הם למדים שהאשרה הזו אמנם מאפשרת
לעבוד, אבל היא לא
מאפשרת
להוציא
רישיו
ן
נהיגה או ללמוד מקצועות שונים שבפועל פתוחים רק בפני אזרחים
ישראלים.
הםלמדים
שאםירצולהמשיך
ל
לימודים אקדמייםידרשולשלםשכרלימוד גבוהיותר,
כסטודנטים "זרים". הם גם למדים שהביטוח הרפואי שהם זכאים לו כל עוד הם קטינים (מתוקף
"הסדר מאוחדת")יילקח מהם בהגיעםלגיל18
ויותיר אותםללאנגישות ראויהלשירותי בריאות,
אפילו אם הם סובלים מבעיות רפואיות קשות או כרוניות ואף אם טופלו כהלכה בישראלעד כה.
הקרקע תחת רגליהם של הנערים והנערות הללו נעה תמיד. הם יודעים שהם והוריהם מכונים
"מסתננים" בפי חלק ממקבלי ההחלטות בישראל ושיש רבים שהיו רוצים לראותם מגורשים. הם
נפרדו
לאורך השנים
מ
חברים ש
עברו למדינות אחר
ות
ותוהים כל הזמן
האם ו
מתי יגיע תורם, לאן
יעזבו וכיצד. חלק ניכר מהם לא מצליחים לדמיין שום עתיד בישראל. ביטחון, יציבות והיכולת
לתכנן את העתיד במידה מינימלית הם תנאים בסיסיים להתפתחות תקינה. להעדרם, ולאיום
הגירוש המתמיד, יש השלכות נפשיות קשות.6
4Mayer, Yael, et al. "Relations betweentraumaticlifeevents andmental healthof Eritreanasylum-seekingmothers
andtheirchildren'smental health."ChildrenandYouthServicesReview116(2020).
5
א.ס.ף–
ארגוןסיועלפליטים ולמבקשימקלטבישראל,"
ילדימבקשימקלטבישראל:
סוגיותמרכזיותואתגריםבתחום
החינוך,"דצמבר
2019
.
6 לוריא,ע
ידו,
ואחרים,"ניירעמדה:השלכות נפשיות ופסיכו-
סוציאליותשל ג
ירוש ילדיםשנולדובישראללמהגריעבודה,"
26
אוגוסט2019
.
2
משבר הקורונה:טלטלה נוספת במיםסוערים
כפי שקבע לאחרונה דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, למגפה עשויה להיות השפעה רבה
יותר על ילדים מקבוצות מוחלשות לעומת קבוצות אחרות(כולל ילדים ללא מעמד אזרחי.)""7
השפעה קשה זו ניכרת בבירור בקרבנעריםונערותשהוריהם מבקשי מקלט. משבר הקורונה הביא
את מבקשי ומבקשות המקלט אל סף משבר הומניטרי. מקומות העבודה שרובם עובדים בהם,
במסעדות, במלונות ובניקיון היו הראשונים להיסגר. ללא רשת ביטחון סוציאלית, ללא זכאות
לקצבאות או לתמיכה בביטחון תזונתי, רבים מהם הגיעו אל סף רעב.8
המשבר ההומניטרי הזה, יחד עם הסגירה של המסגרות החינוכיות ושל הפעילויות האחרות,
השהייה המוגברת במרחב הביתי הצפוף, קשיי הלמידה מרחוק וחוסר היכולת של ההורים לסייע
לאורקשיישפהומחסורבאמצעיםטכנולוגיים,הביאולזינוקבאחוזיהנשירה,בעיקרבקרבנערים,
ולהשלכות קשות כתוצאה מכך כולל שוטטות, שחיקה נוספת בסמכות ההורית והדרדרות במצב
הנפשי.
לייצב את הקרקע,לפתוחדלתות: מעמד קבעלילדי מבקשי
ה
מקלט
מצב בו מדיניות ממשלתית מחמירה את המצוקות הנפשיות של נערים ונערות הוא מצב מסוכן
ומיותר
. אין הגיון במניעת מעמד מילדים
להורים שברחו ממדינותיהם ושוהים כאן באופן חוקי
וממושך. פרופ' שלמה מור-
יוסף, שהיה ראש רשות האוכלוסין וההגירה, הזהיר לאחרונה שילדי
מבקשי המקלט "נדחקים לשולי החברה... במקום שהם יהיו ילדים מתבגרים לתוך חברה שהם
9
יכוליםלהיות בה מועילים – הםנכנסיםלתוך חברהשהם
יהיו בשוליה בהגדרה".
החשש שמעלה פרופ' מור-יוסף הוא במידה רבה חשש עתידי. עבור רוב הנערים והנערות עוד לא
מאוחרמדי,
ו
בפרטעבוראלושנולדובישראל.הבוגרים
שבהםמגיעיםרק
בימיםאלולגיל16
שנים.
מעמד קבע יוכל
למנוע את דחיקתם לשוליים,
לייצב את הקרקע מתחת לרגליהם, לפתוח את
הדלתותהרבותשכיוםחסומותבפניהם,לסייעלהם
להשתקםמקשייהעבר,
לאפשרלהםלהשתלב
בחברה הישראלית באופן מיטביולאפשרלהם לסייעלמשפחותיהםולקהילותיהם.
לפרטיםנוספים:
ד"ר שניבר-ט
וביה, מקדמת מדיניותוקשרי ממשל,פורום ארגוני הפליטיםומבקשי המקלט
433648
-
052
,
[email protected]
7
מרכזהמחקר והמידעשלהכנסת,"
מגפתהקורונה ומצבם
שלילדים ובני נוערבישראל,"
16
נובמבר2021
.
8 א.ס.ף –
ארגוןסיועלפליטים ולמבקשימקלט,"מסתכליםאלהתהום– מבקשיומבקשותמקלטבישראלבתקופתהקורונה,"
נובמבר2021
.
9 פרופ'שלמהמור יוסף בראיון לגילי כהן
מתוךההסכת"עודיום,"4
אפריל 2021
.
3