חומר רקע
16.06.2022
נייר עמדה בנוגע להצעת חוק איסור אלימות בספורט 2022 תשפ"ב – ארגון היציע
לאור הדיון הראשון שנערך בתאריך 15/06/2022 בוועדת חינוך, תרבות וספורט בנוגע לחוק הנ"ל, ולקראת הדיון הבא שיערך בתאריך 21/06, ברצוננו להביע את עמדתנו בנושא.
1. מדבריהם של נציגי המשרד לבט"פ ומשטרת ישראל התגלה כי בהינתן והחוק יעבור, והשר הממונה עליו (שר התרבות והספורט) יסמיך את משטרת ישראל לחלק קנסות מנהליים לאוהדים שיעברו על העבירות הנקובות בחוק, משטרת ישראל תעמיד שוטרים בתוך היציע ובשיפוליו כדי שאלו יוכלו לקלוט את העבירות בעיניהם ולחלק דוחות למתפרעים.
מצב בו שוטרים מחלקים דוחות בתוך יציעי האוהדים יגרום להלהטת היצרים ויצריך את המשטרה להיכנס בכוחות גדולים יותר לתוך היציע, מה שיזין את הדינמיקה הקבועה של התכתשויות בין המשטרה לאוהדים. כך, במקום להוריד את מפלס האלימות במגרשים הדבר עשוי להגבירו. גם נציג המשטרה בדיון האחרון אמר בעצמו כי "כניסה [של שוטרים] ליציע זה משהו שאתה יודע איך הוא מתחיל, אבל אתה לא יודע איך הוא יגמר".
למעשה, המחוקק בעצמו הכיר בכך. חוק איסור אלימות בספורט 2008, אותו החוק שאתם מבקשים לתקן בהצעת החוק הנ"ל, נתן סמכות לחברות אבטחה פרטיות לשמור על הסדר ביציעי מגרשי הספורט. החוק נכתב על רקע אירועי אלימות רבים במגרשים באותה התקופה, הן מצד אוהדים הן מצד שוטרים (אירוע זכור במיוחד התרחש ב-10/09/2006 כאשר שוטרים זרקו רימון גז מדמיע על אוהדי הפועל ת"א באצטדיון טדי), ומתוך הבנה כי עדיף לצמצם את נוכחות המשטרה ביציעים ככל שניתן.
לדברי משרד התרבות והספורט תיקון החוק המוצע התגבש בעקבות למידה והשוואת הנעשה במקומות אחרים באירופה וספציפית באנגליה. אך נראה כי הוחלט לייבא רק את צידו האחד של המודל האנגלי אשר מגביר את הענישה של מתפרעים, ולהתעלם מצדו השני של המודל אשר הוציא את המשטרה מהיציעים כמעט לחלוטין.
2. מדבריהם של נציגי משרד המשפטים, משרד הבט"פ ומשטרת ישראל התגלה כי בהינתן והחוק יעבור, יוכלו שוטרים לחלק קנסות מנהליים לאוהדים על סמך קליטת העבירה בחושיהם בלבד. משמעות הדבר שבמידה ואוהד יחליט לערער על קנס שניתן באופן לא מוצדק, חובת ההוכחה תהיה עליו והמשטרה לא תחויב להציג תיעוד מצולם של העבירה אלא רק את דו"ח האירוע שנכתב על ידי השוטר.
במהלך הדיון הובהר כי כך הדבר גם בעבירות מנהליות אחרות שאינן קשורות לספורט וניתנה הדוגמא של קנס על שימוש בפלאפון תוך כדי נהיגה. אנו סבורים כי יש כאן חוסר הבנה של הדינמיקה של יציעי הספורט בישראל, כיוון שלציבור הנהגים בישראל אין אותה ההיסטוריה רווית האלימות עם משטרת ישראל כפי שיש לציבור אוהדי הספורט. ישנו חוסר אמון עמוק בקרב אוהדי הספורט בישראל כלפי משטרת ישראל שברובו מבוסס על אירועים רבים בהם תועדו שוטרים נטפלים, מכים ועוצרים אוהדים על לא עוול בכפם. בסל השיקולים הנלקחים בחשבון בהליך החקיקה חייבת להיכלל הכרה בהקשר הספציפי של מגרשי הספורט. למעשה, תיקון החוק מוצע מכיר בייחודיותו של הקשר זה, אך מצידו השני, שכן האפשרות להרחיק אזרחים מהמגרשים לתקופות ארוכות יותר מהקבוע בחוק עבור מקומות שאינם מגרשי ספורט היא בדיוק זה.
לסיכום, במצבה הנוכחי הצעת החוק סותרת את כוונת החוק המקורי אותו היא מבקשת לתקן ע"י מתן תמריץ למשטרה לנכוח ביציעים, תגביר את החיכוכים בין האוהדים למשטרה ותייצר מצב בו אוהדים לא יכולים להתגונן מפני שוטרים הנטפלים אליהם (תופעה שכיחה במגרשי הספורט שיש להכיר בה).
אנו סבורים כי החוק הנ"ל חייב לעגן בתוכו גם את זכויותיהם של האוהדים, הן ע"י חיוב המשטרה לספק ראייה מצולמת לעבירה עליה ניתן הקנס והן ע"י ציון מפורש בחוק כי אין על המשטרה לראות את מתן הסמכות לחלק קנסות מנהליים לעבירות בחוק אלימות בספורט כמתן האפשרות לעשות זאת בתוך היציעים עצמם.
בברכה, ארגון היציע.