חומר רקע
19/06/2022
הדרתðשים במרחב הציבורי
תופעת הדרת הðשים מהווה איום של ממש על ההישגים המשמעותיים שהושגו בתחום זכויות הðשים והשוויון
המגדרי בישראל ויוצרת מכשול לשוויון שהושג עד כה לðשים בחברה. בשðים האחרוðות אðו עדות לðיסיוðות
רבים להצר את רגליהן של ðשים ולהדירן ממרחבים ציבוריים שוðים: מזירת הרחוב וכיכרות העיר, מזירת
העבודה, מזירת התרבות האקדמיה המוזיקה והספורט,, המשטרה, הצבא ועוד. לצורך כך, ðבקש לקיים דיון
בוועדה שבראשותךבðושא הדרת ðשיםמהמרחב הציבורי.
הסכðות הטמוðות בהדרתן ובמחיקתן של ðשים הן רבות. מחיקת פרצופי ðשים משלטים והדרתן מהמרחב
הציבורי הן פרקטיקות המחזקות ומאששות את פעולותיהם של גורמים קיצוðיים מקרב החברה החרדית
המתייחסים אל ðשים כאל מפגע צðיעות פוטðציאלי ומרדדים אותן לכדי ישות מיðית חסרת תכוðות, אשר די
בייצוג גרפי שלה כדי להחטיא ולטמא את המרחב הציבורי. מכאן הדרך לסילוקן הממשי של מחצית
מהאוכלוסייה ממרחבים ציבוריים, התעלמות מהצרכים והרצוðות שלהן וממוקדי קבלת ההחלטות ואף
התייחסות לעצם ðוכחותןכלא לגיטימית וכפרובוקציה המצדיקהאלימות,קצרהומבהילה.
לפי המשתקף מהיעדר טיפול בתופעה על ידי הרשויות המקומיות ואי יישום מלא של החלטת
ממשלה 1526
משðת2014
ðראהכיאיןעדייןהבðה ציבוריתמלאהלגביהיקףהתופעהוהסכðותהטמוðותבהלחייםשוויוðיים
במדיðה.אמðםהמוðח"הדרה"מוכר,אךלעיתיםðדמהכיהואðתפסכמכווןלתופעותקיצוןבלבדולמולו,מגוון
תופעותהדרההמתרחשותעלבסיסיומיומיðתפסותכמקריםðקודתייםאוככאלהשישלהשליםאיתםמסיבות
שוðותהקשורות בהתחשבותבמגזרים שוðים וברגשותיהם. בפועל, אðו מאמיðות כי התפיסה הסלחðית לתופעת
ההדרה מאפשרת את המשך התפשטותה, כשמשלמות המחיר הן הðשים שðוכחותן והשפעתן ðמחקת מהזירה
הציבורית וקולן מושתק.
מדוח שכתבה שדולת הðשים בðושא "הדרת ðשים בישראל – עשור של מאבק" שפורסם בדצמבר
2020
1
, עולים
מספר ðתוðים מדאיגים. ראשית, מסתמðת מגמת
החמרה במקרי הדרה סקירת הטיפול של שדולת הð.שים
באירועי הדרה בין השðים 2017
–
2019
מצביעה על עלייה במקרי ההדרה מדי שðה. ב-
2017
טיפלה השדולה
ב-
28
מקריהדרה,הרישב-
2018
טיפלההשדולהב-
56
מקריהדרהוב-
2019
כברב-
73
מקריהדרה.הגידולהמתמיד
מעיד שמדובר בתופעה חברתית מתרחבתהעלולה לשðות את פðיה של החברה הישראלית.
שðית, ðתוðי השדולה
מצביעים על
קושי במישור המוðיציפלי. מתוך 157
אירועי הדרה במרחב הציבורי שטופלו סך הכל בשלוש
השðים, 62%
אירעו ביוזמתן או בחסותן של רשויות מקומיות )98
אירועים(. ייתכן שאחת מהסיבות לכך היðה
העובדה שמשרד הפðים טרם פרסםהðחיות ברורות לרשויות האוסרות על אירועי הפרדה ואיðו אוכף איסור זה
באופן מספק. מעבר לכך, אירועי ההדרה מתרחשים
בכל רחבי הארץ
ואיðם אופייðיים לאזורים מסוימים:
בשלוש השðים טיפלה שדולת הðשים בלא פחות
מ-
37
רשויות מקומיות שוðות, מðהריה שבצפון ועד באר שבע
שבðגב
ובתוך זה: ירושלים, תל אביב,) ðתðיה, פתח תקווה, בת ים, חולון, חיפה וראשון לציון.(
ðתון זה
מחדד
אתהעובדהשתופעת ההדרהמתרחשת ברשויות מקומיות מגווðות ללא קשרלמידת זיקתן לדת.
לאורהאמורלעיל,ישל
פעוללי
ושיםמלאשל
ד
ו"חהצוותהמשרדילבחיðתתופעתהדרתהðשיםבמרחבהציבורי
)
2013
(,למוגי
רכל ביטוי של הפרדה, הדרה ודרישות צðיעות המופðותכלפי ðש
ים, הן בגופי ה
מדיðהוהן ברשויות
המקומיות.
1
זלקיðד,מ.)2020
.(הדרתðשיםבישראל-עשורשלמאבק.
שדולתהðשיםבישראל.