חומר רקע
- מחלקת ליטיגציה -
פורום קהלת (ע"ר)
עם ועולמו
8
ירושלים
משרד
026312720
[email protected]
www.kohelet.org.il
כ
' בסיוון
תשפ"
ב
19
ביוני 2022
ס
יכום הפעילות בנושא פעילות המחלקהלמשפט ציבורי-מנהלי למניעת
תופעתהדרתנשים מןהמרחב
הציבורי בשנים 2019
-
2021
–
עו"דאפרת סונא
1.
קראנובעיוןאתסיכוםפעילותמחלקתכםבנושאמניעתתופעתהדרתנשיםמןהמרחבהציבוריבשנים
2019-2020
.
נקדים ונבהיר כי לעמדתנו חשוב לפעול למיגור הפלי
ה מגדרית כחלק משמירה על עיקרון
השוויון, הנגזר כידוע מערך
כבודהאדם ואנו מברכים אתכםעל עיסוקכם בנושא חשובזה.,
2.
עם זאת,
נבקש בדברים להלן לעמוד על חשיבות ההבחנה בין הדרת נשים ופגיעה בהן, תופעות שיש
להיאבק בהן, לבין קיום פעילות נפרדת לגברים ולנשים מטעמי דת. הפרדה, כפי שנבהיר להלן, אינה
כרוכה בהכרח בפגיעה, ושגיאה היא לכלול תחת כותרת אחת את כלל התופעות הללו. שגיאה זו פוגעת
לטעמנו במאבק החשוב לקידוםנשים בישראל וצובעת אותו בצבעים של מלחמת תרבות.
3.
לטעמנו, השיקול המנחה בעניינים
המעלים חשש להפליה בין המינים
הוא שאלת הפגיעה.
הפליה
מת
רח
שת כאשר ישנה
פגיעה ממשית באחד הצדדים. בהקשרים של הפרדה, פגיעה
כזו תת
חרש כאשר
ההפרדהנכפיתעלמישאינו מעונייןבה,אוכאשרההפרדהמתבטאתב
מניע
המנשיםאומגברים
לבצע
פעולהכלשהי,להשתמשבשירותציבוריאו
במשאבציבורי,
להתמנותלתפקידמסויםוכ
יוצאבאלו,או
כאשר ההפרדה מושתת על היררכיה או השפלה של אחד הצדדים. מקרים כאל
ה
דורשים התערבות
והגנה ע
ל מעמדם השווה
של שני המינים,1
אם אין להם הצדקה קונקרטית. עם זאת,
הבחנה בין נשים
לגברים אינה בהכרח
פוגענית
כשלעצמה.
"בחוק הישראלי אין דין אחד לכל סוג של הפרדה בין גברים
ונשים."2
1
יש לשים לב לכך שהחריג בסעיף 3
ד()(3) לחוק איסור הפליה במוצרים, פורש בבג"ץ 8010/16
ברזון נ' מדינת ישראל
(נבו
12.07.2021
)
להלן: בג"ץ המל"ג)(
כמתיר הפרדה מגדרית גם במקרה שהיא פוגעת בשוויון. כלומר, הפרדה החוסה בתנאי הסעיף
מותרת גם כשהיא פוגעת למעשה באחת הקבוצות המופרדות: "תכליתו של סעיף החוק הנ"ל, הינה לקבוע איזון ביןהפגיעה
הנגרמתלנשיםכתוצאהמהפליה
, לבין הזכות של מי שנוהג על פי הדין הדתי וחפץ
לצרוך שירותים ציבוריים בהתאם למצוות
דתו, וזאת
למרותהפגיעההנגרמתמכך".
ההדגשה אינה במקור). פס'(101
לפסקדינו של כב' המשנה לנשיאה(בדימ')מלצר.
2
בג"ץהמל"ג, פס'9
לפסק דינו של השופט הנדל.
1
4.
אשר על כן נחוץ להבחין בין מקרים של
הדר
ה – כלומר, מניעה מנשים או גברים לקחת חלק בחיים
הציבוריים – שהם מקרים מובהקים יותר, שבהם לרוב יהיו נפגע
ים קונקרטי
ים, וכתוצאה מכך פגיעה
ממשיתבשוויון לביןמקריםשלהבחנהשאינהפוגעתלרעהבאחדמןהצדדים.כך,,למשל,מופעיתרבות
לנשים בלבד, הנפוצים בחברה החרדית והדתית משום שנשים חרדיות אינן מופיעות בפני גברים, אינם
כרוכים בפגיעה בגברים. כל זאת, כמובן, בהנחה שברגיל מסופקים לכלל הציבור אירועים כאלו, פעם
לנשים ופעם לגברים
, ולא מתעוררת שאלה של הפליה במימון הציבורי
. במקרה כזה, על
פני הדברים,
אין העדפה למין אחד על פני השני ולכן איןפגיעה ממשית בשוויון.
5.
בנוסף לכך, יש לבחון את שאלת הוולונטריות.
כל עוד ההפרדה המגדרית היא וולונטרית, וכל אישה
ואיש יכולים לבחור האם הם מעוניינים לצרוך את השירות במשותף או בנפרד, קשה לטעון לפגיעה
בשוויון.3
6.
טענות בדבר חוסר יכולתן של נשים חרדיות לבחור, או הטענה כי ההפרדה כפויה עליהן ולכן אינה
וולונטרית, הן טענות בעייתיות שיש להשתמש בהן בזהירות ובמתינות. כפי שציין כב' השופט הנדל
בעניין בג"ץ המל"ג,
כולנו מושפעים מנורמות חברתיות ותרבותיות, ואל לנו למהר ולקבוע כי בחירות
שעושים אנשים מ
ובגרים אינן בחירות של אמת. תחת גישה כזו, מוטב לאמץ גישה המכבדת גישות
דתיות,הלכתיותותרבותיותשונותבנושאמידתההפרדהביןגבריםונשים(בנוסףכמובןלמבחןהפגיעה
האמור לעיל.)
7.
עוד יש להעיר כי לשוויון פנים רבות. בסוגיות
שונ
ות בהן נבחנת שאלת השוויון יכולים לעלות היבטים
שונים,
לעתים נוגדים, שכולם נגזרים מעיקרון השוויון.
בהקשר זה, כפי שלמדינה אסור להפלות על
בסיס מין, כך אסור לה להפלות גם על בסיס דת והשקפה דתית, או להפלות בין מגזרים.4
גם שלילת
שימוש במשאבי ציבור מקבוצות דתיות, או מניעה בפועל של הזדמנות לרכוש מקצוע או השכלה, הם
פגיעהבשוויון. גםאםיכולהלהתעוררשאלתהשוויוןביןהמינים,במידה
זההעולהשאלתהשוויוןבין
קבוצות שונות באוכלוסייה הבוחרותלנהל אורח חיים מופרד יותר אופחות.
8.
גםכאשרישנהפגיעהשלממשהעולהכדיהפליה,ישלזכורכיה
שוויוןאינ
נו
זכותמוחלטתאלאיחסית,
ש
ישלאזנהמולזכויותואינטרסיםאחרים.מדוברבמלאכתאיזוןעדינהשישלערוךבכלמקרהומקרה,
כאשר בוודאי איזון שנערך במקרה מסוים אינו דומה בהכרח לאיזון שנעשה בסוגיה אחרת, אלא כל
מקרהלגופו.
9.
גם בפסק הדין בעניין המל"ג שניתן לאחרונה, רוב השופטים נמנעו מלקבוע כי כל הפרדה משמעותה
הפליה. שופטי הרוב הצביעו על כך שלא היה כל נפגע מעצם קיומם של מסלולים נפרדים (להבדיל
משאלת מניעת מרצותללמד סטו
דנטים גברים.)5
3 ר' דברי כב' המשנה לנשיאה (בדימוס) מלצר בבג"ץ המל"ג, פס' 64
-
65
.
4ר'דפנהברק-
ארז
משפטמנהלי
כרךב,(2010
)
עמ'700
.הפליהנמדדתתוצאתית,ואםמגזר
מסויםמקבלפחותשירותיםמחלקו
באוכלוסייה,יש לכאורה מקום לקבל את טענת ההפליה.
5 מדברי השופט אלרון עולה כי לדעתו ישנה חזקה שהפרדה מפלה, כלומר הנטל להפריכה מוטל על יוזם ההפרדה
(פיסקה 11
לחוות דעתו.)
עמוד
2
מתוך
3
אשר על כן אנו סבורים כי עמדת המוצא של מסמך הסיכום, כאילו כל הפרדה בין נשים וגברים היא
פוגענית,אינההולמתאתהדיןבישראל,ויש
לבחוןאיזוהפרדהפוגעניתואיזואיננה:
האםישנםנפגעים
קונקרטיים?
האם נסגרת דלת בפני גבר או אישה החפצים לצרוך שירות מסוים, והם אינם יכולים
לעשות זאת בשל
מינם?
10
.
לטעמנו תפיסה שגויה זו
של מסמך הסיכום
באה לידי ביטוי גם בחוות הדעת שיצאה מטעם המחלקה
בעניין תכנית תנופה.6
סקר שנעשה בין בוגרי תכנית דומה –
תכנית משפיעים –
הראה באופן מובהק כי
מבחינת המשתתפים יש קושי בקיום התכנית באופן מעורב, עד כדי שרובם הגדול קבעו שקיום קורס
מעורב אינו בא מבחינתם בחשבון. למרות זאת מסקנת חוות הדעת בעניין תכנית תנופה היתה כי יש
להגבילולכבולאתהיוזמותלקורסיהכשרהנפרדיםלחרדיםולקיימםבהפרדהרקבחלקיםמצומצ
מים
ביותר.לטעמנו,לאורהאמורעד כה ולאור ממצאי הסקר, אין כל בסיס משפטי לקביעה
הזו.
11
.
לבסוף
נזכיר את המובן מאליו.
במדינת ישראל המגוונת זרמים רבים ותפיסות עולם שונות. אל לנו
להניחכיהאמתמצויהבצד
אחדבלבד,שעליולחנךאתבניהחושךעדשיראואתהאור.הדברנכוןלכל
הכיוונים.
גם אם חלקים מסויימים בציבור בישראל סבורים שהפרדה בין גברים לנשים פוגענית היא
מטבעהולכןפסולהמכלוכל,ישלזכורכיבעיניחלקיםאחרים
מדוברבדרישהבסיסיתומהותיתבאורח
החיים.
רצוי לכבד תפיסות שונות כל עוד אין הן גורמות לפגיעה ברורה ומוחשית. רצוי, כ
מדיניות,
לאפשר אוטונומיה מ
ירבית לפרטים ולקהילות מתוך
כבוד לעולם הערכים של האחר.7
12
. כמובן,לאתמידיהיהנכוןלאפשרפרקטיקהקהילתיתבשםהחירותאוהרב-תרבותיות.אך
ישלעשות
זאת בזהירות הראויה ותוך בחינה כנה של מכלול השיקולים. אין זה סוד שסוגיית ההפרדה המגדרית
הינה מורכבת, והיא נוגעת בעצבים החשופים של
החברה הישר
אלית. דווקא משום כך אנו
סבורי
ם
כי
יש לשמוע ולקחת בחשבון את מגוון הדעות ותפיסות העולם, ולהישמר מכפיית ערכים של חלקים
מהציבור על חלקים אחרים.
13
.
ככל שיתקיימו הליכי חשיבה ובירור נוספים במשרד המשפטים בעניין זה, נשמח לקחת חלק ולסייע
בחשיבה.
6
"הפרדה מגדרית בתכנית 'תנופה' לשילובחרדים בשירותהמדינה", חוות דעתמיום 29.7.2021
.
7
ראודבריושלכב'המשנהלנשיאה(בדימ')מלצרבבג"ץהמל"ג,פס'96
:"ישלזכורכיהתחשבותבפרקטיקתהדת,איננהנובעת
מההכרהב
נכונותה
של אותה פרקטיקה,אלא היא נובעתמכך שהפרקטיקה מבטאת אתמימוש האוטונומיה וחופשהמצפוןשל
הפרט.בשלכך,גםאםנניחכיאותםחלקיםבקהילההחרדיתטועיםומייחסיםחשיבותלהפרדהמגדרית,מעברלמהשמתחייב
מההלכה, הרי שעדיין יש מקום להתחשב בבחירה זו כמבטאת את חופש הדת
והמצפון שלהם". וכן דבריו של כב' השופט הנדל
שם,בפס'11
,סעיףה:"קיימתהכרהבאוטונומיהשלבניהחברההחרדיתובאפשרותםלעצבאתאורחחייהם.אמנםאוטונומיה
זו אינה בלתי מוגבלת ...יש לזכור כי חוק יסוד: כבודהאדםוחירותומעלה על נס את החירות של האדםלבחור."
עמוד
3
מתוך
3