חומר רקע
י"ד סיוון
, תשפ"ב
13
ב
יוני
2022
לכבוד
ח"כ גלעד קריב
יו"ר
ועדת חוקה, חוק ומשפט
שלום רב,
הנדון: עמדתהסניגוריה הציבורית
באשרלהצעתחוק סדרהדין הפלילי (תיקון מס' 91
והוראת
שעה)
(בתימשפט קהילתיים), התשפ"ב-
2022
הסניגוריה הציבורית מברכת
עלעיגון סמכויות
יהם של
בתיהמשפט הקהילתיים בחקיקה, בד בבד
עםהרחבת פריסתם ברחבי הארץ,ומבקשת
להעביר את הערותיההמרכזיות באשר להצעתהחוק.
הסניגוריההציבוריתשותפהפעילהלפרויקטבתיהמשפט
הקהילתי
ים
למןהקמתו,הןבמסגרת
צוות ההיגוי המלווה את הפרויקט והן במסגרת הייצוג בתיקים ספציפיים.
הערותינו הממוקדות
במסמך זה
יתייחסו להסדרים אשר לטעמנו
פוגעים במתן הזדמנות שווה לנאשמים שמתקיימים
אצלם התנאים לשילוב בבתי המשפט הקהילתיים
, או שאינם משקפים נכונה את מערך האיזונים
הייחודי שנרקם לאורךהשנים
ב
הליך הקהילתי.
סמכותהדיון בבית המשפט הקהילתי והתוספת השמיניתלחוק– הערה כללית
1.
סעיף 220ז לחוק המוצע קובע
כי בית המשפט הקהילתי ידון בעבירות שבסמכות בית משפט
השלום, למעט עבירות המנויות בתוספת השמינית –
אלא אם כן מצא כי מתקיימים טעמים
מיוחדים שיירשמו. התוספת השמינית המוצעת מכילה שורה של עבירות, ביניהן עבירות מין,
זנותותועבה;עבירותשחיתותשלטוניתותאגידית;עבירותסחרבבניאדם;עבירותבנשקחם;
פגיעה במדיניות חוץ; עבירות נגד ב
יטחון המדינה; עבירות כלכליות ועבירות מס; עבירות לפי
חוקהכניסהלישראל;ועוד.
2.
הסניגוריההציבוריתסבורהכירשימתהעבירותשבתוספתהיארחבהמדי,ונובעתמטעמים
היסטוריים אשר אינם תקפים עוד בעת הנוכחית. עם פתיחת
ם של
בתי המשפט הקהילתיים
הראשונים,נקבענוהלהפעלהאשרהוסכםעלהשותפים,שבמסגרתוהוחלטלהגבילאתמספר
העבירות בהן יעסוק הפיילוט –
מבלי שנערך דיון מהותי בדבר העבירות המוחרגות. לשיטת
הסניגוריההציבורית,איןמקוםלהחלתהיגיוןזהכעבורקרובלעשורבופועלהמודלהקהילתי
בהצלחה,וזאת
דווקאבמסגרתעיגונובחקיקהופריסתוברמההארצית,
שנועדולאפשרשוויון
בנגישותלהליךזה.
3.
עמדתהסניגוריההציבוריתהיאשישמעטמאודעבירותאותןישלהחריגבאמצעותהתוספת
השמינית.
ככלל,
דומה כי יש מקום להחרגה כשמדובר בעבירות חמורות
הנמצאות בסמכות
בית המשפט המחוזי.
לעומת זאת, כאשר מדובר בעבירות שבסמכות בית משפט השלום, אין
מקום להגביל את כניסתו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי, ככל שמתקיימים לגביו יתר
התנאים המנויים בחוק.
לטעמנו, ההחלטה בדבר כניסה לבית המשפט הקהילתי צריכה
להתקבל בראש ובראשונה בשים לב לנסיבותיו של הנאשם האינדיבידואלי,
דהיינו –
האם
העבירות בוצעו על רקע של בעיות עומק חברתיות, אישיות וכלכליות; מהי מידת הנכונות שלו
לעבורהליךשיקוםממושך
במסגרתביתהמשפטהקהילתי;האםיוכללהיתרםממערךהטיפול
המוצע בביתהמשפטהקהילתי;
ועוד.
4.
יובהר, כי לנוכח קיומן של מכסות מצומצמות ל
משתתפים ב
הליך
הקהילתי, אשר מכתיבות
תעדוףשלהתיקיםשיועברולמסלולזה–
הרישאיןחששכיצמצוםרשימתהעבירותשבתוספת
יביא לכך שמקרים פחות מתאימים יגיעו לבית המשפט הקהילתי על חשבונם של מקרים
מובהקים יותר. כלל השותפים להליך, ובכלל זאת הסניגוריה הציבורית, מעוניינים כי משאב
בתי המשפט הקהילתיים ינוצל בצורה המיטבית. ואולם, דווקא משום כך אנו סבורים שאין
מקוםלהגביל את כניסתם שלנאשמים מתאימים בשל סעיף העבירה בלבד –
כאמור בהינתן
שמתקיימים לגביהםיתר התנאיםהקבועים בחוק.
התוספת השמינית לחוק – התייחסותלעבירות פרטניות
5.
עבירות נשק – בשנים האחרונות יש עלייה בזמינות
ם
של נשק בלתי חוקי בחברה הערבית, בד
בבדעםירידהמתמדתבתחושתהביטחוןהאישיבקרבאוכלוסייהזו.השילובשלשתיהמגמות
מוביל לכך שעבירות נשק –
ובמיוחד עבירות קלות יחסית, של נשיאה והחזקה –
אינן עוד
נחלתם של "עבריינים מקצועיים."
בשנה האחרונה נושא הפשיעה בחברה הערבית, ועבירות
הנשק בפרט, נמצא בראש סדר העדיפויות של מערכת אכיפת החוק. במסגרת זו, ניתן לראות
החמרההולכתוגוברתבמישורהענישהאשרמוטלתעלמישמורשע בעבירותהנשק,כאשרב-
85%
מפסקיהדיןבעבירותנשקשניתנובשנים2019-2017
נגזרועונשימאסרקצריםיחסית
של עד שלוש שנים.
1
תיקים אלה, המסתיימים במאסרים קצרים, יכולים להתאים בחלקם
לבתי המשפט הקהילתיים –
כאשר מדובר בנאשמים עם בעיות רקע הנכונים לעבור הליך
טיפולי-שיקומיממושך.
הכללתעבירות הנשק בבתי המשפט הקהילתיים עולה בקנה אחד עםהמלצת ועדת המנכ"לים
להתמודדות עם הפשיעה בחברה הערבית "לקדם
את השימוש באמצעי ענישה בעלי דגש
שיקומי, מבלילוותר על תכליותהענישה.
זאת
בפרט כתחליף לעונשי מאסר קצרים בעבירות
שאינן בעלות חומרה מיוחדת
... חשוב
לבחון
מה
הם המקרים
בהליך הפלילי שבהם ניתן
להעדיף חלופות מאסר, שיהיו בעלות אופק שיקומי ויסייעו בשילוב אוכלוסייה עוברת חוק
בקהילה."
2
המלצות אלו קיבלו ביטוי אף בהחלטה מס' 852
של הממשלה ובתכנית החומש
לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, שקבעה שיש "לבחון דרכים להגביר את
1
כך,מדו"חהביקורתהשנתישלמבקרהמדינהלשנת2021
עולהכי שיעורפסקיהדיןבעבירותאמל"חבהםנגזרעונש
מאסר הלך ועלה לאורך השנים מ-
89%
מפסקי הדין בשנת 2014
ל-
94%
בשנת 2019
(מבקר המדינה "
התמודדות
משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים המעורבים –
ביקורת מעקב"
דוח שנתי71ג
31-30
(
18.5.2021
.))
2
המלצותועדת המנכ"ליםלהתמודדותעםהפשיעהוהאלימות בחברה הערבית – מסמךמדיניות מסכם
(יולי2020
,)
בעמ'52
.
השימוש בכלים שיקומיים בשלבים שונים של ההליך הפלילי, במקרים המתאימים, בין
היתר,עלידיהעדפתחלופותמעצרוענישהבקהילהבמסגרותהמתאימות"(
החלטהמס'549
שלהממשלהמיום24.10.2021
.)
עודיצוין,כיועדתההיגוישלבתיהמשפטהקהילתייםהציבה
לעצמה כיעד את הגברת ההשתתפות של נאשמים מהחברה הערבית.
הוצאת עבירות הנשק
מהתוספתהשמינית מתיישבתאף
עם הצהרת כוונות ערכית זו.
הסניגוריה הציבורית סבורה
שהקביעה כי נאשמים אשר עברו עבירות נשק לא ייכנסו לבתי
המשפט הקהילתיים
היא נטולת הצדקה עניינית –
ככל שמתקיימים בעניינם יתר התנאים
אשרקבועיםבחוק.
ישלזכורכיהצעתהחוקכוללתמספרמנגנוניםשנועדולסנןתיקיםשאינם
מתאימים, ביניהם תסקיר התאמה מטעם שירות המבחן, אפשרות התביעה להודיע כי קיימת
מניעהלהעברתהדיוןלביתהמשפטהקהילתימטעמים שלשלוםהציבורוב
יטחונו(סעיף2
ג(8
)
המוצע), והכל בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט.
הסניגוריה הציבורית סבורה שדי
במנגנונים אלה
כדי להותיר מחוץ לבתי המשפט הקהילתיים את עבירות הנשק החמורות,
תוך כדי הותרת פתח לשילוב המקרים המתאימים
בהם נכון לנקוט בדרכי שיקום כחלופה
למאסרים קצרים.
זאת ועוד, דווקא בגלל שבעבירות אלה נקבעו לאחרונה עונשי מינימום ממושכים
(ובהמשך
לכך גם עודכנה הנחיית פרקליט המדינה שבראייתה מאד מצמצמת, עד כדי מרוקנת מתוכן,
את האפשרות לנקוט בענישה שיקומית), קשה לחשוב על הצדקה להציב רף קשיח ומגביל
נוסף לגבי אופן ההליך השיקומי
. להיפך –
באותם
מקרים ש
עשויים להתאים להימנע
ות
מהטלת עונש מאסר, מכוח "פתח המילוט" מענישת המינימום
שהוכנס לחוק,
קיים
אינטרס
חברתי
מובהק בפתיחתהאפשרותלהשתלב בהליכים טיפולייםושיקומיים.
6.
עבירות כלכליות ועבירות מס –
בהמשך
להערה העקרונית אשר הוצגה
לעיל, הסניגוריה
הציבוריתמתנגדתלקביעה כיעבירותכלכליותועבירות מסככללאינןמתאימותלהידוןבבתי
המשפטהקהילתיים.ניסיוננוהמקצועימלמדכיקיימת קבוצתאוכלוסייהמסוימתהמבצעת
עבירות כלכליות ועבירות מס, ולפעמים אפילו בהיקפים גדולים, אשר מתאימה מבחינת
מאפייניה להליך הקהילתי. מדובר בנאשמים שביצעו את העבירה על רקע מצוקה, התמכרות
ובעיות רקע פסיכו-
סוציאליות, שלרוב מנוצלים על ידי אנשים ומערכות שונות ('קופים.)'
מקרים אלה אינם רבים ולא צפויים להכביד על המערכת או לתפוס את מקומם של תיקים
מתאימים אחרים. אולם לא ראוי לטעמנו להחריג תיקים אלו מראש, ובכך למנוע מאותם
נאשמים את ההזדמנות להשתלב בהליך הקהילתי כאשר מתקיימים לגביהם יתר התנאים
הקבועיםבחוק.
7.
עבירות בשירות הציבורי וכלפיו –
ההחרגה הכמעט
גורפת של סימן ד'
בפרק ט' ("עבירות
בשירותהציבורוכלפיו)"
אינהמוצדקתלטעמנו.נראהכיבבסיסההחרגהמונחתההנחהלפיה
עובדיציבורהםאנשיםנורמטיבייםשאינםמתאימיםלשילובבביתהמשפטהקהילתי.ואולם,
בסימן ישנן למשל עבירות של התחזות לעובד ציבור, כלומר –
שמי שביצע אותן הוא בהגדרה
אדם שאינו עובד ציבור.
עוד יוע
ר, כי
גם חלק מהעבירות שמבצעים עובדי ציבור אינן בהכרח
שוללותהתאמהלביתהמשפטהקהילתי–
לעיתיםמדוברבעובדיציבורבדרגותנמוכותביותר,
הסובלים מבעיות רקעושקועים בחובות.
8.
עבירותלפיהחוק למניעת הטרדה מינית –
הסניגוריה הציבוריתמסכימה כיעבירותלפיחוק
זה לרוב תהיינה ברף חומרה נמוך אשר אינו עומד בתנאי הסף להעברת הדיון לבית המשפט
הקהילתי. יחדעם זאת,לטעמנו אין מקוםלהחרגה גורפת שלעבירותעל פי חוק זה
באמצעות
התוספת. לטעמנו, אף בעניין זה
צריך לחול העיקרון הכללי, לפיו סוג העבירה שביצע נאשם –
ככלשמדוברבעבירה
שלביתמשפטשלוםשבצידהצפויעונששלמאסרקצר–
לא
יהווה
חסם
מפני כניסהלביתהמשפט הקהילתי.
מועדההעברהלבית המשפט הקהילתי
9.
אחד התנאים המוצעים בהצעת החוק
להעברת תיק ל
בית המשפט הקהילתי הוא ש"לא
התקיים בעניינו של הנאשם הליך לבירור אשמה"
(סעיף 220
ג(6
))
.
בדברי ההסבר נאמר כי
התנאי המוצע נועד בין היתר "
למנוע מצב שבו מתבקשת העברה להליך הקהילתי בהתאם
לתוצאותניהולההוכחות.העברהכאמורעלולהלעוררספקותבמקריםמסוימיםבדברנכונותו
וכנותו של הנאשם ברצונו להיכנס לבית המשפט הקהילתי בשלב מאוחר זה. טעם נוסף לתנאי
זה הוא הרצוןלמנוע השקעת משאבים בניהולהוכחות שלא לצורך".
10
.
הסניגוריה הציבורית סבורה כי ההסדר הקבוע בהצעת החוק באשר למועד ההעברה לבית
המשפט הקהילתי
משקף איזון לא נכון, הפוגע בזכויות הנאשם. ההליך הקהילתי אכן אינו
הליך לבירור אשמה. מטעם זה בדיוק, יש לאפשר לנאשם למצות את כל הטענות המשפטיות
טרם המעבר לבית המשפט הקהילתי, שבעקבותיו
הוא נדרש להודות בכתב האישום כתנאי
להתקדמות בתכנית השיקום.
המצב הנוהג כיום, שאין הצדקה עניינית לשנותו, מאפשר
לנאשם להגיע לבית המשפט הקהילתי לאחר שהעלה טענות ראייתיות ומשפטיות ביחס
לכתב האישום.
הסדר זה נועד להבטיח שהרצון לעבור הליך טיפול במסגרת בית המשפט
הקהילתי לא ישמש אמצעי לחץ להשגת הודאות שווא.
לשיטתנו, די בשיקול הדעת אשר נתון
לבית המשפט בדבר הכנסת משתתף לבית המשפט הקהילתי,
ואין צורך בקביעת חריג מפורש
העוסקבניהולהוכחותטרםההעברה.החששהנזכרבדבריההסבר,
שלפיונאשמיםינהלוהליך
שלם ולאחר הרשעתם יבקשו לעבור לבית המשפט הקהילתי –
אינו חשש ממשי, בשל שיקול
דעתזה.אףניסיוננוהמקצועימלמדכיבכלשנותפעילותםשלבתיהמשפטהקהילתיים–
בהן
לא נהג הכלל המוצע –
לא נעשה שימוש לרעה באפשרות לנהל הוכחות לפני העברה לבית
המשפטהקהילתי.
11
.
אשר על כן,
הסניגוריה הציבורית סבורה שיש לשנות את נוסח הסעיף כך שי
יקבע במפורש
כי ניתן לעבור ל
בית המשפט הקהילתי בכל שלב, גם לאחר מיצוי טענות שעניינן בירור
האשמה במסגרת ההליך הרגיל.
מתן אפשרותלהטיל צו
מבחןללאהרשעה גם אם יש מאסר על-תנאי בר הפעלה
12
.
הסניגוריה הציבורית סבורה שיש לכלול בהצעת החוק
הסדר
אשר הוצע בשלבי חקיקה
מוקדמים, והוסר מ
נוסח
ה של
הצעת החוק הנוכחית.
על פי הסדר זה, הוצע לאפשר לבית
המשפט להטיל
על נאשם צו מבחן גם בלא להרשיעו
, אף אם תלוי ועומד נגדו מאסר על-
תנאי
שניתן לצוות על הפעלתו; זאת, על אף הוראות סעיף 1(2
לחוק פקודת המבחן.)
מדובר בהסדר
ה
דומהלזההקבועבסעיף82
לחוקהעונשיןביחסלמתןצולטיפולבקהילהלנאשםשעברטיפול
בהתמכרותלסמיםועומדנגדומאסרעל-תנאיחבהפעלה.תכליתושלההסדרהיא
להוותאחת
האפשרויות להקל עםנאשם
אשר
סייםבהצלחה אתהליך ביתהמשפטהקהילתי.
13
. הסניגוריה הציבורית סבורה שיש מקום להחזיר להצעת החוק את ההסדר האמור, ולאפשר
לבית המשפט להטיל צו מבחן לל
א הרשעה גם אם יש לחובתו מאסר על-תנאי בר הפעלה.
הסדר זה אמנם אינו רלוונטי למרבית הנאשמים בבית המשפט הקהילתי, שממילא הם בעלי
עבר פלילי, אולם הוא בהחלט עשוי להיות רלוונטי עבור נאשמים מסוימים. המדובר, אפוא,
בכלי תומך שיקום שכבר קיים בחקיקה בהקשרים אחרים, אשר ניתן להוסיף לארגז הכלים
של ביתהמשפטהקהילתי לשימוש במקריםהמתאימים.
כפישצויןבפתחהדברים,הסניגוריההציבוריתמברכתעלקידומהשלהצעתהחוק,
המהווהחלק
מתבקש ובלתי נפרד מפריסת המודל ברמה הארצית. הערותינו הממוקדות מתייחסות למספר
הסדרים שראוי ל
שנותם –
בין אם הם פוגעים במתן הזדמנות שווה לכלל הנאשמים המתאימים
להיכנס לבתי המשפט הקהילתיים, ובין אם הם משנים לרעת הנאשם
את מערך האיזונים
הייחודישנרקם בהליך הקהילתי.
בברכה,
עו"ד נועה זעירא
עו"ד ישי שרון
עוזרת משפטיתלסניגוריתהארצית
מנהל תחום חקיקה ומדיניות)
הסניגוריה הציבורית הארצית