חומר רקע
ועדת חקיקה(פלילי)
יו"ר הועדה:
מ"מ :
סגן :
ד"רנחשון שוחט
, עו"ד
עו"ד שאדי דבאח
עו"ד חיה ציון זכאי
עו"ד טליה טוני גרידיש
עו"ד זאב לקט
עו"ד גד זילברשלג
עו"ד גלית רוטנברג
ת"א,
כ"אבסיוון,
תשפ"ב
20.6.2022
לכבוד
ח"כ גלעדקריב
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
כנסתישראל
ירושלים
מכובדינו,
הנדון: הצעת חוקסדרהדין הפלילי(תיקון מס' 91
והוראת שעה)(בתימשפט
קהילתיים), התשפ"ב-
2021
נייר עמדה
אנומתכבדיםלהגישלוועדההנכבדהניירעמדהמטעםועדתחקיקה(פלילי)שללשכתעורכיהדין
להלן:(
"הוועדה)"
בהתייחסלהצעתהחוק שבנדון.
א. עמדתהמוצא
1.
לשכתעורכיהדין רואהחשיבות עצומה בקידומה שלהצעתהחוקותומכת בה בכל פה.
לאחר הצלחת התוכנית הניסיונית (פיילוט) של בתי
המשפט
ה
קהילתיים בישראל
והקמתם של בתי
משפטקהילתייםבששתמחוזותהשיפוטבישראל,ראויומתבקשלעגןאתסמכותםשלבתיהמשפט
הקהילתיים בחוק. אנו סבורים, שקביעת התיקון כהוראת שעה, מהווה איזון ראוי בין הרצון לעגן
את סמכותם של בתי המשפט הקהילתיים ובין הצורך בבחינת ביצועו של הפרויקט. לשכת
עורכי
הדיןמברכתעלהיזמהומודהלגורמיםששקדועלגיבושהשלהצעתהחוק.אנומודיםעלהאפשרות
שניתנה לנציגי ועדת חקיקה (פלילי) בלשכת עורכי הדין להיות שותפים לדיונים שנערכו במשרד
המשפטים בקשר לגיבוש תכניה שלההצעהוכן, על ההזדמנות להגיש ניירעמדה
זה.
נשמחלעמודלרשותה שלהוועדה הנכבדה במהלך הדיונים בהצעתהחוק.
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש 10, תל-
אביב 64731
טל:', 1-599-500-606
פקס:, 03-6918696
רח' שופן 1
, ירושלים 92190
טל:', 1-599-500-606
פקס:,02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
2.
חשיבות
ה של ה
צעת החוק נובעת מכך שבתי המשפט הקהילתיים משרתים את האינטרס הציבורי
על ידי הגשמת שתי מטרות עיקריות -
ראשית, שיקום הנאשמים ושילובם בקהילה. הליך השיקום
בבתיהמשפטהקהילתייםנעשהעלידיטיפולבבעיותהרקעהמובילותלפשיעהמתוךהבנהשבכוחו
של שיקום מסוג זה למנוע את הישנותן של עבירות. שנית, צמצום השימוש במאסרים. על הצורך
במציאת פתרונות חלופיים למאסר ניתן ללמוד מדו"ח
ועדת דורנר
המשקף את העלויות הכספיות
והחברתיות הכרוכות בשימוש במאסרים.
3.
להסדרה בחוק החדש צפויה להיות השפעה משמעותית, לדורות, על רמת המחויבות של מערכת
המשפט בישראל לערך שיקום הנאשמים ושילובם בקהילה, לשמירה על ביטחון אזרחי ישראל על
ידי מניעתה שלעבריינות חוזרתולצמצום עלויות הכליאה.
4.
בנייר עמדה זה, כנייר ראשוני, נבקש לעמוד על מספר תיקונים שלדעתנו ראויים להיעשות בחוק
החדש, מתוך שאיפה לקדם בצורה מקסימלית את אותם ערכים העומדים בבסיס החוק מתוך
התחשבות בנאשמים, בנפגעי העבירה ובאינטרס הציבורי. בהמשך לנייר עמדה זה, אנו מעמידים
עצמנו לרשות ועדת חוקה, חוק ומשפט ונשמח להרחיב ההתייחסות בקשר לסוגיות ספציפיות
שיידונו במסגרתהדיונים בוועדה.
ב. המלצותכלליות
סעיף220
ג.(א()8
)מחיקת המילים"מ
טעמיםשלשלום הציבור וב
יטחונו"
5.
סעיף 220
ג להצעת החוק הוא סעיף הקובע את התנאים להעברת הדיון לבית
מש
פט קהילתי,
וסעיף
קטן 220
ג.(א()8
) קובע כי תנאי להעברה הינו כי התובע לא הודיע כי קיימת מניעה להעברת הדיון
בעניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי "מטעמים של שלום הציבור וב
י
טחונו"
(או בשל
אישומים אחרים המתנהלים נגדו)...
. בדברי ההסבר ל
הצעת החוק
מוסבר כי קיימים מקרים בהם
בשל מידע מודיעיני בעניינו שלהנאשםלאיהיה מקום לשלבובהליך.
6.
לעמדתנו,
ההסתמכות על
מידע מודיעיני
על מנת להביע התנגדות לשילובו של נאשם בבית משפט
קהילתי,
שעה שכל יתר הנתונים תומכים בהתאמתו להליך, היא בעייתית מאוד ולא רצויה. מידע
מודיעיני הוא מטבעו שלילי, אמינותו מוטלת בספקואין שום דרךלאמוד את מידת רצינותו. כאשר
המחוקק עוסק בהגדרת זכויות מהותיות או פרוצדורליות לנאשמים,
אין זה רצוי לאפשר את
מניעתה של אותה זכותעקב
קיומו של
מידע מודיעיני.
7.
משטר חוקתי ראוי מעניק זכויות משפטיות שוות לכל האזרחים, בלי לבחון את השאלה אם קיים
לגביהםמידעשלילי.מכאן,שעמדתהו
ועדההיאשישלמחוקאתהמילים"טעמיםשלשלוםהציבור
ובי
טחונו"ולהסתפק במילים"בשל אישומיםאחרים המתנהלים כנגד הנאשם או צפוייםלהתנהל
נגדו."
8.
מקובל על הוועדה כי אדם שתלויים נגדו אישומים
אחרים, שאינם מתאימים להליך בבית משפט
קהילתי, לא יוכל לה
יכנס בשערי בית המשפט הקהילתי, וכך גם אם צפויים להתנהל נגדו אישומים
שלאמתאימיםלהליך בבית משפטקהילתי, והם מצויים בשלביהכנה.
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש 10, תל-
אביב 64731
טל:', 1-599-500-606
פקס:, 03-6918696
רח' שופן 1
, ירושלים 92190
טל:', 1-599-500-606
פקס:,02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
החלת סעיף 220
(ג)(ב)לחוקעל סעיף 220
א()(4)
9.
בנוגע לסעיף 220(ג)(ב) ל
הצעת החוק, לפיו שופט בית משפט שלום רשאי להורות מטעמים מיוחדים
שירשמו שבית משפט קהילתי ידון בעניינו של נאשם למרות שלא התקיימו התנאים שבסעיף קטן
א()(5)-
א()(8
)
– אנו ממליצים להחיל
סעיף זה גם על התנאי המופיע בסעיף קטן (א()4
) לפיו "קיים
סיכוןשהנאשםיבצע עבירות נוספו
ת,אם הבעיות הקיימותברקע ביצוע העבירה לא יטופלו."
10
.
משמע,לדעתנוגםכאשרלא קייםסיכוןשהנאשםיבצעעבירותנוספותאםהבעיותהקיימותברקע
ביצוע העבירהלא יטופלו, ישלאפשרלשופטלהורות שבית משפט קהילתיידון בעניין.
11
.
לפי דברי ההסבר, סעיף קטן (א()4) נקבע על מנת "שבהליך ישתתפו נאשמים המתאימים
לתכליותיו".
אמרה זו נכתבה לאחר שהובהר בדברי ההסבר כי תכליתו של ההליך הקהילתי היא
למנוע עבריינות חוזרת.
לשיטתנו, אומנם מניעת עבריינות חוזרת היא אחת מתכליות ההליך, אך
היא אינה התכלית היחידה. תכליות נוספות של ההליך הן שיקום הנאשם וצמצום השימוש
במאסרים.
12
.
עלכן,במקריםבהםבעיותהרקעלאנפתרו(גםאםהן קיימותבמידהפחותה),והשופטרואהלנכון
להפנות את עניינו של הנאשם לבית משפט קהילתי מטעמים מיוחדים -
ראוי לאפשר זאת. קבלת
המלצהזו,עשויהלהוביללהחלמתםושילובםבקהילהשלמספררביותר
שלנאשמיםאשרזקוקים
להליך השיקום הניתן בבתי המשפט הקהילתיים וכן,
להוביל להפחתה בעלויות הכליאה על ידי
שחרורם של נאשמים שהתנהגותם העברייניתנבעה מבעיות אישיות, חברתיות או כלכליות.
סעיף220
ז(א)
11
. סעיף 220ז(א) ל
הצעת ה
חוק
מציע להגביל את סמכות הדיון בבית משפט קהילתי לעבירות אשר
בית משפט שלום מוסמךלדון בהםלפי סעיף51
א()(1)לחוק בתיהמשפט
[נוסח משולב], תשמ"ד-
1984
. לפי דברי ההסבר, הגבלה זו מוצעת מכיוון שככלל, עבירות הנמצאות בסמכות בית משפט
שלוםהינן עבירות אשר מתאיםלדון בהן במסגרת בית המשפטהקהילתי.
12
.לדעתנו,קביעתהגבלהזוהינהשגויהוהנימוקהניתןלהאינומשכנע.איןחולקכירשימתהעבירות
המנויות בסעיף 51
א()(1
לחוק בתי המשפט הן ככלל מתאימות להידון בבית המשפט הקהילתי.)
עםזאת,איןבכךלשלולאתהעובדהשיתכןשישנןעבירותרבותנוספות,שאינןמנויותבסעיףשאף
הן מתאימות להידון בבית משפטקהילתי.
13
. ברם, אנו סבורים כי לצד העבירות שבית המשפט השלום מוסמך לדון, שכ
כלל מתאימות להליך
בבית משפט קהילתי, עשויים להתקיים מצבים בהם נגד אדם הוגש כתב אישום בבית המשפט
המחוזי
אולםלאחרבחינהפרטניתשלעניינועדייןחומרתהעבירה
ומידתהמסוכנותהנשקפתממנו,
בשקלולעם האינטרסהציבורי, מאפשרים העברת הטיפוללבית משפט קהילתי.
14
. כך למשל, ניסיוננ
ו מראה שלעיתים אדם עומד לדין בתיק חמור, מרובה נאשמים ואישומים, שעה
שחלקובפרשה
מינוריויתרנתוניומתאימיםלטיפולבביתמשפטקהילתי.איןזהרצוילמנועמראש
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש 10, תל-
אביב 64731
טל:', 1-599-500-606
פקס:, 03-6918696
רח' שופן 1
, ירושלים 92190
טל:', 1-599-500-606
פקס:,02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
אפשרות בחינת התאמתו של הנאשם להליך בבית המשפט הקהילתי רק משום שכתב האישום
בעניינו מצוי בסמכות בית המשפטהמחוזי ולא השלום.
15
.
איןיסודלחשששתיקיםחמוריםיתרעלהמידהינותבולהליךבביתהמשפט
הקהילתישכן,
קיימים
מסנניםמשמעותיים שהחוקהגדיר:
תסקירהתאמה
שעורךשירותהמבחןלפיסעיף220
ה,.הודעת
התביעהאודותטעמיםשלשלוםהציבורובטחונו
לפיסעיף220
ג.(א()8
,)
ולבסוףהחלטתשופטלפי
סעיף220
ב.(א).
סעיף220
ז(ב)
14
.סעיף 220ז(ב)ל
הצעתה
חוק
קובעכיבנוסףלהגבלת סמכותהדיוןבביתמשפטקהילתילעבירות
לפי סעיף 51
א()(1
), תחול הגבלה נוספת לפיה בית משפט קהילתי לא ידון בעבירות המנויות
בתוספת השמינית אלא אם כן נמצאו טעמים מיוחדים שירשמו. לפי דברי ההסבר, הרציונל
העומד מאחורי הגבלה זו הוא שחלק מהעבירות
המנויות בתוספת לא מתאימות להליך בבית
משפט קהילתי משום שלרוב הנאשמים בהן לא קיימות בעיות רקע שהביאו אותם לביצוע
העבירות, וחלק אחר מהעבירות המנויות בתוספת לא מתאימות להליך בבית המשפט הקהילתי
משום שהן עבירות בעלות חומרהיתרה.
15
. אנו סבורים כי בדומה להגבלה שקובע סעיף 220ז(א) ל
הצעת החוק, גם הגבלה זו אינה ראויה
משום שאין זה נכון למנוע מעניינו של נאשם להידון בבית משפט קהילתי על בסיס בחינת סוג
העבירה שביצע בלבד. יציאה מתוך נקודת הנחה שהעבירות הרבות המנויות בתוספת השמינית
אינן מתאימות להידון בבית משפט קהילתי עשויה למנוע ממקרים שהינם כן מתאימים להליך,
מלהגיע לפתחו של בית משפט קהילתי וכך לפגוע באינטרס הציבורי בשיקום הנאשם ובצמצום
השימוש במאסרים.
16. על כן, לשיטת
ועדת חקיקה (פלילי)
יש
להימנ
ע
מקביעת רשימה של עבירות אשר בית משפט
קהילתי לא יוכל לדון בה (אלא מטעמים מיוחדים שירשמו), ונראה לנו שדי בסעיף
220
ז.(א)
המגביל את טיפול בתי המשפט הקהילתיים לעבירות שבתחום סמכותם של בית משפט השלום,
ככל שהאחרון יוותר על כנו. ממילא, החלטת ההעברה כפופה לשיקול דעת בית המשפט העורך
איזון בין השיקולים השונים הקיימים כפי שנדרש לעשות ביתר המקרים. זאת כמובן, תוך
התחשבותביןהיתרהןבמסוכנותהנאשםלציבורוהןבשאלההאםקיימותבעיותרקעשהביאו
אתהנאשםלביצוע העבירה.
17
.לעניות דעתנו,
רשימת העבירות המנויות בתוספת השמינית, אינה מאופיינת בהגיון פנימי עקבי
באופן שקשה להבין מדוע דווקא עבירות אלה נבחרו להוות חסם מכניסה להליך שיקומי בבית
המשפטהקהילתי.
18
.כךלמשלבקטגוריהשלעבירו
תהמין,זנותותועבהנרשמהעבירותהשכרתמקוםלשםזנות
(סעיף
205
לחוקהעונשין,)איסור
פרסוםומסירתמידע
בדבר
זנותשלקטין
(סעיף205
אלחוקהעונשין,)
איסור פרסוםבדבר
שי
רותי זנותשל בגיר
(סעיף205
ג לחוקהעונשין,)
איסור פרסוםשל הצעה
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש 10, תל-
אביב 64731
טל:', 1-599-500-606
פקס:, 03-6918696
רח' שופן 1
, ירושלים 92190
טל:', 1-599-500-606
פקס:,02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]
לעיסוקבזנות
(סעיף205
דלחוקהעונשין),המניחלקטיןלד
ורבביתזנות
(סעיף208
לחוקהעונשין)
–
כל אלו עבירות שהן בפריפריה של תעשיית שרותי המין,
שעלולים לה
יכשל באותן עבירות
ו
עשו
יים להתאים מאוד להליך שיקומי שיבהיר להם את טעותם, ימנע רצידיביזם -
ויחזיר אותם
למוטב.
19
.באותו אופן,
בקטגוריה של עבירות השחיתות השלטונית נרשמו עבירות מינוריות יחסית שאינן
מצויות בליבה הקשה של השחיתות כגון:
הפרת חובה חקוקה (סעיף 286
לחוק העונשין,) הפרת
הוראה חוקית
(סעיף 287
לחוק העונשין,)
העלבת ע
ו
בד ציבור
(סעיף 288
לחוק העונשין,) הפרעה
לעובד ציבור
(סעיף288
א. לחוק העונשין).
סיכום
1.
אנו שבים ומברכים על קי
דומה של הצעת החוק החשובה כל כ
ך ומקווים
כי תשקלו קבלתן של
לפחותחלק מן ההמ
לצות שהועלו בנייר עמדה זה.
2.
נשמחלהרחיב ביחס להערותולעמוד לרשותכם בקשרלכל שאלה.
בכבוד רבובברכה,
טליה טוני
גרידיש,עו"ד
רלי אבישר רווה
, עו"ד
יו"ר (משותפת) ועדת חקיקה (פלילי)
סגן יו"ר (משותפת) פורום פלילי
לשכת עורכי הדין
לשכתעורכיהדין
דן באומן
,עו"ד
חברועדת חקיקה (פלילי)
לשכתעורכיהדין
העתקים:
עו"ד אבי חימי –
ראש לשכתעורכי הדין.
מר אורי אלפרסי –
מנכ"ל לשכתעורכי הדין.
ד"ר,עו"דנחשון שוחט –
יו"ר (משותף)ועדתחקיקה (פלילי),לשכת עורכי הדין.
עו"ג גדי זילברשלג -
יו"ר (משותף)ועדת חקיקה (פלילי), לשכתעורכיהדין.
עו"ג גלית רוטנברג- יו"ר (משותפת) ועדתחקיקה (פלילי),לשכתעורכיהדין
עו"ד פנחס מיכאלי –
מנהל רגולציהוחקיקה, מנהלמחלקת
הוועדות
המקצועיות, לשכתעורכי הדין.
עו"ד דניאללמברסקי –
ממונהעל הפורום הפלילי, לשכתעורכי הדין.
__________________________________________________________________________________
רח' דניאל פריש 10, תל-
אביב 64731
טל:', 1-599-500-606
פקס:, 03-6918696
רח' שופן 1
, ירושלים 92190
טל:', 1-599-500-606
פקס:,02-5610062
http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected]