מסקנות ועדה

ה כ נ ס ת מסקנות ועדת ביטחון הפנים בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים וארבע מושב שני ‏ כ"א בסיוון התשפ"ב 20 ביוני 2022 בנושא: הצעה לדיון מהיר בנושא: "מעצרים אלימים של אזרחים שומרי חוק" של חברי הכנסת: אוריאל בוסו, עמיחי שיקלי ויואב קיש ביום ט"ו בסיוון התשפ"ב (14 ביוני 2022) התכנסה הוועדה לדיון ולהסקת מסקנות. בישיבה השתתפו נציגי המשרד לביטחון הפנים, משטרת ישראל, משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, האג' לזכויות האזרח, תנועת רגבים ועוד. חברי הכנסת המציעים ביקשו לקיים את הדיון בעקבות מקרים שהתפרסמו לאחרונה בתקשורת אשר תיעדו התנהלות לא ראויה של שוטרי משטרת ישראל ופגיעה חמורה באזרחים שומרי חוק. הם טענו כי השוטרים חרגו מסמכותם והפעילו שיקול דעת מוטעה. מצופה מכל שוטר לעשות שימוש בכוח אך ורק כשיש סיבה הכרחית לצורך מילוי המשימה או לנוכח סכנה אמיתית. הם הדגישו כי לא מדובר רק בפגיעה פיזית אלא גם בפגיעה ברוח האדם. עוד הוסיפו כי ראוי שבמהלך גיוס כוח האדם במשטרה, שירות צבאי או לאומי יהיה תנאי סף לקבלה. לא יעלה על הדעת ששוטר שלא מילא את חובתו האזרחית ישרת במשטרה ויחזיק בנשק. חברי הכנסת הבהירו כי מטרת הדיון הינה להביא לתפקוד מיטבי בהתאם לאמות מידה נורמטיביות ובכך להחזיר את אמון הציבור במשטרה. מיה וינקלר, ראש מדור אמצעים מנהליים במשטרה ציינה כי תיקי שימוש בכוח נחקרים על ידי מח"ש וכאשר הם מסיימים את הבדיקה, חומר החקירה עובר למחלקת המשמעת. לאחר בחינת המקרים נוקטים באמצעים מנהליים כמו: השעיה, העברה מתפקיד ואף פיטורים. בשנת 2019 - 6 שוטרים פוטרו בעקבות שימוש בכוח, בשנת 2021 – 4 שוטרים פוטרו ובשנת 2020 - 8 שוטרים פוטרו. היא הבהירה כי בשלב הראשוני, נוקטים במשנה זהירות מאחר והשוטר לא נמצא עדיין אשם בדין והדגישה כי עבודת השוטרים היא מאוד תובענית ויש להיזהר שלא לפגוע במוטיבציה שלהם. עו"ד אברהם סופר שמייצג את אחד הנפגעים מאלימות השוטרים, טען כי ישנו פער של שבועיים בין הגשת תלונה מקוונת למח"ש, לבין זימון להגשת תלונה פרונטאלית במשרדי מח"ש והדבר צריך להיבדק. ישנו שימוש בחשד עבירה של תקיפת שוטרים כלפי חשודים כאשר אין בסיס למעצר והמשטרה עושה זאת כדי להצדיק מעצר לא חוקי. רונן יצחק, ראש אגף פרקליטים במח"ש, טען כי התיקים המדוברים נמצאים כרגע בבדיקה וכי הדברים שנאמרו הם לא מדויקים. כאשר יש ראיות מוגש כתב אישום ללא כל היסוס. ככל שיסתבר שנאמרה אמירה גזענית, לאומנית, קללה או התבטאויות לא ראויות ולא מדובר במישור הפלילי, הטיפול עובר למשטרה לברור משמעתי. לגבי שימוש בכוח, הוא אמר כי הוא חייב להיות אך ורק לצורך מילוי התפקיד. במידה ונחצה הרף הפלילי, המקרה יטופל בהתאם. בתום הדיון החליטה יו"ר הוועדה כי: הוועדה סבורה כי אירועים אלימים של שוטרים כנגד אזרחים גורמים לנזק תדמיתי וציבורי למשטרה ואסור שיתרחשו, מאחר והם גורמים לאיבוד אמון הציבור במערכת החוק. הוועדה ממליצה לשר לביטחון הפנים למנות יועץ שיעסוק בהתנהלות לא ראויה של שוטרים כנגד אזרחים במטרה למגר את התופעה. במהלך הדיון עלתה טענה כי אין הפרדה בבתי המעצר בין עצורים יהודים לפלשתינים ולכן הוועדה קוראת לשר לביטחון הפנים לבדוק את הסוגיה ולהסדירה. מדינת ישראל הינה מדינה שומרת חוק והוועדה תמשיך ותלווה את הנושא על מנת למנוע פגיעה מיותרת באזרחים תוך שמירה על כוחה של המשטרה ואמון הציבור בפעילותה. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: ‏ כ"א בסיון, תשפ"ב ‏20 יוני, 2022