חומר רקע
הכנסת
הלשכה המשפטי
ת
תחום המחקר המשפטי
ירושלים,
ו' בכסלו
התשפ"ב
10
ב
נובמבר
2021
לכבוד
חברהכנסת
איתןגינזבורג
באמצעות דוא"ל)(
שלום רב,
הנדון:
הגבלותעלכלי תקשורתבנוגע לצילום ופרסום תמונות של חשודים ועצורים בבית
המשפט או בסיטואציות אחרות הקשורות להל
יכי חקירתם ומעצרם –סקירה משווה
במענה לבקשתך
לסקירה משווה של הסדרים בחקיקה הנוגעים להגבלת כלי התקשורת בכל הנוגע
לצילום,
הקלטה ופרסום צילומים
והקלטות של עצורים וחשודים טרם הגשת כתב אישום
נגדם, בעת הבאתם לבית
המשפט או בסיטואציות אחרות הקשורות להליכי חקירתם ומעצרם (
כאשר הם מצולמים ללא הסכמתם,
בדרך
שיכולהלהביאלזיהויםולעיתים אף לביושם
ברבים),
1
הרינו מתכבדים להשיבך כדלקמן:
מבוא כללי
והמצב המשפטיבישראל
כפי שיוצג,
הסוגיה האמורה נקשרת לשורה של נושאים רוחביים ולערכים ולעקרונות דמוקרטיים,
שבחלקם
עשויים להתנגש בהקשר של
פרסום צילומים כאמור
. כך, מצד אחד ניתן לציין את חופש הביטוי וחופש
העיתונות כערכים מרכזיים בחברה דמוקרטית,
אשר לא רק מחייבים את המדינה לאפשר לגופי התקשורת
והעיתונות לעשות את תפקידם, אלא אף מחייבים את העוסקים בתחום זה, כחלק מהאתוס הבסיסי שעומד
ביסודה של התקשורת,
להביא לידיעת הציבור מידע מהימן, אמין ומדויק
ש
משמעותי לחיים בחברה פתוחה.
מנגד, עקרון
כבוד האדם, הזכות של אדם
לפרטיות
, זכותו על מראה דמותו הוזכות לשם טוב (בפרט כאשר
מדוברבחשודשטרם הוגש נגדו כתב אישוםוייתכןשבסופושל דבר כלללאיועמדלדין), כמו גם הזכותלהליך
הוגן
ועקרונות מרכזיים באתיקה
העיתונאית –
כל אלה
מחייבים
כי דיווחים עיתונאיים, לרבות אלה הנעשים
בדרך של צילום והקלטה של נשואי הכתבות התקשורתיות,
ייעשו בדרך
שמצמצמת ככל הניתן פגיעה שאינה
הכרחית בבני אדם
, תוך שמירה על פרטיותם, שמם הטוב וכבודם. ה
לכה למעשה,
פעמים רבות, האיזון בין
ערכים מתחרים אלה
נעשה
, בין השאר, על ידי שופטים, עורכי חדשות וגורמים אחרים המפעילים
שיקול דעת
אםלמנוע
צילום ו
פרסום כאמור
אולאפשר זאת (באופן חופשי או בתנאים מגבילים).
2
1
יודגשכברבפתחהדבריםכיבהתאםלבקשה,מסמךזהעוסקאךורקבצילום,הקלט
הופרסומםשלאלה
בידיגופיהתקשורתולא
בידיגורמיםפרטיים,אשרגםלהםעלוללהיותפוטנציאלשלפגיעה,כפישיצויןלהלן.
2
ראובאופןכלליבענייןזכויותשונותאלה,גבולותיהןוההתייחסותבפסיקההישראליתלאיזוןהראויביניהןבמקורותשלהלן:בש"פ
2145/92
מדינת ישראל נ' ויקטור גואטה, פ"ד מו (5
)
704
.
בג"ץ 2481/93
דיין נ' מפקד מחוז ירושלים פ"ד מח(,2
)
456
,
470
.
זאב
סגל, "הזכות לפרטיות למול הזכות לדעת,"
עיונימשפט
ט 175
(תשמ"ג).דןחי, ההגנה עלהפרטיותבישראל
ברקן:( מלגההוצאה
לאור,2006
)
מתןסטמרי"זכותהסיקורלדעת".,אתר
משפטועסקים(
2017
.)
כמוכןראו:
עמוד 1 מתוך
13
מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית
בישראל,
מעבר להוראות הכלליות שבחוק הגנת הפרטיות
האוסר
תו על פגיעה בפרטיות, לרבות בדרך של
פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו,
3
קבועות גם הוראות
רלוונטיות ב
חוק בתי המשפט לפי חוק זה,.
חל איסור על צילום באולם בית המשפט ועל פרסום צילום כאמור
ללא רשות בית המשפט.
4 הוראה זו הורחבה בפרשת שמחה ניר (בג"צ 305/89
) גם
להקלטה באולמות בתי
המשפט.
כך,
כיום, צילום והקלטה באולמות בתי המשפט כפוף לאישורמראש של
השופט הדן
בהליך באולם
בית המשפט והדבר נתון לשיקול דעתו.
לפי הוראות נוהל
של מנהל בתי המשפט,
5
פנייה לצילום או הקלטה
כאמור לפני תחילת דיון או סיומו צריכה להיעשות באמצעות מערך הדוברות וההסברה של מערכת בתי
המשפט או משמר בתי המשפט, ואילו בקשות לצילום הדיונים עצמם
צריכות להיות מוגשות
כבקשות בתיק
בפני בית המשפט הדן ב
הליכים.
כמו כן,
רבדים נוספים של ההסדרה בישראל
מבוססים על
הוראות וכללים שאינם מעוגנים ב
חקיקה ראשית,
ואשר לפחות בחלקם מהווים רבדי הסדרה "
רכה"
כלומר,.
הסדרה שלא נקבעו במסגרתה סנקציות בגין
הפרת
ה, או שנקבעו מנגנונים המאפשרים שיקול דעת ניכר לגורמים בגופי התקשורת לעניין קבלת החלטה על
פרסום צילומיםוהקלטות של חשודים ועצורים.
כך, רובד אחד של הסדרה רלוונטית מסוג זה קבוע
ב
כללי הרשות השניה לטל
וויזיה ורדיו (אתיקה בשידורי
טלוויזיה ורדיו)
, התשנ"ד-
1994. כללים אלה נקבעו על סמך ההסמכה שבסעיפים 24
ו־47
(ב) לחוק הרשות
השניה לטלויזיה ורדיו
, התש"ן-
1990
ובמסגרתם נקבעו, בין היתר, ההוראות שלהלן בדבר צילום אסירים,,
עצורים, חשודים ונאשמים: חל איסור על הקלטה או שידור של אסירים בבית סוהר או עצורים בבית מעצר,
ללא הסכמתם אלא אם כן "קיים ענין ציבורי מובהק בכך ובמידה המתחייבת"; חל
איסור על פרסום שמות
של חשודים או עצורים, או פרטים מזהים שלהם, וכן על שידור צילומיהם, ללא הסכמתם
בטרם הובאו בפני
בית המשפט לשם הארכת מעצרם או לשם שחרורם בערבות, אלא אם כן קבע העורך הראשי שיש ענין
ציבוריבפרסום אובשידור כאמור.
6
בנוסף,
בכל הנוגע לפעילות תאגיד השידור הישראלי (לשעבר רשות השידור) חל קוד האתיקה המכונה "תדריך
נקדימון" (או "מסמך נקדי.)"7 קוד זה נכתב בשנת 1972
בידי רוגל נקדימון (ועבר מאז שורה של עדכונים,
האחרון שבהם משנת 1995
).
הוא נחשב כחלק ממדיניות השידור הציבורי המחייבת את כל עובדי
תאגיד
השידור הישראלי
, אולם הוא מהווה קוד אתי בלבד ולא מקור חוקי
(הגם שבעבר נעשו ניסיונות לעגן חלקים
ממנו
בחקיקה).
8
במסמך זה נקבעו, בין היתר, העקרונות הרלוונטיים שלהלן: אין לצלם אסירים בבית הסוהר
או עצורים בבית המעצר ללא רשותם;
9
ככלל, צילומים שנעשו ברשות הרבים מותרים לשידור גם "ללא
נטילת רשות מראש,"
אולם
אם במהלך צילום של פעולות המשטרה וכוחות הביטחון (כגון:
חיפושים,
AELE Mo. L. J. 101 Civil LiabilityLaw Section (April, 2008). Anna Roberts, "Arrests as Guilt", 70 ALA. L.
REV. 987 (2019). Fair Trails, Innocent until proven guilty? The presentation of suspects in criminal
proceedings, available online, last entry3.11.21; European Court of Human Rights - Factsheet – Right to the
protection ofone’s image. November 2020.
3
סעיף 2
ל
חוק הגנת הפרטיות
, תשמ"א-
1981
.
עם זאת, יוער כי בחוק הגנת הפרטיות קבועות גם הוראות בדבר הגנות והקלות
שעשויותלהיותרלוונטיות
בהקשרשל
פרסוםבאמצעיתקשורת
(ראו,למשל,סעיפים18
,
22
ו-
30
לחוקזה.)
4
סעיף70(ב)ל
חוקבתיהמשפט[נוסחמשולב],תשמ"ד-
1984
":
לאיצלםאדםבאולםביתמשפטולאיפרסםתצלוםכזהאלאברשות
ביתה
משפט."
5
הוראותנוהלמנהלבתיהמשפט,נוהלמספר20
-
11
נוהלצילוםוהקלטהבבתימשפט
מתאריך1.5.2011
.
6
סעיף14
לכ
לליהרשותהשניהלטלו
ויזיהורדיו(אתיקהבשידורי
טלוויזי
ה
ורדיו)
,התשנ"ד-
1994
.
7
ראותדריך
נקדימון,כניסהאחרונה17
באוקטובר2021
.
8
ראו לדוגמא את הניסיון לעגן חלק מעקרונות התדריך במסגרת הצעת
חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-
2014
כחלק
מהסתייגותשהגישחה"כאייכלרבמהלךקריאהשנייהושלישיתואשראושרהבתחילה.
9
סעיף98
לתדריךנקדימון.
עמוד 2 מתוך
13
מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית
פשיטותומעצרים) המצולמים מתנגדיםלשידור התמונותשצולמו, יהיהעל הכתבלשכנעאת הממוניםעליו כי
ההקרנה משרתת את טובת הציבור, ובכל מקרה יהיה עליו להתייעץ עם המצולמים ולהודיע להם מראש
10
שהחומר
עתיד להיות משודר;
כמו כן נקבע, כי
שמירת האנונימיות של מרואיין, שזיהויו אינו אסור על פי
חוק (
כולל בדרך של
עיוות קולו, הצללת פניו או טשטושן, צילום מן העורף וכדומה),
"
מותרת כאשר מדובר...
באסירים בבית-הסוהר אובבית-המעצר".
11
כפי שיוצג להלן בפירוט,
ברוב המדינות שנסקרו נמצא כי ככלל, צילום
בבית המשפט עצמו
ופרסום צילומים
מתוך בי
ת המשפט בהקשר הנדון כאן אסורים אלא אם בית המשפט
התיר זאת, באופן חלקי או מלא. לעיתים,
הוראות אלה נרחבות אף יותר וכוללות גם
איסור על צילום חשודים או נאשמים בעת כניסתם לבית המשפט
או בצאתם
ממנו (לדוגמא באנגליה וויילס, בנורבגיה ובקפריסין). במרבית המקרים נמצא כי
הסמכות לאשר
בקשות לצילום בשטח אולם הדיונים מסורה לשופטים בהליכים שבמסגרתם מתבקשים הצילומים או
ההקלטות, ולעיתים גם קבוע חריג המאפשר פרסום של צילומים והקלטות כאמור בהסכמת הגורמים
המצולמים
כך בצרפת)( בנוסף,.
מן הסקירה עולה כי ככלל
, הוראות החוק והחלטות
שיפוטיות
בנושא זה
מבוססות על איזונים בין חופש הביטוי והעיתונות ובין הזכות לפרטיות
, להליך הוגן וסמכו
יות בית המשפט
לקבוע הוראות הנוגעותל
ניהול ההליכים
שבפניו ו
ל
שמירהעל הסדר במסגרתם.
בחלק מהמדינות קיימים כללים רלוונטיים נוספים גם באשר לצילום ופרסום צילומים של חשודים מחוץ
לבית המשפט
. כך למשל, בגרמניה, ככלל, פרסום תמונות של חשודים יותר רק כאשר הפרסום משרת אינטרס
של ביטחון הציבור ומדובר בצילום שפורסם בידי הרשויות. בצרפת נקבע כי אין לצלם או להקליט אדם בכלא
או בתחנת משטרה אלא באישור שופט ואף חל איסור על צילום אדם שנכבל באזיקים (בבית המשפט או
מחוצה לו.)
מעבר לכך, בכל הנוגע לצילום או הקלטה ברשות הרבים (קרי,
לא בשטחי בית המשפט, תחנות
משטרה מתקני כליאה ומבנים דומים אחרים), הרי שככלל לא נמצאו הוראות מגבילות המתייחסות באופן
פרטני לנאשמים או לחשודים. עם זאת,
בחלק מהמקרים
נמצא כי תיתכן השפעה של חוקי הגנת הפרטיות
וחוקים אחרים שעשויים, בנסיבות מסוימות,
להביא להגבלה של צילומים והקלטות כאמור, או לכל הפחות
עשוייםלאפשר
למי שצולמו או הוקלטולתבוע בדיעבד
את מישצילם אופרסם את תמונתם.
כהערה מקדימה בטרם הצגת הסקירה, יצוין כי היא מבוססת בחלקה גם על תשובות של פרלמנטים במדינות
שונות,
שאליהם פנינו בכדי לקבל מידע
בנושא
הנדון.
12
למרות שהבקשה התמקדה בצילום ו
ב
פרסום
תמונות
והקלטות של עצורים שטרם הוגש נגדם כתב אישום
וזאת, בהתאם לבקשה שהוצגה לנו)( במקרים רבים,,
תשובותיהם של הפרלמנטים
השונים
התייחסו
לזכויות נאשמים בהקשר זה.
תשובות אלה מוצגות בסקירה
שלהלן, ככלשהןנמצאו רלוונטיותלעניינינו.
להלן תובא סקירה קצרה של
כמה מ
פסקי-הדין של
בית הדין האירופי לזכויות אדם, שעסקו בסוגיות הנדונות
במסמך זה, ולאחריה
סקירה של
המצב המשפטי בנושאים אלו ב
אנגליה וויילס, בלגיה, גרמניה, נורבגיה,
פינלנד, צרפת, קנדה וקפריסין.13
10
סעיפים94
ו-
96
לתדריךנקדימון.
11
סעיף85
לתדריךנקדימון.
12
European Center for Parliamentary Research and
הפנייה לפרלמנטים של המדינות השונות נעשתה באמצעות ה-
Documentation
ECPRD
(
,)בקשהמספר
4828
.
13
יוערכיבמסגרתהעבודה על
המסמך,גםבאוסטריה,יוון,סלובקיה,
צ'כיהושבדיהנמצאוהוראותדומות לאלה שיפורטובסקירה
בכל הנוגע לסמכות בתי המשפט לאשר בקשות לצילום או הקלטה בשטחם. מעבר לכך, לדיון בארה"ב בנוגע להגנות החוקתיות
שצריכותלהיותמוקנותלמישעוברים"הולכתחשודים" (walk perp
, המונחהשכיח המשמש לתיאורהצורה שבה לעיתיםכוחות
המשטרהמוליכיםחשודיםאועצוריםלעינייהמצלמותבדרכםלביתהמשפטאולתחנותמשטרהומתקנימעצר)ראו:
RyanHogglund,"ConstitutionalProtectionsagainsttheHarmstoSuspectsinCustodyStemmingfromPerpWalks",
81MISS.L.J.1757(2011-2012).
עמוד 3 מתוך
13
מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית
פסיקתבית הדין האירופי לזכויות אדם (
ECtHR
)
European Court of Human Rights
ECtHR
בית הדין האירופי לזכויות אדם (
, להלן -
)
הוקם כחלק מכניסתה
ECHR
לתוקףשל האמנה האירופיתלזכויות אדם (
),והוא אחראי, בין היתר, גם
על הפיקוחעל יישום אמנה זו
בידי המדינות שאשררו אותה.
באמנה עצמה נקבעו כמה הוראות רלוונטיות למסמך זה,
ובעיקרן: הוראות
בדבר הגנה על בני אדם מפני השפלה
ו
יחס לא אנושי
; הזכות להליך הוגן והזכות לפרטיות.
14
כך, בהתייחס
ECtHR
לסעיפים אלה באמנה, ה-
עסק
גם בנושא
הצילום וההקלטה
של חשודים ועצורים
ופרסומם של
צילומים והקלטות אלה בכלי התקשורת; ודן, בין השאר,
באיזו
ן
הנדרש בהקשר זה,
בין כבוד האדם
וזכויותיו
לפרטיותולהליך הוגן ובין חופש הביטויוהעיתונות.
להלן יובאו כמה דוגמאות קצרות
לכך מפסיק
ותיו:
15
פרשת
פ
ון הנובר: בפרשה זו נקב
עו
כמהמהעקרונות הבסיסיים המחייבים איזון ביניהם, בראיית בית
image
הדין. נ
קבע
כיהצגת דמותו(
)
של אדם מהווה את אחד המאפיינים המרכזיים של אישיותו וכי
יש להגן עליה
(וזאת כחלק מיכולתו של אדם להתפתח ולשלוט על השימוש בהצגת דמותו, לרבות
בדרך של מניעת פרסומים אודות
יו)
עם זאת,. בית הדין
קבע גם
כי חופש הביטוי
מגן על צילום
ופרסום תמונות,
וכי במסגרת הבחינה של
פעילויות אלה יש לבחון(באופן פרטני) כיצד ראוי להגן על
16
הצגת דמותו שלאדם בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
פרשת תומא: בפרשה זו
נדון מקרה שבמסגרתו ה
משטרה ברומניה הזמינה עיתונאים לצלם ולפרסם
תמונות של מי שהיו מצויים
במעצר
בתחנת משטרה
בגין אחזקת סמים,
אך טרם הוגש נגדם כתב
17
אישום.
התמונות פורסמו
בעמוד הראשי של אחד העיתונים תחת הכותרת "מבריחי סמים" וניתן
ECtHR
היה לראות סימני אלימות על העצורים. ה-
קבע כי
זכויות העצורים לכבוד ול
חיים פרטיים
(לפי סעיף 8
לאמנה האירופית בדבר זכויות אדם)
הופרו בשל פעולות המשטרה ופרסום התמונות.
על-
פי
פסק-הדין,
פעולת המשטרה בזימון העיתונאים ומתן האפשרות לצלם את העצורים, ללא
הסכמתם ובמטרה כי תמונות אלה יפורסמו, מהווה הפרה של
זכויותיהם;
ממשלת רומניה לא
הראתה כל הצדקה ראויה לפעולות אלה, והערך החדשותי שבפרסום התמונות לא שירת כל אינטרס
לגיטימישל עשיית צדק בהליך הפרטני או באופן כללי.
פרשת קמל:
בפרשה זו נדון מקרה שבמסגרתו נעצר חבר בבית המחוקקים של אחד המחוזות ברוסיה
בגיןנהיגה בשכרות,
ולאחרש
בעת מעצרו הוא סירבלהזדהות, התנהג באופןפרועואף סירבלעזוב את
הבניין שבו הוא היה. מפקד תחנת המשטרה שבה הוא היה עצור הזמין לתחנה צוותי טלוויזיה
שצילמו אותו מתנהג באופן לא הולם ופרסמו את ההקלטות למחרת. בפסק הדין נקבע כי אכן הייתה
הפרה של הזכות לכבוד ולחיים פרטיים
(סעיף 8
לאמנה,) לנוכח הצילום שנעשה ללא רשותו של
העצור, כמו גם לאור
פרסום החומרים בשידור טלוויזיוני
שהביא לפגיעה בתדמיתו. יוער, כי בדומה
18
לפרשת תומא,
גם כאן פסק הדיןהתמקדבפעולות המשטרה ולא בפעולות העיתונאים.
פרשת אקסל-שפרינגר:
בפרשה זו נדונה עתירתם של כמה
גופי תקשורת גרמנים כנגד צו שיפוטי
ש
הגביל
פרסום תמונות של
נאשם בעבירת רצח.
יוער מלכתחילה, כי במקרה הנדון כאן אמנם מדובר
14 EuropeanConvention on Human Rights,Articles4,6,8.
15 EuropeanCourtofHumanRights-Factsheet–Righttotheprotectionofone’simage(November2020),pp1-2,13-
14.
16 Von Hannover v.Germany(no.40660/08),7February2012.
17 Tomav.Romania(no.42716/02),24February2009.
18 Khmelv. Russia(no.20383/04),12December 2013
עמוד 4 מתוך
13
מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית
היה בנאשם, אך נראה כי מקל וחומר, האמור בפסק דין זה כוחו יפה גם לגבי חשודים שטרם הוגש
נגדם כתב אישום.
בית המשפט בגרמניה אומנם התיר לגופי
ה
תקשורת לצ
לם את הנאשם
בהיותו
בבית המשפט,
אך הורה
על צנזור פרטים מזהים שלו בטרם הפרסום (
כלומר למנוע אפשרות של
זיהוי פניו של הנאשם, בדרך הטכנולוגית המקובלת, כמו למשל, שימוש בפיקסלים). גופי התקשורת
ECtHR
ECtHR
עתרו כנגד
ה
החלטהל-
בטענה לפגיעה בחופש הביטוי. ה-
דחה את העתי
רה,
וקבע כי
לא הייתה
הפרה של עקרון חופש הביטוי המעוגן באמנה האירופית בדבר זכויות אדם
(סעיף 10
לאמנה). בפסק הדין נקבע כי בית המשפט הגרמני איזן כראוי בין האינטרסים המנוגדים, וכי הצו
שהוצא היה
פרופורציונאלי למטרתו
הגנה על זכויות האישיות,( rights personality
,
של הנאשם,)
התחשב כראוי
בהיות הנאשם דמות פרטית ולא ציבורית ו
נועד לשמור
על חזקת החפות שלו כל עוד
ECtHR
לא הוכחה אשמתו
. כך, לפי ה-
,
המגבלה שנקבעה
לא הייתה חמורה ועדיין אפשרה לדווח על
המקרה, לרבות באמצעות צילומים,
בכפוףלכך שלא יתאפשר זיהוי של הנאשם (והיא אף
עמדה בקנה
אחד עם פסיקה קודמת בגרמניה
ועם סמכויותיו של בית המשפט הגרמני כמי שאחראי לפי חוק על
שמירת הסדרבדיונים).
19
ECtHR
Council of Europe
20
עוד ציין ה-
כי החלטתו
תואמת את המלצ
ו
ת מועצת אירופה (
) בנושא זה,
ולפיהן: במסגרת הליכים פליליים יש
להגן על פרטיותם של חשודים, נאשמים, מי שהורשעו ואף
צדדים אחרים
שקשורים
להליך,
וזאת
בכדי למנוע פגיעה בהם או במשפחותיהם בשל
ההשלכות
השליליות שעשויות להיות מחשיפת
המידע
המזהה בהליכים אלה;21
שידורים חיים מבתי המשפט
צריכים להיות מותרים רק באישור ערכאות שיפוטיות ובכפוף לכך שהשידור לא יביא
להשפעה בלתי
הוגנת על קורבנות, עדים, צדדים נוספים
להליך ואף על מושבעים ושופטים.
22
ב
הקשר זה ציין ה-
ECtHR
כי בהחלטה מסוג זה יש להתחשב, בין היתר, בתרומת הפרסום לדיון
שיש בו עניין לציבור,
בשאלה עד כמה מדובר בדמות מוכרת בציבור,
בהשפעה על ההליך הפלילי המנוהל, בנסיבות שבהן
הצילום בוצע,
ב
צורת הפרסוםוהשלכותיוו
בחומרת הסנקציה המוטלת על הנאשם.23
בכל הנוגעל
נסיבות
שבהן צולם הנאשם נכתב כך:24
"TheCourt hasregardtothefact that images of anaccusedtakenina courtroommay
showthepersonina stateof great distress andpossibly ina situationof reducedself-
control […] Thephotographs of S. takenat thebeginning of the hearingshowed him
in the courtroom in handcuffs, next to police officers or his defense. Under these
circumstances, S. hadno means toprotect his privacyandtoprevent journalists from
obtaining images by which he could be identified. He did not voluntarily expose
himself to the public, but was forced to attend the hearing. The Court finds that
under thegivencircumstances there was a strongneedtoprotect S.’sprivacy."
19 AxelSpringer SEandRTLTelevision GmbHv.Germany(no.51405/12),21September 2017.
20 AppendixtoRec(2003)13oftheCommitteeofMinistersoftheCouncil ofEurope (adopted by the Committee of
Ministers on 10 July 2003 at the848th meeting of the Ministers’ Deputies).
21 Principle8, Ibid.
22 Principle10, Ibid.
23 European CourtofHuman Rights, CaseofAxel Springer SEandRTLTelevision GMBHv. Germany(Application
no.51405/12),21September2017,p.10.
24 Ibid, p. 12.
עמוד 5 מתוך
13
מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית
פרשת
העיתון "בילד":
בפרשה זו נדון צו שיפוטי שאסר על העיתון Bild
לפרסם תמונה של עיתונאי
(מגיש טלוויזיה) שוויצרי מוכר היטב, שצולמה
בהיותו במעצר קדם-משפט בחצר בית כלא. בית הדין
דחה את העתירה שהגיש העיתון
וקבע כי גם במקרה זה
בתי המשפט הגרמנים איזנו כראוי בין חופש
הביטוי של כלי התקשורת הגרמני לבין הזכות לפרטיות של אותו עיתונאי
עצור. בית הדין קבע כי
למרות שהצילום האמור לא הציג את
העצור
בצורה שיש בה משום הוצאת דיבה, פגיעה או השפלה,
מדובר בכל זאת בצילום
שמראה
אותו בחצר בית הסוהר, קרי
בסיטואציה שבה הוא לא יכול היה
לצפות לכך שיצלמו אותו.
בנסיבות אלה, בית הדין לא מצא פסול באיסור שהטילו בתי המשפט
בגרמניה על כלי התקשורת לפרסם את אותו צילום.25
אנגליה ווילס26
ככלל, באנגליה ובווילס לחשודים בביצוע עבירה פלילית אין זכות לאנונימיות, והתקשורת רשאית לדווח על
זהותם,
ובתוך כך
גם לפרסם תמונות
ו
הקלטות שלהם.
עם זאת,
לפי חוק הצדק הפלילי
משנת 1925
, חל איסורלצלם בתוך אולם בית המשפט או בבניין בית המשפט
והשטחים הצמודים לו, או לפרסם תמונות כאמור. איסור זה חל על צילום של כל הצדדים להליך אזרחי או
פלילי,
ובתוך כך: חשודים,שופטים,עדיםוכדומה,לרבות
במהלךכניסתם לבניין אויציאתם
ממנו.
27
כמו כן,
לפי חוק ביזיון בית המשפט
משנת 1981
, חל איסור על פרסום חומרים שיוצרים "
סיכון ממשי
prejudice
לפגיעה בהליך עשייתהצדק" ואשר
עשוי
ים
להוביל לעיכוב של
ההליכים או ליצירת דעה קדומה (
)
בקרב השופטים או המושבעים בהליך.
28
כך, לפי עקרון זה, ניתן למנוע פרסום תמונה של חשוד בביצוע עבירה
פלילית כ
אשר
יש סיכון שהדבר יוביל להטיה במשפט פלילי המנוהל כנגדו.29
מעבר לכך,
אין חוק האוסר על המשטרה לפרסם פרטים מזהים
של חשוד בביצוע עבירה. עם זאת,
בהנחיות
המשטרה בעניין זה נקבע כי אין
לחשוף את זהותו של חשוד בביצוע עבירה בפני התקשורת לפ
ני הגשת כתב
אישום, אלא במקרים שבהם יש נסיבות המצדיקות זאת,
כמו למשל חשש לחיי אדם, לצורך מניעת ביצוע
עבירות,או כשהאינטרס הציבורימצדיק פרסום כאמור.
לגבי
קטינים שגילם אינו עולה על
18
החשודים במעורבות בעבירה פלילית,
אומנם אין איסור
מפורש וייחודי
בחקיקה
על
פרסום תמונות
יהם
, אך
לפי תשובת הפרלמנט
ה
בריטי לפנייתנו,
פרסום כאמור הוא נדיר, שכן
אמצעי התקשורת באנגליה הכפיפו עצמם באופן וולונטרי לקודים אתיים האוסרים על פרסום שכזה.
BBC
A strong editorial justification
לדוגמא, ב
קוד ה
אתי של ה-
נקבע כי יש "צורך בהצדקה משמעותית" (
)
כדי לשדר חומרים הקשורים
ב
זהות
קטין העומד לדין בפני בית
המשפט, וזאת גם אם ההליכים כנגדו טרם
החלו.
בהקשר זה יוער,
כי לפי הקוד האתי האמור, בעת קבלת החלטה
האם לפרסם את זהותו של
הקטין
25 BildGmbH&CO.KgandAxelSpringer AGv.Germany(4/12/2018).
26
חלק זה מבוסס, בין היתר, על תשובת הפרלמנט
הבריטי
מתאריך 14
בספטמבר 2021
לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת ל-
ECPRD
בקשהמס',4828
.
27 CriminalJusticeAct1925,Section 41.
28 ContemptofCourtAct1981,
29
כך לדוגמא בשנת 2011
הואשמו שני עיתונים מקוונים שפרסמו תמונה של חשוד בביצוע עבירת רצח, בעת שהוא מחזיק אקדח.,
התמונהנלקחהמחשבוןברשתחברתיתשלאחדהנאשמיםהנוספיםבתיק.למרותששניהעיתוניםהסירואתהתמונהבתוךמספר
שעות,בשלהחשששעצםהפרסוםעלולהיהלהשפיעעלהמושבעיםבתיק,הוגשהנגדםתלונהעלפיחוקביזיוןביתהמשפט,ובסוף
ההליךשניהעיתוניםהורשעווהוטלועליהםקנסות.
Her Majesty's AttorneyGeneral V. Associated Newspapers Ltd News Group Newspapers Ltd, [2011] EWHC 418
(Admin).
עמוד 6 מתוך
13
מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית
נדרש העורך
לשקול את
ההשלכות של פרסום
הזהות
על הקטין
, את גילו, וכן את חומרת התנהגותו ביחס
ל
אינטרס הציבורי ואת חופש הביטוי.30
עוד יוער, כי במקרה
שמדובר בקטין שעומד לדין כנאשם
בפני
בית משפט לנוער
, חוק הילדים והצעירים
משנת 1933
קובע
איסור מוחלט על פרסום תמונות או קטעי וידאו באופן שעשוי לזהותו כמי שמעורב בהליך
המשפטי
. במקרה שאותו
קטין מורשע בסופו של ההליך
וגילו עולה על 18, לבית המשפט י
היה
שיקול דעת אם
להתיר פרסום תמונות או קטעי וידאו שלו, אם קיים אינטרס ציבורי
בכך.
31
במקרה שבו קטין נשפט בבית
משפט שאינו בית מ
שפט לנוער, איסור הפרסום אינו חל באופן אוטומטי, ולבית המשפט יש ש
יקול דעת
האם
להטיל איסור על הפרסום או לא.32
בלגיה33
ככלל, לפי תשובת הפרלמנט הבלגי לפנייתנו, בבלגיה אומנם חל
עקרון פומביות הדיון
המאפשר גישה לכל מי
שמעוניין בכך לדיונים בפני בתי המשפט, אך
אין משמעות הדבר כי צילום או הקלטה בשטח בתי המשפט
מותרי
ם בהכרח (
וזאת,
גם בהעדר איסור מפורש על כך בחקיקה.)
כך, בפועל,
על גופי תקשורת
לבקש את
רשות בית המשפט המנהל את ההליכים לצלם או להקליט
בשטחו, וההחלטה על כך תהיה מסורה לשיקול
דעתו של בית המשפט האמור. הלכה למעשה, לפי התשובה,
בתי המשפט יכולים להגביל את האפשרות לצלם
או להקליט בשטחם כאשר הדבר
עלול להביא לפגיעה בזכות לפרטיות של הצדדים המתדיינים בפניהם
ובעבראף היו מקריםשבהם בתי המשפטעשו כן.
his right to his image
בנוסף, לפי תשובת הפרלמנט הבלגי, בחקיקה הוחרגה
זכותו
של אדם על דמותו (
)
במקרה של דיווח חדשותי.
כלומר,
במקרה של הליכים שיפוטיים המנוהלים כנגד אדם
כלשהו,
הוא עשוי
להיחשב כמי שיצא מ"הספירה" הפרטית ועבר אל "הספירה" הציבורית,
וככל שבתי המשפט
יתירו לעשות כן,
ניתן יהיה לצלם (או להקליט) ולפרסם את תמונתו (או סרטון שבמסג
רתו דמותו תוצג). החריג המרכזי
לאמור
לעיל,
נוגע
להליכים שבהם מעורבים קטינים, ובפרט
להליכים המנוהלים
בפני בתי הדין המיוחדים לקטינים.
במקרים אלה
נאסר לפי הקוד הפליליהבלגי לפרסם פרטים אודותיהם.
34
מעבר לכך, לפי תשובת הפרלמנט הבלגי,
בכל הנוגע לצילום ולפרסום תמונותיהם של חשודים שלא בתחומי
בתי המשפט,
אין כל הוראה כללית העוסקת בנושא זה (הנקשר לאיזונים הכלליים בין הזכות לפרטיות ובין
חופש העיתונות), למעט
הוראה החלה על אנשי המשטרה, ולפיה חל עליהם
איסור
לחשוף את החשודים
לציבור הרחב, ללא צורך אמיתי,
ובתוך כך לחשוף אותם ל
אפשרות שיצלמו אותם
בעת הימצאותם בחזקת
המשטרה
(אלא אם ניתנה לכך הסכמתם של אותם אנשים או שניתן לכך אישור מבית המשפט.)35
30 BBC,EditorialGuidelines,paragraphs8.3.31-8.3.32.
31 ChildrenandYoungPersonsAct1933,Section 49.
32 Ibid, Section 39.
33
ECPRD
חלקזהמבוסס,ביןהיתר,עלתשובתהפרלמנט
הבלגי
מתאריך1
בספטמבר2021
לפנייתהלשכההמשפטיתשלהכנסתל-
,
בקשהמס'4828
.
34 Art.433bisduCodepenal.
35 Art.35delaloidu5août1992surlafonction depolice.
עמוד 7 מתוך
13
מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית
גרמניה36
בגרמניה, נושא הצילום של עצורים וחשודים
בשטח בתי-ה
משפט מוסדר במסגרת חוק בתי המשפט הגרמני
GVG). לפי חוק זה, עקרון פומביות הדיון חל
(
במהלך כל
ההליכים המנוהלים בפני בית המשפט, לרבות
במהלך הדיונים, הקראת החלטות,
פסק
י-דין, גזר
י-דין וכדומה,
37
ועקרון זה אף נחשב כיום לאחד העקרונות
החוקתיים הבסיסיים ביותר בגרמניה.
38
עם זאת,
אין בכך כדי לאפשר
הקלטה
הקלטת וידיאו או קול)( של
ההליכיםוהדיונים
לצורךפרסו
מ
ם לציבור הרחב, למעט הקלטה הנערכתבעת הפסקות בעת הדיונים.
39
במקביל לכך, צילום "פשוט"
בבית המשפט
אומנם מותר, אולם בסמכות בית המשפט להורות כי לא יצולמו
מי שהובאו בפניו.
40
החלטות מסוג זה מצויות
בשיקול דעת בית המשפט, המוסמך לקבוע כי צילומים כאמור
עלולים
להכבידעל ניהול ההליך באופן תקין,
להתנות אתפרסו
מם בדרישהלנקוט באמצעיםשימנעו את זיהוי
המצולם או
להתיר ל
ו
לכסות או להסתיר את פניו בעת
ה
צילום
(בניגוד לעקרון הכללי החל לפי חוק חוקת בתי
המשפט,
שלפיו נאשמים המופיעים בפני בית המשפט נדרשים להופיע בפנים גלויות.)41
בקבלת החלט
ות מסוג זה
יהיה על בית המשפט לקבוע האם הגבלת הצילום מביאה לפגיעה פרופורציונלית
בעקרו
נות החוקתי
ים של חופש הביטוי והעיתונות
(המעוגנים בחוקה הגרמנית), ובתוך כך
עליו
לשקול את
טובת הציבור הכללית, האינטרסים של הצדדים וזכותה של העיתונות לדווח ולספק מידע לציבור הרחב.42
בהקשר זה, לפי תשובת הפרלמנט הגרמני לפנייתנו, בעבר נקבע בידי בית המשפט החוקתי, כי בעת קבלת
החלטה על פרסום מידע כאמור מתוך הליכים, יהיה על בית המשפט לשקול את ההשפעה של הפרסום על
הנאשם
ואת חומרת המעשים
המיוחסים לו. בתוך כך יהיה על
יו לאזן בין אינטרס הציבור לדעת (בייחוד
כאשר מדובר במעשים חמורים)ובין היקף הסטיגמהשתיוחסלנאשם אם
המידעיפורסם לציבור הרחב.
בנוסף, צילום והקלטה
גם מחוץ לכותלי בית המשפט נחשב
ים לעניין אזרחי וחוקתי,
הנוגע
ל
זכותו
של אדם
לשלוט על הצגת דמותו ותדמיתו בפני הציבור הרחב ולהגביל פרסומים
הנוגעים לו
ולפרטיותו.
43
לזכות
contemporary history
44
כללית זו נקבעו
מגבלות בחקיקה העוסקות ב"דיווחים חדשותיים בני זמננו" (
,)
וכפי
שיוצג להלן, הפסיקה הגרמנית החילה מגבלות אלה
גם ביחס לחשודים, נאשמים ומי שהורשעו
בעבירות
פליליות והתירה את פרסום תמונותיה
ם בתנאים שונים כך,. לפי תשובת הפרלמנט הגרמני, בתי המשפט
התייחסו לשאלת
הצורך הציבורי בדיווח חדשותי המבוסס דווקא על צילום, וקבעו כעקרון כללי ורוחבי כי
בקבלת החלטות מסוג זה יש לאזן בין זכות הציבור לדעת על
ה
נסיבות הפרטניות של ה
מקרה ועל זהות
הגורמים המעורבים ב
ו
ובין האינטרסים של
אותם גורמים וזכויותיהם בכל הנוגע להצגת דמותם ותדמיתם
הציבורית.
בתוך כך, כאמור, בתי המשפט
הבחינו בין חשודים, נאשמים ומ
ורשעים,
וקבעו מדרג בעניין פרסום
צילומיםוהקלטותשלהם, כדלקמן:
36
חלק זה מבוסס, בין היתר, על תשובת הפרלמנט
הגרמני
מתאריך 28
בספטמבר 2021
לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת ל-
ECPRD
בקשהמס',4828
.
37 Section 169oftheCourtsConstitutionAct(Gerichtsverfassungsgesetz–GVG).
38
לפיתשובתהפרלמנטהגרמנילפנייתהלשכההמשפטיתשלהכנסתמתאריך28.09.2021
.
39 Section 169(1)oftheCourtsConstitutionAct(Gerichtsverfassungsgesetz–GVG).
40 Section 169(2), Ibid.
41 Section 176, Ibid.
42 Ibid,Ibid.SeealsoArticle5(1)oftheGerman BasicLaw.
43 Articles 1-2 of the German Basic Law. See also Section 22 of the Act on Copyright and Related Rights
(Urheberrechtsgesetz–UrhG).
44 Sections23-24oftheActon CopyrightandRelatedRights(Urheberrechtsgesetz–UrhG).
עמוד 8 מתוך
13
מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית
מ
ורשעים:
לפי הפסיקה הגרמנית, ככלל, מי שהורשעו נחשבים לפרק זמן מסוים, כמי שניתן להחיל
עליהם את החריג בדבר
דיווחים
חדשותיים בני זמננו, וניתן לדווח
ולכלול פרטים מזהים
אודותיהם
במסגרת דיווח
ים חדשותי
ים על האירועים הרלוונטיים עם זאת,.
בחלק מבתי המשפט במדינות
הפדראליות של גרמניה, נקבע בעבר כי כאשר הדיווח נעשה בסמוך לשחרור של המורשעים מהכלא,
ניתןיהיהלשקול גם
שיקולים של שיקום ואולי אףלמנוע פרסוםשעשוילזהות אותם.
נאשמים: בפסיקה הגרמנית נקבע כי
נאשמים זכאים להגנה נרחבת יותר
בהשוואה למי שהורשעו וכי
אין הכרח כי
לפרסום הנוגע לעניינם של נאשמים יצורף מידע שעשוי
להביא לזיהויים. כך, נקבע כי
ניתן להחיל על נאשמים את החריג בדבר
דיווחים
חדשותיים בני זמננו, רק כאשר המעשים
המיוחסים להם יוצאי דופן
, חמורים במיוחד ומהוו
ים מוקד לתשומת לב ציבורית רחבה. כתוצאה
מכך, הלכה למעשה,
במרבית המקרים
שבהם מדובר בנאשמים,
פרסום תמונתם הותר בכפוף לכך
ECtHR, כי בשור
שדמותם תצונזר. בהקשר זה יוער, כפי שגם צוין לעיל בפרק העוסק בהחלטות ה-
ת
החלטות של בית המשפט החוקתי הגרמני נקבע כי חזקת החפות והפגיעה הסטיגמטית שעלולה
להיווצר כתוצאה מפרסומים המאפשרים זיהוי של נאשמים, מביאות לכך שהאיזון הראוי של
האינטרסים הרלוונטיים יכול
להתבטא בהחלטות המתירות אומנם פרסום צילומים של נאשמים, אך
מחייב
ות את גופי התקשורת בצנזור הפרטים המזהיםשלהם.45
חשודים:
בפסיקה הגרמנית נקבע כי פרסום תמונתם של חשודים
יותר אך ורק כאשר הפרסום
משרת אינטרסים של בטחון הציבור. במקרים אלה הפרסום יותר בכפוף לכך שהצילומים
המפורס
מים פורסמו בידי הרשויות הרלוונטיות. לפי תשובת הפרלמנט הגרמני, אין כל רלוונטיות
בהקשר זה לשאלה האם מדובר בפרסום צילום של
חשוד ה
נמצא
בתחנת המשטרה, בדרכו לבית
המשפט או במקום אחר.
נורבגיה46
בכל הנוגע ל
צילומים והקלטות בבתי המשפט,
בחוק בתי המשפט הנורבגי נקבע כי צילום והקלטה (לרבות
הקלטת שמע) יהיו
אסורים במהלך הליכים פליליים כמו כן,. נקבע כי צילום והקלטות של נאשם או של מי
שהורשע בדרכם לדיון בבית המשפט, או במבנה בית המשפט שבו נערך
הדיון
, יהיו גם הם
אסורים ללא
Photography or filming the defendant or the convicted party en route to or fromthe
אישור של
אותו אדם (
hearing, or in the building in which the hearing is being held, is also forbidden without that party’s
consent
).
47
עם זאת, בהתקיים נסיבות מיוחדות48
בית המשפט רשאי לאשר צילומים או הקלטות כאמור
במהלך הדיונים, וזאת
אם הוא שוכנע כי פעולות אלה לא יביאו להשפעה מזיקה על ההליך
. ב
מסגרת
החלטה
בנושא תינתן לצדדיםלהליך הזדמנותלהציג אתעמדתם.
45 See Federal Constitutional Court, decision of 27 November 2008, no. 1 BvQ 46/08. Federal Constitutional
Court, decision of 20 December 2011, no. 1 BvR 3048/11. Federal Constitutional Court, decision of 9
September 2016,no.1BvR2022/16.
46
חלק זה מבוסס, בין היתר, על תשובת הפרלמנט
הנורבגי
מתאריך 9
בספטמבר 2021
לפ
ניית הלשכה המשפטית של הכנסת ל-
ECPRD
בקשהמס',4828
.
47 Section131a,ActrelatingtotheCourtsofJusticeof13August1915No.5(Unofficialtranslation).
48
לפיתשובתהפרלמנטהנורבגי,
נסיבותכאמוריכולות להיותכאשרישחשיבותמיוחדת להליךאוכאשרצילומווהקלטתונדרשים
לצרכיםחינוכייםוכדומה.
עמוד 9 מתוך
13
מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית
לפי תשובת הפרלמנט הנורבגי, בהחלטה משנת 2004
קבע בית המשפט העליון,
כי השיקולים מאחורי איסור
זה כוללים, בין היתר:
הגנה מפני זיהוי
הגורם המצולם;
הגנה מפני הצגת האדם המצולם בנסיבות שאין ל
ו
אפשרות לשלוט בהן;
מניעת מצב שבו מוטל נטל נוסף ומשמעותי,
שאינו הכרחי, על נאשם או מורשע
בהקשר
לפרטיותו;
הגנהעל
המוניטין שלבית המשפט ועל
כבודו
כגוף האמון עלניהול הליךבאופן
הוגן ומתחשב.
מעבר לכך, בתשובת הפרלמנט הנורבגי צוין כי החלטות בתי המשפט
בנושא זה מושפעות גם מחוק זכויות
האדם הנורבגי משנת 2005
, וכי נדרש איזון בין חופש הביטוי ובין הזכות לפרטיות בהתאם לאמנה האירופית
ECtHR
בדבר זכויות
האדם(שהוראותיה
אומצו במסגרתחוק זה), כפישפור
שה בידי ה-
.
בנוסף, בחקיקה קבועות גם הוראות אזרחיות כלליות שעשויות להיות רלוונטיות, ולפיהן לכל אדם זכות על
דמותו, ובתוך כך גם על הפצת תמונותיו;49
וכן הוראותפליליות כלליות האוסרותעל
פגיעה בפרטיות.50
פינלנד51
בפינלנד, ההסדרה בנושא צילום בשטחי בתי המשפט מבוססתעל החוק משנת 2007
בדברפרסום הליכים בפני
בתי המשפט.52
לפי חוק זה, שופט יכול להתיר צילום בשטח בית המשפט, כל עוד הצילום
אינו
פוגע בפרטיות
הצדדים להליך או בביטחונם בדרך אחרת.
53
בפועל, גופי תקשורת בפינלנד מצלמים, לעיתים קרובות, עצורים
וחשודים בשטח בתי המשפט, אך מצנזרים את פניהם;
וככל שאותו אדם מורשע בסופו של יום, אזי גופי
התקשורתיכוליםלשחרראת התמונות הלא מצונזרות.
בנוסף, בתשובת הפרלמנט הפיני לפנייתנו נמסר כי רבדי הסדרה רלוונטיים נוספים קבועים בכללים המנחים
מטעם מועצת תקשורת ההמונים (מועצה שהוקמה בידי עיתונאים ועורכים בתחום תקשורת ההמונים ואשר
עוסקת בקביעת רגולציה עצמית לעוסקים במקצועות אלה.)
54
כללים אלה אומנם אינם מחייבים מבחינה
משפטית,
אך הם עוסקים בחלקם בסוגיות רלוונטיות לדיוננו
ומפוקחים בידי המועצה
כך לדוגמא, נקבע
בכללים כי יש
לנהוג במשנה זהירות בנושאים הנוגעים לפרטיות, לרבות בפרסום תמונות, וכי יש לפרסם
מידע כאמור רק בהסכמה או כאשר המידע בעל חשיבות חברתית משמעותית. עוד נקבע, כי ככלל ניתן
לפרסם מידע מזהה,לרבות שם ותמונה של מי שהורשעבעבירה פלילית, אלא אם הצגת המידע
אינה
סבירה
ביחס למעשה שבוצע מעבר לכך,. נקבע כי יש להימנע מזיהוי של קטינים ושל מי שאינם יכולים להיות בעלי
אחריות פלילית;
וכי יש לנקוט משנה זהירות כאשר מפרסמים מידע שעשוי להוביל לזיהוי של אדם עצור
שרקנחשדבביצועעבירה ועדייןלא הואשם.
49 Section 45c, Act No. 2ofMay12, 1961, RelatingtoCopyrightinLiterary, ScientificandArtisticWorks, etc. (With
SubsequentAmendmentsUptoJune30,1995).
50 Section 267, PenalCode.
51
חלק זה מבוסס, בין היתר, על תשובת הפרלמנט
של פינלנד
מתאריך 1
בספטמבר 2021
לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת ל-
ECPRD
בקשהמס',4828
.
52 Acton thePublicityofCourtProceedingsin GeneralCourts(370/2007)
53 Section 21, Ibid.
54 Guidelinesfor Journalistsandan Annex(2014).
עמוד 10
מתוך
13
מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית
צרפת55
בצרפת,
ההסדרה של
נושא הצילום וההקלטה של חשודים ועצורים (בבית המשפט ומחוצה לו)
מבוסס
ת
על
דברי חקיקה שונים, החל בחוקים העוסקים ספציפית
בתקשורת ו
בעיתונות וכלה בהסדרה המבוססת על
הוראות כלליות
בדבר פרוצדורה פלילית, הזכות לפרטיות ואף הוראות מה
דין האירופי הכללי.
להלן יוצגו
בתמצית ההוראותהרלוונטיות ממקורות
שונים אלה.
בחוק בנושא חופש העיתונות משנת 1881
נקבעו, בין היתר, הוראות בדבר סטנדרטים ראויים ומגבלות על
פעילות של עיתונאים
הן בעיתונות הכתובה והן בגופי מדיה אחרים.)(56
חוק זה עבר שורה של תיקונים לאורך
השנים,שאחד מהם אףעסק במישרין בנושא של
צילום והקלטה בשטח בית-משפט.
כך, כיום, קבוע בחוק זה
כי משלב הפתיחה של דיון שיפוטי או
מנהלי וחיל איסור על השימוש במכשירים המאפשרים הקלטה,
עיבוד אושידורשל תמונותאו קול מתוך ההליך.
57
עם זאת, ככל שהוגשה בקשה מתאימה לפני תחילת הדיון יכול
נשיא בית המשפט הרלוונטי
לאשר שימוש
במכשירים אלה –
אישור כאמור יינתן אך ורק
לצילום או להקלטה ב
שלבים שלפני פתיחת ההליך,
וזאת אם
הצדדים להליך והתובע הציבורי הסכי
מו לכך. הפרה של הוראה זו דינה קנס בסכום של 4,500
יורו ובסמכות
בית המשפט להורות על תפיסת מכשירים ששימשו לצורך
הפר
ת האיסור. מעבר לכך, איסור דומה חל על
פרסום או העברהשל
הקלטה או צילומיםשהושגו בניגודלהוראות אלה.
58
לפי תשובת הפרלמנט הצרפתי לפנייתנו, הוראות אלה בחוק חופש העיתונות זכו לאישור המועצה החוקתית,
שקבעה כי הן עולות בקנה אחד עם החוקה הצרפתית, בין היתר, מכיוון שהן נועדו להבטחת
הסדר בדיונים
שיפוט
יים ולשמירהעל
פרטיות הצדדיםלהליך,על
ביטחון השופטים ועורכי-הדין
ועל
חזקת החפות.
59
בנוסף, בקוד הפרוצדורה הפלילית נקבע כי
יש לעשות שימוש באמצעים סבירים
כדי למנוע צילום או הקלטה
של
מי ש
נ
אזק. לפי תשובת הפרלמנט הצרפתי, הוראה זו נועדה, בין היתר, להבטיח את כבודו של אותו אדם,
את
זכותו לפרטיות ואת זכותו לעשות שימוש חופשי בדמותו ובתדמיתו (והיא מהווה חלק מהוראה רחבה
יותר האוסרת עלשימוש באזיקים, אלא אם קיימת סכנה ברורה מאותו אדם לעצמו או לסביבתו.)60
כמו כן, לפי
תשובת הפרלמנט הצרפתי, ככלל, אין לצלם או להקליט אד
ם בכלא, ב
תחנת משטרה ובמקומות
דומים, אלא באישור שופט. עם זאת, צילום או הקלטה כאמור
מותרים במקומות שאינם מקומות סגורים
מסוג זה כל עוד אותו אדם לא מוצג בצילום או בהקלטה כאשר הוא עם אזיקים. במקרים אלה,, ככל שאותו
אדם חש שהוא נפגע מאופןהצגתו הוא יוכל לתבוע בתביעה אזרחית את גוף התקשורת שפרסם את התמונות
או ההקלטה
בהתאם לדינים הרגילים הרלוונטיים.
ככלל, החלטות בתי המשפט בנושא זה מבוססות על
הכרעה בשאלה האם הצילום נועד לבזות או לפגוע במצולמים או שהוא נעשה מתוך מטרה כנה של דיווח
חדשותי. מעבר לכך, לפי תשובת הפרלמנט הצרפתי, הי
חס המשפטי ב
צרפת
לתופעה האמורה נובע גם
ECHR
מהוראות האמנה האירופית בדבר זכויות
ה
אדם(
), המעגנות זכויותשונות (ובתוכן גםאת חופש הביטוי
כחירותשאינה מוחלטת)ומהוראות
ה
קוד האזרחי
הצרפתי,
שבמסגרתו מעוגנת
הזכותלפרטיות.
61
55
חלק זה מבוסס, בין היתר, על תשובת הפרלמנט
הצרפתי
מתאריך 8
בספטמבר 2021
לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת ל-
ECPRD
בקשהמס',4828
.
56 Loisur lalibertédelapressedu29juillet1881.
57 Article38ter,Ibid
58 Ibid, Ibid.
59 ConstitutionalCouncilDec.6,2019,decisionno.2019-817QPC.
60 Article803,Codedeprocédurepénale.
61 Article9, CodeCivil.
עמוד 11
מתוך
13
מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית
קנדה62
כפי שיוצג להלן, בקנדה,
ב
כל הנוגע ל
הסדרת הסוגיה הנדונה יש להבחין בין הרמה הפדראלית
לרמת
הפרובינציותוהטריטוריות המרכיבות את קנדה.
ברמה הפדראלית,
אומנם, אין הסדרה בחקיקה האוסרת על צילום תמונות או הקלטות במהלך דיוני בית
ה
משפט.
עם זאת,
ככלל, לפי ההלכה הפסוקה בקנדה חל איסור על הכנסת מכשירים המשמשים לצילום
לשטחי בית המשפט.
הוראות רלוונטיות בנושא זה נקבעו בהלכות של בתי המשפט הפדראליים
והן מבוססות
על
הסמכויות הכלליות של שופטים ו
של הערכאות
ה
שיפוטיות הפדראליות
להוציא צווים מסוגים שונים בעת
ניהול ההליכים בפניהם.
לפי המדיניות
הנהוגה כיום,
גופי תקשורת
אומנם
רשאים לצלם ולהקליט בדיונים
(לצורך תיעוד של ההליכים אימות רשומות שבידיהם וכדומה),,
אולם חל עליהם איסור לפרסם צילומים
והקלטות אלה, אלא אם ניתנהלכך הסכמת הצדדים והשופט הדן
בתיק.
63
ברמת הפרובינציות והטריטוריות של קנדה, כל אחת מהן
ריבוני
ת
לקבוע לעצמה
הורא
ות רלוונטיות
בנושא
הנדון
.להלןיובאו דוגמאות מההסדרהבאונטריווב
מניטובה:
ב
אונטריו, ההסדרה דומה לזו שברמה הפדראלית, כך ש
צילום או
הקלטה בבית המשפט
ופרסו
מם
מהוו
ים
עבירה על חוק בתי המשפט של אונטריו, אלא אם ניתן אישור מראש בידי בית המשפט
לפעולות אלה.
64
מעבר לכך,
לפי תשובת הפרלמנט, אין כל הסדרה מיוחדת העוסקת בפעולות אלה
בשטחים ציבוריים מחוץלתחומי בית המשפט.
ב
מניטובה,
ככלל, צילום והקלטה בידי גופי תקשורת בשטח בתי המשפט
אינם מותר
ים, אלא אם
ניתן לכך אישור מראש הן
של נשיא בית המשפט הרלוונטי והן של
השופט הדן בתיק הספצי
פי.
אכיפת הוראה זו מתבצעת באמצעות הקוד הפלילי וצווי
ם שיפוטיים. גם ב
מניטובה
לא נמצאה
הסדרה רלוונטית האוסרתעל צילום או הקלטה
בשטחים ציבוריים מחוץלבית המשפט.
קפריסין65
בקפריסין,
חוק בתי המשפט משנת 1960
66
קובע כי
בהעדר אישור מיוחד מבית המשפט העליון,
חל איסור על
צילום או הקלטה בשטח של אולם בית המשפט, או מבנה בית המשפט, או בכל שטח אחר שבו נערך הליך
שיפוטי,
כמו גם על צילום או הקלטה כאמור של העברת חשוד או
אדם
שהורשע ממקום מעצרם אל בית
המשפט
ו
בחזרה. הפרת הוראה זו
היא
עבירהשל ביזיוןבית המשפט.
62
חלק זה מבוסס, בין היתר, על תשובת הפרלמנט
הקנדי
מתאריך 8
בספטמבר 2021
לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת ל-
ECPRD
בקשהמס',4828
.
63 Esson, C.J.B.C. (as he then was), in R. v. Zalm, 1992 CanLII 414 (BCSC). R. v. Pilarinos and Clark, 2001 BCSC
1332.CanadaFederalcourtSystem,PolicyonPublicandMediaAccess.SeealsoSupremeCourtofCanada,access
tocourtfacilities,mediabriefingsandlock-ups.
64 Section 136,CourtsofJusticeAct,R.S.O.1990,c.C.43.
65
חלק זה מבוסס, בין היתר, על תשובת הפרלמנט
הקפריסאי
מתאריך 28
ב
אוגוסט
2021
לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת ל-
ECPRD
בקשהמס',4828
.
66 Section 44(ix)(aa)oftheCourtsofJusticeLaw14/1960(In Greek).
עמוד 12
מתוך
13
מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית
לפי תשובת הפרלמנט הקפריסאי,
הרציונל העומד מאחורי איסור זה
נקבע בפסקי הדין של בית המשפט
העליון בקפריסין, ולפיו צילום או הקלטה כאמור עלולים להשפיע על ההליך השיפוטי, לפגוע בו ואף ליצור
67
מעין "משפט באמצעותהתקשורת".
בכבודרבובברכה,
גלעדנוה
וצח
בן-יהודה
,עו
רכי-דין
תחום חקיקהומחקר משפטי
הלשכה המשפטית, הכנסת
אישור:עו"ד
ליאור בן דוד,ממונה בכיר
חקיקהומחקרמשפטי)(
67
ראוגםסקירהשלתפיסהזובפסיקתביתהמשפטהעליוןשלקפריסין:
Tatiana-Eleni Synodinou, Themedia coverage ofcourt proceedingsin Europe: Striking a balancebetween freedom
ofexpressionandfairprocess,CompLaw&SecRev28(2012),208-219,page210.
עמוד 13
מתוך
13
מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית