חומר רקע
כ"א בסיון ה
תשפ"ב
20
ביוני 2022
אל:חברי ועדת החוקה,חוקומשפט
מאת:הייעוץ המשפטילוועדה
מסמך הכנה לדיון בוועדת החוקה ביום 22.6.22
בהצעת חוק
לתיקון פקודת הראיות (חיסיון קרימינולוג
קליני), התשפ"ב –
2022
מטרתהצעתחוקזוהיאלהוסיףאתמקצועהקרימינולוגהקלינילרשימתבעליהתפקידיםשאינםמחויבים
במסירת ראיה על דבר הנוגעלאדם שנזקקלשירותם, בדומהלרופאים,פסיכולוגים ועובדים סוציאליים.
ביסוד ההכרה בחיסיון ביחס לבעלי מקצועות טיפוליים עומד הרצון להגן על המטופל ועל מערכת היחסים
בינולביןהגורםהמטפל,המושתתתעלאמון.קיומו שלהחיסיוןנועדלעודדאתהמטופללחשוףמידעאישי
ופרטי, הנחוץ להצלחת הטיפול, מבלי שיחשוש שמא מידע זה ייחשף בידי צד שלישי.
"
הדיסקרטיות
והסודיותהןאבניהפינהשלהקשרהטיפולי,מעיןאקסיומהביחסי
מטופל-
מטפל.יחסיהאמוןהכרחיים
כדישהמטופליסכיםלהיחשףבפניהמטפל,והחשיפהבתורה,הכרחיתלשםאיבחוןוהתערבותטיפולית...
ההנחההיאכיהטיפוליםלאיינתנוכדבעי,אםהמטופללאיוכללחשוףבפניהמטפלבאופןחופשיאת
צפונותיו.האמוןשנוצראצלהמטופל,אשרשםמבטחו
בכךש"הסודיותמובטחת",היאקריטיתכדיכך,
שבלעדיהאיןתקומהלקשרהעדיןוהמורכבביחסימטפל-מטופל"
1.
ככלל, הוראות החסיון
שישנן בפקודת הראיות
[נוסח חדש], תשל"א –
1971
,
מאזנות בין הערך בדבר גילוי
האמת,לביןהערךשעליומבקשהחסיוןלהגן.
כךלדוגמה,החסיוןהחלעלמסמכיםשהוחלפוביןלקוחלבין
עורך דינו הוא חסיון מוחלט, וכזה הוא גם החסיון החל על וידוי בפני כהן דת. לעומת זאת, החסיונות
האחרים הקבועים בפקודת הראיות ובהם החסיון הרפואי2
,
חסיון עדות פסיכולוג וחסיון עדותו של עובד
סוציאלי3 -
הנם
חסיו
נות יחסיים,
ולבית המשפט הסמכות להכריע בכל מקרה עפ"י נסיבותיו, אם הצורך
לגלות אתהראייה לשםעשיית צדקעדיף מן הענייןשיש שלאלגלותה.
החסיוןשמוצעלהוסיפולפקודההואמןהסוגהאחרון.
גםהואיחסי,ונוסחוזההלסעיפיםהעוסקים
ברופא,
בפסיכולוג ובעובד סוציאלי.
לשם הדוגמה ראו נוסח חסיון עדותו של העובד הסוציאלי למול ההצעה בעניין הקרימינולוג הקליני
עדות עובד סוציאלי עדות קרימינולוג קליני– הסעיףהמוצע
50
א. (א) עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים
50ב.
א)( קרימינולוג קליני כהגדרתו בחוק הסדרת
הסוציאליים, התשנ"ו-
1996
, אינו חייב למסור ראיה
העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח –
2008
, אינו
על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו
חייבלמסורראיהעלדברהנוגעלאדםשנזקקלשירותו
תוך עיסוקו כעובד סוציאלי והוא מן הדברים שלפי
והדבר הגיע אליו תוך
עבודתו כקרימינולוג קליני
והוא
טיבם נמסרים לעובד סוציאלי בדרך כלל מתוך אמון
מן הדברים שלפי טיבם נמסרים
לקרימינולוג קליני
שישמרם בסוד, אלא אם כן ויתר האדם על החסיון או
בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם כן ויתר
שבית המשפט מצא כי הצורך לגלות את הראיה לשם
האדם על החסיון או שמצא בית המשפט כי הצורך
עשייתצדקעדיףעלהענין שיש שלא לגלותה.
לגלותאתהראיהלשםעשייתצדקעדיףעלהעניןשיש
שלא לגלותה.
ב)(
הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד
ב)(
הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד
להיות
עובדסוציאלי.
להיות
קרימינולוגקליני.
ג)(
נטעןחסיוןלפיסעיףזה,יהיההדיוןבטענהבדלתיים
ג)(
נטעןחסיוןלפיסעיףזה,יהיההדיוןבטענהבדלתיים
סגורות; החליט בית-
המשפט לשמוע את העדות, רשאי
סגורות; החליט בית-
המשפט לשמוע את העדות, רשאי
הוא לשמעהבדלתייםסגורות.
הוא לשמעהבדלתייםסגורות.
1
בש"פ 8252/13
מדינת ישראל נ' שיינר,
פס'28
לפסקדינו של השופטעמית.
2
סעיף49(א) לפקודתהראיות
3
סעיפים50
ו-
50אבהתאמה
1
קרימינולוגיה קלינית מהי:
הקרימינולוגיההקליניתמוכרתעל-ידימשר
דהבריאותכאחדממקצועותהבריאות.
עניינהבאבחוןובטיפול,
ב
עבריינים ו
ב
אנשים הסובלים מהפרעות נ
פשיות, הקשורות להתנהגויות אלימות וסוטות, ובבני
משפחותיהם.
בפרט מתמחה הקרימינולוג הקליני במתן טיפול לאדם
הפוגע, ו
ב
ין היתר
לאדם הפוגע מינית.
בנוסף, הקרימינולוג בעבודתו פועל לשיקום אסירים ואסירים משוחררים.
קרימינולוגים קליניים עובדים
כיום בכל המרכזים לבריאות הנפש, במחלקות המב"ן בכלא, במסגרות שיקומיות של מתמודדי נפש,
במסגרות של טיפול
בהתמכרויות, במסגרות
ל
נוער בסיכון, במסגרות המטפלות בפוגעים ונפגעים מינית,
ברשותלשיקוםהאסיר, בשירות בתי הסוהר במסגרות המשרדלביטחון פנים,, וכן בקליניקות פרטיות.
עלמנתלהתקבלללימודיתוארמוסמך(תוארשני)בקרימינולוגיהקלינית,עלהמועמד
להחזיק
בתוארבוגר
באחד מהחוגים הבאים: קרימינולוגיה, פסיכולוגיה, מדעי ההתנהגות
, חינוך מיוחד או עבודה סוציאלית.
כמו כן, על מנתלהיות כשיר לעבוד כקרימינולוג קליני, ישלעבור הכשרה מעשית
ו
לעמוד בבחינות4.
קרימינולוג קליני מצוי בהגדרת "מטפל" בחוק זכויות החולה, תשנ"ו -
1996
:
"מטפל"
–
רופא, רופא
שיניים, סטז'ר, אח או אחות, מיילדת, פסיכולוג, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת, תזונאי-
דיאטן,קרימינולוגקליני,פודיאטר,פודיאטרמנתח,כירופרקט,וכןכלבעלמקצועשהכירבוהמנהלהכללי,
בהודעה ברשומות, כמטפל בשירותי הבריאות;
בחוק זה ישנה הוראת סודיות,
אשר מכוחה תכנים הנמסרים בין
ה
מטופל ל
בין הקרימינולוג הקליני
הנם סודיים:
"
שמירת סודיות רפואית: 19
א).(
מטפל או עובד מוסד רפואי, ישמרו בסוד כל מידע
הנוגע למטופל, שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם."
תקנון האתיקה
לקרימינולוגיים קליניים קובע גם הוא חובת סודיות ולפיו הקרימינולוג יעביר מידע רק
בכפוףלדרישות המעוגנות בחוק, אם
המטופל
הסכיםלכך
או בהינתן צו בית משפט.
במאמר מוסגר יצוין כי קרימינולוג קליני מנוי בין בעלי המקצוע הכשירים להוות מעריכי מסוכנות של
עברייני מין, לפי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, תשס"ו -
2006. מדובר בהערכת מסוכנות שעל פיה
מוגשתבקשה לבית המשפט
להטילעל העבריין תנאיפיקוח
ומגבלות
לאחר שסיים לרצותאת עונשו.
בחוק הנ"ל
ישנה הוראת סודיות המסדירה מי יהיה רשאי לעיין בהערכת המסוכנות, וכן הוראה המעניקה
חסיון מפני שימוש בהערכת המסוכנות כראייה להוכחת עבירה נוספת שביצע עבריין המין בעבר5.
דיון
ככלל,
נראה
שישנו דמיון בין הטיפול הניתן על ידי עובדים סוציאליים לבין זה שמעניקים קרימינולוגים
קליניים.
מדוברבשירותטיפוליהמוסדרבחוק; הןעלהעובדהסוציאליוהןעלהקרימינולוגהקליני מוטלת
חובת סודיות כחלק אינהרנטי ממתן השירות שלהם; ובשני המקרים מצפים המטופלים שמידע שימסרו
בטיפולישמר בסוד.
מטעם זה נראה שישנה הצדקה להוספת הקרימינולוג הקליני לרשימת בעלי המקצוע שעדותם חסויה
בפקודתהראיות.
זאת, בכפוף להרחבתהחריגיםלחובת הסודיות, כפי שנפרטלהלן:
4
ר' תוספת ראשונה לחוק הסדרת העיסוק במקצועותהבריאות, התשס"ח -
2008
5
סעיף8 לחוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין, תשס"ו -
2006
2
כאמור בסעיף, החסיון שישנו למטופל הוא יחסי, וכשמוגשת בקשה להסרת חסיון ישקול בית המשפט אם
הצורךלגילויהמידע לשם עשיית צדק גוברעלהאינטרס שיש ביסודהחסיון.
בנוסף,
ישנןהוראותחוקשונותהמחייבותאנשימקצועבגילוימידעמתוךחדרהטיפול,חרףהסודיותשחלה
עליו. אחת מהן היא סעיף 368
ד לחוק העונשין, המחייב
רופא, ע
ובד סוציאלי, פסיכולוג, קרימינולוג
ואנשי
מקצוענוספיםלדווח למשטרה אולעו"ס ייעודי אםעקבעיסוקם במקצועםהיה להם יסוד סבירלחשובכי
נעברהעבירהבקטיןאובחסרישעבנסיבותהמנויותבסעיף.
במצבדבריםזה,בהתנגשותביןסודיותהטיפול
לבין חובת הדיווח הקבועה בחוק
נפסק, ביחס לעובדים סוציאליים, כי
חובת הדיווח גוברת, אם כי היקף
הגילוי אגבהדיווח צריך שיקבע בידי בית המשפט בכל מקרהעפ"י נסיבותיו:
"החיסיון וחובת השמירה על סודיות החלים על פי חוק על מידע המוחלף בין מטפל
ומטופל, הם מתבקשים ומובנים מאליהם. כך על מנת לאפשר למטופל לפתוח את סגור
ליבו לפני המטפל, וכך בהיבט של תכליות הטיפול והרצון לעודדו מקום שהטיפול
נדרש. בה בעת לא ניתן להפריז בחשיבות חובת הדיווח לרשויות המוסמכות החלה על
מטפל, ובענייננו על עובד סוציאלי. זאת משעה שבתוקף עיסוקו במקצועו הגיע לידי
המטפל מידע המעלה יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי
אחראי עליו .
על המתח שבין הזכות לחיסיון ולסודיות הנתונה למטופל ובין חובת
הדיווח החלה על המטפל, יש לגשר על ידי כך שחובת הדיווח תגודר לפרטי המקרה
הידועים למטפל ולאופן הגעת הפרטים לידיעתו, להבדיל ממסירת רשומות מתוך התיק
הטיפולי .
מעבר לכך, דרישה לחשיפת מסמכים, מן הראוי שתיוחד לאותם מקרים
שבהם סבורה המשטרה כי חשיפת מידע נוסף על הדיווח היא חיונית; וכי הדיון בהקשר
זה יהיה מבוקר ומפוקח על ידי בית המשפט, תוך מתן הזדמנות למטפל להתנגד
להמצאת המסמכים ;שאז בית המשפט יידרש לסוגיה ויכריע בה תוך עריכת האיזונים
המתאימים בין האינטרסים הנוגדים"6
מכאן שישנן נסיבות בהן חשיבותמסירת המידע עולה עלהאינטרס שיש בשמירת התוכן הטיפולי בסוד.
אלא
שההוראהבח
וקהעונשיןייחודיתלעבירותמסוימותבקטינים,ואינהחלהעל מידעאחרשיכולשיהיה
חיוני לגלותו.
בחוק העובדים הסוציאליים קבועים חריגים נוספים לחובת הסודיות החלה עליו, והעיקרי שבהם הוא
הרשות למסור מידע טיפולי שמעורר חשש לפגיעה באדם אחר7.
על הקרימינולוג הקליני חל לעומת זאת חוק זכויות החולה, והחריגים לחובת הסודיות בחוק זה הם לצורך
קידום הטיפול הרפואי בחולה, ו/או
כשישנה
דאגה לבריאות הציבור.
חסרה
בהם ההתאמה לתכני הטיפול
האפ
ייניים לקהל
המטופלים של הקרימינולוג, והחשש הוא שקרימינולוג יקבל לידו מידע שעשוי
לסייע
במניעתפגיעה
, ולא יהא רשאי לגלותו8.
בהעדרהסדרה שלחריגים דומיםלאלושישנם בעניינו שלהעובד הסוציאלי,
מתעורר חשש כי קביעת חסיון
לקרימינולוג קליני תיצור הסדר סודיות וחסיון רחבים מדי
שימנעו מסירת מידע חיוני.
אשרעל כן, מוצע לדון באפשרותלהחיל סייגיםלסודיות הדומים לאלו שחלים בעניינו שלהעובד הסוציאלי
6
בש"פ 467/21
עמותהפלונית נ' מדינת ישראל
7
סעיף8(4
) לחוקהעובדים הסוציאליים,תשנ"ו -
1996
8 ראו בנספח השוואה בין החריגים בשני החוקים
3
נספח:
חוק העובדיםהסוציאלים – סייג
ים לסודיות:
חוק זכויותהחולה – סייג
ים לסודיות:
סודמקצועי
שמירת סודיות רפואית
8.
א)(
מידע על אדם שהגיע לעובד סוציאלי במסגרת
19
א)(מטפלאועובדמוסדרפואי,ישמרובסודכלמידעהנוגע
מקצועו, חובה עליו לשמרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא
למטופל, שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך
באחתמאלה:
עבודתם.
(1)
האדם שעליו המידע הסכים בכתב לגילוי לאחר
(ב)מטפל, ובמוסד רפואי –
מנהל המוסד, ינקטו אמצעים
שהוסברה לו משמעות ההסכמה, זולת אם העובד הסוציאלי
הדרושים כדי להבטיח שעובדים הנתונים למרותם ישמרו על
שוכנע שהגילוי עלול לפגועבאותו אדם אובבן משפחתו;
סודיות הענינים המובאים לידיעתם תוך כדי מילוי תפקידם
(2)
הגילוי הוא של מידע שנמסר לעובד סוציאלי שלא על ידי
או במהלך עבודתם.
האדם שעליו המידע, ובלבד שהעובד הסוציאלי שוכנע
מסירתמידערפואי לאחר
שהמידע דרוש לשם טיפול באותו אדם אובבן משפחתו;
20
. (א) מטפל או מוסד רפואי רשאים למסור מידע רפואי
(3)
הגילויהואשלמידעשנמסרלעובדסוציאליבידיהאדם
לאחרבכלאחד מא
לה:
שעליו המידע, ובלבד שהעובד הסוציאלי שוכנע שהמידע
(1
)המטופל נתן את הסכמתולמסירת המידע הרפואי;
דרוש לשם טיפולבילדיו הקטיניםשל אותו אדם;
(2
) חלה על המטפל או על המוסד הרפואי חובה על פי דין
(4)
הגילוידרוש לשםמניעת פגיעהבאדם שעליו המידע או
למסור את המידע הרפואי;
באדם אחר;
(3
) מסירת המידע הרפואי היא למטפל אחר לצורך טיפול
(5)
קיימת בחוק חובה או רשות לגילוי המידע או לאיסוף
במטופל;
המידע;
(4
) לא נמסר למטופל המידע הרפואי לפי סעיף
18
(ג) וועדת
(6)
הגילוינדרשעלידיועדתהמשמעתכמשמעותהבחוקזה;
האתיקה אישרהאת מסירתו לאחר;
(7)
הגילוי דרוש למטרת פיקוח מקצועי על עבודת עובדים
(5
) ועדת האתיקה קבעה, לאחר מתן הזדמנות למטופל
סוציאליים או הדרכתם ובלבד שהמידע יימסר רק לבעלי
להשמיע את דבריו, כי מסירת המידע הרפואי על אודותיו
תפקידים ועל פי כללים שקבע השר לאחר התייעצות עם
חיונית להגנה על בריאות הזולת או הציבור וכי הצורך
המועצה;
במסירתו עדיףמןהענין שישבאימסירתו;
(8)
בית משפט שבפניו התעורר הצורך בגילוי המידע התיר
(6
) מסירת המידע הרפואי היא למוסד הרפואי המטפל או
את גילוי המידע, אם נוכח שקיימות נסיבות מיוחדות
לעובד של אותו מוסד רפואי לצורך עיבוד המידע, תיוקו או
המצדיקות זאת.
דיווח עליועלפידין;
ב)(
הוראות סעיף קטן (א) חלות גם על כל אדם שקיבל מידע
(7
) מסירת המידע הרפואי נועדה לפרסום בבטאון מדעי,
לפי הסעיף הקטן האמור.
למטרות מחקר או הוראה בהתאם להוראות שקבע השר
ג)( בסעיף זה, "בן-
משפחה" –
בן זוג,הורה, אח או אחות, בן
ובלבד שלאנחשפו פרטים מזהים שלהמטופל.
או בת, נכד או נכדה.
(ב) מסירת מידע כאמור בסעיף קטן (א) לא תיעשה אלא
במידה הנדרשת לצורך הענין, ותוך הימנעות מרבית מחשיפת
זהותו שלהמטופל.
(ג) קיבל אדם מידע לפי סעיף קטן (א,) יחולו עליו הוראות
סעיף
19
והוראות סעיף זה, בשינוייםהמחויבים.
4