חומר רקע
ירושלים: י"ג סיון תשפ"ב
12 יוני 2022
לכבוד
חה"כ שירלי פינטו
יו"ר ועדת המשנה לחינוך משלב
ועדת העבודה והרווחה
כנסת ישראל
שלום רב,
הנדון: הערות לתקנות נגישות פרטנית
לבקשתך אנחנו מעלים על הכתב הערות על יישום התקנות. בפתח הדברים נציין כי התקנת תקנות נגישות פרטנית, ופעילות השטח שבאה בעקבותיהן על ידי משרד החינוך והנציבות, הביאו לשיפור במצב הנגישות הפרטנית. לפי התרשמותנו מפניות הציבור בהן אנו מטפלים בנושא, ישנו שיפור במודעות לנושא ובלוחות הזמנים אך הדרך עוד ארוכה ליישום מלא.
נציין כי הנציבות, בהתאם לסמכויות הנתונות לה לפי החוק, מבצעת אכיפה לגבי תקנות אלו, מטפלת בפניות ציבור בנושא ובמקרים המתאימים גם מייצגת תלמידים והורים שזכויותיהם נפגעו.
הנציבות ביצעה בשנתיים האחרונות 124 פיקוחים על רשויות מקומיות, הכוללים גם בדיקת המידע הניתן על ידי הרשות בנושא זכויות בהנגשה והדרכת הצוותים החינוכיים. אנו ממשיכים באכיפה.
אנו מפרטים להלן את הקשיים שהתעוררו בשטח ואת הצעותינו. בתמצית נאמר כי רצוי בעינינו להתמקד בהיבטים הבאים:
הגברת המודעות של כל הגורמים המעורבים לתהליך הבקשה וההחלטה לגבי התאמות נגישות מסוגים שונים.
חיוב הגורמים השונים בתהליך ליידע את ההורים לגבי מצב הבקשה ולהעביר להם מידע רלבנטי.
פתרון קשיים בירוקרטיים שונים בתחום התקצוב המקשים על מימוש זכויות.
נפרט להלן את הסוגיות:
העברת מידע להורים לגבי הזכאות להתאמות ולגבי התהליך (תקנה 3):
תקנה זו קובעת את חובת הרשויות המקומיות ליידע את ההורים בזכויותיהם בתחום ההנגשה הפרטנית. תקנה זו מיושמת בחסר:
ברשויות רבות אין פרסום של חוברת המידע של משרד החינוך באתר האינטרנט של הרשות (תקנה 3(ג)).
ברשויות רבות אין פרסום על האפשרות להרשם לבית הספר 15 חודשים מראש (כדי שיהיה זמן לבצע את ההנגשה) (תקנה 3(ב)).
ברשויות רבות אין פניה יזומה להורים של ילדים עם מוגבלות כדי ליידע אותם על זכותם לרישום מוקדם, למרות שניתן לאתר אותם בדרכים שונות (לדוגמא דרך משרד הרווחה או המוסד לביטוח לאומי) (תקנה 3(ב)).
כאמור אנו מבצעים אכיפה בנושא זה. לצד זאת, אנחנו קוראים למשרד החינוך ולרשויות להירתם ליישום היבט זה של התקנות מתוך הבנת החשיבות של יידוע הציבור לגבי זכויותיו כמפתח למיצוי זכויות.
הגשת הבקשה (תקנה 4(א):
התלמיד והוריו לא תמיד מקבלים העתק מהבקשות אם הם מגישים אותן בעותק קשיח או בטופס מקוון. יש לדאוג לכך שבעל מוסד חינוך ייתן העתק מהבקשה עם חותמת "נתקבל" וציון תאריך הגשתה להורים.
אם התלמיד והוריו פנו לרשות בדרך אחרת, הרשות צריכה להפנות אותם להגיש את הבקשה בטופס. אם היא לא הפנתה אותם, יש לראות את הבקשה שהוגשה לה בדרך אחרת, כאילו מילאו את הטופס.
הגשת בקשת תקצוב למשרד החינוך על ידי בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים (תקנה 5(ה)):
משרד החינוך מקבל בקשות לתקצוב הנגשה רק מהרשות המקומית ולא מהבעלויות. מצב זה גורם לכך שהגורם שאחראי מבחינה חוקית להנגיש (הבעלות על בית הספר) תלוי בגורם אחר (הרשות המקומית). במצב הזה, כאשר בעל מוסד חינוך פנה לרשות המקומית והרשות לא העבירה בקשת תקצוב למשרד החינוך – ההנגשה מתעכבת ויש קושי לנקוט אכיפה. דבר זה יכול להיפתר לדעתנו באמצעות שינוי במדיניות והיישום של התקנות. אנו פנינו למשרד החינוך אולם לצערנו עד עכשיו לא נמצא הפתרון.
עיכוב בזמנים–תקנות 5,6:
לנציבות מגיעות תלונות רבות על רשויות שלא מבצעות התאמות נגישות. רוב הפניות שמגיעות לנציבות וההליכים שננקטים בעקבותיהן, כמו הגשת תביעה והליך גישור, עוסקות גם בעיכובים בלוחות הזמנים, אפילו לאחר מעורבות הנציבות בתהליך. יצוין כי ייתכן שבלי הפניה של הנציבות לא היה ביצוע בכלל. לצערנו במקרים שמגיעים אלינו, הרשויות ולעיתים גם משרד החינוך לא עומדים בלוח הזמנים שנקבע בתקנות.
ההורים אינם מודעים ללוחות הזמנים ובמקרים רבים אינם מעודכנים בהתקדמות הטיפול בבקשות ויש לדאוג לכך שבעל מוסד חינוך יעדכן את ההורה על החלטתו בנוגע לאישור ההתאמה ועל סטטוס הטיפול בבקשה.
התאמות פדגוגיות (לפי תקנה 17, 18):
לפי התקנות יש לבנות תכניות לימודים אישיות, לבדוק את צרכי הילד ומה אפשר לייצר עבורו. עם זאת עולה חשש שהנושא לא מיושם בשטח די הצורך:
התאמות בבחינות בגרות–תקנה 2(ב) - מפניות לנציבות עולה שיש חשש למתן התאמות שלא על פי הצרכים הפרטניים של התלמיד או ההורה כנדרש בתקנות. בנוהל ההתאמות בבגרויות של האגף לחינוך מיוחד ישנן קטגוריות לפי מוגבלויות התאמות ונראה שהתאמות שלא נכנסות לקטגוריות האלה לא ניתנות.
כמו כן יש נהלים שונים של אגפים שונים במשרד החינוך בנושא התאמות בבחינות שחופפים אחד לשני: נוהל של אגף חינוך מיוחד, נוהל של אגף הבחינות לגבי תלמידים חריגים (שכולל גם ילדים עם מוגבלות), ונוהל של אגף לקויי למידה. לא ברור באיזה מקרה יש לפנות לכל אחד מהם ומדוע יש שוני בין המסלולים. לגבי דרך הגשת הבקשה להתאמות אלה ישנו בלבול בבתי הספר ולא ברור להם האם יש להתייחס לבקשות האלה כהתאמה פרטנית (למרות שהתאמות בדרכי היבחנות מצוינות במפורש כהתאמה בפרט 33 לתוספת השניה לתקנות הנגישות הפרטנית) או לפעול בהתאם לנהלים אחרים של המשרד.
תקצוב על ידי משרד החינוך (תקנה 6):
החוק והתקנות מטילים את חובת ההנגשה על הבעלות על בית הספר, כלומר על הרשויות המקומיות ובעלויות נוספות. לצד זאת, התקנות מסדירות תהליך של קבלת תקצוב ממשרד החינוך לצורך ביצוע ההנגשה.
בשנים האחרונות, בסוף כל שנת תקציב וכאשר לא היה תקציב מדינה, בקשות אושרו אך התקציב לא הועבר בפועל. כתוצאה מכך התלמידים היו צריכים להמתין חודשים עד העברת התשלום.
בפועל, כאשר משרד החינוך לא מעביר תקציב, בין אם באופן קבוע או באופן זמני, הרשויות דוחות את ההורים בטענה שלא או טרם התקבל תקציב ממשרד החינוך. זאת למרות שנאמר בתקנה 6(ז) שהעדר תקציב לא יגרע מחובת ההנגשה של בעל מוסד חינוך. מבחינת נהלי אגף בינוי ותקצוב, לא ניתן לשפות את הרשות על הנגשה בתחום הבינוי שבוצעה בטרם התקבל אישור. במצב כזה הרשויות נמנעות מפעולה מיידית והתלמידים נפגעים.
הדרכה לעובדים (תקנות 16, 23(ב)):
ככל הידוע לנו במקומות רבים ההדרכה טרם בוצעה. בתקנות נכתב במפורש ש"בעל מוסד חינוך" (הרשויות המקומיות או הבעלויות) ידריך "את העובדים והמורים במוסד החינוך". עם זאת ככל הנראה חלק מהרשויות המקומיות טרם ביצעו את ההדרכות וטוענות שלא באחריותן להדריך את עובדי משרד החינוך.
כאמור אנו מבצעים אכיפה בנושא זה. גם כאן נציין שאכיפה היא לא חזות הכל וראוי שמשרד החינוך, הרשויות המקומיות והבעלויות עצמן יירתמו לביצוע חובת ההדרכה שהיא נדבך בסיסי ביישום התקנות.
שפת סימנים (פרט 40 לתוספת השניה):
לנציבות הגיעו לאחרונה פניות לפיהן מורים וגננות של תלמידים חרשים אינם בעלי רמה מספקת של ידיעת שפת סימנים.
אנחנו לרשותך לכל שאלה או הבהרה, ונשמח כמובן להשתתף בדיון בוועדה בנושא.
בברכה,
עו"ד עירית שביב-שני
ממונה משפטית (שאילתות ופטורים)
הלשכה המשפטית
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
משרד המשפטים
העתק:
מר דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
עו"ד ערן טמיר, יועץ משפטי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
גב' יונית אפרתי, מנהלת מחלקת שילוב בקהילה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
גב' טל זמנבודה, ממונת נגישות ארצית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
עו"ד הדס אגמון, ממונה (חקיקה ומדיניות), הלשכה המשפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות