מסקנות ועדה

ה כ נ ס ת מסקנות ועדת הבריאות בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים וארבע מושב שני ‏ י"ג בסיוון התשפ"ב 12 ביוני 2022 בנושא: מחסור חמור ברדיולוגים של חברי הכנסת: אופיר כץ, יעל רון בן משה, אורי מקלב ויעקב מרגי ביום כ"ב באייר התשפ"ב, 23 במאי 2022, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר את הצעותיהם של חברי הכנסת אופיר כץ, יעל רון בן משה, אורי מקלב ויעקב מרגי בנושא: מחסור חמור ברדיולוגים לדיון מהיר בוועדת הבריאות. ביום ז' בסיוון התשפ"ב, 6 ביוני 2022, התקיים דיון בנושא בוועדה בראשות חברת הכנסת אלינה ברדץ' יאלוב, ממלאת מקום יושבת-ראש הוועדה חברת הכנסת עידית סילמן. בדיון השתתפו נציגי משרד הבריאות, קופות החולים, ההסתדרות הרפואית, ארגון יד לעולים ומוזמנים נוספים. הוועדה נדרשה לקיים דיון בנושא לנוכח המחסור החמור ברדיולוגים – מומחים באבחון ובפענוח של בדיקות רנטגן, טומוגרפיה ממוחשבת ((CT, אולטרא-סאונד (US), דימות בתהודה מגנטית ((MRI ומפעילי יישומי דימות פולשני וטיפולי באמצעות פעולות פולשניות מינימליות. לפי הנתונים שהוצגו בפני הוועדה, בישראל יש כיום 0.068 רופאים רדיולוגים ל-1,000 נפש באוכלוסייה, ו-240 מתמחים ברדיולוגיה אבחנתית ב-23 בתי חולים שונים: 43% מהם מתמחים בבתי חולים במחוז מרכז ובמחוז תל אביב, כ-19% מהם מתמחים במחוז חיפה, כ-15% – במחוז הצפון, כ-12% – במחוז הדרום וכ-11% – במחוז ירושלים. לטענת המציעים, בשל זמני ההמתנה הממושכים לבדיקות עצמן, במיוחד בפריפריה, וזמני ההמתנה לתוצאות הבדיקה, העומדים על בין חודש לחודשיים, נפגעת בריאות האזרחים אנושות, ואף מדובר במצב מסכן חיים. לפי נתונים אלו, תוספת המכשירים המוצעת בתקנות לבדה לא תקצר את זמני ההמתנה. המציעים הציגו בפני הוועדה את עמדת איגוד הרדיולוגים, שלפיה נדרשת תוספת תקציב של מיליון ש"ח כדי להתמודד עם המחסור. חבר הכנסת אופיר כץ, מיוזמי הדיון, הזכיר כי בדיון קודם בוועדה ביקשו חברי הכנסת לוודא שהמכשירים הנוספים שיאושרו בתקנות יופנו למקומות שבהם עיקר המחסור – בתי חולים בפריפריה, שבהם זמני ההמתנה לתורים ארוכים הרבה יותר מזמני ההמתנה במרכז; נוסף על כך, בדיון האמור הסביר לוועדה פרופ' סוסנה מארגון הרדיולוגים כי קיים מחסור במומחים לרדיולוגיה. חבר הכנסת כץ אמר כי כמות הבדיקות המבוצעות עלתה בשנים האחרונות ב-40%, אך כמעט לא התווספו רדיולוגים, והוסיף כי יש לוודא שתוספת המכשירים בתקנות תלווה בתוספת תקנים לרדיולוגים. חבר הכנסת אורי מקלב, מיוזמי הדיון, סיפר כי בלשכתו מתקבלות פניות רבות שעניינן עיכוב בקבלת התוצאות בשל המחסור במפענחים, וציין כי מדובר בעיכוב המסכן חיים. חבר הכנסת מקלב הוסיף כי יש לתת את הדעת על כך שהעומס הגבוה על המפענחים עשוי אף לפגום במקצועיות הפענוח, ולדבריו כבר בשנת 2015 דרש מבקר המדינה לקבוע תו תקן לזמני ההמתנה. חבר הכנסת מקלב סיפר לוועדה כי בתי חולים בחוץ לארץ משתמשים ברדיולוגים מומחים מהארץ לפענוח בדיקות באמצעות חברות מתווכות. חבר הכנסת יעקב מרגי, מיוזמי הדיון, אמר כי האבחון באמצעות מכשירי הדימות נדרש כמעט בכל סוגי המחלות בטרם טיפול, והשימוש בבדיקות כיום רחב מאוד. חבר הכנסת מרגי הוסיף כי מדובר בסוגיה שיש למצוא לה פתרון דחוף. רחל ברנר שלם, סגנית סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, אמרה כי בשנים האחרונות כמעט כל תחום טיפול נוגע בדימות, ותוספת המכשירים מבורכת. לדבריה יש גם גידול יפה במספר הרדיולוגים. היא דיווחה לוועדה כי הנתונים על זמן ההמתנה אינם בידי משרד הבריאות אלא בידי קופות החולים ובתי החולים וסיפרה כי המשרד הוביל מהלך של איסוף נתונים על זמני ההמתנה בשבעה הליכים רפואיים. לדבריה בעוד לגבי ניתוחים קיימת חובת דיווח על זמני המתנה, לגבי הליכים אחרים אין חובת דיווח. היא הוסיפה כי המשרד פנה לקופות החולים ולבתי החולים בבקשה להציג את זמני ההמתנה לפענוח, אך מדובר בתהליך מורכב. ד"ר אסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות במשרד הבריאות, אמרה כי במשרד הבריאות נעשה מאמץ גדול להבין מהם זמני ההמתנה במערכת בכלל. היא הסבירה שלעניין בחינת זמני המתנה לפענוח יש להביא בחשבון את המקרה הקליני ואת דחיפותו, את העובדה שבדיקות אמבולטוריות ובדיקות לחולים כרוניים במעקב הן דחופות פחות ואת ההבדלים בזמן ההמתנה לפענוח בין בדיקות הדימות השונות. היא דיווחה לוועדה שהוקם צוות ללמידת הנושא ולבניית מתודולוגיה מסודרת, החל מהצורך הקליני המחייב הפניה לבדיקה, דרך ביצועה וכלה בזמן הפענוח. פרופ' אילן שלף, יו"ר איגוד הרדיולוגים בהסתדרות הרפואית, אמר לוועדה כי תקינת הרדיולוגים כיום היא בהתאם לשיטת חישוב תקני הרופאים בפסיקת הבורר גולדברג, וכי מדובר בתקינה ארכאית ולא רלוונטית, שמתייחסת למספר המיטות במוסד הרפואי. הוא הסביר לוועדה כי החולים הפכו מורכבים יותר, כי מבוצעות בדיקות רבות יותר ביחס לכל מיטה וכי יש מספר רב של בדיקות אמבולטוריות. פרופ' שלף הוסיף כי מספר הרדיולוגים הפעילים בארץ כמעט לא גדל ב-15 השנים האחרונות וכי צפויה פרישה מסיבית של רופאים בשנים הקרובות אולם מספר הרופאים הצעירים אינו מספיק למלא את השורות. לדבריו, לנוכח צפי הפרישה והעלייה במספר הבדיקות יש צורך להכשיר 250 רדיולוגים בשנה. עוד אמר כי יש שחיקה משמעותית של העוסקים בתחום, ונדרשת תקינה גם לעניין מספר הפענוחים של רדיולוג ביום. פרופ' שלף סיפר לוועדה כי צילומי חזה רבים כלל אינם מפוענחים בשל העומס, וכי פענוח הצילומים האורתופדיים כבר נזנח. הוא הסביר כי במצב הנוכחי מנהלים צריכים לתעדף פענוחים, וסיכם ואמר כי בישראל מספר הבדיקות שמבוצעות בכל מכשיר הוא הגדול ביותר בין מדינות ה-OECD, אך כוח האדם בישראל הוא המצומצם ביותר. הוא הזהיר כי אם יתווספו מכשירים ללא התוספת הנדרשת לרדיולוגים, כוח האדם הקיים יקרוס. חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן, יושב-ראש ארגון "יד לעולים", אמר לוועדה כי אין מחסור ברדיולוגים בישראל, אך הרבה מהם עובדים עבור בתי חולים בחוץ לארץ. לטענתו, הבעיה היא תקציבית, מאחר שהמשכורות שהם משתכרים גבוהות הרבה יותר מהמשכורת המוצעת בארץ. עוד הוסיף כי לעולה נדרשת כשנה וחצי לקבלת רישיון לעסוק ברפואה בארץ. הוא הציע להסתייע במומחים עולים גם בזמן ההמתנה לרישיון, בסיוע מתורגמן. ד"ר רתם סיון הופמן, מנהלת מכון דימות בבית חולים מאיר, סיפרה לוועדה כי יש מכשירים שעומדים ולא פועלים כי אין מי שיפעיל אותם וכי בדיקות מוזמנות לשעות אחר הצוהריים (ססיות) מבוטלות כי אין מי שיפענח אותן. עוד אמרה כי שירותי בריאות כללית יכולה להפיק דוח פענוחים, והוסיפה כי אף לא אחד מבתי החולים של כללית עומד באמנת השירות, שלפיה יש לספק תשובה בתוך שבוע. היא הוסיפה כי התעדוף הכפוי אף מוביל לגילוי מחלות באיחור. ד"ר הופמן ציינה כי בבתי החולים של שירותי בריאות כללית בוצעה הסטה של תקנים לרדיולוגיה כדי להתמודד עם המחסור, ובשל כך הם נמצאים בתקינת יתר ביחס לתקינה המאושרת. פרופ' נתן פלד, יושב-ראש המועצה הלאומית לדימות במשרד הבריאות, אמר לוועדה כי בשנת 1985 מספר הרדיולוגים היה כמות שהוא היום. לטענתו, המחסור עמוק עד כדי כך שלא ניתן להתמודד איתו לא בתקצוב ולא בכוח אדם. הוא אמר לוועדה כי כיום יש מספר גדל של קלינאים שלומדים את תחום הדימות המשויך להתמחותם, ויש לאפשר להם לשמש מפענחים. עוד הוסיף כי במרכז אין מחסור ברדיולוגים וכי תקנים נוספים יש להקצות דווקא לפריפריה. להלן סיכום הישיבה והחלטות הוועדה: משרד הבריאות יעביר לוועדה בהקדם בדיקה מדגמית בעניין זמני הפענוח והעברת התשובות לנבדקים של בדיקות שנעשו בשלושה בתי חולים – אחד במרכז ושניים בפריפריה. הוועדה קוראת למשרד הבריאות להכין תוכנית תקינה מעודכנת לרדיולוגים. הוועדה מבקשת כי המשרד יציג תוספת תקנים בהתאם לתוספת המכשור הצפויה. הוועדה קוראת למשרד הבריאות לבחון פתרונות להעסקת המתמחים שעובדים עבור חברות בחו"ל ולהציגם לפניה. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: כ"ג בסיוון התשפ"ב 22 ביוני 2022