חומר רקע
כ"ד אייר, תשפ"ב
25
מאי, 2022
לכבוד:
חברי ועדת חוקה,חוקומשפט
מאת:הייעוץ המשפטילוועדה
מסמךהכנה
לקראתדיון הוועדה ביום29.5.22
בהצעה לתיקון חוק זכויות נפגעי עבירה(חובות
יידוע ותיקונים שונים), התשפ"ב –
2022
רקע:
חוקזכויותנפגעיעבירה
חוקקבשנת2001
.החוקכוללהוראותשעניינןהגנהעלהנפגעועלפרטיותו,
וכן קובע את
זכותו של הנפגע לקבל מידע על שלבי ההליך הפלילי, ואת
זכותו להביע את עמדתו
בפני הרשויות בצמתים מרכזיים של ההליך. בבסיס החוק ניצבים עקרונות כבוד האדם של נפגע
העבירה; הכרה בפגיעה הקשה שחווים נפגעי עבירה ובני משפחותיהם, והכרה בחלקם החשוב של
הנפגעיםבהליך אכיפת החוק.
ברקע
ההצעה שלפנינו
עומדות שתי
הצעות חוק
פרטיות שעברו קריאה טרומית, אחת
מאת יו"ר
הועדה
חה"כ גלעד קריב
פ/(1044/24
) שעניינה
בקביעת החובה ליידע את נפגעי העבירה בדבר
זכויותיהםלפיחוקזה
,ואשרועדתשריםהחליטהלתמוךבה,בכפוףלקידומ
ה
בתיאוםעםמשרדי
המשפטים,הבט"פ,הרווחה,צה"לוהאוצר1
;והצעתחוק
נוספת
שלחה"כ
יבגניסובה
פ/(2535/24
,)
שעניינה בהרחבת זכות העמ
ידה של הנפגע בפני בית המשפט
, תוך מתן זכות טיעון לנפגע -
באופן
ישיר מול בית המשפט
ובעל-פה-
לעניין הסדרי טיעון ולעניין
עונשו שלה
נאשם;
ה
נוסח שבפנינו שגובש בתיאום עם
הממשלה, מבוסס על
שתי ההצעות הפרטיות,
אך עורך בהן
שינויים ותוספות בהתאם להמלצות והועדה לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי,
בראשות כב' השופטת בדימוס ד' ברלינר מחודש דצמבר, 2019
להלן: "ועדת ברלינר)"(.
המדובר
בוועדה שהתבקשה לאתר, לאפיין ולמפות קשיים שנפגעי עבירות מין חווים במערכות האכיפה
השונות ובהליך השיפוטי, ולגבש פתרונות ישימים שיהיה בהם כדי ליתן מענה ראוי לצורכי
הנפגעים, לרבות הצעות לתיקוני חקיקה. יצוין כי אחת ההמלצות המרכזיות בדו"ח הייתה מתן
הזכות לנפגע עבירת
המין להיות מלווה ע"י עובד סוציאלי, למן הגשת התלונה ועד לסיום ההליך
המשפטי.
עוד עפ"ימסקנותהועדה,
תחושות אבדן השליטה שמאפיינות את סוגהפגיעה, כמו גםחומרתן של
עבירות המין,
מביאים לכך שלקבוצ
ת הנפגעים הזו יש צורך מוגבר
בקבלת מידע ישיר ובזמן אמת
מהרשויות המטפלות בתיק, וכן צורך בהגברת מעורבותם בהליך המשפטי. יחד עם זאת,
קבעה
הועדה,
כיאיןלשנותמאפיוהאדוורסרישלההליךהפליליוכיאיןלהעניקלנפגעמעמדשלצדנוסף
להליך –
אלא
לחזק את מעמדו, לתת לו מידע רלוונטי, ולאפשר לו להביע עמדה בפני התביעה
בשלבים השונים של ההליך2.
נ
וסח התיקון המוצע
מצורף בזה.
1
החלטהמספר
חק/581
של ועדת השרים לענייני חקיקה מיום 06.02.2022
.
2
דו"חהועדה, בעמ'88
ובעמ' 139
.
ואלו
עיקריההצעה:
•
סעיף 17
לחוק הקיים קובע את זכותו של הנפגע להביע את עמדתו
בפני התביעה
בנוגע
להסדר טיעון
שהיאמגבשתעםהנאשם,ואתחובת בית המשפטלבררעםהתביעה כי אכן
קיבלה לידה את עמדת הנפגע בטרם גיבוש ההסדר.
בעקבות הצעת החוק של
חה"כ סובה,
אך בשונה ממנה,
מוצעע"יהממשלה
לקבוע בסעיף17
(ד) את חובתבית המשפטלברר עם
התובעמה היה תוכנהשל עמדת
הנפגעבענייןהסדר הטיעון טרם מתןהחלטתו;
•
סעיף 18
הקיים קובע את זכותו של הנפגע להגיש "הצהרה בכתב", "על כל פגיעה ונזק
שנגרמו לו בשל העבירה", לרבות נזקי גוף, רכוש, ונזקים נפשיים, ואת הזכות שהצהרתו
זו תוגש ע"י התביעה לבית המשפט במעמד הטיעונים לעונש. הצהרה זו כוללת התחייבות
שכלהאמורבההואאמת;ניתןלצרףלהמסמכיםלתימוכין;וישלנאשםאפשרותלחקור
נגדיתאתהנפגעלגביהאמורבה.בעקבותהצעת
החוקשלחה"כסובה,
מוצעע"יהממשלה
כי תוסף
זכאותשל הנפגע
להציגלבית המשפט
באופן בלתי אמצעי ובעל פה את הצהרתו
עלהפגיעהבו,ולקבועכי
"נפגעעבירתמיןאואלימותחמורהשמסרהצהרהבכתבכאמור
לגוףהחוקראו התובע,זכאי בנוסף,למסוראת הצהרתו בעל פה בדיון האמור."
•
הוספת חובות יידוע לנפגע
בתוספת לחוק
–
כאמור חוק זכויות נפגעי עבירה קובע, בין
היתר, צמתים בהם יש ליידע את נפגע העבירה על שלבי ההליך הפלילי
כגון: סגירת תיק,(
הגשת כתב אישום, הפסקת ההליך מסיבות שונות ועוד), ובחלק מהם קבועה לו גם הזכות
להביע עמדה
בקשהלעיכוב הליכים שהגיש הנאשם, הסדרי טיעון, ועדות שחרורים ועוד)(.
בהתאםלהמלצות ועדת ברלינר, מרחיבה ההצעהאת חובותהיידוע גםלצמתים הבאים:
הודעה על הגשת בקשה לדיון נוסף לפי סעיף 30
לחוק בתי המשפט;
הודעה על הגשת בקשה למשפטחוזר לפי סעיף 31
לחוק ;
ו
בעבירות מין:
הודעהעל הגשתעררעלמעצר חשוד/נאשם,וכןהודעהעל זכותו שלהנפגע
להוצאת צו הרחקה לפי חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה,
תשס"ה –
2004
, ועל זכותו לסיוע משפטי בהליך זה, לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב –
1972
.
כלאלו
הןחובותהמוטלות
עלהחוקר/
התובעלפיהעניין,אשרמבוצעותבאמצעותמערכת
מנ"ע – מערכתממוחשבת של המשטרה,שמעבירה הודעותלנפגעי העבירה.
•
עודמוצעלהוסיףחובתיידועעלשחרורקטיןהשוההבמעוןחלףמאסר,שתוטלעלמשרד
הרווחה. היערכות
טכנולוגית
שתאפשר ליישם סעיף זה מוערכת ע"י משרד הרווחה
בכשנתיים.
השאלות שמוצעלדון בהן:
1.
אופן הבאתה של עמדת נפגע העבירה בפני בית המשפט - לעניין הסדר טיעון
ולעניין
העונש:
הצעת חה"כ סובה
מציעה כי לנפגע העבירה תינתן הזכות להביע את עמדתו בעל פה, ישירות בפני
בית המשפט, הן ביחס להסדר הטיעון שגיבשה התביעה עם הנאשם, והן השלב הטיעון לעונש.
לעומת זאת, ועדת ברלינר שעסקה בנפגעי עבירות מין, בחנה אם נכון ליתן לנפגע זכות עמידה
עצמאיתלמולביתהמשפט,
ושללהאפשרותזאת3.כך
ביןהיתר
כדישלאלפגועבהליךהאדוורסרי,
ו
מכיוון שתפקידה של התביעה הכללית,
היא לתת
ביטוי הן לעמדת הנפגע, והן לשיקולים רחבים
יותר, של שוויון באכיפה,ושל האינטרס הציבורי בכללותו.
מתחזה, שבין רצונושל הנפגע
להישמע בבית המשפט
,לבין עקרונותשיטת המשפט הישראלית
האדוורסרית –
הוא שעומד בבסיס הדיון, כשהנוסח המוצעמבקשלערוךאיזוןביניהם.
ביחס להסדרי טיעון
המליצה
ועדת ברלינר
כי במקרים המתאימים, יביא התובע את עמדת נפגע
העבירה בפני בית המשפט4.
הנוסח המוצע מרחיב מעבר לכך וקובע, כי בכל עבירת מין או
אלימות
חמורה,
חובה על בית המשפט לברר עם התובע מה הייתה עמדתו של הנפגע. וזאת בניגוד למצב
הקיים, בו בית המשפט רק מוודא רק את קיום הזכות הפורמאלית, קרי: כי התביעה שמעה את
הנפגעבטרם הציגהאת הסדרהטיעון מבלילברר מה היה תוכנה שלעמדהזו.,
מוצעלדון ביתרונות ובחסרונותשיש
לנוסח המוצע.
מחד,הנוסחאינונותןלנפגעהעבירהלהשמיעבקולואתעמדתובביתהמשפט,כפיהצעתהחוקשל
חה"כ סובה. מאידך, הנוסח המוצע
שומרעל
העקרוןהאדוורסרי, והמקצועי,
בשלב שפעמים רבות
נימוקיוראייתיים/משפטייםושהתביעההכלליתמייצגתבושיקולים
נוספים-
ועםזאתמחייבאת
בית המשפט
לשמוע מהתובע מהי עמדתו של הנפגע, ולהביאה בחשבון שיקוליו, ומדובר בהרחבה
מהמצבהקיים.
ביחס לשלב הטיעון לעונש,
הנוסח המוצע מזכה את הנפגע ב
זכות להישמע
באופן בלתי אמצעי -
אךלאביחס לעונש הראוילנאשם, כי אםביחסלנזקיו שלו ולהשלכות הפגיעה
עליו:
תיקון
113
לחוק העונשין שנחקק בשנת 2012
הבנה
את שיקול דעתו של בית המשפט בענישה,
ובניגודלעבר,
קבעהליךסדור
לגזירתהדין
הכולל,בשלבהראשון,אתקביעת
מתחםהעונשהה
ולם
לעבירה בנסיבותיה, על רקע הפסיקה הנוהגת ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה,
ובשלב השני את
קביעת
העונש ההולם
לנאשם המסוים, על רקע נסיבותיו המיוחדות, לקולה ולחומרה. עוד רשאי
בית המשפט לסטות מהמתחם שקבע -
לקולה משיקולי שיקום, ולחומרה משיקולים של הגנה על
הציבור.
הצעתהחוקשלחה"כסובה
הציעהכי"נפגעעבירתמיןאואלימותחמורהיהיהזכאילהשמיעאת
טענותיו בעלפהלעניין העונש" בדיוןהטיעוניםלעונש.
3
עמ' 139
לדו"ח הועדה
4
שם, בעמ' 140
.
ועדתברלינר
לאדנהבמפורשבשלבהטיעוןלעונש,אךכאמור
המליצה
באופןכללי,
שלא
ליתןלנפגע
מעמד של צד להליך
באופן שיפר את השיטה האדוורסרית, והרי, גם בשלב הענישה, התביעה
הכללית אמונה על האינטרס הציבורי –
אשר
לנפגע העבירה יש בו מ
קום משמעותי, אך לא בלעדי
–
והיא האמונה לטעון בהתאם לתיקון 113
שתואר לעיל, ומתוך מחויבות לאחידות הענישה,
לשוויון, ולשיקוליענישה נוספים, בהם
הרתעה וגמול, אך גם שיקומו שלהעבריין.
הנוסח המוצע
נות
ן חיזוק לזכות קיימת שישנה לנפגע העבירה בסעיף 18
לחוק
להצהיר על נזקיו
בכתב
והופך אותה לזכות שרשאי
הנפגע ליישם גם בעל פה. ההצעה
מאפשרת לנפגע
להשמיע את
דבריובפני
ביתהמשפטבמסגרתהטיעוןלעונש,ו
לתארבקולואתעוצמתהפגיעהבו
ואתהשלכותיה
עליו. כך
ניתנת
לנפגע הזכות להישמע בקולו, ומנגד, זכותו מתוחמת לטיעון על
הפגיעה בו
, וכפופה
גםלאפשרות של חקירה נגדית.
מוצע לדון אם אין בהצעה, גם כפי נוסחה, כדי לפגוע בעקרונות שיטת המשפט, מחד, ומנגד לדון
אם הזכות במסגרת המוצעת אינה מוגבלת יתר על המידה.
2.
סיוג הזכותלהצהרת נפגע בעל פה
בעבירותאלימות במשפחה
הנוסחהמוצעקובע,כיבעבירות
איומים/אלימותבתוךהמשפחה,לאתחולזכותושלהנפגעלהביע
עמדהבעלפהעלנזקיו
אלאאםכןביקשזאת.נוסחזההישנובסעיף17
לחוקהקיים,ביחסלזכותו
שלהנפגעלהביע עמדה לענייןהסדר טיעוןעם נאשם בעבירות אלו.
מוצע לדון ברציונל לסייג. מוצע לבחון אם
הסיוג מוצדק
בהליך שממילא ייעשה
רק ככל שהנפגע
יבקשאת הזכות.
3.
יידוענפגע העבירה על זכויותיו:
כאמורההצעהכוללתהרחבותלחובתהיידועשלנפגעהעבירהלצמתיםנוספיםשלההליך,בהתאם
להצעת יו"ר הוועדה קריב, ו
להמלצות ועדת ברלינר.
מוצע לדון
בהרחבות,
ולבדוק אם יש
צורך/אפשרות ליידע על זכויות נוספות.
בין היתר, ועדת ברלינר המליצה להוסיף
חובת יידוע של
הנפגע לפני חזרה מאישום/התליית הליכים (מתן הודעה על כך לנפגע בדיעבד מוסדרת בפרט 6
לתוספת השנייה,
המחייבליידע בדברהפסקתההליךהמשפטי מכל סיבה שהיא.)
ביחס לידוע הנפגע על שחרור קטין ממעון נעול בו ריצה את עונשו חלף מאסר –
מבקשת ההצעה
לקבועחובהשביצועהיידחה בשנתיים
, לצורך היערכות טכנולוגיתשל משרד הרווחה.
יובהר כי כיום ישנה
לנפגע הזכות לקבל מידע על שחרורו של נאשם ממאסר.
הרציונל של מניעת
מפגש מפתיע
עבור הנפגע עם הפוגע
חל באותה המידה
במצבים של שחרור ממעון, והדרישה ליידע
אתהנפגעעל שחרור כאמור
חזר
הועלתה בשניםהאחרונות.
מוצע לשמוע
כמה קטינים
משתחררים בחודש ממעון כאמור, מדוע נדרש
להמתין להיערכות
טכנולוגית תקופהשלשנתיים,
ו
האם
לא ניתןבינתיים לבצע
יידוע פרטניידני?
4.
המלצות נוספותשל ועדת ברלינרשאינן מעוגנות בנוסח המוצע:
•
ליווי נפגעי עבירות מין ע"י עובד סוציאלי שהוכשר לצורך זה, ממועד הגשת התלונה ועד
להליכיםשאחרי גזר הדין
כאמור מדובר בהמלצה מרכזית של הועדה הבינמשרדית בראשותה של כב' השופטת בדימוס ד'
ברלינר: "נושא מרכזי שחזר ועלה בידי הדוברים השונים שהופיעו לפני הוועדה הוא תחושת אי-
הוודאות וחוסר ההתמצאות בהליך המלווים את נפגע עבירת המין לכל אורכו של ההליך הפלילי.
נפגעים רבים אינם מודעים לזכויותיהם, הם חסרי גישה לאנשי המקצוע הרלוונטיים, ובעקבות
זאת חשים אבודים בשדה לא מוכר …הוועדה רואה לנכון
לציין כי המלצה זו היא מן המרכזיות
והחשובות שבהמלצות, ויישומה יכול להיות נקודת מפנה בהתייחסותו של נפגע בעבירת מין
להליך הפלילי ובנכונותולהתלונן ולהעיד במשפ
ט"
. 5
נמסר,כיעודעםקבלתהדו"חהחלמשרדהרווחהלהיערךעםתקניםוהכשרותלליווינפגעיעבירות
מין,וכיהליוויעלידומתבצעכברהיום,אםכיבהיקףקטןשאינומאפשרלעגןאתהזכותבחקיקה.
מוצע לשמוע ממשרד הרווחה מתי יהיו ערוכים לחקיקה של
סעיף כאמור, מה נעשה כיום ומהם
הפעריםשישלהשלים.
•
תיקון סעיף 2
לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו –
1955
שעוסק בהעדת
ילד
שטרם מלאו לו14
שנים.
לפי החוק הקיים, ילד עד גיל 14
נחקר בידי "חוקר ילדים" שעובר הכשרה מיוחדת. כמו כן, אין
מעידים ילד שטרם מלאו לו 14
על העבירות המנויות בחוק –
שעיקרן עבירות מין ואלימות –
אלא
ברשות חוקר ילדים. בין היתר, בטרם מלאו לילד 14
רשאי חוקר הילדים להעיד בבית המשפט,
ולהגיש לבית המשפט את חקירת הילדים המוקלטת שערך לילד, וזאת במקום העדת הילד עצמו.
הצעתהועדהלאנועד
ה
להרחיב מנגנון זה מעברלגיל 14
.
אלאמאי,סעיף2
לחוקקובעבנוסף,כיבמקריםשבהםחוקרילדיםהתירלילדשטרםמלאולו14
להעיד בבית המשפט בעצמו –
העדות תישמע
בנוכחותו של חוקר הילדים, ובהתאמות
שרשאי
החוקר לבקש, או שרשאי בית המשפט לקבוע, כגון: העדה שלא באולם בית המשפט, כשהצדדים
אינם לבושים מדי משפט, בנוכחות מלווה
לפי בחירתו, כמו גם האפשרות להפסיק את עדותו של
הילד ולקבל תחתיה את חקירתו המוקלטת, אם סבר בית המשפט לאחר ששמע את חוקר הילדים
כיהמשךהעדות תסבלו נזק.
ועדת ברלינר הציעה, כי התנאים
האמורים
להעדת ילד שטרם מלאו לו 14
שנה, יחולו גם על ילד
שמלאולו14
ביום העדותועל כןחייב להעידבעצמו, ואולם טרם מלאו לו 15
שנה.
מוצע לקבל נתונים מהמשרדים הרלוונטיים כמה קטינים
שנחקרו בידי חוקרי ילדים, מעידים
מידי שנה בבית המשפט כשהם בין הגילים 14
ל-
15
,
ומהם הקשיים שמונעים חקיקה בהתאם
להמלצההאמורה.
5
עמ' 98
-
97
לדו"ח הועדה