חומר רקע
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מקבצי נדבותורוכליםקטינים בצמתים
-מסמך עדכון-
הכנסת, מרכז המחקר והמידע
קרייתבן-
גוריון,ירושלים91950
טל:'
6408240/1
-
02
פקס:
6 4 9 6 1 0 3
-
02
כתיבה:ראדהחסייסי
כ' באב תשע"ה
www.knesset.gov.il/mmm
5
באוגוסט 2015
אישור: יובל וורגן, ראש צוות
עריכהלשונית: מערכת"דבריהכנסת"
תמצית
מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת מסעוד גנאים ומוצג בו טיפול הרשויות במקבצי נדבות ורוכלים
קטיניםבצמתים.נושאזהנדוןבעברבוועדותהכנסת,והמסמךהנוכחיהואעדכוןשלמסמךקודםבנושא
זה משנת2011
.
במסמך מוצגים הנהלים הקיימים והטיפול בנושא במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, במשטרת
ישראל, במינהל האזרחי שבמשרד הביטחון ובמשרד המשפטים. כמו כן, מובאות בו תגובותיהן של כמה
מהרשויותהמקומיותהמתמודדות עםהתופעה.
במסמך עוליםהממצאים האלה:
מדיווחיםשלגורמיםהנוגעיםבדברעולהכיעל-
פירובמדוברבקטיניםתושביהרשותהפלסטינית
אשר מגיעים לשטחה של ישראל דרך המעברים או השטחים הפתוחים. כמו כן, הגורמים
האמוריםמדווחיםעלילדיםתושבימזרחירושליםאשרמקבציםנדבותועוסקיםברוכלותבעיר
העתיקהובצמתים בעיר.
לילדים המגיעים מהרשות הפלסטינית אין מעמד אזרחי בשטחה של ישראל, והדבר מקשה על
רשויות הרווחה ועלהגורמיםהנוגעים בדבר אתהטיפול בהם.
אין כיום נתונים מדויקים על היקף התופעה ועל מספר הילדים המעורבים בה, אולם מדיווחים
של גורמים הנוגעים בדבר עולה כי מדובר
בעשרות ילדים השוהים בצמתים בצפון, באזור
"המשולש"ובצמתים בירושלים.על-
פי רוב,הילדים הם בני5
–
17
.
בשנת 2011, במסגרת דיוני הוועדה לזכויות הילד של הכנסת, הוחלט על הקמת צוות בין-
משרדי
בנושאזה,במטרהלהביאלשיתוףפעולהביןהגורמיםוהרשויותהרלוונטיים.הווע
דההוקמהעל-
ידימשרדהמשפטיםוהועלתהבההצעהלהפעילתוכניתניסיונית(פיילוט)לטיפולבתופעה,אולם
הפיילוט לא יושםעד כה.
מדיווחיהגורמיםהנוגעיםבדברעולהשישקושירבלהשיגשיתוףפעולהעםגורמיהרווחהברשות
הפלסטינית,והדבר מקשה אתהטיפול בתופעה.
1. רקע
במסמך שנכתב במרכז המחקר והמידע של הכנסת ביולי 2011
נמצא כי התופעה של ילדים מקבצי נדבות
המשוטטים ועוסקים ברוכלות בצמתים בצפון הארץ ובירושלים מוכרת כבר שנים לרשויות האכיפה,
לרשויות הרווחה ולמינהל האזרחי. על-
פי דיווחי גורמים המעורבים בדבר, בחלק מן המקרים מדובר
בי
לדיםמהרשות הפלסטיניתהמובאיםלשטחה שלישראל על-
ידי קבלנים,ואליהם גם מעבירים הילדים
את הכנסותיהם; במקרים אחרים הילדים נכנסים לשטחה של ישראל באופן עצמאי דרך המעברים או
השטחים הפתוחים. הילדים השוהים בצמתים חשופים לפגעי מזג האוויר, לסכנת היפגעות מכלי הרכב
החולפיםולפגיעה,לרבותניצולמיני,מצדעובריאורחומעסיקים.1
בעדויותשנשמעובוועדהלזכויותהילד
1
אתי וייסבלאי,
ילדיםמקבצינדבותורוכלים בצמתים מרכז המחקרוהמידע של הכנסת,,4
ביולי 2011
.
הכנסת
עמוד 2 מתוך
19
מרכז המחקרוהמידע
של הכנסת בשנת 2011
נטען כי הילדים שוהים בצמתים משעות הבוקר המוקדמות עד שעות הלילה ללא
מזון, משקה או מחסה, ובדרך כלל ללא הגנה של אדם בוגר.2
לפי המסמך האמור ודיונים שנערכו בנושא, נראה שהילדים המעורבים בתופעה האמורה אינם מטופלים
על-
ידי גורמיהרווחה ברשותהפלסטינית, מסיבות שונות,ובהןמחסור במשאביםהדרושיםלכך. כמוכן,
על-פי רוב הם אינם מטופלים על-
ידי גורמי הרווחה בישראל, משום שהם חסרי מעמד אזרחי בה.3
יצוין
כי ישראל חתומה על אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, שבה נקבע כי "המדינות החברות יכבדו ויבטיחו
את הזכויות המפורטות באמנה לכל ילד שבתחום שליטתן,
ללא הפליה מכל סוג שהוא, ללא קשר לגזע,
צבע,מין... אולמעמדאחר של הילד, של הורהו אושל אפוטרופוסו החוקי."
4
נוסף על הילדים המגיעים מהרשות ועוסקים בקיבוץ נדבות וברוכלות, גם ילדים תושבי מזרח ירושלים
הם חלק מתופעה זו –
חלקם מקבצים נדבות בצמתים וחלקם עוסקים ברוכלות בעיר העתיקה. כמו כן,
הגורמים העוסקים במעקב אחר התופעה ובטיפול בה מדווחים על נשים המקבצות נדבות עם פעוטות
שככל הנראה אינם שלהן.5
על-
פי מחקר שנערך בשנת 2005
על-ידי הארגון הבין-לאומי להגנת הילד Children for Defence
International
6
ברשות הפלסטינית, ונבדק בו בין היתר גיל הילדים העוסקים בקיבוץ נדבות וברוכלות
בשטחיהרשותהפלסטינית,נמצאכיכ-
8%
מכללהילדיםהעובדיםברחובהםבניפחותמעשרשנים,16%
מהם בני 10
–
12
וכ-
40%
מהם בני 14-13
. אשר לשעות העבודה במשך היום עולה כי 65%
מכלל הילדים
עובדים יותר משבע שעות ביוםו-
25%
עובדיםיותר מ-
11
שעות ביום.36%
מכלל הילדים השוהים ברחוב
דיווחו על פגיעה פיזית, 22%
דיווחו על פגיעה נפשית ו-
2.5%
דיווחו על פגיעה מינית. חשוב לציין כי מאז
המחקר האמור, שנערך בשנת 2005
, לא נערך מחקר נוסף המלמד על היקף התופעה ועל גיל הקטינים
המעורבים בה, ולאנמצא מחקרהעוסק בילדים אלה הפועלים בשטחישראל.
היקף התופעה
בדומה לאמור במסמך הקודם, גם כיום אין מידע מקיף ומדויק על מספר הילדים המעורבים בפעילות
האמורה. מתשובותיהם העדכניות של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד המשפטים והמינהל
האזרחי על פניותינו עולה כי אין בידם נתונים על מספר הילדים השוהים בצמתים ומקבצים נדבות או על
2
בדיוןהוועדהלזכויותהילדשלהכנסתבשנת2011
צייןד"ריצחקקדמן,מנכ"להמועצההלאומיתלשלוםהילד,כי"התקבלו
עדויותעלילדיםשישניםבמעבירימיםמתחתלכבישכדילחסוךאתהנסיעהחזרההביתה.[..]הייתהתקופהשקבוצה
גדולה
שלילדיםלנהבבית-
הקברותבנצרת,שםהתגוררוילדים,ישלנותמונותשלילדיםשעשולהםמהמצבותמיטהושםהתגוררו
בלילה." פרוטוקול מס'133
של הוועדה לזכויותהילד,
5
ביולי2011
.
3
בדוחמבקרהמדינהשהתפרסםבשנת2014
עלתהסוגייתמתןשירותירווחהלקטיניםחסרימעמדאזרחי.על-
פיהדוח,רשות
האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול מחלקת את חסרי המעמד למסתננים, עובדים זרים לא חוקיים, עובדים זרים חוקיים
ותיירים ללאאשרהבתוקף.קטיניםהמגיעים מהרשות הפלסטינית אינם נכללים בקבוצותאלה.
4
אמנתהאו"םבדברזכויותהילד,סעיף2
,נוסחעברי,באתרהאינטרנטשל
משרדהמשפטים.חשובלצייןבנושאזהכיהאמנה
הבין-לאומית בדבר זכויות הילד עוסקת בזכויותיהם של ילדים במגוון תחומים מדיניים-
אזרחיים, חברתיים, תרבותיים,
כלכלייםועוד.האמנהנכתבהבנובמבר1989
ונכנסהלתוקףבספטמבר1990.ישראלחתמהעלהאמנהב-3
ביולי1990
,והיא
נכנסה לתוקף בארץ לאחר אשרורהב-2
בנובמבר1991
. לפי משרד המשפטים, אשרור האמנה איןמשמעו שישראל מחויבת
לקבועאתההוראותבאמנהבחוקמקומי,אךהואמחייבאתהמדינהלקייםהוראותאלהולהתאימןלחוקהישראלי.הואיל
והאמנהאינהבגדר חוקישראלי, אי-אפשרלאכוףבאופןישיר את קיוםהוראותיהבבתי-
המשפט, ואכיפה כזאת תיתכן רק
אםהוראותיה יעוגנוכחוק; עדאז, האמנהמשמשת מקור פרשניבפסיקות בית-
המשפט.
5
פרוטוקול מס' 133
של הוועדה לזכויות הילד,
5
ביולי2011
.
6 Defense for Children International, Palestinian Section, Children in the Street: The Palestinian Case, 2005.
הכנסת
עמוד 3 מתוך
19
מרכז המחקרוהמידע
אלה העוסקים ברוכלות. מנתונים שהתקבלו ממשטרת ישראל עולה כי בשנים 2013
–
2015
נפתחו 13
תיקים נגד קטינים בגיןעבירה של קיבוץ נדבות.
כדי ללמוד יותר על מספר הילדים המעורבים בתופעה פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת לכלל מנהלי
אגפיהרווחהברשויותהמקומיותבשאלון,ובוביןהיתרבקשהלקבלנתוניםעלמספרהילדיםשטופלואו
הופנולגורמיםהרלוונטייםעל-
ידיאגףהרווחהברשותבשנים2012
–
2015
.עלשאלוןזההשיבו14
רשויות
מקומיות: 11
במגזר היהודי ושלוש במגזר הערבי. מ-
11
הרשויות המקומיות במגזר היהודי, נמסר מאחת
(אשקלון) כי לפני כמה שנים שהו מקבצי נדבות בצמתים שבכניסה לשטחה, אך הנושא טופל על-
ידי
משטרת ישראל. שתי רשויות מקומיות במגזר היהודי דיווחו כי הן מכירות את התופעה מרשויות ערביות
שכנות (המועצה המקומית פרדס-חנה–כרכור דיווחה על כפר-קרע ואום-
אלפחם ועיריית כרמיאל דיווחה
על דיר-אל-אסד, מג'ד-אלכרום ושפרעם). אשר לרשויות הערביות, מהשלוש שהשיבו (שפרעם, אכסאל
וסח'נין) נמסר כי הן מתמודדות עם הנושא וידוע להן על רשויות ערביות נוספות שמתמודדות עמו (טירה
וטמרה.)
מהתשובות אפשר ללמוד כי תופעה זו מוכרת יותר בקרב הרשויות הערביות באזור הצפון ובאזור
המשולש.""7
נוסף על השאלון שנזכר לעיל פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת בבקשת מידע נפרדת
לכמהרשויותמקומיותערביותאחרות,שחלקןהיושותפותלדיוניםקודמיםבנושאבוועדהלזכויותהילד
של הכנסת ולטענת נציגיהן עשרות ילדים שוהים בצמתים בקרבתן ואף באזורים מרכזיים בכפר. מידע
נוסף על רשויות אלו יוצג בהמשך.
מתשובה עדכנית שהתקבלה מהמועצה הלאומית לשלום הילד עולה כי המועצה עודנה מקבלת בכל שנה
מאות פניות של נהגים העוברים בצמתים ונתקלים בילדים המקבצים נדבות ועוסקים ברוכלות; רוב
התלונות נסבות על ילדים בצמתים בצפון הארץ. בשנים האחרונות הפסיקה המועצה לשלום הילד לדווח
לרשויות המעורבות בדבר על אירועים כאמור, משום שלדבריה הפניות אינן מטופלות.8
הגורמיםלתופעה
מהמחקר על "ילדי הצמתים" ברשות הפלסטינית, שנערך על-ידי הארגון הבין-
לאומי for Defence
Children,עולהשישכמהגורמיםמרכזייםליציאתילדים
לרחוב:מצבכלכליקשה–
חלקמןהמשפחות
המתמודדותעםמצבכלכליקשה,לעתיםבשלחוסרהיכולתשלההוריםלצאתלעבודהבישראל,מכריחות
את ילדיהן לצאת לעבודה; קשיים בתוך המשפחה –
מתחים בין ההורים ובני משפחה אחרים; פגיעה
בילדים, שגורמתלכך שיעדיפולצאת לרחובולאלשהות בביתם;נשירהמהלימודים; צפיפות דיורגבוהה
מגוריםבצפיפותרבה;רצוןלהשיגעצמאותואי-
תלותבאחריםבגילצעיר.9
בעדויותשנשמעובדיוןהוועדה
לזכויותהילדשלהכנסתבשנת2005
נטעןכירובהקטיניםמקבציהנדבותוהרוכליםמובאיםלשטחהשל
7אזורבנפת חדרה, ממזרח לאזור השרון, שבויישובים ערביים רבים.
8
ד"ריצחקקדמן,מנכ"להמועצהלשלוםהילד,תשובהעלפנייתמרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,3
ביוני2015.על-
פיתשובה
זו,במאי2015
שלחההמועצהלשלוםהילדמכתבלמפכ"להמשטרהשכותרתו"תופעתקיבוץהנדבותבצמ
תיםעל-
ידיילדים
מהרשותהפלסטינית".המכתבנשלחבעקבותמקרהאלימותכלפיילדשקיבץנדבותבצפון;ככלהנראההילדהוכהעל-
ידי
המעסיקשלו,צעירבן17
,ככלהנראהתושבישראלמהדרום.במכתבקראההמועצהלשלוםהילדלמפכ"להמשטרהליזום
דיון מקיף בלשכתו ולזמן לדיון את מנכ"לי משרד הרווחה ומשרד המשפטים ונציגים של צה"ל ושל המינהל האזרחי
בשטחים,במטרה לשתף פעולהכדילמגר את התופעה.
9Defence for Children International, Palestinian Section, Children in the Street: The Palestinian Case, 2005.
הכנסת
עמוד 4 מתוך
19
מרכז המחקרוהמידע
ישראל על-ידי קבלנים בשעות ה
בוקר המוקדמות ונאספים על-
ידיהם בשעות הערב. עוד נטען כי הכסף
שהילדים אוספים במשך היום מועבר למעסיק/לקבלן, והוא מעביר חלק מהכסף להורי הילד.10
ממשרד המשפטים נמסר כי בעבר נמצא שילדים שעסקו בקבצנות נשלחו על-
ידי הוריהם באופן ישיר או
באמצעות קבלנים, והרווחים התחלקו בין הקבלנים להורים. לגבי חלק מהילדים הרוכלים נמצא כי
ההוריםהם שמספקים את הסחורהומביאים אותה לילד,והואנכנסלשטחישראל ומנסהלמכור אותה;
לעומתם, יש ילדים רוכלים שיש להם ספק ביישוב או באזור שבו הם גרים. מתשאול הילדים עלה כי ילד
שחוזר הביתה ללא הסחורה וללא הכסף חשוף לאלימות הן מצד הוריו והן מצד הספק.11
אשר לזהות
המעסיקיםאוהקבלניםצויןכיחלקםתושביהרשותהפלסטיניתשישלהםאישורכניסהלישראלוחלקם
תושבי ישראל. עוד צוין כי התופעה האמורה הולכת ומתרחבת בחופש הגדול ובתקופת החגים, וכי יש
תופעה נוספת, של נשים המסתובבות בצמתים עם פעוטות שאינם שלהן אלא "נשכרו" מהוריהם לצורך
קיבוץ נדבות.12
הטיפול במקבצי נדבות וברוכלים קטינים הוא בתחומי הסמכותשל הגורמים האלה:
משטרת ישראל –
המשטרה היא הגוף שאוכף את החוקים הפליליים הקשורים להעבדת קטינים. בדרך
כלל,תלונותשלרשויותמקומיותהמתמודדותעםהתופעהמופנותלתחנותהמשטרה.במקריםמסוימים
המשטרה שותפה להחזרת הקטיניםלשטח הרשות הפלסטינית.
משרד הרווחה והשירותים החברתיים –
כפי שעלה בדיונים קודמים בוועדה לזכויות הילד, ככלל משרד
הרווחה אינו מטפל בקטינים המגיעים מהרשות הפלסטינית. חשוב לציין כי חוק הנוער (טיפול והשגחה,)
התש"ך-
1960
, קובע בין היתר שבגין פעולות של שוטטות, פשיטת יד או רוכלות (הנעשות בניגוד לחוק
עבודתהנוער,התשי"ג-
1953
אפשרלהגדיראתהקטיןהמעורבבהן"קטיןנזקק"ולנקוטצעדיםלהגנתו.),
נוסף על כך, אמנת האו"ם שנזכרה לעיל קובעת כי באחריות המדינה לטפל בקטינים בשטחה ללא
התייחסות למעמדם האזרחי.
המינהלהאזרחיבמשרדהביטחון–
המינהלהאזרחיהואחלקממערךתיאוםפעולותהממשלהבשטחים
ותפקידוהמרכזיהואתיאוםוקישוראזרחיוביטחוניעםהרשותהפלסטינית,וביןהיתרתיאוםעםמשרד
הרווחה ברשות –
המשרד שאחראי לטיפול בקטיניםהמעורבים בתופעה הנדונהובהוריהם.
משרד המשפטים –
משרד המשפטים מתאם את המאבק בסחר בבני-
אדם. בשנים האחרונות נבדקה
במשרדהשאלה אם העסקת ילדיםכמקבצינדבותורוכליםהיאעבירה שלעבודת כפייהוסחר בבני-
אדם
– בנושא זה ראו הרחבה להלן.
משרד הכלכלה, האגף לאכיפה פלילית – האגף לאכיפה פלילית במשרד הכלכלה
ממונה על אכיפת חוקי
העבודה, ובהם חוק עבודת הנוער, התשי"ג-
1953
. בדיונים קודמים בוועדה לזכיות הילד ציין נציג משרד
10
הוועדה לזכויות הילד של הכנסת,29
במרס2005
.
11
עו"דליאתיעקובוביץ,מחלקתייעוץוחקיקה,משרדהמשפטים,תשובהעלפנייתמרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,17
ביוני
2015
.
12
שם.טענה זו העלה גם ד"ר יצחק קדמןבדיוןקודםבוועדה לזכויות הילד של הכנסת.
הכנסת
עמוד 5 מתוך
19
מרכז המחקרוהמידע
הכלכלה כי משרדו אינו מטפל בתופעה משום שלאגף יש קושי ממשי להוכיח קיום של
קשר עובד–
מעביד
ביןהקטיניםלבין הקבלנים אוהמסיעים.
הרשויות המקומיות –
הרשויות שתופעה זו קיימת בשטחן מטפלות במקרים בודדים של מקבצי נדבות
ורוכלים קטינים בשיתוף פעולה עם המשטרה. מלבד זאת פעילות הרשויות היא ללא תמיכה או מעורבות
ממשלתית.
1.1
. דיונים בוועדהלזכוי
ותהילדשל הכנסת בנושאמקבצינדבותורוכליםקטינים
הנושאשלמקבצינדבותורוכליםקטיניםבצמתיםעלהבדיוניהוועדהלזכויותהילדשלהכנסתלראשונה
בשנת 2005
. נציגי הגורמים הרלוונטיים דיווחו על קושי לטפל באותם קטינים משום שהם חסרי מעמד
בישראל וחוזרים לשטח הרשות הפלסטינית בסוף כל יום. עוד עלה בדיון כי הניסיונות
לשתף פעולה עם
הרשות הפלסטינית בתחום זה לא צלחו, והדבר מקשה את ההתמודדות עם התופעה ואת הטיפול
בקטינים.במקריםמסוימים,וכפישדווחבדיון,הילדיםהמעורביםבתופעהטופלועל-
ידירשויותהרווחה
ברשות הפלסטינית והוחזרו לבתיהם, אך חזרו לקבץ נדבות בשטח ישראל לאחר תקופה קצרה. בשנת
2011
התקיים בוועדה דיון נוסף, בראשות חבר הכנסת זבולון אורלב, ולהלן עיקרי ההחלטות שהתקבלו
במסגרתו:
1.
הוועדהמביעהדאגהעמוקהמכךשחרףדיוניםקודמיםבכנסתוחרףהתופעהשלמאותילדיםמקבצי
נדברותורוכלים בצמתים באופן שמסכןאותם, רשויות המדינהלאנקטואת כלהאמצעיםהדרושים
כדילמנוע תופעה זו, שהיא כתם מוסרי על החברה הישראלית.
2.
הוועדה דורשתממשרד המשפטיםלהקיםמטהמשותףלמשרדהביטחון,המשרדלביטחוןהפנים,
משרדהכלכלה(משרדהתמ"תדאז),משרדהרווחהוהשירותיםהחברתיים,משרדהחינוך,עיריית
ירושלים ועיריית נצרת, שתפקידו יהיה לגבש דרכי פעולה יעילות להתמודדות עם סוגיית רוכלות
הילדיםבצמתים.ישלעגןמטהמשותףזהבהחלטתממשלה.הוועדהדורשתדיווחבכתבבנושאבעוד
שלושה חודשים.
נציין כי בבדיקה עדכנית שלמרכזהמחקרוהמידע שלהכנסתעםהוועדהלזכויותהילדנמצא כי לא
התקבל בנושא זה דיווח בכתבלוועדה.
3.
הוועדה מבקשת ממשרדי הממשלה לבחון אם החקיקה הקיימת נותנת מענה הולם לצורך במאבק
בתופעה זו, או שדרושים שינויים בחוק. אם אכן דרושים שינויים, הוועדה מבקשת לפעול לקידום
חקיקהשתרחיבאתסמכויותהמדינה,כגוןהחרמתסחורהלמעסיקיילדים,החלטהלהגדירהעסקת
ילדים כסחר בבני-
אדם והכנסת התייחסות לנושא רוכלות לסעיף 216
לחוק העונשין, התשל"ז-
1977
להלן: חוק העונשין.)(
4.
הוועדה קוראתלכל משרדי הממשלהלרענןהנחיות פנימיות שכבר קיימותלטיפול בנושא.
הכנסת
עמוד 6 מתוך
19
מרכז המחקרוהמידע
5.
הוועדהרשמהלפניהאתהודעתנציגתהעובדיםהסוציאלייםלחוקהנוערבמשרדהרווחהוהשירותים
החברתיים כי יובהר לכלל העובדים הסוציאליים לחוק הנוער שמוטלת עליהם החובה לתת מענה
הולם בכלמקרהשילדנמצא בסכנה, גם אם הוא אינו אזרחישראל.
בינואר 2014
התקיים דיון נוסף בנושא,13
ודיון זה התמקד במעקב אחר הקמת הוועדה הבין-
משרדית.
בדיון עלה כי יש חשיבות רבה לעבודה משותפת של הגורמים הרלוונטיים, קרי משטרת ישראל, משרד
הרווחה והשירותים החברתיים, המינהל האזרחי ומשרד המשפטים, בהתייחסות מפורטת לאחריות
המוטלת על כל גוף. כמו
כן עלתה בדיון החשיבות שבתפיסת המסיעים או המעסיקים של אותם ילדים
ובהבאתם לדין.14
נציגי משרד המשפטים מסרו בדיוןזה כיהוועדה הוקמהוקיימה כמה דיונים, אך טרם
גובשה תוכנית פעולה לטיפול בתופעה.15
2. חקיקה בעניין מקבצי נדבות ורוכלים קטינים16
כאמור, כחלק מהחלטת הוועדה לזכויות הילד של הכנסת בשנת 2011
התבקשו משרדי הממשלה לבחון
אם החקיקה הקיימת נותנת מענה הולם לצורך במאבק בתופעה זו או שיש צורך לערוך שינויים בחוק.
להלן יוצגו החוקים הקיימיםהמתייחסים בין היתר לתופעתהקבצנות.
חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-
1960
להלן:(
חוק הנוער), נועד להגן על קטינים הנתונים בסיכון.
החוקקובעכיקטיןאשרנמצא"
משוטט,פושטידאורוכלבניגודלחוקעבודתהנוער,התשי"ג-
1953
,"
17
יוגדר
קטין נזקק
. על-פי החוק, קטין נזקק יקבל סיוע מלשכת סעד של רשות מקומית או מי שנתמנה על-
ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים כשירות סעד. חשוב לציין כי אין התייחסות בחוק הנוער למעמד
האזרחי של הקטין, אולם כאמור, ישראל חתומה על אמנת האו"ם בדבר הבטחת שלומם של ילדים
שבתחום שליטתה ללא קשר למעמדם האזרחי. עוד יצוין כי במקרים שנשקפת בהם סכנה לחיי קטינים
רשאי פקיד הסעד להשתמש באמצע
י חירום על-
פי חוק הנוער. החוק קובע כי במקרים שבהם "פקיד סעד
סבורכיקטיןהואנזקקונשקפתלוסכנהתכופה,אושהואזקוקלטיפולרפואיאואחרשאינוסובלדיחוי,
רשאיהואלנקוטכלהאמצעיםהדרושיםלדעתולמניעתאותהסכנהאולמתןאותוטיפולאףללאהסכמת
האחראי לקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי לו אלא באישור
בית-
המשפט."18
נוסף על כך,
בסעיף 216
א()(2
)
לחוק העונשין,
שעניינו התנהגות פסולה במקום ציבורי, נקבע כי "גורם
לקטין שלא מלאו לו שש-עשרה שנים לפשוט יד או לקבץ נדבות במקום ציבורי, או משדל
או מניע לכך
קטיןכאמור",דינו–
מאסר שישהחודשים.בסעיףזהבחוקאיןהתייחסותלסוגייתהרוכלות.סעיףנוסף
13
הוועדה לזכויותהילד,פרוטוקול מס'44
,
7 בינואר
2014
.
14
שם.
15
דברי עו"ד פרץסגל, מחלקת ייעוץוחקיקה, משרד המשפטים, שם.
16
אנו מודים לעו"ד שמרית שקדמהלשכההמשפטית של הכנסת על הערותיה לפרק זה.
17
בחוקעבודתהנוער,התשי"ג-
1953,קבועיםתנאיההעסקהשלבני-
נוער,ובהםגילההעסקהוהמועדיםוהשעותשבהםמותר
להעסיקנוער.
18
חוק הנוער (טיפול והשגחה),התש"ך-
1960
,סעיף 11
א.)(
הכנסת
עמוד 7 מתוך
19
מרכז המחקרוהמידע
שעשוי להיות רלוונטי לתופעה הנדונה הוא סעיף 361
לחוק העונשין, אשר קובע כי "המשאיר ילד שטרם
מלאו לו שש שנים בלא השגחה ראויה, ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה ממשית
בשלומו או בבריאותו, דינו –
מאסר שלוש שנים; עשה כן ברשלנות, דינו –
מאסר שנה; עשה כן במטרה
לנטוש אתהילד, דינו –
מאסרחמש שנים."
כמו כן,
חוק עבודת הנוער, התשי"ג-
1953
,
19
מתייחס בין היתר לגיל ההעסקה של בני-
נוער; סעיף 2
א)(
לחוק זה קובע כי "לא יועבד ילד שעדיין לא מלאו לו 15
שנה". עוד קובע החוק כי ילד שמלאו לו 14
שנה,
מותר להעבידו בתקופת חופשתלימודים רשמית בתנאי שמדובר בעבודות קלות שאינן מזיקותלבריאותו
ולהתפתחותו.
חוקנוסףאשרנזכרבדיוניםקודמיםבנושאזההוא
חוקאיסורסחרבבני-אדם,התשס"ז-
2006
,
שלגביו
עלתה השאלה (למשל בדיון הוועדה לזכויות הילד בשנת 2011) אם אפשר לראות בילדים
העוסקים
ברוכלות ובקיבוץ נדבות בצמתים קורבנות של עבירת סחר בבני-
אדם והחזקה בתנאי עבדות או עבודת
כפי
יה. על-
פי מאמר שפורסם בכתב העת של האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים,20
החוק האמור הוא
חוקמקיף,ובועבירותפליליותוהסדריםלהגנהעלהקורבנותהמעורביםבעבירה.ביןהסדריםאלו:חובת
פיצויעל-ידיבית-המשפט,סיועמשפטיחינםוזכויותלקבלמידע.על-פיהמאמר,החוקמתייחסביןהיתר
לשלושעבירותמרכזיותשעשויותלהיותרלוונטיותלהעסקתמקבצינדבותורוכליםקטינים:עבירתסחר
בבני-
אדם,עבירתעבדותועבירתעבודתכפייה.להלןיוצגוהסבריםלכלעבירהבנפרדותפורטהרלוונטיות
שלהלתופעה, לפיהמאמר האמור:
-
עבירת סחר בבני-אדם –
סעיף 377
א
לחוק העונשין קובע שהעונש המקסימלי לסוחר בבני-
אדם הוא
16
שנות מאסר, ואם הקורבן קטין –
עונשו המקסימלי הוא 20
שנות מאסר. סעיף זה בחוק מתייחס
בין היתר להבאת אדם לידי עבדות ולהבאת אדם לידי עבודת כפייה.21
במאמר שהוזכר לעיל צוין כי
"ייתכנו מקרים שבהם ניתן יהיה להחיל את סעיף 377
א על תופעה זו" –
כלומר על תופעת "ילדי
הצמתים."עודצויןכיהעברתקטיןלידימישמעסיקו"
עשויהלהתפרשכעשייתעסקהבאדםלמטרת
הבאתולידיעבדותאולידיעבודתכפייה,אוהעמדתובסכנהלהיותמנוצללעבדותאולעבודתכפייה,"
ולכן במקרים מסוימים יהיה אפשר להחיל את סעיף 377
א בהתמודדות עם תופעת מקבצי נדבות
ורוכלים קטינים בצמתים. מן המאמר עולה עוד כי מעורבות הוריהם של הקטינים בחלק מהמקרים
אינהשוללתאתהתקיימותהעבירה,ולכןאיןצורךלהוכיחכיהועברהתמורהלמישמעורביםבעסקה
(קרי ההורים). חשוב לציין כי על-
פי הוראת הסעיף האמור, הסכמת הקטין אינה רלוונטית לגיבוש
יסודות העבירה, וגם אין צורך להוכיח שננקטו כלפיו אמצעים פסולים כגון אלימות או איומים.22
19
חוקעבודת הנוער, התשי"ג-
1953
.
20
עו"דד"רמירבשמואלי,"אוליברטוויסטבגבעה-הצרפתית:'ילדיהצמתים'וחוקאיסורסחרבבני-
אדם,"עתסיוע:ביטאון
האגף לסיוע משפטי2
קיץתשע"ב.)(
21
חוק העונשין, התשל"ז-
1977
,סעיף377
א(3)ו-(4
.)
22
במאמר האמור נשאלת שאלה נוספת, אם ראוי להוסיף מטרת "קבצנות" למטרות הסחר המנויות בסעיף 733
א. המחברת
מציינת כי במדינות רבות בעולם מוכרת התופעה של "קבצנות כפויה" של ילדים או של סחר בילדים למטרות קבצנות.
במדינות
מסוימותסחרלמטרותקבצנותנכללבמפורשבחוקהסחרבבני-
אדם.עודצויןכידיוןבשאלהזובהקשרשלהחוק
הישראלי מחייב בחינה עובדתית של היקף התופעה, היות שאין די נתונים עליה. מתוך: עו"ד ד"ר מירב שמואלי, "אוליבר
טוויסט בגבעה-הצרפתית: 'ילדי הצמתים' וחוק איסור סחר ב
בני-
אדם,"
עת סיוע: ביטאון האגף לסיוע משפטי 2
(קיץ
תשע"ב.)
הכנסת
עמוד 8 מתוך
19
מרכז המחקרוהמידע
נקודה חשובה נוספת היא שאדם שמוגדר על-
ידי המדינה קורבן סחר זוכה בישראל להגנה נרחבת,
ללא תלות במעמדו האזרחי. כמו כן, העובדה שאותם ילדים נכנסו לשטחה של ישראל באופן בלתי
חוקי אינה רלוונטית לצורך הכרה בהם כקורבנות סחר בבני-
אדם. עוד צוין במאמר כי ההגנה על
הקטיניםעל-
ידי מוסדותהמדינה אינה מותנית בשיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוקבישראל.
-
עבירת החזקה בתנאי עבדות –
סעיף 375א לחוק
העונשין קובע כי "המחזיק אדם בתנאי עבדות
לצורכיעבודהאושירותים לרבותשירותימין",עונשוהמקסימלי16
שנה,ו-
20
שנהאםהקורבןהוא
קטין. על-
פי המאמר האמור, החוק הישראלי תופס "עבדות" כשליטה ממשית או שלילת חירותו של
האדם, קרי התייחסות לאדם כאל קניין, ולכן אין
צורך להוכיח קנייה או מכירה של אדם. במאמר
נטען כי "במקרים קיצוניים ניתן יהיה להחיל את סעיף העבדות על מי שמעסיק ילדים בקבצנות או
ברוכלות, בנסיבות שבהן אפשרלהוכיח שליטה ממשית עלהילד או שלילת חירותו, לצורכיעבודה או
שירותים". יצוין כי הסעיף האמור בחוק מחייב
בין היתר שההחזקה בתנאי עבדות תהיה למטרת
"עבודהאושירותים".המאמרקובע כי"ניתןלראותבקבצנות,רוכלותוניקוישמשותמכוניות,כאשר
התמורה עוברת לידי 'המפעיל', סוג של 'עבודה או שירותים."'23
יצוין כי בעבירה זו אין צורך להוכיח
שננקטונגד הקורבן אמצעים אלימים כגון אלימות או איומים.
-
עבירת עבודת כפייה –
סעיף 376
לחוק העונשין קובע כי "הכופה שלא כדין אדם לעבוד, תוך שימוש
בכוח או באמצעי לחץ אחר או תוך איום באחד מאלה, או בהסכמה שהושגה בתרמית, והכול בין
בתמורה ובין שלא בתמורה", עונשו מאסר שבע שנים. עבירה זו מתייחסת לכפיית עבודה באמצעים
פסוליםכגוןשימושבכוח,איומיםואמצעילחץאחרים.על-
פיהניתוחשלמחברתהמאמרבנושאזה,
"ייתכן כי ניתןלראות בקיבוץנדבות וברוכלות עבור אדםאחר, שאליויש להעביר את הכסף, סוג של
עבודהלצורךהסעיף."24כמוכןנכתבבמאמרכי"יהיומקריםשבהםניתןיהיהלראותהעסקתילדים
בקבצנותוברוכלות כעבודת כפייה", מתוקףהעובדה שהמעורבים בתופעה זו הם קטינים.
לסיכום,לפיטענתהשלמחברתהמאמר,במקריםמסוימיםיהיהאפשרלהגדירילדיםהמעורביםבתופעה
הנדונה קורבנות סחר בבני-אדם, עבדות או עבודת כפייה. יצוין כי מי ש
הוגדר קורבן סחר בבני-
אדם,
עבדותאועבודתכפייהבישראלזכאילהיכנסלמקלטלקורבנותסחרבבני–
אדם,שניתןלשוהיםבוטיפול
רפואיוטיפולנפשיומועברותבותוכניותשיקום.נוסףעלכך,קורבנותכאמורשאינםאזרחיישראלזכאים
לקבל סיוע משפטי מטעם המדינה ללא צורך בהוכחת זכאות כלכלית,25
ואשרות למטרת שיקום מטעם
משרד הפנים.26
על-פי המאמר, ההכרה בילדים העוסקים ברוכלות ובקיבוץ נדבות כקורבנות של סחר בבני-
אדם, עבדות
או עבודת כפייה והטיפול בהם על-
פי המתחייב מהגדרה זו יחייבו היערכות מיוחדת, לרבות הכנת מקלט
23
עו"דד"רמירבשמואלי,"אוליברטוויסטבגבעה-הצרפתית:'ילדיהצמתים'וחוקאיסורסחרבבני-
אדם,"עתסיוע:ביטאון
האגף לסיוע משפטי2
קיץתשע"ב.)(
24
-
Anti,קי
על-
פיהדוחשלארגון International slavery
בוץ נדבות בכפייה על-ידיילדים מתאיםלהגדרותהבין-
לאומיות של
עבודת כפייה.עוד צוין בדוחזה כי ארגון העבודההעולמי (ILO)
מכירבקבצנות בכפייהכ"עבודתכפייה".ראו שם.
25
חוק הסיוע המשפטי, התשל"ז-
1977
.
26
משרד הפנים, נוהל הטיפולבמתן מעמד לנפגעי עבדות וסחר
בבני-אדם לעבדותועבודתכפייה מס', 6.3.0008
.
הכנסת
עמוד 9 מתוך
19
מרכז המחקרוהמידע
לקורבנותסחרבבני-אדםושיתוףגורמיאכיפה,רווחהוסיוענוספים.הקושיהעיקרישעלוללעלותבטיפול
באותם קטינים, כפי שצוין במאמר, הוא חוסר הנכונות של הילדים לשתף פעולה עם רשויות האכיפה
והטיפול בישראל. כאמור, על-פי רוב קטינים אלה נשלחים על-
ידי הוריהם, וסביר להניח שהם לא יעידו
נגדם. אולם על אף הקושי, המחברת רואה "חשיבות רבה בקביעה העקרונית כי ניתן להחיל על המקרים
אתחוק איסור סחר בבני-
אדם [ועבירת] עבדות ועבודת כפייה [בחוק העונשין."]27
3. הוועדה הבין-משרדיתלטיפול בתופעת הקבצנותוהרוכלות של קטינים
כאמור,בדיוןהוועדהלזכויותהילדשלהכנסתבשנת2011
הוחלטעלהקמתועדהבין-
משרדיתבאחריות
משרדהמשפטים, שמטרתה יצירת שיתוף פעולה ביןהגופיםהממוניםעלהטיפול בתופעה. הוועדה הבין-
משרדיתשהוקמהקיימהארבעהדיוניםבהשתתפותנציגימשרדהרווחהוהשירותיםהחברתיים,המשרד
לביטחון הפנים, משטרתישראל, משרד הביטחון, משרד הכלכלה, משרד החינוך, המינהל האזרחי באזור
יהודה ושומרון והייעוץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון. כמו כן השתתפו בחלק מהדיונים נציגי היחידה
לקידום נוער –
מזרח בעיריית ירושלים, עובדים סוציאליים בעירייה ועובדים סוציאליים מאגף הרווחה
בעירייתנצרת. יצ
וין כי לא השתתפו בדיונים אלהארגוניםחוץ-
ממשלתיים.
בדיוני הוועדה הוחלט לקיים פיילוט משותף למשטרה ולמשרד הרווחה והשירותים החברתיים
להתמודדותעםהתופעה,בשילובגורמיםרלוונטיים.בתשובתמשרדהרווחהוהשירותיםהחברתייםצוין
כי הפיילוט טרם בוצע, אך לא צוינו הסיבות לכך, וכן צוין כי עד כה לא נקבעו נהלים חדשים ברשויות
ובגופיםהמעורבים בנושא.
3.1
. קשייםשעלו בדיוני הוועדה הבין-משרדית
בתשובת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים על פנייתנו צוין כי בדיוני הוועדה הבין-
משרדית עלה
שיש כמה קשיים בטיפול בתופעת הקבצנותוהרוכלות
על-
ידי קטינים, כמפורט להלן:28
א.
מניעת הכניסה לישראל – הוועדה הבין-
משרדית בדקה את הנהלים הקיימים לעניין בדיקת קטינים
במעברי הכניסה לסוגיהם. צוין שיש חשיבות בהפעלת המעברים כסדרם, במיוחד בשעות העומס,
באופן שלא יקשה את הכניסה של אוכלוסייה פלסטינית לשטח ישראל. בדיקה פרטנית של כל ילד
ותשאולשלו–
שעשוייםלסייעבמניעתכניסהלישראללמטרותרוכלותוקיבוץנדבות–
יוצריםקושי
בהקשר זה. מעבר לכך, כאמור,חלק מהילדיםנכנסים לשטחישראל דרך המעברים, ואחרים נכנסים
אליה בדרכים עוקפות.
ב.
אכיפה באמצעות דיני עבודת נוער – בדיונים קודמים בוועדה לזכויות הילד של הכנסת עלה הנושא
של אכיפת החוק על קבלנים ומעסיקים באמצעות דיני עבודת הנוער. כאמור, חוק עבודת הנוער,
27
עו"דד"רמירבשמואלי,"אוליברטוויסטבגבעה-הצרפתית:'ילדיהצמתים'וחוקאיסורסחרבבני-
אדם,"עתסיוע:ביטאון
האגף לסיוע משפטי2
קיץתשע"ב.)(
28
עו"ד ליאתיעקובוביץ, מחלקתייעוץוחקיקה,משרדהמשפטים, 17
ביוני2015
.
הכנסת
עמוד
10
מתוך
19
מרכז המחקרוהמידע
התשי"ג-
1953
,קובעכילאיועבדילדשעדייןלאמלאולו15
שנה,29
וישבחוקהתייחסותגםלעבודות
אסורות שהעסקה בהן עלולה לפגוע בבריאות ילדים, בשלומם ובהתפתחותם הגופנית.30
בתשובת
משרד המשפטים בנושא זה צוין כי חוק עבודת הנוער אינו הכלי המתאים לטיפול בתופעה זו, שכן
פעולתו היא רק נגד מעסיק שהוא תושב ישראל, וזה איננו בהכרח המצב במקרים אלו. עוד צוין
בתשובה כי בהקשר הנדוןישקושי להוכיח יחסי עובד–מעביד ביןהקטין לביןהקבלן.
ג.
טיפול רשויות הרווחה –
מדיניות רשויות הרווחה בעניין הטיפול בקטינים מהרשות הפלסטינית היא
להחזיר אותם להוריהם ולא לנתק אותם ממשפחתם. בתשובת משרד המשפטים בנושא זה צוין כי
"רק תיאום עם הרשות לגבי החזרה בטוחה של הילד למשפחה, לצד עבודה אפקטיבית בתחומי
הרווחה והחינוך עם הילד ומשפחתו על-
ידי רשויות הרווחה ברשות הפלסטינית, עשויים למנוע כי
התופעהתישנהוהילדישובלישראללקבץנדבותאולעסוקברוכלות".כפישנמסרממשרדהמשפטים,
תיאום זהעדיין כרוך בקשיים.
ד.
הטיפולהמשטרתיוהאכיפההפלילית–
הילדיםשמגיעיםלשטחהשלישראלמשטחייהודהושומרון
אינם מצוידים במסמכים מזהים, ומסרבים למסור לשוטרים את שמם, את שמות הוריהם וכל מידע
על הקבלנים שהסיעו אותם לצמתים. עובדה זו מקשה כמובן בגביית ראיות, בהגשת כתבי אישום
ובניהול ההליך בבית-המשפט. נוסף על כך קשה למצות את
הדין עם ההורים ששלחו את ילדיהם
לישראל היות שהם אינם אזרחיםישראלים.
4.
התמודדות המשרדיםהרלוונטיים עם התופעה
4.1
. משטרתישראל
בתשובת המשרד לביטחון הפנים על פנייתנו צוין כי התופעה של מקבצי נדבות ורוכלים קטינים מוכרת
לשוטרים, במיוחד בתחנות העובדות עם הרשויות שבהן היא רווחת. על-
פי תשובת המשרד, אין נהלים
ספציפיים לטיפול בקטינים הפועלים כמקבצי נדבות ורוכלים בצמתים, ועם זאת יש למשטרה נהלים
מנחיםלטיפולב"קטיןנזקק"כהגדרתובחוקהנוער.נהליםאלהקובעיםכיקטיןשמתחתלגילהאחריות
הפלילית הנמצא מקבץ נדבות או עוסק ברוכלות
מופנה לעובד סוציאלי כדי שיבחן את המשך הטיפול בו.
עוד צוין בתשובת המשטרה כי הבעיה ביישום הנוהל הזה היא שקטינים אלה הם תושבי הרשות
הפלסטינית,ולכן רשויותהרווחהמתקשותלטפל בהם וקשהלהעמידלדין אתהגורמים השולחים אותם
לצמתים. לאחר שקטינים אלה מועברים לטיפול גורמי הרווחה, הם מוחזרים לשטחי הרשות
הפלסטינית.31
על קטין אשר מלאו לו 12
שנים ונתפס בביצוע עבירה פלילית, לרבות עבירה של קיבוץ
נדבות, המשטרה מודיעה לשירות המבחן לנוער.32
29
חוקעבודת הנוער, התשי"ג-
1953
,סעיף2
א.)(
30
שם,סעיף 2
א(6
.)
31
עו"ד דפנה רומן, רפ"ק ק' ייעוץ וחקיקה, מחלקת נוער, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים, תשובה על פניית מרכז
המחקרוהמידע שלהכנסת,30
ביוני2015
.
32
שם.
הכנסת
עמוד
11
מתוך
19
מרכז המחקרוהמידע
יצוין כי לפי חוק העונשין, בסעיףהמתייחסלהתנהגות פסולה במקום ציבורי,"גורם לקטין שלא מלאו לו
שש-
עשרה שנים לפשוט יד או לקבץ נדבות במקום ציבורי, או משדל או מניע לכך קטין כאמור,"33
דינו
שישה חודשי מאסר. נוסף על כך, סעיף 216
א()(3
) לחוק קובע כי אדם ה"מתהלך כפושט יד או כמקבץ
נדבות, או משתדל להשיג תרומות מכל מין שהוא", דינו שישה חודשי מאסר. במשטרה נפתחים תיקים
לקטיניםהמקבציםנדבות על-
פי סעיף זה בחוק.
מנתוניםשהתקבלוממשטרתישראלעלהתופעההנדונהעולהכיבשנים2013
–
2015
נפתחו13
תיקיםנגד
קטינים
בגיןעבירת קיבוץ נדבות.11
מהם נפתחו במחוזירושלים,ושישה מאלההיו בגין פעילות קטינים
בירושלים עצמה. תיק אחד נפתח במחוז החוף, ותיק אחד במחוז הדרום. אשר לתיקים שנפתחו ל
בגירים
בעבירתשידולקטיןשלאמלאולו16
שניםלפשוטידאולקבץנדבות,בשנים2012
–
2015
נפתחו12
תיקים
כאלה,שישהמהםנגדישראלים(כוללתושבימזרחירושלים)וחמישהמהםנגדתושביהרשותהפלסטינית
(בתיקאחדנוסףלאידועהמעמדהאזרחישלהחשוד).מתשובתמשטרתישראלעלפנייתנועולהכיבארבע
השנים האחרונות לא הייתה הכרעה שיפוטית בתיקים אלו.34
4.1.1
. קשיים בהתמו
דדות המשטרה עם מקבצינדבותורוכלים קטינים
כאמור, הקושי העיקרי בהתמודדות עם התופעה של מקבצי נדבות ורוכלים קטינים הוא היותם תושבי
הרשות הפלסטינית, בעיקר משום שהדבר מקשה אתהמשךהטיפול בהם על-
ידי רשויותהרווחה. יתרעל
כן,לפיתשובתהמשרדלביטחוןהפניםעלפנייתנו,המפגששלשוטריםעםהקטיניםמעלהקשייםנוספים,
כמפורט להלן:
לעתים הקטינים בורחים כאשר ניידת משטרה מגיעה לצומת שבו הם עוסקים ברוכלות או
בקבצנות, תוך סיכון חייהם וחייאחרים.
הקטינים אינם משתפים פעולה עם חוקרי המשטרה, והמשטרה מתקשה לקבל מידע מפליל על
המבוגר שמסיע/ מעסיק אותם.
גם במקרים שבהם הקטינים מוסרים עדות מפלילה נגד הגורם ששלח אותם לקבץ נדבות או
לעסוק ברוכלות, אין אפשרות להביאו למתן עדות בבית-
המשפט משום שמדובר בתושב הרשות
הפלסטינית.
אשר לטיפול השוטרים בקטינים בצמתים, ובפרט השוטרים בתחנות המתמודדות עם התופעה, צוין
בתשובת המשרד כי ככלל, כשקטין דובר ערבית מובא לתחנת המשטרה הטיפול בו נעשה על-
ידי שוטר
דובר ערבית. עוד צוין כי אין הכשרה מיוחדת לשוטרים המטפלים בקטינים העוסקים בקבצנות ורוכלות,
אולם בתדרוך קבוצות סיור היוצאות למשמרת במקומות שבהם השוטרים מתמודדים עם התופעה ניתן
דגשעלהאופן שבו ישלנהוג בקטינים:הפנייתם לעובד סוציאלי או החזרתםלשטחי הרשות הפלסטינית.
33
חוק העונשין, התשל"ז-
1977
,סעיף16
2
א()(2
.)
34
גליונה,המשרד לביטחון הפנים, תשובה על פניית מרכזהמחקר והמידע של הכנסת,21
ביולי2015
.
הכנסת
עמוד
12
מתוך
19
מרכז המחקרוהמידע
כאמור, בוועדה הבין-
משרדית לטיפול בתופעה השתתפו נציגים מהמשטרה. מהמשטרה נמסר כי לא
הוחלטבדיוניםעלנהליםחדשיםלטיפולבאותםקטינים,אולםבתשובתהמשטרההודגשהצורךבשיתוף
פעולהביןהמשטרהוביןמשרדהרווחהוהשירותיםהחברתיים.נציגיהמשטרההבהירובדיוניהוועדהכי
הטיפול העיקרי בקטינים אלה צריך להינתן על-ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים, וכי המשטרה
מוכנהלשמשגורםמסייע.אשרלקושילהפלילולתפוסמבוגריםשמסיעיםאומעסיקיםקטיניםאלהצוין
כי המשטרה מנסה לבחון דרכי פעולה במישור הפלילי נגדם. עוד צוין בתשובת המשטרה כי הפיילוט
שבדיוני הוועדההוחלט לקיים טרםיצאלפועל.
4.2
.
משרד הרווחה והשירותים
החברתיים
כאמור,חוקהנוערנועדלהגןעלקטיניםבסיכוןולסייע להםבאמצעותלשכתסעדאו רשותמקומית. אם
נמצא שנשקפת סכנה לחיי קטין, פקידהסעד רשאילהשתמש בצו חירום –
נוהל התערבות במצבי חירום.
בדיוני הוועדה לזכויות הילד של הכנסת בשנת 2011
צוין כי בכמה מקרים השתמשו פקידי הסעד בצווי
חירום כדי לסייע לקטינים בצמתים שנזקקו לטיפול רפואי.35
בתשובה עדכנית של משרד הרווחה
והשירותים החברתיים צוין כי בשנה האחרונה דווח על מקרה אחד בלבד שהופעל בו צו חירום. עוד צוין
בתשובת משרד הרווחה כי הטיפול בילדים השוהים בצמתים הוא בעיקר של
משטרת ישראל, ללא
מעורבות עובדים סוציאליים, שכן המשטרה מסיעה את הילדים למעברי הגבול ומעבירה אותם לידי
המשטרה הפלסטינית. עוד צוין כי בנצרת היו עשרה מקרים כאלה בשנה האחרונה.36
בתשובת משרד הרווחה והשירותים החברתיים על פנייתנו צוין שהמשרד היה שותף לדיונים קודמים
בוועדה הבין-
משרדית לטיפול בתופעה. עוד צוין כי הוסכם על תוכנית פיילוט בתיאום עם כל הגורמים
המעורביםבנושא.על-
פימשרדהרווחהוהשירותיםהחברתיים,התוכניתהאמורהמבוססתעלהתערבות
במשפחהאחריהחזרתהילדלשטחהרשותהפלסטינית,אולםכפישצויןבתשובתהמשרד,"יכולתהיישום
הייתה בעייתית, מאחר שהרשות הפלסטינית סירבה לשתף פעולה והתוכנית לא הבשילה כדי הצלחה."37
עודצויןבתשובהכילפניכחודשניסוגורמיהמקצועבמשרדלטפלבילדשנמצאחבולבאום-
אלפחם;הילד
הופנהבאמצעותהמתאמתבמינהלהאזרחילביתיתומיםבבית-לחם,המופעלעל-ידיעמותהבין-
לאומית,
אולם שירותי הרווחה ברשות הפלסטינית לא הסכימו לקבל עליהם את המשך הטיפול בו.38
4.3
.
המינהל האזרחי
כאמור, המינהל האזרחי הוא הגורם המקשר בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינית, בין היתר בכל
הקשור לתיאום פעילות עם משרד הרווחה ברשות. הנושא של ר
ווחת הילדים הפלסטינים טופל על-
ידי
35
הוועדה לזכויותהילד,פרוטוקול מס'133
דברי נציגתעיריית נצרת,,5
ביולי2011
.
36
חוהלוי,עו"סראשיתלחוקהנוער,משרדהרווחהוהשירותיםהחברתיים,תשובהעלפנייתמרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,
19
ביולי2015
.
37
עו"סענתשגב,מרכזהקשרכנסת–
ממשלה,משרדהרווחהוהשירותיםהחברתיים,אגףבכירלמחקר,תכנוןוהכשרה,תשובה
על פניית מרכז המחקרוהמידע שלהכנסת,8
ביולי2015
.
38
עו"סענתשגב,מרכזהקשרכנסת–ממשלה,משרדהרווחהוהשירותיםהחברתיים,אגףבכירלמחקר,תכנוןוהכשרה,תשובה
על פניית מרכז המחקרוהמידע שלהכנסת,8
ביולי2015
.
הכנסת
עמוד
13
מתוך
19
מרכז המחקרוהמידע
מתאמתהרווחהבמינהלהאזרחיעדהחתימהעלהסכםהבינייםעםהפלסטיניםבאמצעשנותה-
90
,אולם
לאחר החתימהעל הסכם זההועברוהסמכויותהאזרחיותהאלה לרשות הפלסטינית.
בתשובת המינהל האזרחי על פנייתנו צוין כי תופעת הילדים העוסקים ברוכלות ובקיבוץ נדבות בשטח
מדינת ישראל היא מורכבת, ולמרות ניסיונות של גורמים רבים לטפל בה, היא טרם מוגרה. לפי תשובת
המינהל, רוב הקטינים תושבי הרשות המעורבים בתופעה זו מגיעים לשטח ישראל באמצעות קבלנים
פלסטינים או ישראלים המנצלים אותם ואחראים להפעלתם. ילדים אלה אינם נושאים כל מסמך מזהה,
והדברמקשהעודיותראתהטיפולבהםואתההתמודדותעםהתופעה.המינהלהאזרחיהיהשותףלדיוני
הוועדההבין-
משרדיתהאמורה,ונמסרכיבדיוניםהוחלטעליישוםפיילוט,אךהוא טרםיצאלפועל,כפי
שצוין בתשובת שאר המשרדים.39
למרותהקשייםשצוינו,מתשובתהמינהלהאזרחיעלפנייתנועולהכיבמקריםמסוימיםמתאמתהרווחה
במינהל האזרחי נותנת טיפול נקודתי בסוגיה זו, לפי הצורך, אשר כולל קבלת הילדים בנקודות המעבר
מידי רשויות הרווחה הישראליות, ובחלק מהמקרים מידי המשטרה, והעברתם לידי רשויות הרווחה
הפלסטיניות בתיאום עם המשטרה הפלסטינית. אשר לשיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית צוין
בתשובת המינהל האזרחי כי "משרד הרווחה הפלסטיני אינו נוהג לשתף פעולה עמנו, לרוב, דבר הגורם
קשיים פרקטיים במתן סיוע לאותם ילדים ומתבטא בכך שלא אחת נתפסים אותם ילדים שוב בשטח
מדינת ישראל על-
ידי רשויות הרווחה."40
5. שיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית
כאמור, בדרך כלל מקבצי נדבות ורוכלים קטינים מגיעים לשטח ישראל מהרשות הפלסטינית. בדיון
הוועדה לזכויות הילד של הכנסת בשנת 2011
הודגשה החשיבות של שיתוף פעולה עם רשויות הרווחה
ברשות הפלסטינית בטיפול בקטינים העוסקים בקבצנות וברוכלות בעת החזרתם לשטח הרשות. משרד
הרווחה השיב בעבר כי כדי לטפל בתופעה נעשו ניסיונות לשתף פעולה עם משרד הרווחה ברשות
הפלסטינית. בדיון האמור צוין כי ניסיונות אלה לא צלחו. חשוב לציין בנושא זה כי חוק זכויות הילד
ברשות הפלסטינית מתייחס בשני סעיפים לאיסור "ניצול מיני, כלכלי, פשע מאורגן
וקבצנות."
41
נוסף על
כך, חוק העבודה ברשות הפלסטינית אוסר העסקת ילדים מתחת לגיל 15
, ומתיר העסקת בני 15
–
17
בתנאים מסוימים. בדוח שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלסטינית בשנת 2015
,
שכותרתו "מציאות זכויות הילד הפלסטיני, 2014
", ועסק בין היתר בהעסקת ילדים פלסטינים, נקבע כי
יש לשים לב לנושאהחשוב של קבצנות ילדים, ולאלהזניח אותו, שכן אין נתוני אמת על היקפו.42
יצוין כי
לא ידוע לנו באיזו מידה נאכפים ברשות הפלסטינית החוק לזכויות הילד וחוק העבודה שנזכרו לעיל.43
39
מלי מאירי, עוזרת למתאם פעולות הממשלה בשטחים, משרד הביטחון, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת,
16
ביולי2015
.
40
שם.
41
החוק לזכויות הילדברשות הפלסטינית, סעיף44
(5
) וסעיף47
.
42
,الفلسطيني الطفل حقوق واقع الفلسطيني لإلحصاء المركزي الجهاز
2014
2015 ابريل ,
.
43
,
מדוח שפרסם ארגון Watch Rights Human
שכותרתו
בשלים לניצול: עבודת ילדים פלסטינים בהתנחלויות חקלאיות
ישראליות בגדה המערבית, עולה כי החוק ברשות הפלסטינית אוסר העסקת ילדים מתחת לגיל 15
והעסקת ילדים בני
15
–
18
בעבודות הכרוכות בסיכון. מהדוח עולה כי אין לרשות הפלסטינית יכולת לאכוף את החוקים ברוב היישובים
הכנסת
עמוד
14
מתוך
19
מרכז המחקרוהמידע
בשנת 2012
הוסיפה הרשות הפלסטינית תיקון לחוק העבודה בסעיף בדבר עבודת נוער וילדים, שעניינו
הטלת קנסות בסך כ-
2,800
דולר על אדם שמפר את החוק, מעסיק ילדים וחושף אותם לתנאי עבודה
שמסכנים אותם.44
יצויןכיאיגודהעבודההבין-
לאומי(ILO)
מפעילמשנת2006
פרויקטבשטחהרשותהפלס
טינית45
שעניינו
מניעת
עבודת ילדים, המתקיים בשיתוף הממשלה, העובדים, המעסיקים והחברה האזרחית.
מטרת
הפרויקט הזה היא להגביר את המודעות בחברה הפלסטינית לעבודת ילדים ולהשפעתה השלילית על
החברה בכלל ועל ילדים בפרט. נוסף על כך, איגוד העבודה הבין-
לאומי מסייע באמצעות הפרויקט הזה
למשרד העבודה, לאיגודים ולמעסיקים ברשות לטפל ביעילות בנושא של העסקת ילדים ונוער בשטח
הרשות, וכמו כן הוא מסייע לרשות לקדם מדיניות וחוקים התורמים למאבק בעבודת ילדים.46
כאמור, הן בדיונים קודמים והן בתשובות העדכניות של משרד הרווחה והשירותים החברתיים,
של
משטרת ישראל ושל המינהל האזרחי צוין שיש קושי רב בטיפול בקטינים העוסקים ברוכלות ובקיבוץ
נדבות, בשל היעדר שיתוףפעולהעם רשויותהרווחה ברשותהפלסטינית.
נציין כימרכזהמחקר והמידע שלהכנסתפנהלנציגות סוכנותהאו"םיוניסף ברשותהפלסטינית בבקשת
מידע כדי ללמוד על פעולות שארגון זה עושה לטיפול בתופעה, ובשאלה אם יש שיתוף פעולה בין יוניסף
ברשות הפלסטינית ובין גורמי הרווחה ברשות, אולם פנייה זו לא נענתה. מהקרן הישראלית למען יוניסף
נמסר כי התופעה של מקבצי נדבות בצמתים מוכרת להם, אולם שני סניפי הארגון, ברשות הפלסטינית
ובישראל, אינם משתפים פעולה זה עם זה, וכל אחד מהם פועל רק בגבולות שטחו.47
הפלסטיניים,וכי"בקומץמקריםעצרורשויותפלסטיניותקבלניעובדיםפלסטיניםכשאלהעברובשטחיםשבתחוםשיפוטה
שלהרשותהפלסטינית,והעמידואותםלדיןבאשמתהעסקתילדיםבעבודהבהתנחלויותוהפרותנוספותשלדיניהעבודה."
44
שם.
45 International labour organization, Roadmap for Achieving the Elimination of the Worst Forms of Child
Labour by2016, Accessed 4th ofAugust 2015.
46 International Labour Organization, Enhanced Knowledge and Capacity of Tripartite Partners to address the
Worst Forms ofChild Labour in the occupied Palestinian territory, Accessed 4th ofAugust2015.
47
רועימלמד, סמנכ"ל הקרןהישראליתלמען יוניסף, שיחת טלפון,29
ביולי2015
.
הכנסת
עמוד
15
מתוך
19
מרכז המחקרוהמידע
6.
טיפול הרשויות המקומיות בתופעה
כאמור, חלק מהרשויות המקומיות, ובדרך כלל רשויות מקומיות ערביות, מתמודדות עם התופעה של
ילדיםמקבצינדבותורוכליםבצמתיםבכניסהלשטחן.כפישצויןלעיל,מאחרשעל-
פירובהקטיניםאינם
אזרחי ישראל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים והמשטרה מתקשים לטפל בהם. אשר לטיפול
הרשויות, אגף הרווחה והיחידה לקידום נוער בעיריית ירושלים מפעילים תוכנית לטיפול בילדים מקבצי
נדבות ורוכלים השוהים בשטח עיריית ירושלים. לא ידוע על תוכנית דומה ברשויות אחרות, אולם כפי
שיוצג בהמשך,חלק מהרשויותשמתמודדותעם תופעה זו בשטחן מטפלות מפעםלפעםבמקרים בודדים,
טיפול שעיקרו החזרת הילדיםלשטח הרשות.
כאמור,מהתשובותשקיבלנוממנהליאגפיהרווחהוהשירותיםהחברתייםעולהכיתופעהזואכןקיימת,
בעיקר ברשויות המקומיות הערביות בצפון ובאזור "המשולש". מן התשובות עולה כי מתקיים שיתוף
הפעולה בין הרשויות ובין המשטרה
בתחום זה, אך הדבר אינו מביא לצמצום התופעה, וכי על-
פי רוב
המשטרה לוקחת אתהקטיניםומסיעה אותם דרך המעבריםלשטח הרשות הפלסטינית. כדי ללמוד יותר
עלהתמודדותהרשויותעם התופעהפנה מרכזהמחקר והמידע של הכנסת פנייה נפרדת (נוסף עלהשאלון
שהופץ לרשויות המקומיות)
לעיריית ירושלים, לעיריית נצרת ולעיריית אום-
אלפחם. להלן פירוט דרכי
ההתמודדות של הרשויות האלה עם הסוגיה ועם הקשיים שבהם הן נתקלות בנושא זה, על-
פי
תשובותיהן.48
6.1
. עירייתירושלים
הטיפול במקבצי נדבות וברוכלים קטינים בצמתים בירושלים ובעיר העתיקה הוא באחריות החטיבה
לקידום נוער וצעירים במזרח ירושלים. העירייה פועלת בשיתוף פעולה עם לשכות הרווחה בעירייה, עם
שירות המבחן לנוער ועם משטרת ישראל. על-
פי היחידה לקידום נוער במזרח ירושלים, מקבצי נדבות
ורוכלים קטינים מגיעים על-
פי רוב מהרשות הפלסטינית, אך חלקם תושבי מזרח ירושלים. לפי הערכת
החטיבהלקידום נוער וצעירים, כ-
70%
מכללהילדים המעורבים בתופעה זו מגיעים מהרשות, ו-
30%
הם
תושבי מזרח העיר. עוד יצוין כי לפי תשובת עיריית ירושלים, חלק מהילדים אינם חוזרים לבתיהם בסוף
היום אלאישניםבסמטאות העיר העתיקה.
בשנת 2006
יזמה היחידה לקידום
נוער וצעירים במזרח ירושלים פרויקט למאבק בתופעה על-
ידי מתן
הזדמנות לקטינים העוסקים ברוכלות ובקיבוץ נדבות לרכוש מקצוע או לחזור אל ספסל הלימודים.
במסגרת פרויקט זה אותרו ילדים בצמתים ובעיר העתיקה והוצעו להם מזון ומשקה, וכך נוצר קשר של
אמון עמם. מהחטיבה לקידום נוער וצעירים בעיריית ירושלים נמסר כי כיום היא פותחת את משרדיה
במזרח ירושלים (שנמצאים בשכונת ואדי-
ג'וז) לילדים בכל שעה, ומאפשרת להם לשהות במקום ללא
תנאים. בזמן שהם שוהים במשרדי החטיבה מוצעות להם פעילויות, ובהן חוגים וסיוע בלימודים, כדי
לעודדאותםלחזורללימודיםסדירים.חלקמהילדיםמגיעיםלמשרדיהחטיבהבסיועמתנדביםהיוצאים
לאזורים שבהם הם שוהים ומזמינים אותם להגיע למועדונית, וחלק מהם מגיעים למקום בעצמם. יצוין
48
נוסףעלהפניותשנשלחולרשויותהמקומיותהמתמודדותעםהתופעהפנהמרכזהמחקרוהמידעשלהכנסתלארגון"בטרם"
לבטיחותילדיםולעמותתעל"םלנוערבסיכון;משניהארגוניםהאלהנמסרכילאטיפלובילדיםהמקבציםנדבותבצמתים.
הכנסת
עמוד
16
מתוך
19
מרכז המחקרוהמידע
כי נוסף על עבודת החטיבה והמתנדבים עם הקטינים, נוצר קשר עם משפחות הילדים תושבי מזרח
ירושלים,ובעיקרעם אימהותיהם, כדי ליידע אותם בדברפעילות החטיבה. העבודה עםהאימהות כוללת
סדנאות בנושאים כגון תקשורת עם הילדים, התמודדות עם מתבגרים, התמודדות עם אלימות ילדים
וכדומה, וחלקן גםעברו קורסים ללימודעברית. יצוין כי נוסףעלהפעילויות שנזכרו לעיל, העירייה פעלה
בשית
וף פעולה עם בית-
הספר הלותרני להכשרה מקצועית ברובע הארמני במזרח ירושלים, והוא סייע
בהכשרה מקצועית של בני-
נוער בני 15
ומעלה בתחומי נגרות, אינסטלציה,עבודת מתכתוכיו"ב.
לפי תשובת החטיבה לקידום נוער וצעירים במזרח ירושלים, שיעורי ההצלחה של התוכנית גבוהים.
ההער
כה היא כי שני-
שלישים מכלל הילדים שהשתתפו בפרויקט זה אינם חוזרים לקבץ נדבות או לעסוק
ברוכלות לאחר מכן. חלקם חוזרים לקבץ נדבות רק בחודשי הקיץ. כאמור, בחודשי הקיץ, קרי בחופש
הגדול, התופעה של רוכלות ילדים גוברת.
נוסף על התוכנית שצוינה לעיל, התקיימה במינהל הקה
ילתי "לב העיר", הסמוך לשוק מחנה-
יהודה,
תוכנית לילדים העובדים בשוק, הידועים בשם "ילדי הסלים". מדובר בילדים, רובם ממזרח ירושלים,
אשר סוחבים סלים עבור קונים בשוק, ומכאן כינוים. מספרם של ילדים אלו גדל אף הוא בחודשי הקיץ.
במסגרת התוכנית השתתפו הילדים בפעילות ח
ברתית ולתלמידי בית-
הספר ניתן גם ותגבור לימודים
במטרהלמנוע נשירה. תוכנית זו הופסקה בשנת2012
עקב גירעון בתקציבהמינהל.,
6.1.1
.
נתוניםעלילדיםשהשתתפובתוכניתמטעםהחטיבהלקידוםנוערוצעיריםבמזרח
ירושלים
להלן נתונים על מספר הילדים שהשתתפו בפרויקט שיזמה החטיבה לקידום נוער וצעירים במזרח
ירושלים. כאמור, התוכנית החלה לפעול בשנת 2006
ונמשכת גם היום. חשוב לציין כי בנתונים שלהלן
נכללים הילדיםהמשתתפים בתוכנית זו בלבד.
נתונים על מספרהילדים שהשתתפו בתוכניתהחטיבה לקידום נוער וצעירים בשנים2011
–
2015
שנה מספרהילדים גיל מין מעמד אזרחי
2011
29
–
25
בנים
תושביירושלים
9
16
4בנות
2012
34
31
בנים
תושביירושלים
8
–
15
3בנות
2013
*
33
–
32
בנים
תושביירושלים
8
15
1בת
2014
33
32
בנים
תושביירושלים
8
–
15
1בת
2015
**
28
–
9
14
28
בנים תושביירושלים
*בשנה זו נרשמו לתוכנית38
ילדים,אך חמישהמהםנשרוולא השתתפו בפעילות.
עד חודש יולי.**
מנתונים שהוצגו במסמך קודם של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא זה עולה כי בשנים
2007-2006
אותרו בירושלים 120
ילדים ובני-
נוער בני 9
–
18
המעורבים בקיבוץ נדבות או ברוכלות.
הכנסת
עמוד
17
מתוך
19
מרכז המחקרוהמידע
כ-
70%
מהם היו תושבי הרשות הפלסטינית, והשאר תושבי מזרח ירושלים. בתשובה עדכנית שהתקבלה
מהחטיבהלקידוםנוערוצעיריםעלפנייתנוצויןכימספרהילדיםשמגיעיםמהרשותהפלסטיניתלשטחה
שלעיריית ירושליםפחת עם הזמן,וכיום הילדים שמשתתפים בתוכנית האמורה הם תושבי מזרחהעיר.
נציין עוד כי מהחטיבה לקידום נוער וצעירים נמסר שיש כמה מאפיינים המשותפים לילדים העוסקים
בקיבוץנדבותוברוכלות,ולמשלישקשרביןמשפחות שבהןאחדההוריםאינותושבירושליםאלאתושב
הרשותהפלסטיניתוביןיציאתילדלקיבוץנדבותולעיסוקברוכלות.על-
פירובההורהשאינותושבישראל
אינומצליחלהשתלבבשוקהעבודה,והדברגורםלמצוקהכלכליתשבשלההילדיםנדרשיםלסייעבפרנסת
המשפחה.
6.1.2
. קשייםביישום התוכנית
בתשובתהחטיבה לקידום נוערוצעירים במזרחירושלים עלפנייתנו צוין כי לאחרונה החטיבהמתמודדת
עםקשייםשעיקרםמחסורבכוח-
אדםליצירתקשרעםילדיםהעוסקיםבקיבוץנדבותוברוכלותבאזורים
שונים במזרח העיר. קושי נוסף קשור למקום הפעילות: כיום הפעילות מתקיימת במשרדי החטיבה, אך
לטענתמנהלהחטיבהמקוםזהאינומותאםלמטרהזומבחינת תנאיוהפיזיים.נוסףעלכךצויןבתשובת
החטיבהכיהילדיםהמשתתפיםבתוכניתזקוקיםלמרכזלמידההמותאםלצורכיהם,קריללימודבסיסי
בהנחיה אישית ובהתאם לרמתם, ומערך זה אינו מתקיים במסגרת התוכנית היום.
הילדים מתקשים
להשלים אתלימודיהם בשל כך,והדבר עלול אףלהביא לחזרתחלק מהםלקיבוץנדבותולרוכלות.
נקודה נוספת שעלתה בתשובת החטיבה קשורה לשיתוף פעולה עם המשטרה; המשטרה עושה מדי פעם
מבצעים להחרמת הסחורה של ילדים העובדים ברוכלות, ולפי תשובת החטיבה הדבר גורר
אלימות של
מעסיקיהילדים כלפיהם, ועקב זאתפגיעה באמון הילדיםובאפשרות לעבוד אתם.
אשרלשיתוףהפעולהעםהרשותהפלסטיניתנמסרבתשובתהחטיבהכיעדשנת2010
היהקשרעםלשכות
הרווחה הפלסטיניות ועם פנימיית "ג'ייל אל אמל" המיועדת לקטינים בני 6
–
18
. שיתוף פעולה זה הופסק
משום שכאמור, כיום משתתפים בתוכנית ילדיםתושבי מזרחירושליםבלבד.
6.2
. עירייתנצרת
בישיבת הוועדה לזכויות הילד של הכנסת בשנת 2011
השתתפו נציגי עיריית נצרת, ואחת מהם דיווחה כי
אגףהרווחהטיפלבמקריםשבהםנשקפהסכנהלחייילדיםהמגיעיםמהרשותהפלסטינית.במקריםאלה
נאלצופקידיהסעדבעירייהלהוציאצוחירוםכדילטפל בילדיםשנזקקולכך.נציגתהעירייהציינהבדיון
כיהמשטרההייתהאוספתאתהילדיםמהצמתיםומביאהאותםלתחנתהמשטרה,ואילוהעירייההייתה
דואגת לתחבורה ומסיעה את הילדים אל שטח הרשות הפלסטינית. עוד ציינו נציגי עיריית נצרת בדיון כי
פקידי הסעד בעירייה קיבלו הנחיה ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים שלא לטפל בילדים המגיעים
מהרשות הפלסטינית אלא במקרי חירום שבהם נשקפת סכנה לחייהם.49
49
הוועדה לזכויותהילד,פרוטוקול מס'133
דבריסלואקובטי, פקידתסעדלחוק הנוער, עיריית נצרת,, 5
ביולי2011
.
הכנסת
עמוד
18
מתוך
19
מרכז המחקרוהמידע
במענה עדכני של אגף הרווחה בעיריית נצרת על פנייתנו צוין כי התופעה של מקבצי נדבות קטינים ושל
נשים המקבצות נדבות עם תינוקות הולכת ומתרחבת בנצרת, גם בצמתים וגם בכפרים שכנים. לאחרונה,
בשלחודשהרמדאן,התופעהאףהחמירה.עודצויןכירובהילדיםאינםחוזריםלשטחהרשותהפלסטינית
בסוףהיוםאלאישניםבשטחיםפתוחיםמסביבלנצרת,בליאוכלומים,ולמחרתבבוקרחוזריםלצמתים
ולרחובות העיר. בשעות היוםהם מבקשים אוכלומים מהעובריםוהשבים.נמסר כי בשנתיים האחרונות
לא הוצאו צווי חירום לטיפול בקטינים. פקידת הסעד של עיריית נצרת אישרה את הטענה בדבר הנחיית
משרד הרווחה והשירותים החברתיים שלא לטפל בילדים מהרשות הפלסטינית וציינה כי טיפול ניתן
במקרי חירום בלבד.50
6.3
.
תגובות מעיריותנוספות
מרכזהמחקרוהמידעשלהכנסתפנהמלבדלעירייתנצרתגםלרשויותהמקומיותהערביותסח'נין,רהט,
אום-אלפחם,שפרעםוטייבה,כדיללמודיותרעלהיקףהתופעה.מתשובותהרשויותהאלהעולהכיאגפי
הרווחה שלהן טיפלובמקרים בודדיםואין בידיהן נתוניםעל מספר הילדים שטופלו בשנים2012
–
2015
.
עירייתשפרעם
מאגףהרווחהשלעירייתשפעםנמסרכיבצמתיםבעיר שוהותנשיםעםפעוטותוילדיםקטיניםשמגיעים
מהרשות הפלסטינית ומקבצות נדבות. עיריית שפרעם פנתה למשטרה, אך זו לא הצליחה למנוע את
הישנות התופעה. עוד נמסר מעיריית שפרעם כי למחלקת הרווחה שלה אין סמכות להתערב בנושא, היות
שמדובר בתושבי הרשות הפלסטינית, שהם חסרי מעמד אזרחי בישראל.51
עירייתסח'נין
מעיריית סח'נין
נמסר שמוכרת בשטחי העיר התופעה של מקבצי נדבות ורוכלים, והיא גוברת בשנים
האחרונות. על-
פי רוב מעורבים בה קטינים, אולם יש גם נשים ואנשים עם מוגבלות שמגיעים מהרשות
הפלסטינית. מבחינת עיריית סח'נין הטיפול בתופעה הוא באחריות הפקחים שהיא מעסיקה במסגרת
התוכנית"עיר
ללאאלימות",ומחלקתהתברואה.עודצויןבתשובתעירייתסח'ניןכייששיתוףפעולהבין
הפקחים מטעם העירייה לבין תחנת המשטרה במשגב. כאמור, אין לעיריית סח'נין נתונים על הקטינים
המעורבים בתופעה אועל מספרהקטינים שטופלו על-
ידיה.52
מהעיריות רהט,אום-
אלפחםוטייבהלא התקבלו תשובותעל פנייתנו.
50
סלוא קובטי, שיחתטלפון,21
ביולי2015
.
51
פריד שהין, מנהל אגף הרווחה בעיריית שפרעם,24
ביוני2015
.
52
קאסם אבו ריאד,מנכ"לעיריית סח'נין, 6
ביולי 2015
.
הכנסת
עמוד
19
מתוך
19
מרכז המחקרוהמידע