חומר רקע
כ"א בסיון ה
תשפ"ב
20
ביוני 2022
אל:חברי ועדת החוקה,חוקומשפט
מאת:הייעוץ המשפטילוועדה
מסמך הכנה לדיון בוועדת החוקה ביום 21.6.2022
בהצעת חוק-
יסוד: זכויות בהליך הפלילי (מ/1523
)
–
הכנהלקריאה השנייה והשלישית –
סעיף9 – ייצוג משפטי
9
.ייצוג משפטי
(א) כל
אדם זכאי להיוועץ בעורך דין בנוגע לחקירהפלילית שבההואנחקר כחשוד.
(ב) כל חשוד, נאשם או נידון זכאי להיות מיוצג בידי עורך דין ולהיוועץ בעורך דין בכל הליך
פלילי בעניינו לפני רשות שיפוטית.
בסעיף 9 ל
הצעת חוק-
יסוד: זכויות בהליך הפלילי
מוצע לעגן
שתי
זכו
יות
יסוד כרוכות בהליך הפלילי –
הזכותשל
חשוד
להיוועץ
בעורךדין
בקשרלחקירהבההואנחקרכחשוד,
והזכותשלחשוד,נאשם
או
נידון,
להיוועצותולייצוגבידיעורךדיןבהליךפלילי
המתנהללפנירשותשיפוטית
בכללזה,(דיוןבענייןמעצרו
וכן
המשפט עצמו). זכויות אלה
מוכר
ות
כבר כיום בישראל
כזכו
יותיסודהמהוות חלק מהזכות להליך הוגן.
כמפורטלהלן,העיגוןהמוצעבהצעתחוקהיסודמצומצםביחס
להיקףהזכותבחקיקהובפסיקההיום,ואינו
כוללהתייחסותלמספרנושאיםהנפוציםבחוקותבעולםושאף
נכללובהצעותחוקהקודמותבישראל,אשר
מוצע כי
הוועדה תשקול להתייחס אליהם בנוסח הסעיף.
בהתאם לכך, מוצע כי הוועדה תשקול להוסיף
התייחסותלאפשרותשלחשוד
לבחוראתעורךדינו;למועד
שבויתאפשרלחשודלהיוועץבעורךדינו;לזכות
למינוי סניגור ציבורי
בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק; ולזכות החשוד
לקבל הודעה אודות זכויות
אלה ללא
דיחוי.כמוכן,מוצעלבחוןהאםישלעגןאת
זכותהייצוגבהליכיםרלוונטייםנוספים,מעברל"הליךהפלילי
בעניינולפני רשות שיפוטית"כמוצע בסעיף.
רקע
הזכות של אדם לייצוג משפטי בהליכים בפני רשות שלטונית –
זכותו של אדם כי עורך דין יטען בשמו בפני
הרשות–
הוכרהכזכותיסודבעלתמעמדחוקתי.
בראשובראשונה,חשיבותהבהבטחתהשמירהעלזכויותיו
החוקתיות המהותיות של האדם.
מעבר לכך
, הזכות נחשבת כבעל
ת
משמעות עצמאית הנגזרת מהזכות
לאוטונומיה ולכבוד, הזכות לחירות והזכות להליך הוגן "(זכותו של אדם לקבלת שירותים משפטיים,
ובכללה
הזכותלהיפגש עם עורך-דין והזכותלהיותמיוצג על-
ידיו,היא זכות יסוד, המגשימה את החירות
המוקנית לו למנות לעצמו שלוח כרצונו, וכן את זכותו להליך הוגן
]...[
.
אכן, כאשר עומדת על הפרק פגיעה
בזכותושלאדםלקבלתשירותיםמשפטיים,המיתחםשבונבחנתהפגיעההואמיתחםזכויותהיסוד,ואמות
המידההפועלותבמתחםזההינןאמותמידהחוקתיות"(בג"ץ1437/02
האגודהלזכויותהאזרחבישראלנ'
השרלביטחוןפנים,
פ"דנח(2
)
746
,
761
(
2004
.))לבסוף,בהתחשבבשיטההאדוורסריתהנהוגהבישראל,יש
לעורך הדין תפקיד חשוב בקיומו שלהליך תקין
ושוויוני שבו משתתפים מייצגי כל הצדדיםהמעורבים בו.
כנגזרת מזכות הייצוג, הזכות של
חשוד,
ובפרט חשוד שהוא עצור, להיוועץ בעורך דין בנוגע לחקירה פלילית
בההואנחקר,
מצויהאףהיא
בליבתהזכותלהליךהוגן.חשיבותההמיוחד
ת
שלהזכותנובעתמפעריהכוחות
המובהקים שבין רשויות התביעה ובין הנחקר, והלחץ הרב המופעל על הנחקר כשהוא ניצב אל מול חוקריו.
על רקע זה,
ניתן להצביע על מספר טעמים עיקריים העומדים ביסוד ה
זכות: בראש ובראשונה,
מצדו של
החשוד, פגישת החשוד
עם עורך-
דינו מסייעת לוודא כי הוא
מודע למכלול זכויותיו בחקירה, ובהן הזכות
לחקירה הוגנת בלא שיופעלו עליו אמצעי חקירה פסולים,
ובמיוחד לזכות השתיקה ולמשמעותה.
1
שנית,
אף מצד האינטרס הציבורי, ההיוועצות עם עורך הדין תורמת לשמירה על תקינות החקירה וחוקיות
האמצעים המופעלים במסגרתה, וכן
מסייעת בהבטחת אמינותן של הראיות המושגות במסגרת הליכי
החקירה. הייצוג אף עשוי לתרום
ליעילות החקירה, במובן זה שעורך-
הדין עשוי לסייע לגורמי החקירה
באיתור ראיות התומכות בחפותו שלהעצור,ואף לסייע במניעת מסירתן של הודאות-שווא מצדעצורים.
עיגון הזכויות
בחקיקה ובפסיקה
(1
) הזכות
לייצוגמשפטי
בישראל, הוכרה זכותו של אדם
לייצוג משפטי
בפני רשויות שיפוטיות ובפני רשויות המדינה, בהליכים
שיפוטיים ומעין-
שיפוטיים, אך אין לו זכות
לייצוג
בידי עורך דין
בכל שלבי חקירתו
. זכות הייצוג על-
ידי
עורךהדין במובנההרחב מעוגנת
בסעיף22
לחוקלשכת עורכי
הדין, התשכ"א-
1961
הקובע:
22. זכות ייצוג על ידי עורך דין
אדם שייפהכוחו של עורך דין זכאי להיות מיוצג על ידיו בפני כל רשויות המדינה, רשויות מקומיות וגופים
ואנשים אחרים הממלאים תפקידים צ
יבוריים על פי דין; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכל סמכות לדרוש
נוכחותו או פעולה אישית של האדם המיוצג, ואין בה כדי לפגוע בחיקוק המסדיר את הייצוג בפני רשות,
גוף או איש כאמור.
מעברלכך, קיבלההזכותלייצוגמשפטיביטויבדבריחקיקהרביםנוספים.
בכללזה,
עוגנהבחקיקההחובה
המוטלת על בית המשפט למנות בנסיבות מסוימות סניגור לנאשם שאינו
מיוצג (הסדר המעוגן בסעיפים
20-15
לחוק סדרהדין הפלילי
[נוסח משולב], התשמ"ב-
1982
,)
וחובה זוהתפתחה עודיותר עם חקיקת חוק
הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-
1995
. סעיף14
לחוקהסניגוריההציבורית קובעלעניין זה כי:
14. ייצוג בהליך פלילי
א)(
הסניגוריה הציבורית
המחוזית או הארצית ת
יתן ייצוג משפטי לעצור, לחשוד, לנאשם או לנידון
הזכאי לכך לפי חוק זה; הייצוג יינתן בידי עורך דין שמינה הסניגור הציבורי המחוזי או הארצי.
]...[
סעיף 18
ל
חוק הסנגוריה הציבורית קובע את רשימת המקרים בהם אדם זכאי לסנגור ציבורי
וסעיף זה
מתבסס בחלקו על
רשי
מת המקרים שבהם בית המשפט נדרש למנות לנאשם או חשוד סניגור לפי סעיף 15
לחוקסדרהדיןהפלילי.ככלל,רשימהזוכוללתנאשמיםבעבירותחמורותיחסית(עבירותשדינןמאסרעשר
שנים או יותר וכן מקרים שבהם התובע מתכוון לבקש עונש מאסר בפועל), נאשמים מאוכלוסיות מוחלשות
במיוחד (קטינים המובאים לבית משפט שאינו בית משפט לנוער; נאשמים שהם חולי נפש או אנשים עם
מוגבלותוכיו"ב); נאשמים שהםמחוסרי אמצעים;
והליכיםנוספים,לרבותעתירות אסירים שונות.
(2) הזכותלהיוועץ בעורך דין
מלבד הזכות הכללית לייצוג משפטי, הוכרה
בחקיקה
גם הזכות הספציפית של
עצור
להיוועץ עם עורך דין
ביחסלחקירהבההואנחקרכחשוד.
זכותזוהורחבה
בפסיקה
ביחסלכלאדםהנחקרבחשדלביצועעבירה.
סעיף 34
לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-
1996
מעגן את הזכות הבסיסית של
העצור להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו
ללא דיחוי
ממועד בקשתו וכן להיפגש עמו ביחידות ובתנאים
המבטיחיםאת סודיות השיחה
, בקבעו כך:
34
. זכות העצור להיפגש עם עורך דין
א)(
עצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו.
ב)(
ביקש עצור להיפגש עם עורך דין או ביקש עורך דין שמינהו אדם קרוב לעצור להיפגש עמו, יאפשר
זאת האחראי על החקירה,
ללא דיחוי.
(
ג)
פגישת העצור עם עורך הדין תיעשה ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה, אולם באופן
המאפשר פיקוח על תנועותיו של העצור.
2
[
ד)(–
ו)(
–
מעגניםאתהחריגיםלזכות]
לצדזכותההיוועצותעצמה,עיגנההחקיקהגםאתהחובה
ליידעאתהעצור
,עלזכותולהיפגשעםעורךדין,
ובכללזהעלהאפשרותשימונהלוסניגורציבורי,וזאתכדישזכותההיוועצותתהיהאפקטיבית.
סעיף32
(1
)
לחוק המעצרים
קובע לעניין זה כי:
32.הסברתזכויותלעצור
החליטהקציןהממונהלעצוראתהחשוד,יבהירלומידאתדברהמעצרואתסיבתהמעצרבלשון
המובנתלו,ככלהאפשר,וכן–
(1) אתזכותושתימסרהודעהעלמעצרו,לאדםקרובלוולעורך-
דיןואתזכותולהיפגש
עםעורך-דין,הכלבכפוףלהוראותסעיפים 34
עד36
;
וכןאתזכותולהיותמיוצגעלידי
סניגורכאמורבסעיף15
לחוקסדרהפליליאולפיחוקהסניגוריההציבורית;
]...[
סעיף19
לחוקהסניגוריההציבורית,אףמטילחובהעלגורמיהאכיפהלהודיעלעצורשהובאלתחנתמשטרה
אולמתקן שלרשותחוקרת, ואףלהודיעלחשודשאינו עצור,
בהקדםהאפשרי,עלזכותולבקשמינוי סניגור
ציבורי אם
הוא זכאילך על-
פי חוק.
בפסיקה אף הודגש
שראוי לכרוך את ההודעה על הזכות לקבלת סניגור
במימון המדינה
בהודעה על זכות
ההיוועצות, ושהן יימסרו יחד בתחילת החקירה, שכן "
בעיני חשודים מסוימים -
דוגמת אלה שהפרוטה
אינה מצויה בכיסם, או אלה שאינם יודעים (או החשים שאינם יודעים) כיצד לבחור לעצמם ייצוג משפטי -
הודעה על זכות ההיועצות ללא הודעה על אפשרות המינוי שקולה (ולמצער, כמעט שקולה) כאי-
מתן
הודעה" (ע"פ 8974/07
לין נ' מדינתישרא
ל פס',
כ"ה-כ"ו
לפסקהדין (
3.11.2010
.))
הפסיקה
הרחיבה את זכות ההיוועצות האמורה, והכירה בכך שגם
לחשוד שאינו עצור או מעוכב
ונמצא
ברשות המשטרה לצורך חקירתו
עומדת זכות ההיוועצות עם עורך דין
(למשל, ע"פ 9956/05
שי נ' מדינת
ישראל
, פ"ד
סג(2
)
742
,
767-766
(
2009
.))
בהמשך לפסיקה, הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)
תיקוןמס'(9),התשע"ח-
2018
שהניחההממשלהעלשולחן
הכנסתה-
20,אךחקיקתהלאהושלמה,
ביקשה
לעגן מפורשות
אתהזכות של"נחקר שהוא חשוד", גם אם אינו עצור,
להיפגשעם עורך דין ולהיוועץ עמו.
יצוין כי נוכח
מרכזיות זכות ההיוועצות, בית המשפט אף פסל, על בסיס הלכת
יששכרוב,
הודאות
שניתנו
תוך
פגיעה חמורה בזכות ההיוועצות –
בין אם הפגיעה נבעה
מ
מניעת
האפשרות להיוועץ בעורך דין בטרם
מתן ההודאה ובין
בשל אי יידוע על זכות ההיוועצות (
למשל: ע"פ 5121/98
יששכרוב
נ' התובע הצבאי
הראשי פ"ד סא(,1
)
461
(
2006
)
,פרשת
שי לעיל
,וע"פ2868/13
חייבטוב נ'מדינת ישראל (
2.8.2018
).)
עוד יצוין כי ככל זכות חוקתית, הזכות לייצוג והזכות להיוועצות אינן זכויות מוחלטות.
בכלל זה, סעי
פים
34
ד)(-
ו)( ו-
35
לחוק המעצרים כולל
ים
חריגים לזכות המאפשרים לדחות לזמן קצוב את מימוש זכות
ההיוועצות
, ביחס לחשודים בעבירות ביטחון ובעבירות אחרות;
סעיף 52
לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-
2016
כולל הגבלה על היכולת להיפגש עם עורך דין מסוים או ממשרד עורכי דין מסוים, כאשר ישנם מספר
חשודים בעבירת ביטחון חמורה המבקשים להיפגש עמו; וסעיף 63
לחוק בתי המשפט [נוסח משולב,]
התשמ"ד-
1984
קובע כי נדרשת רשותו של בית המשפט לתביעות קטנות לצורך ייצוג על ידי עורך
דין בפניו,
על אףהזכות העקרונית של אדם
לבחור את
עורך די
נו.
3
משפט משווה
חוקות רבות מעגנות את הזכות לייצוג משפטי במשפט פלילי,
וחלק לא מבוטל מהן גם את זכות ההיוועצות
עםעורךהדין
(ולעתיםגםהייצוג)בשלבהחקירה.כמוכן,
כמחציתמהחוקותהמתייחסותלזכות
הייצוגאו
ההיוועצות,ישהתייחסות לייצוג במימון ציבורי.
בארה"ב,
הזכות לייצוג משפטי מעוגנת בתיקוןהשישי לחוקה כך:
AmendmentVI
Inallcriminalprosecutions,theaccusedshallenjoytherightto[…]andtohavetheAssistance
ofCounsel forhis defence.
בכל הליך פלילי, תהיה ל
נאשם
הזכות ]...[
ל
סיוע
של
עורך
דין
לצורך
הגנתו.
זכותהייצוג יחדעםהזכותלהליךהוגןהקבועהבתיקוןהחמישילחוקה,,פותח
ובפסיקהכךשה
ןכולל
ות
היום
זכותלהימצאותעורךדיןגםבמהלך
חקירהוכולל
ותגםחובותיידועעלזכותהשתיקהוזכותהייצוג
אזהרתמירנדה.)"("
בנוסף, הזכותלייצוגמשפטי
הוחלהבפסיקהעלמגווןסוגיהליכים,גםבבתימשפט
מדינתיים (ולא רק בהליכים פדרליים,)
ו
כוללת במקרים מסוימים זכות לייצוג במימוןהמדינה.
בקנדה, בסעיף 10
למגילת הזכויות מוקנית לכל מי שמעוכב או נעצר, זכות לשכור ולהיוועץ עם עורך דינו
ללא דיחוי,
וכן
זכ
ות להיות מיודע על זכות
ו
זו:
Arrestordetention
10. Everyonehas theright on arrest ordetention […]
(b) to retain and instruct counsel withoutdelay and tobeinformed ofthat right;
10
. לכל אחד יש זכות בעת מעצר או עיכוב
]...[
(ב) לשכור ולהנחות עורך דין
ללא דיחוי ולהיות מיודע על זכות
ו
זו.
בדרום אפריקה
, בסעיף 35
לחוקה יש עיגון מפורט ביותר של זכותו של עצור, נאשם ואסיר המרצה עונשו
לייצוג משפטיולהיוועצות עםעורך דינו:
35. Arrested, detained and accused persons
(2) Everyone who is detained, including everysentenced prisoner, has the right –[…]
(b) to choose, and to consult with, a legal practitioner, and to be informed of this right
promptly;
(c) to have a legal practitioner assigned to the detained person by the state and at state
expense, if substantial injustice would otherwise result, and to be informed of this right
promptly;
(3) Everyaccused person has aright to a fair trial, which includes the right – […]
(f) to choose, and be represented by, a legal practitioner, and to be informed of this right
promptly;
(g) to have a legal practitioner assigned to the accused person by the state and at state
expense, if substantial injustice would otherwise result, and to be informed of this right
promptly; […]
35
(2
.) לכל מי שנעצר או נאסר, לרבות כל
אסיר שנגזר דינו, יש זכות –
]...[
(ב) ל
בחור
[עורך
הדין] ולהתייעץ
עם
עורך דין, ו
להיות מיודע ביחס ל
זכות
זו
ללא דיחוי;
ג)(
שעורך
דין
ימונה לו על ידי המדינה,
ועל חשבונה,
אם
אחרת ייגרם
אי צדק משמעותי, ו
להיות
מיודע ביחס ל
זכות
זו
ללא דיחוי; ]...[
(3)
לכל נאשם יש זכות להליך הוגן, הכולל את הזכות –
]...[
ו)(
לבחור
ולהיות מיוצג
על
ידי עורך דין,
ולהיות מיודע
ביחס לזכות זו
ללא דיחוי;
ז)(
שעו
רך דין
ימונה
לו על ידי המדינה ובמימונה, אם אחרת ייגרם
אי צדק משמעותי, ו
להיות מיודע
ביחס לזכות זו
ללא דיחוי; ]...[
.
4
הנוסח המוצע
9.ייצוגמשפטי
א) כל אדם זכאי להיוועץ בעורך דין בנוגע לחקירהפלילית שבההואנחקר כחשוד.(
(ב)כלחשוד,נאשםאונידון זכאילהיותמיוצגבידיעורך דיןולהיוועץבעורךדין בכלהליךפליליבעניינו
לפני רשות שיפוטית.
נוסח זה של הסעיף משקף מספר הכרעות נורמטיביות
ביחס לגדריה של זכות הייצוג ובמספר מובנים הוא
מצומצם ביחס לזכות שעוגנה בחקיקהובפסיקה.
ס"ק(א)
מעגןאתזכותו של
כלאדם לארקעצור,,
להיוועץבעורךדיןבנוגעלחקירהפליליתשבההואנחקר
כחשודובמובןהזההסעיףמעגןאתההרחבההפסיקתיתשלזכותזו.ואולם,איןבסעיףהתייחסותלמסגרת
הזמנים שבה החשוד יכול להיוועץ עם עורך דינו, וכך גם אין התייחסות לחובת היידוע אודות זכותו זו
(רכיביםהמעוגנים בחק
יקה ביחס לעצורים ושהוחלו בפסיקהגם עלחשודים שאינם עצורים).
ס"ק(ב)מעגןאתזכותושלחשוד,נאשםאונידוןלייצוגמשפטי,ולהיוועץבעורךדיןבכלהליךפליליבעניינו
לפני רשות שיפוטית. עיגון הזכות מוגבל רק ל"הליך פלילי" כהגדרת
ו בסעיף 2
לחוק היסוד, ורק להליך
המתנהל בפני רשות שיפוטית,ולא להליכים בפני רשויות השלטוןהאחרות.
אין בסעיף
התייחסות לזכותו של אדם שימנו לו עורך דין במימון ציבורי במקרים רלוונטיים, ועל חובת
היידוע אודות זכותו זו.
יצוין שבהצעות חוקה קודמות בישראל הייתה התייחסות לחירות של אדם
לבחור את עורך דינו
וכן לזכות
לייצוג משפטי במימון אוצר המדינה, אם ידו אינה משגת לממן את הייצוג בעצמו או בתנאים אחרים
שייקבעובחוק (כךגם
בהצעתחוקה בהסכמה
רחבה שנדונה בוועדתהחוקה בשנת2006
וגם בהצעת "חוקה
בהסכמה" של המכון לדמוקרטיה). בהצעת חוק-יסוד זכויות במשפט משנת 1994
אף הייתה התייחסות
מפורשתלכך שלעצור הזכותלהיפגש
ללא דיחוי
עםעורך דינו.
שאלות לדיון
1) מועדההיוועצות:ה
נוסחהמוצע
אינוכוללהתייחסותלמועד בוישלאפשרלחשודלהיוועץעםעורךדינו.
כאמור, יש חשיבות מיוחד
ת למועד ההיוועצות, ובפרט לעריכת ההיוועצות בטרם תחילת החקירה ומסירת
גרסתהחשוד
.בהתאם
לכך,סעיף34
לחוקהמעצריםקובעכי
אם
עצורביקשלהיוועץבעורךדין
ישלאפשר
לוזאת
ללאדיחוי
,בכפוףלחריגיםבסעיפיםקטנים(ד)עד(ו)לאותוסעיף
(ובסעיף35
ביחסלחשודבעבירות
ביטחון).
יצוין כי גם בשלב התזכיר, כלל סעיף זה התייחסות לכך שיש לאפשר היוועצות "ללא דיחוי", וכך
גםניתןלמצואבחוקותבעולם.
בהתאםלכך,מוצעכיהוועדהתבחןהאםישמקוםלהתייחסלמועדמימוש
זכות ההיוועצותבמסגרת חוק היסוד.
2
)
חובתהיידוע:כמפורטלעיל,אחתהזכויותהנגזרותמהזכותלהיוועצותוהזכותלייצוגהיאהזכותלהיות
מיודע ביחס לזכויות אלה, בתחילת החקירה
, לרבות על הזכות לקבל, בתנאים מסוימים, סניגור ציבורי.
זכות היידוע מקבלת ביטוי בחקיקה הרלוונטית ומרכזיותה הודגשה בפסיקה ובמשפט המשווה. בהתאם
לכך, מוצע כי הוועדה תבחן האם אין מקום לעגן בחוק היסוד את חובת היידוע על זכות ההיוועצות וזכות
הייצוג ובפר
ט הייצוג במימון ציבורי.
5
3)
בחירת עורך הדין:
החירות לבחור עורך דין מבטאת את האוטונומיה של האדם ויש לה חשיבות בביסוס
יחסיהאמוןביןהלקוחלעורךדינו(ראולמשל,בג"ץ1843/93
פנחסינ'
הכנסת פ"דמט(,1
)
661
,
717
(
1995
)
.)
בהתאםלכך,כאמור,זכותזומעוגנתכיוםבחוקלשכתעורכיהדין,נכללהבהצעותחוק
ה
קודמותוכןמצויה
במשפט המשווה.
יש לציין כי בעבירות ביטחון ובהתאם לחוק השיפוט הצבאי, הרשויות מוסמכות להגביל
אתחופשהבחירהשלהלקוחולחייבולבחורסניגורמתוךרשימהנתונה(סעיפים14
לחוקסדרהדיןהפלילי
וסעיפים 318-316
לחוק השיפוט הצבאי.) כמו כן, אף בכל הנוגע למינוי סניגור ציבורי אין ללקוח סמכות
לבחורסניגורכראותעיניו
(סעיף14
א)לחוקהסניגוריההציבורית)(.
עלרקעהאמור,
מוצעכיהוועדהתשקול
האםישמקוםלהוסיףהתייחסותבסעיףלחופשהבחירההנתוןללקוח
שאינומיוצגעל-ידיסניגורציבורי.
4) מימון הזכות לייצוג משפטי:
זכותם של נאשמים לקבל ייצוג משפטי ולהיוועץ בקשר לחקירה עם עורך
דיןבמימוןהמדינה,
מעוגנתכברכיוםבחקיקה–
הןבחוקסדרהדיןהפליליוהןבחוקהסניגוריההציבורית.
כמפורט לעיל, מקובל לעגן זכות זו בחוקות בעולם והיא גם
נכללה בהצע
ות חוקה קודמות
בישראל. נוכח
האמור,מוצעלוועדהלשקולעיגוןזכותזובסעיף, בין
בדרךשלהפנייהלחקיקההקיימתבענייןובין
בדרך
של התייחסות לקטגוריותשלנאשמים הזכאיםלכך.
5)השלבהדיוניו
סוגיההליכיםשאליהםמתייחסתזכותהייצוג:
זכותהייצוגהמוצעתתחומהרק
ל"הליך
פלילי ... לפני רשות שיפוטית."
לכך יש משמעות בשני מובנים עיקריים:
ראשית,
בהתאם לגישה המקובלת
בישראל היא
אינה חלה
על ייצוג במהלך החקירה הפרונטלית עצמה (אף כי היו הצעות כאלה בעבר, למשל
בוועדת גולדברג משנת 1994
שדנה בהרשעות על סמך הודאה בלבד והעילות למשפט חוזר.)
שנית, זכות
הייצוג מכוח הסעיף המוצע
אינה חלה
על הליכים
שיפוטיים או מעין-
שיפוטיים שאינם נכללים בהגדרת
"הליךפלילי"לפיסעיף2
המוצע,גםאם הםכרוכיםבהליכיםהפליליים,מערביםפגיעהבזכויותיסוד,ואף
בחלקםישלאדםזכותשבחוק
למינויסניגורציבורי,
דוגמת
עתירותאסיריםמסוימות,
הליכיהסגרה,ועדות
שחרורים, הליכים
לפי חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-
2004
ועוד.
בהתאםלכך,
מוצעכיהוועדהתשקוללקבועבסעיףזכותלייצוגהרחבהיותרמזוהמוצעת,שאינהמוגבלת
רקלהליכים פליליים כהגדרתם בחוק היסוד.
נוסח מוצעהנותן ביטוילהיבטים
שהוזכרולעיל:
9
.ייצוג משפטי
(א) כל אדם זכאי להיוועץ בעורך דין
לפי בחירתו, בנוגע לחקירה פלילית שבה הוא נחקר כחשוד
ללא דיחוי.
ב) כל חשוד,( עצור,
נאשם או נידון זכאי להיות מיוצג בידי עורך דין
לפי בחירתו,
ולהיוועץ בעורך
דין בכל הליךפלילי בעניינו
לפני רשות שיפוטית.
ג)(
כל אדם זכאי
שימונה לו עורך דין כאמור בסעיףזה
במימון אוצרהמדינה, כפי שייקבע
בחוק.
ד) כל אדם זכאי לקבל הודעהעל זכויותיו שבסעיף זהללא דיחוי.(
6