חומר רקע
י"ז בסיווןהתשפ"ב
16
ביוני
2022
אל:חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת:הייעוץ המשפטי של הוועדה
מסמך הכנהלדיון בוועדת החוקה בהצעת חוק-יסוד:
זכויות בהליך הפלילי –
סעיף 8 – הפללה עצמית
תמצית
סעיף 8 המוצע בחוק-היסוד עוסק ב
זכות להימנע מ
הפללה עצמית
ובעיגון
חלקי של זכות השתיקה.
זכויות
אלו נחשבות
בישראל כזכויות
יסוד בהליךהפלילי,ואף עוגנו באופן מפורש בחוקות שונות בעולם.
ככלל,
החיסיון מהפללה עצמית
חל באופן רחב על
חשודים,
נאשמים ועדים,
והוא מאפשר להם להימנע
מלהשיבלשאלותאולמסור
חפציםאומסמכים
שעשוייםלהפלילם.
זכותהשתיקההיארחבהמהזכותלאי-
הפללה
במובןזה
שמכוחה ניתן
שלא להשיב כלללשאלות.
הצעת חוק-היסוד כוללת –
עיגון
חוקתי לזכות להימנע מהפללה עצמית
ב
חקירה
עבור כל אדם שנחקר
בחקירה פרונטלית;
ובשלב המשפטמוצעלעגן מעין
זכותשתיקה לנאשם
שלאיחויבלהעיד במשפטו.
נציע
לוועדה –
לדון בהיקף
הזכות להימנע מהפללה עצמית המוקנית
לחשודים, נאשמים ועדים ובזכות
השתיקה המוקנית
ל
חשודים ונאשמים.
במובנים מסוימים
העיגון המוצע מצומצם יותר
מזה שמעוגן כיום
בחקיקה ובפסיקה (למשל לעניין
חיסיון מהפללה שחל
מחוץ לשלב גביית ההודעה הפורמלי ולעניין זכות
השתיקה המוקנית לחשודים בחקירתם.)
בהתאם לכך, נציע לוועדה לשקול להרחיב את ההסדר החוקתי
לעניין הזכות להפללה עצמית כך שישקף את רוב היקפה של הזכות כעיגונה בחקיקה ובפסיקה וכן נציע
לשקולהכרה חוקתיתבזכות
השתיקה העומדת
לחשוד בחקיר
ה.
רקע כללי על הדין בישראל
המשפט קובע חובה כללית למסור עדות ולומר אמת, וזאת לשם הגשמת האינטרס החשוב של חקר האמת
ועשיית צדק. הזכותלהימנע מהפללה עצמית וזכות השתיקה מהוות
חריג
ים
לחובה רחבה זו.
ביסוד
זכויותאלו
כמהטעמים–ראשית,
האפשרותלאלענותלשאלותבחקירהמאזנתבמידהמסוימתאת
פעריהכוחותביןהפרט
והמדינה,ונועדהלהגןעל
הנחקרמ
נקיטתאמצעיםפסוליםבחקירה;שנית,צ
מצום
החשש מ
הודאות שווא הנובעות מהלחץ והמצוקה
שטבועים ב
חקירה, או מטעמים אחרים כמו למשל רצון
לחפות
עלאדםקרוב;ש
לישית,השאיפהלהגןעלזכותהאדםלאוטונומיהומפניהפגיעהשלהחקירהבכבודו
ובפרטיותו;רביעי
ת,
התפיסהכיעלהמדינהלבדה
לשאתבנטללגייסראיותנגדאדם,
ואיןזהראוי
וגםלא
מתיישב עם
הטבע האנושי
להטיל
עליו חובת "עשה" לסייע בכך, בבחינת "אין אדם משים עצמו רשע";
וחמישית, הזכויות מאפשרות שלא להעמיד נאשם בדילמה המשולשת –
להפליל את עצמו, לסרב להעיד
ולהסתכן שיואשם
בביזיון ביתהמשפט, אולתת עדות שקר
עלהעונש
הכרוך בכך.
לצד זאת,
יש
המבקרים את הזכו
יו
ת ל
אי-הפללה ול
שתיקה,
מן הטעם
שהן מסייעות בעיקר לאשמים,
ו
לעמדתם
ככלל חפות תדרוש את זכות הדיבור כפי שאשמה תקרא לעזרתה את זכות השתיקה."" (
השופט
עמית מביא ציטוט זה מדבריו של ג'רמי בנתהם, ממייסדי תורת המוסר המודרנית, בספרו חסיונות
ואינטרסים מוגנים- הליכי גילוי ועיוןבמשפט האזרחי והפלילי (
2021
),בעמ' 873-872
).
1
א.
הזכותלהימנע מהפללה עצמית
הזכות להימנע מהפללה עצמית,
משמעה –
הזכות שלא לענות לשאלות
כשהתשובה
עלולה להפליל את
הנשאל.
הגם שאין הכרעה ברורה בפסיקה האם מדובר בזכות חוקתית, היא נתפסת היום בישראל כעקרון
יסוד, שזכה גם
להכרהחוקתית מפורשת בחוקות רבות בעולם.
הזכותלאי-הפללה ב
חקיקה
הזכות להימנע מהפללה עצמית קבועה באופן מפורש במספר מקומות
בחקיקה.
סעיף 47
לפקודת הראיות
מעניק חיסיון מהפללה עצמית
לכל אדם
חשוד, נאשם, עד,)(
בכל הליך
(פלילי או
אזרחי,
בחקירה ו
ב
משפט), ועל
כל סוגי ה
ראיות (עדות בעלפה, מסירת מסמך או חפץ וזה נוסחו:),
"ראיותמפליליות
47
.
(א)איןאדםחייבלמסורראיהאםישבההודיהבעובדהשהיאיסודמיסודותיהשלעבירהשהוא
מואשםבה או עשוילהיות מואשם בה.
(ב)ביקשאדםלהימנעממסירתראיהמחמתשהיאעשויהלהפלילוכאמורבסעיףקטן(א)וביתהמשפטדחהאתהבקשה
והראיה נמסרה, לא תוגש הראיה נגד אותו אדם במשפט שבו הוא מואשם בשל העבירה שהעובדה המתגלית מן הראיה
היא יסודמיסודותיה, אלאאם הסכיםלכך.
ג) נאשם שבחר להעידבמשפטוכעדהסניגוריה, לא יחול עליו סעיף זה לגבי העבירה שהואמואשםבה באותומשפט".(
לפי סעיף זה, אדם אינו חייב למסור ראיה
שמפלילה אותו והיא נחשבת חסויה. אך
זהו חיסיון יחסי, ובית
המשפט יכול
לחייב את מסירת הראיה
תוך מתן "חיסיון שימוש", כך שהראיה לא תשמש כנגד
מי
שמוסר
אותה הסעיף קובע סייג משמעותי נוסף, לפיו החיסיון מהפללהלא יחולעל נאשם שבחרלהעיד במשפטו..
סעיף 2(2
לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)) מעניק חיסיון
לעד
מפני הפללה עצמית
בחקירה. לפיו, כל
אדםיהיה חייב להשיב נכונהלשאלות בחקירה,למעט שאלות שיש בהן כדילהפלילו.
"
חקירת עדים ע"י קצין משטרה וכו' 2
... .
(
2
)
אדם, הנחקר כך, יהיה חייב להשיב נכונה על כל השאלות, שיציג לו
בשעת החקירה אותו קצין משטרה, או קצין מורשה אחר כ
נ"
ל, חוץ משאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו
בסכנת אשמה פלילית."
סעיף 28
לחוק
סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-
1996
מעגן
היבט מסוים של הזכות
בקובעו את
נוסח האזהרה שיש לומר לאדם בעת החלטה על מעצרו,
המשך מעצרו או על שחרורו בערובה.
על-
פיהסעיף,ישלהזהירוכי
הוא
"אינוחייבלומרדברהעלוללהפלילו,כיכלדברשיאמרעשוילשמשראיה
נגדו וכן כי הימנעותו מלהשיבעל שאלותעשויה לחזק אתהראיותנגדו."
הזכותלאי-
הפללה
בפסיקה
החיסיוןמ
הפללהעצמיתנדוןב
הרחבה
בפסיקה
אךנותרומחלוקותשונותביחסלהיקפו.
ככלל,החיסיוןחל
באופןרחבעל
אמירותבעל-פה,
על
ראיותחפציותכמונשקאוסמים,ועל
מסמכים,בכפוףלחריגיםשונים:
1.
החיסיוןלא
יחולעלכלסוגיה
מסמכים.כך
נפסקלמשלכיהחיסיוןמהפללהעצמיתלאיחולעלמסירת
מסמכים ש
נערכו מכוח חובה שבדיןוהרגולטור ד
ו
רש לקבלם לצורכי פיקוח,
בין היתר, משום ש"אותם
מסמכים, כל-כולם,לאנבראו אלאלכבודו שלהפיקוח ולקראת בדיקה וחקירה" (
ע"פ725/97
קלקודה
נ'הרשותלפיקוחחק
לאי,
פ"דנב(1
)
749
עמ',766-765
);וישלכךהשלכהגםלמשלעלמסמכיםשרשות
המסים דורשת מנישום לפי סמכויותיה הרחבות
ב
פקודת מס הכנסה.
בדומה, גם לגבי מסמכים
בנקאיים
נפסק כי מאחר שלא נוצרו על ידי החשוד אלא על ידי גוף אובייקטיבי
, יש נטייה שלא להחיל
לגביהם אתהחיסיון (רע"פ8600/03
מדינתישראל נ'שרון פ"דנח(,1
)
748
עמ',764
(
2003
.))
2
2.
החיסיוןאינו
חלעלשיתוףפעולהשלחשודעםפעולותחקירהשונות.
כךהוא
אינויכוללהצדיקסירוב
לדרישת המשטרה ליטול אמצעי זיהוי, לחפש על גופו או בכליו,
להשתתפות במסדר זיהוי,
לבדיקה
לאיתורסימנינשק
בכפותהידיים
ועוד(
ע"פ663/81
חורינ'מדינתישראל פ"דלו(,2
)
85
,
92-90
(
1982
)).
3.
כ
עקרון,
החיסיוןאינו מונעהפעלת
תרגיליחקירה ובכללזה
הפעלת מדובבים.
בתיהמשפטהדגישו כי
מדובר בשיטת חקירה שהפכה שכיחה
וכעקרון אינה פוגעת בזכות לאי הפללה, אלא אם
בית המשפט
מצא כי "כחלק מהליך הדיבוב הופעל על נאשם לחץ בלתי-
סביר, אשר הוביל למסירת הודאה שלא
מרצונו החופשי" (ראולמשל,ע"פ846/10
בדוי נ'מדינת ישראל (
14.7.2014
בפס'),50-49
.)
לצד האמור, יש שאלות רבות שאין
בהן הכרעה
בפסיקה כמו תחולת החיסיון על תאגידים, על אמירות
שמפלילות רק במדינהאחרת,
על דרישהמחשודלמסור קודלפתיחת מכשירהסלולרי שלו ועוד.
ב.
זכות השתיקה
זכות השתיקה משמעה –
הזכות "שלא לפצות פה ולא לומר דבר."
מקובל לומר כי
היא
נובעת מהעקרון
היסודי
שלאי-
הפללהעצמיתוכיהיאהביטויהמובהקביותרשלו.ואולם
ברורכי
זכותהשתיקהרחבהיותר
ממנו
שכן היא מאפשרת
שתיקה מלאה, להבדיל
מהחיסיון מהפללה עצמית שבמסגרתו אדם חייב עדיין
להשיב לשאלות ורשאי להימנע רק ממענה
שיכול להפלילו.
הפסיקה והספרות התייחסו לעתים לזכות
השתיקה כנובעת
מחזקת החפות,לעתים כ
חלק מהזכות להליך הוגן,או כ
חלק מהזכותהחוקתיתלכבוד.
זכותהשתיקה
בחקיקה
החקיקה מעניקה זכות שתיקה
רק לנאשם
ב
משפט
ו (
לפי סעיפים 152
ו-
161
לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח
משולב], תשמ"ב-
1982
)
- הנאשם אינוחייבלהשיבלאישוםובמהלךהמשפטהוא זכאילהימנע מלהעיד).
זכותהשתיקה
בפסיקה
במספר פסקי דין נקבע כי יש זכות שתיקה
גם ל
חשוד בחקירתו.
אמנם
היקפה של הזכות
עוצב ממקרה
למקרה וגבולותיה אינם
ברור
יםעדתום, אך ככלל חלים לגביה כללים אלו:
1.
זכותהשתיקה בחקירה חלה רקעל
חשודים
ולא עלעדיםהנהנים רק מהחיסיון מפניהפללה עצמית.
2.
הזכות חלה רק על
אמירות בעל-פה
של
חשוד בחקיר
ה
בפני "
איש מרות"
, וכן במהלך
עימות ו
בשחזור
שלהמעשיםבזירה.
לפיכך,ככלל,הזכותלאחלהעלאמירותלמדובב
אובמסגרתתרגיליחקירה,שלא
נחשבותאמירותבפניאישמרות,ובשלכך איןלגביהן חשששנאמרותחתלחץהחקירההפורמלית. אך
ישלכךחריגים,ולמשלנפסקכיכשמדובבנותןמעיןייעוץמשפטילחשודשלאלשמורעלזכותהשתיקה,
בית המשפט עשוי לראות בכך הפרה של הזכות (ע"פ 1301/06
אלזם נ' מדינת ישראל,
פ"ד סג(2
)
177
(
2009
פס'), 7-6
לפסק דינה שלהנשיאה חיות.)
3.
זכותהשתיקהלאחלהעלמסמכים-חשוד
אינויכוללהימנעמלמסורמסמכים
כשנדרשלכךבצו,
ויכול
רקלטעון לחיסיון מהפללה עצמית (
רע"פ 8600/03
שרון,
שהוזכרלמעלה, בעמ'
761-759
.)
4.
מזכות השתיקה נגזרת
חובת אזהרה""
שלפיה
על החוקר
להזהיר
את החשוד
כי "
אין הוא חייב לומר
מאומה, וכי כל מה שיאמר יירשם ויוכל לשמש כראיה במשפטו".
הפרת
החובה
יכולה להביא בנסיבות
מסוימות
לפסילת
הודאה
שניתנה בלא אזהרה.
3
ג.
השלכות השימוש בזכות להימנע מהפללה עצמית ובזכות השתיקה
לשימוש בזכות לאי-
הפללה עצמית
אין השלכות ראייתיות לחובת המשתמש בה. בפועל יחול
סעיף 47
לפקודת הראיות, ובית המשפט
יוכל להסיר את החיסיון ולתת
חיסיון שימוש""
כך
שהעד יידרש להשיב
לשאלה
אולמסוראת המסמך, אךלא ניתן יהיה להשתמש בהם
כדי להפלילו.
להבדיל מכך, השימוש
בזכות השתיקה עשוי להיזקף לחובת המשתמש בה גם במשפט וגם בחקירה.
1.
השימושבזכותהשתיקהבמשפט–יכוללהיחשבכחיזוק
או
סיוע
לראיותהתביעה.
כךקבוע
בסעיפים
152(ב)ו-
162
לחוקסדרהדיןהפלילי.
הפסיקההוסיפהעלכךכיבמקריםחריגים
השתיקהיכולהלשמש
גם
כ
דברמהנוסף–
התוספתהראייתיתהנדרשתלשםהרשעהעליסוד
הודאהבחקירה(
רע"פ4142/04
מילשטיין נ' התובע הצבאי פ"ד סב(,1
)
378
(
2006
)).
2.
השימוש בזכות השתיקה בחקירה – החוק אינו קובע השלכו
ת לכך. אך הפסיקה קבעה בין היתר,,
כי
שתיקת חשוד בחקירה יכולה לחזק את התשתית למעצרו –
הן לעניין קיומן של
ראיות לכאורה
והן
לעניין קיומה של
עילת מסוכנות. הפסיקה אף הכירה במחיר
הראייתי שיש לשתיקת חשוד בחקירה גם
במשפט,
כחיזוק לראיות התביעה.
אף שהובהר כי השתיקה
איננה
ראיה עצמאית, היא יכולה לשמש
כראיההמחזק
ת את ה"יש הראייתי" שכן קיים.
יצויןכי
בה"חסדרהדיןהפלילי(חקירתחשודים)(תיקוןמס'9),התשע"ח-
2018
הוצעכיביתהמשפט
יוכל
להביא בחשבוןאתשתיקתהחשודבחקירה במסגרת הערכת מהימנות עדותו בבית המשפט.
משפט משווה
חוקות רבות מתייחסות ל
זכות לאי-הפללה
ולזכות השתיקה ומחילות אותן בשלבים שונים של ההליך
(בחקירה,
במשפט או
בשניהם)ועל גורמים שונים (
חשוד,נאשםועד.) ראו מספר דוגמאות
למקרים
כאלו.
א.
הזכותשלא להעיד במשפט
הזכות שמוצע לעגן בסעיף 8(ב) להצעת חוק-
היסוד, לפיה לא יכפו על נאשם להעיד במשפטו, נחשבת כרף
בסיסי ויסודי המצוי בחוקות רבות. ראו למשל את הדוגמאותהמובאות להלן.
חוקת קנדה
קובעת בסעיף11
למגילתהזכויות
"11. Proceedings in criminal and penal matters -
Anyperson charged with an offence has the right]…[
את זכות הנאשם שלא יכפו עליולהעיד נגד
c. not to be compelled to be a witness inproceedings
עצמו:
against that person in respect of the offence"
בחוקתאסטוניה,לפי סעיף 22
לא יכפועל אדם
"22. No one shall be compelled to testify against
himself or herself, or against those closest to him or
להעיד נגד עצמו אונגד הקרובים אליו:
her."
בחוקת ארצות-הברית, התיקון החמישי קובע
"Amendment V - No person shall ]...[ nor shall be
compelled in any criminal case to be a witness against
כילא יכפו על נאשםלהעיד נגדעצמו
(אך מכך,
himself,]…]."
יחדעם התיקון ה-
14
שקובעאתהזכות להליך
הוגן, נגזרה זכות שתיקה רחבה בהרבה):
4
ב.
הזכותלאי-הפללה
בחוקת קנדה
בסעיף13
למגילתהזכויות,
"13. Self-crimination -
A witness who testifies in anyproceedings has the right
נקבעה זכותלאי-
הפללהלעדים בכל
הליך, אך
not to have any incriminating evidence so given used
רק במובן זה שלא ייעשה שימוש בראיה שאדם
to incriminatethat witness in any otherproceedings,
מסר כדי להפלילו בהליך אחר (להבדיל מזכות
except in a prosecution for perjuryor for the givingof
contradictoryevidence".
שלאלמסור אתהראיה):
בחוקתדרום-אפריקה
נקבע בסעיף35
כילעצור
35. Arrested, detained and accused persons - Everyone
who is arrested for allegedlycommittingan offence has
יש זכות שלא יכפו עליו להודות או לומר דבר
the right- […] c. not to be compelled to make any
שיוכללשמשכראיהנגדו(בנוסףל
זכותהשתיקה
confession or admission that could be used in
לפי סעיף19
שמובא בהמשך:)
evidence against that person;"
בחוקהשל סרביה
סעיף 33
קובע זכותלאי-
"33. […] Anyperson charged or prosecuted for criminal
offense shall not be obligated to provide self-
הפללה שלנאשם
, כך ש
הוא אינו
חייבלספק
incriminating evidence or evidence to the prejudice of
ראיה
שמפלילה אותו או אדם קרובלו:
persons related to him, nor shall he be obliged to confess
guilt."
בחוקת סלובניה,
לפי סעיף29
,
נאשם זכאי שלא
"Article 29. Legal Guarantees in Criminal Proceedings
]...[ the right not to incriminatehimself or his relatives
להפליל את עצמו,
או
את קרובי
ו
(בנוסף לזכות
or those close to him, or to admit guilt."
השתיקה שבסעיף19
):
בחוקת ספרד
נקבע כילכל אדםעומדתהזכות
"Section 24. […] 2. Likewise, all have the right to […];
not to make self-incriminating statements; not to plead
להימנע מאמירות מפלילות:
themselves guilty; and to be presumed innocent."
ג.
זכותשתיקה
בחוקת דרום-אפריקה
נקבע בסעיף 35
כי למי
"35. Arrested, detained and accused persons
d. Everyone who is arrested for allegedlycommittingan
שנעצר בחשד לעבירה עומדת
זכות השתיקה
offence has the right-
והוא זכאי גם ליידוע על קיומה של הזכות ועל
a. to remain silent;
השלכות בחירתו
שלא
להשתמש בה (בנוסף
b. to be informed promptly-
i. of the right to remain silent; and
לזכותו לאי-
הפללה:)
ii. of the consequences of not remaining silent; […]"
בחוקת ניו-זילנד
לפי סעיף 23
, מי שנמצא
"23. Rights of persons arrested or detained […]
Everyone who is - (a) arrested; or (b) detained […]
במעצר זכאי להימנע מלומר כל אמירה, וזכאי
shall have the right to refrain from making any
להיות מיודע על כך:
statement and to be informed of that right.”
ב
חוקת ברזיל, לפי סעיף 5
ישלהודיע לעצור
"one under arrest shall be informed of his rights,
includingthe right to remain silent, and shall be assured
על זכויותיו וביניהןעל זכות השתיקה:
assistance of his familyand a lawyer;"
5
בחוקת סלובניה,
לפי סעיף19
לכל אדם
"Article 19. Protection of Personal Liberty – Anyone
deprived of his liberty […] must be instructed
שנשללה חירותו ישלהודיע מיד
כי אינו
חייב
immediately that he is not obliged to make any
לומר
דבר
(בנוסףלזכות נאשם
לאי-
הפללה
statement [..]."
בסעיף29
שצוטט לעיל).
ה
נוסח המוצע ושאלות לדיון
הנוסחהמוצעמשקף
כמה
הכרעותעקרוניות
לענייןהיקףהזכותלהימנעמהפללהעצמית,שמוצעכיהוועדה
תיתן דעתה
אליהןותבחן מה
לעמדתההיקףהזכות שראוי לעגן ברמה החוקתית.
1.
אין עיגון של
זכות שתיקה בחקירה – ההצעה אינה כוללת עיגון של ז
כות החשוד לשתוק בחקירה בפני
איש מרות, למרות שהיא
קיימת היום מכוח הפסיקה.
למיטב הבנתנו, היעדר
העיגון נובע בעיקר מכך
שאם תיקבע זכות שתיקה
חוקת
ית, ניתן יהיה לפגוע בה רק בהסדר שייקבע בחוק (או מכוח הסמכה
מפורשת בו), ומכאן שכל הסייגים הפסיקתיים שתוחמים אותה
היום –
לא יהיו בתוקף. הכוונה בעיקר
לכך שהזכות לפי הפסיקה נחשבת כ"שטר ושובר בצידו" שכן שתיקת חשוד בחקירה יכולה להיחשב
לחובתו בדרכים שונות. מוצע לוועדה לדון בשאלה האם יש לעגן זכות חוקתית לשתיקה
בחקירה. ככל
שהוועדה תבקשלעג
נה,
ניתן לשקול נוסח שלפיולחשוד תהיה זכות לאלומר דבר,אך בתוך גדריהזכות
תהיהכרוכהמניהוביההאפשרותלייחסלשתיקהמשמעותמסוימת
וזאתאףבלאצורךבעיגוןחקיקתי
אלאכחלק בלתי נפרד מהזכות עצמה.
ראו נוסח מוצע בסוףהמסמך.
2.
הזכותהחוקתיתלאי-
הפללהבחקירהתינתןלאדםרקבעת"גבייתהודעתובחקירהפלילית"–
ניסוח
זה מקפל כמההכרעות ערכיות חשובות.
-
הזכותהחוקתיתתחולרקבגבייתהודעהבחקירהפורמליתולאעל
אמיר
הלמדובבאובתרגיליחקירה
– חלק זה תואםלדיןהקייםהיום, שכןלפי הפסיקה,
באופןעקרוני, אין חיסיון מפני הפללהעצמית או
זכו
ת שתיקה לגבי אמירות כאלו, מאחר שהחשש מהודאה בשל לחץ או מניצול כוחה של המדינה אינו
קיים במקרים אלו שהחשוד
כלללא מודע לכך שהואלמעשה מדברעם מדובב או מודיעמשטרתי.
-
הזכותהחוקתיתתחולרק
עלגבייתהודעהבעלפה,ולאעלמסירתמסמכיםאוראיותחפציות
אחרות
–כאן
ההגנההחוקתיתמצומצמת
מ
הדיןהקיים
שכןלפיסעיפים47
ו-
52
לפקודתהראיות,
החיסיון
כן
חלעל
כלראיה,כלומרכעקרוןגםעל
מסמכיםוחפצים.אךכאמור,
הפסיקהקבעהכיהחיסיוןאינוחל
על
כלמסמך,
למשל
ספנקכי
החיסיוןמהפללהלאיחולעלמסמכיםשנוצרומכוחהדין.
מוצעלדוןבפער
זה ובהיעדר ההגנה החוקתיתלחיסיון מהפללה לגבי מסירתמסמכים.
-
הזכות החוקתית תחול רק על גביית הודעה בחקירה, להבדיל מתשאול או שיח אחר מול איש מרות –
"חקירה"בחוק סדר הדין הפלילי (
חקירתחשודים),התשס"ב-
2002
כוללת:,"תשאולאו גביית הודעה
בקשר לעבירה, בידי שוטר בעוד שהנוסח המוצע מתייחס רק ל"גביית הודעה בחקירה פלילית"".
מוצע
לוועדהלהידרש לפערזה ולבחוןאם
מוצדקהשהגנה
החוקתית תחול רק
ב"גביית הודעה"
שהיא סוג
מסויםשלחקירהבידיאישמרות,ולאעל"תשאול"
עלבסיסחשדספציפיכנגדאדםשגםהואעשוי
להוות
חלק מ
ה
חקירה.
6
3.
היקף ההגנה שתינתן לעדים –
מוצע כי
הזכות לאי-
הפללה
בגביית העדות ב
חקירה
תינתן ל"
כל אדם,"
כלומרלארקלעצוראוחשודאלא גם
לעד.
לעומתזאת
בזמןהמשפט
לאמוצעתכלהגנהלעדיםברמה
החוקתית,בעודשפקודתהראיותכןמקנהחיסיון
מהפללהעצמיתגםלעדיםב
משפט,
תוךקביעתאיזון
שלפיו ביתהמשפטרשאילהסיראתהחיסיוןולתת"חיסיוןשימוש".מוצעכיהוועדהתיתןדעתהלכך.
4.
היקף הזכות החוקתית המוצעת
לנאשם במשפטו –
בסעיף קטן (ב) מוצע כי
בשלב המשפט
נאשם יהיה
זכאי שלא יכפו עליו להעיד, בדומה
ל
חוקות רבות בעולם.
אמנם הניסוח שנבחר
לא
מתייחס במפורש
לזכות הישירה של נאשם
שלא להעיד, אלא רק לזכות שלא
יכפו עליו להעיד,
אך נראה
שבפועל הוא
יביא ל
עיגון המצב החוקי הקיים
לפיו נאשם
זכאי שלא להשיב לאשמה ושלא להעיד במשפט,
ביחד עם
המחיר""
הנלווה ל
שתיקה זו כפי שפורט לעיל. לצד זאת
יצוין
שגם לבחירת נאשם
כן ל
העיד במשפטו
יש "מחיר"
שכן לפי סעיף 47(ג)לפקודתהראיות לא יחוללגביו החיסיון מהפללה עצמית.
ישהרואים
בהסדרהקיים
כמשקף
איזוןנכו
ן
ביןזכותהפרט
לאי-הפללה
לביןאינטרסהחברהלהילחם
בפשע.וישהמבקריםאת
ה
הכרע
הלגבותמחירמ
הנאשם
השותק
וטועניםכילמעשהדוחפים
אותו
לוותר
על זכות השתיקה. מכל מקום, הסעיף
המוצע מקבע את ההסדר הקיים, ולפיכך מוצע לדון בבחירה
הערכית שהואמציע.
כמו
כן, מוצע לשקול לעגן את הזכות בצורה מפורשת כזכות "שלא להעיד" ולא כזכות ש"לא יכפו"
על
האדםלהעיד
,וזאתבהתחשבבכךש"המחיר"
הנלווהלבחירהשלאלהעידמעוגןכבר
בסעי
פים
152
(ב)
ו-
162
לחוק סדרהדין הפלילי.
5.
האם יש מקום לקבוע חובת יידוע חוקתית
על זכות השתיקה
או ההפללה העצמית? חלק מהחוקות
מציינותבמפורשאתזכותהיידועכחלקאינטגרלימזכותהשתיקה(למשלבניו-
זילנדובדרוםאפריקה).
אף הפסיקה בישראל הדגישה את חשיבות היידוע על זכות השתיקה כהיבט חשוב באפשרות מימושה.
מוצע כי הוועדה תשקול האם יש מקום להוסיף התייחסות לחובת היידוע בהקשר זה.
יצוין כי כיום
בפועלכלחקירהנפתחתבהחתמתחשודעלטופסאחידהמיידעאותועלזכותולשתוקבחקירהולהיוועץ
בעורך דין, ועל כך שכל דבר שיאמר עשוי לשמש נגדו, ומצד שני, בית המשפט יוכל להסיק מסקנות
לחובתו משתי
קתו.
נוסח מוצע מטעםהייעוץ המשפטי לוועדה המשקף חלק מן התיקונים שהועלולעיל:
8
. (א) כל אדם זכאי שלא להפליל את עצמו בעת תשאולו בחשד כי ביצע עבירה, בעת גביית הודעתו בחקירה
פלילית או בעדותו במשפט.
(ב)
חשודבעבירהזכאי
שלאלומרדברבעתגבייתהודעתובחקירתוהפלילית
,ויכולשהשתיקהתובאבחשבון
בהליך הפלילי בעניינו כל עודלאנקבע אחרת בחוק.
(גב)
כל נאשם זכאי שלא יכפועליו להעיד לפני רשות שיפוטית בהליך הפלילי בעניינו.
7