חומר רקע
פורום קהלת (ע"ר)
עם ועולמו
8
ירושלים
משרד
026312720
[email protected]
www.kohelet.org.il
ט'אייר תשפ"ב
10
במאי 2022
הצעתחוק-
יסוד: זכויות בחקירה ובמשפט הפלילי – התנגדותלמתכונתהחקיקה המוצעת,
הערותלנוסח וקריאה לקידוםהזכויות במשפט בכלים חלופיים
וע"ד אריאל ארליך וד"ר אביעד בקשי
ראשיתנבקש לברךעל יוזמה חשובה זו של עיגון זכויות בהליך פלילי.
פורום קהלת רואה חשיבות רבה בהגנה על זכויות חשודים ונאשמים בהליך הפלילי –
בחקירה,
באיסוף ראיות, במעצרובהליךהפלילי גופו. אנו מברכים עלהמגמה העקרונית.
עם זאת אנו סבורים שההצעה הנוכחית סובלת מחסרונות כבדים.
לדעתנו ההצעה הנוכחית
מחמיצה את מטרתה ואף פוגעת בה. בדברים שלהלן נבקש להעיר על נוסח הצעת חוק היסוד
שעברה בקריאה ראשונה
, הן במישורהכללי-עקרוניוהן לחלק מןהסעי
פים עצמם.
תמצית:
מטרתהשל הצעתהחוק ראויהללא ספק –
לחזק את ההגנה על זכויותהיסודשל האדם בהליך
הפלילי, אולם היא צפויה בוודאותלהביאלתוצאה הפוכה.
הגנהעלזכויותחשודיםונאשמיםבהליךהפליליחייבתלהיעשותבאמצעותהסדריםפרטניים,
בהירים ופשוטים. זאת לשלוש מטרות: להכווין באופן אפקטיבי את התנהלות רשויות האכיפה
ולסמןאתגבולסמכותן
;להבהירלכלאדםאתזכויותיו;ליצורשוויון
,צפיותושקיפותבאכיפה.
חקיקת-
יסוד אמורה לקבע כללי יסוד בשיטה, לקבוע מסגרת מגבילה למחוקק, ולהעלות את
הדרגה הנורמטי
בית של הוראות ספציפיות מסוימות. לכן היא חייבת להיות ברורה וחד
משמעית. עליה להקטין את מרחב אי-
הוודאות וחופש הפעולה של הרשויות, לרבות בתי
המשפט, ולמנועחוסר צפיות וחוסרשוויון.
הצעת חוק היסוד הנוכחית עושה בדיוק ההיפך: היא גדושה בהצהרות חגיגיות ועמוסה מונחי
שסתום ובכך מזמינה את רשויות האכיפה
(ובתי המשפט בכלל זה) לפרש את הוראותיה וכל
הוראה חוקית באופן גמיש, בלתי צפוי ובלתי אחיד. היא מעניקה לרשויות האכיפה שיקול דעת
כמעט בלתי מוגבל. תחת הכפפת ההליך לכללים ברורים היא יוצרת מרחב אי ודאות –
אמנם
חגיגיאך פוגעני ביותר.
חוק-יסוד שתכליתו הגנה על זכויות בהליך פלילי שונה מחוק-
יסוד אחר המבצר זכויות אדם.
אם ייצור חוסר בהירות משמעות הדבר פגיעה ישירה בנחקרים ונאשמים והחלשתם אל מול
מערכתהאכיפה העוסקת מעצם טבעה בפגיעה בחירויות יום-
יום.
1
בד-בבד, אין להתעלם מהאתגרים הייחודיים של מדינת ישראל ויש להישמר מקביעת הוראות
שיפגעוביכולתההתמודדות עם טרור ואיומים ביטחוניים.
אין מחלוקת על החשיבות הרבה
בעיגון
של נורמות בתחום ההליך הפלילי, אולם יש להימנע
מחקיקה בסגנון המוצעשנזקהרב מתועלתה.
א.
המאפיינים הנדרשים מהוראות חוקתיות בהקשר של הגנה עלזכויות בהליך פלילי
הציפייה המרכזית מחקיקה המסדירה זכויות חשודים ונאשמים במשפט הפלילי היא לקבוע
הסדרים פרטניים, בהירים ופשוטים
ככל הניתן, וזאת לשלוש מטרות. האחת –
להכווין באופן
אפקטיבי והחלטי את התנהלות רשויות האכיפה הפלילית בהפעלת סמכויותיהן. השנייה –
להבהירלכלאדםאתזכויותיוכדישידעלהגןעלחירותו,פרטיותו,זכותולהימנעמהפללהעצמית
וכיוצא באלו. השלישית –
ליצור שוויון, צפיות
ושקיפות באכיפת הדין ובהתנהלות רשויות
האכיפה.
כדי להגשים את המטרות הללו יש ליצור הסדרים ברורים הקובעים את המותר והאסור. לצדם
יש גם לקבוע תרופות וסעדים ספציפיים שיש בהם כדי להרתיע את רשויות החוק מפני הפרת
ההסדרים. כללים ברורים ובהירים בתחום הפעלת סמכויות האכיפה, לצד תרופות וסעדים
מחייבים,הם
תנאי הכרחי
להגנה אפקטיבית על זכויות חשודים ונאשמים בהליךהפלילי.
חוק-יסוד,בניגודלהסדריםהחקיקתייםהפרטניים,הואכלליבאופיו.תפקידוהואלקבועזכויות
או להצהיר על כללי-
יסוד בשיטה משפטית נתונה ברמה חוקתית. תפקיד אחר של
חוק-
יסוד הוא
להגדיר את גבולות מרחב הפעולה של המחוקק בקובעו הסדרים פרטניים. תכלית נוספת שיכולה
להיות לו היא העלאת הדרג הנורמטיבי של הוראות מסויימות לרמה חוקתית. אשר על כן אנו
סבורים שחוק-
יסוד חייב להתאפיין במאפייניםהבאים:
א.
עליולהעניק מסגרת בלבד להוראותפרטניות שיבואו בעקבותיו.
ב.
עליו להימנע מהגדלת מרחב אי-
הוודאות, שיקול הדעת וחופש הפעולה של הרשויות, ובכלל
זה בתי המשפט.
ג.
עליולקבועעקרונותוערכי יסוד באופן שאינו גורם לטשטושומבוכה כי אםלוודאות.
קביעת הסדרים חוקתיים הניתנים לפרשנות גמישה בתחום ההליך הפלילי תגשים מטרה
הפוכה
מזושמבקשתההצעהלהגשים.תחתהגנהעלזכויותחשודיםונאשמיםהיאתעניק,בעיקר,זכות
והיתר לרשויות האכיפה הפלילית להפעיל שיקול דעת
כמעט בלתי מוגבל
באשר לתוכן הזכויות
שחשודאונאשםזכאיםלהןבפלילים,אובאשרלחובותיהןכלפיובמקרהקונקרטי.בד-
בבדהיא
תוביל לכך שבתי משפט יתוו כרצונם את גבולות המותר והאסור תוך נטילת מרחב פרשני לחוקי
הפרוצדורההפלילית הספציפיים, בהשראת פרשנותם אתה"עקרונות" שבחוק-
היסוד.
ההגנה על זכויות הפרט בהליך הפלילי אינה יכולה להסתמך על התקווה שלפיה רשויות האכיפה
ובכלל זה המשטרה,(
התביעה הכללית, ואף בית המשפט) יפעילו שיקול דעת נאות או הוגן בעת
הפעלת סמכויותיהן הפליליות, כי אם אך ורק בהצבת גבולות חקיקתיים ברורים בפני רשויות
אלה בהקשרים רלוונטיים נדרשים. לכן, יותר משנדרשת הצהרה חוקתית בדבר זכויות חשודים
או נאשמים בפלילים, נדרשת הסדרה
חקיקתית מפורטת, שיש בה שרטוט גבולות האכיפה
הפליליתוהטלתחובותקונקרטיותעלרשויותהאכיפהבנושאיםהרלוונטייםשעלהפרק.לאמתן
או הרחבת שיקול הדעת לרשויות האכיפה נדרש אפוא בענייננו, כי אם הגבלתו. במובן זה אנו
2
סבורים שהצעת חוק היסוד מחמיצה את העיקר, ובכל הכבוד אנו חוששים כי נזקה יהיה רב
לאין שיעור על תועלתה כפי שנדגים ונפרט בהמשךהדברים.,
יש להעיר כי בכך שונה חוק-יסוד שנועד להגן על זכויות בהליך פלילי מחוק-
יסוד המבצר זכויות
אדם באופן כללי. עמימות וכלליות עלולים להיות פתח לחוסר ודאות חוקתית בכל חקיקת יסוד.
הן עלולותלגרוםלהתנגשויותמיותרותביןהרשויותהמחוקקתוהמבצעתלביןהמחוקקת.אולם
בתחום ההגנה על זכויות נאשמים חוסר בהירות חוקתית חמורה שבעתיים. היא איננה רק פתח
להתנגשות בין הרשויות כי אם לפגיעה ישירה בנחקרים ונאשמים, שכן היא תעניק כוח בלתי
מוגבל לרשויות האכ
יפה העוסקות מעצם טבען בפגיעה בחירויות הפרט יום-
יום, ותהפוך את
הפרוצדורה הפלילית, שהיא ליבו של הפעלת הכוח הפוגעני השלטוני, לתחום בלתי צפוי ונטול
כללים.
ב.
התייחסות פרטנית להוראות מסוימותבהצעתחוקהיסוד
הצעת חוק-
היסוד כוללת סוגים שונים של הוראות, ובהן הוראות כלליות המתייחסות למסגרת
הערכים החוקתית הכללית שביסוד חוקי היסוד בישראל; הוראות שקיימת לגביהן הסדרה
חקיקתית (חלקית או מלאה) בחקיקה רגילה; והוראות חוקתיות הנוגעות לתחולה, יציבות
ונוקשות הוראות חוק היסודהמוצע. ההערות שלהלן יתייחסו להוראות שונות אלה לפיסדר זה.
1.
הוראות כלליות ביחס למסגרתהערכיםהחוקתית בישראל:
הביקורתשהוצגהלעילבחלקא'שלניירעמדהזהנוגעתבמיוחדלסעיפיםבעליתוכןכללישנכללו
בנוסחטיוטתחוקהיסודהמוצעת.סעיף1
וסעיף2
לטיוטהזוהםדוגמאותמובהקותלכך:הכרזת
סעיפיםאלה,שלפיהזכויותהאדםבישראליכובדו"ברוחהעקרונותשבהכרזהעל הקמתמדינת
ישראל אויעוגנובחוקהיסודכביטויל""
ערכיהשלמדינתישראלכמדינהיהודיתודמוקרטית,"
אינה מציעה כל תוכן פוזיטיבי באשר לתוכנן הקונקרטי של זכויות חשודים ונאשמים בהליך
הפלילי.הלכהלמעשה,יותרמשהיאעשויה
להגןמפניפגיעהבזכויותכאמור,היאמאפשרתפגיעה
כזו על יסוד הטענה הכללית –
שאין לה כל שיעור או מידה –
שלפיה בכוחם של ערכים מופשטים
אלו להצדיק פגיעה בכל הקשר שהוא. אשר על כן, בניגוד לחוקי היסוד העוסקים בזכויות פרט
כלליות, עיגונן של הצהרות אלו (הראויות כשלע
צמן) במסגרת חוק-
יסוד זה אינה רצויה. אין בה
דבר שיכול להועיל בדבר לחשודים ולנאשמים בהליך הפלילי, ומצד שני היא עלולה לפתוח פתח
לפרשנותלא צפויה שלהכלליםהפרטניים הקבועים בחוקיהפרוצדורה הפלילית.
יתירהמכך,הדיבורבסעיף2
ולפיומטרתהחוקהיא
"להבטיח
כיהגשמתתכליותההליךהפלילי
תעשה תוך הגנה על זכויות היסוד של האדם בהליך זה"
צפויה להביא לתוצאה הפוכה ממטרתו
המוצהרת של החוק. רשויות האכיפה השונות נוטות מטבען לבסס באופן שגרתי את ההצדקה
לפגיעה בזכויות חשודים או נאשמים בצורך להגן או לקדם תכליות מתחרות שונות של ההליך
הפלילי (כגון תכלית בירור האמת; עשיית צדק עם נפגע עבירה; הצורך בהגנה אפקטיבית על
ערכים חברתיים חשובים; וכדומה. כולן תכליות רצויות ללא ספק). ההכרזה כי מטרתו של חוק-
היסוד היא הגשמת תכליות כלשהן בדרך כלשהי עלולה לאפשר הכפפה של כל הוראה חוקית
לאיזונים שיעשו הרשויות בהתאם לתוכן שייצקו למונח "תכליות" או למונח "זכויות היסוד של
האדם",ובהתאםלאיזונים שיחליטולעשותביניהם.הלכהלמעשה,מדוברבסעיףהמעניקמרחב
3
תמרון פרשני בלתי צפוי לרשויות האכיפה השונות בעת הפעלת סמכויותיהן בשלביו השונים של
ההליך הפלילי. לחלופין היא מזמינה את בתי משפט ליצוק תוכן פרשני יצירתי לכל הוראת חוק
ולכלפרוצדורה.איןכלתועלתבקביעתסעיףזהבחוק-
יסוד.הצהרהחגיגיתלאמועילהלהגשמת
ודאות, צפיות, שוויון ובהירות.
סעיף 16
להצעת חוק היסוד מספק דוגמה לדרך הראויה לניסוח הוראות בחוק-יסוד. סעיף זה
קובע כי "נפגע עבירה כהגדרתו בחוק, זכאי לכך שההליך הפלילי בעניין העבירה שממנה נפגע
יתנהל באופן שיבטיח שמירה על זכויותיו על פי כל דין, והגנה על כבודו כאדם". הגבלת הזכויות
לפי נוסח זה לנפגע עבירה כ"
הגדרתו בחוק" ולשמירה על זכויותיו "
על פי כל דין" (במובחן מן
ההיגד המופשט של "הגנה על כבודו כאדם"), מציעה תכנים בהירים, תחומים וברורים לזכויותיו
של נפגע עבירה בהליך הפלילי, וזאת משום שהיא מעגנת אותם בהסדרים קונקרטיים שנקבעו
מפורשות
בדין
(בהנחה, כמובן, שהדין הפרטני אכן מסדיר באופן מספק את הזכיות הנדונות
ושתוכנובהירבמידההנדרשת).ישלצייןכיבכלהנוגעלזכויותחשודים,נחקריםונאשמיםשבהן
עוסקת הצעת החוק לא מצאנו בנוסח ההצעה ניסוח דומה או מקביל, למעט במידה מסויימת
בסעיף10(א)להצעתחוק-
היסוד.1
סיכומושלדבר,הסדרהחוקתיתהנוקטתבמונחישסתוםמעורפליםכשאיןבצדהחקיקהמקיפה
ופרטנית בעניינה של כל זכות מן הזכויות שהצעת חוק-היסוד דנה מפנה אליה, צפויה להזיק
לעניינם של חשודים ונאשמיםבהליך הפלילי יותר מאשרלהביא להם תועלת.
2.
הוראותשקיימתלגביהן הסדרהחקיקתיתרגילה:
סעיף9(ב)להצעתחוק-היסודקובעכי
"כל
חשוד,נאשםאונידוןזכאילהיותמיוצגבידיעורךדין
ולהיוועץ בעורך דין בכל הליך פלילי בעניינו בפני רשות שיפוטית".
הענקת זכות כזו (ככל זכות
אחרת) עשויה להתפרש כ
הטלת חובה
על המדינה לממן, על חשבונה, את ייצוגו של
כל
חשוד או
נאשם בהליך פלילי. מעבר למשמעות שעשויה להיות, כמובן, לסעיף זה על תקציב המדינה, סעיף
זה מנוגד לכאורה להסדרה החקיקתית שנקבעה בסעיף 18
לחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-
1995
, הקובע את התנאים לזכאות לייצוג על ידי סניגור ציבורי ששכרו משולם מקופת אוצר
המדינה. ככל שהכוונה היא להציע שינוי במדיניות הזכאות לייצוג ציבורי בהליך הפלילי ראוי
שהסדרה כזו תיעשה במסגרת חקיקה פרטנית רגילה (כגון בחוק הסניגוריה הציבורית) ולא
במסגרתחוק-
יסוד.
דוגמהנוספתהיאזושנקבעהבסעיף10(ג)להצעתחוק-
היסוד,שלפיה"כלעצורזכאי
שי
בואוהו
בהקדםהאפשריבפנירשותשיפוטית".
הוראהזויוצרתעמימותבנושאשהוסדרבאופןמפורט,
בהיר ודקדקני, בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-
1996
, אשר קובע
לוחותזמניםברורים,תחומיםומוגדריםלהבאתושלכלעצורבפנירשותשיפוטיתבשלביהמעצר
השונים.השימוש שעושההצעתהחוק במילים"
בהקדםהאפשרי" צפוילפגוע בכוחה שלהסדרה
פרטנית זו: הוא מאפשר לרשויות האכיפה להצדיק אי-
עמידה בלוחות הזמנים שנקבעו בחוק
המעצרים בטענה כי העציר הובא בפני רשות שיפוטית "בהקדם האפשרי" שהיה בידה להביאו.
1
סעיף זה קובע כי "מעצר ייעשה בדרך שתבטיח שמירה על כבודו של אדם, על גופו ועל זכויותיו לפי כל דין". בהקשר
זה ראוי לציין כי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו –
1996
, מסדיר באופן מקיף ומפורט את
כלליהמעצרהמחייביםוזכויותיוהשונותשלהעצירבכלשלביוהרלוונטייםשלההליךהפלילי.בהבמידה,גםזכויותיו
של נפגע עבירה הוסדרו בחוק מקיף ומפורט –
חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א –
2001
. אין זה מקרה, כך לדעתנו, כי
הסעיפים הנזכרים בהצעת חוק היסוד הנוגעות לזכויותיהם של נפגעי עבירה ועצורים נוסחו בדרך האמורה: במקום
שבוקיימת הסדרהחקיקתיתמקיפהוהמפורטת איןצורך אל ביישוםהוראות הדיןהמפורטותהרלוונטיות.
4
אי-עמידה של רשויות המדינה בהוראות חוק המעצרים אינה חזון נפרץ, אולם היא איננה דבר
נדיר. בעוד שכיום בית המשפט מתייחס לכל אירוע מסוג כזה כהפרת חובתה לפי דין של רשות
האכיפה הרלוונטית, הסעיף המוצע בחוק-
היסוד עשוי לאפיין מצב זה כמותר לפי דין. זו אפוא
דוגמה מובהקת לפגיעה שעשויה להיות להסדרה חוקתית עמומה בזכויות פרט מן הסוג הנדון
במקרההפרטי.
סעיף 12
להצעת חוק-היסוד מספק אף הוא דוגמה טובה. הסעיף קובע כי "אדם זכאי שלא יוטל
עליו עונש גופני, אכזרי או לא אנושי". כל אחת מן הקטגוריות יכולה לסבול פירושים רבים, כך
שהוראה זו פותחת פתח כפתחו של אולם להתערבות שיפוטית בכל ענישה ובכל חקיקה. אשר על
כן, אף שסעיף דומה קיים בחוקות מערביות שונות, רצוי שלא לקבעו בנוסח זה בחוק-
יסוד. אם
ישנורצוןלבטלאתהאפשרותלעונשמוותהרישישלעשותזאתבאופןישירבתיקוןדבריהחקיקה
הרלוונטיים,ולא באמצעות קביעת הוראה שאין לדעת את השלכותיה.
גם הוראת סעיף 13
להצעת החוק, הקובעת כי "
מימוש הזכויות של קטין לפי חוק-
יסוד זה,
ייעשהגם בהתחשבבגילוובמידתבגרותו;היההקטין חשוד,נאשם אונידון,יינתןמשקלראוי
לטיפול בו ולשילובו בחברה, בעת הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו
", מעוררת קשיים
דומים. ראשית, מדובר בנושא כבד משקל שאין בהוראה חוקתית תמציתית מסוג זה כדי לחדש
לגביו דבר או כדי להכווין באופן בהיר את רשויות האכיפה. יתר על כן, סוגיות דרכי ושיקולי
הענישה של קטינים הוסדרו בדברי חקיקה ייעודיים שנועדו להסדירן; וככל שישנן סוגיות שלא
הוסדרו –
אלה ראוי להן שיתווספו לחקיקה ייעודית מפורטת זו.2
ואולם, ככל שענייננו הוא
בזכויות בתחום המשפט הפלילי המהותי (כגון כללים הנוגעים להטלת אחריות פלילית על קטין)
–
הרי שמעבר לעובדה שיש בהוראה זו כדי לפגוע בתוקפן של הוראות חוק מפורשות אחרות,3
יש
בנוסח
הכללי של סעיף זה גם כדילהביאליישום שרירותי, בלתי שוויוני ובלתיעקיב, בעניינם של
קטינים שוניםובנושאים רביםובלתי מוגבלים בתחום זה.
בדומה לכך, גם הוראות סעיף 4 להצעת חוק-היסוד שעניינן ב"
עיקרון החוקיות" לוקות בבעיה
האמורה. תוכנן של הוראות אלה
כולן מוסדר בסעיפים שונים בחוק העונשין, התשל"ז-
1977
.
ואולם, הוראות הצעת חוק היסוד בסעיף זה מנוסחות בדרך שונה (כמו גם תמציתית יותר) מזו
של נוסח הוראות חוק העונשין המקבילות להן. עניין זה מעורר אי-
בהירות באשר
לטיב ההסדר
המחייבבהקשרלכלהוראהולאופןיישומהבמקרההפרטי.הבעיהאינהטמונהרק בשאלהאילו
מבין ההוראות או הניסוחים מקל או מחמיר יותר עם חשודים ונאשמים, אלא בעמימות שהצעת
חוק-
היסודיוצרת
בהקשרזהביחסלטיבןשלהזכויות הרלוונטיותאובשאלתהיקפן.עמימותזו
כאמור אינה פועלתלטובתם של חשודים אונאשמים, שכן במקום שבו טיבה אוהיקפה של זכות
אינם בהירים דיים ניתןלעולםלהטיל ספק בקיומה או תחולתה שלהזכות בכל הקשר קונקרטי.
בנוסף לכך, חלק מהוראות סעיף5
עושות שימוש במושגים שתוכנםהספציפי אינו בהירואף שנוי
במחלוקת. סעיף 5
(א)) להצעת חוק היסוד, למשל, הקובע כי "
לא תוטל אחריות פלילית באין
אשמה",הואדוגמהטובהלכך:תוכןהמושג"
אשמה"בפליליםרחוקמלהיותקונצנזואלי,ונהוג
לפרש וליישם אותו באופנים שונים בשיטות משפט שונות.4
לכן, ככל שהמושג "אשמה" שבסעיף
2
כגון ההסדרים שנקבעו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א –
1971
. הוראה אחרת היא זו שנקבעה
בסעיף 40טו(ב) לחוק העונשין, המפנה לעצמה לחוק הנוער הנזכר, שהוראה חקיקתית ליישומו בתחום ענישת קטינים
נקבעהבסעיף קטן (א) של סעיף 40
טו הנזכר.סעיף 40
טו(ב) קובע הוראה הדומה באופייה לזו המוצעת בסיפתסעיף13
להצעת חוקהיסוד, באופן המייתראותה לעצמה.
3
כגוןהוראתסעיף34
ולחוקהעונשין,הקובעתכיקטיןמעלגיל12
שנהכשירלשאתבאחריותפלילית(המדוברב"כלל
אצבע", שהוראה חוקתית מן הסוג שנקבע בסעיף16
להצעת החוק פותחת אותו לדיון פרשני-חוקתי.
4
הדיןהפליליהקונטיננטאלי(רובמדינותאירופה)משתמשבמושגזהבאופןהשונהלחלוטיןבתוכנו מזהשנהוגלייחס
5
זה מכוון ליסוד הנפשי הנדרש להתגבשותה של עבירה, הרי שבעניין זה קיימת הסדרה חקיקתית
פרטנית בסעיפים 20-21
לחוק העונשין –
שכל המוסיף עליה רק גורע; וככל שהשימוש במושג זה
מכוון למחוזות אחרים הרי שתוכנה, טיבה, או היקפה של הוראה זו אינו ברור כלל, באופן
המאפשר קבלתהכרעות והחלטות שיפוטיות סובייקטיביותובלתי צפויות.
סעיף8להצעתחוק-
היסודמעוררקושיאחר
ו
נוסף:סעיף-
קטן8
א)(
קובעכי"כלאדםזכאישלא
להפליל את עצמו בעת גביית הודעתו בחקירה פלילית
", וסעיף-
קטן (ב) כי "כל נאשם זכאי שלא
יכפו עליו להעיד בפני רשות שיפוטית בהליך פלילי בעניינו". זכויות אלה, המכונות בעגה
המשפטית "זכות השתיקה", מצויות בליבת אשכול הזכויות שמהן זכאים חשודים ונאשמים
בפלילים ליהנות בכל שיטות המשפט המערביות-
הדמוקרטיות.
אלא שהאתגר העיקרי הנוגע
לקביעת טיבן של זכויות אלה או היקפן הראוי אינו טמון בניסוח הצהרה חוקתית בדבר ההכרה
העקרוניתבהן,אלא,בעיקר,בקביעתההסדריםהפרטנייםהקשוריםביחסשביןזכויותאלהלבין
השלכותיהן הראייתיות. וכך, במדינות שונות קיימים הסדרים פרטניים ביחס לאפשרות, כמו גם
לתנאים, לזקוף לחובת נאשם את השימוש ב"זכות השתיקה" כ
תוספת ראייתית
נגדו (מסוג
"סיוע" או "חיזוק") בשלב ההליך הפלילי העיקרי. מדובר בסוגיה מורכבת, שרק הסדרה
חקיקתית ספציפית ומפורטת, המתייחסת להקשרים קונקרטיים של מימוש זכויות אלה
וגבולותיהן, עשויה להביא למימושן הבהיר והקוהרנטי. הצהרות חוקתיות מופשטות, שתכליתן
להכיר באופן כללי בזכויות אלה, אין בכוחן להעניק לחשודים ונאשמים את הבטוחה הנדרשת
להבטחת
זכויותיהם אלו. מצד שני, הן עלולות לעורר פרשנות לא צפויה שתשליך על פרשנותו של
ההסדר הספציפי באופן לא רצוי. כך, למשל, הנוסח המוצע עלול להעלות בעתיד טענות נגד
השימוש בזכות השתיקה כתוספת ראייתית בהקשרים מסויימים.
3.
הוראות חוקתיות –תחולה, יציבות ונוקשות:
סעיף 20
להצעת חוק-
היסוד קובע כי "
א
ין לשנות חוק-י
סוד זה אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב
שלחבריהכנסת".
הוראהזועניינהבשריוןפורמלישלהוראותהצעתהחוקכולן.ישלהתנותאת
חקיקתושלסעיףזהבאישורחוקהיסודכולועלידירובדומהשלחבריהכנסת.באופןזהתובטח
לא רק נוקשות הוראות חוק היסוד לאחר חקיקתן, אלא גם הטעם או הבסיס הדמוקרטיים
לקביעת מעמדן זה.
באשר לסעיף 21
להצעת חוק היסוד הקובע כי " אין בחוק-י
סוד זה כדי לפגוע בת
וקפו של דין
שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד": ככל שענייננו של סעיף זה בשמירת דין
חקוק
קיים,
הרי אין בסעיף זה כדי למנוע מן המחוקק לתקן או להתאים את אותו דין, באופן שיעלה בקנה
אחד עם הוראות חוק
היסוד המוצע. אולם אם עניינו בכל דין שהוא, הכולל אף את ההלכה
הפסוקה, הרי שסעיף זה עשוי אך לקבע כללים פסיקתיים בעיתיים, שאינם עולים בקנה אחד עם
הוראות הצעת חוק-היסוד ואשר לא זכו לאישור חקיקתי בכנסת. רצוי אפוא להבהיר כי מדובר
רקבחוק.
לו בשיטות משפט אנגלו-
אמריקניות. בחוק העונשין הישראלי אין הגדרה או התייחסות מפורשת לטיבו או תוכנו של
מושג זה – עובדה המקשה, כמובן,עוד יותר על הבנת תוכנו
בהצעת חוק היסוד הנדונה.
6
ג.
סיכום
ה
הצעההנדונהתביאלהגברתאי-
הבהירותובכךהיאעלולהלהזיקלעניינםשלנאשמיםונחקרים.
הבטחתזכויותיהםמחייבתחקיקהפרטניתוספציפיתבכלאחדמןהנושאיםהרלוונטיים.חקיקה
זו חייבת להגדיר חובות קונקרטיות של רשויות האכיפה כלפי חשודים ונאשמים בהליך הפלילי;
להציבגבולותברוריםלאופןהפעלתןסמכויותהאכיפהעלידיהרשויותהרלוונטיות,ולכלולבצדן
סנקציות ברורות להפרתן. תפקידו של חוק היסוד הוא לתת עוגן חוקתי להסדרים מפורטים
שייקבעו בחוק, אולם לא להצהיר הצהרות כלליות שעלולות לעורר פרשנויות שונות, ובכך רק
להגביר את חוסרהבהירות שלהוראותהחוק.
לדעתנו, לא נכון לחוקק את ההצעה הנוכחית
ומן הראו
י לקדם את הפרוי
קט החשוב
של עיגון
הזכויותבמשפטבחבילתחקיקההמתמקדתב"כללים"מחייביםולארקב"עקרונות"
שפרשנותם
הגמישה תחליש את ההגנות הקיימות. למצער
נבקש מיו"
ר וחברי הועדה להביא בחשבון את
הערותינולסעיפים הפרטניים.
7