החלטות ועדה

סימוכין: 2022-109151 ירושלים, כ"ז בסיוון תשפ"ב 26 ביוני 2022 לכבוד לכבוד ח"כ יפעת שאשא ביטון אביגדור ליברמן שרת החינוך שר האוצר מכובדיי, הנדון: חינוך מיוחד בחמ"ד נקודות עיקריות שעלו במהלך הדיון: הממ"ד הוא 14% מהחינוך בארץ. המשמעות העיקרית לתיקון לחוק החינוך המיוחד ב-2018 הוא שחלק משמעותי של החינוך המיוחד משולב בחינוך הרגיל. יש כ- 45,000 תלמידים בכלל החינוך המיוחד. 12.4% הם בחמ"ד. 66% מהם משולבים בחינוך הרגיל. בדרום אין מסגרות נפרדות ובצפון יש מיעוט כיתות. בירושלים, תל אביב ומרכז, יש גם מסגרות נפרדות. כיתות נפתחות על פי הצורך ועל פי בקשת ההורים לפיקוח – ממלכתי או ממלכתי. הפיקוח יכול להיות חוצה מחוזות, וזה מחייב את התלמידים להסעות ארוכות. לפני שנה נפתחו בחמ"ד 245 כיתות גן ו-1,311 כיתות . השנה, נפתחו 275 כיתות גן ו1,463 כיתות. זו עליה של כ-11%. הגידול הטבעי בחמ"ד גדול משמעותית מהגידול הטבעי הכללי. יש קושי לפתוח כיתות של חינוך מיוחד בממ"ד, בגלל שהם חלק קטן מהחינוך. וקושי נוסף הוא הפרדה מגדרית. קשה לאכלס ע"פ התקן כתה למגדר אחד. יש תלמידים המשולבים בחינוך הרגיל בשעות הבוקר בביה"ס. בחלק מהמוסדות, קשה לשלב תלמידים אלה גם בפנימייה אחה"צ. הבעיה מחריפה בחינוך החרדי ממלכתי שכמעט שאין כיתות, וכן , קשה לשלב אותם בחינוך הרגיל החרדי. הבעיה חריפה במיוחד כי רובם נזקק לחינוך פנימיתי, והשילוב שם לא קיים. תלמידים אלה צריכים לבחור מסגרת חינוכית שלא תמיד הולמת אותם במדויק. התרבות בחינוך הממ"ד, הוא חינוך פנימיתי בכיתות התיכון. אך, זה מגביר את הקושי בהנגשה אישית. על פי החוק יש חובה להנגשה רק במבנה המרכזי של מוסד החינוך. אך, בכיתות הגבוהות, שיש שירותים רבים יותר במבנים שונים בשטח המוסד החינוכי, לא כל המבנים מונגשים. משנה לשנה עולה התלות בתקציב ממשרד האוצר לתוספת תקינה לפתיחת מסגרות חדשות. כיוון שזה אישור של תוספת תקציב, יש השלכות לכך אם תקציב המדינה מאושר, או לא. כן הועלתה בעיית הסייעות. מקומם של ההורים בחינוך המיוחד הוא גדול יותר ממקומם בחינוך הרגיל, והוא הולך וגדל. בתום הישיבה הגיעה הועדה למסקנות הבאות: הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון. הוועדה מברכת את משרד החינוך שמגביר את שילוב תלמידי החינוך המיוחד. הוועדה קובעת שהשילוב וההכלה של החינוך המיוחד בחינוך הרגיל הוא האתגר בחינוך. זאת, בהנחה, שתלמידי החינוך המיוחד יקבלו את מלוא השירותים שהם זכאים להם. עם השנים, המטרה צריכה להיות שילוב מירבי, ככל הניתן, עד כדי סגירת בתי"ס של החינוך המיוחד. תלמידי חינוך מיוחד הם ברכה בכל בי"ס רגיל. זה תורם לתלמידים הרגילים , לא פחות, ממה שזה תורם לתלמידי החינוך המיוחד. ההכלה של בי"ס רגיל בממ"ד של תלמידי החינוך המיוחד צריך להיות כגודלם – 12%. שלושה אתגרים לחינוך: יש להנגיש את כל מוסדות החינוך יש להגדיל את בתיה"ס של הממ"ד. הגדלה תאפשר גם יותר הכלה של תלמידי החינוך המיוחד. יש להקשיב להורים. אין קליטת חינוך מיוחד ללא ההורים. יש בכך התקדמות וצריך עוד. הוועדה קוראת למשרד החינוך לתת תקציב יתר למוסדות חינוך שמשלבים תלמידים מהחינוך המיוחד. השילוב הוא חשוב ערכית, אך, הוא צריך להיות גם כדאי כלכלית. מוסדות החינוך של המוכש"ר והפטור חייבים לקחת אחריות על תלמידי החינוך המיוחד. הם אינם יכולים להיות יוצאים מן הכלל. זה דורש גם תיקון חקיקה. הוועדה קוראת למשרד החינוך ולמשרד האוצר למצוא פתרון תקציבי לפתיחת מסגרות חדשות בחינוך המיוחד, גם בשנה שאין תקציב. בשנה הבאה, הוועדה קוראת למשרד החינוך לתת השתלמות בית ספרית בחינוך המיוחד, לכלל המורים. הוועדה קוראת למוסדות להכשרת מורים, לכלול בתכנית הלימודים, לכלל המורים, גם חינוך מיוחד. בברכה, ח"כ משה טור פז יו"ר הוועדה