חומר רקע
הזכות לייצוג משפטיבהליכיםפליליים במשפט העברי
נייר עמדה
מטעםמכון"משפטיארץ"
עבורועדת חוקומשפט בכנסתבענייןסעיף9 "להצעתחוק-
יסוד:
זכויותבהליך הפלילי"
עו"ד אברהם קלמנזון
השאלה העומדת לדיון בנייר עמדה זה היא עמדתו של המשפט העברי כלפי סעיף 9 להצעת חוק-
יסוד: זכויות בהליךהפלילי,
שעניינו בזכות הייצוג בהליךהפלילי, וזאתלשונו:
9
(א)כלאדםזכאי להיוועץבעורךדיןבנוגע לחקירה פליליתשבה הוא נחקרכחשוד..
(ב)כלחשוד,נאשםאונידוןזכאי להיותמיוצגבידיעורךדיןולהיוועץבעורךדין
נקדים ונבקש להבהי
ר,
עמדת "מכון משפטי ארץ" הינה שאין הצדקה לחקיקת חוקי יסוד במדינת
ישראלבאשר הם.
אמנם,לגופהשלהצעתהחוק
וכפישיפורטלהלן,עלאףיחסוהמורכבשלהמשפטהעבריאלתופעת
הייצוג המשפטי, עמדתנו היא שלאור המאפיינים הייחודים של ההליך הפלילי, גם על פי המשפט
העברי הצעת החוק היא מבורכתויש לתמוך בה.
א.
הייצוג
המשפט
י במשפט העברי
עליחסושלהמשפטהעבריאלתופעתהייצוגהמשפטיעלכלהיבטיהכברנשברוקולמוסיםרבים,
1
לצורך
נייר עמדה זה שעניינו בייחודיות זכות הייצוג בהליך הפלילי,
נ
תייחס לכך
בקצרה ובמעוף
הציפור בלבד.
כבר
ממקורותיו הראשונים התייחס המשפט העברי באופן מסויג
למוסד "הייצוג המשפטי,"
ולתופעה
שבהנזקקים בעלי דיןלמייצגים אשריסדרו את טענותיהם בפני בתי הדין במקומם.
כברב
משנהבמסכתאבות נאמר"אלתעשעצמךכעורכיהדיינים".
2 ומפרש ר
ביעובדיהמברטנורא
ישראל,המאה הששעשרה)(:
כאותן אנשים שעורכים ומסדרים טענות בעלי הדין לפני הדיינים, שאסור לאדם לגלות דינו לאחד
מבעליהדיןולומרלו עשהכךבשבילשתזכהבדינך.
3
1 ראו למשל הרב הלל גפן, "עורכי-
דין במערכת המשפט העברי", אתר
דין תורה נחום רקובר,; השליחות וההרשאה
במשפט העברי
(ירושלים, תשל"ב); הרב פרופ' אברהם וינרוט, "הזכות לייצוג משפטי לאור החיוב להשוות בין בעלי
הדין"
תחומין
לח (תשע"ח), עמ' 335
.
2
מסכת אבות פרק א' משנה ח.'
3
ראובפירושו על המשנהבאבות, שם.וראו שם שהביאעוד שני פירושיםחלופיים.
1
ברוחזו,בתלמודהבבלידרשואתהפסוק"
ו
אשרלאטובעשהב
תוךעמיו"4
עלהבאבהרשאהלייצג
אתחברו בבית הדין,5
ופירשוהראשוניםש"לאטוב"עשההמייצגמשוםשהוא"מתעברעלריבלא
לו,"6
כלומר מתערב בריב שאינו שייך לו.
בנוסף, נקבע בהלכה,
שמעיקר הדין זכאי הצד השני לסרב לשתף פעולה עם המייצג ולטעון "לאו
בעלדבריםדידיאת"-כלומר,שענייןזההואבינולביןבעלדינו,ולפיכךאינוחייבלהשיבלטענותיו
שלהמייצג, אםלא
שהמיוצג
יקנה למייצג את זכויותיו.7
יושם אל לב, ביקורת זו של מקורות המשפט העברי כנגד תופעת הייצוג המשפטי, מופנית כלפי
המייצגולאכלפיהמי
ו
צג,בהתאםלכך,המשפטהעברינ
וקטבעמדהשונהכלפיהייצוגכאשרמדובר
בעורךהדין המייצג
ממניעיםונסיבות חיוביות.
מפרשי התלמוד הבהירו,
שכאשר מטרת הייצוג הינה "להציל עשוק מיד עושקו" לא רק שאין בכך
כךפגם, זאת אפילו מצווה. כדבריהתוספות:
8
כשטורח להביא לחבירומעותיושאין חבירויכול לטרוח–מצוהקעביד.
כמו כן, כבר בתלמוד הבבלי מוזכר9
שהאמורא רב נחמן סייע לבת משפחתו לסדר את טענותיה
באומרו,שכאשרמדוברבבןמשפחה,איןבכךפגםלאורהציוויהמוסרישלה
נביאישעיהו
"מבשרך
לא תתעלם".
10
במרוצת הדורות הוסיפו פוסקי ההלכה שיש מקום לראות בייצוג המשפטי מצווה ולא רק איסור,
כאשר המייצג מסייע לסדר את הטענות באופן שהמיוצג לא יכול היה לעשות בעצמו ומבלעדי כך
היה מפסיד את זכויותיו.11
מקרב פוסקי דורנו, היו שכתבו שבימנו, לאור מורכבות הדינים
המשפטייםהרבים, דומה שכמעטואין בנמצאהליך משפטי שלא נכנס לגבולות היתרזה.
12
בנוסף היו שכתבו שכאשר המייצג עושה זאת בתשלום הרי שאין הוא נחשב כ"עובר המתעבר על
ריב לא לו,"13
ושכאשר מנהג המקום
ותקנות
יו
לאפשר זאת,14
או כאשר בעליהדיןהסכימו ביניהם
לסטות מעיקר הדין ולאפשר זאת,15
הרי שמותר בכל מקרהלעשות שימוש במייצגים מומחים.
אמנםאיןחולק בקרבפוסקיההלכהשגםכאשרהייצוגהמשפטיאינואסורואףמבורך,איןהדבר
מתיר למייצג לשקר בעצמו או ללמד את המיוצג לעשות כן.16
4
יחזקאל,יחפס'יח.
5 תלמוד בבלי, שבועות, לא ע"
ב.
6
רש"י, שם,ד"ה "זההבאבהרשאה"
7
שולחן ערוך חושן משפט סימן קכבסעיףד.
8 תוספות, שבועות, לא ע"
ב, ד"ה "זההבאבהרשאה."
ב.
9 תלמוד בבלי, כתובות, פה ע"
10
ישעיהו, פרק נח פסוק ז.
11
ראו שולחן ערוך,חושןמשפט, סימן קכג, סעיף טו.
12
ראולמשל
בדבריהדיינים, הרב שלמה שפירא,הרבאברהם שינדלר,הרב ציון לוז־אילוז,בפסק דיןרבני, ערעור
הגדול)( 1251626/1
אלמונית נ'פלוני פורסםבנבו,( 10.06.2020
)
13
ראו גידולי תרומה (שער נ חלקד אות ח:)
14 ראו שו"ת בעי
חיי,
סימן
עה.
15
ראובפירוש התומים על השולחן ערוך,חושןמשפט,סימן קכד, אותא.
16
ראו בית הבחירה למאירי, משנה מסכת אבות, פרק א הלכה ח; וראו בשו"ת, בעי חיי, לעיל ה"ש 14
; וכן ספר נחלת
שבעה,סימן מד אותו.
2
ב.
ייחודיותהייצוג בהליךהמשפטי הפלילי
דומהשלהליכיםהמשפטייםהפלילייםישנםמאפייניםייחודייםאשרבגדרםעלפיהמשפטהעברי
האפשרות לאפשר לכל נאשם ייצוג משפטי, לא רק שהיא מצווה, אלא היא אף
חובה
המוטלת על
ביתהדין.
ראשית, דומה שעקב כך שהצד המאשים בהליכים הפליליים היא המדינה באמצעות פרקליטיה,
והמדינה היא אשר מאפשרת ואף מעודדת ייצוג משפטי, הרי שהתייצבות עורך דין לייצוג הנאשם,
אינה מהווה התערבות "בריב לא לו"
. לע אחת כמה וכמה שהדבר כן כאשר מדובר בייצוג מטעם
הסנגוריה הציבורית, הפועלת וממומנת על ידי המדינה עצמה למטרה זו בדיוק,
ו
אין לפרקליטות
ה
מדינהיכולת להגידלסנגורהציבורי
לאו בעל דברים דידי את.""
שנית, לאור מורכבות הדין הפלילי וחוסר התמצאותם של מרביתם המוחלט של הנאשמים בכלליו
ובסדריו,החשש מפניכך שהנאשםלאיהיהמודעלזכויותיוולאפשרותשניתןלזכות אותו,הוא רב
מאוד.17
ועל כן, דומה שפעמים רבות שלא רק שניתן על פי המשפט העברי לייצג את הנאשם, אלא
הדברהוא אף מצווה.
יתר על כן, גם כאשר הנאשם בעצמו סבור כי הוא אשם, יש מקום להתיר לסנגור לייצגו ולטעון
בעבורו לחפות, וזאת בשל הכלל ההלכתי הנהוג בדין הפלילי "אין אדם משים עצמו רשע."18
וכן
בגלל שלעתים הנאשםעצמו אינו בקיא בדין הפלילי וסובר שהוא אשם מתוך בורות.
שלישית
, לאור כך שהסנגוריה הציבורית ממומנת
על ידי
כלל הציבור בישראל, הרי שדומה שבכל
מצב בו יש נאשם חסר אמצעים להגן על זכויותיו, מתקיים ההיתר ההלכתי, ויתכן שאף המצווה,
לייצג קרוב משפחה.19
יתרון נוסף הקיים במקרה בו המייצג הוא סנגור ציבורי אש
ר
ממומן
על ידי המדינה, הוא הפחתת
החשש מפני כך שעורך דין מקצועי ימצא
בשקרים באופן המנוגד לחוק ולהלכה, בכדי
לחלץ את
הנאשםמאשמתו.
רביעית
,אחדמהאופניםבוהסבירופוסקיההלכהאתהסתייגותהמשפטהעברימפניתופעתהייצוג
המשפטי, היא הפגיעה ביכולתם של הדיינים להתרשם מהאופן בו בעל דין מכחיש את אשר הוא
17 על כך סכנה זו ראו בהרחבה
בדברי ההסבר להצעת החוק.
18
ראו תלמוד בבלי,
סנהדרין ט, ב; וראו בהסברו של
הרמב"ם לדין זה "הסנהדרין אין ממיתין ולא מלקין המודה
בעבירהשמאנטרפהדעתובדברזה,שמאמןהעמליןמרינפשהוא המחכיםלמותשתוקעיןהחרבותבבטנםומשליכין
עצמן מעל הגגות שמא כך זה יבא ויאמר דבר שלא עשה כדי שיהרג", רמב"ם, הלכות סנהדרין פרק יח הלכה ו. וייתכן
שרציונאל זה
תקף גם לגבי עו
רכי הדין ואסור להם להאמין להודאת הנאשם ועליהם לבחון כיצד ניתן לתאר את
הנסיבות מבלי לראות בנאשם רשע. ודומה שהדבר נכון עוד יותר בשיטת המשפט האדברסרית הישראלית, שאלמלא
שהסנגור ימנע מלהאמין להוד
א
ת הנאשם וידאג לחששו של הרמב"ם, הרי שטענה ז
ו כלל לא תעלה בפני השופט
אשר
ירשיעו רק עלסמך הודאתו.
וראו
בדומה לכך שנכתבבשו"ת השבי"ט, חלק ח', חושן משפט, סימןט.
19
ראו לעיל ליד ציון הערת שוליים10
.
3
נאשם בו.20
בהתאם לחשש זה, כתבו פוסקי ההלכה שגם כאשר ראוי לאפשר ייצוג משפטי, ראוי
שהנאשם יתייצב בעצמו בפני בית הדין ויכחיש את אשמתו בעצמו.21
בהתאם לכך, לאור כך
שעל פי סדר הדין הפלילי במדינת ישראל בניגוד לדין האזרחי,,
גם כאשר
נאשם מיוצג,
מוטלת עליו החובה להתייצב לכל הפחות בראשית המשפט,22
הרי שהדבר מצמצם,
לפחות במידת מה,
את
החששהאמור.
אךיתרעלכלהאמורעדכה,23
דומהשלאורפעריהכוחותהאדיריםשבהליכיםהפלילייםביןנאשם
חסרהייצוגלביןהמדינההמאשימההםכהגדולים,עדכיישמקוםרבלומרכילפיההלכהלארק
שהנאשם זכאי
לייצוג אם הוא דורש זאת, אלא על בית המשפט אף מוטלת
החובה
לדאוג בעצמו
ל
ייצוגהולםלנאשם במידת הצורך.
ג.
החובה לדאוג לייצוג לנאשם בהליך משפטיפלילי
אחד מערכי היסוד של מערכת המשפט העברי הוא ציווי התורה "בצדק תשפוט עמיתך."24
אחד
מהציוויים שנלמדו מערך הלכתי יסודי זה, הוא שעל הדיין "להשוות בין בעלי הדינים" כלומר,
לפעול באופן אקטיבי על מנת שהדיון בפניו על ידי בעלי הדין יתקיים באופן שוויוני ככל הניתן בין
הצדדים. שוויון זה לא מתבטא
רק בזכויות, אלא גם באופן בו בעלי הדין מתייצבים ונראים בעיני
הדיין,וזאת
אפילו בבגדים אותםהם לובשים. כפי שנפסקעלידיהשולחןערוך:
"
צדק תשפוט עמיתך"-
איזהו צדק המשפט, זו השוויית שני הבעלי דינים בכל דבר. לא יהא אחד
מדבר כל צרכו, ואחד אומר לו קצר דברך. ולא יסבירו פנים לאחד וידבר לו רכות, וירע פניו לאחר
וידבר לו קשות. ואם היה אחד מהם מלובש בגדים יקרים והשני מלובש בגדים בזויים, אומרים
למכובד: או הלבישהו כמותך, או לבוש כמוהו. ולא יהא אחד יושב ואחד עומד, אלא שניהם
עומדים.25
יושם אל לב, על פי הלכה זו, כאשר אחד מהצדדים נהנה מיתרון בלתי הוגן המוליד חשש שהדיין
ייטה לטובתו, כגון לבושים מכובדים לעומת בזויים, הרי שעל בעל האמצעים הבחירה בין מימון
יתרון דומהלבעל דינו,
לבין ויתורעל יתרוןזה.
ואם כן, כאשר מדובר בהליכים משפטיים פליליים,
ומדובר בנאשם שאין לו אמצעים שיש בכוחם
להשתוותלכוחה שלהמדינה,הרי שעלהמדינה מוטלת החובה לפעול בשביללסייע לו.
20
ראו בחידושי הרשב"א על מסכת שבועות, דף ל' עמ' א': "ופעמים שהנתבע אינו מעיז בפני בעל חובו שיודע האמת
כמוהו,והשליחמעיז שאינו יודע."
21
התומים על השולחן ערוך, חושן משפט סימן קכד אות א: "והנה
פה בקהילתנו נוהגים להיות מרשה לתובע ונתבע,
ולפעמים אין התובע ונתבע עומד לפני בי"ד כלל, אבל בהגיע הדבר לידי הכחשה נוהגים מבלי לסמוך אמורשה וצריך
בע"דלהיותעומדבבי"דויקוםבפניוכחשו,ומנהגיפה הוא";בדומהלכךראובדבריהרבשטרנבוך,תשובותוהנהגות,
חלק ג תמו.
22
ראובסעיף126
חוקסדר הדין הפלילי,תשמ"ב-
1982
23
עודיצוין,שככלוישלראותבדין הפלילי"דינינפשות",הרישישמקורנוסףלהיתרלייצג,וזאתמדין "הכלמלמדים
זכותבדינינפשות", ראו רמב"ם הלכותסנהדרין, פרקיא,וראו כן בשו"ת הריב"שסימןרלה.ברם, לאברורכלל שיש
לראותבדיןהפליליבישראלהיום,הכולללכליותרעונשמאסרעולם,כדינינפשות.וראועלכךבדבר
י
הרבאשרווייס,
מנחתאשר, שמות, סימן מד, אות א.
24 ויקרא פרק יט
פס' טו.
25
שולחן ערוך חושן משפט, סימןיז סעיף א.
4
אמנם, קיימת מחלוקת בין פוסקי זממנו האם אכן מוטל על תובע אמיד לממן ייצוג סביר לנתבע
חסר אמצעים,26
ברם, מאחר ובהליך משפטי פלילי המדינה תמיד מיוצגת על ידי עורכי דין
מקצועייםמפרקליטתהמדינה,ואיןכלאפשרותמעשית אומשפטיתשהמדינהתוותרעליתרוןזה
ותטעןבפניביתהמשפטשלאעלידיפרקליטמקצועי,דומהשהדרךהיחידהלהשוותביןבעליהדין,
היא באמצעות ווידוא שגם הצד השני מיוצג כראוי.27
עלכךישלהוסיף,שגםאם איןחובהעלבעל דיןמיוצג ובעלאמצעיםלממןייצוגלבעלדיןשכנגדו,
הרי שעל פי המשפט העברי
עלהדיינים
וודאי שישנה חובהלפעול למען צמצוםחוסר שוויון זה.
28
חובה זו אינה נובעת רק ממצוות "השוואת בעלי דין", אלא גם מהחובה המוטלת על הדיין לסייע
לבעל דין שאינו בעל כישוריםלטעון בפניו כראוי מדין "פתח פיךלאלם",כלשון השולחןערוך:
ראההדייןזכותלאחדמהם,ובעלדיןמבקשלאמרוואינויודעלחברהדברים,אושראוהומצטער
להציל עצמו בטענות אמת, ומפני החימה והכעס נסתלקה ממנו, או נשתבש מפני הסכלות, הרי זה
מותר לסעדו ולהבינו תחלת הדבר, משום פתח פיך לאלם (משלי לא, ח); וצריך להתיישב בדבר זה
הרבה כדי שלא יהיה כעורכיהדיינים.29
בנוסף, שיטת ה
משפט העברי דומה לשיטת המשפט האינקוויזיטורית ב
כך שלשופט ישנו תפקיד
אקטיבי בבירור הדין, לעומת זאת שיטת המשפט הישראלית היא שיטת משפט אדברסרית בה על
השופט להימנע מלהתערב באופן בו הצדדים מסדרים את טענותיהם.30
ולאור כך, דומה שהדרך
הראויה לפתור את אי השוויון המובנה בהליך הפלילי בין המאשימה לנאשם, היא רק באמצעות
מינוי סנגור.
בהתאם לכל האמור, עמדתנו היא שעל פי המשפט העברי בכל הנוגע להליכים משפטיים פליליים,
לא רק שלנאשם יש זכות לייצוג משפטי, כאשר מדובר במיוצג חסר יכולת כספית או נפשית לעמוד
על זכויותיו, עלהמדינה מוטלתהחובהלדאוג לו לייצוג הולם.
ד.
זכות הייצוגבהליכיםפליליים לא-מ
שפטיים
עדכהעסקנובזכותלייצוגהוגןבהליךהפלילי,ואףהחובהשפעמיםומוטלתעלבתיהמשפטלדאוג
לייצוגהוגן לנאשם
, אם
אינו בעל אמצעים או יכולתלדאוגלכך בעצמו.
אמנם, הצעת החוק הנידונה מתייחסת גם לאדם שהוא חשוד בלבד והליכים פליליים קדם
משפטיים הנעשיםעל ידי המשטרה, ויש לבחון אם יש הצדקהלהבחין ביןהמקרים.
26
ראובמקורות המובאים אצלאליאב שוחטמן, סדר
הדין הרבני
תשע"א)עמ'(552
-
553
.
27
בדומה לכךראו בנאמר בסוףתשובת הריב"ש,סימןרלה.
28
ראו במקורות המובאים לעיל בה"ש 25
ובדברי הרב אברהם שרמן, "איסור הטיית דינו של רשע על מנת לענשו,"
שורת הדין ח (תשס"ג), עמ' ע, אשר קבע כי "בית הדין בהוראותו לאשה לשתף פעולה בדיון בלא בא כוח, כאשר הצד
שכנגדמיוצג ביצוגמשפטי הולם, חוטא להלכה"
29 שולחן ערוך חושן משפט הלכות דיינים סימן יז סעיף ט
30
5
לעיל עמדנו על כך שאמנם למשפט העברי יש
יחס מסויג לתופעת הייצוג המשפטי, אך כאשר יש
הצדקות מוסריות לייצוג -
כגון כאשר מטרת הייצוג היא "להציל עשוק מיד עושקו", למנוע עיוות
דיןאולסייעלאדםקרוב-לארקשהמשפטהעבריאינומתנגדלכך,אלאהואאףרואהבכךמצווה.
דומה שכאשר הצדקות מוסריות אלו מתקיימות לגבי נאשם, אין על פניו עילה להבחין בין דינו של
הנאשםלדינושלחשודהמצויבהליכיםקדםמשפטיים.בשניהמקריםראויומצווהלאפשר
לאדם
ייעוץ וייצוג משפטי.
אמנם, לעיל גם עמדנו על מקורות המשפט העברי אשר מורים כי פעמים שעל בתי המשפט
החובה
לדאוג לייצוג הולם לנאשם במהלך הדיונים
, זאת
לאור הציווי "בצדק תשפוט עמיתך".
על פניו,
דומה ש
ציווי זה מתייחס
להליכים הדיוניים בבית המשפט ולא אל הליכים הקדם משפטיים.31
בהתאםלכך, דומה שלעמדתהמשפט העבריגם בהליכים קדם משפטיים ראוי לאפשר ייעוץ וייצוג
משפטי,אךאיןחובהאקטיביתלפעולעלמנתשנאשםאוחשודשאינועומדעלזכותוזויהיהמיוצג.
ה. דחיית זכות הייצוג עלידי ביתהמשפט
לסיום, ראוי לציין, ש
אף אם ראוי לאפשר ייעוץ וייצוג משפטי גם לחשודים, על פי המשפט
העברי
פעמים וניתן לדחות זכות זו לזמן מה.32
הריב"ש (רבי יצחק בן ששת, ספרד, 1326
-
1408) אחד מגדולי הראשונים קבע, שכאשר יש צורך
להביאחשודלכדיהוד
אה,הרישניתןלמנועממנוייצוגוייעוץמשפטילזמןמוגבל,אךמדבריועולה
שישלעשות כן
רק באישור בית דין:
"אםראו
ביתדין
לקבלהודאתפיוקודםשימנהטועןשיטעוןבשבילו,כדישלאילמדהוטענותשל
שקר ושיצא הדין לאמתו, הרשות בידם."33
בדומה לכך ראוי להזכיר את האמור לעיל שהמשפט העברי תומך בזכות הייצוג רק כאשר מטרתה
חיובית ולא כאשר היא
נועדה לשבש את הליכי המשפט והחקיר
ה.
בהתאם לכך כאשר מטרה זו
נפגעת בשל התנהלות לא-תקינה של עורך הדין, הרי שב
סמכות
בית המשפט להורות על דחיית
מימוש
זכות זו או על צמצומה,
34
אך גם זאת רק באופן שלא ייפגעו ערכי הצדק וההליך ההוגן.35
ו.
סיכום
בנייר עמדה זה
עמדנו
על כך שעל אף ייחסו המסויג של המשפט העברי למוסד "הייצוג המשפטי,"
כאשר מטרת הייצוג היא חיובית ומוסרית –
להציל עשוק מיד עושקו,""
המשפט העברי לא רק
מתיר זאת, אלא אף רואה בכך מצווה ופעמים אף חובה המוטלת על הדיינים.
31
על ההבחנה זובין הציווים המסורים לדיינים בבית הדין לביןעבודתהמשטרה, ראו בדבריהרביעקבאריאל"זכות
השתיקה," תחומין כד (תשס"ד) בעמ'20
.
32 וראו הרב עדו רכניץ " עינוי חשודים במשפט
העברי" ***פורסם בתחומין –
תפנה לשם
33 שו"ת הריב"ש סימן רלה
34 וראו פסק דין רבני, ערעור (הגדול) 1251626/1
אלמונית נ'פלוני פורסםבנבו,( 10.06.2020
)
35
וראו בפסק דין רבני, ערעור (הגדול) 1-
21
-
7178
פלונית נ'
פלוני (פורסם באתר בתי הדין הרבניים), שם הרב שלמה
דיכובסקיקבעשהיהמןהראוילבטלייצוגשלעורךדיןשפגעבהליךהמשפטיכולו,אךלבסוףהואפסלאתעצמומלדון
בתיקוזו מכיוון ש"עלולה להיות במתן החלטה על הפסקת הייצוג פגיעהבמראיתפני הצדק."
6
לעמדתנו, לאור המאפיינים הייחודים של ההליך הפלילי במדינת ישראל, שבמרכזם פערי הכוחות
הגדוליםשביןהנאשםלמדינה,הצעתהחוקהנידונהאשרמבקשתלחזקאתזכותהייצוגבהליכים
הפליליים,היא מבורכת.
לא זו אף זו, בכל הנוגע להליכים פליליים משפטיים, על פי המשפט העברי ראוי להטיל על בית
המשפט
חובה לפעול באופן אקטיבי להסדרת ייצוג משפטי הולם לנאשם חסר אמצעים או יכולת
לעמוד בעצמו על זכותוזו.
לעומת זאת, בהליכים פליליים קדם משפטיים גם אם שעל פי המשפט העברי יש
לאפשר
גם
לחשודיםלהשתמשבזכותזו,אךאיןחובהעלהמדינהלדאוגלחשודלייצוגמשפטיבשלבזהבאופן
אקטיבי.
לסיוםביקשנולצייןשעלפיהמשפטהעברי,אףשפעמיםוניתןלדחותזכותמשפטיתזוולמנועייצוג
משפטי לזמן מוגבל בכדי לאפשר חקירה משטרתית אפקטיבית וכן בכדי להחליף סנגור הפוגע
במטרותשלשמןנועדהזכותהייצוג,הרישעלהדברלעשותעלידיביתהמשפטותוך
ווידואשהדבר
נעשה באופן שלא ייפגעו
זכויותהמיוצג ו
ערכי הצדק וההליך ההוגן.
7