חומר רקע
27 ביוני 2022
לכבוד
ח"כ מירב בן ארי
יו"ר הועדה לביטחון פנים
שלום רב,
הנדון: סיור ועדת בט"פ במחוז ש"י במשטרת ישראל
אנו פונים אליך בשם האגודה לזכויות האזרח וארגון יש דין, לקראת הסיור המתוכנן לוועדת בטחון פנים ביום חמישי 30.6.22, בנושאים הנוגעים למחוז ש"י במשטרת ישראל. המחוז פועל בסיטואציה ייחודית, בשטחים הכבושים אשר אינם חלק ממדינת ישראל, ומצויים תחת שליטה צבאית. מסמך זה יעסוק הן בחקירה של עבריינות אידיאולוגית נגד האוכלוסייה המוגנת בשטחים, ובנושאים הנוגעים למעצר של פלסטינים.
צמצום תופעת העבריינות האידיאולוגית
מענה מיידי לאירועי אלימות
נדרש מענה חירום (מוקד 100) בערבית למענה מיידי במקרים של אלימות מתנחלים או העמדת אנשי קשר זמינים לטיפול באירועים חריגים באופן מיידי ופרסום פרטי ההתקשרות עימם הן בעברית והן בערבית. אנו מבקשות שהגורמים יכללו איש קשר לטיפול בפניות בזמן אמת, וכן גורם משפטי אליו יכולים ארגוני זכויות אדם לפנות בעת הצורך.
וכן, עד להגעת כוח המשטרה – יש ליצור קשר מיידי עם הכוח הצבאי שמגיע לזירה ומעורב בכל הנוגע לעיכוב חשודים ושמירה על זירת האירוע.
נגישות להגשת תלונות
תחנות המשטרה הישראליות נמצאות בתוך שטחי שיפוט של ישובים ישראליים, אליהן נדרשים הפלסטינים תושבי השטחים להיכנס בליווי משטרתי לטובת הגשת תלונה. עובדה זו מקשה מאוד על ההליך, ולעיתים קרובות גורמת לפלסטינים לוותר עליו. בנוסף, נפגעי עבירה פלסטינים נאלצים להמתין זמן רב מחוץ לתחנות המשטרה שאינן נגישות לפלסטינים, ללא כל תשתית עבור ההמתנה הממושכת. כמו כן, בשל מחסור בחוקרים דוברי ערבית פעמים רבות נאלצים נפגעי העבירה להגיע שוב לתחנת המשטרה למסירת עדות.
יש לפעול להגברת הנגישות של קורבנות עבירה פלסטינים לתחנות המשטרה ולהקל ככל שניתן על תהליך הגשת התלונה, כולל קיצור זמני ההמתנה לליווי ובתחנה, זמינות חוקר דובר ערבית.
בתקופת מגפת הקורונה פתחה משטרת ישראל אפשרות להגיש תלונות באופן מקוון לצורך התמודדות עם מגבלות התנועה ומניעת ההתקהלות בזמן המגפה. הכניסה למערכת הגשת התלונות המקוונת נעשית באמצעות הממשק הממשלתי gov.il, אך לצורך הרשמה לשירות התלונה המקוונת, נדרשים אמצעי זיהוי השמורים רק לאזרחים ישראלים. על כן, פלסטינים תושבי הגדה המערבית, שאין ברשותם תעודה ישראלית כלשהי מנועים מלהשתמש בה.
בשנה האחרונה פנינו הן למפכ"ל המשטרה והן למערך הסייבר אשר הטילו את האחריות אלה על אלה. משכך, פנינו גם למשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים, אולם עד כה לא קיבלנו מענה לפנייתנו. הנגשת שירות זה לפלסטינים תושבי הגדה המערבית יקל באופן משמעותי על תהליך הגשת התלונות.
על הרשויות לפעול להזמת החשש שהובע על ידי פלסטינים רבים ולאורך שנים כי תלונה במשטרה עלולה לגרום לביטול היתרי כניסה לישראל או לפגוע בסיכוי להשיג היתר כזה בעתיד. על משטרת ישראל וצה"ל להבהיר באופן ברור וחד-משמעי כי לא ננקטות כל סנקציות נגד פלסטינים המגישים תלונה במשטרה או במצ"ח. ברור שאם ישנו שמץ של אמת בטענות אלו, הדבר חמור ביותר וחותר נגד העיקרון הבסיסי של אכיפת החוק, וחובה על הרשויות לחדול מנוהג זה.
יש להבטיח כי חוקרי המשטרה ינהגו במתלוננים ובעדים בכבוד. בכלל זאת, יש לטפל באופן נחוש בתלונות על התעמרות או קשיים שחוו מתלוננים בעת הגשת התלונה ומסירת עדותם במשטרה.
כשלון החקירות
במרבית המקרים, חומרי החקירה של תיקים הנמצאים במעקב יש דין, כוללים אך ורק את הודעת המתלונן, דבר שחושף כי לא בוצעה כל פעולת חקירה כלשהי בתיק מלבד גביית עדות.
במקרים בהם נערך מסדר זיהוי, הוא נערך לרוב בתמונות ולא כמסדר זיהוי חי. מהמתלוננים אנו יודעות שרבות מהתמונות אינן עדכניות ובאיכות ירודה. בנוסף, מסדרי זיהוי ואיתור חשודים בדפדוף יש לערוך סמוך ככל הניתן למועד ביצוע העבירה, ולהביא בחשבון כי מסדר זיהוי מבוסס על זיכרונו של המזהה, וכי היכולת לזהות פוחתת ככל שחולף הזמן.
איסוף הראיות מהזירה גם היא נקודת תורפה בחקירות עבירות אידיאולוגיות נגד פלסטינים: יש להבטיח את יכולתם של שוטרים להגיע לזירת אירוע בזמן אמת או בסמוך ככל הניתן להתרחשותו, וכן לנוכחות קבועה של שוטרים באזורים המועדים לחיכוך.
תיקים רבים הנמצאים במעקב יש דין כלל לא זוכים להודעה רשמית מטעם המשטרה באשר לסגירת תיק החקירה.
סיוע ותלות בשיתוף הפעולה עם הצבא
בעת התרחשות העבירה או מיד אחריה, לרוב הצבא מגיע לזירה לפני המשטרה. ישנה בעיה חוזרת של התנהלות הצבא, תופעה חוזרת של עמידה מנגד, הימנעותם של חיילים בשטח מעיכוב חשודים ואי שמירה על זירת האירוע. התנהלות זו פוגעת בתפקוד המשטרה, על כן על המשטרה לדרוש נהלים ברורים לצורך הפחתת העבריינות האידיאולוגית.
אין לעכב ביצוע חקירת עבירה פלילית עד לבירור הבעלות על הקרקע וקבלת חוות דעת ממדור מקרקעין ביועמ"ש איו"ש. על החקירה הפלילית להתנהל במקביל להליך בירור הבעלות. יש להסדיר את שיתוף הפעולה בין חוקרי המשטרה לבין מדור מקרקעין ביועמ"ש איו"ש, ובכלל זאת לקבוע מסגרת זמן סבירה לביצוע הבדיקות הנחוצות ומסירת חוות דעת למשטרה.
יש לפעול לגיבוש נהלים ברורים להעברת מידע וראיות מהצבא למשטרה, כגון צילומי אבטחה, פרטי חיילים שנכחו באירוע, פרטי חשודים וכו'.
אפליית עצורים פלסטינים
חקירה ומעצר של קטינים פלסטינים
אמנם חוק הנוער הישראלי אינו חל על עצורים פלסטינים, אך עקרונות טובת הנער החשוד חלות מתוקף אמנות בינלאומיות. העקרון המנחה בנוגע למעצר קטינים הוא שמעצר קטין הינו מוצא אחרון ולכן עליו להיות קצר ככל האפשר, תוך הקפדה יתרה על זכויותיהם של הקטינים העצורים. אלה לא נשמרים כדבר שבשגרה בפעילות מחוז ש"י במשטרה כאשר העצורים הם פלסטינים. להלן נקודות מרכזיות לעניין זה:
היוועצות עם עורך דין טרם חקירה – ממקרים רבים שהגיעו אלינו ולארגונים נוספים, אין הקפדה על החובה לאפשר לעצור קטין להיוועץ עם עורך דין. גם במקרה שמאפשרים זאת, במרבית המקרים זו היוועצות טלפונית, עם עו"ד שהקטין לא מכיר, עורך הדין אינו בקיא בפרטי המקרה ואינו מכיר את הקטין ומשפחתו. במצב זה קטינים אינם מקבלים למעשה ייעוץ משפטי טרם החקירה. מצב דברים זה חמור גם כאשר מדובר במעצרים של בגירים, אך כאשר מדובר בקטינים המצב חמור הרבה יותר. בעיקר כאשר הקטין מוחזק בסביבה שאינה דוברת את שפתו, והוא לא מבין מה קורה אימתו.
שימוש באיומים כאמצעי חקירה הוא פסול, אך עדויות מלמדות שבחקירות קטינים זוהי פרקטיקה נוהגת. איומים בשלילת היתרי העסקה או היתרים אחרים של בני משפחה, או בפגיעה בהם בדרכים אחרות אינה ראויה.
החזקת קטינים בבידוד - עוד עולה מעדויות רבות כי נערים מוחזקים בבידוד משך תקופת החקירה. לבידוד השלכה נפשית קשה על כל עצור, אך אצל קטינים זוהי פגיעה קשה ומסוכנת. לא ניתן לבודד עצורים קטינים, אך מהעדויות עולה כי מחקירות של קטינים פלסטינים כך נעשה כדבר שבשגרה.
השבת ערבונות ופיקדונות לעצורים
פלסטינים אשר נעצרים ומשוחררים בערבות נתקלים בקושי רב לקבל את כספם לאחר סגירת תיק החקירה נגדם. אמנם האחריות על השבת הכסף מצויה בידי המנהל האזרחי, אך חלק מהתהליך באחריות המשטרה:
יידוע חשודים בדבר סטאטוס תיק החקירה נגדם: מניסיוננו, חשודים פלסטינים אינם מקבלים עדכון בדבר סגירת תיק החקירה נגדם. מעבר לכך שמצב זה מותיר אותם תחת איום ופוגע בזכותם להליך הוגן, הם גם לא יכולים לבקש את כספי הערבון. בשים לב לכך שערבות יכולה להגיע לכדי סכום של שכר עבודה חודשי ורשות ואף מעבר לכך, זהו מצב בעייתי מאוד.
במעמד קבלת טופס הערבות לא נמסר למשלמים כל הסבר על האופן בו ניתן להשיב את הכסף.
צווים מנהליים
הכשלים המתוארים בחקירות, מובילים למצב בו העדר מיצוי הדין מוחלף בהליכים מינהליים. אין להסכין עם מצב שבו גורמי האכיפה מוציאים צווים מנהליים נגד גורמים עבריינים כתחליף להליך הפלילי התקין. על גורמי החקירה לעשות כל מאמץ לאסוף די ראיות נגד חשודים, כך שניתן יהיה לגבש כתב אישום ולהעמידם לדין. דבר זה נכון לגבי כלל החשודים.
רוני פלי, עו"ד זיו שטהל, מנכ"לית
האגודה לזכויות האזרח יש דין