מסקנות ועדה

ה כ נ ס ת מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים וארבע מושב שני ‏ כ"ט בסיוון התשפ"ב 28 ביוני 2022 בנושא: הצעה לדיון מהיר בנושא: "היערכות להתמודדות עם מינים פולשים מזיקים" של חברי הכנסת: מוסי רז ואלון טל ביום ט"ו בסיוון התשפ"ב (14 ביוני 2022) התכנסה הוועדה לדיון ולהסקת מסקנות. בישיבה השתתפו נציגי המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד מבקר המדינה, מרכז השלטון האזורי בישראל, רשות הטבע והגנים הלאומיים, החברה להגנת הטבע, העמותה לקידום דיג ספורטיבי ושמירת הסביבה הימית ומוזמנים נוספים. חברי הכנסת המציעים אמרו כי ביקשו לקיים את הדיון בעקבות כתבות שעסקו בכישלון המדינה בטיפול במינים של בעלי חיים וצמחים פולשים בישראל. בין השאר, נכתב כי במשך שנים ארוכות התבססו בישראל מאות מינים פולשים הגורמים נזקים לאדם ולסביבה, לרבות נזקים כלכליים, ומשרדי הממשלה הנדרשים להתמודד עם הבעיה אינם ערוכים לכך ואינם מנהלים את הסיכונים ואת אפיקי הפעולה הנדרשים למניעת הנזקים ולצמצומם. לדברי חברי הכנסת, למינים פולשים ישנן השלכות משמעותיות על בריאות הציבור והדוגמה הבולטת לכך היא נמלת האש, שעקיצתה מכאיבה במיוחד ואף מביאה לעיתים לאשפוז. במאי 2019 התגלה מין פולש חדש לישראל, טרמיט העל הפורמסי, הידוע בעולם כגורם לנזקים ניכרים ונכלל ברשימת 100 המינים המסוכנים ביותר. כמו כן ציינו, כי למינים פולשים ישנן השלכות משמעותיות על מערכות אקולוגיות ועל ענף החקלאות. בסיכום דבריהם אמרו כי חשוב לברר עם משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה, מהן הפעולות שנעשות כיום ומהם הצעדים המתוכננים לעתיד, על מנת לטפל ולמנוע את התפשטות המינים הפולשים שכבר קיימים בישראל וכן למנוע את כניסתם של מינים חדשים. נציגי משרד מבקר המדינה, אהרון הלינגר, מנהל אגף בכיר ועידית דניאל, מנהלת ביקורת בכירה, דיווחו לוועדה כי לפני כחודש, פרסם מבקר המדינה, דוח בנושא מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי. הם הדגישו כי הדרדרות המגוון הביולוגי ובעיית המינים הפולשים הן בעיות בין-לאומיות המחריפות עם התעצמות הגלובליזציה והסחר הבין-לאומי. על מנת להתמודד עם בעיה ברמה הלאומית, נדרשת תכנית אסטרטגית ישימה. אולם נמצא כי כ-20 שנים לאחר שהתקבלה החלטת ממשלה בנושא, עדיין לא גובשה תכנית ממשית וברת יישום ולכן מתאפשרת הידרדרות המגוון הביולוגי ופלישת מינים מזיקים. הם פרשו בפני הוועדה את עיקרי הדו"ח שקבע כי: אין בישראל תכניות ופעולות חירום למניעת הנזקים וצמצומם; ההסדרה בישראל חלקית ולעיתים אינה מחייבת; אין תכנית אסטרטגית הכוללת ממד יישומי עם יעדים מוגדרים; לא קיים בישראל מנגנון לטיפול במינים פולשים המבוסס על הערכה וניהול סיכונים ועל הערכה כלכלית כבסיס לקבלת החלטות; ניכר היעדר התיאום בין הגופים העוסקים בהיבטים השונים של מינים פולשים והמגוון הביולוגי; ישראל אינה עומדת בכל הסטנדרטים הבין-לאומיים אליהם התחייבה במסגרת האמנה הבין-לאומית CBT למגוון ביולוגי; חסר בישראל מנגנון מחייב לדיווח תאגידי. מרבית ההמלצות בדו"ח מופנות למשרד להגנת הסביבה המשמש מוקד לאומי למימוש היעדים הבין לאומיים בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, אך רוב המלצות הדוח מחייבות שיתופי פעולה עם גורמים נוספים. כמו כן על פי הדוח, על המשרד להגנת הסביבה לפעול בהתאם להתחייבויות הבין-לאומיות; להשלים גיבוש של תכנית אסטרטגית יישומית שתוכל לתת מענה; לפעול לאסדרת נורמות מחייבות; להוביל מנגנון תיאום בין כלל המשרדים וכלל הגורמים ליצירת שיתוף פעולה, ולפעול בשיתוף הרגולטורים הפיננסיים ליצירת כלים אסדרתיים מחייבים לתאגידים. ד"ר גל זגרון, ראש אגף בקרת חומרי הדברה במשרד להגנת הסביבה אמר לוועדה כי מטרת המשרד להילחם במזיקים שיכולים להעביר מחלות. לדבריו, בתקופה זו, כאשר המדינה חוזרת לתעבורה מלאה באוויר, רמת הסיכון לחדירה של מינים פולשים עולה. על מנת לפעול בתחום, המשרד חייב סמכות חוקית בתחום הגבולות. אין שום הגדרה בחוק למזיק שהוא מזיק סביבתי. למעשה יש רק הגדרה לנגע בתחום החקלאות, והגדרה למזיקים תברואיים, תחום הקשור יותר להדברה ולא למניעת כניסת מינים פולשים בגבולות. כמו כן הוסיף כי אנשי המשרד עושים כמיטב יכולתם ומקווים שהממשלה תראה לנכון לקדם חקיקה בנושא הזה. הרגולציה לדבריו פועלת בכיוון ההפוך. הרפורמה להגנת הצומח, מורידה את הפיקוח בגבולות ומקלה על ייבוא של פירות וירקות. עם הסחורה, עלולים להגיע כל מיני מזיקים, ולא רק מזיקים חקלאיים. כמו כן אמר כי למרות התנגדות המשרד להגנת הסביבה, הורידו את פריט הרישוי של המשתלות במסגרת הרפורמה ברישוי עסקים. לכן כיום, אין בידי המשרד כלי לאכיפה מול הרשויות המקומיות שאמורות לפעול מול המשתלות בתחום נמלת האש והסיכון בהפצת צמחים מזיקים ללא יודעין. מסקנת המשרד היא שצריך לפעול בשני מישורים: תיקוני חקיקה במשרד החקלאות והוספת תקנים. רפאל כהן מהעמותה לקידום דיג ספורטיבי ושמירת הסביבה הימית אמר כי, ישנה ירידה בדגה בארץ בשל פלישת מינים מהגרים בים, ובהם הזהרון, שהינו פולש שמתבסס בארץ, אשר גרם במדינות אחרות לחיסול כמעט מוחלט של שמורות ימיות מחי מקומי. לטענתו, כלל הגופים האחראים אינם מטפלים במפגע זה, והתנהלות כושלת זו גורמת להעצמת הפלישה. איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע אמרה לוועדה כי נדרשת חקיקה ראשית ומקיפה לנושא. יצירת המסגרת החקיקתית תאפשר טיפול מקיף וכוללני במינים הפולשים, על מכלול הסיכונים שהם מהווים לחקלאות, לבריאות הציבור, לתשתיות, ולמגוון ולמערכות האקולוגיות. כמו כן הוסיפה כי במצב הקיים, בו אין טיפול מערכתי ומתואם בין הגורמים המוסדיים, רוב הגופים והסמכויות בתחום, עוסקים בעיקר בביעור ובבקרה ולא במניעה וחסרים כלים להתמודדות גם עם פלישה בלתי מכוונת ("נוסעים סמויים"). נעם מוזס, מנהל תחום חקלאות ימית במשרד החקלאות אמר לוועדה כי המינים הפולשים הימיים אינם מגיעים דרך המכס ודרך נתב"ג, ולכן פיקוח בכניסות למדינת ישראל לא יועילו בתחום הזה. המינים מגיעים בעיקר דרך תעלת סואץ. יתכן שדווקא דייגים ואף מכמורתניים, יכולים בעתיד לעזור בהתמודדות עם מינים פולשים, המגיעים ארצה בעקבות תהליכים טבעיים. לכן חשוב לשמור על מידתיות גם במגבלות על הדיג. בתום הדיון סיכם יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת ווליד טאהא: 1. הוועדה סבורה כי בעיית המינים הפולשים המזיקים דורשת פתרון אסטרטגי ברמה לאומית בשל הסיכונים שהם מהווים לחקלאות, לבריאות הציבור, לתשתיות, ולמגוון ולמערכות האקולוגיות. 2. הוועדה קוראת למשרד להגנת הסביבה ולמשרד החקלאות ופיתוח הכפר, לגבש תכנית פעולה וחקיקה ממשלתית מתאימה למניעת כניסת מינים פולשים, לרבות תכנון, ניטור ותגבור מערך הפיקוח בנקודות הכניסה לארץ. 3. הוועדה קוראת למשרד להגנת הסביבה ולמשרד החקלאות ופיתוח הכפר, למשרד הבריאות, משרד הפנים, משרד האוצר ורשויות הממשלה הנוגעות בדבר, ללמוד את דוח מבקר המדינה בנושא מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי שפורסם במסגרת דוח שנתי 72ג ולפעול באופן מיידי ליישום המלצותיו. 4. הוועדה מבקשת ממשרד החקלאות להעביר לה התייחסות לבעייתיות שעלתה בנוגע לתקנות החדשות לגבי מינים פולשים בהגנת הצומח. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: כ"ט בסיוון התשפ"ב 28 ביוני 2022