חומר רקע
א'
בסיוון
התש
פ"ב
31
במאי
2022
אל
:חברי ועדת החוקה,חוקומשפט
מאת
:הייעוץ המשפטילוועדה
מסמך הכנה ונוסחלדיון ועדתה
חוקהביום
.2022
1.6
בעניין הצעותלתיקון חוק העונשין עלידי
החמרתהענישה בעבירות אלימות נגד קטינים אוחסרי ישע
(
הצעת חוק העונשין(תיקוןמס'140
)(עונש מזעריבעבירהשלתקיפה אוהתעללותבקטיןאו בחסר ישע עלידיהאחראי
עליובמסגרתחינוכיתאו טיפולית),התשפ"א–
2020
שלח
ה"כ
אופיר כץ פ/(720/23
);
הצעת חוקהעונשין (תיקוןמס' 144
והוראתשעה)(החמרתהענישהבעבירותאלימות נגד קטיןאוחסרישע,)
התשפ"ב–
2021
מ/(1479
);
הצעת חוקהעונשין
(תיקון – עבירתתקיפהבנסיבות מחמירותעלידיאחראי עלקטין), התשפ"א–
2021
שלח
ה"כ
מירב בן ארי (פ/988/24
))
בפני הוועדה שתי
הצע
ות חוק
פרטי
ות והצעת חוק
ממשלתית המבקשות
לתקן את חוק
העונשין,
התשל"ז–
1977
להלן: חוק העונשין או החוק)(
ולשנות את רף הענישה בעבירות המבוצעות בקטין,
עלידיהאחראי עליו.
הצעתהשל
חה"כ
בןאריוההצעההממשלתית,אשרמוזגובתאריך9.5.2022
,
מבקשותלהחמיראת
הענישה בעבירה של "תקיפה סתם" כלפי קטין או חסר ישע (סעיף 379
לחוק העונשין), ולקבוע כי
אםהמורשעבעבירהזוהואהאחראיעלהקטין,דינויהיהכפלהעונש,בדומהלעונשושלבןמשפחה
המורשעבביצועמעשהזה.
בנוסף,ההצעההממשלתיתוהצעתושל
חה"כ
כץמבקשותלקבועכיאם
אחראיעלקטיןבמסגרתחינוכיתאוטיפוליתיורשעבגרימתחבלהשלממש,בגרימתחבלהחמורה
או בהתעללות בקטין (סעיפים 368ב ו-
368
ג לחוק העונשין) – יוטל עליו עונש מאסר, כעונש מזערי,
כלומרלאניתן יהיהלהטיל עונש קל מעונשמאסר.
עבירותשלתקיפתקטיןוהתעללותבקטיניםהןחמורותבמיוחד,ומוסכםכיעלהמחוקק,והחברה
כולה, להגן ככל האפשר על אותם קטינים וחסרי ישע. עמדה זו קיבלה ביטוי בהסכמה הרחבה בין
כל מפלגות הבית: שלוש ההצעות שבנדון עברו בכלל ההצבעות במליאה ללא מתנגדים או נמנעים
בקריאות הטרומיות ובקריאותהראשונותוכןבהחלת דין רציפות.)(
לצד זאת, מוצע שהוועדה תדון בהצעה להחמיר את הענישה
, על רקע השיקולים שיפורטו להלן,
בכלל זה, נוכח החריגות שבקביעת ענישת מינימום,
מוצע שהוועדה תשקול האם יש הצדקה
לסטותבעבירותהמנויותמההסדריםהרגיליםהקבועיםלכלהעבירות,גם החמורותביותר.
זאת
על בסיס נתונים
שתקבל מהמשטרה, מהפרקליטות ומהנהלת בתי המשפט, על מספר החקירות
וכתבי
אישוםשהוגשובאותןעבירות,העונשיםשהתביעהמבקשתלהשיתבאותםמקרים,ו
במיוחד
הענישה שבתי המשפט מטילים בגין אותם מעשים.
לבסוף, מוצע כי הוועדה תיתן דעתה להבדלים
בין הצעתהחוקהממשלתיתלזו של חברהכנסת אופיר כץ, כמפורט להלן.
עוד
נבקשלעדכןכידבריםשעלובדיוןשקיימההוועדהביום6.4.2022
בכלהנוגעלמדיניותהתביעה
בכל הנוגע לעבירות הנדונות הובאו בפני פרקליט המדינה. נמסר לנו כי פרקליט המדינה הסכים
לבקשת הוועדה, והוא סבורשיש מקום לפרסם הנחיה סדורה בנושא מדיניות האכיפה והענישה
בתיקיםהנוגעים
לתקיפה ולהתעללות בקטינים ובחסריישעבגנים ובמסגרותחינוכיותאחרות.
רקע – העלאת רףהענישה
שאלת הקשר בין החמרת הענישה ובין קידום הרתעה אישית או כללית הייתה אחת השאלות
העיקריות שעמדו לנגד עיני המחוקק במסגרת הדיונים בנושא הבניית שיקול הדעת השיפוטי
בענישה –
תיקון
מס'
113
לחוק העונשין. המחוקק אימץ
את עקרון ההלימה
כשיקול
העיקרי
והמנחהבענישה–
יחסהולםביןחומרתמעשההעבירהונסיבותיוומידתאשמושלהנאשםלסוג
1
ומידת העונש המוטל עליו
ס'( 40ב
לחוק העונשין).
עוד נקבע כי בקביעת היחס ההולם צריך בית
המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה
הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה
(להרחבה על אופן הבניית החשיבה במטרה לשקף את
עקרון ההלימה, ר' במסמך ההכנה שהופץ לקראת
דיון הוועדה ביום 6.4.2022
)
.
יודגש כי
שיקול
1מחדגיסא,
ההרתעההאישיתוהכלליתו
ההתחשבותבעברהפלילי,
או
התחשבותבנסיבותאישיות
שאינןקשורותבביצועהעבירה
מאידךגיסא–נלקחיםבחשבוןרקב
עתקביעתהעונשהספציפיולא
מאפשריםחריגה
ממתחם העונשההולם.
תיקון זה משקף את האיזון העדין שקבע המחוקק בין אינדיבידואליזצי
ה
של גזירת הדין, כאשר
העונש שהוטל צריך להתאים לנאשם הקונקרטי והמעשה הספציפי שבא בפני השופט, לבין הרצון
לצמצםפערי ענישה שנובעים מהשקפותעולם שונות בין שופטים.
היעדר
אינדיקציות משמעותיותלקשר (ובפרט לא
ל
קשר ישיר) ביןחומרתהענישהוהרתעה
הייתה
שאלה מרכזית גם במ
סגרת דיוני
הוועדההציבוריתלבחינתמדיניות הענישה והטיפול בעבריינים
בראשות השופטת (בדימוס) דליה דורנר (ש
מונתה על ידי הממשלה ה-
32
ושעיקרי המלצותיה
אומצו בהחלטת ממשלה 1840
; גם על כך, ר' פירוט נוסף במסמך ההכנה לדיון שהתקיים ביום
6.4.2022
).הוועדהציינהשמאחרשמחקריםרביםלאמצאוקשרביןהחמרהברמותהענישהלבין
קידוםהרתעהאישית אוכללית
וזאתבניגודלהגדלתהסיכוילהיתפס)(
כי איןטעם בניסיוןלקדם
את ההרתעה באמצעות הרחבת השימוש במאסרים או באמצעות שימוש במאסרים ממושכים
יותר.
2
במסגרתהבהרתהקושיביןמסקנהזווביןהאינטואיציה,ציינההוועדהמספרגורמיםובהם
העדר רציונאליות
מצד העבריינים הפוטנציאליים;
העדר מודעות לחומרת העונשים הצפויים;
והתעלמות מחומרת העונש כשהסיכוןל
היתפס הוא נמוך.
משכךהמליצההוועדהלהעלותאתרףהענישהרקבמקריםבהםסבורהמחוקקשהעונשהמירבי
שבחוק לא מאפשר לבית המשפט להטיל עונשים העומדים בעקרון ההלימה.
ביחס לעונשים
מזעריים, המלצת הוועדה הייתה כי, ככלל,
אין
מקום לאמץ מדיניות של
עונשי מינימום
אלא
לאפשר את גזירת הדין בהתאם
לתהליך שפורט לעיל הוועדה הבהירה לעניין זה כי:. "
ככלל, יש
להימנע מקביעת עונשים מזעריים לעבירות, שכן עונש מזערי מקשה על בית המשפט להתאים
את הענישה לעקרון ההלימה (במקרים בהם העבירה בוצעה ברף התחתון של החומרה)
ולמטרות
הענישה האחרות. במקרים החריגים בהם תשקול הממשלה להגיש הצעה לעונשים מזעריים או
לתמוך בהצעה כזו,מוצע כי יוצגו
רמותהענישה הנוהגות בעבירההנדונה, מידע כלליעלההצדקות
שנתנו לעונשים שחרגו לקולא מהעונש המזערי המוצע, והעלות המשוערת של אימוץ עונש מזערי,
בהתאםלהמלצות לע
לי (עמ'"31
לדו"ח).
זאת ועוד, לקביעתם של עונשי מינימום מיוחסות תופעות משניות נוספות, ובהן
חיזוק כוחה של
התביעה השולטת בקביעת סעיפי האישום בהם יואשם החשוד, כוח שעלול אף להביא את החשוד
לוו
יתור על טענת חפות במקרה שלעבירה שבצדנקבע עונש מזערי.
בהתאם לאמור, נכון להיום עונשים מזעריים הם חריגים ביותר, וקיימות דוגמאות ספורות בלבד
לענישה כאמור, אשר נקבעו
בטרם
חקיקתו של תיקון מס' 113
דבבר הבניית שיקול הדעת
בענישה:בעבירת
הח
זקהבתנאיעבדותועבירתסחרבבניאדםלפיסעיף
377
בלחוק;
בעבירותמין
(אינוס,מעשהמגונהבנסיבותשלאינוס)ועבירותמיןבמשפחהובידיאחראיעלחסרישעבנסיבות
1למעט רצידיביזם משמעותי,אשר בפרקטיקהעשוי במקרים מסוימיםלהיחשבכשיקוללחריגה הנוגע להגנהעלשלום
הציבור.
ראו:
הו
ועדההציבוריתלבחינתמד
יניותהענישהוהטיפולבעברייניםדיןוחשבון(
2015
עמ'),19,וכןהערת
שוליים140
2
לענייןהמחקרים עליהם מסתמכת עבודת הוועדה.
2
שלאונס)לפיסעיף355
לחוק;בעבירהשלחבלהבכוונהמחמירהכלפיבןמשפחה
לפיסעיף329
ב)(
לחוק ובעבירה של
תקיפת זקן הגורמתחבלה של ממש אוחבלהחמורה
לפי368ו לחוק.
העונשהמזערי היחידהקבועהיוםבחוקהעונשין ואשר נקבע
לאחר
תיקון113
נקבע בהוראת שעה
לעניין עבירות
נשק
לפי סעיף144
לחוק.
3
התיקון המוצע
ר'את נוסח הסעיפיםבנספח)(
בסעיף 1
להצעה הממשלתית מוצע לקבוע נסיבה מחמירה, לפיה דינו של אחראי על קטין שאינו בן
משפחתווביצע כלפיו"תקיפה סתם" יושווהלדינו של בן משפחה של הקטין שביצע מעשה כאמור,
ויוחמרלכפלהעונש, כלומר –4
שנותמאסר.
בסעיף 2
מוצע לקבוע כהוראת שעה לשלוש שנים
עונש מינימום לפיו יוטל עונש מא
סר
על אחראי
על קטין או חסר ישע במסגרת חינוכית או טיפולית שאינו בן משפחתו, התוקף קטין או חסר ישע
שנמצאבמסגרתזווגורםלוחבלהשלממשאוחבלהחמורהאושמתעללבוגופניתאומינית.
לעניין
המאסר,
מוצע כי
בהיעדר טעמים מיוחדים שיירשמו,לא יהיה המאסר כולו על תנאי. זאת, בדומה
לעונש הקבוע ביחס למי שתוקף זקן וגורם לו חבלה של ממש או חבלה חמורה (עונש שנקבע לפני
דו"ח דורנר ותיקון 113
לחוקהעונשין.)
הצעתו של חה"כ כץ דומה לסעיף 2
להצעה הממשלתית, אך
כאמור בפתח הדברים, ישנם מספר
הבדלים בין השניים. הצעתו של חה"כ כץ היא לקבוע את ההסדר כהוראת קבע (בשונה משני
המקרים הנוספים בהם נקבעו עונשי מינימום לאחר תיקון 113
בדבר הבניית שיקול הדעת
השיפוטי,) להחיל
את העונש
המזערי
גם על עבירת ההתעללות הנפשית (סעיף 368ג לחוק העונשין),
ולקבוע כי, בהיעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, המאסר שיוטל לא ירוצה, כולו או חלקו, בעבודות
שירות.
בהקשרזהנבהירבקצרהכימאסרהמרוצהבעבודותשירותנחשבכמאסרונידוןהמפראתעבודות
השירות אמור לרצות מאסר בתקופה שנותרה להשלמת העונש.
האפשרות לשאת
כך את המאסר
מוסדרת בסימן ב'1
לחוק העונשין,
שנועד, כפי שעלה מדיוני ה
כנסת,
להקטין עד כמה שניתן את
הצפיפות בבתי-הסוהר, על-ידי הרחבת חוג האנשים שיוכלו לרצות מאסר מחוץ לכותלי
בית-
4
הסוהר, וכן למנוע מאותם אנשים את השלכותיו ההרסניות של עונש המאסר.
למעשה, החוק
מסמיך את בית המשפט לקבוע כי נאשם שהוטל עליו מאסר שאינו עולה על תשעה חודשים יוכל
לרצות אותו בעבודות שירות (סעיף 51
ב לחוק), שהן
עבודות
למטרות של תועלת הציבור, במוסד
ממוסדותהמדינה או בגוף אח
ר או בסוגי גופים שקבע השרלביטחוןהפנים
(סעיף 51
אלחוק).
ככל
שה
וועדה תבקש ל
קבוע שמאסר בפועל לא יוטל בדרך של עבודות שירות, מדובר ב
הצעה תקדימית
שעלולותלהיותלההשלכות רחבותיותרעלהמוסדשל עבודתשירות
ומוצעלדוןבכך בכובדראש.
הצעה זו, כאמור, מהווה סטייה מהכלל הרגיל, ומהעקרונות העומדים בבסיס ההסדר של עבודות
שירות.
סוגיותלדיון
קבלת עדכון מהפרקליטות: במהלך הדיון שקיימה הוועדה בתאריך 6.4.22
התבקשה
הפרקליטות לבחון פרסום הנחיה פנימית בנוגע למדיניות האכיפה והענישה בנושא דנן, וכן
3
יצויןכיהיההסדר אחד נוסף שנחקק לאחר תיקון113
וכלל ענישת מינימום, אך הואכבר פקע (בענייןיידוי אבנים.),
4 דברי הכנסת, הישיבה 175
של הכנסת ה-
11
,ב' באדר א' התשמ"ו (11
בפברואר1986
).
3
להכין סקירה מקיפה על מגמת
הענישה בעבירות דנן, כדי שהוועדה תוכל לבחון את עמדת
הממשלה בדבר הצורך בתיקונים הנדונים. להבנתנו, נעשתה התקדמות בשני המישורים
האמורים ומוצע כי הוועדה תשמעעל כך.
נתונים: מוצע לבקש מהמשטרה, הפרקליטות ו/או מהנהלת בתי המשפט נתונים אודות
העבירות שבנדון:
כמה חקירות וכתבי אישום יש בשנה, בפילוח לפי סעיף עבירה? מהו מתחם
העונש ההולם המבוקש על ידי נציגי המדינה? מה הם העונשים שמקבלים הנידונים?
מה הן
נסיבותהמקרים שבהם מורשעלאמקבל עונשמאסר?
כל אלה נדרשים כדי להבין האם אכן יש בעיה בעונשים שמתקבלים אחרי הרשעה, המצדיקה
לדעת הוועדה סטייה מהכלל בפלילים.
זאת, בפרט על רקע נתוני הממ"מ מאוקטובר 2021
לפיהםרקבכ-
12%
מהתיקיםש
נפתחובשניםהאחרונותבגיןאלימותשלבגיריםכנגדקטינים
במסגרות חינוכיות הוגשו כתבי אישום, ועל רקע עמדת הסנגוריה הציבורית שהוגשה לוועדה,
(המתנגדתלהצעתהחוק)לפיההענישההוחמרהבשניםהאחרונותובתיהמשפטנוהגיםלהטיל
עונשימאסרבפועלבעבירותהרלוונטיות.יצויןכיטענהזו,לפיהבשניםהאחרונותניכרתמגמה
של החמרת ענישה בעבירות הרלוונטיות בפסיקת בתי המשפט
(גם בעקבות המאבק הציבורי
בנושא)
,עלתהגםבמהלךהדיוןבוועדה
בתאריך6.4.2022,עלידיגורמיםנוספים,גםמהחברה
האזרחית (הפרוטוקול טרם פורסם.)
עונש מינימום ויצירת מדרג ענישה שונה לבני משפחה ולאחראים במוסדות טיפול וחינוך:
כאמור, קביעת ענישת מינימום אינה נפוצה בחוק העונשין. בהקשר הנוכחי, מתלווה לכך
מורכבות נוספת הנובעת מההבחנה שההסדר יוצר בין
בני משפחה לבין אחראים על קטינים
וחסרי ישע במסגרות החינוכיות והטיפוליות.
הצע
ות
החוק שבפני הוועדה אינן כולל
ות קביעת עונש מינימום לבני משפחה המבצעים את
העבירות דנן, וזאת, מתוך ההכרה בכך שת
קיפת קטין בתוך המשפחה
מעוררת לעיתים
מורכבויות אחרות –
גם אם במקרים רבים ראוי ונכון להשית עונש מאסר על ההורה הפוגע,
יש
בכך כדי לפגוע במקרים מסוימים בתהליכי שיקום וטיפול בפוגע ובמשפחה, וזאת
משיקוליםשלטובתהקטין.
קושיייחודיזההובילאתהמציעיםלהציעשעונשהמינימוםיוטל
על אחראיםעלקטינים וחסריישעבמסגרות חינוכיות וטיפוליות בלבד, ולאעלאחראיםשהם
בני משפחה, אך ישנו חשש שהסדר כזה עלול להעביר מסר בעייתי, לפיו, לכאורה, עבירה
המבוצעת בתוך המשפחה חמורה פחות מזו המבוצעת במסגרות אחרות (
יצוין כי על קושי זה
עמדה גם נציגת המועצהלשלוםהילד, בדיון בתאריך6.4.2022
).
מ
וצע שהוועדה ת
דון בשיקולים אלה בהקשר של ההצדקהלקביעת עונש מינימום.
פתרונותאחרים:מוצעכיהוועדהתשמעמגורמיהמקצועהנאבקיםבפגיעהבקטינים,הןמתוך
משרדיהממשלהוהןמהציבורהרחב,מההםהפתרונותבשטחשהםמציעיםכדילהתמודדעם
התופעה –ובמיוחד מה הם הפתרונות שיכולים למנוע אתהפגיעה מלכתחילה ולמנוע מפוגעים
כאמורלהמשיך ולפגוע בילדים בעתיד.
4
נספח – סעיפים רלוונטיים ונוסח משולבשל התיקון המוצע
לנוחותחברי הוועדה, ההבדלים ביןההצעות,לרבותהבדלי נוסח, מסומנים ב
צהוב.
הצעתחה"כאופיר כץ
סעיפים רלוונטייםמחוק העונשין
וההצעה
הממשלתית
הגדרות
368
א. בסימן זה –
אחראי על קטין או חסר ישע"" -
כל
אחד מאלה:
(1)
הורה או מי שעליו האחריות לצרכי
מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של
קטין או של חסר ישע -
מכוח דין, החלטה
שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי
שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע
מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
(2)
בן משפחה של קטין או של חסר ישע,
שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר
ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו
או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או
גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן
הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או
אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
(3)
מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו
או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה
עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי
תלות או מרות.
תקיפת קטין או חסר ישע
368
ב. (א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה
של ממש, דינו -
מאסר חמש שנים; היה
התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע,
דינו -
מאסר שבע שנים.
ב)(
נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א)
ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה
חמורה, דינו של התוקף -
מאסר שבע שנים,
ואם היה התוקף אחראי על הקטין
או חסר
הישע, דינו -
מאסר תשע שנים.
ג)(
לענין סעיף זה, "חבלה" -
בין גופנית
בין נפשית.
התעללות בקטין או בחסר ישע
368
ג.
העושה בקטין או בחסר ישע מעשה
התעללות גופנית, נפשית או מינית, דינו -
מאסר שבע שנים; היה העושה אחראי על
קטין או
חסר ישע,
דינו -
מאסר תשע שנים.
עונש מזערי –
הוראת שעה
עונש מזערי בעבירה של תקיפה או
*עדתוםשלוששניםמיוםתחילתושלחוק
התעללות בקטין או בחסר ישע
זה, יקראו את חוק העונשין, התשל"ז-
1977
כך
שאחריסעיף368
גיבוא:
5
368ג1
. (א) נעברה עבירה של גרימת חבלה של ממש
368ג1
. (א) נעברה עבירה של גרימת חבלה
או חבלה חמורה לפי סעיף 368
ב או עבירה
של ממש או חבלה חמורה לפי סעיף
של התעללות
גופנית או מינית
לפי סעיף
368
ב או עבירה של התעללות לפי
368
ג, בקטין או בחסר ישע הנמצא במסגרת
סעיף 368
ג, בקטין או בחסר ישע
חינוכית או טיפולית,
והעבירה נעברה בידי
או
חינוכית
במסגרת
הנמצא
האחראי על הקטין או חסר הישע באותה
טיפולית,
ועובר העבירה הוא
מסגרת, שאינו בן משפחתו, יוטל על עובר
האחראי על הקטין או חסר הישע
העבירה עונש מאסר.
באותה מסגרת שאינו בן משפחתו,
יוטל על עובר העבירה עונש מאסר.
ב) עונש מאסר לפי סעיף קטן (א) לא יהיה,(
בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על
ב) עונש מאסר לפי סעיף קטן (א)(
תנאי.
לא יהיה כולו על תנאי, ולא ירוצה,
כולו או חלקו, בעבודות שירות,
(ג) בסעיף זה –
בהיעדר טעמים מיוחדים שיירשמו.
מסגרתחינוכיתאו טיפולית"" –
מעון,מוסד
(ג) בסעיף זה –
או כל מסגרת חינוכית או טיפולית אחרת;
מסגרת חינוכית או טיפולית"" –
בןמשפחה"",
שלקטיןאוחסרישע–
הורהו
מעון, מוסד או כל מסגרת חינוכית
או בן משפחה כמשמעותו בפסקה (2
)
או טיפולית אחרת;
להגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע"
שבסעיף 368
א.
"בן משפחה", של קטין או חסר ישע
–
הורהו או בן משפחה כמשמעותו
בפסקה (2
) להגדרה "אחראי על
קטין או חסר ישע" שבסעיף 368
א.
דין
תקיפה סתם
379
.
התוקף שלא כדין את חברו, דינו -
מאסר
שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש
אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה.
תקיפות בנסיבות מחמירות
382
.
א)(
נעברה עבירה לפי סעיפים 379
או 380
כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד
לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם,
דינו של כל אחד מהם -
כפל העונש הקבוע
לעבירה.
ב)(
העובר עבירה לפי סעיף 379
כלפי בן
משפחתו,דינו-
כפלהעונשהקבועלעבירה;
לענין סעיף זה, "בן משפחתו" -
לרבות מי
שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:
(1)
בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;
(2)
קטיןאוחסר ישע, שעליו עובר העבירה
אחראי, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר
ישע" בסעיף 368
א.
ג)(
העובר עבירה לפי סעיף 380
כלפי בן זוגו,
כמשמעותו בסעיף קטן (ב), דינו -
כפל
העונש הקבוע לעבירה.
(ד) העובר עבירה לפי סעיף 379
כלפי קטין או
חסר ישע שעליו הוא אחראי כהגדרת
"אחראי על קטין או על חסר ישע" בסעיף
368
א, והקטין או חסר הישע אינו בן
משפחתו כאמור בפסקה (2
) להגדרה "בן
משפחתו" שבסעיף קטן (ב), דינו –
כפל
העונש הקבוע לעבירה.
6