חומר רקע
ז' באדרא'התשפ"ב
8
בפברואר 2022
לכבוד: חבריועדתהחוקה חוקומשפט
מאת: הייעוץ המשפטילוועדה
מסמך רקעלקראתדיון הוועדה ביום9.2.2022
–
בהצעת חוקההתיישנות(תיקון –
הארכת התיישנות
של תובענה בגין עבירת מין), התשפ"ב-
2022
פ/(1859/24) ו
בהצע
ות
חוק ההתיישנות(תיקון –
תביעה
בגיןאחריות לפגיעה מינית בקטין), התשפ"ב-
2022
פ/(1935/24
פ/,2217/24
)
רקע
הצע
ות החוק שבנדון
מבקש
ות
לתקן את חוק ההתיישנות, התשי"ח-
1958
(להלן –
חוק ההתיישנות או
החוק),
ולהאריך את תקופות
ה
התיישנות
החלות על
הזכות להגיש תובענות אזרחיות בגין עבירות מין.
מדובר בשתי הצעותחוק זהות שלחברותהכנסת מיכל רוזיןועאידה תומא סלימאן
וכן בהצעתחוקנוספת
של
חברתהכנסת מיכל שיר סגמןהשונה מהן
, והכל כמפורטלהלן.
עמדתועדתשריםלענייניחקיקהביחסלשלושה
ה
צעות
הייתהלתמוךבקריאההטרומיתבלבד,ולקדםאת
ההצעות לקריאה ראשונה רק לאחר סיום עבודת צוות שהקים שר המשפטים לבחינת הנושא, ולאחר דיון
נוסף בוועדתהשרים.
כידוע,לצדההליךהפלילי,עומדתלנפגעעבירההזכותלתבועאתהפוגעבובהליךאזרחי–
באמצעותתביעת
נזיקין בשל נזקי העבירה או בתביעה אזרחית נגררת לפלילים.
על-
פי
דברי ההסבר ל
הצעות,
קיימים כיום חסמים משמעותיים בפני נפגעים המבקשים ליזום הליכים
אזרחיים לפיצוי בגין הנזק שיצרה הפגיעה המינית שבוצעה בהם, והתוצאה היא מיעוט הליכים אזרחיים
המוגשים בתביעה
לפיצוי כאמור.
כך למשל, על פי המידע שנמסר לנו מהנהלת בתי המשפט, למרות שבכל
שנה יש כ-
800
עד 1,000
הרשעות
בפלילים של
נאשמים שביצעו עבירות מין,
מספר התיקים האזרחיים
שנפתחו בגין עבירות מין –
בין במסגרת של תביעת נזיקין "רגילה" או במסגרת תביעה נגררת –
נמוך
משמעותיתועומד על67
ו-
58
תיקים בלבד בשנ
ים
2020
ו-
2021
בהתאמה)(.
על-
פי
דבריההסבר,
הצעותהחוקשבפניהוועדהמבקשותלהאריךאתתקופת
ההתיישנותהחלהעלתביעות
אזרחיות מסוג זה במטרה להפחית את החסמים ולהוביל לעלייה במספר התובענות האזרחיות
שיוגש
ו
לפיצויבגיןעבירות מין.
כבר כיום,
מתוך הכרה בקושי הרב הטמון ב
חשיפת פגיעה מינית,
במיוחד כאשר מדובר בנפגע עבירה שהוא
קטין, נקבעו בחוק ההתיישנות
הוראות מיוחדות לעניין התיישנות עבירות מין שבוצעו בקטין.
כך,
חוק
ההתיישנות
קובע כי, ככלל, תובענות
אזרחיות
בענייני עבירות מין יתיישנו בתוך 7
שנים או כאשר לנפגע
ימלאו 25
שנים (לפי המאוחר) ואילו תובענות מסוימות בגין עבירות מין יתיישנו רק כאשר לנפגע ימלאו 35
שנים (ולעתים אף יותר, כפי שיוצג להלן). בדומה לכך,
גם במישור הפלילי, חוק סדר הדין הפלילי
[נוסח
משולב],התשמ"ב-
1982
וחוקהעונשין
,התשל"ז-
1977
קובעי
ם
כי,ככלל,עבירותמיןיתיישנו
לאחר15
שנים,
ועבירותמי
ןבקטיניםיתיישנו
בעתשיגיעהנפגעלגיל33
,ואילועבירותמיןשבוצעובנסיבותמסוימותבקטין
–
יתיישנו רק בהגיע הנפגע לגיל43
.
ככלל,
בבסיס קביעת תקופת התיישנות
עומדים רציונ
אלים שונים ובראשם
הקשיים
הראייתיים כשבאים
לדון בפרשה שהתרחשה לפני שנים רבות, ובפרט יכולתו של הנאשם/הנתבע להתגונן במועד זה
(ובהקשר
הפלילי מצטרף
לכך גם
ה
טיעון
כי האינטרס הציבורי בהעמדה לדין פוחת לאחר חלוף שנים רבות מביצוע
עבירה).
ואולם, כאשר מדובר בעבירות מין שבוצעו בקטין,
המחוקק והפסיקה הכירו בכך שהאיזון הוא
אחר.
אכן,
כאשרמדוברבקטינים,מתווספיםלקשייםהנוגעים
לחשיפת
פגיעהמינית
בכלל,גםקשייםהנובעיםמהיותו
של הנפגע קטין
, דוגמת פערי כוחות ו
קושי בהבנת עצם הפגיעה.
בנוסף לכך, כאשר
מדובר
בפגיעה מינית על
ידי הורה או בן משפחה, פעמים רבות נדרשת לנפגע העבירה תקופה ממושכת עוד יותר כדי לחשוף את
הפגיעה,
בשל הצורך להתנתק תחילהמהתלות בהורהובמשפחה
וכדי לעבד את הפגיעה ולגייס
אתהכוחות
כדילחשוף אותה
ולהתלונן עליה.
ההוראות הרלוונטיות בחוקההתיישנות
חוקההתיישנות,שעניינובהתיישנותתובענותאזרחיות,קובעכי,ככלל,תקופתההתיישנותלהגשתתובענה
אזרחית (בעניין שאינו
נוגע ל
מקרקעין) היא של 7 שנים, מיום היווצרות העילה או מיום שלתובע מלאו 18
שנים, ואם נעלמו מהתובע הע
בודות המהוות את עילת התביעה מסיבות שלא היו תלויות בו –
מיום שנודעו
לו עובדות אלה.
עוד קובע
החוק הוראות מיוחדות לעניין התיישנות עבירות מין שבוצעו בקטין (או בנסיבות מסוימות במי
שטרםהגיע לגיל 21), אועביר
ות של
התעללות בקטין בידיהאחראי עליו
, כדלקמן:
1.
סעיף 18
א לחוק קובע כי, ככלל, תקופת ההתיישנות להגשת
תובענה
אזרחית
נגד פוגע
בשל תקיפה
מינית שבוצעה בתובע בהיותו קטין
(או עד גיל 21
אם הפגיעה נעשתה בידי בן משפחה או תוך ניצול
יחסי אמון, תלות, טיפול או מרות)
או בשל התעללות שבוצעה בו בהיותו קטין
על ידי בן משפחתו או
אדם שהיה אחראי עליו –
תימנה מהיום שמלאו לנפגע 28
שנים, כלומר
תוארך עד שימלאו ל
נפגע
35
שנים.
עםזאת,
ה
סעיף מוסיףוקובע כי
,כאשר מדובר בעבירההמפורטת בפס'2
להלן,
ההארכההאמורה של
תקופת ההתיישנות
תחול רק במידה
ולא הוגש
כתב אישום נגד הפוגע.
אם ה
תנהל הליך פלילי –
ההתי
ישנותהיאעד גיל25
(או28
) בלבד
, בכפוףלאמור ב
פס'הבאה.
2.
סעיף18
בלחוקקובעכי
במקרהשבוהוגשכתבאישוםבשלעבירתמיןבקטין(ובעבירותמיןבמשפחה
–
באדם שטרם מלאו לו 21
שנים) או בשל התעללות בקטין בידי האחראי עליו –
תוארך תקופת
ההתיישנותלהגשתתובענהאזרחיתנגדהפוגע
עדשת
חלוףשנהמיוםשפסקהדיןהפלילינעשהחלוט
אםהתקופההייתהאמורהלהסתייםמוקדםיותר)(.
העבירותעליהןחלההוראהזוהןעבירתהתעללות
1 ועבירות של אינוס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום, מעשה
שבוצעה בקטין בידי האחראי עליו,
מגונה ועבירות מין
במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע –
שבוצעו
בקטין, ובעבירות מין במשפחה –
2
באדם
שטרם מלאו לו21
שנים.
1
סעיף368
ג לחוק העונשין.
סעיפים 345
,
346
א,)( 347
א) או (ב,)( 348(א), (ב), (ג1
או (ד))
או 351
לחוק העונשין.
יצוין כי סעיף 18
ב מפנה בעניין זה גם לסעיף
2
75
לחוקהשיפוטהצבאי,התשט"ו-
1955
,
שעסקבאינוסשבוצעעלידיחייל,אךהסעיףבוטלבשנת2018
מבלישתתוקןההפניה
בחוק ה
התיישנות.
הצעתהשל חה"כמיכל שיר סגמן –
הצעתחוק
ההתיישנות
(תיקון –
הארכת התיישנותשל תובענה בגין
עבירת מין), התשפ"ב-
2022
פ/(1859/24
)
הצעתה של חה"כ מיכל שיר סגמן (פ/1859/24) מבקשת לקבוע כי החריג
לתחולת סעיף 18
א –
לפיו
ההתיישנות לא תוארך עד גיל 35
אם הוגש כתב אישום בעניין העבירה –
יחול רק אם כתב האישום הוגש
לאחר שמלאו לנפגע 18
שנים.
בנוסף, עוסקת ההצעה גם בסעיף 18
ב לחוק, ומבקשת לקבוע כי
במקרים
הרלוונטיים,
הארכת תקופת
ההתיישנות עד חלוף שנה מהמועד שבו פסק הדין הפלילי בעניין עבירת המין נעשה חלוט –
יחול גם ביחס
לעבירות מין שנעברו בבגירים.
יצוין כי ועדה בין משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין
בהליך הפלילי
בראשות השופטת בדימוס
דבורה ברלינר, כללה בדין וחשבון שלה (דצמבר 2019) התייחסות להצעות אלה של חה"כ מיכל שיר סגמן,
תוך שהיא מציינת מספריתרונותוחסרונות שלהן, אך המליצה להמשיך לברראת הנושא במסגרת נפרדת.
לדיון:
כאמור, בהחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה נקבע כי קידומה של הצעת החוק מעבר לקריאה
הטרומית
תמתין להשלמת עבודת צוות שהוקםעלידי שרהמשפטיםלבחינתהנושא.
גורמיהמקצועבממשלהמסרולנוכיהצוותשהוקם,שנקרא"הצוותלהנגשתההליךהאזרחילנפגעותונפגעי
עבירה"
, התבקש למפות את הקשי
ים והחסמים הניצבים בפני נפגעי עבירה בהגשת הליך אזרחי לתביעת
פיצוי בגין נזקיהם, כמו גם לשימוש בהליכי ייש
וב סכסוכים נוספים העומדים לרשותם, וזאת בכדי להבין
את
הסיבות למיעוט התביעות האזרחיות המוגשות על ידי נפגעות ונפגעי עבירה
(מכל הסוגים ולא רקע
עבירות מין)
ולהמליץעל שינויים נדרשים.
הצוות
מצוי בעיצומה
של עבודה מאומצת בהקשר זה ומגבש המלצות במטרה לתקן את הכשלים שנמצאו
במיפוי ולשפר את נגישות ההליך האזרחילנפגעות ונפגעיהעבירה. גיבוש טיוטת ההמלצות טרםהסתיימה.
מוצע לבקש מנציגי הממשלה להציג לחברי הוועדה את הצוות ועבודתו, ולשמוע על רשימת החסמים
והקשיים בפנייה להליך האזרחי
שהצוות כבר
איתר
. זאת
בכדי לסייע
לוועדה בגיבוש המענים שצריכים
להיכלל במסגרת הצעת החוק.
הצעתןשלחה"כמיכל רוזין ועאידה תומא סלימאן –הצע
ו
ת חוק ההתיישנות (תיקון –
תביעה בגין
אחריות לפגיעה מינית בקטין), התשפ"ב-
2022
פ/(1935/24
פ/,2217/24
)
הצעותהחוק
שלחברותהכנסתמיכלרוזיןועאידהתומאסלימאןזהות,ועלכןמוצעכיהוועדהתמזגאותן,
בהתאםלסמכותה הקבועה בסעיף79
ג)לתקנוןהכנסת.(
שתי ההצעות מבקשות לתקן את סעיף 18א לחוק
ההתיישנות
ו
לקבוע כי בתובענות אזרחיות בגין עבירות
מין שבוצעו בקטינים או עבירות של
התעללות בקטין בידי בן משפחה או אחראי
כמפורט לעיל)( –
הארכת
תקופת ההתיישנות
עד לגיל 35
לא תוגבל רק להגשת תביעה
כנגד הפוגע עצמו, אלא
תחול גם על תביעות
כנגד צדג', דוגמת
מוסד שברשלנותולא מנע את הפגיעה.
נקודות לדיון:
כאמור,
על הוועדה לשקול את
ההצדקות המיוחדות בהארכת תקופת התיישנות בגין עבירות מין
ובמיוחדכאלו
שבוצעובקטיניםכמפורטלעיל לצדזאת,.קיימי
ם
השיקוליםהמסורתייםלענייןהצורך
בתקופותהתיישנות,
ובראשם
הקושיבהוכחהובהגנהלאחרחלוףזמןרב.
מוצעכיהוועדהתשקולהאם
ההצדקה
הקיימת
ל
סטייה מדיני ההתיישנות הרגילים ולהארכה משמעותית של תקופת התיישנות
ביחס לתביעות כנגד הפוגע חלה באותה מידה גם ביחס לתביעה כנגד צדדים שלישיים שהתרשלו
במניעת הפגיעה (דוגמת מוסד חינוכי, קייטנה וכיו"ב).
זאת בהתחשב בכך שבעלי התפקידים בהם
מתחלפים לאורך השנים ועלולים להתקשות במתן מענה רלוונטי בחלוף שנים רבות (במיוחד בהתחשב
בכך ש
מדובר ב
מקרים בהם לא נעשה בירור עובד
ית במסגרת הליך פלילי),
ובנוסף, במקרים רבים,
ה"אשם המוסרי" שלהם נמוך משמעותית משל הפוגע.
אם
תחליט הוועדה להאריך את תקופת
ההתיישנות
כלפי צדדים שלישיים,
מוצע לבחון
האם אין מקום לקבוע נקודת איזון שונה
מאשר זו
הקיימת ביחסלתביעות נגד הפוגעעצמו.
ככל שהוועדה תבקש להאריך את תקופת ההתיישנות ביחס לתביעות כנגד צדדים שלישיים –
מוצע כי
הוועדה תשקול את
הצורך ביצירת מנגנוני בקרה ביחס לתביעות אלה.
לשם השוואה,
בהליך הפלילי
נדרש אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום
אם חלפו למעלה מ-
15
שנים
ממועד ביצוע
העבירה,
ובמקרים מסוימים,
בחלוף תקופה ממושכת,
נדרשתגם ראיה לחיזוקלצורך הרשעה.