חומר רקע
ל
'סיון,תשפ"ב
29
ביוני2022
לכבוד
חברי ועדתהכלכלה
שלוםרב,
הנדון: הצעתחוקלתיקוןפקודתהאגודותהשיתופיות(מספרבתיאבביישובקהילתי,)
.
התשפ"ב–
1
202
הצעתהחוק שבנדון תעלה
היום,
29.6.22
,לדיוןלקראת קריאה ראשונה.
אנו מתנגדיםלהצעה.
הצעה זו מבקשת, למ
עשה, להרחיב באופן
דרמטי את תחולתו של "חוק ועדות הקבלה"
שעבר ב
כנסת בשנת 2011
.
לפי ההצעה, ניתן יהיה להקים ועדות קבלה ביישובים רבים
הרבה י
ותר מאשר היום. בעוד שהחוק הקיים חל על יישובים בנגב ובגליל, שבהם עד 400
בתי אב, החוק המוצע יחול על יישובים בהם "שווקו עד 600
מגרשים לבניית בתי קבע,"
ומעבר לנגב והגליל יחול על חבלי ארץ נוספים וכן על יהודה ושומרון. בכך תורחב פגיעתו
הקשה של חוק ועדות הקבלה
בשו
ויון כלפי מיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות, בזכות
לפרטיותובכבודהאדם במובנו
הגרעיני
ביותר.
חוק ועדותהקבלה
לא נפרט כאן את כל נימוקינו כנגד חוק ועדות הקבלה שעבר בשנת 2011
. בקצרה, החוק
מאפשר ליישובים קהילתיים קטנים לקיים ועדות קבלה, שבאפשרותן לסנן מועמדים
ליישוב, כאשר בין השאר עילות הסירוב כוללות "חוסר התאמה של המועמד למרקם
החברתי-
תרבותי של היישוב הקהילתי, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם
זה."
חוק זה, על אף שבצידו גם סעיף של איסור אפלייה, מאפשר, באמצעות תהליכים
פסולים ולא חוקיים כשלעצמם של אפלייה עקיפה או תוצאתית, למנוע ממיעוטים
ומאוכלוסיות שונות להתקבל ליישובים קהילתיים קטנים לפי טענת "חוסר ההתאמה."
בכך החוק פוגע קשות ב
זכות לשוויון ולכבוד האדם במובנו הגרעיני ביותר: כאשר אדם
לא מתקבל ליישוב משום תרבותו או משום
היותו שייך למיעוט או לאוכלוסיה מסויימת
(מדובר לא רק במי שאינם יהודים, אלא גם במשפחות חד הוריות, להט"ב, ועוד) כבודו
נפגע בצורהקשה שאין להשליםעמה, לא במדינה דמוקרטי
תולא במדינה יהודית.
מעבר לכך, בתהליך הקבלה, עוברים המועמדים חיטוט בחייהם, בצנעת משפחתם וכל
זאת מול אנשים שיהיו בעתיד שכניהם. בכך ישנה גם פגיעה
קשה
בזכות לפרטיות.
תהליך הקבלה עצמו יוצר,
איפוא, גורם מרתיע, שבגללו נמנעים מי שמשתייכים
למיעוטים או ל
קבוצות מוחלשות או הסולדים מהפגיעה בפרטיותם מעצם הפנייה
כמועמדים לקבלה ביישוב כזה וכך מתהווהלמעשה תוצאה של אפלייה.
פסקהדין בבג"צ 2311/11
סבח נ' הכנסת
בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ לא פסל, בדעת רוב,
את "חוק ועדת הקבלה"
בביקורת חוקתית, בין השאר משום
שבעת הדיון השיפוטי בפסק הדין, נתקבלה
הטענה
שהעתירה
לאהיתה בשלהלהכרעה.
עם זאת חלק מהנימוקים לפסק הדין דווקא אזכרו את העובדה שהחוק צומצם במהלך
החקיקה מתקרה של 500
(בהתאם
לנוהל מנהל מקרקעי ישראל שקדם לחוק) בתי אב
לתקרה של 400
בתי אב וזאת שכן "
יישובים קהילתיים קטנים מתאפיינים באורח חיים
קהילתי-
כפרי, המבוסס על לכידות חברתית ותרבותית"
."
יש לציין כי השופט דנציגר,
שהצטרף לשופטי המיעוט שגרסו כי יש לפסול חלק מעילות הפסלות, תהה בפסק דינו
האם אכן תקרה של 400
בתי אב מקיימת את הטענה של ה"לכידות החברתית"
המצדיקה את הפעלתועדות הקבלה.
מה
ותההצעה
שבנדון
שינוי מספר בתיהאב
ההצעה מבקשת להגדיל את קבוצת היישובים שיכללו בהסדר שבחוק. אנו מבקשים
להדגיש, אם כן, שההצעה הנוכחית מכרסמת מאד בהצדקת החוק המקורי של ועדות
הקבלה
שהיתה למיטב הבנתנו
מעורערת מלכתחילה, כאמור. ממילא ישובים שכוללים
400
בתי אב אינם
בהכרח
קהילות קטנות ושיתופיות. מקל וחומר שיישוב ובו 600
בתי
אב לא מקיים את הכלל הזה ולכן לא מקיים את הרציונל (אליו טענה המדינה) לקיום
חוק ועדות הקבלה. בנפול רציונל זה נותר אך ורק הרציונל המוכחש של החוק: גזענות,
בדלנות,
והגנהעלערך הנדל"ן ביישובים מיוחסים.
תיקון מ"בתי אב"ל"מספר המגרשים ששווקולבניית קבע"
בהצעת החוק מקופל תיקון שמהותו לא מובהרת כלל בדברי ההסבר. מדוע מציעים
המציעים כי המבחןלא יהיה עוד מספר בתי האב ביישוב אלא"מספרהמגרשים ששווקו
לבניית קבע"? נראה
כי מבחן זה מבקש למעשה להחיל את החוק על יישובים רבים
נוספים, שיש בהם גם מעבר ל 600
בתי אב, אך בשל הגדרה זו, ייכנסו תחת יישוב שבו
יכולים להפעיל ועדות קבלה,
יישובים נוס
פים
ככל שכך, זה שינוי זה פסול שאסור
שיעבור
, ולו משום שדברי ההסבר שותקים באשר למוטיבציה להכניסו ל
חוק. המבחן
שאמור לקבע את גודלו של הישוב הוא המבחן של החוק המקורי: מספר בתי האב, ולא
מבחן טכני של מספרמגרשים ששווקו לבניית קבע.
יש לציין כי בשנת 2021
,
המונח "בית אב" הוא מונח לא מוצלח לתיאור של משפחה, ויש
מקוםלאמץ מונחניטרלי
כגון"מספרהמשפחות".
הרחבת האזורים בארץ עליהם יחולהחוק
אחת הנקודות בחוק המקורי היו שהוא לא חל בכל רחבי הארץ אלא רק בנגב ובגליל.
תוספת זו הוכנסה לדרישתו של
יו"ר הכנסת דאז, הנשיא לשעבר ראובן ריבלין, ואוזכרה
גם בפסק הדין
סבח. מובן שפריפריה ניתן להגדיר גם בדרכים אחרות, אך התוצאה של
הסע
יף המוצ
ע בהצעת החוק, הכולל אזורים רחבים נוספים היא בפועל,
תחולת החוק על
יישובים רבים הרבה יותר תחת חוק ועדות הקבלה, וייבוא הפרקטיקה הנפסדת, המפלה
והמדירה, למקומות
נוספים, בהם אסור היה בעשר השנים האחרונות לקיים ועדות
קבלה
, ביניהם מקומות הקרובים מאד למרכז, כמו למשל
חלק מיישובי יהודה ושומרון
שנמצאים מעבר לקו הירוק, שנכללים גםהם תחת הצעת
החוק.
משמעויותרחבות יותר
קיים קשר הדוק בין השאיפה להרחיב, בצורה שאינה חוקתית, את ההסדר שבחוק
ועדות הקבלה לבין המגמות שקדמו להקמת הממשלה הנוכחית בכל הנוגע ליחסים בין
קבוצות רוב לבין קבוצות מיעוט וקבוצות ייחודיות בישראל. גם ביישובים גדולים,
בכללם
ערים, הולכת ומתפתחת
לגיטימציה
להגנה על "ייהודיות" העיר –
כזו באה
לביטוי
במופעים שונים שאנו רואים לאחרונה למשל, באירועים ציבוריים מהעת
האחרונים ו
בססמאות שונות של רשימות בבחירות מוניציפליות על הגנה על ייהוד העיר
או מאבקים על ייהוד שכונות. אין להתפלא על כך.
מסוכן לחזק ולטפח גישה זו.
כאשר
המדינה נותנת לגיטימציה רשמ
ית לגזענות והדרה ביישובים קטנים,
באמצעות הרחבת
שכזו של תחולת חוק ועדות הקבלה, אך טבעי הוא שגם תושבים בישובים גדולים רואים
זאתומבקשים ליישם זאת גם בעירם.
אנו סבורים כי על
הכנסת
לדחות קידום כלשהו של יוזמה מזיקה זו.
הדרת אוכלוסיות
״לא מתאימות״ מיישובים קהילתיים
זהו
לא המסר שממשלת אחדות, שנועדה לאחות
קרעיםולקרב ביןמגזרים, אמורהלשלוח.
בברכה,
פרופ' מרדכיקרמניצר ד"ר
עמיר פוקס
ד"רנדיב מרדכי
המכון הישראלילדמוקרטיה