מסקנות ועדה
ה כ נ ס ת
מסקנות
ועדת העבודה והרווחה
בעקבות החלטה על דיון מהיר
הכנסת העשרים וארבע י"ז בסיוון תשפ"ב
מושב שני 16 ביוני 2022
בנושא: חוסר המענים הפסיכו-סוציאליים בתקופת הפיגועים
של חברי הכנסת: מופיד מרעי, לימור מגן תלם ומיכל וולדיגר
ביוםח'באיירהתשפ"ב,9במאי,2022החליטויושב-ראשהכנסתוהסגניםלהעביראתהצעותיהם
של חברי הכנסת מופיד מרעי, לימור מגן תלם ומיכל וולדיגר בנושא: חוסר המענים הפסיכו-
סוציאליים בתקופת הפיגועים, לדיון מהיר בוועדת העבודה והרווחה.
ביום ט"ו בסיוון התשפ"ב, 14 ביוני ,2022 התקיים דיון בנושא בוועדה בראשות חבר הכנסת מופיד
מרעי, ממלא מקום יושבת-ראש הוועדה.
בדיון השתתפו נציגי משרד הבריאות, המוסד לביטוח לאומי, המרכז לשלטון מקומי, ארגון נפגעי
פעולות איבה, עמותת ער"ן, הקואליציה הישראלית לטראומה ומוזמנים נוספים.
הוועדה נדרשה לקיים דיון עקב גל הטרור שהתחולל ברחבי הארץ. בעת האחרונה התרחשו אירועי
טרור ובהם מספר של נפגעים שלטענת המציעים אינם מקבלים טיפול פסיכו-סוציאלי מספק
מהרשות המקומית ומהמשרדים המופקדים על הנושא. המציעים ביקשו לבדוק מהם השירותים
החסרים ברחבי הארץ.
חברת הכנסת מיכל וולדיגר, אחת מיוזמי הדיון, הציעה להקים צוותי משבר שתפקידם להכיל את
האירוע, לתת טיפול ראשוני לנפגעים ולהעביר את הטיפול לקהילה. לטענתה, בעת אירוע יש לערוך
סקירות בבתים וליזום ערבי הסברה בקהילה כדי לאתר את הנפגעים.
גב' בלה בן גרשון, מנהלת המחלקה לאוטיזם וטראומה נפשית במשרד הבריאות, עדכנה את
הוועדה במספר תחומים בהם משרד הבריאות מטפל. כיום משרד הבריאות נותן טיפול ראשוני
בבתי חולים כלליים, ובכל אחד מהם נפתח אתר דחק; פעם בשנה נערך תרגול בתיאום עם פיקוד
העורף;עלפינוהלנוסףקופותהחוליםפותחותקולנפגעיחרדה,ומאחרששירותזהאינוניתןבעוד
שפות,המשרד נעזרבעמותותכמועמותתער"ן;ישחמישהמרכזיחוסןשנותניםטיפול,אךצריכה
להיות מצוקה כלשהי כדי שמרכז חוסן יקבל את המטופל, אך מרכזים אלו מקבלים רק מטופלים
הנמצאיםבמצוקהכלשהי.
עודאמרהכיבמשרדמסיימיםעבודהעלתוכניתחומשלאומית,ובשלבהראשוןיוקמומרכזיחוסן
באזורים שעומדים בקריטריונים מובנים ובאזורים שנקבע שהם נמצאים בסיכון גבוה. לדבריה
המשרד גם מעוניין להכניס את הנושא לבסיס התקציב של משרד הבריאות כדי למנוע אי-סדרים
בכספים.
גב' מירה בן שאנן, סגנית מנהלת אגף רווחה בירושלים, נציגת המרכז לשלטון מקומי, עדכנה כי
נציגים מטעם הרשות מגיעים לאירועים כאלה: "אנו מכשירים את העובדים כדי להפחית תופעות
של פוסט-טראומה, עוזרים בליווי משפחות, ולאחר מכן מעבירים זאת למוסד לביטוח לאומי."
גב' ענבר דוד, מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה במוסד לביטוח לאומי, דיווחה לוועדה כי נציגי
המשרדמקבליםאתהשמותשלהנפגעיםמביתהחולים.לדבריה,בפיגועיםהאחרוניםהנפגעיםהיו
מקהילותסגורות,ודברזההקשהאתהטיפול.היאהוסיפהשישלחשובאיךלתתטיפוללכלדורש,
נוסף על מרכזי חוסן.
גב' טל רוזין, מנהלת תוכן ושותפויות בקואליציה הישראלית לטראומה, הוסיפה כי בטווח הארוך
מרכזיחוסןנותניםטיפולהולם,ובטווחהקצרישלהכשירברשויותהמקומיותעובדיםנוספיםעל
בסיס נוהל חרדה במשרד הבריאות.
מר דוד קורן, מנכ"ל עמותת ער"ן, עדכן כי במערכת פועלים 1,600 מתנדבים עשרים וארבע שעות
ביממהכבר50שנה,ובכליוםהםמציליםחיים.בהמשךלדבריםשאמרהגב'בלהבןגרשוןממשרד
הבריאות על קיומו של קו נוסף בקופות החולים אשר נותן מענה בזמן אירוע טען מר קורן כי לא
הצליח להשיג מענה מקו זה. הוא הדגיש שאפשר להשתמש במוקד הקיים של עמותת ער"ן, כי
השירות הוא תמיכה ראשונית לנפש.
ד"ר תמר לביא, ראש תחום מחקר ופיתוח בעמותת נט"ל, דיווחה לוועדה כי יש קו סיוע בשעת
חירום הפועל 24 שעות ביממה בכל הארץ. יש פרויקט שנקרא "ניידת חירום" ובו פועלים מרכזי
חוסן לאנשים במצוקה. היא הוסיפה שכאשר מתקשרים אזרחים לנט"ל, העמותה מפנה אותם
למוסד לביטוח לאומי, כי העמותה מקבלת פניות מהמוסדות.
להלן סיכום הישיבה והמלצות הוועדה:
.1 הוועדה שמעה על מחסור במענה בשפות נוספות שאינן עברית, בשירות שמציעות קופות
החולים לנפגעי חרדה.
.2 הוועדה קוראת לתקצב הקמה ארצית של מרכזי חוסן, שבהם מטפלים הדוברים כמה
שפות.
.3 הוועדה קוראת למשרד הבריאות ולמשרד הרווחה והביטחון החברתי לחשוב במשותף
כיצד אפשר להקים גוף המשלב צוותי משבר בעת אירוע ומשמש גורם מרכזי חשוב שיכול
לתת טיפול לאזרחים.
.4 הוועדה סבורה שבטווח הקצר יש להכשיר עובדים נוספים ברשויות המקומיות על בסיס
נוהל חרדה במשרד הבריאות וכן יש להגדיל את היקף הטיפול באמצעות העמותות
המתמחות בתמיכה ראשונית נפשית.
המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום:
ל' בסיון התשפ"ב
29 ביוני 2022