חומר רקע
מספר פנימי: 2168071
הכנסת העשרים וארבע
יוזמת: חברת הכנסת עידית סילמן
______________________________________________
פ/2994/24
הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שימוש בזרע חייל שנספה למטרת המשכיות), התשפ"ב–2022
דברי הסבר
"וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה" (ישעיהו, יא, א') - הצעת החוק נועדה לאפשר לחיילים שאיבדו את חייהם במסגרת שירותם הצבאי והיו רוצים בכך, להותיר נצר והמשך, באמצעות אפשרות שימוש בזרעם לצורך מתן חיים ליילוד, וזאת על פי בקשת בנות זוגם או הוריהם השכולים.
מדינת ישראל למודת כאב השכול, איבדה את מיטב בניה ובנותיה שנפלו בהגנה על ביטחון המדינה. חייהם של חיילים צעירים נגדעו באיבם, ומדינת ישראל חבה להם ולמשפחתם חוב מוסרי. לצד הכאב שאין לו מרפא, לעיתים מבקשות משפחות חיילים שנספו להמשיך את השושלת המשפחתית דרך מי שהיה ואיננו עוד. הולדה מזרע של חייל שנפל במהלך שירותו הצבאי ובכלל זה בשירות מילואים, היא בראש ובראשונה המשכיות של החייל שנפל וכן מחווה מועטה למשפחתו.
הצעת חוק זו מסדירה לפיכך את המשכיותו של חייל שנספה במהלך שירותו הצבאי כאמור, על ידי מתן אפשרות לשאוב ממנו זרע לאחר מותו ולעשות בו שימוש להולדת ילד, לבת זוגו, או להוריו – בהעדר בת זוג או בהעדר הסכמה שלה, אם היה זה רצונו של החייל בהתאם להוראות שהשאיר אחריו, ואם לא השאיר הוראות בעניין – כפי שתקבע ועדת ההמשכיות.
הצעת החוק מקימה לראשונה את ועדת ההמשכיות – ועדה ציבורית ממלכתית אשר חבריה יהיו אנשי מקצוע ומומחים מתחומי דעת והשכלה שונים ומגוונים: אתיקה, משפט, חברה, רפואה ודת, אשר בשבתם כחברי ועדת ההמשכיות יהוו את הגורם הסטטוטורי לאישור בקשות של בת הזוג או ההורים השכולים, לשימוש בזרע המת למטרת הולדה. עד כה נושא רגיש זה הובא להחלטתו של בית המשפט ואולם לאור רגישות ומורכבות המקרים והצורך לשלב בעת קבלת החלטה בבקשה זו אנשים בעלי השכלה רחבה מתחומי דעת שונים, מוצע לקבוע כי הגורם המוסמך לאישור בקשות כאמור יהיה ועדת ההמשכיות, בדומה להסדרים סטטוטוריים נוספים בתחום האתיקה של שירותי הבריאות והרפואה.
הצעת החוק מתבססת על ההנחה שיש לכבד בראש ובראשונה את רצונו של החלל, לפעול באופן ובדרך שהוא היה חפץ בהם, וקובעת מנגנון שיאפשר לו לבטא את עמדתו בעניין השימוש בזרעו למטרת הולדה לאחר מותו כבר בשלב החיול. כשאין לחייל הנספה ילדים, והוא השאיר אחריו הוראות בעניין שימוש בזרעו למטרת הולדה תפעל ועדת ההמשכיות על פיהן. ככל שהחייל שנספה לא השאיר אחריו הוראות בעניין כאמור, תוכל בת הזוג שלו, בהתקיים התנאים שבהצעת החוק, לפנות לוועדת ההמשכית בבקשה לעשות בזרע שימוש לשם הולדת ילד. בהעדר בת זוג או בהעדר הסכמה שלה לשימוש כאמור, הצעת החוק גם מאפשרת להורים השכולים לפנות לוועדת ההמשכיות בבקשה לעשות שימוש בזרע על מנת להפרות ביציות של אישה נתרמת שאיננה בת זוגו, לשם המשכיות של החלל, בהתאם להוראות החוק.
יחד עם מתן האפשרות להשתמש בזרעו של החייל לצרכי הולדה, מוצע לקבוע כי לעניין הזכויות הניתנות לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950 והמעמד לפיו, הצאצא שייוולד לא ייחשב כיתום. כמו כן מוצע לקבוע כי המעמד ההורי הבלעדי לגבי הילד יהיה לאישה הנתרמת.
יצוין, כי הצעת החוק מאפשרת הסדר זה בעבור גברים בלבד, שכן הליך שאיבת ביציות בעבור חיילת שנספתה איננו אפשרי מבחינה רפואית.
מדינת ישראל המוקירה את חייליה, חבה לחללים חוב מוסרי, במתן האפשרות להמשכיותם בהקמת זרעם לאחר נפילתם.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת רויטל סויד וקבוצת חברי הכנסת (פ/4312/20), על שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברת הכנסת רויטל סויד (פ/989/22), על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת מאי גולן (פ/1140/23) ועל ידי חבר הכנסת עוזי דיין (פ/1559/23) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מאי גולן (פ/552/24) ועל ידי חבר הכנסת צבי האוזר (פ/2882/24).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' בשבט התשפ"ב (10.01.2022)
תיקון סעיף 1 1. בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950, (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1, בסופו יבוא: בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950, (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1, בסופו יבוא: בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950, (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1, בסופו יבוא: בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950, (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1, בסופו יבוא: בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950, (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1, בסופו יבוא: בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950, (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1, בסופו יבוא: בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950, (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1, בסופו יבוא:
"ועדת ההמשכיות" - הועדה לעניין ההמשכיות של חייל שנספה שהוקמה לפי סעיף 35ז." "ועדת ההמשכיות" - הועדה לעניין ההמשכיות של חייל שנספה שהוקמה לפי סעיף 35ז." "ועדת ההמשכיות" - הועדה לעניין ההמשכיות של חייל שנספה שהוקמה לפי סעיף 35ז." "ועדת ההמשכיות" - הועדה לעניין ההמשכיות של חייל שנספה שהוקמה לפי סעיף 35ז." "ועדת ההמשכיות" - הועדה לעניין ההמשכיות של חייל שנספה שהוקמה לפי סעיף 35ז." "ועדת ההמשכיות" - הועדה לעניין ההמשכיות של חייל שנספה שהוקמה לפי סעיף 35ז." "ועדת ההמשכיות" - הועדה לעניין ההמשכיות של חייל שנספה שהוקמה לפי סעיף 35ז."
הוספת פרק שביעי2 2. אחרי סעיף 35א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 35א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 35א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 35א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 35א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 35א לחוק העיקרי יבוא:
"פרק שביעי2: הולדה מזרע של חייל שנספה "פרק שביעי2: הולדה מזרע של חייל שנספה "פרק שביעי2: הולדה מזרע של חייל שנספה "פרק שביעי2: הולדה מזרע של חייל שנספה "פרק שביעי2: הולדה מזרע של חייל שנספה "פרק שביעי2: הולדה מזרע של חייל שנספה "פרק שביעי2: הולדה מזרע של חייל שנספה
שאיבת זרע של חייל לאחר המוות שאיבת זרע של חייל לאחר המוות שאיבת זרע של חייל לאחר המוות 35ב. נספה חייל במהלך שירותו, ולא היו לו ילדים, יהיו רשאים בת זוגו או הוריו לבקש לשאוב ממנו זרע בתוך 72 שעות מהמועד שבו נקבע מותו. נספה חייל במהלך שירותו, ולא היו לו ילדים, יהיו רשאים בת זוגו או הוריו לבקש לשאוב ממנו זרע בתוך 72 שעות מהמועד שבו נקבע מותו. נספה חייל במהלך שירותו, ולא היו לו ילדים, יהיו רשאים בת זוגו או הוריו לבקש לשאוב ממנו זרע בתוך 72 שעות מהמועד שבו נקבע מותו.
הוראות לעניין שימוש בזרע למטרת הולדה הוראות לעניין שימוש בזרע למטרת הולדה הוראות לעניין שימוש בזרע למטרת הולדה 35ג. (א) במועד התיצבותו של חייל לשירות סדיר יוצע לחייל להביע בכתב את עמדתו בדבר שאיבה של זרעו או שימוש בזרעו, אחרי מותו (בפרק זה – הוראות לענין שימוש בזרע למטרת הולדה). (א) במועד התיצבותו של חייל לשירות סדיר יוצע לחייל להביע בכתב את עמדתו בדבר שאיבה של זרעו או שימוש בזרעו, אחרי מותו (בפרק זה – הוראות לענין שימוש בזרע למטרת הולדה). (א) במועד התיצבותו של חייל לשירות סדיר יוצע לחייל להביע בכתב את עמדתו בדבר שאיבה של זרעו או שימוש בזרעו, אחרי מותו (בפרק זה – הוראות לענין שימוש בזרע למטרת הולדה).
(ב) צבא ההגנה לישראל ינהל מרשם בעניין עמדה בכתב שניתנה לפי סעיף קטן (א). (ב) צבא ההגנה לישראל ינהל מרשם בעניין עמדה בכתב שניתנה לפי סעיף קטן (א). (ב) צבא ההגנה לישראל ינהל מרשם בעניין עמדה בכתב שניתנה לפי סעיף קטן (א).
(ג) חייל יהיה רשאי בכל עת להודיע בכתב על שינוי בעמדה שמסר כאמור בסעיף קטן (א). (ג) חייל יהיה רשאי בכל עת להודיע בכתב על שינוי בעמדה שמסר כאמור בסעיף קטן (א). (ג) חייל יהיה רשאי בכל עת להודיע בכתב על שינוי בעמדה שמסר כאמור בסעיף קטן (א).
(ד) שר הביטחון יקבע הוראות לעניין קבלת עמדת חייל וניהול המרשם לפי סעיף זה. (ד) שר הביטחון יקבע הוראות לעניין קבלת עמדת חייל וניהול המרשם לפי סעיף זה. (ד) שר הביטחון יקבע הוראות לעניין קבלת עמדת חייל וניהול המרשם לפי סעיף זה.
שימוש בזרע של חייל שנספה למטרת הולדה שימוש בזרע של חייל שנספה למטרת הולדה שימוש בזרע של חייל שנספה למטרת הולדה 35ד. שימוש בזרע שנשאב מחייל לאחר מותו ייעשה כמפורט להלן, לפי העניין: שימוש בזרע שנשאב מחייל לאחר מותו ייעשה כמפורט להלן, לפי העניין: שימוש בזרע שנשאב מחייל לאחר מותו ייעשה כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) לא ייעשה שימוש בזרע אם במועד הפטירה היו לחייל ילדים; (1) לא ייעשה שימוש בזרע אם במועד הפטירה היו לחייל ילדים;
(2) לא ייעשה שימוש בזרע אלא למטרת הולדה. (2) לא ייעשה שימוש בזרע אלא למטרת הולדה.
(3) (א) בת זוגו של החייל רשאית לפנות לוועדת ההמשכיות בבקשה להרות מזרעו או להפרות את ביציותיה בזרעו.
(ב) לא הותיר החייל בת זוג, או שבת זוגו אינה מעוניינת להתעבר מזרעו, רשאי כל אחד מהוריו לפנות לוועדת ההמשכיות בבקשה לאשר שימוש בזרע לצורכי הפרייתה של אישה נתרמת שאיננה בת זוגו.
(ג) לשם קבלת החלטה בבקשה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), תביא הוועדה בחשבון, בין היתר, את רצונו של החייל שנספה, את טובת הילד שייוולד ושיקולים הנוגעים לתקנת הציבור.
(ד) הותיר החייל שנספה הוראות לעניין שימוש בזרע למטרת הולדה, חזקה היא כי הוראות אלה משקפות את רצונו אלא אם כן הוכח לוועדת ההמשכיות אחרת.
(ה) ועדת ההמשכיות תחליט בעניין בקשה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) לאחר שהוגש לה תסקיר של עובד סוציאלי לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996.
(ו) לשם הכנת התסקיר כאמור בסעיף קטן (ה) רשאי העובד הסוציאלי להתייעץ עם מומחים בתחום הפסיכיאטריה, הפסיכולוגיה או העבודה הסוציאלית או מומחים בתחומים אחרים, בהתאם לשיקול דעתו.
(4) הורי החייל שנספה לא יהיו רשאים לעשות שימוש בזרעו לצורכי הפריית ביצית של יותר מאישה אחת ולא תאשר ועדת ההמשכיות שימוש כאמור; ואולם, אין בכך בכדי לגרוע מהאפשרות להשתמש בזרע לצורך הפריית ביציות על ידי אותה אישה יותר מפעם אחת. (4) הורי החייל שנספה לא יהיו רשאים לעשות שימוש בזרעו לצורכי הפריית ביצית של יותר מאישה אחת ולא תאשר ועדת ההמשכיות שימוש כאמור; ואולם, אין בכך בכדי לגרוע מהאפשרות להשתמש בזרע לצורך הפריית ביציות על ידי אותה אישה יותר מפעם אחת.
(5) פנה אחד ההורים לבדו לוועדת ההמשכיות לפי פסקה (3)(ב), רשאית ועדת ההמשכיות לאשר את הבקשה על אף התנגדות ההורה האחר ובלבד שלא תאשר לעשות שימוש בזרע של אותו חייל לצורך הפריית ביצית של יותר מאישה אחת. (5) פנה אחד ההורים לבדו לוועדת ההמשכיות לפי פסקה (3)(ב), רשאית ועדת ההמשכיות לאשר את הבקשה על אף התנגדות ההורה האחר ובלבד שלא תאשר לעשות שימוש בזרע של אותו חייל לצורך הפריית ביצית של יותר מאישה אחת.
הוראות לעניין שאיבת הזרע והליך ההפרייה הוראות לעניין שאיבת הזרע והליך ההפרייה הוראות לעניין שאיבת הזרע והליך ההפרייה 35ה. שאיבת הזרע, והליך ההפריה, לרבות ההזרעה וההפריה החוץ גופית ייעשו בהתאם לדין ולהנחיות משרד הבריאות, או בהתאם לתקנות שיקבע שר הבריאות לעניין זה. שאיבת הזרע, והליך ההפריה, לרבות ההזרעה וההפריה החוץ גופית ייעשו בהתאם לדין ולהנחיות משרד הבריאות, או בהתאם לתקנות שיקבע שר הבריאות לעניין זה.
מעמד הילוד מעמד הילוד מעמד הילוד 35ו. (א) יילוד שנולד משימוש בזרע של חייל שנספה לפי הוראות פרק זה, יהיה ילדה של האישה הנתרמת לכל דבר ועניין. (א) יילוד שנולד משימוש בזרע של חייל שנספה לפי הוראות פרק זה, יהיה ילדה של האישה הנתרמת לכל דבר ועניין. (א) יילוד שנולד משימוש בזרע של חייל שנספה לפי הוראות פרק זה, יהיה ילדה של האישה הנתרמת לכל דבר ועניין.
(ב) מעמד הורי כהגדרתו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, לגבי היילוד, יינתן לאישה הנתרמת בלבד. (ב) מעמד הורי כהגדרתו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, לגבי היילוד, יינתן לאישה הנתרמת בלבד.
(ג) יילוד שנולד משימוש בזרע שניטל לפי סעיף זה, לא יראו בו כיתום של הנספה לפי חוק זה. (ג) יילוד שנולד משימוש בזרע שניטל לפי סעיף זה, לא יראו בו כיתום של הנספה לפי חוק זה.
ועדת ההמשכיות ועדת ההמשכיות ועדת ההמשכיות 35ז. (א) שר המשפטים ימנה את חברי וועדת ההמשכיות, מקרב אנשים בעלי ניסיון בתחומים שפרק זה דן בהם, ואלה הם: (א) שר המשפטים ימנה את חברי וועדת ההמשכיות, מקרב אנשים בעלי ניסיון בתחומים שפרק זה דן בהם, ואלה הם: (א) שר המשפטים ימנה את חברי וועדת ההמשכיות, מקרב אנשים בעלי ניסיון בתחומים שפרק זה דן בהם, ואלה הם:
(1) רופא מומחה בדרג של מנהל יחידה, מנהל מחלקה או מנהל בית חולים;
(2) עובד סוציאלי במוסד רפואי בדרגת ניהול בכירה או פסיכולוג קליני במוסד רפואי בדרגת ניהול בכירה;
(3) איש אקדמיה מומחה בתחום הפילוסופיה או האתיקה, בדרגה אקדמית בכירה;
(4) משפטן הכשיר להתמנות לשופט בית המשפט העליון, או שהוא בדרגה אקדמית בכירה, שימונה בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה;
(5) איש דת, בהתאם לדתו של החייל שהבקשה נוגעת לעניינו; איש דת יהודי ימונה בהתייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל ואיש דת לא יהודי ימונה בהתייעצות עם נשיא בית הדין לערעורים של אותה עדה דתית בישראל.
(ב) שר המשפטים ימנה את יושב ראש הוועדה ואת ממלא מקומו, מבין חבריה. (ב) שר המשפטים ימנה את יושב ראש הוועדה ואת ממלא מקומו, מבין חבריה.
(ג) חבר הוועדה ימונה לתקופה של חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות. (ג) חבר הוועדה ימונה לתקופה של חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות.
ביצוע פרק שביעי2 ביצוע פרק שביעי2 ביצוע פרק שביעי2 35ח. שר המשפטים ממונה על ביצוע פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו." שר המשפטים ממונה על ביצוע פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו."