חומר רקע
נייר עמדה בנוגע להתייחסות לחוק ההמשכיות
הקדמה:
נייר עמדה זה הוא התייחסות לחוק ההמשכיות שהוגש ע"י חה"כ עידית סילמןבתא
ריך ח' שבט
תשפ"ב. הצעות חוק דומות הוגשו גם בכנסות הקודמות
ע"י חה"כ נוספים.
בקצרה: מטרת החוק ההמשכיות היא
מתן אפשרות
להורים שכולים ל
בקששאיבת
זרע מבנם
במקרה ש
ח"ו
הוא
נפל במהלך שירותו בצה"ל ולהשתמש בו לצורך הבאת ילדלעולם. הצעת החוק
מציעה ש
לכל חייל צה"ל יוצע
בעת גי
וסו
לחתום על מסמך בו הוא יביע את דעתומה יעשה עם
ייפול
בקרב והאם ירצה שישתמשו בזרעו לאחר המוות.
הצעת החוק אף מוסיפה שבמקרה והחייל לא גילה דעתו, וההורים ירצו בכל זאת לעשות שימוש בזרע
תוקם ועדה שתבדוק מהורצון החייל. יש לציין שגםבמקרה ובו הייתה לחייל בת זוג, והיא איננה
מעוניינת לעשות שימוש בזרעו -
תוכל הועדה לאשראת השימוש בזרע אצל נושאת הריון אחרת.
התייחסות רבני מכון
פוע"ה להצעת החוק:
כהקדמה חשוב לנו להדגיש -
חיילי צה"ל המוסריםומקריבים את נפשם למעןהגנת המדינה הם
קדושים ההורים השכולים שהקריבו את היקר להם מכל למען המדינה,. ואיןלתאר את כאבם,
ראויים לכל הכבוד הערכה והתמיכה האפשרית
. איננו באים ח"ו להמעיט ולו במעט בכאבו של אף
הורה שכול ואנו משתתפים איתם בכאבם האין סופי.
יחד עם זאת, לדעתנו ניתןלומר על הצעת החוק, כפישנאמר בספר הכוזרי:
"כוונתך רצוייה אך
מעשיך אינם רצויים" . הרצון לתת נחמה להורים השכולים הוא כמובן חיובי, אך הדרך לכך בהצעת
החוק היא אינה נכונה.
נחלק את התיי
חסו
תנו לחוק לשתיים:
1
) עביות עקרונית
ש
עולות ממנו.
2
) בעיותמעשיות בחוק.
ראשית, לפני עצם הדיון במהותה של הצעת החוק, אנו
סבורים
שעקב ההשלכות שיש לה על כלל חיילי
צה"ל נכון ש
יתקיים דיון בפורום רחב הכולל אנשי
מקצוע מכל התחומים –
פילוסופים, אנשי אתיקה,
רבנים, פסיכולוגים, משפטנים ועוד.
ברמה העקרונית
החוק שם דגש על רצון ההורים. הדבר בא לידי ביטוי
בכך שגם חייל שהוצע
ה
לושאיבת זרע לאחר
מותו ולא חתם על כך (לחייל ישנה אפשרות להתחרט במהלך כל שירותו הצבאי) -
בכל זאת יוכלו
ההורים לעשות בכך שימוש.
אם
כן, מטרת החוק היא נחמה להורים ולא מימוש רצון החייל שי
וכל
להיעשות
רק לאחר מסירת
הסכמה מדעת
או לכל הפחות במידה ויש בת זוג קבועה המביעה את רצונו שלהחייל. הגישה העולה
מן החוק היא לא מימוש רצון האדם לילדים, אלא מימוש רצון ההורים שלו לנכדים.
הביטי
ם אתיים
לדעתנו גישה זו נוגדת אתכללי האתיקה הבסיסיים.כללי האתיקה אמורים לשמור על האוטונומיה
של האדם. טיפול רפואי בגופו אמור להיעשות רק לאחר שהוא נתן סכמה מדעת. שאיבת זרע מגוף
האדם והבאת ילד עם אשה שהוא אינו מכיר בלי הסכמתו היא לכאורה הפרהשל האוטונומיה שלו.
כללי האתיקה גם קובעיםשאסור לגרום לנזק במטופל, כפי שנראה, שאיבת זרעבלי הסכמתו נחשב
בהלכה כניוו
ל בגופו ופגיעה ויתכן שזו פגיעה באמונתו. נראה לנו
שכללי האתיקה חלים גם על לאחר
מותו של האדם כפי שפסקבית המשפט לגבי הזכותלפרטיות ש "זכויות
יו אינןעוברות מן הע
ולם עם
מ
ותו של בעל הזכות, ועליהן להיות מוגנות גם אחרימותו."
בוודאי
שסוגיה כזאת חייב
ת
לעלות לדיון
בפני וועדת אתיקה רחבה.
הביטים הלכתיים
החוק המוצע אינו עולה בתפסיה אחת עם מצוות פריה ורביה כפי הע
ו
לה מהתורה:
א.
הערך העצמי בהבאת ילד:קיים חשש שילד ש
ייוולדלרצון ההורים השכולים יהווה מצבת וקיר
זכרון לילדם שנהרג. התורה רואה ערך עצמי בכל נשמה שיורדת לעולם. לא נראה אתי שילדים
ייוולדו כדי להזכיר את ההורה שנפטר, או לכל מטרהשאינה עצם הבאת הילד.בעניין זה אנו
מפנים למאמרו של מורנוהרב יעקב אריאל בנושא הולדת ילד לצורך ריפוי אחיו (שומרת
אחותי"): "נלע"ד שיחידותו של האדם מתבטאת לארק באישיותו היחדיאיתאלא גם באישיותו
הבלתי תלויה באחרים. האדם חייב להיות יצור אוטונומי, הוא נוצר לשם עצמוולא לשם אדם
אחר. מי שנוצר לשם אדםאחר אינו אדם!" (באהלהשל תורה, חלק ו סימן יא).רעיון זה נמצא גם
בפילוסופיה הכללית כמו עמנואל קאנט: "
עשהאת פעולתך כך,שהאנושות, הן שבך הן שבכלאיש
אחר,תשמש לך לעולם גם תכלית
ולעולםלא אמצעיבלבד".
ב.
מצוות פריה ורביה שייכתלאדם חי: התפיסה היהודית רואה בהבאת נשמה לעולם מצווה וערך
משמעותי. המצווה הראשונה
בתורה –
פרו ורבו, ומאמרי חז"ל על חשיבות הולדת ילדים (ובגנות
מי שאינו שותף בכך) מלמדים אותנו על הערך העצום של מצווה זו. ברם ערך זה נכון ל
אדם חי.
ידוע המשפט "במתים חופשי -
כיוון שנפטר אדם מןהעולם נעשה חופשי מן המצוות". מבט זה
רואה במצוות ערך של העולם הזה ולא לאחר המוות.
ג.
ילד בלא דמות אב חי:
במסגרת זו לא נכנס לבעיות והשאלות ההלכתיות שעולות בנושא זה
(לה
רחבה ניתן לעיין ספר פוע"ה
ח"ב עמ' 317
–
322
.)
בקצרה: עמדתנו שלידת ילד לכתחילה בלא
דמות אב (אע"ג, שבמקרהזה הוא יכול להכיר את אביו מסיפורים ותמונות) איננה מתאימה
להלכה היהודית. נכון הואשיש רווקות שמחליטות על לידת ילד בלא אב, אך שם מדובר על
החלטה אישית של האשה.במקרה זה המדינה באופןישיר מעודדת לידת ילד בלא אב.
האם מותר
לכתחילה "לייצר" ילד יתום ? האם אין כאן פגיעה בעיקרון של "ואהבת לרעךכמוך –
אל תעשה
רבחלך מה ששנוי עליך."
כאשר אבי המשפחה נפטרמתאונה או פיגוע זה בעצמו טרגדיה לכל בני
הבית, האם מותר לייצר מציאות כזאת מתוך בחירה?
ולכן באופן עקרוני רבני
מכון פוע"ה סובר
ים ש
יש מקום לשקול מחדש את עצם
הצעת
החוק ו
מבקש
ים
לקיים דיונים עם אנשי מקצוע מתחומים שונים לגביו.
מעבר לכך
, אנו רואים מספר בעיות ס
פצי
פיות בחוקהמוצע כיום:
בעיות הלכתיות בחוק:
ניוול המת
הנאה מהמת-
ההלכה היהודית מתייחסת בכבוד לאדם לאחר מותו. מבחינה עקרונית
קיים
איסור ניוול המת אוהנאה מהמת בנטילת זרע(מקו
רות בספר פוע"ה
ח"בעמ' 317
). יש רבנים
שהתירו במקרה שאדם הסכים לפני מותו לצורך הפריה, או שיש אומדן ברורשזו היה רצונו.
כאמור,
לפי הצעת החוק גם חיילשלא חתם על הסכמה להשתמש בזרעו,
ניתן יהיה לשאוב ממנו זרע. דבר זה
עלול לעמוד בניגוד להלכההיהודית ולפגוע באמונתושל החייל.
בעיות מעשיות בחוק:
הגבלה לחיילי צה"ל בלבד- כאמור, מטרת החוק היא
לתת מזור להורים של ילדים שנהגו בקרב.
אולם לצערנו יש עוד מקרימוות מצערים במדינת ישראל -
תאונות דרכים, פיגועים, תאונות עבודה
ועוד. אנו מניחים שבמידהויהיה חוק לחיילי צה"ל,
יהיו הורים נוספים שירצולהשתמש באפשרות.
אנו מניחים שגם הורים לנפגעי תאונות דרכים יקבלוסעד מבית המשפט בגלל אי שיווין בחוק שמפלה
בין האזרחים.
זהו מדרוןחלקלק שחייבים לתת עליו את הדעת.
פונדקאות "סמויה" -
האפשרות לעשות שימוש בזרעו של חייל עם מישהי שאינה בת זוגו, יוצר פתח
לפונדקאות סמויה.
רווקההזקוקה לכסף תוכל לפנות ל
הורים שכולים ולהציעלקבל
תמורה כספית
לצורך
הולדת ילד מזרע של בנם
. מציאות זו יוצרת הלכה למעשה
פונדקאות מתחת לרדאר"",
ואפשרות לסחור באבריםבאופן חצי חוקי. ומה יקרה אם אם הילד תכלית לעזוב את הארץ ולהשתקע
בחו"ל ? מה יקרה אם היאתרצה לנתק את הקשר עם ההורים של החייל? אפילו שאלה טריווי
אלית
יותר: מה יקרה אם ההורים מבקשים לתת את שם המנוח לילד והאמא תסרב?
יתכן שהמצב יגרום לקרענוראי במשפחה ובמקום נחמה תיווצר כאן טרגדיהחדשה.
גיל ההורי החייל וטובתהילד-
בהמשך לנקודה הקודמת ישנו חשש שבמקרה שלאשה ההרה מזרע
החייל אין אינטרס לגדלאת הילד
אלא לטובת תמורה כספית או אפילו עשיית חסד כלפי ההורים)( -
ההורים בפועל
של הילד
יהיו הורי החייל. החוק אינו מתייחס לגיל ההורים, מסוגלות שלהם לגדל ילד
שהוא בעצם נכדם.)( לדעתנו יש להתייחס לכך כמו באימוץ הבוחן את טובת הילד ע"י הגבלת גיל
ההורים ואפשרות לבחון את טובת הילד. שאל
ה
נוספ
ות שיש לשקול בעניין זההאם ישנה הגבלה של
טווח זמן עד מתי ניתן להורים להשתמש בזרע הקפוא? האם גם לאחר שנים מנפילת הבן? (רפואית
הזרע יכול להשמר עשרותשנים).
לאור זאת,
מכון פוע"ה מבקש מחברי הכנסת להקיםוועדה רחבה שכוללת אנשימקצוע שונים בתחום
האתיקה והמשפט.
טובתהילד, מניעה פגיעה באוטונומיה של החייל גם לאחרמותו (כאמור, יש לדבר
גם משמעות הלכתית) צריכה לעמוד בשיקולים של הכנת החוק.