מסקנות ועדה

ה כ נ ס ת מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים-וארבע כ"ט בסיוון תשפ"ב מושב שני 28 ביוני 2022 בנושא: אישור אמצעי ריסון במוסדות לאנשים עם מוגבלות של חברת הכנסת: גבי לסקי ביום כ"ט באייר התשפ"ב, 30 במאי 2022, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר את הצעתה של חברת הכנסת גבי לסקי בנושא: אישור אמצעי ריסון במוסדות לאנשים עם מוגבלות לדיון מהיר בוועדת העבודה והרווחה. ביום ח' בסיוון התשפ"ב, 7 ביוני 2022, התקיים בוועדה דיון בנושא בראשות חבר הכנסת יוראי להב-הרצנו, ממלא מקום יושבת-ראש הוועדה חברת הכנסת אפרת רייטן. בדיון השתתפו נציגי משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד הבריאות, משרד המשפטים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המועצה הלאומית לשלום הילד, ארגונים הפועלים למען רווחת אנשים עם מוגבלות ומוזמנים נוספים. לאחרונה פורסם חוזר מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי, "כלים ותהליכים לזיהוי, מניעה ומענה למצבי התנהגות מאתגרת מסכנת במסגרות של מינהל מוגבלויות", העוסק בהסדרת הטיפול במצבי התנהגות מאתגרת במוסדות שבהם חיים אנשים עם מוגבלות באמצעות הגבלה של חופש התנועה למטופלים. הוועדה נדרשה לקיים דיון בנושא נוכח טענת המציעה, שלפיה על אף שהנוהל שפורסם נועד להביא לדפוס עבודה אחיד במסגרות לסוגיהן ולהחליף את המצב הנוכחי שבו מרחב שיקול הדעת רחב מדי ועלול להביא לפגיעה באנשים עם המוגבלות ובאנשים המטפלים בהם, הנוהל מתיר שימוש באמצעים חמורים ושלא לצורך, במיוחד כאשר מדובר על ילדים. עוד טענה המציעה כי הדיונים בנושא הנוהל נמשכים כבר כמעט עשור. לדבריה, בהיעדר נהלים פיתחו המוסדות הסגורים מגוון דרכים ושיטות להגביל מטופלים, בעוד פעמים רבות הסיבות שהובילו לשימוש באמצעי ההגבלה היו קשורות יותר להיעדר משאבים ולמחסור כרוני בכוח אדם. שרית טילוביץ, מנהלת שירות הכרה והערכה במינהל המוגבלויות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, אמרה לוועדה כי המשרד גיבש את הנוהל בעזרת צוות מומחים באמצעות שימוש במודל "רמזור", שהוא מודל הדרגתי שבו פעולה מסוימת ננקטת אך ורק במצב מסכן חיים. היא הסבירה כי לכל אדם במערכת יש תוכנית טיפול סדורה, ואם ההתנהגות מאתגרת – יש גם תכנית לניהול סיכונים. המדרג מתייחס לאמצעים שבהם נדרש אישור רופא, ועל פי הנחיות מקצועיות בהתאמת כלי העזר לאדם. לדבריה, הנוהל אוסר שימוש בקשירות ובמיטות מוגבהות, אמצעים שכנראה היו בשימוש קודם לכן, ובמקביל נותן כלים ומסדיר את האמצעים המותרים לשימוש באירועים שבהם יש ביטויי התנהגות מאתגרת מסכנת הנחשבת לאירוע חריג, עם הגבלות בעניין ההכשרה, המינונים, זמן השימוש באמצעי ואף תיעוד ופיקוח. לדבריה, חדרי הגנה יאופשרו אך ורק במסגרות קצה, כאשר נדרש תיעוד קפדני ותחת פיקוח של מפקח ממונה מחוזי ואף דרג גבוה יותר במקרה הצורך. היא הוסיפה כי בנוהל יש סעיף ייעודי לעניין הדיווח, והמשרד אף התחייב לשקף את הנתונים לציבור. עוד היא ציינה כי הנוהל יוחל על כל המסגרות, הן הממשלתיות הציבורית והן הפרטיות, והוא אמור להיכנס לתוקף ביום 1 בנובמבר 2022, מתוך הבנה שיש לקיים הכשרות לצוותים. עוד אמרה כי המשרד התחייב לבחון את יישום הנוהל בתוך שנה, ועל פי הצורך יבוצעו שינויים. ליליאן שפרן, מנהלת שירות דיור תומך באגף בכיר דיור, מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה והביטחון החברתי ציינה כי המשרד פועל תוך איזון דק לשמירה על זכויות האדם, וכי בגיבוש הנוהל נעשה תהליך ארוך מול משרד המשפטים לבחינת ההיבטים החוקיים. עוד אמרה כי המשרד מנחה את צוותי המוסדות כיצד לבצע הליכי מניעה תוך זיהוי מצבים, וכאשר מדובר באירוע קצה מסוכן, המטפל בצוות הוא שייתן את ההנחיה לשימוש בכלי שאושר בתוכנית הטיפול. הפיקוח של המשרד ייעשה לאחר מכן ויבחן אם השימוש נעשה במידתיות. עו"ד שלהבת אינשטיין אלפסי מהלשכה המשפטית במשרד הרווחה והביטחון החברתי הסבירה כי במקרה שקיימת מסוכנות, כבר בתוכנית האישית יש לאשר את העזרים שישתמשו בהם, והאישור נעשה מול המחוז והממונים. המשרד מפקח הן על התוכנית האישית והן על העזרים שבהם ישתמשו. במקרה של אירוע נקודתי לא צפוי וללא תוכנית לשימוש בעזרים, הפיקוח נעשה בדיעבד. עו"ס יונית אפרתי מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אמרה כי הנציבות הייתה שותפה לעבודה ולטיוב הנוהל שמבהיר מה מותר ומה אסור, וחשוב מכך – מדריך למניעה. עוד הוסיפה כי התוכנית שעומדת בבסיס הנוהל היא בחינה יזומה באמצעות דיווח ופיקוח, ללא המתנה לתלונות מבני המשפחה. עו"ד דניאל רז, ממונה ארצי תחום אשפוז כפוי מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, ציין כי הסיוע המשפטי מייצג 5,000 איש עם מוגבלות, שחלקם נמצאים באותם מוסדות רווחה שהנוהל חל עליהם. הוא אמר לוועדה כי עמדת הסיוע המשפטי היא שקשירת אדם או בידודו חייבים להיות מוסדרים בחקיקה. הוא הסביר כי חוזרי מנכ"ל משתנים, ולעיתים יש סירוב ליישמם. לדבריו יש בעיית כוח אדם במחלקות המטפלות, ובעת צפיפות במחלקות יש עלייה במקרי הקשירה. עוד הוסיף כי אין בחוזר התייחסות למקרה שהאדם עצמו מבקש להיקשר. עו"ד ורד בר מהמחלקה המשפטית של ארגון בזכות אמרה כי הקבוצה היחידה שבה נשללת חירות של אדם בלי חקיקה שמסדירה את הנושא היא הקבוצה של אנשים עם מוגבלות במסגרות הרווחה. לטענתה, לא יכול להיות נוהל כזה בלי חוק מסמיך, וחייב להיות מדרג: חוק, ולאחריו נוהל שמבצע את החוק. היא אמרה לוועדה כי בבתי החולים הפסיכיאטריים פועלים לפי חוק. עוד הוסיפה כי לפי הנוהל שפורסם יש שלושה אמצעי הגבלה מותרים, וכי ממונה מחוזי יכול להחליט על שימוש בעזרי הגבלה נוספים. לטענתה, למשרד הרווחה והביטחון החברתי אין את הנתונים בעניין שימוש בעזרים מאחר שלא היה פיקוח על הנושא, וכי עד כה המשרד לא נדרש להציגם. היא הוסיפה כי אין שום חובת דיווח על היישום בפועל, והסבירה כי אומנם נדרשת תוכנית הגבלות לאדם, אך אין חובה לדווח על השימוש באמצעי שאושר בתוכנית ועל מספר הפעמים שהשתמשו בו. עוד אמרה לוועדה כי הנוהל מקנה זכות לגופים פרטיים להשתמש בהגבלת האדם ולהחליט על דעת עצמם אם האדם יוגבל וחירותו תישלל. עו"ד שלהבת אינשטיין אלפסי מהלשכה המשפטית במשרד הרווחה והביטחון החברתי הוסיפה כי הנוהל לא מייתר חקיקה ואף הותנה בחקיקה. עו"ד נעמה לרנר, מנכ"לית התנועה לעצמאות, אמרה לוועדה כי יש מאות אירועים של התעללות והזנחה שלא מתועדים כלל. לטענתה, נותנים כוח ענק לעובדים שהם ללא הכשרה בסיסית ומועסקים בשכר זעום. היא תהתה מה עושים עם דיווח שכזה – האם המסגרת תיסגר? היא הוסיפה ואמרה כי מעמידים במוסדות אמצעים בעייתיים ומעמידים צוותים במצבים בלתי אפשריים. לטענתה, מדובר בנוהל שלא ניתן לאכיפה. עוד היא אמרה שהצפיפות במסגרות אדירה, ללא תנאים לפרטיות וללא יכולת לקיים חיים נורמליים, ובשל כך נוצרת התנהגות חריגה. היא סיכמה ואמרה כי יש לפעול להוצאת האנשים מהמסגרות לחיים מכובדים בקהילה. עוד עלתה בדיון סוגיית השימוש באמצעים מרסנים כלפי פעוטות במעונות היום השיקומיים ובחינוך המיוחד. חבר הכנסת אופיר כץ סיפר שבלשכתו התקבלו פניות הורים לפעוטות במסגרות אלה בעניין שימוש בחיבוק מרסן, נעילה בחדר וכיסאות הגבלה, ושנאמר לו כי לפי שיחות עם מפקחים מדובר בשיטה מקובלת ומותרת לשימוש. חבר הכנסת כץ הוסיף כי בבדיקה שערך לא מצא נוהל מוסדר לגבי שימוש בשיטה ברוטלית זו כלפי פעוטות וילדים. דינה בן לביא, אחראית לפיתוח תוכניות חינוך ברשות חסות הנוער במשרד הרווחה והביטחון החברתי, ציינה כי המעונות השיקומיים לגילי אפס עד שלוש הם תחת אחריות משרד הרווחה והביטחון החברתי עם משרד הבריאות, וכי כל הדיווחים לגבי שימוש באמצעי ריסון מגיעים למטות של שני המשרדים. היא דיווחה לוועדה כי במשרד התקבלה תלונה אחת ויחידה על שימוש בחיבוק מרסן כלפי ילדה במעון שיקומי, וכי בעקבות המקרה התקיימו פגישות עם אנשי מקצוע ופורסם נוהל בנושא. עוד דיווחה לוועדה כי יש 150 מעונות שיקומיים בארץ, ולכל 15 מעונות יש מפקחת, ובסך הכול יש תשע מפקחות; הפיקוח מתבצע בכל מעון אחת לחודשיים וחצי. היא הוסיפה ואמרה כי לכל עשרה פעוטות יש תקינה של סייעת וכן שעות טיפול בריאותי מקדם, כך שהפעוטות נמצאים רוב הזמן תחת השגחה של כמה אנשי צוות בו זמנית. בלה בן גרשון, מנהלת המחלקה לאוטיזם במשרד הבריאות, ציינה כי במעונות שיקומיים אירוע חריג מחייב דיווח, וכי גם משרד הבריאות מעורב בבדיקה. היא הסבירה כי התנהגות מאתגרת של ילד יכולה להגיע למצבים מסכנים ולעיתים שמירה מיידית על הילד מגינה מפני פציעה, ואמרה כי אצל ילדים אוטיסטים ברמה נמוכה שכיח לראות התנהגות פוגענית. היא ציינה לדוגמה פעולה של דפיקת ראש בקיר לצורך ויסות. עוד אמרה כי המשרדים פועלים להדריך את הצוות למניעת הגעה למצבים המסכנים תוך הכרה ברגישויות של אותו פעוט, וכי חיבוק מרסן לעיתים נדרש לצורך הגנה על אותו פעוט. היא הוסיפה כי הנוהל למעונות השיקומיים נכתב לפרטי-פרטים ומנחה כיצד לבצע את החיבוק, שיהיה קצוב בזמן, תוך דיבור אל הפעוט. עוד אמרה כי הנוהל מחייב לקרוא לאיש צוות נוסף, גם כדי לבחון שהחיבוק נעשה באופן נכון. עו"ד נעם וילדר מהמועצה הלאומית לשלום הילד אמרה כי ילד שמגיע למסגרת צריך להרגיש בטוח, וכי יש ליידע את ההורים בעת שימוש בחיבוק מרסן ולהסביר להם את פרטי האירוע. עוד אמרה כי יש לבחון מה הצפי להכשרות כלל הצוות ולדרוש שרק איש צוות שהוכשר יוכל להפעיל פעולה מרסנת. הניה מרמורשטיין, סמנכ"לית קשרי חוץ בעמותת על"ה – עזר לילד המיוחד, סיפרה לוועדה כי יש מצוקת כוח אדם במסגרות השיקומיות. השכר הוא שכר מינימום, והשכר למקצועות הפארה-רפואיים נמוך, ובשל כך התחלופה גבוהה ולא מצליחים להגיע לוותק של הצוותים. לדבריה, נדרש תגבור כוח אדם ושכר הולם על מנת לאפשר לילדים טיפול ראוי ומניעת מצבי סיכון. שרית טילוביץ, מנהלת שירות הכרה והערכה במינהל המוגבלויות במשרד הרווחה והביטחון החברתי הוסיפה כי נושא התקינה ותקצוב כוח האדם נמצא על סדר-היום ובבחינה של המשרד, ובהצעת חוק שירותי רווחה התחייב המשרד לצמצם את מספר האנשים במסגרות ולהוציאם לחיים בקהילה. עוד אמרה כי המשרד יבחן את הנוהל מעת לעת ויטייבו לפי הצורך. להלן סיכום הישיבה והחלטות הוועדה: הוועדה קוראת למשרד הרווחה והביטחון החברתי לקדם תזכיר חוק ממשלתי בעניין הגבלת החירות בחוק וכן בעניין הפעלת הסמכות בידי גופים פרטיים. משרד הרווחה והביטחון החברתי יעביר לוועדה את הנוהל למעונות היום השיקומיים בעניין הפעלת אמצעים מרסנים לפעוטות בגילי אפס עד שלוש. הוועדה תמשיך ותעקוב אחר הנושא. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: ‏ א' בתמוז התשפ"ב 30 ביוני 2022