מסקנות ועדה
ה כ נ ס ת
מסקנות
ועדת העבודה והרווחה
בעקבות החלטה על דיון מהיר
הכנסת העשרים וארבע ב' בטבת תשפ"ב
מושב שני 6 בדצמבר 2021
בנושא: השלכות רפורמת הכשרות ופגיעתה במצבת העובדים/משגיחים/מנהלים/מפקחים/רכזים
של חברי הכנסת: אוריאל בוסו, אורי מקלב, אופיר סופר, שלמה קרעי וגבי לסקי
ביום כ"ה בכסלו התשפ"ב, 29 בנובמבר 2021, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר לדיון מהיר בוועדת העבודה והרווחה את הצעותיהם של חברי הכנסת אוריאל בוסו, אורי מקלב, אופיר סופר, שלמה קרעי וגבי לסקי בנושא: השלכות רפורמת הכשרות ופגיעתה במצבת העובדים/משגיחים/מנהלים/מפקחים/רכזים
ביום ב' בטבת התשפ"ב, 6 בדצמבר 2021, התקיים דיון בנושא בוועדה בראשות חה"כ אפרת רייטן מרום, יושבת-ראש הוועדה.
בדיון השתתפו: נציגי משרד הכלכלה והתעשייה, משרד האוצר, המשרד לשירותי דת, הרבנות הראשית לישראל, שירות התעסוקה, חבר המועצות הדתיות בישראל, ההסתדרות החדשה, הסתדרות העובדים הלאומית, התאחדות התעשיינים, התאחדות המלונות, איגוד לשכות המסחר, ועד משגיחי הכשרות, מכון על משמר הכנסת ומוזמנים נוספים.
הדיון התקיים לנוכח הטענה של חברי הכנסת המציעים כי עם כניסתה לתוקף של רפורמת הכשרות עלולים להיפגע ממנה בצורה ישירה כ-3,000 עובדים המועסקים סביב ענף הכשרות – ובהם מאות עובדי המועצות הדתיות – ולאבד את מקום פרנסתם ואת הביטחון התעסוקתי שלהם.
על פי נתונים שהציג בוועדה ח"כ אוריאל בוסו, מיוזמי הדיון, כ-300 עובדי המועצות הדתיות ועוד כ-1,500 משגיחי כשרות שעובדים כיום ברשתות שיווק ובבתי מלון, ששכרם ותנאי עבודתם מעוגנים בהסכמים קיבוציים, עלולים להיפגע בעקבות רפורמת הכשרות באופן מיידי. נוסף עליהם, יש עוד כ-2,000 משגיחי כשרות המועסקים בעסקים שונים, ממפעלים ועד קיוסקים קטנים ברחבי הארץ, ונותנים שירותי השגחה.
לטענת המציעים, רפורמת הכשרות אינה כוללת מענה תעסוקתי לעובדים שעלולים להיפגע בעקבותיה.
מר צחי חמדני, מנהל אגף משאבי אנוש במועצות הדתיות, מסר לוועדה שהכוונה היא שכ-300 עובדי המועצות הדתיות, עובדי המגזר הציבורי, ישתלבו במערך הקיים לאחר שהמועצות הדתיות יהפכו לגורם מוסמך. השאר ישתלבו בתחומים שונים של מערך ההשגחה, למשל קבורה. לגבי עובדים שאינם עובדי המגזר הציבורי, לא ידוע בשלב זה כמה מהם ייפלטו מתחום הכשרות, ואחת ההנחות היא שהם יוכלו להיקלט לפי דרישה במערכי ההשגחות הפרטיים (תאגידים) שיוקמו; כרגע לא ידוע מהן השלכות הרפורמה הצפויות בעניין זה.
מר עשהאל צור, רפרנט שיכון ודתות באגף תקציבים במשרד האוצר, דיווח כי לא צפוי קיטון משמעותי במערכי הכשרות. השינוי הוא לא במספרי העובדים, מאחר שבתי העסק יצטרכו שירותי השגחה – שיינתנו על ידי גופים פרטים ולא דרך המועצות הדתיות שאינן מוסמכות. "אנחנו סבורים שעובדים שהיום עובדים כפרילנסרים יעבדו אחרי הרפורמה בגופי הכשרות הפרטיים, והדבר אף ישפר את מצבם הסוציאלי", הוסיף.
מר יניב שפירא, מנהל ארצי בחטיבה הדתית בהסתדרות החדשה, טען שהחוק שהתקבל פוגע פגיעה קשה באלפי עובדים בישראל. עובדי המועצות הדתיות הם עובדי המגזר הציבורי, ועל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שכרם נמוך כבר כיום. לטענתו, יש לדאוג לפתיחה מסודרת של השוק בתחום הכשרות, ולתת הסמכה בנושא למועצות הדתיות, על מנת להגן על העובדים.
גב' סימה ארז, מרכזת בכירה באגף השכר במשרד האוצר, אמרה לוועדה כי שכרם של מי שימשיכו לעבוד במועצות הדתיות לא צפוי להשתנות. היא הוסיפה כי התקיימו שיחות עם יו"ר הסתדרות המעו"ף, מר גיל בר-טל, וסוכם שתיבדק סוגיית העובדים שמשרתם תתייתר לקראת כניסת הרפורמה.
מר שלמה פלור, מנהל חטיבה ארצי – מלונאות בהסתדרות החדשה, הסביר לוועדה כי המשגיח בבית המלון כפוף למנהל כוח אדם ואי-אפשר לפטר עובד בית מלון בלי לקבל את הסכמת ההסתדרות. "יש לנו הסכם קיבוצי בתוך הענף, שבו עובדים בין 700 ל-900 משגיחי כשרות. למשגיחים אלו יש ותק, קרן השתלמות, ימי מחלה, שעות עבודה מקוצרות ועוד, ולכן הם עלולים להיפגע".
להלן סיכום הישיבה והמלצות הוועדה:
הוועדה מבינה את החשש והדאגה לביטחון התעסוקתי הברור והקיים של העובדים במערך הכשרות. הוועדה תעקוב אחר הרפורמה ותבין את היקף הפגיעה בעובדים.
הוועדה מבקשת ממשרד הדתות ומשרד האוצר למסור לוועדה נתונים ותוכניות מסודרות לגבי עובדי המועצות הדתיות, עובדי המלונאות ורשתות השיווק והעובדים המועסקים בעסקים הפרטיים עד סוף חודש ינואר 2022.
הוועדה מבקשת מההסתדרות ללוות מקרוב את הנושא ולוודא שלא פוגעים בזכויות עובדים, בעיקר עובדים ותיקים.
הוועדה סבורה כי אף שהרפורמה היא עובדה מוגמרת, יש לעשות הכול כדי שעובדים לא ייפגעו.
המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום:
ט' בטבת תשפ"ב
13 בדצמבר 2021