חומר רקע
לכבוד
יו"ר ועדת הכלכלה
ירושלים,27/06/2022
ח"כ מיכאל ביטון
חברי הועדה
הנדון:
יישום תכנית הפעולה של משרד האנרגיה להשגת יעדי הממשלה לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות
שלום וברכה,
אנו מתכבדים להגיש לועדה ולחבריה את עמדת ארגון הסביבה גרינפיס ישראל בנוגע ליישום תכנית הפעולה של
משרד האנרגיה להשגת יעדי הממשלה לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות.
נותרו קצת יותר משנתיים להשגת היעדים של שנת 2025
(
20%
חשמל מאנרגיה מתחדשת) וקצת יותר משבע
שנים כדי להשיג 30%
חשמל מאנרגיה מתחדשת. ניסיון העבר מלמד אותנו שישראל לעולם לא עמדה ביעדים, גם
כשהיו צנועים בהרבה (5%
ב-
2014
ו-
10%
ב-
2020
). על פניו, אלא אם כן יהיה שינוי תפיסה דרמטי, התוצאה
תהיה אותה תוצאה וישראל תהיה רחוקה מעמידה ביעד.
זאתועוד כי היעדאשרקבעה ישראל אינו מאפשר מיגורמשבר האקלים מתחתלעלייתטמפרטורהשל מעלהוחצי
ב-
2100
לעומת העידן הטרום תעשייתי. יעד עולמי זה דורש להפחית את פליטות גזי החממה עד 2030
ב-
45%
לכל הפחות. לאור העובדה כי החרפת משבר האקלים מהירה ודרמטית מכפי ששיערה הקהילה הבינלאומית,
ישראל תידרש באופן הגיוני בפסגת האקלים הקרובה או בזאת שלאחריה לשדרג את יעדיה. זהו הכרח הן כדי
להיות חלק מהקהילה הבינלאומית שנאבקת במשבר האקלים והן כדי לייצר בסיס חזק עבור החדשנות הישראלית
שיכולה וצריכה לתרום רבות בכל העולם לפתרונות למיגור משבר האקלים.
כיום,
משרדהאנרגיהושארהגופיםהמעורביםבממשלה
מנסיםלהשיגאתהיעדים
בדרכיםלאיעילותואףמזיקות:
הקמה של שדות סולארים גדולים בדרום הארץ
כשאין רשת הולכה מתאימה
וכשהדבר נעשה על חשבון רציפותם
של שטחים פתוחים חשובים לשמירה על המגוון הביולוגי ועל נופי ארצנו; קידום טורבינות רוח באזורים המעטים
שמתאימים מבחינת הרוחות כאשר אזורים אלה
רגישים מבחינה אקולוגית או נמצאים בקרבת יישובים
בהם הם
עלולים להווה מטרד שאין לזלזל בו, כל אלה למען תוספת בסופו של דבר זניחה לאור האתגר של מיגור משבר
האקלים.
שי
נויים מבנים במשילות על מנת לעמוד ביעדים
היעד אינו משנה כי אם הגישה משנה. שימוש בשיטות העבר ינציח אי עמידה ביעדים, לא משנה אם היעד 30
,
40
או 20%. בנושא זה, הפתרון נעוץ במשפט חשוב שמופיע במסמך מפת הדרכים של משרד האנרגיה: "האחריות
לעמידה ביעדי אנרגיה מתחדשת מוטלת על משרד האנרגיה בעוד הסמכות הנדרשת לקידום אנרגיה מתחדשת
מפוזרת בין שלל גורמים."
למרבה הצער,
מדיניות משרד האנרגיה אינה מתרגמת את המסקנה הנכונה להצעות מדיניות מועילות. השגת
היעדים דורשת לייצר מתאם בין האחריות לסמכות. כיום, וכפי שהמסמך ציין בצדק, הגופים שיכולים לקדם יחד עם
משרד האנרגיה את מדיניות הממשלה בנושא אקלים ואנרגיה מתחדשת לא נושאים בכל אחריות בנושא. במקרה
הטוב, הם תומכים בה באופן רפא, ללא התגייסות רצינית, ללא הקצאת משאבים -
כספיים או אנושיים -
למימוש
חלקם בהשגת היעדים, ללא תעדוף הסוגיה ביחס לשלל נושאים אחרים שהם אמונים עליהם. במקרה הרע, הם
נמצאים בניגוד אינטרסים ומטרפדים את השגת היעדים על ידי יצירת סחבת בירוקרטית, תוך שהם מצהירים מעל
כל במה שהם את ההפך המוחלט.
אי לכך, על הממשלה לעגן בחקיקה את היעדים ואת הצעדים הנדרשים להשגתם או לחילופין להפקיע ממשרדי
ממשלה ומגופים נוסםפים סמכויות הנדרשות לעמידה ביעדים והעברתם לידי גוף מתכלל. אנו סבורים כי חקיקה
הינה הדרך הנכונה ועליה לכלול את המרכיבים הבאים:
1
.
ישראל תעבור ל-
50%
חשמל מאנרגיה מתחדשת עד 2030
.
2
.
כל מבנה חדש יחובי בחיפוי סולארי וכן שורה של מבנים, גגות ושטחים במרחב המבונה יחויבו בהתקנת
מערכות סולאריות.
3
.
מנגנוןיעיל
יקבעתעריפיםאטרקטיביםויציבים.
התעריפיםכיוםלאמעודדיםהקמהשלמערכותסולאריות
ואף חמור מזה אינם משקפים את התועלות מאנרגיה
סולארית דרך הפחתת זיהום אוויר וגזי חממה
והגברת החוסן האנרגטי ד
רך ביזור מקורות הייצור וקרבתם לנקודות הצריכה.
4
.
המדינה תעמיד אשראי יעודי להקמה של מערכות סולאריות
5
.
הבדיקה של מערכות סולאריות או אגירה לשם חיבורם לרשת תעבור לידי גופים פרטיים.
6
.
חברת החשמל תוכל להתחרות על פרויקטים סולאריים ואגירת אנרגיה.
7
.
תחנותהמשנה של חברת החשמל (תחמ"ש) יצוידוביכולתאגירה שתתווסףלאגירתבנקודותקצרה(היכן
שהמתקנים מוקמים.)
8
.
ישראל תעגן בחקיקה שורה של צעדים להתייעלות אנרגטית (מפורט בחלק הבא.)
העדר התייעלות אנר
גטית
הממשלה לא יכולה להשיג יעדים של אנרגיה מתחדשת ללא התייחסות לנושא ההתייעלות האנרגטית. במילים
אחרות מעבר לאנרגיה ירוקה מחייב צמצום צריכת האנרגיה בכלל והחשמל בפרט. זוהי נקודת תורפה משמעותית
של מפת הדרכים, וזאת משני טעמים עיקריים:
1
.
טעםהומניטרי:ישראלתצטרך
להתמודדעםמשבראקליםהולךומחריףשבאלידיביטויבראשובראשונה
באורך,עוצמהותדירותשלגליחום.צעדיםלהתייעלותאנרגטיתכמותכנוןאקלימיובניהירוקהמאפשרים
חסכון באנרגיה והסתגלות למשבר האקלים.
2
.
טעם כלכלי: הרבה צעדים להתייעלות אנרגטית מחזירים את ההשקעה תוך
פרק זמן קצר יותר מצעדים
של אנרגיה מתחדשת. יש לבחון את שני המסלולים באופן משולב ללא תעדוף מוקדם.
הצעדים אותם יש לעגן בחקיקה הם כדלהלן:
1
.
תעריף חשמל דיפרנציאלי בו הקוט"שים הראשונים זולים והתעריף עולה באופן הדרגתי ככל שהצריכה
עולה.
2
.
תו בניה ירוקה מחמיר ותכנון א
קלימי של ערים
3
.
הקמת מנגנונים לניהול ביקושים ומניעת שיאי חשמל.
כאמור את הצעדים האלה, יש לעגן בחקיקה או לחילופין להפקיע את הסמכות מידי משרדי הממשלה אשר
מתרשלים בהגנה על האקלים ועל האינטרסים של הציבור הישראל בסוגיה זו.
בברכה,
ד"ר יונתן אייקנבאום
מנהל
גרי
נפיס ישראל
דוא"ל:
[email protected]
טל: 6010867
-
052