חומר רקע

דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 משרד התחבורה והבטיחות בדרכים התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדןתקציר התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן מטרופולין תל אביב משתרעת על פני 1,500 קמ"ר בקירוב, כ- 60 ק"מ מצפון לדרום וכ- 30 ק"מ ממזרח למערב. מטרופולין תל אביב דומה בגודלה לערי מטרופולין מרכזיות באירופה. 80% עד 90% מהנסיעות בכלי רכב ממונעים בערי המטרופולין הגדולות בישראל (תל אביב, ירושלים וחיפה) נעשים בכלי רכב פרטיים. הנסיעות בתחבורה הציבורית מתפלגות באופן הזה: כ- 767 מיליון נוסעים באוטובוס (כ- 87%); כ- 68 מיליון נוסעים ברכבת ישראל (כ- 8%); וכ- 45 מיליון נוסעים ברכבת הקלה (רק"ל) (כ- 5% .) על פי נתוני ארגון ה- OECD , היקפן של תשתיות התחבורה בישראל נאמד בסכום השווה לכ- 50% מהתוצר הגולמי המקומי של מדינת ישראל לעומת כ- 70% בממוצע במדינות החברות ב- OECD . לנוכח השימוש המועט בתחבורה הציבורית וההיקף הנמוך של תשתיות התחבורה בישראל, המדינה סובלת מגודש התנועה הגדול ביותר בקרב מדינות ה- OECD, ולפי ארגון ה- OECD בשנת 2019 היה אובדן תוצר כתוצאה מהגודש 20 מיליארד ש"ח בקירוב. בשנים2005 - 2016 קיבלוממשלותישראלכמההחלטותלקידוםמערכתהסעתהמוניםשנועדו לשפר את הנגישות של התחבורה הציבורית ואת זמינותה. על פי התוכניות העדכניות מערכת הסעת ההמונים המתוכננת של מטרופולין תל אביב תורכב משלושה קווי רכבת קלה הנמצאים בשלבי הקמה שונים ומשלושה קווי מטרו הנמצאים בשלבי תכנון והסדרה תכנונית וחוקית. במועדהביקורת קוויהרכבת הקלהצפויים להיפתח לציבורבשנים 2022 , 2026 , 2027 בהדרגה,, לאחר שהקמתם נדחתה כמה פעמים. | 1067 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן 48.1 18.71 מיליארד מיליארד 12 5 שנים ש״ח ש״ח אומדן עלות ההקמה אומדן עלות מספר העדכונים העיכוב במועד של שלושה קווי ההקמה של הקו בתקציב הכולל פתיחת הקו האדום הרכבת הקלה בגוש האדום מאוקטובר ובסעיפי התקציב של מ- 2017 ל- 2022 דן (האדום, הירוק 2021 לעומת הקו האדום מדצמבר והסגול) אומדן של 10.7 2010 עד אוקטובר מיליארד ש"ח 2021 שהוצג לממשלה בדצמבר 2010 11.2 1.14 2026 98 שעות מיליארד מיליארד 2027 ו- ש״ח ש״ח בשנהלנוסע אומדן העלות השנים שבהן הקו אומדן להפסד אובדן הזמן עקב הכוללת של הקו הסגול והירוק תועלת נקיה מעיכוב שהייה בכבישים הסגול של הרכבת צפויים להיפתח של שנה בפתיחת בגודש התנועה בתל הקלה בגוש דן, שהם בהתאמה. מדובר הקווים הסגול והירוק אביב לעומת 41 כ- 0.41 מיליארד ש"ח בדחייה של שנה (במונחי שנת 2021 שעות במדריד לק"מ - עלות עד שנתיים ובריבית היוון של ובאמסטרדם ו- 69 שגבוהה בכ- 28% מהמועד שנקבע 4% ) לפי חישובי שעות בברלין, נכון מהעלות המרבית של בתוכנית העבודה משרד האוצר ומשרד לשנת 2021 פרויקטים דומים של נת"ע ב- 2018 מבקר המדינה במדינות אחרות (פתיחה בסוף (מתוך מחקר הבנק שנת 2025 ). נכון העולמי) לסיום הביקורת ייתכן שתחול דחייה נוספת בשני הקווים האלה | 1068 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדןתקציר פעולות הביקורת בחודשים יולי 2021 - אפריל 2022 בדק משרד מבקר המדינה את התקדמות פרויקט ההקמה של קווי הרכבת הקלה - האדום, הסגול והירוק. הבדיקה נעשתה בחברת נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע) , במשרד התחבורה ובמשרד האוצר. ביקורת משלימה נעשתה בעיריות תל אביב, רמת גן ובני ברק. דוח זה מצטרף לשורת דוחות מהשנים 2005 , 2013 , 2014 ו- 2018 שבהן בדק משרד מבקר המדינה את פעילות נת"ע. תמונת המצב העולה מן הביקורת הסכם המסגרת בין משרדי התחבורה והאוצר לבין חברת נת"ע - יותר מ- 20 שנה ממועד הקמת החברה לא נחתם הסכם המסגרת בין משרדי התחבורה והאוצר לבין נת"ע אף שהממשלה הורתה בהחלטותיה מהשנים 2010 ו- 2016 לפעול לחתימה על הסכם ואף שמבקר המדינה המליץ בנושא זה בדוחות הביקורת שפורסמו בשנים 2013 ו- 2018 . דחיות במועד הפעלת קווי הר כבת הקלה - מועד השלמת הקמת הקו האדום נדחה שש פעמים לפחות לתקופה מצטברת של חמש שנים בקירוב במצטבר (חמש מתוך שש הדחיות ארעו בשנים 2010 עד 2013 לפני תחילת עיקר עבודות ההקמה שהחלו בשנת 2015 ): הממשלה לא קבעה בהחלטתה יעד למועד הפעלת הקווים הסגול והירוק, פתיחת הק ו הסגול נדחתה מ- 2025 ל- 2026, ופתיחת הקו הירוק נדחתה מ- 2025 ל- 2027 , ועשויה לחול דחייה של שנה נוספת לפחות לנוכח דחייה של ההכרזה על זוכה בפרויקט ה- PPP ביותר משנה, שנבעה בעיקר מדחיית פינוי כפר שלם בשנה וחצי בקירוב - מאוגוסט 2020 לינואר 2022 . גידול באומדן העלויות פרויקט הקו האדום - ממועד קביעת האומדן הראשוני של העלות לפרויקט הקו האדום בהחלטת הממשלה מדצמבר 2010 בסך 10.7 מיליארד ש"ח בוצעו בו 12 עדכונים לכל הפחות, ולפחות בשמונה מהם עודכן אומדן עלות הפרויקט הכוללת.בעדכוןהאחרוןבאוקטובר2021 היהאומדןהעלותכ- 18.71 מיליארדש"ח,סכום הגבוה בכ- 8 מיליארד ש"ח מאומדן העלות המקורי (כ- 75% ). בניכוי השפעת התייקרויות (הוספה של 0.671 מיליארד ש"ח) וירידה במע"ם מ- 18% ל- 17% בשנת 2016 (ירידה של 0.128 מיליארד ש"ח) אומדן העלות גדל בכ- 7.46 מיליארד ש"ח (כ- 69.7% ). לחריגה באומדן עלות בקווי הרק"ל שבהקמה, האדום, הירוק והסגול סיבות רבות ובהן: תקצוב בצ"ם בחסר שלא לפי נוהל פר"ת ואי- הכללת עלויות באומדן העלות בעיקר בשלבים המוקדמים של הפרויקט; אי- הצמדה לסלי תשומות; מכלולים שלא נכללו באומדן הפרויקט, מכלולים שלא תומחרו ומכלולים שתומחרו בחסר והביאו להסטות בין הסעיפים התקציביים השונים. | 1069 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן השוואה בין-לאומית של עלויות הקווים הירוק, הסגול והאדום - עלה כי אומדן העלותשלפרויקט הקוהסגול שלהרק"לגבוהביחסלמספריההשוואהבמדינותאחרות במחירי שנת 2000 (מתוך נתוני מחקר הבנק העולמי) ולאחר תקנון אורך הקווים (השפעת המחיר:) • אומדן עלות הקו הסגול הוא כ- 11.2 מיליארד ש"ח (כ- 0.41 מיליארד ש"ח לק"מ) ובמחירי 2000, כ- 4.64 מיליארד ש"ח (0.17 מיליארדש"ח),היה גבוה בכ- 26.5% ובכ- 133.5% מערכי המקסימום והמינימום בהתאמה לפי פרויקטים דומים במדינות אחרות. כלומר אומדן הקו הסגול העילי גבוה משמעותית ממספרי ההשוואה במחקר הבנק העולמי. • אומדן עלות הקו הירוק הוא כ- 18.3 מיליארד ש"ח (כ- 0.47 מיליארד ש"ח לק"מ) ובמחירי שנת 2000, כ- 7.64 מיליארד ש"ח (0.2 מיליארד ש"ח לק"מ), היה נמוך בכ- 5.5% וגבוה בכ- 99.4% מערכי המקסימום והמינימום בהתאמה לפי פרויקטים דומים במדינות אחרות. • אומדן עלות הקו האדום הוא כ- 18.7 מיליארד ש"ח (כ- 0.78 מיליארד ש"ח לק"מ) ובמחירי 2000, כ- 7.89 מיליארדש"ח (0.33 מיליארד ש"ח לק"מ), היה בטווח העלויות של פרויקטים דומים במדינותאחרות, והיה נמוך בכ- 23.7% וגבוה בכ- 113.5% מערכי המקסימו ם והמינימום בהתאמה לפי פרויקטים דומים במדינות אחרות. כלומר, עלות ההקמה של פרויקט רק"ל עילי בישראל גבוהה מעלות הקמת פרויקטים דומים במדינותאחרות, ועלותההקמהשל פרויקטי רק"למורכבים יותרשבהםמרכיבתת- קרקעי גדול, דומה יותר לעלות הקמתם במדינות אחרות. תיעוד השינויים בתקציבי ההקמה של הפרויקטים - מתוך תשעה עדכוני אומדן של הקו האדום שביצעה נת"ע בשנים 2014 - 2020 שנבדקו בביקורת, נמצא פירוט לנסיבות השינויים עבור חמישה עדכונים (כ- 56% ). לא נמצא תיעוד לנסיבות של ארבעה עדכונים (כ- 44%). לשניים מחמשת האישורים צורף פירוט מלא, ולגבי שלושה אחרים התקבלו אישורים בדוא"ל ממשרדי התחבורה והאוצר. בנובמבר 2020 אושר בנת"ע נוהל מפורט לניהול ולעדכון של תקציב הפרויקטים בתחום הרק"ל. הנוהל מגדיר את מדרג אישורי התקציב בנת"ע, אולם אין בו הנחיות לדיווח על השינויים התקציביים למשרדי התחבורה והאוצר. זמן הקמת קווי רכבת קלה בישראל בהשוואה בין-לאומית - זמן הקמת קו הרק"ל העילי הסגול במטרופולין תל אביב צפוי להיות ארוך במידה רבה מזמן ההקמה של רוב הקווים שנבדקו עם מאפיינים דומים במדינות אחרות: כ- 3.7 חודשים לק"מ בקו הסגול בישראל (סה"כ כ- 8 שנים) לעומת כ- 2.5 חודשים לק"מ בממוצע במדינות אחרות (כ- 48% יותר מהממוצע בקווים במדינות אחרות). רשות תחבורה מטרופולינית - אף שכל אחד מקווי הרק"ל עובר בשטחן של רשויות רבות במטרופולין וקשרי התחבורה ביניהן הדוקים, אין במטרופולין רשות תחבורה | 1070 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדןתקציר מטרופוליניתואףאיןבהמִנהלת פרויקטרק"לשתרכזאתכלאשרקשורלפרויקט.הקמתן של רשויות תחבורה מטרופוליניות חשובה לקידום ראייה כוללת בעניין מתן פתרונות תחבורתיים, למתן מענה יעיל לצרכים כוללים ומקומיים, לביצוע תיאומים בין רשויות מקומיות וליצירת שיתופי פעולה לצורך קידום מיזמים הקשורים לת חבורה הציבורית. חתימה על הסכמים והבדלים בהסכמים הקיימים בין נת"ע, משרדי התחבורה והאוצר לבין הרשויות המקומיות - נחתמו הסכמים עם הרשויות המקומיות בתוואי הקו האדום, למעט רמת גן. נמצא כי נערכו טיוטות אך טרם נחתמו הסכמים עם הרשויות המקומיות בתוואי הקו הירוק - חולון, ראשון לציון והרצלייה. כמו כן, נמצא כי לא נערכו הסכמים עם הרשויות בתוואי הקו הסגול. נמצאו הבדלים בהסכמים בין נת"ע, משרדי התחבורה והאוצר לבין הרשויות המקומיות, בין היתר בנושאים האלה: הבדלים בשיעור ההשתתפות של נת"ע במימון העתקת תשתיות ובפיתוח הסביבתי ברשויות השונות (כגון מימון של 85% מעלות העתקת התשתיות בפתח תקווה, מימון של 100% מעלות העתקת התשתיות בתחנות רק"ל בבני ברק ו- 50% בין התחנות בה ואי קביעת שיעור המימון של נת"ע בהסכמים מול רשויות אחרות.) סיוע לעסקים בתוואי הרכבת הקלה - עסקים הסמוכים למקטע התת-קרקעי של הקו האדום בתחום רמת גן ובני ברק אינם נהנים מקרן דומה לזו שהקימה עיריית תל אביב בשיתוף משרד האוצר, והם ואינם יכולים לקבל סיוע שלו זכאים עסקים בתל אביב, וזאת אףשחלקמתקציבהקרןהואתקציבמדינההמוקצהעלידימשרדהאוצר.נובעמכךחוסר שוויון בין עסקים בתחומים מוניציפליים שונים. קשיים וחסמיםבממשקבין חברות תשתית לחברתנת"ע - קשיים בתיאום התשתיות בין נת"ע לחברת החשמל לישראל (חח"י) וחברות תשתית אחרות עוברים כחוט השני בפורומים ובדיווחים שונים על התקדמות הקו האדום בשנים האחרונות, וכיום גם על התקדמות הקווים הירוק והסגול. ממועד אישור הממשלה לביצוע הקו האדום על ידי נת"ע ב- 2010 ועד מועד סיום הביקורת באפריל 2022 לא נחתמו הסכמי אמנת שירות בין חח"י וחברות התשתיות אחרות, שחלקן חברות ממשלתיות, לבין נת"ע. בנובמבר 2020 אושר בנת"ע נוהלמפורט לניהול ולעדכוןשלתקציבהפרויקטיםבתחוםהרק"ל. משרד התחבורה נערך להתאמת שירות האוטובוסים לקראת הפעל ת הקו האדום של הרק"ל. עיקרי המלצות הביקורת מומלץ כי נת"ע, משרד התחבורה ומשרד האוצר יפעלו לחתימה על הסכם המסגרת ביניהם ויקבעו נוהלי עבודה לעדכון התקציב ולוחות הזמנים ולדיווח עליהם. עוד מומלץ שמשרדהתחבורה,נת"עוהרשויותהמקומיותבתוואיהקוויםהסגולוהירוק- חולון,ראשון לציון, הרצלייה, יהוד- מונוסון, אור יהודה, קריית אונו, גבעת שמואל, רמת גן, גבעתיים - | 1071 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן שטרם חתמו על הסכמים להעברת זכות שימוש במקרקעין, יפעלו לחתימה על ההסכמים ביניהם. מומלץ כי משרד התחבורה יפעל לשילוב לוחות הזמנים ומנגנוני פיקוח עליהם בהחלטות הממשלה על פרויקטים בתחום התחבורה. עוד מומלץ שנת"ע ומשרדי התחבורה והאוצר יפעלו לעמידה בלוחות הזמנים ולמניעת דחיות בהפעלת הקווים הירוק והסגול הן כדי לנצל את התועלות מפעילות הקווים והן כדי לחסוך בעלויות נוספות בשל עיכובים בלוחות הזמנים. כמו כן מומלץ לבחון כיצד ניתן לקצר את תהליכי העבודה לביצוע פרויקטי הרק"ל במטרופולין. מומלץ שנת"ע תפעל להצגת אומדן תקציב מדויק ככל הניתן כדי לאפשר לממשלה לקבל החלטות תקציביות על בסיס נתונים נאותים שיאפשרו לה לבחון את הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים ולהקצות להם משאבים בהתאם לבחינה. כדי לקדם את פרויקט הרכבת הקלה ולצמצם את הפגיעה בתושבים בתוואי הפרויקט, מומלץ שמשרד התחבורה יקדם הקמת רשות מטרופולינית לתחבורה בעלת סמכויות במטרופולין תל אביב ועד אז יבחן דרכים חלופיות לפתרונות ביניים להסרת החסמים הקיימים, לדוגמה ישקול להקים מנגנון ליישוב מחלוקות בין הרשויות לבין משרד התחבורה ונת"ע ולמנות לשם כך פורום קבוע בהשתתפות נציגי כל הצדדים. עוד מומלץ שנת"ע תקדם הסכמי אמנת שירות עם חח"י ועם חברות תשתית נוספות שיסייעו בקידום הפרויקט. מומלץ כי משרדי התחבורה והאוצר יבחנו את הפערים בעלויות הפרויקטים של רק"ל בתוואי העילי ביחס למדינות אחרות, יבחנו כיצד ניתן למזער את הפערים האלה ולהשתמש בניתוח שיבוצע ככלי התומך בהחלטות לגבי חלופות לפרויקטים תחבורתיים עתידיים לרבות בחירת תוואי הקרקע של הפרויקט. | 1072 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדןתקציר מערכתהסעתההמוניםהמתוכננתבמטרופוליןתלאביב המקור: נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ. | 1073 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן סיכום ישראל נתונה בעיצומו של שדרוג המערכות להסעת המונים באמצעות שילוב קווי רק"ל במטרופולינים הגדולים תל אביב וירושלים. הביקורתמצאהליקוייםבקידוםפרויקטהרק"לבמטרופוליןתלאביב:מועדהשלמתהקמתהקו האדום נדחה שש פעמים בחמש שנים בקירוב במצטבר (חמש מתוך שש הדחיות אירעו בשנים 2010 עד 2013 לפני תחילת עיקר עבודות ההקמה שהחלו בשנת 2015 ) ; פתיחת הקו הסגול נדחתה מ- 2025 ל- 2026, ופתיחת הקו הירוק נדחתה מ- 2025 ל- 2027 ועשויה לחול דחייה של שנה נוספת בשני הקווים האלה; בפרויקט הקו האדום בוצעו 12 עדכונים לכל הפחות באומדן הפרויקט, ולפחות בשמונה מהם עודכנה עלות הפרויקט הכוללת; בעדכון האחרון היה אומדן העלות כ- 18.71 מיליארד ש"ח, סכום הגבוה בכ- 8 מיליארד ש"ח מאומדן העלות המקורי (75% ) ובניכוי השפעת התייקרויות ושינוי במע"ם גבוה בכ- 7.5 מיליארד ש"ח (כ- 70% ) 1 ; בקווים הירוק והסגול נעשו שינויים רבים בהיקף של מאות מיליוני ש"ח הן באומדן הכולל והן בסעיפים התקציבייםהעיקרייםשלהפרויקט;חלקמהשינוייםאינםמתועדיםולאדווחולמשרדיהתחבורה והאוצר; נמצאו הבדלים בשיעור ההשתתפות של נת"ע במימון העתקת תשתיות ובפיתוח הסביבתי ברשויות השונות; נמצאו הבדלים בכלים לסיוע לעסקים הסמוכים למקטעים התת- קרקעיים ברשויות מקומיות שונות; אין הסכמי אמנת שירות בין חברות התשתיות לבין נת"ע. בחינת אומדני העלות של הקווים הירוק, האדום והסגול מול מספרי השוואה בין- לאומיים מעלה כי עלות הקמה של פרויקט רק"ל עילי בישראל גבוהה מעלות הקמתו במדינות אחרות, ועלות הקמת פרויקטי רק"ל מורכבים יותר, שבהם מרכיב תת- קרקעי גדול, דומה יותר לעלות הקמתם במדינות אחרות. תיקון הליקויים שהועלו בדוח זה עשוי לשפר את איכות החיים של משתמשי התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב, לצמצם את הקשיים שחווים תושבי המטרופולין בתוואי הקווים בשלב ההקמה ולחסוך עלויות גבוהות למשק. מומלץ שמשרדי התחבורה והאוצר יקיימו תהליכי הפקת לקחים מהחלקים שבוצעו בפרוייקט הרק"ל ויישמו אותם בחלקים המתוכננים של הרק"ל ובפרויקטים עתידיים להסעת המונים כגון המטרו. עוד מומלץ כי בעת הבאת פרויקטים תחבורתיים לאישור הממשלה או לאישור שינויים תקציביים בפרויקטים מסוג זה משרדי התחבורה והאוצר יציגו הפקת לקחים מפרויקטים דומים. 1 הצמדות והפרשי שער בפרויקט הסתכמו ב- 0.671 מיליארד ש"ח בקירוב וירידה במע"מ מ- 18% ל- 17% בשנת 2016 הסתכמה בכ- 0.128 מיליארד ש"ח. אומדן העלות בניכוי השפעת התייקרויות ומע"מ גדל בכ- 7.5 מיליארד ש"ח (כ- 70% ). | 1074 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן מבוא מטרופולין תל אביב - רקע מטרופולין תל אביב היא המטרופולין הגדולה בישראל. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - למ"ס), בסוף 2020 התגוררו בה כ- 4.1 מיליון תושבים2, מהם כ- 464,000 בעיר תל אביב- יפו, שהיא "הגלעין" של המטרופולין. לפי הגדרת הלמ"ס, המטרופולין מורכבת מגלעין ומשלוש טבעות: 1 . הטבעת הפנימית - רשויותהצמודות לגלעין, ובהן רמת גן,גבעתיים, בני ברק,חולון ובת ים. 2 . הטבעת התיכונית - רשויות הצמודות לטבעת הפנימית, ובהן רעננה, פתח תקווה, ראשון לציון. 3 . הטבעת החיצונית - כוללת שלוש גזרות: נתניה והסביבה בצפון, מודיעין-מכבים- רעות והסביבה במזרח ואשדוד והסביבה בדרום. במפה 1 להלן מוצגים מרכיבי המטרופולין. 2 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2021, אוכלוסייה (לוח 2.25 ,) יולי 2021 . | 1075 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן מפה 1 : מפת מטרופולין תל אביב: הגלעין ושלוש הטבעות המקור: עיריית תל אביב. מטרופולין תל אביב משתרעת על פני 1,500 קמ"ר בקירוב, כ- 60 ק"מ מצפון לדרום וכ- 30 ק"מ ממזרח למערב. הגלעין והיישובים שבטבעת הפנימית ובטבעת התיכונית הם רצף אורבני מכפר ס בא בצפון ועד רחובות בדרום. בטבעת החיצונית יישובים כפריים ומוקדים עירוניים. ככלל, מטרופולין תל אביב דומה בגודלה לערי מטרופולין מרכזיות באירופה. לדוגמה, על פי הנתונים שהובאו בתוכנית האסטרטגית לפיתוח התחבורה מ- 2016 3 , אוכלוסיית מטרופולין תל אביב 3 משרד התחבורה, משרד האוצר ונת ע," תכנית אסטרטגית לפיתוח מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים במטרופולין תל אביב - 2016 . | 1076 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן הייתה דומה לזו של מטרופולין ברלין (3.5 מיליון ו- 4.5 מיליון תושבים, בהתאמה) ושטחה (1.5 אלף קמ"ר) דומה לשטחן של מטרופולין אמסטרדם (1.8 אלף קמ"ר) ושל מטרופולין מדריד ( 1.9 אלף קמ"ר). מפה 2 להלן מציגה את מפת מטרופולין תל אביב ואת מפות ערי המטרופולין האמורות. מפה 2 : מפת מטרופולין תל אביב בהשוואה לערי מטרופולין נבחרות באירופה המקור: תוכנית אסטרטגית לפיתוח מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים במטרופולין תל אביב, 2016 . תחבורה ציבורית במטרופולין גוש דן על פי מסמך שהוציאו שלושת הגופים - המועצה הלאומית לכלכלה, חברת נתיבי תחבורה עירוניים(להלן-נת"עאוחברתנת"ע)וחברתנתיביאיילוןביולי2020 - 4 % 80 עד90% מהנסיעות בכלירכבממונעיםבעריהמטרופוליןהגדולותבישראל(תלאביב,ירושליםוחיפה)נעשותבכלי רכב פרטיים (ראו תרשים 1 .) 4 המועצה הלאומית לכלכלה, נת"ע וחברת נתיבי איילון, ההשפעות הכלכליות, החברתיות והאורבניות של רשת המטרו בגוש דן, יולי 2020 . | 1077 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן על פי הנתונים הנוגעים למערכת התחבורה הציבורית (להלן - תח"ץ) של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מאוקטובר 2020 5 , "בשנת 2018 מספר הנוסעים [בתח"ץ] התפלג באופן זה: כ- 767 מיליון נוסעים באוטובוס (כ- 87%); כ- 68 מיליון נוסעים ברכבת ישראל (כ- 8%) וכ- 45 מיליון נוסעים ברכבתהקלה (כ- 5% )".הנסיעות ברכבתהקלה (להלן -הרק"ל)הן נסיעות בקוהאדום בירושלים. ביולי 2020 פרסמו משרד האוצר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן - משרד התחבורה או מת"ח), המועצה הלאומית לכלכלה, נת"ע וחברת נתיבי איילון דוח על תוכנית הרכבת התחתית (מטרו) בגוש דן6. מהדוח עולה כי קיבולת הנוסעים באוטובוס ציבורי הי א כ- 2,200 נוסעים לשעה לכיוון, הקיבולת של הרכבת הקלה היא כ- 7,500 נוסעים לשעה, וקיבולת המטרו היא כ- 40,000 נוסעים לשעה. בדוח צוין כי " המהירות והתדירות, בנוסף למספר הנוסעים האפשרי בקרונות מטרו][ , מאפשרים קיבולת גדולה מאוד של עד 40,000 נוסעים בשעה לכל כיוון. קי בולת זו גבוהה פי 20 מזו של נתיב אוטובוס עירוני בלעדי ופי 5 מזו של רכבת קלה" . עוד צויןבדוחכימהירותהנסיעההממוצעתשלאוטובוסבקושירותעירוניהיא15 קמ"ש,שלהרק"ל - 20 קמ"ש ושל המטרו - כ- 40 קמ"ש. אףשקיבולתהרכבת הקלה נמוכהמקיבולתהרכבתהתחתית הכבדה (מטרו) ומהירותהנסיעה בה נמוכה ממהירות המטרו, צפוי כי קווי הרק"ל יתרמו רבות למערך התח"ץ הקיים במטרופולין תל אביב, המבוסס בעיקר על אוטובוסים ועל רכבת ישראל. הנתונים על היקף הפעילות של הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים (שהוא קו הרק"ל הראשון, ועד מועד סיום הביקורת גם הקו הפעיל היחיד במדינה) מראים שאף שמדובר בקו עילי שאורכו כ- 14 ק"מ בלבד ולו 23 תחנות, נעשות בו כ- 50 מיליון נסיעות בשנה7 . לעומת זאת, ברכבת ישראל, המפעילה 69 תחנות על פני מאות קילומטרים של מסילות ברזל בכל רחבי הארץ, נעשות כ- 70 מיליון נסיעות בשנה בכל הק ווים8 , רק 40% יותר מהנסיעות בקו הרק"ל בירושלים. במבט מקרו- כלכלי, ישראל נחותה במידה רבה ביחס למדינות מפותחות אחרות בהיקף תשתיות התחבורה. על פי נתוני OECD , היקף תשתיות התחבורה בישראל נאמד בסכום השווה לכ- 50% מהתוצר הגולמי המקומי של מדינת ישראל לעומת כ- 70% בממוצע במדינות החברות ב- OECD 9 . כדי להשוות את היקף תשתיות התחבורה בישראל להיקף הממוצע במדינות OECD , נדרשת השקעה נוספת בסכום של 200 מיליארד ש"ח ויותר. 5 הכנסת, מרכז המח קר והמידע, נתונים על מערכת התחבורה הציבורית בישראל, אוקטובר 2020 . 6 משרד האוצר, משרד התחבורה, המועצה הלאומית לכלכלה, נת"ע וחברת נתיבי איילון, ההשפעות הכלכליות, החברתיות והאורבניות של רשת המטרו בגוש דן, יולי 2020 . 7 https://jet.gov.il/red-line . 8 https://www.rail.co.il/about/pages/default.aspx . 9 OECD, Israel Economic Snapshot - Economic Forecast Summary (December 2021) . https://www.oecd.org/economy/israel-economic-snapshot . | 1078 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן במטרופולין תל אביב ניכר מחסור בתשתיות תח ץ." על פי הנתונים שהוצגו בתוכנית אסטרטגית לפיתוח מערכת תחבורה ציבור ית עתירת נוסעים במטרופולין תל אביב מ- 2016 , ההשקעה בתחבורה הציבורית לתושב במטרופולין תל אביב נמוכה פי 7.5 מההשקעה הממוצעת במטרופולין במדינות החברות ב- OECD ( 2,000 דולר לנפש בתל אביב לעומת כ- 15,000 דולר לנפש בממוצע ב- OECD .) כמו כן לנוכח המחסור בתשתיות,, שיעור הנסיעות בתח"ץ במטרופולין תל אביב עומד על 10%, נמוך מהמקובל באירופה (כ- 40% ) ונמוך אף ביחס לערי מטרופולין אחרות בישראל עצמה (ירושלים - 20% , חיפה - % 15 ) 10 . בשנים האחרונות אושרו וקודמו כמה פרויקטים גדולים בתחום התחבורה ובהם: קווי רק"ל חדשים בירושלים, קו רק"ל באזור חיפה ושלושת קווי הרק"ל בגוש דן. השלמת הפרויקטים האמורים ופרויקט המטרו בגוש דן שנמצא בשלבי התכנון צפוי ה להביא להגדלה משמעותית של מלאי התשתיות בישראל ולשפר את השירותים לאזרח. בתשובת אגף התקציבים במשרד האוצר מיוני 2022 (להלן - תשובת אגף ה תקציבים) צוין כי מבוצעותהשקעותגדולותבתשתיותהתחבורה, ובכללהחל בשנת 2016 ישראל נמצאת במגמת עלי יה בהשקעה בהון הציבורי. בתרשים 1 להלן מובאים נתונים על שיעור הנסיעות בתחבורה הציבורית מתוך כלל הנסיעות הממונעות בערי מטרופולין שונות בעולם ובישראל. 10 לנתונים נוספים על התחבורה במטרופולין תל אביב ראו גם: מבקר המדינה, דוח מיוחד: המשבר בתחבורה הציבורית ( 2019 ,) ב פרק "הקמת מסלולי תחבורה ציבורית ונת יבים מהירים במטרופולין תל אביב עמ'", 296 - 300 . | 1079 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן תרשים 1 : שיעור הנסיעות בתח"ץ מתוך הנסיעות בכלי רכב ממונעים בתל אביב ובערי מטרופולין אחרות בישראל ובחו"ל על פי סקר הרגלי נסיעה מ- 2015 המקור: המועצה הלאומית לכלכלה, נת"ע וחברת נתיבי איילון, " ההשפעות הכלכליות, החברתיות והאורבניות של רשת המטרו בגוש דן", יולי 2020 . בשל החולשה של מערכות התח"ץ בישראל ובמטרופולין תל אביב בצד הגידול במספר כלי הרכב ביחס לאורך הכבישים ולשטחם, צפיפות תנועת כלי הרכב לק"מ כביש בישראל היא הגבוההביותרבמדינותה- D OEC 11.אשרלגודשהתנועה,מטרופוליןתלאביבעמדהבשנת2021 במקום ה- 16 בדירוג של 404 ערים ב- 58 מדי נות12 ב מדד בין- לאומי אשר מודד את תוספת זמן הנסיעה בגודש תנועה ביחס לנסיעה ללא גודש. הערך עבור תל אביב היה 43% בשנת 2021 , 11 מבקר המדינה, דוח מיוחד: המשבר בתחבורה הציבורית ( 2019 ,) ב פרק "פעולות הממשלה להפחתת השימוש בכלי רכב פרטיים באמצעות תמריצים כלכליים", עמ' 540 - 552 . 12 https://www.tomtom.com/en_gb/traffic-index/ranking - .Tom-Tom: Traffic Index 2021 | 1080 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן כלומר זמן הנסיעה בשעות הגודש בתל אביב ארוך ב- 43% ביחס לזמן הנסיעה בלא גודש. לוח 1 מציג עשר ערים במדינות ה- OECD שיש בהן גודש תנועה לפי המ דד הבין- לאומי האמור. לוח 1 : ערים במדינות OECD שבהן גודש תנועה הגדול ביותר, על פי המדד הבין- לאומי 2021 Index Traffic Tom-Tom העיר המדינה שיעור הגודש לפי המדד* איסטנבול טורקיה 62% בוגוטה קולומביה 55% לודז' פולין 45% תל אביב ישראל 43% טוקיו יפן 43% קראקו ב פולין 42% ורוצלב פולין 41% סנטיאגו צ'ילה 39% ירושלים ישראל 38% מקסיקו סיטי מקסיקו 38% על פי הדירוג הבין- לאומי 2021 index traffic tom-tom בעיבוד משרד מבקר המדינה., * שיעור הגודש הוא תוספת זמן הנסיעה בשל גודש התנועה ביחס לנסיעה ללא גודש. יצוין כי בשנת 2021 במדד הבין- לאומי האמור, דורגה תל אביב במקום ה- 16 לעומת המקום ה- 25 בשנת 2020 . בשנת 2021 הגיעו רק שלוש ערים במדינות ה- OECD לדירוג גודש גבוה יותר מתל אביב (בוגוטה בקולומביה; איסטנבול בטורקיה; לודז' בפולין) לעומת חמש ערים בשנת 2020. גם ירושלים מדורגת במקום גבוה בדירוג הגודש. על פי נתוני הדירוג, אובדן הזמן עקב שהייה בכבישים בגודש התנועה בתל אביב מסתכם בכ- 98 שעות בשנה13 . באיסטנבול,שהיא העיר שבה גודש התנועה גבוה ביותר על פי הדירוג, הנתון המקביל היה כ- 142 שעות. בערי המטרופולין הדומות בגודלן למטרופולין תל אביב היה אובדן הזמן כלהלן: מדריד - כ- 41 שעות, אמסטרדם - כ- 41 שעות, ברלין - כ- 69 שעות. 13 חישוב אובדן השעות בשנה נעשה כך: הכפלה של תוספת לכל שעת נסיעה ללא גודש ב- 230 ימי עבודה. למשל, שיעור ה גודש בתל אביב הוא כ- 43% . לפיכך מתווספות לכל שעת נסיעה כ- 26 דקות, וכ- 98 שעות ב- 230 ימים. | 1081 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן זאת ועוד, הגידול המהיר באוכלוסיית ישראל ובמטרופולין תל אביב14 בצד הריכוז של מקומות התעסוקה במטרופולין זו גורמים לגוד ש בכבישים ההולך וגובר. על פי הערכות ה- OECD משנת 2019 , גודש הכבישים בישראל הוא בעיה חמורה ביותר והוא צפוי להחמיר אלא אם כן תקודם מערכת הסעת המונים המבוססת על אמצעי תח"ץ שונים ויינקטו פעולות משלימות כגון גביית אגרות גודש15. על פי ההערכות של משרד האוצר ומשרד ה תחבורה16 , העלות של הגודש בכבישים למשק נאמדה בכ- 10 מיליארד ש"ח ב- 2018 ואם לא יינקטו צעדים לשיפור התח"ץ,, היא עלולה להגיע לכ- 25 מיליארד ש"ח ב- 2040 . על פי חישוב של OECD , העלות למשק בגין הגודש בכבישים בשנת 2019 הסתכמה בכ- 2% מהתמ"ג17 (כ- 20 מיליארד ש"ח.) בדוח מיוחד של מבקר המדינה בנושא המשבר בתחבורה הציבורית משנת 2019 הובאה הערכה של מכון אהרון למדיניות כלכלית, ו לפיה אובדן הזמן בשל גודש התנועה עלול ל גרום לאובדן תוצר בשיעור 4% בשנת 2030 , כ- 74 מיליארד ש"ח18 - אלא אם כן יחולו שינויים. תוכניות לפיתוח התחבורה הציבורית בגו ש דן ממשלות ישראל קיבלוכמה החלטות לקידוםמערכתהסעתהמוניםשנועדו לשפראתהנגישות של התחבורה הציבורית ואת זמינותה. לוח 2 להלן מציג את ריכוז החלטות הממשלה העיקריות שעניינן הקמת מערכת הסעת המונים מבוססת תחבורה מסילתית ותחבורה מרובת קיבולת נוסעים במטרופולין תל אביב. לוח 2: החלטות הממשלה בנושא הקמת רק"ל במטרופולין תל אביב מספר תאריך נושא ההחלטה ההחלטה ההחלטה עיקרי ההחלטה 4329 26.10.2005 הסמכת חברת להסמיך את נת"ע ואת הזכיין שתבחר המדינה להקמה נת"ע לפעול ולהפעלה של קו רכבת קלה במטרופולין תל אביב בשם המדינה 14 על פי נתוני OECD , שיעור גידול האוכלוסייה בישראל בשנת 2020 היה כ- 1.8% לעומת כ- 0.4% בממוצע במדינות OECD . ראו: https://data.oecd.org/pop/population.htm ; על פי נתוני הלמ"ס (לוח 2.25 ), גידול האוכלוסייה במטרופולין תל אביב עמד ב- 2020 על 1.3% . 15 ראו: https://www.oecd.org/economy/israel-economic-snapshot ראו גם משרד מבקר המדינה, דוח מיוחד - המשבר בתחבורה הציבורית ( 2019 ) , ב פרק "פעולות הממשלה להפחתת השימוש בכלי רכב פרטיים באמצעות תמריצים כלכליים", עמ' 529 - 606 . 16 ההשפעות הכלכליות, החברתיות והאורבניות של רשת המטרו בגוש דן, יולי 2020 . 17 תמ"ג - תוצר מקומי גולמי. 18 משרד מבקר המדינה, דוח מיוחד - המשבר בתחבורה הציבורית ( 2019 ), ב פרק "פעולות הממשלה להפחתת השימוש בכלי רכב פרטיים באמצעות תמריצים כלכליים," עמ' 545 . | 1082 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן מספר תאריך נושא ההחלטה ההחלטה ההחלטה עיקרי ההחלטה 2569 12.12.2010 ביצוע תקציב 1 . להטיל על מת"ח ונת"ע להקים את הקו האדום הרכבת הקלה של הרק"ל לתל אביב 2 . להקים ועדת היגוי לפרויקט 3 . להעמיד תקציב בהתאם לאומדן המעודכן של הפרויקט, 10.7 מיליארד ש"ח, לעומת התקציב בסך 8.4 מיליארד ש"ח שכבר הוקצה לפרויקט 3987 18.12.2011 הקמת מערכת להטיל על משרד התחבורה ועל משרד האוצר להכין להסעת המונים תוכנית עבודה להקמה של מערכות המיועדות להסעת נוסעים בתחבורה ציבורית יבשתית באמצעים מרובי קיבולת בערי מטרופולין ובערים הגדולות 1838 11.08.2016 תוכנית השקעה 1 . להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רב- שנתית לקדם, נוסף על הקמה והפעלה של הקו האדום, לפיתוח הק מה והפעל ה של שני קווי רכבת קלה נוספים התחבורה במטרופולין תל אביב - הקו הסגול והקו הירוק. הציבורית בערי שלב א' - פינוי התוואי והעתקת תשתיות מטרופולין בהתקשרויות ישירות עם קבלני ביצוע; שלב ב' - הקמת מסילות ומערכות באמצעות התקשרויות עם זכיינים בשיטת Public-Private-Partnership (PPP) 19 2 . לפעול לקידום התכנון של קווי מטרו כבסיס לשלב הבא בפיתוח מערכת הסעת ההמונים במטרופולין תל אביב עלפיהתוכניותהעדכניותלמועדסיוםההכנהשלדוחביקורתזה(אפריל2022 ,) מערכתהסעת ההמוניםהמתוכננתשלמטרופוליןתלאביבתורכבמשלושהקווירק"להנמצאיםבשלביהקמה שונים ומשלושה קווי מטרו הנמצאים בשלבי תכנון והסדרה תכנונית וחוקית. תרשים 2 להלן מציג את מפת הקווים המתוכננים. 19 שיטתביצועשל פרויקטיםהכוללתהסכמיםארוכי- טווחלשיתוףפעולהבין המגזרהציבוריל ביןהמגזרהפרטילצורך ה ספק ת תשתית או מוצר או ישרות ציבורי באמצעות המגזר הפרטי, תוך ניצול יתרונם היחסי של השותפים באמצעות הקצאה יעילה של סיכונים. https://infrastructure.pmo.gov.il/ppp-tutorial/ppp-introduction . | 1083 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן תרשים 2 : מערכת הסעת ההמונים המתוכננת במטרופולין תל אביב המקור: נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ. האורך הכולל של שלושת קווי הרק"ל - האדום, הסגול והירוק - הוא כ- 90 ק"מ, מהם כ- 16 ק"מ בתוואי תת-קרקעי. בקווים אלה ישרתו את הנוסעים למעלה מ- 120 תחנות, מהן 13 תחנות תת- קרקעיות. עלות הפרויקט מוערכת בכ- 48.1 מיליארד ש"ח20 . על פי נתוני נת"ע, עם השלמת שלושת הקווים יבוצעו בהם כ- 195 מיליון נסיעות בשנה. במועד סיום הביקורת באפריל 2022 , הפעלת הקו האדום מתוכננת לחודש נובמבר 2022 , הפעלת הקו הסגול מתוכננת לשנת 2026 20 על פי נתוני משרד התחבורה. | 1084 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן והפעלת הקו הירוק לשנת 2027 . עם זאת, תיתכן דחייה במועד ההפעלה של כל הקווים ובפרט בהפעלת הקווים הירוק והסגול21 . פעולות הביקורת משרדמבקר המדינה בדק בחודשים יולי 2021 - אפריל 2022 אתהתקדמות פרויקטההקמה של קווי הרכבת הקלה - האדום, הסגול והירוק במטרופולין תל אביב. הבדיקה נעשתה בחברת נת"ע, במשרד התחבורה ובמשרד האוצר. ביקורת משלימה נעשתה בעיריות תל אביב, רמת גן ובני ברק. דוח זה מצטרף לשורת דוחות מהשנים 2005 , 2013 , 2014 ו- 2018 22 שבהם בדק משרד מבקר המדינה היבטים שונים בפעילות נת"ע. הסדרת הפעילות של חברת נת"ע סמכויות חברת נת"ע חברת נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים - הוקמה ב- 1997 על פי החלטת הממשלה "יסוד חברת תחבורה'מטרופוליןתלאביב'(תמ"ת)בע"מ".בהחלטהזוהנחתההממשלהאתהחברהשתוקם לבצעבחינתהיתכנותשלמערכתהסעתהמוניםבמטרופוליןתלאביבולהציעחלופותלמערכת זו. כאמור, באוקטובר 2005 הסמיכה הממשלה את החברה לפעול באמצעות זכיין שייבחר להקמת קו רק"ל בגוש דן ובכך למעשה הרחיבה את הסמכויות של נת"ע ביחס ליעדים שהוגדרו לה בהחלטה מ- 1997 . בדצמבר2010 הטילההממשלהעלמשרדהתחבורהבאמצעותחברתנת"עלהובילאתפרויקט הקו האדום, ובאוגוסט 6 201 הנחתה אותם23 לקדם תכנון וביצוע באמצעות זכיינים של הקווים הירוק והסגול. 21 כפי שיפורט להלן בפרק "עמידה בלוחות הזמנים של הפרויקט." 22 מבקר המדינה, דוח שנתי 56ב ( 2005 ) , "ביצוע פרויקט הסעת המונים במטרופולין תל אביב," עמ' 319 - 334 ; דוח שנתי 64א( 2013 ), היערכות להקמת הרכבתהקלהבמטרופוליןתל אביב",עמ'" 667 - 687 ;דוח שנתי65 א( 2014 ), "ניהול רכש ומכרזים וגיוס כוח אד ם," עמ' 681 - 710 ; דוח שנתי 68ב ( 2018 ), "חברת נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ," מבוא, עמ' 338 - 346 , "ניהול מכרזים והתקשרויות," עמ' 347 - 380 ; התקשרויות עם יועצים", עמ'" 381 - 418 . 23 החלטת הממשלה 2569 ביצוע תקציבי רכבת קלה לתל אביב,"" 12.12.2010 ; החלטת הממשלה 1838 , "תכנית השקעה רב שנתית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים," 11.8.2016 . | 1085 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן על פי רשות החברות הממשלתיות, נת"ע מסווגת כיום כחברה ממשלתית ברמה 9 24 והיא נמנית עם כ- 20 החברות הממשלתיות הגדולות ברמה זו או ברמה גבוהה יותר25 . הסכם המסגרת עם הממשלה כדי לממש את סמכויותיה של חברת נת"ע, קבעה החלטת הממשלה מדצמבר 2010: "לפעול לאישור ההתקשרות עם החברה בפטור מחובת מכרז לפי תקנות חובת המכרזים ולהנחות את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ואת החשב הכללי במשרד האוצר לחתום עם החברה על הסכם ה מסגרת. ההתקשרות תפרט, בין היתר, את הנושאים הבאים: (א) משימות החברה בהתאם למטרות החברה. (ב) אופן העברת הכספים לחברה. (ג) מנגנוני הבקרה על פעילות החברה ועל התשלומים המועברים אליה. (ד) סמכויות החברה באשר להעברת תקציבים בין רכיבי הפרויקט ושימוש ב בצ"ם בלתי צפוי מראש.)( (ה) תקורתהחברה, כוח אדם ומבנה ארגוני. (ו) עיגון סמכויות ועדת ההיגוי26 ". בהחלטת הממשלה מאוגוסט 2016 , שקבעה כי משרד התחבורה יפעל באמצעות חברת נת"ע לקידום הקווים הירוק והסגול נוסף על הקו האדום, נקבע שוב כדלקמן: "מערכת היחסים בין המדינה לבין חברת נת"ע, ביחס לכלל תחומי פעילותה ולרבות ביחס למחויבותה כלפי הממשלה להקמה ולהפעלה של הקו האדום, הקו הירוק והקו הסגול, תוסדר בהסכם שייחתם בתוך 180 יום ממועד החלטה זו בינה לבין מדינת ישראל". על פי תקנה 3ד לתקנות חובת המכרזים, ה תשנ"ג- 1993 (להלן - תקנות חובת המכרזים) כדי לבצעהתקשרותבפטורמולחבר הממשלתי תשמהווהזרועביצועשלהממשלה,מנכ"להמשרד של השר הממונה על אותה חברה ממשלתית, בתיאום עם מנכ"ל משרד האוצר, מנהל הרשות והחשב הכלל י, יגבש עקרונות להסכם ה מסגרת. לאחר סיום שלב גי בוש העקרונות ואישורם, המשרד של השר הממונה על החברה הממש לתית יערוך הסכם ה מסגרת שיחת ם ע"י נציגי המ משלה ו החברה, בהתאם לעקרונות שאושרו, ולאחר שוועדת הפטור המשרדית אישרה כי ההסכם עומד בעקרונות האמורים. 24 רשות החברות הממשלתיות מדרגת את החברות הממשלתיות על פי קריטריונים שקובעת ועדה ייעודית. הוועדה הוקמה מתוקף החלטת הממשלה 809 מיוני 1979 וחברים בה מנהל רשות החברות הממשלתיות, הממונ ה על השכר במשרד האוצר, נציג המשרד הנוגע בדבר ומומחים לפי הצורך והעניין. החברות מסווגות לפי 11 רמות סיווג מ- 1 עד 10 ( 1 ) ; סיווג 1 ניתן בדרך כלל לחברות ממשלתיות קטנות וסיווג 10 ( 1 ) ניתן לחברות גדולות דוגמת חברת החשמל והתעשייההאווירית.דירוג9 הואדירוג גבוהובצד נת"עמסווגותבו חברות ממשלתיותגדולותכגוןחברתנמלי ישראל וחברת נתיבי ישראל. 25 https://www.gov.il/he/departments/policies/companies-classification . 26 בהחלטת הממשלה 2569 מיום 12.12.2010 הוחלט על הקמת ועדת היגוי עליונה (ועדת ההיגוי) שתוביל ותלווה את הפרויקט ותפעל להסרת חסמים . נקבע שהועדה תהיה בראשות מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ובהשתתפות נציג נוסף של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, סגן החשב הכללי במשרד האוצר, נציג נת"ע, נציג עיריית תל אביב ונציג שימנה שר התחבורה והבטיחות בדרכים. | 1086 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן עד מועד סיום הביקורת (אפריל 2022 ) חתמו משרד התחבורה, משרד האוצר ורשות החברות על הסכם עקרונות לפעילות של חברת נת"ע (להלן - הסכם עקרונות), ותוקפו עד 31.12.25 אף שהסכם העקרונות חשוב כשלעצמו,. לא נחתם הסכם המסגרת בין משרד התחבורה לבין נת"ע. אלה העקרונות המרכזיים כפי שהובאו ב הסכם העקרונות: (א) נת"ע תפעל בתחומי הפעילות שהגדירה לה הממשלה; ( ב) נת"ע תדווח במועד שנקבע על תוכנית העבודה השנתית שלה בפילוחלאבנידרךרבעוניות;( ג נציגיהממשלהיהיורשאיםלהורותלנת"עלשנותאתהתוכנית;) (ד) תקציב הפיתוח של נת"ע הוא 49 מיליארד ש"ח והתקציב השוטף הכולל לתקופת הפרויקט הוא כ- 1.1 מיליארד ש"ח; ( ה ) אישור התשלומים ייעשה לאחר בדיקה של חברת הבקרה27 על פי נוהל בקרת תשלומים ובאישור משרד התחבורה; ( ו) הכספים שתקבל נת"ע ליישום תוכניות הפיתוח ישמשו אך ורק למטרה זו ויאושרו בהתאם; ( ז) על נת"ע חלות חובות דיווח ונציגי הממשלה מוסמכים לבצע ביקורת או בקרה על יישום הפרויקט; ( ח) נושאים נוספים, לרבות חלוקת האחריות לנזקים, זכויות יוצרים, סודיות וכיוצא באלה. הטיוטה העדכנית ביותר של הסכם המסגרת להתקשרות בין נת"ע לבין משרדי התחבורה ו האוצר נערכה ביוני 2020 . בטיוטה זו מפורטים נושאים בעלי חשיבות רבה לניהול הפרויקט ובכללם: ( א פריסת תקציב שוטף של נת"ע על פני שנים;) ( ב ) תוכנית פיתוח מפורטת לרמת החלוקהביןהקווים(לעומתתקציבמסגרתבהסכםהעקרונות;)( ג כללידיווחעלעדכוןאומדן;) (ד אופן הטיפול בחריגה מהתקציב;) ( ה אחריות ועדת ההיגוי;) ( ו) הנחיות בקשר לשיעור ההוצאות הבלתי צפויות שנדרש לשריין בתקציב. בדוחות קודמים של משרד מבקר המדינה מהשנים 2013 ו- 2018 העלה משרד מבקר המדינה ליקוי בדבר אי- החתימה על הסכם המסגרת בין נת"ע למשרדי התחבורה והאוצר. בדוח משנת 2013 28 צוין כי "על אף החלטת הממשלה מדצמבר 2010 , שקבעה כי על משרדי התחבורה והאוצר לחתום עלהסכם המסגרת עם נת"ע, טרם נחתםהסכם כזה. למעשה, מאזהקמתה של חברת נת"ע בשנת 1997 , במשך יותר מ- 15 שנים, היא פועלת ללא הסכם המסגרת עם המדינה - הסכם שאמור להסדיר את מכלול היחסים בין הצדדים ואת התחייבויותיהם". בדוח משנת 2018 29 צוין: "בניגוד להחלטת הממשלה, פועלים משרד האוצר, משרד התחבורה ונת"ע, מאז הקמתה של חברת נת"ע בשנת 1997 , במשך כ- 20 שנים, ללאהסכם המסגרת, שאמור להסדיר את מכלול היחסים בין הצדדים ואת התחייבויותיהם, ובכלל זה את אופן העברת התקבולים לחברה. בכל שנות קיומה ועד ספטמבר 2016, העבירה המדינה לנת"ע יותר מ- 6 מיליארד ש"ח, בלי שנחתם ביניהן הסכם ה מסגר ת כנדרש". 27 חברתהבקרההיאחברה פרטיתשמעסיקיםמשרדהאוצרומשרדהתחבורהותפקידההוא לסייעלמשרדיהממשלה בפיקוח על פרויקט הרק"ל. 28 מבקר המדינה, דוח שנתי 64א ( 2013 עמ'), 667 - 687 . 29 מבקר המדינה, דוח שנתי 68ב ( 2018 עמ'), 349 - 379 . | 1087 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן הביקורת העלתה כי במועד סיום הביקורת, למעלה מ- 20 שנה ממועד הקמת החברה, לא נחתם הסכם המסגרת בין משרדי התחבורה והאוצר לבין נת"ע אף שהממשלה הורתה בהחלטותיה מהשנים 2010 ו- 2016 לפעול לחתימה על הסכם ואף שמבקר המדינה המליץ בנושאזהבדוחותהביקורתשפורסמובשנים2013 ו- 2018 .אומנם משרדהתחבורה,משרד האוצר ורשות החברות חתמו על הסכם עקרונות לפעילות של חברת נת"ע ותוקפו עד 31.12.25 , אולם הסכם זה מספק מענה חלקי מכיוון שנת"ע אינה צד לו ומכיוון שאין בו הנחיות מפורטות בנושאים בעלי חשיבות לפרויקט כפי שקיימים בטיוטת ההסכם ההתק שרות בין הממשלה לנת ע." כמו כן, על פי תקנות חובת המכרזים הסכם העקרונות הוא שלב מקדים להתקשרות עם חברה ממשלתית ונכללות בו רק הנחיות עקרוניות ויש להסד יר את פעילות נת"ע בהסכם מפורט יותר (הסכם ה מסגרת ) בין משרד י התחבורה והאוצר לנת"ע. בתשובת נת"ע ממאי 2022 (להלן - תשובת נת"ע) ציינה החברה כי היא פועלת בהתאם להחלטות הממשלה 2569 ו- 1838 , כזרוע הביצוע של הממשלה בכל הקשור לבני ית מערכת הסעת המונים במטרופולין תל אביב. בהחלטות הממשלה הוגדר חלק מיחסי העבודה בין החברה ל מדינה, והחברה פועלת על פיהם. נת"ע ומשרדי התחבורה והאוצר ניהלו תהליך סדור בסופו הגיעו להסכמה על טיוטת נוסח להסכם. נוסח ההסכם אושר בדירקטוריון חברת נת"ע באפריל 2019 בכפוף להערות שעלו בדיון של הדירקטוריון,, ולמעשה מאז הוא ממתין לאישור נציגי המדינה. אף שההסכם טרם נחתם, הצדדים פועלים בהתאם להוראות ההסכם. נת"ע ערוכה ומוכנה לחתום על הסכם המסגרת בכל עת שתידרש. בתשובת אגף החשב הכללי במשרד האוצר ממאי 2022 (להלן - תשובת אגף החשכ"ל) צוין כי כפי שהובהר בהתייחסות האגף לדוח המבקר בנושא "חברת נת"ע - ניהול מכר זים והתקשרויות" מיולי 2017 , האגף תומ ך בהמלצת המבקר לפעול לחתימה על ההסכם בין נת"ע לנציגי הממשלה ופועל ליישומה. בתוך כך, כפי שמוזכר בטיוטת הדוח, נחתם הסכם עקרונות בין משרדיהתחבורהוהאוצרלרשותהחברותוכןהוכנהטיוטתהסכםשטרםנחתמהבשלמחלוקות שונות (להלן - טיוטת הסכם המסגרת עם נת"ע), אך ההתנהלות מול נת"ע נעשית לאורה של טיוטת ההסכם האמורה . ל נוכח ההפעלה הקרבה של הקו האדום, הוחלט להמתין עם חתימת ההסכם עד לגיבוש נוהל מול נת"ע בכל הנוגע להיבטי ההפעלה, כך שנוהל זה יהיה חלק מהסכם המסגרת. נוהל זה נידון בימים אלו בין נציגי הממשלה, ובזמן הקרוב ידון מול נת"ע לטובת גיבושו המהיר ומיד לאחר מכן תקודם חתימת הסכם המסגרת כולו. בתשובת רשות החברות הממשלתיות ממאי 2022 (להלן - תשובת רשות החברות הממשלתיות) צוין כי היא פעלה בהתאם לתקנות חובת המכרזים לקידום הסכם העקרונות כאמור לעיל. ומשנחתם הסכם העקרונות, על המשרד הממונה על נת"ע לפעול לביצוע הה תקשרות ע ימה, בהתאם לתקנות חובת המכרזים. בתשובת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מיוני 2022 (להלן - תשובת משרד התחבורה) נאמר כי הוא הכין טיוטת החלטת ממשלה וחוות דעת משפטית נלווית והעביר אותן לאישור משרדי הממשלה הרלוונטיים ובכלל זה משרד האוצר, משרד המשפטים ורשות החברות הממשלתיות, אולם מסיבות שאינן בשליטת משרד התחבורה טיוטת החלטת הממשלה לא קודמה. עוד ציין המשרד כי מאז השתלשלות האירועים המפורטת לעיל התקיימו מערכות בחירות רבות וחילופי שרים; חילופי הנהל ות בחברת נת"ע ובמשרדים הממשלתיים אשר חתמו | 1088 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן על הסכם העקרונות. חילופי בעלי התפקידים הבכירים כמו גם ריבוי מערכות הבחירות הקשו על קידום התהליך שהחל ואף הגיע לישורת האחרונה. משרד התחבורה החל בהליך ההתקשרות לפי תקנות חובת המכרזים, והוא שוא ף לקדם את הסוגיה בתקופה הקרובה. על משרדי התחבורה והאוצר להשלים את תהליך האישור ולחתום עם נת"ע על הסכם המסגרת מפורט שיסדיר, בהתאם לעקרונות שסוכמו, את המשך פעילות נת"ע בהקמת הקווים הירוק והסגול של הרכבת הקלה והפעלת הקו האדום. עמידה בלוחות הזמנים של הפרויקט אתגרים בעמידה בלוחות הזמנים בפרויקטים בתחום תשתיות פרויקטים בתחום תשתיות תחבורה במרכזי ערים צפופות הם בראש ובראשונה אתגר הנדסי וטכנולוגימורכב. פרויקטהרק "ל בגושדן, המשתרע על פני עשרות קילומטרים בלבמטרופולין, מציב אתגרים ייחודיים וחלקם יוצגו להלן: התשתיות בתוואי הפרויקט: הפרויקט נטוע בסביבה אורבנית צפופה שבה תשתיות שונות המחייבות טיפול, העתקה או שדרוג כדי שיספקו את הצרכים העתידיים של אוכלוסיית המטרופולין. חלק מהתשתיות נמצאות מתחת לפני השטח ולעיתים מקומן אינו ידוע. תשתיות אלה מטופלות בידי גורמים רבים, בהם חברות תשתיות ממשלתיות, חברות מוניציפליו ת וחברות פרטיות. תיאום בין כלל הגורמים האלה הוא אתגר של ממש. מגבלות האסדרה: קידום הפרויקטים בשטח מחייב עמידה בהנחיות אסדרה של גופים שונים כגון רשות עתיקות, המשרד להגנת הסביבה. תיאוםעםרשויותמקומיותומוסדותתכנון: כאמור,קוויהרק"לחוציםלמעלהמעשררשויות . בהיעדרִמקומיותמנהלת פרויקט מטרופולינית, נת"ע וגורמים מטעמה נדרשים לתאם את העבודות עם כל אחת מהרשויות המקומיות ומוסדות התכנון הרלוונטיים. בקו האדום נדרשו היתרים מרשות הרישוי המקומית לעבודה בתוך גבולות הפרויקט ובסמיכות אליהם. בקווים הירוק והסגול שאושרו כתשתית לאומית נדרש לקבל היתרים מרשות הרישוי לתכנית לתשתית לאומית לעבודות בשטחים הסמוכים לגבולות הפרויקט. בכל מקרה נדרש תיאום הנדסי עם הרשויות המקומיות ונדרשת עמידה בחוקי העזר העירוניים. כל הדרישות האמורות מחייבות עבודה צמודה עם כל הרשויות. לעיתים היעדים והמטרות של הרשויות המקומיות אינם זהים לאלה של פרויקט הרק"ל, והאיזון בין הצרכים אורך זמן רב. הקו האדום דחיות במועד הפעלת הקו הקו האדום הוא הקו הראשון של הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב. אורך הקו 24 ק"מ ושתי שלוחותיו מחברות בין התחנה המרכזית וקריית אריה בפתח תקווה, דרך בני ברק, רמת גן ותל | 1089 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן אביב לבין תחנת רכבת ישראל קוממיות בבת ים. 12 ק"מ מהקו עוברים במנהרה מתחת לפני הקרקע, מפורטל שנקר בפתח תקווה הסמוך למחלף גהה ועד לפורטל אליפלט שבנווה צדק בתל אביב30 .בקוהאדום34 תחנות,מהן 24 במפלסהקרקעו- 10 תת- קרקעיות. עלפיההערכות של חברת נת"ע במועד סיום הביקורת (אפריל 2022 ), הקו יופעל וייפתח לשימוש הציבור בנובמבר 2022 . התוואי העדכני של הקו מובא במפה 3 להלן. מפה 3 : תוואי הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן המקור: אתר החברת נת"ע במרשתת https://www.nta.co.il/line/1 . תוואי הקו אושר לראשונה על ידי הממשלה עוד באוגוסט 2000 . באוקטובר 2005 קיבלה הממשלה את החלטה מספר 4329 , ובה הסמיכה את חברת נת"ע להקים ולהפעיל קו רכבת קלה בשיתוף זכיין שתבחר הממשלה. במאי 2007, לאחר השלמת הליך של מכרז בין- לאומי, נחתם הסכם עם קבוצת MTS - שותפות בין חברה ישראלית וכמה חברות זרות שהוקמה לצורך המכרז. בספטמבר 2010 ביטלה המדינה את הזכייה של קבוצת MTS מכיוון שהקבוצה לא הצליחה לגייס את המימון הדרוש לפרויקט, לא הגיעה לידי סגירה פיננסית31 ולא החלה בעבודות בהתאם להוראות ההסכם. בדצמבר 2010 החליטה הממשלה32 שהפרויקט יבוצע על 30 פורטל הוא פתח המנהרה שבו עוברת הרכבת ממפלס הרחוב אל המפלס התת- קרקעי. 31 סגירה פיננסית"" - שלב בפרויקט PPP שבו הזכיין מגייס מימון לפרויקט וח ותם על הסכמי המימון, introduction - tutorial/ppp - https://infrastructure.pmo.gov.il/ppp . 32 החלטת הממשלה 2569 מיום 12.12.2010 . | 1090 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן ידי חברת נת"ע הממשלתית באמצעות התקשרויות רכש שירותים (תכנון וביצוע על ידי קבלן, כתבי כמויות והתקשרויות אחרות), וכן הוחלט על רכש טובין מקבלני ביצוע ומספקים שונים. מבקר המדינה דן בביטול הסכם הזכיינות עם קבוצת MTS ובהשלכותיו על הפרויקט בדוח הביקורת שפורסם באוקטובר 2013 33 . בתשובתה הנוספת מיולי 2022 (להלן - תשוב ת נת"ע מיולי 2022 ) ציינה נת"ע כי " בין השנים 2010 - 2015, בוצעו תתי- פרויקטים לקידום זמינות להעתקת תשתיות, הכנה של פירי שילוח והכנת הדיפו לבנייה, ורק ב- 2015 התקבלה ההחלטה והפרויקט יצא רשמית ו פרקטית לדרך עם הקמת התחנות התת"ק והמנהור". בהחלטתה מדצמבר 2010 הציבה הממשלה את שנת 2017 כיעד ההפעלה של הקו האדום, אולם במשך חיי הפרויקט עודכנו לוחות הזמנים כמה פעמים. לוח 3 להלן מציג את ריכוז האירועים המרכזיים בחיי הפרויקט בשנים 1997 עד 2021 . לוח 3 : הקמת הקו האדום - אירועים מרכזיים, 1997 - 2021 מועד האירוע מהות האירוע 1997 חברת נת"ע החלה לפעול 1998 אישור תמ"א 23 א' - תוכנית מתאר ארצית למערכת תחבורה עתירת נוסעים במטרופולין תל אביב. אוקטובר 2005 הממשלה הסמיכה את נת"ע לפעול בשם המדינה ולבצע את הפרויקט בשיטת PPP יחד עם זכיין שייבחר. דצמבר 2010 לאחר שבוטלה התקשרות PPP עם הזכיין הטילה הממשלה על מת"ח ונת"ע להשלים את הקמת הקו עד 2017 . אוקטובר 2011 עדכון מועד השלמה לדצמבר 2017 ** אוגוסט 2012 עדכון מועד השלמת הקו ל- 2018 . אוקטובר 2013 * עדכון מועד השלמת הקו לאוקטובר 2021 . אוגוסט 2015 תחילת עבודות ההקמה בשטח. אוגוסט 2020 עדכון מועד הפעלת הקו לנובמבר 2022 . אוקטובר 2021 הרכבת הקלה השלימה לראשונה הרצה לכל אורך הקו. * במהלך שנת 2013 נעשו בנת"ע שני עדכונים נוספים: מועד ההשלמה הצפוי נדחה לספטמבר 2020 ולאחר מכן לאפריל 2021 , אולם אושר רק עדכון מועד סיום הפרויקט לאוקטובר 2021 . דחייה נוספת לנובמבר 2022 אושרה באוגוסט 2020 . ** המועד הקודם שנקבע על ידי נת"ע היה אוגוסט 2017 . 33 מבקר המדינה, דוח שנתי 64א, עמ' 667 - 687 . | 1091 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן בת שובת נת"ע צוין כי בפועל, מרגע קיבוע גרסת לוחות הזמנים בשנת 2013 , מועד הפעלת הקו נדחה רק פעם אחת בשנת 2020 ב- 13 חודשים. נמצא כי נת"ע דחתה שש פעמים לפחות את מועד השלמת הקמת הקו האדום לתקופה מצטברת של חמש שנים בקירוב. בדצמבר 2010 הנחתה הממשלה את נת "ע לסיים את הפרויקט בשנת 2017 ; באוקטובר2011 נדחהמועדהשלמתהפרויקטלדצמבר2017 ; באוגוסט 2012 נדחה מועד השלמת הפרויקט לשנת 2018 ; באוקטובר 2013 נדחה מועד השלמת הפרויקט לאוקטובר 2021 (לאחר שתי דחיות נוספות שביקשה נת"ע במהלך 2013 להפעלה בספטמבר2020 ובאפריל2021 אשרלא הגיעולכדיאישורועדתההיגוי,)ובאוגוסט2020 שוב נדחהמועדהשלמתפרויקטהקוהאדום, ומועדהפעלתונקבעלנובמבר2022 . עודמסרהנת"עבתשובתהממאי2022 ובתשובהנוספתמיולי2022 כיבשנת2012 מנהלהפרויקט בעזרת צוות ניהולי בחן לעומק את לוחות הזמנים. בשנת 2013 החל התכנון להתקדם לשלב התכנון המפורט, ב- 2014 חברת נת"ע בנתה שדרה ניהולית המסוגלת להתמודד עם מורכבות הפרויקט וגודל ו ורק באוגוסט 2015 החלו עבודות הבינוי המשמעותיות של הפרויקט באופן שמשפיע על ציבור משתמשי הדרך עם ההקמה של 10 התחנות התת-קרקעיות במקביל באזור הצפוף בישראל. סיבותיה של הדחייה בשנת 2020 הוצגו ואושרו בוועד ת ההיגוי באוקטובר של אותהשנה. נת"עציינהכיהסיבה העיקריתלדחייההיאהשפעתמגפתהקורונה שהביאהל פגיעה קשה ביכולת הבאת צוותי עבודה ומומחים מחוץ לישראל, לבעיות שינוע, לבעיות אספקה של חומרים עקב סגירת מפעלים באירופה, ל השבתת צוותי עבודה כתוצאה מבידודים וכיו"ב. בתשובת אגף התקציביםצוין כיגם בעולם קיימות דחיותשלמועדההפעלה בפרויקטים בתחום תשתיות. עוד צוין כי בין הסיבות לדחיות בלוחות הזמנים והתייקרויות בפרויקטים בישראל הם קושי בשיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות ו קושי ב תיאומי התשתיות, כפי שמפורט בהמשך דוח זה. בתשובת רשות החברות הממשלתיות צוין כי במודלי התגמול שאושרו לנת"ע בשנים האחרונות, נמדדתהחברה,ביןהשאר, לפיהתקדמותהבתוכנ יתהעבודה, לפיה עמידהבדיוקהתזרימיולפי העמידה בתקציב. כדי לתת לחב רה תמריץ נוסף לעמוד במועד ההפעלה שנקבע, החליטה הרשות בשנת 2022 לקבוע יעד בעלים מיוחד אשר עמידה בו תזכה את העובדים הבכירים בתוספת לתגמול השנתי אם הקו האדום יופעל ע ד לחודש נובמבר 2022 . בתשובת משרד התחבורה צוין כי התקדמות הפרויקט, על כל תכולותיו בקווים האדום, הירוק והסגול, ידעה תמורות רבות במהלך השנים, לרבות בשנים האחרונות שבהן נקלעה מדינת ישראל למציאותשלטוניתמורכבת.בחירותמרובות,חילופישרים,חילופימנכ"ליהמשרדים,כל אלו הקשו את קידום התהליכים והבאתם למיצוי ולסיום. כפי שצוין בדוח, העבודה על פרויקט הרק"ל בגוש דן, בייחוד על תכנון הקו האדום וביצוע ו, נמשכת כבר זמן רב. משרד התחבורה וחברת נת"ע הפיקו לקחים רבים מפרויקט הקו האדום, גם באופן התקצוב, גם בלוחות הזמנים שנקבעו לפרויקטוגםבאסטרטגייתהרכשוהמכרזיםשלפרויקטיםאחריםכמוקוהרק"ל הירוק, קו הרק"ל הסגול, קו הרק"ל נופית34 ואף פרויקט המטרו. 34 נופית" הוא קו רכבת קלה עתידי בין חיפה לנצרת." | 1092 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן ניהול ידע - ניהול ותיעוד לוחות הזמנים ניהול לוחות הזמנים בנת"ע נעשה באמצעות מערכת ייעודית. נתוני פלט הנתונים של מערכת לוחות הזמנים של נת"ע מלמדים כי לשיטתה נעשו בלוחות הזמנים לא פחות מ- 18 עדכונים, ושישה מהם משפיעים על מועד השלמת הקו. העדכון האחרון נעשה באוגוסט 2020 35 , ומועד השלמת הקו נקבע לנובמבר 2022 . לפני כן עודכן מועד השלמת הקו באוקטובר 2013 ונקבע אז לאוקטובר 2021 . לוח 4 להלן מציג את רשימת העדכונים כפי שהיא מתועדת במערכת לוחות הזמנים של נת"ע. לוח 4 : ההיסטוריה של לוחות הזמנים המתועדת במערכת לוחות הזמנים של נת"ע סדר תאריך העדכון שם הגרסה של לוחות הזמנים מועד ההפעלה 1 15.9.10 3 אוגוסט 2017 2 18.1.11 4 אוגוסט 2017 3 19.6.11 5 אוגוסט 2017 4 10.10.11 A 6 דצמבר 2017 5 24.1.12 C 6 דצמבר 2017 6 2.7.12 E 7 אוגוסט 2018 7 4.4.13 E 8 ספטמבר 2020 8 17.7.13 F 8 אוגוסט 2020 9 19.8.13 9.1 אפריל 2021 10 20.10.13 10.2 אוקטובר 2021 11 7.7.14 10.3 אוקטובר 2021 12 30.9.14 10.4 אוקטובר 2021 13 1.10.15 10.5 אוקטובר 2021 14 1.7.16 10.6 אוקטובר 2021 15 1.3.17+1.5.17 A 10.7+10.7 אוקטובר 2021 16 3.3.18 10.8 אוקטובר 2021 17 מרץ 2019 10.9 אוקטובר 2021 18 אוגוסט 2020 11.01 נובמבר 2022 על פי נתוני פלט הנתונים מתוך מערכת לוחות הזמנים של נת"ע, בעיבוד משרד מבקר המדינה. 35 נכון למועד סיום עבודת הביקורת. | 1093 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן משרדמבקרהמדינהמצייןכילאנמצא ו כללהמסמכיםהמתעדים את תהליכיהאישורשלחלק מהשינויים שנעשו בלוחות הזמנים. עוד עלה כי בנת"ע ובמשרד התחבורה יש קושי באיתור חלק מהמסמכים הנוגעים לעדכוני לוחות הזמנים. נת"ע הסבירה כי עדכונים שבוצעו לפני למעלה משבע שנים מתויקים בעותק פיזי בארכיון החברה ולא באמצעים דיגיטליים המאפשרים שליפה מהירה. מעיון בפרוטוקולים ובסיכומי הדיונים של ועדת ההיגוי של הפרויקט ושל צוותי העבודה בנת"ע ובמשרדי התחבורה והאוצר ובפגישות עם הצוות המקצועי והניהולי בנת"ע עלה, כי בעלי תפקידים מרכזיים בנת"ע ממלאים את תפקידיהם תקופה קצרה יחסית. הביקורת העלתה כי תיעוד העדכונים שנעשו בלוחות הזמנים בשלבים מוקדמים של הפרויקט אינו שלם. בידי הצוות הנוכחי של נת"ע לא מצויים כל המסמכים שביססו את הדחיות בלוחות הזמנים ואת אישורי הדחייה. משרד מבקר המדינה מציין כי בפרויקטים הנמשכים לאורך שנים רבות נודעת חשיבות רבה לניהול תקין של הידע והדבר מקבל משנה תוקף לנוכח התחלופה בצוותים בדרג המקצועי והניהולי של הפרויקט. בתשובתה מסרה נת"ע כי יש בחברה מערכת לניהול ידע, והגרסאות נשמרות בה במקביל לשמירה חלקית של עותקים קשיחים. בשנת 2013 הוחלפה המערכת , דבר המקשה על שליפת מסמכים ישנים. בתשובה נוספת למשרד מבקר המדינה ביוני 2022 העבירה נת"ע את פירוט השינויים בלוחות הזמנים שבוצעו בשנים 2012 - 2013 . משרד מבקר המדינה מציין כי במסמכים שהועברו לא נמצאו מלוא האישורים לשינויים האמורים. משרד מבקר המדינה ממליץ לחברת נת"ע לכלול במערכת ניהול ידע ממוחשבת של החברה את המסמכים בעלי חשיבות מהשנים הקודמות, כך שיתאפשר ו תיעוד שיטתי ושליפה מהירה של המסמכים. בדרך זו יטויב ניהול הידע בחברת נת"ע והדבר יתרום לביצוע הליכי למידה והפקת לקחים מהחלטות עבר. כמו כן , משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד התחבורה יפעל להטמעת מערכת מידע כוללת לניהול פרויקטים בחברות התשתית בתחום התחבורה בכלל ובנת"ע בפרט, בייחוד לנוכח התחלופה של הצוותים המקצועייםוהבכירים בנת"עוהחשיבותשבשימורהמידעעלפרויקטים.עודמומלץלשקול לשלב במערכת מודול מקוון לדיווחים למשרד התחבורה בפורמט אחיד לכלל חברות התשתית. משרדהתחבורהמסרבתשובתוכיסוגיותשימורהידעוכלליםלניהולובמשרדהתחבורהייבחנו בעקבות המלצת המבקר. הסיבות לדחייה בלוחות הזמנים בשנים 2012 - 2022 1 . היעדר מקדמי ביטחון לעיכובים בקביעת לוחות זמנים: בגרסת לוח זמנים E 7 מיולי 2012 , שהתבססה על הערכות המבוססות על רמת התכנון שהיה באותו מועד לחברת נת"ע, הוצגה הדחייה המשמעותית הראשונה של לוחות הזמנים שבהחלטת הממשלה מ- 2017 לאוגוסט 2018 . כחודש לאחר פרסום לוח זמנים E 7 העריכה חברת הבקרה36 כי לוח הזמנים אינו סביר מכיוון שלא הניחו בו מקדמי ביטחון לעיכובים אפשריים. לפי חברת 36 חברת הבקרה שמעסיק משרד התחבורה כחלק ממנגנון הפיקוח שלו על הפרויקט . החברה מגישה למשרד התחבורה דוחות רבעוניים. | 1094 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן הבקרה, לא הייתה רזרבה אף לפעולות שבנתיב הקריטי של הפרויקט. יתר על כן, משך הפעולות קוצרוקצבההתקדמותהמשוער בפעולותאחרותהיהגבוה מדי על פיהחישובים. 2 . שינויים במכרזים להקמת התחנות: בגרסת לוח זמנים E 8 מאפריל 2013 נדחה מועד השלמת הקו לספטמבר 2020 . הסיבות העיקריות לדחייה זו היו: שינויים בשיטת הקמת התחנות התת- קרקעיות ("קופסאות") במסגרת פרויקט המנהור ובניית התחנות בקופסאות כמכרז נפרד; מעבר למכרז אחוד בתחנת קרליבך במקום שלושה מכרזים קטנים יותר; פיצול מכרז מערכות הרכבת (SDAG ) לשלושה מכרזים ועקב כך התארכות הליך המכרזים לשנתיים במקום שנה; דחיות בביצוע המסילה הטורקית37 , פורטל שנקר ותחנת אם המושבות. 3 . דחייהוהארכהשלמועדיהמכרזים:בגרסתלוחזמנים 9.1 שהציגהנת"עבאוגוסט2013 נדחה מועד השלמת הקו לאפריל 2021 הסיבות העיקריות שצוינו לדחייה זו היו:. הארכת הפעילות לקידום ה זמינות ל מקטע הקו שעובר בתוואי ה מסילה ה טורקית הישנה ב שבעה חודשים בקירוב; דחייה של פרסום המכרז למסילה הטורקית והארכת הליך המכרז שגרמו לדחייה בקבלת צו התחלת העבודה; הארכה של משך מכרז פורטל הדיפו38 ודחיית מתן צו התחלת העבודה בארבעה חודשים בקירוב; שינוי המועד של תחילת הספקת קרונות בשבעה חודשים בקירוב. 4 . הוספת מקדמי ביטחון, עדכונים בלוח הזמנים לחפירת פירים ודחייה ברכש קרונות: ב גרסת לוח זמנים 10 מאוקטובר 2013 - כחודשיים לאחר הצגת לוח זמנים 9.1 - נעשה עדכון נוסף בלוח הזמנים ולפיו נדחה סיום הפרויקט לאוקטובר 2021 . הסיבה העיקרית לדחייה הייתה הוספת מקדמי ביטחון ללוחות הזמנים. עודכנו גם לוחות הזמנים לחפירת פירים למנהור, נדחתה תחילת העבודות בתחנת אם-המו שבות ו בדיפו, וחלה דחייה קלה נוספת ברכש הקרונות39 . 5 . עדכון הצפי לתקופת הבדיקות, האינטגרציה וההרצות, עיכובים בהשלמת שלד תחנות תת- קרקעיות ומחסור בעובדים עקב משבר הקורונה: לוח זמנים 11 (הוצג באוגוסט 2020 והוא המעודכן ביותר במועד סיום הביקורת) קובע כי הקו האדום יופעל בנובמבר 2022 . לוח הזמנים אושר על ידי ועדת ההיגוי באוקטובר 2020 . בין המשימות שנותרולביצועבמועדאישורלוחהזמניםצוינועבודותההתקנהשלמערכותבתחנותהתת- קרקעיות, הכשרות צוותים להפעלת המערכת והיערכות להרצה מוקדמת. בין הגורמים לסיכונים המרכזיים הוצגו: אישורים מטעם רשות הכבאות, מטעם פיקוד העורף ומטעם גורמי חירום נוספים; תיאומים עם חברות תשתית; עמידה בלוחות זמנים של התקנת המערכות בקו ובתחנות. גם המשך התפרצות נגיף הקורונה אשר, על פי העדכון שמסרה נת"ע לוועדת ההיגוי, כבר הביא לעיכובים בפרויקט לנוכח המחסור בעובדים ובחומרים, הובא בחשבון כסיכון לפרויקט. נוסף על הסיכונים האמורים הצביעה חברת הבקרה על 37 מקטע הקו האדום בתל אביב- יפו, המכונה "תוואי המסילה הטורקית", נמשך בין פיר הרצל במזרח לרחוב קויפמן במערב. המקטע נקרא כך משום שהוא עובר בתוואי של קו הרכבת מיפו לירושלים שהוקם בימי השלטון העות'מאני בארץ ישראל בסוף המאה ה תשע-עשרה. 38 דיפו: מרכז התחזוקה והתפעול של הרכבת הקלה. 39 לוח זמנים זה עודכן כמה פעמים (גרסאות ביניים 10.2 עד 10.9), אך המועד המשוער להפעלת הפרויקט ל א שונה במשך קרוב לשבע שנים, עד קבלת לוח זמנים 11 באוגוסט 2020 . | 1095 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן סיכונים אפשריים נוספים ובהם בהסכמי פשרה עם קבלנים על המשך העבודות והתשלומים שבאותו מועד טרם הושלמו ומורכבות מובנית של חלק מהמשימות שנותרו בביצוע. חברת הבקרה הביעה ספק אם ייעשו ההרצות המוקדמות לפי לוח הזמנים הקיים ואף הביעה חשש מדחייה נוספת של הפעלת מלוא הקו במועד הנקוב, נובמבר 2022 . ועדת ההיגוי קיבלה את ההתייחסויות של נת"ע להערות חברת הבקרה, וכאמור אישרה את לוח הזמנים 11 . בתשובתה ציינה נת"ע כי היא מבצעת איזון תמידי בין הרצון להשלים את הפרויקט בזמן הקצר ביותר לרווחת המשק והתושבים לבין הרצון להשלים את הפרויקט על הצד הבטיחותי ו האיכותי ביותר. במועד העברת התשובה מנת"ע הפרויקט נמצא בעיצומו של שלב הבדיקות, והחברה עושה את רמ ב המאמצים שלא יהיה צורך בהארכה של שלב זה. החברה החלה את שלב ההרצות המוקדמות בהתאם ללוח הזמנים ש התחייבה עליו נפבי נציגי המדינה (מאי 2021 ), וזאת בשונהמ הערכתהשלחברתהבקרהבנושא. עודציינהנת"עבתשובתהכיהיא מעסיקהמומחים וגורמים בי ן- לאומיים בעלי ניסיון לטובת הערכה מושכלת של משכי הביצוע והבדיקות. עיון בדוח של חברת הבקרה לרבעון השלישי של 2021 שנערך בנובמבר 2021 , מעלה כי נחתם הסכם פשרה עם קבלן המערכות וכי בעקבות ההסכם ניכרת האצה בקצב העבודות. עם זאת העריכה חברת הבקרה כי על פי נתוני נובמבר 2021 , קיים סיכון של דחייה בארבעה חודשים בלוחות הזמנים של הפרויקטים, בדומה לאשר עלה בוועדת ההיגוי באוקטובר 2020 . גם במקרה זה, בדומה למקרה של עדכון אומדן העלות של הקו האדום שנעשה ביולי 2012 , חלקה נת"ע על הערכותיה של חברת הבקרה. בדוח של חברת הבקרה לרבעון השלישי של 2021 צוין כי העיכובים במהלך חיי הפרויקט חלו בביצוע של מספר לא מבוטל של מכלולים שונים של הקו. בדוח צוינו העיכובים המרכזיים בלוחות הזמנים לפי תכולות הפרויקט, והם מוצגים בלוח 5 . לוח 5 : הקמת הקו האדום - תכולות שבוצעו בחריגה מלוחות הזמנים מועד מועד ההשלמה החריגה שיעור החריגה ההשלמה בפועל / בלוחות הזמנים בלוחות התכולה המתוכנן הצפוי בחודשים)( הזמנים הערות* פורטל שנקר 6/2017 10/2018 16.1 48% תחנת 2/2019 6/2020 16.0 36% ארלוזורוב תחנת בן 12/2019 3/2021 15.1 32% גוריון תחנת 5/2020 7/2021 14.3 24% קרליבך פירי שילוח 7/2014 9/2015 13.7 40% | 1096 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן מועד מועד ההשלמה החריגה שיעור החריגה ההשלמה בפועל / בלוחות הזמנים בלוחות התכולה המתוכנן הצפוי בחודשים)( הזמנים הערות* מקטע עילי 7/2021 8/2022 13.6 70% עדיין בביצוע מזרחי מערכות מערכות 7/2021 8/2022 13.6 49% עדיין בביצוע במנהרות מקטע עילי 7/2021 8/2022 13.6 44% עדיין בביצוע דרומי מערכות דיפו 7/2021 8/2022 13.5 37% עדיין בביצוע מערכות 8/2021 8/2022 13.1 32% עדיין בביצוע מיזוג אוויר 8/2021 8/2022 12.9 36% בביצוע, להערכת חברת הבקרה יסתיים ב- 8/22 גמרים 8/2021 8/2022 12.4 40% עדיין בביצוע בתחנות קבלן א' מנהרות ציר 9/2021 8/2022 11.4 90% עדיין בביצוע 8 על פי דוח חברת הבקרה לרבעון השלישי של 2021 בעיבוד משרד מבקר המדינה., * ההערות מתארות את המצב במועד עריכת דוח חברת הבקרה, נובמבר 2021 . הלוח מראה כי סיום של 12 חבילות עבודה התעכב ב- 12 חודשים ויותר. יצוין בהקשר זה כי חברת הבקרה דיווחה על עמידה בלוחות זמנים ב- 31 מכלולים בסך הכול. לפיכך דחייה של שנה ויותר חלה לכל פחות ב- 39% ממכלולי הפרויקט. עוד עולה כי על פי לוחות הזמנים המעודכנים למועד עריכת הדוח של חברת הבקרה, נדחה צפי הסיום של שבע תכולות לאוגוסט 2022 , שלושה חודשים בלבד ממועד ההפעלה המסחרית הצפויה. בין התכולות האלה מערכות חיוניות להפעלת הרק"ל. נת"ע מסרה בתשובתה כי סיום התכולות ה מתוכנן לאוגוסט 2022 - מועד המסירה למפעיל - מביא בחשבוןגםאתכלהליכיהבדיקות,האישוריםוההיתריםהנדרשים לפניהמסירהלמפעיל. | 1097 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן נמצאכילדחיותבלוחותהזמניםשלפרויקטהקמתהקוהאדוםשנעשוביוזמתנת"עסיבות רבות ובהן: היעדר מקדמי ביטחון לעיכובים בקביעת לוחות הזמנים; שינויים במכרזים להקמת התחנות; דחייה והארכה של מועדי המכרזים; הוספת מקדמי ביטחון, עדכונים ללו"ז ביצוע הפירים ודחייה ברכש קרונות; עדכון צפי תקופת הבדיקות וההרצה, דחייה בהשלמת שלדי התחנות התת- קרקעיות, והחל משנת 2020 גם עיכובים עקב מחסור בכוח אדם בעקבות משבר הקורונה. נת"ע מסרה בתשובתה כי לאורך הפרויקט ובפרט מגרסה 10 של לוח הזמנים מאוקטובר 2013 , מוקמו מקדמי ביטחון בין חבילות העבודה ואלה למעשה נצרכו תוך כדי ביצוע הפרויקט. לא ניתן בכל פעם להוסיף עוד מקדמי ביטחון בלי לדחות את מועד סיום הפרויקט. הוספת מקדמי ביטחון, ודחייה נוספת מראש של מועד הסיום, עלול ות ליצור אפקט שלילי של שאננות ופחות רצון לקדם את העבודות במהירות האפשרית. כמו כן, ניהול של מקדמי ביטחון צריך להתייחס למועדים החוזיים של הה תחלה ו ה סיום של חבילות עבודה עוקבות, ולא ניתן לקחת מקדמים מיותרים בין חביל ות עבודה שעלולים לעכב את הפרויקט לשווא. על כן השתדלה נת"ע לא לדחותאתמועדהפעלת הקובעבורכלדחייה,גםאםהיאבנתיביםהקריטייםבפרויקט, ולמצוא תוכניותהפחתהבעיכוביםותוכניות האצהכדילקדםאתהפרויקטולהתגברעלהעיכוב ים. ניהול נכון של הפרויקט דורש התמודדות עם העיכובים ומציאת פתרונות לקיצור לוחות הזמנים. הביקורת העלתה כאמור כי 39% מהמכלולים בקו האדום בוצעו או צפויים להתבצע באיחור של 12 חודשים ויותר, וכי עבודות ב- 22% מהמכלולים ובהם מכלולים חיוניים לעבודת הרק"ל צפויות להסתיים שלושה חודשים לפני המועד המתוכנן להפעלת הקו. עיכוב זה עלול להקשות את ביצוע בדיקות הקבלה של הפרויקט ומסירתו למפעיל אם לא ישתנה המועד להפעלה המסחרית. משרד מבקר המדינה ממליץ כי נת"ע תתכנן את לוחות הזמנים של הקווים הבאים, הירוק והסגול כך שהשלמת המכלולים השונים תסתיים במועד המאפשר פרק זמן מספיק לביצוע בדיקות קבלה ומסירת הקווים למפעילים עתידיים מבעוד מועד. בתשובתה ציינה נת"ע כי בחברה מפיקים לקחים מהקו האדום ומיישמים אותם בקו הירוק, בקו הסגול ו לקראת הקמת המטרו העתידי. מחלוקות בין נת"ע לבין חברת הבקרה על לוחות הזמנים כאמור, חברת הבקרה הביעה חשש מדחייה נוספת של הפעלת הקו במלואו במועד הנקוב, נובמבר 2022 . כמו כן העלתה הביקורת כי לגבי ארבעה מכלולים הנתונים בשלב הביצוע, אין התאמה בין לוחות הזמנים שהציגה נת"ע לבין ההערכות של חברת הבקרה. על פי ההערכות שלחברתהבקרה,העבודותבמכלוליםאלהיסתיימוביןחודשייםלארבעהחודשיםמאוחר יותר מכפי שדיווחה חברת נת"ע. לוח 6 להלן מציג את אי- ההתאמות בין שני הגופים. | 1098 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן לוח 6 : הקמת הקו האדום - אי- התאמות בין לוחות הזמנים של נת"ע לבין ההערכות של חברת הבקרה מטעם משרד התחבורה מועד ההשלמה לפי לוחות מועד ההשלמה לפי ההערכות התכולה הזמנים של נת"ע של חברת הבקרה גמרים - תחנות קבלן ב' 25.5.22 25.7.22 מעליות ודרגנועים 25.5.22 27.7.22 מיזוג אוויר ואוורור 27.4.22 25.8.22 קבלן איתות 31.5.22 30.8.22 על פי דוח חברת הבקרה לרבעון השלישי, 2021 . באוגוסט 2021 העבירה חברת הבקרה למשרד התחבורה מכתב ובו פירטה עשרה נושאים שעלולים, לדעתה,לסכןאתהעמידה בלוחותהזמניםשל פתיחתהקו לשימושמסחרי בנובמבר 2022 עם הנושאים שעלו נמנים: השלמת צי הציוד הנייד (קרונות), השלמת מערכת האיתות,. תוכניותבטיחות,תיאוםעם כוחותהביטחוןוההצלה(לרבותתרגילים)ותהליךהעברתהמערכים לגוף המפעיל. חברת הבקרה ציינה במכתבה כי בסיכומו של דבר העיכובים האמורים וסיכונים נוספים שפירטה במכתבה עלולים יחדיו לגרום לדחייה נוספת של ארבעה עד שישה חודשים בהפעלת הקו האדום. באוקטובר 2021 בתשובתה על המכתב של חברת הבקרה כתבה חברת נת"ע כי היא ערה לסיכונים שעלו במכתב וכי היא פועלת למזעורם ולעמידה בלוחות הזמנים שאושרו לקראת ההפעלה המסחרית של הקו האדום בנובמבר 2022 . על פי הנתונים שהעבירה נת"ע למשרד מבקר המדינה ביוני 2022 , הציוד הנייד התקבל ונמצא בעיצו מו של שלב התקנות המערכות השונות; מערכות איתות הותקנו על פי המתוכנן; הושלמו ההתקנות של מערכות קריטיות וכ- 99% מתיעוד מאפי י ני המערכות האלה. על פי מצגת נת"ע אשר מציגה את התיאום עם כוחות הכיבוי וההצלה, הקו נמצא בעיצומו של שלב אישורי כוחות כיבוי והצלה לתחנותו תלשתיות של הקו,התרגילהמסכםמתוכנן לחודשאוקטובר 2022 ואישור הכבאות לאכלוס מתוכנן לנובמבר 2022 . עם זאת יצוין כי בעבר התממשו חלק מהערכות של חברת הבקרה40 . בתשובת נת"ע צוין כי מתוך הנושאים שעליהם התריעה חברת הבקרה, לא התממש עד מועד מתן התגובה א ף עיכוב משמעותי, ובין היתר: הקרונות הגיעו לארץ ועברו את ההתאמות הנדרשות, והם נבדקים במקביל לביצוע הבדיקות של מערכות הקו ובמקביל להכשרת הנהגים; התקנת מערכת האיתות הושלמה; ו תיעוד ההתקנות הושלם ב- 95% בקירוב. עוד מסרה חברת נת"ע כי חוסר הסכמות בינה לבין חברת הבקרה נובע בעיקר מ הערכה שונה לגבי סבירות התממשות הסיכונים ועוצמתם ומנקודות מבט שונות של גוף מבקר מול גוף מבוקר - נת"ע 40 ראו בפרק "הקו הסגול", בתת- פרק "עיכובים במקטעים נוספים." | 1099 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן בהיותה גוף ביצוע מבוקר קובעת יעדים ריאליים אך שאפתניים, ואילו חברת הבקרה ממליצה להתחייב ליעדים שמרניים. בתשובת אגף התקציבים צוין כי לנוכח הערות חברת הבקרה ול נוכח הדיונים ב וועדת ההיגוי, להערכת האגף יידרש מאמץ ניכר לפתוח את הקו האדום במועד. לפי עמדת האגף, פתיחת הקו בצורה מלאה צריכה לכלול את כלל הפעולות הללו: מסירת כלל הנכסים לידי המפעיל, ביצוע כלל הבדיקות ובכלל זה העלאה והורד ה של נוסעים בכל התחנות ותשלום דמי נסיעה מצד הנוסעים. הקו האדום צריך להיפתח רק לאחר שי ינקטו כלל הצעדים הנדרשים למוכנותו להפעלה ברמת השירות הטובה ביותר. פתיחת הקו ללא ביצוע כלל הבדיקות, תוך התפשרות על איכות התפעול, יכולה להביא לפגיעה ניכרת באמון הציבור ולגרום נזק ארוך טווח לשימוש בתחבורהציבורית בכלל ובקוהאדוםשל רק"ל בפרט. פתיחהמהירה ולאשלמה עלולה להביא יותר נזק מתועלת. במטרה לעמוד בלוחות הזמנים, ועדת ההיגוי מתכנסת באופן תדיר ועוקבת אחרהתקדמותהקמתהקו.נוסף לע ישיבותועדתההיגוי,מתקיימותישיבותתקופתיותביןגורמי המקצוע במשרד י התחבורה והאוצר לבין חברת נת"ע בנושא הה יערכות ו המוכנות לפתיחת הקו להפעלה מסחרית. לדעת אגף התקציבים, ייתכן שהדרך הטובה ביותר לפתוח את הקו במועד תוך שמירה על איכות השירות היא לפתוח אותו באופן חלקי ונכון להיערך גם לכך. בתשובתאגף החשכ"ל נמסר כי חברי ועדתההיגוימודעים לחשששמעלהחברת הבקרה, וזאת בניגוד לעמדתה של נת"ע. ועדת ההיגוי ביקשה מנת"ע ומחברת הבקרה להמשיך ולקיים שיח ביניהן כדי להגיע להבנה בקשר ללוחות הזמנים. בתשובת משרד התחבורה נמסר כי המשרד וחברת נת"ע עושים את מרב המאמצים הנדרשים כדי לעמוד בלוחות הזמנים להפעלת הקו. חברת הבקרה מציפה למשרד ולמקבלי ההחלטות בממשלה חששות ופערים שהיא מזהה בקצב התקדמות השלמת העבודות ובקצב הבדיקות בפרויקט. משרד התחבורה מקיים על כך דיונים שוטפים עם הנהלת נת"ע, אשר בטוחה בעמידתה בלוחות הזמנים. הביקורת העלתה כי ועדת ההיגוי העליונה שהתכנסה ב- 26.10.21 , לאחר המענה של חברת נת"ע לחברת הבקרה, הדגישה את החשיבות של עמידה בלוחות הזמנים למען המשק ולמען האזרחים, והנחתה כי נת"ע וחברת הבקרה יגיעו ללוחות זמנים מוסכמים. עם זאת, נמצא כי אין הסכמה בין נת"ע לבין חברת הבקרה על לוח הזמנים להפעלה של הפרויקט. משרד מבקר המדינה מציין כי עצם היעדר ההסכמה בין שני גורמים מקצועיים בכיריםעללוחותהזמניםשלהפרויקט,שנהבלבדלפנימועדההפעלההמשוערת,מעלה ספק בדבר היכולת לעמוד בלוחות הזמנים. משרד מבקר המדינה ממליץ כי עד ההפעלה המסחרית של הפרויקט יפעלו מת"ח, נת"ע וחברת הבקרה בשיתוף פעולה, ויבחנו לעיתים קרובות כיצד ניתן המענה על הסוגיות שציינה חברת הבקרה ואם ניתן לפעול להקדמת לוחות הזמנים או לכל הפחות לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו. עוד ממליץ משרד מבקר המדינה כי בצד הפעולות שנועדו לעמידה בלוחות הזמנים, יוודאו נת"ע ומשרד התחבורה כי הקו ייפתח לאחר שיינקטו כלל הצעדים הנדרשים כדי לוודא כי כל מערכותיו תקינות ומוכנות להפעלה. | 1100 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן הקו הסגול באוגוסט 2016 הטילה הממשלה על משרד התחבורה ועל חברת נת"ע להקים את הקו הסגול ואת הקו הירוק. הממשלה קבעה כי השלב הראשון של הפרויקט, המכונה "אינפרא 1 " 41 , ינוהל על ידי נת"ע והשלב השני של הפרויקט, המכונה "אינפרא 2 " 42 יבוצע על ידי זכיין., הממשלה לא קבעה בהחלטתה יעד למועד הפעלת הקווים. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה לפעול לשילוב לוחות הזמנים ומנגנוני פיקוח עליהם בהחלטות הממשלה על פרויקטים בתחום התחבורה. על פי התכנון, הקו הסגול הוא הקו השני שיופעל במטרופולין תל אביב. הוא יכלול 27 ק"מ של מסילותעיליותויהיו בו 43 תחנות.הקו יעבורמתחנת הטייסיםביהוד-מונוסוןעדמסוףארלוזורוב בתל אביב, דרך אור יהודה, רמת גן וגבעתיים. נוסף על כך יוקם מקטע של כשלושה ק"מ ובו שלוש תחנות שיחבר את אוניברסיטת בר אילן ואת גבעת שמואל אל הקו. לקו שלושה מקטעים ו- 28 תתי- מקטעים. מפה 4 מציגה את הקו הסגול ואת מקטעיו העיקריים. מפה 4 : מקטעים של הקו הסגול PLW1 PLE PLW2 על פי נתוני נת"ע, בעיבוד משרד מבקר המדינה. 41 אינפרא 1 - עבודות לקידום זמינות תוואי המסילה לקראת התקנות של מערכות הרכבת בו. שלב העבודות הזה כולל העתקת תשתיות ופיתוח הנוף וכן עבודות הנדסה אזרחית - מבני דרך וסלילת כבישים. 42 אינפרא 2 - תכנון, רישוי, הקמה ותחזוקה של כלל מערכות הרכבת כולל מסילה, מולטיטבולר (תשתית לתקשורת וכבלים ברק"ל), חשמול, חדרים טכניים, תקשורת, דיפו וציוד נייד. | 1101 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן עיכובים בפינוי כפר שלם ובפרסום הזכיין שנבחר לביצוע פרויקט ה- PPP בספטמבר 2018 הציגה נת"ע למשרד התחבורה תוכנית עבודה להקמת הקווים הסגול והירוק, ולפיה עבודות הקמת הקו הסגול יבוצעו בשנים 2018 - 2025 ועבודות הקמת הקו הירוק יבוצעו בשנים 2019 - 2025 . עלה כי בפברואר 2020 הגישה חברת נת"ע בקשה לדחיית מועד ההפעלה של הקו הסגול למרץ 2026 . בבקשתה צוין כי הסיבה לכך היא דחיית ההכרזה על הזכיין לביצוע פרויקט ה- PPP מיוני 2020 לדצמבר 2020 . בדברי ההסבר לבקשתה ציינה נת"ע כי העיכוב של כחצי שנה בפרסום הזכיין יגרום לדחייה מצומצמת יותר בלוחות הזמנים, בין היתר בזכות העבודותהנעשותבמקבילבמקטעיםהשוניםותוךקביעתמרווחיביטחוןבלוחותהזמניםשנועדו לתת מענה על עיכובים בלתי צפויים מראש. נציג משרד התחבורה אישר בדוא"ל באפריל 2020 את הדחייה בהפעלת הקו למרץ 2026 . בהודעה נכתב כי האישור הוא על דעת כלל נציגי הממשלה. בפועל לא הוכרז על הזכיין בדצמבר 2020 וההכרזה נדחתה לינואר 2022 . הדחייה בפרסום הזוכים במכרזי PPP נבעה בין היתר מעיכוב בפינוי של תוואי הקו הסגול בשכונת כפר שלם בתל אביב. המדינה לא הגיעה להסכמות על פינוי מרצון עם כמה מתושבי השכונה והעניין נדון בערכאות משפטיות. ביולי 2020 בית המשפט העליון דחה את ערעורם של תושבים בכפר שלם על פס"ד של בית המשפט המחוזי ממאי 2019 שלפיו נת"ע רשאית לתפוס חזקה מיידית במקרקעין שהופקעו לטובתהפרויקט,ומסירתהחזקהתיעשהעד1.3.20 .בהמלצתביתהמשפטהעליון שדןבערעור התקיימו הליכים של הידברות בין הצדדים. במסגרת הדיון הודיעה נת"ע ל בית המשפט העליון כי הוקמה ועדת פינויים מיוחדת שתפקידה לבחון את זכאות המערערים לפיצויים בהתאם לקריטריונים שנקבעו בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל וכי הוסכם על דחיית מועד הפינוי ל- 1.4.2020 ובהמשך הדברים בשל אילוצי הקורונה נדחה המועד ל- 1.8.2020 . בית המשפט העליון קבעכיעיקרטענותהתושביםהנוגעותלתשלוםפיצוייםודיורחלופיקיבלומענהעקרוניבמתווה שנקבע בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל וכי מצופה מהמערערים לנהוג בהתאם להסכמות ובשיתוף פעולה. בית המשפט סיכם: "מהשתלשלות העניינים המתוארת עולה כי עניינם של המערערים אכן קודם במידה ניכרת... על המערערים לפעול בהתאם להחלטות השיפוטיות שניתנו בעניינם, ובהתחשב במועד הפינוי הקבוע ליום 1.8.2020 מצופה מהמערערים לנהוג בהתאם להסכמות ובשיתוף פעולה". עוד קבע בית המשפט כי פינוי המקרקעין נחוץ על מנת לקדם את הקמת הקו הסגול ובמקביל לפינוי יימשך הדיון בשאלה היקפו של הפיצוי המגיע43 . בפועל הפינוי המלא הושלם בינואר 2022 . להלן פרטים על הדיונים וההחלטות שהתקבלו בנושא פינוי התוואי בכפר שלם לאחר המועד שנקבע לפינויו: ועדת ההיגוי התכנסה ביום 18.10.20 והשתתפו בה מנכ"ל משרד התחבורה (יו"ר ועדת ההיגוי) וצוות מקצועי ממשרד התחבורה, מנכ"ל חברת נת"ע וצוותו, סגן החשב הכללי וצוותו, סגנית הממונה על התקציבים וצוותה ומנהל חברת הבקרה וצוותו. בסיכום הדיון צוין בנוגע לפינוי כפר 43 ע"א 4745/19 טובה שתיאת נ' נת"ע - נתיבי תחבורה עירונית להסעת המונים בע"מ, פורסם במאגר משפטי ( 26.7.2020 .) | 1102 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן שלם כי " ע"פ הנחיית משרד התחבורה, ועל רקע העובדה שפינוי הנכסים המאוכלסים נדחה לאור הסגר,חברת נת"ע החלה להיערך לפינוישלמבנים לא מאוכלסיםאשר יחל ב- 1.11 [שנת 2020 .] לשאלת נציגיאג"ת, השיבמנכ"למשרדהתחבורה כיהסגרטרםהסתיים באופןמוחלט, וכי הסוגיה עומדת לפתחה של שרת התחבורה דאז][ אשר מעוניינת להביא לפינוי באופן שלא יפגע במתגוררים במקום בתקופה מורכבת זו, ומנגד לא יביא לעיכובים בפרוייקט... בנוסף, קיימים מספר מבנים שבשלב זה ועד לאפריל 2021 לא ניתן לפנות ע"פ החלטת בית המשפט., משרד האוצר ביקש ממנכ"ל משרד התחבורה לקבו ע מועד לפינוי בהקדם האפשרי." בסיכום הדיון של ועדת ההיגוי מ- 21.12.20 בנושא הקו הסגול- כפר שלם ציינה נת"ע כי היא "מתקשה להתחיל עבודות בשטח לפני פינוישל כללהמבנים בתוואי".מנכ"למת"חציין כי "רוב התוואי פנוי ונת"ע נדרשת להתחיל עבודות איפה שניתן, בקצוות של התוואי וכו'. בינתיים יש עיכובים ביציאה לעבודות במקטעים אחרים של הקו הסגול, לכן אין לתלות את הנושא על פינוי הכפר". התקבלו החלטות אלה: "א. רכז תקציבים באג"ת ידאג לקיום דיון עם המשנה ליועמ"ש לגבי אפשרות לפיצוי למקרים מורכבים שעלו ולא מקבלים מענה במסגרת המתווה הנוכחי לפיצויים. ב. נת"ע יעבירו למנכ"ל מת"ח הצעה לפינויים אפשריים בקצוות של התוואי. ג. נת"ע נדרשת לקדם את התכנון והעבודות בשטחים שפונו בתוואי." בסיכום הדיון על סטטוס הביצועים של נת"ע מיום 15.3.21 בהשתתפות נציגי משרד התחבורה, נציגי משרד האוצר, מנכ"ל נת"ע וצוותו ונציגי חברת הבקרה, ציינה נת"ע בעניין פינוי כפר שלם כי "ללא פינוי מוחלט של כפר שלם לא ניתן לסיים תכנון ולהתחיל עבודות, ומבקשת את התערבות המדינה." נת"ע נתבקשה לבחון אם ניתן לקדם את ה תכנון ו לקדם זמינות בחלקים מסוימים במקטע עוד לפני תפיסת שטח מלאה לאורך כל התוואי במקטע, מאחר שרובו הגדול כבר פנוי. במכתב של סגן בכיר לחשב הכללי וסגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר למנכ"ל חברת נת"ע בנושא פינוי כפר שלם מ- 29.4.21 (העתקים הועברו בין היתר גם למנכ"ל משרד התחבורה) צוין כי בהתכתבויות נוספות מהעבר "נת"ע עדכנה כי מוצו כל המאמצים לפינוי בהסכמה של החלקות המופקעות בכפר שלם, וכן שעיכוב נוסף במועד הפינוי יפגע בעמידה בלו"ז הפרוייקט ובמחויבות החוזית למסירת המקטע לזכיין". עוד צוין במכתב סיכום דיון שבו "קבע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) שאין מקום לשינוי מתווה הפיצויים ושהפינוי צריך להתבצע בהקדם האפשרי". עוד צוין כי במכרז ה- PPP מחויבת נת"ע למסור לזכיין את המקטע 15 חודשים ממועד ההכרזה על הזוכה במכרז. העיכוב במסירת המקטע בשל העיכוב בפינוי והפרת המחויבות החוזית הנובעת מכך משיתים עלויות תקציביות שאין עבורן מקור ושהיקפן אינו ידוע. לכן הודיעו החתומים על המכתב כי "אין להכריז על זוכה במכרז ה- PPP של הקו הסגול, שכן לא ניתן לאפשר התייקרות בלתי נשלטת של הפרויקט, אשר אין בגינה מקור כאמור. בהתאם לא תינתן גם הרשאה תקציבית להסכם הזיכיון עד לפינוי מלא של המקטע הנדון הנדרש." בסיכום הדיון של ועדת ההיגוי העליונה לרכבת הקלה מ- 6.6.21 בראשות מנכ"ל משרד התחבורה הדגישו נציגי משרד התחבורה פעם נוספת כי "ניתן להתקדם כבר בשלב זה עם התכנון המפורט". מנכ"ל מת"ח עדכן כי הוחלט על פינוי המקטע. בדיון טענה נת"ע כי "לא ניתן להתקדם יותר עם מקטע זה ללא פינוי מלא." | 1103 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן על פי דוח הבקרה הרבעוני בגין הרבעון הראשון של 2021 שנערך ביוני 2021 , העבודות ההנדסיות בתת- מקטע 1-13 PLW של הקו הסגול שמצוי בשטח שכונת כפר שלם, היו אמורות להתחיל להתבצע ברבעון הראשון של 2021 והן נמצאות על "הנתיב הקריטי" של הפרויקט, כלומר עיכוב נוסף בהשלמת עבודות אלה יגרום בהכרח לעיכוב נוסף בפרויקט. ועדתההיגויהעליונהלרכבתהקלהבגושדןהתכנסהב- 26.10.21 והשתתפובהמנכ"ליתמשרד התחבורה, סגן החשב הכללי ונציגיו, מנכ"ל נת"ע ונציגיו, נציגי אגף התקציבים, נציגי אגף תשתיות במת"ח, נציגי אגף תח"ץ במת"ח וחברת הבקרה. בסיכום הדיון צוין כי "נת"ע ערוכים באופן מלא לפינוי. מבקשים את אישור ועדת ההיגוי לפינוי כפר שלם כך שיוכלו להתקדם גם עם פתיחתהמעטפות". סוכםכי "המדינה עשתה כלמהשיכלה לעשות כדילסייע.הפינוינדרש לאור אינטרס לאומי ואין מניעה לבצעו. חברת נת"ע אמונה על ביצוע הפינוי. ועדת ההיגוי מדגישה כי לפני ביצוע יש להציג את התכנית המלאה לרבות קבוצת הפקודות להתמודדות עם האירוע ובכלל זאת תכנית תקשורת סדורה ומסרים מחודדים, כמו גם תיאום מלא של הפינוי עם עיריית ת"א, משטרה ומת"ח." בתשובת משרד התחבורה נמסר כי לנושא פינוי כפר שלם יוחדה החלטת ממשלה ייעודית שאפשרהפיצויהולםלתושביםבתוואי,ובמסגרתהמשרדהתחבורה, בשיתוףרמ"יוחברתנת"ע, פעלו כדי לפנות בהסכמה את התושבים. המשרד פעל למצות הליכים ואפשרויות לפינוי בהסכמה מול התושבים עד הרגע האחרון, ונכון היה שהנהלת חברת נת"ע הייתה מקדמת את העבודותבתוואי במועדמוקדם יותר כפישמצוין בדוח.משרד התחבורה סבר כי עלחברתנת"ע היה לקדם תכנון מפורט וביצוע ברוב מקטעי כפר שלם, ו היא אף ה תבקשה לעשות כן ב כמה דיונים, כפי שמפורט בדו"ח המבקר, מכיוון שרוב התוואי כבר היה פנוי במהלך שנת 2021 באופן שהיה יכול למזער את העיכוב במסירת המקטע כתוצאה מההליכים המתמשכים לפינוי התוואי בכפר שלם. סוגיית פינוי כפר שלם אינה הסוגיה היחידה שהובילה לדחייה במועד ההכרזה על הזוכים במכרז הזכייני לקווים הירוק והסגול. נת"ע אישרה כמה דחיות במועדי הגשת ההצעות במכרזבאופןשהשפיעעלמועדקביעתהזוכה,וזאתנוסף על התנייתנציגיהאוצרבוועדתההיגוי להכרזה על הזוכה במכרז ב נוגע לסוגיית כפר שלם. | 1104 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן עלה כי פינוי כפר שלם שנועד להתבצע עד 1.8.2020 נדחה בשנה וחצי בקירוב, לינואר 2022 . סמוך לאחר הפינוי ועדת המכרזים של נת"ע הכריזה על הזכיין. משכך, ההכרזה על הזכיין התעכבה במשך 17 חודשים בקירוב. זאת למרות קביעת בית המשפט המחוזי שאושרה בפסק הדין של בית המשפט העליון מיולי 2020 שעמדה על כך שפינוי מקרקעי כפר שלם נחוץ לצורך מימוש פרויקט ציבורי של התשתית הלאומית וכי יש להפריד בין הדיון על היקף הפיצויים ועל הזכאות לפיצויים שהתנהל במקביל בהליך אחר בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לבין תפיסת הקרקע על ידי נת"ע; ולמרות קביעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) מאפריל 2021 ולפיה אין מקום לשינוי מתווה הפיצויים ושיש לבצע את הפינוי בהקדם האפשרי. עלה כי בפועל שרת התחבורה דאז הנחתה לדחות את הפינוי המלא של כפר שלם מעבר ל- 1.8.2020 , בין היתר בניסיון להביא לידי פינוי שלא יפגע במתגוררים במקום בתקופה מורכבת של סגר בעקבות מגפת הקורונה. עוד עלה שהדחיות בפינוי הכפר נעשו בהנחיית ועדת ההיגוי בראשות מנכ"ל משרד התחבורהכדילאפשרלבחוןאפשרויותפיצוינוספות. לדחייה בלוחותהזמניםישמשמעות כלכלית ניכרת הנגזרת מאובדן התועלת הנקייה הצפויה למשק מהפעלת הקווים44 . עיכובים במקטעים נוספים לפי דוח חברת הבקרה לרבעון השלישי לשנת 2021 , נוסף על העיכוב בפינוי תוואי הקו במקטע PLW 1-13 העובר דרך כפר שלם, חלו עיכובים נוספים בביצוע השלב הראשון של הפרויקט (אינפרא 1 ). לוח 7 מפרט את עיקרי המקטעים שבהם צפויים עיכובים. לוח 7 : מקטעי הקו הסגול שבהם צפויים עיכובים משך הדחייה תת-מקטע מהות הדחייה המשוער (בחודשים) PLW 1-2 הביצוע ההנדסי של אינפרא 1 הסתיים, הלו"ז תלוי בגורם רחוב ארלוזורוב - מצומת ספיר אך טרם הושלמו עבודות חשמל שונות. חיצוני - חברת החשמל עד לצומת ויצמן בתל אביב לישראל PLE-1 כנ"ל כנ"ל דרך רפאל איתן, רמת גן PLE-2 עיכוב בתהליך האישור של קבלן הביצוע כנ"ל כביש 461 מול חברת החשמל וחברת התקשורת. PLW 1-3 התארכות משך הביצוע 11 רח' ארלוזורוב תל אביב, ויצמן עד אבן גבירול PLW 1-4 התארכות משך הביצוע 14 רח' ארלוזורוב תל אביב, אבן גבירול עד בן יהודה על פי דוח חברת הבקרה לרבעון השלישי, 2021 . 44 למשמעותהכלכליתשל הדחייהבלוחותהזמניםראובפרק בנושא "המשמעות הכלכלית שלהדחייהבלוחותהזמנים הירוק והסגול." | 1105 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן בתשובת חברת החשמל לישראל (להלן - חח"י) למשרד מבקר המדינה ממאי 2022 (להלן - תשובת חח"י) מסרה חח"י כי היא נערכה ונערכת לפעילות הנדרשת באופן שהעתקת תשתיות החשמל וחיבורי החשמל בהתאם להזמנות נת"ע לא יהוו גורם מפריע או מעכב בנתיב הקריטי של הפרויקטים; כי היא עושה ותמשיך לעשות ככל יכולת ה כדי לשפר, להתאים ולייעל תהליכים, תוך שמירה על הוראות החוק, התקנות והוראות הבטיחות, על מחויבות למקצוענות ומקצועיות ברמה הגבוהה ביותר; וכי תמשיך לפעול עם הגורמים הרלוונטיים האחרים לטובת הפרויקט והמשק הלאומי. בנוגע לחלקה ב עבודה על המקטעים של הקו הסגול שלעיל מסרה חח"י את הדברים האלה: 1 . במקטע1-2PLW (רחובארלוזורוב-מצומתספירעדלצומת ויצמןבתלאביב)חח"יהעבירה לנת"ע לביצוע תוכנית הנחת צינורות כדי לאפשר ביצוע של עבודות התשתית ובהמשך להשליםאתהכבילה(העברתכבליםבתוךצינורות).נדרשכיבמקטעזהיוקמוחדרישנאים במקום השנאים הקיימים על גבי רשת עילית, אך החדרים טרם הוקמו אף שהקמתם היא תנאי הכרחי לפירוק הרשת ואף שחח"י ביקשה מנת"ע להקים את חדרי השנאים לפני כשלוש שנים. במרץ 2021 השלימה חח"י את התכנון של מקטע PLE-1 דרך רפאל איתן,( רמת גן) והוציאה את התיאום ההנדסי שלו . כמו כן, התקבלו התנגדויות מגורמי תשתית שהצריכו תוכנית חדשה. התוכנית הופצה במרץ 2022 וטרם התקבלו עבורה אישורים. 2 . במקטעים 1-3 PLW (רח' ארלוזורוב תל אביב, ויצמן עד אבן גבירול) ו- PLW 1-4 רח'( ארלוזורוב תל אביב, אבן גבירול עד בן יהודה) חח"י השלימה את התכנון והעבירה את כל פקודותהעבודה,ובכללזההנחתקילומטריםשלכבליםשלמתחגבוהומתחנמוךועשרות הכנות בחדרי מדרגות. חח"י ממתינה לביצוע העבודות האזרחיות, הנחת הכבלים וחדרי המדרגות על ידי נת"ע כדי להתחיל לבצע את העבודה החשמלית אך נת"ע הוא מעכבת אותן. חח"י ממתינה לאישור המתווה ולחתימה של נת"ע ושל עיריית תל אביב יפו עליו על המתווהכדילקדםאתהעבודותהמקדימות. לוחותהזמניםשהעבירהנת"עלביצוע העבודה ה אזרחית לפני ביצוע העבודה ה חשמלית אינם מעודכנים; בחלקם חלף המועד שנקבע ובחלקם אין התקדמות בפועל. נת"ע ציינה בתשובתה בקשר למקטעי הקו הסגול שהובאו בלוח 7 לעיל כד להלן: 1 . PLW1-3 רח'ארלוזורובתלאביב,ויצמןעדאבןגבירול:)( במהלךהביצועעלבסיסת וכניות חשמל מעודכנות התברר כי המידע שמסר ה חח"י לגבי התשתית הקיימת אינו מדויק, נוצר צורך בשינוי מוחלט של תשתיות חברת החשמל, תוך כדי הביצוע. 2 . PLW 1-4 (רח'ארלוזורובתלאביב,אבןגבירולעדבן יהודה): קצבהעבודה במקטעהושפע באופן מהותי מעיכובים של חח"י בתכנון תשתיות החשמל. 3 . PLW 1-8 : הקבלן מבצע העתקת תשתיות במקטע. המקטע סבל מעיכובים של חודשים רבים בשל דרישות מחמירות של חח"י אשר הובילו לצורך בהעתקת תשתית תקשורת מרכזית (ארצית) כבסיס לפינוי תוואי לתשתיות נוספות של ח ח"י , דבר אשר הוביל להתנגדות של חברת תקשורת. בהיעדר תמיכה של גורם חיצוני נדרשו חודשים לקבלת אישורם לוהסדרת הסכמות טכניות בין חברת החשמל לחברת התקשורת. 4 . PLW 1-14 : המקטע נמצא כעת בהליך המכרז למינוי קבלן. הקטע התעכב בשל שינויים ב דרישותשלעירייתתלאביבב נוגע לתכנוןשלדרךהשלוםובשלהעיכובבתהליךהתיאום | 1106 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן והאישור בחח"י בנוגע להנחת כבלים של מתח עליון, אשר נמשך כשנה בשל דרישות משתנות של ח ח"י בנוגע לממשק עם הרק"ל ומערכת המתח העליון. 5 . PLE 2-5 ו- PLE3-1: מ קטע ים אלה מורכב ים והם תלוי ים בבי צוע עבודות פ ינוי תשתית של חברותהתקשורת, אשרהתעקשועלביצועעצמישלהתשתיתהאורכית,החציות והכבילה. לחברת החשמל מערכת חשמל ראשית הממוקמת בתת- הקרקע ומעל תוואי המסילה העתידית,אשר תנאי לפינויה הוא פינוי כללהתשתיות האחרות ויצירתמרווח עבודה לח ח"י. חיבור הרק"ל בשיקוע מתחת לכביש 40 נמצא בביצוע מתקדם, ובמהלכו התגלה כי נתוני התכנון שמסר ה חח"י לגבי ה מיקום ו ה עומק של התוואי היו שגויים. בדיון בוועדת ההיגוי באוקטובר 2021 הסביר מנכ"ל נת"ע כי העיכובים השונים בהשלמת שלב אינפרא 1 בקו הסגול לא יגרמו לדחייה נוספת של לוחות הזמנים משום שהדחייה של כשנה בהכרזה על הזוכה לביצוע שלב אינפרא 2 מאפשרת להשלים את תתי- המקטעים שהיו אמורים להידחות על פי הצפי. מדוח חברת הבקרה לרבעון השלישי לשנת 2021 עולה כי גם חברת הבקרה סבורה שמרבית העיכובים בביצוע שלב אינפרא 1 לא יגרמו לדחייה נוספת. עם זאת ציינה חברת הבקרה כי מקטע 1-13 PLW חשוף לדחייה נוספת על הדחייה שתיגרם בשל עיכוב בהכרזה על זכיין PPP לביצועשלבאינפרא 2 ,זאת בשלהתחזית "האופטימית"שלפיה נת"עתשליםאת ביצועאינפרא 1 בתת מקטע זה בתוך 24 חודשים. בתשובת אגף החשכ"ל צוין כי לדעת האגף, אם נת"ע תעמוד בלוחות הזמנים להקמת שלב אינפרא 1 , תהיה לזכיין אפשרות להאיץ את העבודות ו להקדים את לוחות הזמנים. בפרויקטים מסוג PPP הזכיין מתחיל לקבל תשלום קבוע החל במועד הפעלת הפרויקט (עם סיום ההקמה,) ולכן ככל שהוא יקדים לסיים את שלב ההקמה, כך הוא יתחיל לקבל את התשלום הקבוע מוקדם יותר, כך שלזכיין יש תמריץ מובנה להאיץ את עבודותיו בשלב אינפרא 2 , ככל שמ תאפשר. יצויןכי ב כמה מחלוקות בנושאיםמרכזיים בפרויקטשהתגלובעבר ביןחברתהבקרה לבין נת"ע התבררו ההערכות המוקדמות של חברת הבקרה נכונות בדיעבד. למשל, עוד בשנת 2013 העריכה חברת הבקרה כי הקו האדום יופעל בשנת 2022 ועלותו תסתכם ב- 17 מיליארד ש"ח ויותר. באותו מועד העריכה נת"ע כי עלות הפרויקט תסתכם בכ- 12 מיליארד ש"ח ושהוא יופעל ב- 2020 . נכון למועד סיוםהביקורת (אפריל 2022 )הפעלתהפרויקטצפויה בנובמבר 2022 ועלות הפרויקט מוערכ ת ב- 18.71 מיליארד ש"ח בקירוב. עם זאת בחלק אחר מהמחלוקות, החששות שהביעה חברת הבקרה לא התממשו. לדוגמה, חברת הבקרה הביעה חשש לעיכובים משמעותיים בקבלת הקרונות, בהתקנות המערכות בקרונותשהתקבלו וכד' ואולם עיכובים אלה לא התרחשו בפועל. בהקשר זה חברת נת"ע מסרה בתשובתה כי על פני תקופת הפרויקט היו הרבה מחלוקות בינה לבין חברות הבקרה, ואין עדות כי הערכות חברת הבקרה היו מדויקות יותר מהערכות נת"ע באופן גורף. בישיבת ועדת ההיגוי באוקטובר 2021 סוכם כי תוכן תוכנית לצמצום העיכובים האפשריים ולעמידה בלוחות הזמנים. | 1107 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן נמצא כי ההשלמה של הקמת מקטעים נוספים צפויה להתעכב בשל עיכובים של חח"י בביצוע עבודות חשמל ובשל עיכובים של קבלני הביצוע של נת"ע בעבודות הנדסיות. כמו כן קיימות מחלוקות בין נת"ע לבין חח"י בנוגע לאחריות לעיכובים45 . ממצאים אלה מלמדים על הצורך בהקמת גוף מממשלתי מתכלל להכרעה במחלוקות בין חברות תשתית הפועלות להקמת תשתיות לאומיות. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה לפעול לקידום הקמת גוף כאמור. עוד נמצא כי במועד עריכת הדוח של חברת הבקרה בגין הרבעון השלישי של 2021 לא נקבעו לוחות זמנים עדכניים בחמישה מ- 31 מקטעים שחל עיכוב במועד השלמתם. משרד מבקר המדינה מציין לפני נת"ע ומת"ח כי הניסיון שהצטבר בביצוע הקו האדום מראה כי נודעת חשיבות רבה לתיאום בין נת"ע לחברת הבקרה על לוחות הזמנים בכלל ולגבי המכלולים הקריטיים המשפיעים על מועד הפעלת הפרויקט בפרט. משרד מבקר המדינה ממליץ לוועדת ההיגוי העליונה לפעול לתיאום בין נת"ע לחברת הבקרה שעשוי לסייע בבניית תמונת מצב אמינה של הפרויקט ובקבלת החלטות מושכלת על ידי נציגי הממשלה. בתשובת אגף התקציבים צוין כי חברת הבקרה היא הגורם המקצועי מטעם משרד התחבורה ומשרד האוצר, ו מטרתו לבצע בקרה על התקדמות הפרויקט, לסייע לממשלה בקבלת החלטות אל מול החברה המבצעת ולהצביע על צעדים שהממשלה או החברה יכולות לנקוט כדי לקדם את הפרויקט בצורה המיטבית. היעדר ההסכמה בין חברת הבקרה לנת"ע, מביא לידי ביטוי את עבודתהשלחברתהבקרה,אשרמאתגרתאתהנחותיהשלנת"ע,מצביעהעל נקודותהחולשה והנתיבים הקריטי ים לביצוע, ובסופו של דבר גם מסייעת לחברה המבצעת להתמקד בנקודות אלו כדי לעמוד ביעדים ובלוחות הזמנים של הפרויקט. בתשובת משרד התחבורה צוין כי חברת הבקרה היא הגורם מטעם הממשלה אשר בוחן את אמירותיה של נת"ע ו מייצר תמונת מצב ניטרלית. עם קביעת הזוכים במכרז הזכייני לקווים הירוק והסגול התבקשה חברת נת"ע על ידי המשרד וועדת ה היגוי להיערך להצגת לו ח זמנים מפורט להמשך עבודות אינפר א 1 ולהציג ת ו כנית מיט יגציה לעבודות אלו לפני תחילת השלמת הליך הסגירה הפיננסית מול הזכיינים, מתוך מטרה לקבע לוחות זמנים לפרויקטים ולצמצום עיכובים שנגרמו מעבודות האינפר א 1 מוהתמשכות המכרז הזכייני. עוד מומלץ כי לקראת המשך הביצוע של הקווים הסגול והירוק, ועדת ההיגוי תבחן ל עומק את הערות חברת הבקרה על לוחות הזמנים, בהתייחס לעמדות תנ "ע ות סכם לוחות זמנים מחייבים לפרויקטים אלו אשר על בסיסם יבוצע המעקב אחר מימושם ע"י נת"ע ומשרד התחבורה. בפרט חשוב להציג לוחות זמנים מסוכמים ברכיבים המוגדרים כבנתיבים הקריטיים של הפרויקטים. 45 להרחבה בנושא תיאום עבודות תשתית בין נת"ע לבין חח"י ראו בפרק בנושא: "תיאום תשתיות עירוניות וארציות בתוואי הפרויקט." | 1108 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן משרד התחבורה מסר כי הוא מקבל את ההמלצה על תיאום בין חברת הבקרה לנת"ע. לצורך כך, משרד התחבורה יוודא כי כלל החומרים ש אותם דורשת חברת הבקרה מנת"ע מ ועברים והוא ימשיך לפקח על עבודת חברת הבקרה כפי שקורה כיום. הקו הירוק הקוהירוקשלהרכבתהקלה הואהקוהשלישישצפוי להצטרף לקוויםהאדום והסגול ולהשלים את מערך הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב. הקו יעבור בשתי זרועות מהרצלייה ורמת החיל בצפון, יעבור דרך קטע מרכזי בתל אביב- יפו, ויתפצל לשתי זרועות - לחולון ולראשון לציון בדרום. אורכו הכולל של הקו המתוכנן 39 ק"מ, מהם 4.5 ק"מ בתוואי תת- קרקעי. מתוכננות בקו 62 תחנות, מהן ארבע תחנות תת- קרקעיות, לרבות תחנת קרליבך המורכבת מבחינה הנדסית ובה מעברי מפלסים המשותפים עם הקו האדום. שלוש מהתחנות של הקו ימוקמו על גשרים ושתיים אחרות תהיינה משוקעות. תוואי הקו עובר בארבע רשויות מקומיות: הרצלייה, תל אביב- יפו, חולון וראשון לציון. לקו חמישה מקטעים: G1 - מקטע דרומי מזרחי, G2 - מקטע דרומי מערבי, G3 - הקטע העובר במרכז תל אביב (כולל קטע תת- קרקעי של 4.5 ק"מ,) G4 - צפוני מזרחי ו- G5 צפוני מערבי. בחלק הצפוני של הקו בהרצלייה מוקם דיפו לטיפולים קטנים ובחלקו הדרומי באזור חולון מוקם דיפומרכזישבויבוצעוהטיפוליםהגדוליםבציהרכבות.מפה 5 להלןמציגהאתתוואיהקוהירוק ואת מקטעיו המרכזיים. | 1109 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן מפה 5 : הקו הירוק ומקטעיו G5 G4 G3 G1 G2 על פי נתוני נת "ע, בעיבוד משרד מבקר המדינה. כאמור, הממשלה אישרה את הקמת הקווים הירוק והסגול ב- 2016 . בדומה לקו הסגול, השלב הראשון של ההקמה אמור להיעשות בידי נת"ע בהתקשרויות עם קבלנים ועם ספקים לרכש שירותים וטובין, והשלב השני (אינפרא 2 ) אמור להתבצע בשיטת PPP . בספטמבר 2018 הציגה חברת נת"ע תוכנית עבודה להקמת הקו הירוק. העבודות החלו במאי 2019 . | 1110 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן דחיות במועד הפעלת הקו על פי תוכנית העבודה של נת"ע מספטמבר 2018 , הפעלת הקו תוכננה לסוף שנת 2025 , אולם בפברואר 2020 ביקשה חברת נת"ע לעדכן את מועד הפעלת הקו לתחילת מרץ 2027 . לוח 8 מציג את הסיבות העיקריות לדחייה המבוקשת. לוח 8 : הסיבות העיקריות לדחיית לוחות הזמנים בקו הירוק על פי בקשת נת"ע מפברואר 2020 לוחות הזמנים לוחות הזמנים העדכניים א"ד / פעילות המקוריים דצמבר 2020 יוני 2020 בחירת קבלן PPP 3 ללא חודשים הוספת מקדם ביטחון לתקופת המעבר בין שלב אינפרא 1 לשלב אינפרא 2 14 חודשים 12 חודשים משך התקנת המערכות 8 חודשים 5 משך בדיקת המערכות חודשים 5 חודשים 3 משך בדיקת הקרונות חודשים על פי מצגת "הקו הירוק - עדכון תאריך הפעלה" של חברת נת"ע, בעיבוד משרד מבקר המדינה. באפריל 2020 אישר נציג משרד התחבורה - על דעת נציגי משרד התחבורה, אגף התקציבים ואגף החשב הכללי באוצר - את ההארכה המבוקשת וסיכם כי מועד ההפעלה החדש של הקו הירוק ייקבע לפברואר 2027 . הביקורתהעלתה כיגם לוחותהזמנים שאושרו באפריל 2020 עלולים להידחות. כמו במקרה של הקו הסגול, הסיבה המרכזית לכך היא דחיית ההכרזה על הזוכה במכרזי ה- PPP בלמעלה משנה נוספת, מדצמבר 2020 לסוף ינואר 2022 , לאחר שכבר נדחתה בעבר מיוני 2020 . מכיוון שעל פי מכרזה- PPP מתחייבהזכייןשיבצעאתשלבאינפרא 2 לסייםאתהעבודותבתוךתקופהמוגדרת אחרי תחילתן (NTP), ומכיוון שמועד ה- NTP נגזר ממועד ההכרזה על הזוכה, אין למשרדי הממשלהיכולתממשיתלקצראתתקופתהעבודותולצמצםאתהפערשנוצרעקבדחיותחוזרות ונשנות של ההכרזה על הזוכה. עיון בדוח הרבעוני של חברת הבקרה וסיכום של ועדת ההיגוי מאוקטובר 2021 העלה כי בקו הירוקצפויים עיכובים נוספים. עיכוביםצפוייםגם בביצועמכלולים רביםשלהקו,חלקםעלולים לגרום לדחייה נוספת בהפעלת הקו נוסף על הדחייה בשל עיכוב ההכרזה על הזוכים. עיון בדוחות של חברת הבקרה משנת 2021 מעלה כי אף שדחייה של למעלה משנה בהכרזה על זוכה לביצוע אינפרא 2 מאפשרת מעין מקדם ביטחון להשלמת מכלולים שונים, העבודות במקטעים ובמכלולים מסוימים יסתיימו במועד שיחרוג מלוחות הזמנים המקוריים בתוספת "מקדם הביטחון" שנוצר עקב העיכוב בהכרזה על הזוכה במכרז ה- PPP . | 1111 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן לדוגמה, על פי נתוני חברת הבקרה מנובמבר 2021 צפויות העבודו ת בתת- מקטע 6 של מקטע G2 להתארך ב- 14 חודשים בקירוב מעבר למתוכנן, דחייה של יותר משנה. בתת- מקטע 9 של מקטע G4 צפויה דחייה של 15 חודשים ביחס ללוחות הזמנים המאושרים. תת- מקטע 5-4 G אמור להימסר לזוכה ה- PPP באפריל 2024, אך על פי לוחות הזמנים של תת- המקטע, העבודות בשלב אינפרא 1 צפויות להסתיים רק ביוני 2024 . כלומר, גם לאחר דחיית ההכרזה על הזוכה, יידחה ביצוע העבודות במקטע. בתשובת נת"עצויןכיחלקמהעיכוביםבשלבאינפרא1 שלהקוהירוקנבעואףהםמבעיותתיאום עם חח"י, כך לדוגמה: במקטע 2-6 G חל עיכוב באישור תיאום הנדסי עקב דרישות נוספות של ח ח"י בשלב התכנון הסופי ושינוי תיאום התשתיות מול שאר חברות התשתית; במקטע 3-2 G נורדאו)( חל עיכוב ב הכנת התשתית החלופית עקב חוסר מלאי במחסני ח ח"י וצורך בהמתנה לחומרים שיגיעו מחו"ל; במקטע 3-2 G לוינסקי)( חל עיכוב בחיבור קו חלופי עקב חוסר בזמינות כוח אדם לביצוע עבודות בשטח ושריון צוותים. חח"ימסרה בתשובתה למשרדמבקרה מדינה ממאי 2022 כי בעבודותהקוהירוקחח"ימתואמת עם נת"ע ועםהקבלניםבשטח. ברחובאבןגבירולהונחו והועתקו עשרות ק ילו מ טריםשל כבלים של מתח גבוה ומתח נמוך, ו חושמלו חיבורים זמניים במתח ג בוה להזנת מכונת הקידוח. על פי נתוני חברת הבקרה ועל פי הדיווח של חברת נת"ע לוועדת ההיגוי באוקטובר 2021 , עבודות במקטע התת- קרקעי של הקו הירוק נמצאות על הנתיב הקריטי של הפרויקט גם לאחר שקלול מקדמי הביטחון שנוצרו עקב העיכוב בהכרזה על הזוכה במכרז PPP . על פי הנתונים בנובמבר 2021 , חברת הבקרה העריכה כי עבודות אלה יסתיימו באיחור של שישה חודשים לכל הפחות. מכיוון שמקטע זה נמצא על הנתיב הקריטי לסיום הפרויקט, הרי שמשמעות דחייתו של סיום העבודות האמורות היא עיכוב אפשרי בהפעלת הקו. עלפידוחחברתהבקרה,הסיבותהמרכז יותלעיכוביםבביצועהמקטעהתת-קרקעיהןביןהיתר עיכוב בתכנון, שינויים בתוואי וקשיים בתיאום עם חברות התשתיות ועם עיריית תל אביב. בתשובת עיריית תל אביב- יפו ממאי 2022 (להלן - תשובת עיריית תל אביב- יפו) צוין כי ככלל, מדיניותהעירייההיאלתתקדימותלכלבקשותנת"עוהעירייהמשקיעהמשאביםגדוליםלטובת המענה ותיאום העבודות מול נת"ע. בתשובת נת"ע צוין כי לנוכח הדחייה בהכרזה על הזוכים במכרזי ה- PPP , נוצרו במקטעים אלה מקדמי ביטחון בלוחות הזמנים שמאפשרים מסירת המקטעים לזכיין בהתאם להתקשרות עמו. כמו כן ציינה נת"ע כי בהתקשר ות ה- PPP קיים גם מנגנון המאפשר דחייה נוספת של המסירה בשלושה חודשים. לדעת נת"ע מקטעים אלה אינם מסכנים את לוחות הזמנים של השלמת הקו הירוק. המקטע התת- קרקעי בקו הוא המקטע היחיד שמסכן את מועד הפעלת הפרויקט. | 1112 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן נמצא כי גם מועד הפעלת הקו הירוק נדחה על ידי נת"ע. בספטמבר 2018 תכננה נת"ע להפעיל את הקו בסוף שנת 2025 . באפריל 2020 אישרו משרד התחבורה, אגף התקציבים ואגףהחשבהכלליאתבקשתנת"עלדחייהבלוחותהזמניםלהפעלתהקובפברואר2027 . בין הסיבות לדחייה שאושרה היו ההארכה הצפויה בהתקנת המערכות ובדיקות למערכות אלה, זאת בדומה לדחיות שנרשמו גם בפרויקט הקו האדום. לא זו אף זו, על פי הצפוי במועד סיום הביקורת באפריל 2022 , הקו הירוק יופעל וייפתח לציבור בעיכוב של למעלה משנה מהמועד שאושר באפריל 2020 . זאת עקב דחיית ההכרזה על הזוכה בפרויקט ה- PPP ביותר משנה עקב עיכובים בפינוי כפר שלם בתוואי הקו הסגול בהנחיית משרד התחבורה ולנוכח עיכוב נוסף שעלול להיגרם עקב דחיית סיום עבודות אינפרא 1 במקטע התת- קרקעי. כלומר, ייתכן כי הקו לא יופעל לפני מרץ 2028 וייתכן אף כי יופעל במועד מאוחר יותר. בתשובת אגף התקציבים צוין כי הדחיות בפרסום מכרז ה- PPP הודחיות במקטעים מסוימים בקו הירוק הובאו לידיעתו על ידי חברת הבקרה, ובוועדת ההיגוי טרם התקבלו החלטות בנושא. כמו כן מתקיימות ישיבות בין גורמי המקצוע כדי לבחון את האפשרויות העומדות לפני נת"ע והממשלה לצמצם את הפער הנוצר בביצוע שלב אינפרא 1 וכן נבחנות האפשרויות לפעול אל מול הזכיין במטרה לצמצם את לוחות הזמניים לעבודות האינפרא 2 , שיאפשרו הפעלה מסחרית (גם אם חלקית) במועד המוקדם ככל הניתן. בתשובת אגף החשכ"ל צוין כי חברי ועדת ההיגוי, ובהם נציג אגף החשב הכללי, הביעו חשש מעיכובים בלוחות הזמנים הן בקשר לקו האדום והן בקשר לקווים הירוק והסגול. בתוך כך מקיימים נציגי אגף החשב הכללי, אגף התקציבים ומשרד התחבורה ישיבות עיתיות עם חברת הבקרה ל צורך מעקב אחר התקדמות הפרויקטים והתמקדות בסוגיות מרכזיות. החשש של נציגי הממשלה מעיכובים בפרוי קטים של הקו הסגול והירוק בא לידי ביטוי גם במכתב שנציגי הממשלה שלחו ל נת"ע בפברואר 2022 , ובו פירטו את העיכובים הידועים באותה עת. באותו מכתבדרשונציגיהממשלהכי נת"עתבצע פעולות לצמצםאתהעיכוביםואףלמנועאותם,ככל הניתן. במענה לטענות נציגי הממשלה דחה מנכ"ל נת"ע במכתבו מפברואר 2022 את הטענות וציין כי יש צורך דחוף להקים אורגן בעל סמכות אכיפה שידע להתמודד עם האתגרים שאותם מציב פרויקט בסדר גודל שכזה, אתגרים אשר אינם בסמכותה וביכולתה של נת"ע להסדירם. משרד מבקר המדינה ממליץ לנת"ע, למשרד התחבורה, לאגף התקציבים ולאגף החשב הכללי להמשיך ולבחון דרכים להקדמת ביצוע התכולות של שלב אינפרא 1 אשר משפיעות על מועד סיום הפרויקט, בין היתר, תוך הפקת לקחים מהניסיון שהצטבר בפרויקטהקוהאדום וכן להמשיך ולבחוןאת נושא לוחותהזמנים באינפרא 2 . את מסקנות הבדיקות האמורות מומלץ להביא לדיון בפני ועדת ההיגוי. ✰ | 1113 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן בדיקת משרד מבקר המדינה את העמידה בלוחות הזמנים של הקווים האדום הסגול והירוק העלתה כי בכולם נרשמו דחיות במועד הפעלתם. מועד השלמת הקמת הקו האדום נדחה שש פעמים בחמש שנים בקירוב במצטבר (חמש מתוך שש הדחיות ארעו בשנים 2010 עד 2013 לפני תחילת עיקר עבודות ההקמה שהחלו בשנת 2015 ) וצפוי כי הקו יופעל 12 שנים בקירובממועדבוהטילההממשלהאתביצועהפרויקטעלחברת נת "ע; פתיחתהקוהסגול נדחתה מ- 2025 ל- 2026 ופתיחת הקו הירוק נד חתה מ- 2025 ל- 2027 ועשויה לחול דחייה של שנה נוספת לפחות לנוכח דחייה של ההכרזה על זוכה בפרויקט ה- PPP ביותר משנה ודחיות נוספות, בפרט בקו הירוק. משך הקמת פרויקט הקו הסגול והקו הירוק ממועד אישור הממשלה ב- 2016 הוא 10 ו- 11 שנים בקירוב, בהתאמה , ועלול להתארך בשנה נוספת. המשמעות הכלכלית של הדחייה בלוחות הזמנים של הקווים הירוק והסגול לדחייה בלוחות הזמנים של פרויקט הקמת הרק"ל משמעויות כלכליות הבאות לידי ביטוי בין היתר באובדן תועלות מהפרויקט עקב אי- הפעלתו במועד ובשינוי עלויות ההקמה של הפרויקט עקב התמשכות הליך ההקמה, ובגידול בעלויות התחזוקה של התשתית הקיימת שאינה מופעלת. להלן יוצגו המשמעויות הכלכליות של הדחייה בלוחות הזמנים בקווים הירוק והסגול. דחיית הפקת התועלות מהפרויקט במסמךשלאגףהתקציביםמיוני2021 חושבהנזקשבדחייתפתיחתםשלהקוויםהירוקוהסגולשל הרכבתהקלהעקב עיכובהיציאהלעבודותמערכותהפעלה(אינפרא2 ).הבדיקהכללהאתדחיית התועלות המהוונות הצפויות מהפעלת הפרויקט וכן את העלויות הנוספות לפרויקט עקב השימוש והתחזוקה של התשתית (ראו להלן). חישוב דחיית תזרים התועלות התבסס על התועלת השנתית מהפעלתקוויהרק"ל בתפקוד מלאששימשאומדןשלעלותהדחייהשל פתיחתהקוויםבשנה. מרכיבי התועלות וערכם הכספי חושבו לשנת 2030 והם כוללים את התועלות האלה מפרויקט הרק"ל: (א) חיסכון בזמני הנסיעה - עקב הגדלת היצע התחבורה הציבורית וקיצור זמן הנסיעה שלהבוחריםלהשתמשבה;(ב)חיסכוןבעלויותהתפעולשלכליהרכב;(ג)שיפורבאמינות- קווי הרכבת הקלה נהנים מאמינות גבוהה המאפשרת לתכנן את הזמן בדרך יעילה יותר ולחסוך זמן; (ד) חיסכון בהון רכב וחניה - רכישת כלי רכב ותחזוקתו וכן החניה כרוכים בעלויות רבות. חיסכון בהן יזמן תועלת רבה הן לפרט והן לעיר ולמשק הלאומי; (ה) תועלות לסביבה - המעבר של נוסעיםמהרכבהפרטילרק"ל חוסךעלויותבגיןזיהוםהאוויר, הרעשופליטתגזיחממה;(ו)שיפור בבטיחות - מערכת הרק"ל בטוחה בשל הפרדת הדרך ובזכות הבקרה המשופרת והבטיחות הנסיעה בה חוסכת את העלויות הכבדות בנפש וברכוש לעומת הרכב הפרטי; (ז) פיתוח כלכלי - קווי הרק"ל משפרים את הנגישות למרכזי התעסוקה הן בשל השיפור בזמן הנסיעה והן בשל הגדלת הקיבולת של מערכת התחבורה. ריכוז הפעילות הכלכלית במוקדי תעסוקה יוצר תועלות מאגלומרציה. כלומר, בזכות עלייה במספר המועסקים באזור מצומצם חל גידול בפריון של המועסקים באזור, ובזכות גידול זה חלה עליה בשכרם, ברווחי הפירמות ובהכנסות ממיסים; (ח) ערךהאופציה- האופציהלשימושבתחבורהציבוריתמניבהתועלתלאוכלוסייההיכולהלהשתמש בה, אף אם בפועל אינה עושה זאת. תועלת זו עשויה לנבוע מהאופציה להשתמש בתחבורה ציבורית במצבים מיוחדים שבהם הרכב אינו זמין. לוח 9 להלן מציג את מרכיבי התועלות. | 1114 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן לוח 9 : מרכיבי התועלות מהקווים הירוק והסגול של הרק"ל לשנת 2030 , במיליארדי ש"ח מיליארדי שיעור תועלות ישירות ש"ח מהתועלת חיסכון בעלויות תפעול כלי הרכב Costs) (Operating 0.16 10% חיסכון בזמני הנסיעה Savings) (Time 0.45 29% חיסכון בהון רכב וחניה Savings) Capital + (Parking 0.15 10% שיפור באמינות (Reliability) 0.18 12% סה"כ תועלות ישירות 0.94 61% תועלות עקיפות והשפעות חיצוניות תועלות לסביבה (Environment) 0.04 3% שיפור בבטיחות (Safety) 0.15 10% פיתוח כלכלי Development) (Urban 0.33 21% ערך האופציה Value) (Option 0.08 5% סך כל התועלות העקיפות וההשפעות החיצוניות 0.60 39% סך כל התועלות השנתיות לשנת 2030 1.543 100% סך כל התועלות השנתיות לשנת 2021 בריבית היוון של7% 0.839 סך כל התועלות השנתיות לשנת 2021 בריבית היוון של4% 1.084 על פי נתוני אגף התקציבים במשרד האוצר, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מלוח9 עולהכיאגףהתקציביםהעריךאתסךהתועלותהשנתיותלשנת2030 ב- 1.543 מיליארד ש"ח בקירוב. מזה כ- 940 מיליון ש"ח (כ- 61% ) תועלות ישירות וכ- 600 מיליון ש"ח (כ- 39% ) תועלות עקיפות וחיסכון בהשפעות חיצוניות שליליות46 . כדי לבחון את הערך בשנת 2021 של התועלת המחושבת לשנת 2030 , נעשה היוון לפי שיעור ההיוון לפי נוהל פר"ת - 7% , ומבחן רגישות לפי שיעור היוון של 4% . תוצאות החישוב מוצגות בלוח 9 ולפיהן התועלת השנתית מהפרויקט המהוונות לשנת 2021 הן כ- 839 מיליון ש"ח בריבית היוון של 7% וכ- 1,084 מיליון ש"ח בריבית היוון של 4% 47 . 46 ה אומדן של אובדן התועלת חושב לשנת 2030, אך במועד ערי כת הביקורת הקווים הירוק והסגול מתוכננים להיפתח בשנים 2026 ו- 2027 בהתאמה ללא דחייה בשנה, והם עלולים להיפתח בשנים 2027 ו- 2028 אם תידחה פתיחתם בשנה. לכן האומדן של אובדן התועלות לשנת 2030 גבוה מהאומדן לדחייה בשנה בהנחה שהקווים ייפתחו לפני שנת 2030 . 47 9 1.07 / 543 , 1 מיליון ש"ח = 839 מיליון ש"ח; 9 1.04 / 543 , 1 מיליון ש"ח = 1,084 מיליון ש"ח. | 1115 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן עלות התחזוקה של התשתית בהקמה התחזוקה של התשתית בהקמה של המכלולים שהוקמו (אינפרא 1 ) כרוכה בעלות - נדרשות תחזוקה פיזית, אבטחה והגנה מנזקי מזג האווירה, וזאת ללא תפעול הרק"ל שהוא מקור תקציבי (הכנסהמכרטיסינסיעהוכו').תחזוקתהתשתיתשכברהוקמה(אינפרא1)הוערכהבכ- 240,000 ש"ח לשנה לקילומטר. אורך הקו הסגול הוא 27 ק"מ ואורך הקו הירוק הוא 39 ק"מ. עלות תחזוקתם של 66 ק"מ אלה מוערכת בכ- 15.850 מיליון ש"ח בשנת 2021 . שינוי בעלויות ההקמה עיכוב בביצוע הקווים הירוק והסגול כרוך גם בשינויים בעלות הישירה להקמת הקווים עקב התארכות משך הפרויקט. משרד מבקר המדינה חישב אומדנים בערך הנוכחי לשינויים בעלות זוהכוללתשנימרכיבים:(א)אומדנים לש התייקרותהתשומות בהקמה; (ב)אומדנים של עלויות התקורה של הניהול והפיקוח על הפרויקט48 . אומדנים לש התייקרויות התשומות בהקמה בלוח10 מוצגיםנתוניםעלהתקציבשלהקוויםכפישהםעוליםמדוחהתכנוןמולביצועהתקציב למחצית הראשונה של 2021 . לוח 10 : נתונים נבחרים על תקציב הקווים הירוק והסגול (באלפי ש"ח) הקו הירוק הקו הסגול התקציב הכולל 18,977,489 11,308,232 שימוש בתקציב 1,489,769 876,485 יתרת התקציב 17,487,720 10,431,747 מועד הסיום המתוכנן* 28.02.27 31.03.26 מועד הדיווח 30.6.21 30.6.21 מספר השנים להשלמה 5.67 4.75 תקציב שנתי לינארי 3,085,074 2,194,575 על פי נתוני נת"ע, סטטוס תכנון מול ביצוע תקציב, אוגוסט 2021 בעיבוד משרד מבקר המדינה., * על פי לוח הזמנים המאושר. 48 בפרויקטים מורכבים של הקמת תשתיות כגון הקמת רק"ל משפיעים משתנים ומדדים רבים על עלויות הפרויקט. החישוב ש נעשה נועד להציג את האומדנים לש עלויות אלה כדי להעריך ב קירוב את המשמעות הכלכלית של דחיות בלוחות הזמנים של הקמת הפרויקט. בשל מגבלת נתונים אין לראות באומדנים ערכים מוחלטים לש המשמעות הכלכלית של דחיית הפרויקט אלא הערכה בלבד. | 1116 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן הלוח מראה כי לפי הדוח החצי-שנתי של נת"ע מאוגוסט 2021 , ביוני 2021 עמדה יתרת התקציב להשלמת הקו הירוק על סך של כ- 17.5 מיליארד ש"ח ובקו הסגול על סך של כ- 10.4 מיליארד ש"ח. עוד עולה מהלוח כי נותרו כ- 5.67 שנים עד לסיום הקו הירוק וכ- 4.75 שנים לסיום הקו הסגול. לצורך החישוב הונח ניצול תקציב לינארי וחושבו שינויים בערך הנוכחי של העלות עקב פריסת התקציב בשנה נוספת. יובהר כי החישוב שיוצג להלן הוא לצורך קבלת סדרי גודל של המשמעות הכלכלית של שינויים באומדני עלויות תשומות בהקמה כתוצאה מעיכוב של שנה במועדהפעלתהקוויםהסגולוהירוק. בהנחהזו,הניצולהשנתיהממוצעהואכ- 3,085 מיליוןש"ח בקו הירוק וכ- 2,194.6 מיליון ש"ח בקו הסגול, ובסה"כ הוא מסתכם בכ- 5,279.6 מיליון ש"ח. על פי החישוב של משרד מבקר המדינה, קצב ניצול התקציב השנתי הממוצע עקב עיכוב בשנה היה יורד לכ- 2,621.8 מיליון ש"ח בקו הירוק ולכ- 1,814.2 מיליון ש"ח בקו הסגול והיה מסתכם בכ- 4,436 מיליוןש"חבשניהקווים.מכיווןשבמועדהדוחהאמור,יוני2021 ,נותרועודכשששנים בממוצע להשלמת הקווים (כולל הדחייה בשנה), נבחן קצב העלייה של מדד מחירי התשומה בסלילה וגישור בשש השנים האחרונות. מפברואר 2016 ועד ינואר 2022 עלה המדד האמור בכ- 14.8%, שיעור המשקף עלייה של כ- 2.33% בממוצע בשנה. לוח 11 להלן מציג את החישוב של משרד מבקר המדינה לסכומי ההצמדה בהתאם ללוחות הזמנים המאושרים ובתרחיש של התמשכות העבודות לשנה נוספת. לוח 11 : אומדן חישוב הפרשי ההצמדה של עלויות הקווים הירוק והסגול לפי לוחות הזמנים המאושרים ובתרחיש של דחייה של השלמת הקווים בשנה כולל שיעורי היוון לפי נוהל פר"ת49 באלפי ש"ח)( הקוהירוק שנים 1 2 3 4 5 6 7 סה"כ עלותשנתית 3,085,074 3,085,074 3,085,074 3,085,074 3,085,074 2,062,351 - 17,487,720 לפילוחות זמנים מקוריים (באלפי ש"ח) עלותשנתית 3,085,074 3,156,956 3,230,513 3,305,784 3,382,809 2,314,075 - 18,475,211 עםהצמדה 2.33% לוחותזמנים מקוריים עלותשנתית 2,621,847 2,621,847 2,621,847 2,621,847 2,621,847 2,621,847 1,756,638 17,487,720 בפריסה לשנה נוספת אלפיש"ח)( 49 נוהל פר"ת הוא נוהל מטעם משרד האוצר ומשרד התחבורה ה מפרט את ההנחיות לבדיקת כדאיות של פרויקטים בתחום ה תחבורה. | 1117 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן הקוהירוק שנים 1 2 3 4 5 6 7 סה"כ עלותשנתית 2,621,847 2,682,936 2,745,449 2,809,417 2,874,877 2,941,862 2,016,973 18,693,360 כוללהצמדה 2.33% פריסהלשנה נוספת הפרשים -463,227 -474,020 -485,065 -496,367 -507,932 627,787 2,016,973 218,149 להיוון היווןלפי7% -463,227 -443,009 -423,674 -405,183 -387,499 447,603 1,536,658 -138,331 היווןלפי4% -463,227 -455,788 -448,470 -441,268 -434,182 515,995 1,722,765 -4,176 הקוהסגול שנים 1 2 3 4 5 6 7 סה"כ עלותשנתית 2,194,575 2,194,575 2,194,575 2,194,575 1,653,447 - - 10,431,747 לפילוחות זמנים מקוריים באלפיש"ח)( עלותשנתית 2,194,575 2,245,709 2,298,034 2,351,578 1,813,018 - - 10,902,913 עםהצמדה 2.33% לוחותזמנים מקוריים עלותשנתית 1,814,217 1,814,217 1,814,217 1,814,217 1,814,217 1,360,663 - 10,431,747 בפריסה לשנה נוספת אלפיש"ח)( עלותשנתית 1,814,217 1,856,488 1,899,744 1,944,008 1,989,304 1,526,741 - 11,030,502 כולל הצמדה 2.33% פריסה לשנהנוספת הפרשים -380,358 -389,220 -398,289 -407,569 176,286 1,526,741 - 127,589 להיוון היווןלפי7% -380,358 -363,757 -347,881 -332,698 134,487 1,184,612 - -105,596 היווןלפי4% -380,358 -374,250 -368,241 -362,328 150,690 1,317,924 - -16,564 על פי נתוני נת"ע, בעיבוד משרד מבקר המדינה. | 1118 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן מלוח11 עולהכיהדחייהשלהשלמתהפרויקטבשנה צפויהלהניבחיסכוןבערךהנוכחי(לשנת 2021) של תזרים העלויות בסך של כ- 138.3 מיליון ש"ח בקו הירוק ושל כ- 105.6 מיליון ש"ח בקו הסגול לפי ריבית היוון של 7% (כ- 243.9 מיליון ש"ח משני הקווים), ולחיסכון של כ- 4.2 מיליון ש"ח בקוהירוקוכ- 16.6 מיליוןש"ח בקוהסגול לפי ריביתהיווןשל4% (כ- 20.8 מיליוןש"ח משני הקווים). הלוח מראה שדחיית הפרויקט גורמת להקטנת תזרים העלויות בשנים הראשונות (עד השנה החמישית בקו הירוק ועד השנה הרביעית בקו הסגול) ולגידול בתזרים העלויות בשנתיים האחרונות של הפרויקט. הירידה בערך הנוכחי של העלויות נעוצה בהשפעה הדומיננטית יותר של הירידה בעלויות בשנים הראשונות בהשוואה לשנים האחרונות בגלל מקדם ההיוון. אומדנים לש עלויות התקורה של הניהול והפיקוח על הפרויקט כפישעלהמתשובת נת"ע ומהתייחסות נוספתשלהמיוני 2022 היא אינה מבצעת ייחוס והעמסה של עלויות המטה לפי הקווים. כדי לאמוד את העלות הארגונית של הקווים הירוק והסגול משרד מבקר המדינה ביצע ייחוס העלות הארגונית לפי החלק של הקווים האלה בתקציב הפרויקט בשנת2021 50 .יצויןכיבפועלהתקציבהארגונילאנקבעלפיהחלקהיחסישלקומסויםבתקציב הכולל וכי החישוב שיוצג להלן מו בא לצורך קבלת סדרי גודל של המשמעות הכלכלית של עלויות התקורה של נת"ע כתוצאה מעיכוב של שנה במועד הפעלת הקווים הסגול והירוק. על פי החישוב של משרד מבקר המדינה, אומדן חלקם של הקווים הירוק והסגול בתקציב השוטף של נת"ע הוא כ- 67 מיליון ש"ח. סכום זה חושב כך: התקציב המאושר לשנת 2021 לקו הירוק היה כ- 1,056 מיליוןש"ח ולקו הסגול כ- 736 מיליוןש"ח.שיעורם מתקציב הפרויקטיםהכוללשל נת"ע בשנה זו (שעמד על כ- 4,858 מיליון ש"ח) היה כ- 37% . התקציב הארגוני המאושר לנת"ע לשנת 2021 היה כ- 182 מיליוןש"ח, לכןחלקםשלהקוויםהירוק והסגול בתקציבהארגונילשנת 2021 הוא כ- 67 מיליון ש"ח. מבחינה מתודולוגית, הארכת הפרויקט בשנה נוספת תצריך תוספת לתקציב השוטף בשנה האחרונה של הפרויקט (השנה השישית בקו הסגול והשנה השביעית בקו הירוק). כדי להעריך את העלות הנוספת נבחנה עלות השכר בשנה האחרונה של הפרויקטים לפי גידול שנתי ממוצע של 1.5% בעלות השכר51 ונעשה היוון של הסכום שהתקבל לפי שיעור היוון של 7% וניתוח רגישות לפי 4% . על פי החישוב של משרד מבקר המדינה, עלות השכר לניהול ופיקוח על הפרויקטים של הקו הירוק והסגול לשנה נוספת תהיה כ- 73 מיליון ש"ח בשנת 2028 ובערך הנוכחי לשנת 2021 היא תהיה כ- 49 מיליון ש"ח לפי שיעור היוון של 7%, וכ- 58 מיליון ש"ח לפי שיעור היוון של 4% . 50 אם הפרויקטים של הקו הסגול והקו הירוק יוארכו בשנה, במהלך אותה השנה נת"ע תהיה במתכונת הפעלה של הקו האדום (באמצעות זכיין) ובמתכונת הקמה של שני הקווים העיקריים. כמו כן, בשנה נוספת זו, הפרויקט של הקווים הסגול והירוק יהיה בשלב אינפרא 2 - ביצוע על ידי זכיין. לא ניתן להעריך באופן מדויק את היקף עלויות המטה בפועל במתכונת זו. לכן בוצע חישוב "העמסה" תיאורטי לפי מרכזי העלות. 51 נוהל פר"ת מגדיר את ערך זמן לצורך חישובים שונים באופן זה: החישוב מבוסס על שכר ממוצע ל שעת עבודה של שכיר בתוספת עלויותמעביד. השינוי השנתיבערךהזמןמוגדרבנוהלפר"תכ- 1.5% בשנה. כלומר, נוהלפר"ת מנחה לקדם עלות שכר ב- 1.5% לשנה. | 1119 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן אומדן ה תועלת השנתית הנקייה של קווי הרק"ל הסגול והירוק במונחי שנת 2021 התועלת השנתית הנקייה של קווי הרק"ל הסגול והירוק מתקבלת מחיבור של כימות המשמעויות הכלכליות של דחיית התועלות מהפרויקט, של עלויות תחזוקת התשתית בהקמה ושל השינויים בעלויות ההקמה כפי שהוצגו לעיל. התועלת השנתית הנקייה במונחי שנת 2021 מוצגת בלוח 12 . לוח 12 : אומדן התועלת השנתית הנקייה בקווים הירוק והסגול במונחי שנת 2021 במיליוני ש"ח)( לפי ריבית לפי ריבית בשנת 2030 ללא היוון 7% היוון 4% היוון לשנת 2021 הפסד תועלת שנתית 839 1,084 1,543 * עלות תחזוקת התשתית בהקמה 16 16 שינוי בעלויות ההקמה - - אומדנים של חיסכון בתשומות בהקמה 244 - 21 - אומדנים של עלויות התקורה של הניהול 49 58 והפיקוח אומדן הפסד התועלת השנתית הנקייה 660 1,137 על פי נתוני משרד האוצר ונת"ע, בעיבוד משרד מבקר המדינה. * הערכת העלויות במחירי 2030 בשנה נוספת של הפרויקט. מלוח 12 עולה כי לדחייה של הפעלת הקווים הירוק והסגול יש כמה השלכות כלכליות משמעותיות: דחיית התועלות הנובעות מפעילות הקו, עלות תחזוקת התשתיות בהקמה ושינויים בעלויות ההקמה. בעבודת אגף התקציבים מיוני 2021 נמצא כי סכום התועלות השנתיות לשנת 2030 הוערך בכ- 1.543 מיליארד ש"ח; הערך המהוון לשנת 2021 של אומדןהפסדהתועלתהשנתיתהנקייהעבורדחייהשלפתיחתהקוויםהירוקוהסגולבשנה הוא כ- 660 מיליון ש"ח לפי שיעור היוון של 7%, וכ- 1,137 מיליון ש"ח לפי שיעור היוון של 4%. עיון בפרוטוקולים של ועדות ההיגוי העלה כי לא הוצגו לוועדות המשמעויות הכלכליות של הדחייה בלוחות הזמנים. | 1120 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן משרד מבקר המדינה ממליץ לנת"ע ולמשרדי התחבורה והאוצר לפעול למניעת דחיות ולעמידה בלוחות הזמנים בקווים הירוק והסגול כדי ל נצל את התועלות הנקיות מפעילות הקווים. משרד מבקר המדינה ממליץ לשקלל ככל הניתן את אובדן התועלת הנקייה בשל דחיית הפרויקט בבחינת לוחות הזמנים בפרויקטים וכי בדיוני ועדת ההיגוי יעמדו משרד האוצר ומשרד התחבורה על התועלת הכלכלית הנקייה של הפעלת הקווים הירוק והסגול ויבחנו אם כדאי מבחינה כלכלית למנוע את הדחייה או להקדים את לוחות הזמנים, הכול מבלי לגרוע מא יכות הביצוע של הפרויקט ובהתאם להוראות כל דין ול אחר בחינת ה הסכמים שנחתמו מול הקבלנים. משרד התחבורה מסר בתשובתו כי השיקולים שמתאר ת הביקורת, קרי הכללת אובדן התועלת הנקייה הנגרמת בשל דחיית הפרויקט בבחינת לוחות הזמנים, נמצאים תמיד בבסיס קבלת ההחלטות של משרד התחבורה. המשרד אינו מקל ראש במשמעות של עמידה בלוחות זמנים ובתקציב. עמידה בתקציב הפרויקט היקף התקציב: נתונים השוואתיים לעומת פרויקטים אחרים בתחום התשתיות פרויקטהרכבת הקלה במטרופוליןתלאביבהוא מןהפרויקטים הגדולים והיקרים ביותרבתחום התשתיות בישראל. בנתוני נובמבר 2021 נאמדת עלות שלושת הקווים בסכום העולה על 48 מיליארד ש"ח. הפילוח של אומדן עלות ההקמה מוצג להלן בתרשים 3 . תרשים 3 : אומדן התקציב להקמת קווי הרק"ל (במיליארדי ש"ח) הקו הירוק הקו האדום 18.3 18.7 38% 39% הקו הסגול 11.2 23% אומדן עלות הפרויקט: כ- 48.1 מיליארד ש"ח על פי נתוני משרד התחבורה, דוח הרבעון השלישי 2021 של חברת הבקרה, בעיבוד משרד מבקר המדינה. | 1121 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן על פי החלטת הממשלה מס' 3012 מספטמבר 2017 , על משרד ראש הממשלה לפרסם בכל שנה את התוכנית הרב- שנתית לפיתוח תשתיות בישראל. החל משנה זו מתפרסם במרשתת מסמך המכונה "תשתית לצמיחה"52 . על פי דוח תשתית לצמיחה לשנת 2021 , שלושת הפרויקטים של רק"ל במטרופולין תל אביב נמנים עם עשרת הפרויקטים הגדולים בתחום התשתיות בישראלהנמצאים בשלבהביצועאובשלביתכנון מתקדמים, ושיעור עלותםמהעלות הכוללת המוערכתשלכלהפרויקטיםבתחוםהתשתיותשמקודמיםושישלגביהםאומדןתקציב בשנת 2021 עומד על 17% ויותר. תרשים 4 להלן מציג את האומדנים של עלויות עשרת הפרויקטים הגדולים המבוצעים או מתוכננים לביצוע בשנים הקרובות. תרשים 4 : אומדן העלות של עשרת הפרויקטים הגדולים בתחום התשתיות בישראל (במיליוני ש"ח) על פי נתוני משרד ראש הממשלה, קובץ נתונים "תשתיות לצמיחה 2021 בעיבוד משרד מבקר המדינה.", על פי הדוח, אומדן העלות של פרויקט הקו האדום הוא הגבוה מבין העלויות של כל הפרויקטים בתחום התשתיות בישראל, אומדן העלות של פרויקט הקו הירוק הוא השני בגובהו, ואומדן העלות של פרויקט הקו הסגול הוא השביעי מבין כל הפרויקטים בתחום התשתיות בישראל. אומדני העלויות העדכניים למועד סיום הביקורת אינם זהים לאומדנים שנקבעו במועד אישור הפרויקטיםמכיווןשאומדןמטבעוהואאךהערכהשל עלותהפרויקטהצפויה, ולפיכךהואעשוי להשתנות ולהתעדכן מפעם לפעם, בפרט בפרויקטים גדולים ומורכבים שעלותם נאמדת 52 https://infrastructure.pmo.gov.il/infrastructure-he . | 1122 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן במיליארדי שקלים. מנגד, האומדן אמור להתבסס על הנתונים הקיימים במציאות ולשמש בסיס ריאלי לתכנון. באומדניהעלותשלהקוהאדוםחלושינויםניכרים,וכאמורקוזההואבשלביהסיום שלההקמה. באומדניהעלותשלהקוויםהירוקוהסגול,הנמצאיםכיוםבשלבביצועאינפרא1 ולקראתתהליך סגירה פיננסית של התקשרות PPP לביצוע שלב אינפרא 2 , נעשו עדכונים מעטים יותר. יצוין בהקשר זה כי חלק ניכר מעדכוני האומדן של הקו האדום נבעו מהתייקרות מערכות הרכבת. מערכות אלה יוקמו בקו הירוק והסגול במסגרת שלב אינפרא 2 שיבוצע בידי קבלנים זכיינים במכרז ה- PPP. ממצאים הקשורים לעדכונים העיקריים מובאים להלן, בפרק משנה "עדכוני התקציב." עדכוני התקציב הקו האדום ביצוע עדכונים רבים ובסכומים גבוהים כאמור לעיל, על פי החלטת הממשלה מאוקטובר 2005 היה פרויקט הקו האדום אמור להתבצע באמצעות התקשרות מסוג PPP, כלומר הזכיין שייבחר יקים את הקו ויפעיל אותו לאחר ההקמה, בדומה לקו הרכבת הקלה בירושלים, שהוא קו הרכבת הקלה הראשון בישראל. הממשלה הסמיכה את חברת נת"ע לפקח על הזכיין. כאמור , ההתקשרות עם הזכיין בוטלה, ולאחר מכן, בדצמבר 2010 , קיבלה הממשלה את החלטהמספר 2569, ובה היא הסבה את ההרשאההתקציביתהקיימת לקוהאדום בסךשל8.4 מיליארד ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה לביצוע הפרויקט על ידי חברת נת"ע כדי שזו תתקשר עם קבלני ביצועשיבצעואת הפרויקט. באותה החלטה אישרההממשלהתוספתתקציב לביצוע הפרויקט על פי ה אומדן הראשוני שהצ יגה חברת נת "ע, ש באותה עת דמע על כ- 10.7 מיליארד ש"ח. יצוין כיתקציבהפרויקטכוללאת כל ה עבודות ל הקמת התשתיות והמערכות,רכש קרונות ועלויות הפיקוח והבקרה על הפרויקט. במהלךחייהפרויקט ביצעה נת"ע עדכוניאומדן נוספים; האחרון בהם נעשה באוגוסט 2020 , ובו נאמדה עלות ההקמה בכ- 18.38 מיליארד ש"ח. יצוין כי ספטמבר 2021 נעשה עדכון תקציב נקודתי בעקבות חתימה על עדכון הסכם עם קבלן מערכות ובעקבות תוספת לאומדן בגין תחזוקה משמרת של האתרים. לקבלן המערכות אושרה תוספת של כ- 103 מיליון ש"ח בגין ההשפעות השונות של משבר הקורונה, ול צורך התחזוקה המשמרת הוקצו 75 מיליון ש"ח. כמו כן, באותו ה חודש בוצע עדכון אומדן העלות בסך כ- 154 מיליון ש"ח בגין הצמדה למדד והפרשי שער.בעקבותהתוספותהאלההגיעתקציבהפרויקטלכ- 18.71 מיליארדש"ח.תרשים5שלהלן מציג את ריכוז העדכונים שנעשו. | 1123 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן תרשים 5 : עדכוניאומדןהעלויותשלהקוהאדוםוהוויסותביןהסעיפים, 2012 – 2021 עלפינתונינת"עומשרדהתחבורה,בעיבודמשרדמבקרהמדינה על פי נתוני נת"ע ומשרד התחבורה, בעיבוד משרד מבקר המדינה. * הסכם פאושלי - הסכם בתחום מקרקעין שבו נקבע מחיר סופי לפרויקט על פי אמות מידה מסוימות ולא על פי כתבי כמויות ותשומות הקבלן הנדרשת מהקבלן. | 1124 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן להלן השינויים המרכזיים שבוצעו באומדן הפרויקט: לוח 13 : עדכוני אומדן הקו האדום, השינויים באומדנים והשינויים במחירים ו במע"ם, דצמבר 2010 - אוקטובר 2021 מזה שינוי האומדן במועד השינוי במחירים העדכון באומדן ובמ ע"ם (מיליארדי (במיליארדי (במיליארדי מועד העדכון ש"ח) ש"ח) ש"ח) הערות דצמבר 2010 10.7 - - אוגוסט 2012 12.2 1.5 - נובמבר 2012 14.4 2.2 - אוגוסט 2014 16.7 2.3 אין פירוט אין אסמכתאות מרץ 2015 16.7 - - ויסות בין סעיפים ינואר 2016 16.7 - 0.128 - ירידה בשיעור המע"ם מ- 18% ל- 17% ; שהתקציב שנחסך בגינה שימש להגדלת בצ"ם אוגוסט 2017 16.7 - - ויסות בין סעיפים יוני 2019 17.0 0.322 0.322 הצמדות והפרשי שער דצמבר 2019 17.1 0.122 0.122 הצמדות והפרשי שער אפריל 2020 17.1 - - ויסות בין סעיפים מרץ 2020 17.2 0.073 0.073 הצמדות והפרשי שער אוגוסט 2020 18.4 1.2 - אוקטובר 2021 18.7 0.331 0.153 - סה"כ שינויים 8.048 0.542 מדצמבר 2010 עד אוקטובר 2021 על פי נתוני נת"ע בעיבוד משרד מבקר המדינה. | 1125 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן ה בדיק השלמשרדמבקרהמדינההעלתה, כי ממועד קביעת האומדןהראשונישלהעלות לפרויקט הקו האדום בהחלטת הממשלה מדצמבר 2010 בסך 10.7 מיליארד ש"ח, בוצעו 12 עדכונים לכל הפחות באומדן הפרויקט ולפחות בשמונה מהם עודכ ן אומדן עלות הפרויקט הכוללת, ובעדכון האחרון באוקטובר 2021 עמד אומדן העלות על כ- 18.71 מיליארד ש"ח, סכום הגבוה בכ- 8 מיליארד ש"ח מאומדן העלות המקורי (כ- 75% ). בניכוי השפעת התייקרויות (הוספה של 0.671 מיליארד ש"ח) וירידה ב מע" ם מ- 18% ל- 17% בשנת 2016 (ירידה של 0.128 מיליארד ש"ח) אומדן העלות גדל בכ- 7.46 מיליארד ש"ח (כ- 69.7% ). בתשובת נת"ע נמסר כי חלק מהשינויים באומדן נבעו מעדכוני תכולת הפרויקט שלא היה ניתן לצפות מראש . היא העריכה את היקף התוספות האלה בכ- 1.5 מיליארד ש"ח. בנוהל פר"ת משנת 2006 , שהיה בתוקף במועד החלטת הממשלה מדצמבר 2010 , נקבעו ערכי מחדל לתחומים בלתי צפויים מראש ( להלן - בצ"ם) אלה: תכנון רעיוני - 50% ; תכנון מוקדם - % 30 ; תכנון מפורט - 15% 53 . בדיקה של משרד מבקר המדינה העלתה כי באומדן העלות הראשוני מדצמבר 2010 בסך כ- 10.7 מיליארד ש"ח הובא בחשבון תקציב בצ" ם בסך של 1.7 מיליארד ש"ח, כ- 16% מהתקציב הכולל. כלומר, תקציב בצ"ם בשיעור של כ- 16% שהובא בחשבון באומדן הראשוני שהציגה נת"ע לממשלה בדצמבר 2010 היה תואם בקירוב לתקציב בצ" ם המתאים לשלב התכנון המפורט בעוד שבפועל בשלב הזה היה מצוי הפרויקט בשלב תכנון רעיוני שבו לפי נוהל פר"ת מומלץ להקצות לבצ" ם 50% מאומדן הקיים. עוד נמצא שהחריגה באומדן של עלות הפרויקט בשיעור של כ- 75% גבוהה פי שניים וחצי משיעור הבצ" ם המקובל כפי שנקבע בנוהל פר"ת משנת 2006 , העומד על 30% בשלב התכנוןהמוקדםואףגבוהמשיעורהבצ" םהמקובלבנוהלפר"תזהבשלבהתכנוןהרעיוני, העומד על 50% 54. כלומר, גם תקצוב הבצ" ם במקור לפי נוהל פר"ת, שהיה בתוקף במועד קביעת האומדן בדצמבר 2010 , לא היה מספיק לממן את החריגות הגדולות באומדן העלויות. בתשובת אגף התקציבים צוין כי פרויקטי תשתית רבים במדינת ישראל חורגים מלוחות הזמנים ומהמסגרתהתקציביתשהוקצו להםבשלבהיציאה לדרך. עודצויןבתשובהשדוחבנק ישראל לשנת 2010, אשר סקר את ההטיות באומדני העלות של פרויקטי ם בתחום תחבורה בישראל ואת צפי הסיום שלהם הציג חר יגות בעלויות ובלוחות הזמנים בפרויקטי ם של תחבורה בישראל55 . עוד נמסר ש חשוב לציין שכאשר מבצעים השוואה בין- לאומית ניתן לראות כי 53 בנוהל פר"ת משנת 2012 והמל ץ על ערכי מחדל לבצ"ם הזהים לערכים שנקבעו בנוהל פר"ת משנת 2006 כלומר:, תכנון רעיוני - 50% ; תכנון מוקדם - 30% ; תכנון מפורט - 15% . בנוהל פר"ת לשנת 2021 שונו ערכי הבצ"ם לתכנון מפורט ל- 20% (במקום 15% ) ונוסף ערך לתכנון מפורט לביצוע בשיעור של 15% . כלומר, הומלץ על ערכי מחדל אלה לבצ"ם: תכנון רעיוני - 50% ; תכנון מוקדם - 30% ; תכנון מפורט - 20% ; תכנון מפורט לביצוע - 15% . 54 על פי נוהל פר"ת משנת 2021, שיעור הבצ"ם לתכנון מפורט עומד על 20% ושיעור הבצ" ם לתכנון מפורט לביצוע עומד על 15% . 55 בדוח בנק ישראל לשנת 2010 צוין כי ב- 64% מהפרויקטים של תשתיות תחבורה בישראל עלות הפרויקט גבוהה מאומדן העלות הראשוני, וב- 82% תאריך הסיום בפועל מאוחר מהתאריך המקורי כאשר העלות הסופית גבוהה | 1126 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן פרויקטי תשתית רבים מתעכבים וחורגים גם הם. לדעת האגף הסיבות לחריגות בזמן ובתקציב משתנות מ פעם םעפל ו תלויות ב סוגי ם השונים של פרויקטי התשתית השונים, אולם ניתן לומר כי בישראל קיימים כמה חסמים מרכזיים אשר מקשים ומעכבים את הקמתם והוצאתם לפועל של פרויקטי תשתית, ובהם בין היתר: הליכי תיאום התשתיות בין חברות התשתית השונות (הממשלתיות והפרטיות כאחד); הליכי תיאום מול הרשויות המקומיות שבשטחן מבוצע הפרויקט; והרגולציה העודפת אשר מקשה על קידום הפרויקט בלוחות הזמנים ובקצבים מהירים. כל אחד מאלו משפיעים באופן אינהרנטי על הת משכות הביצוע, ועל אומדן ההקמה של פרויקטי תשתית. כאשר עוסקים במגה פרויקטים דוגמת פרויקטי הרכבת הקלה בגוש דן הדבר נכון פי כמה. בתשובתמשרדהתחבורהכאמורצויןכימשרדהתחבורה,ועדתהיגויוחברתנת"עהפיקולקחים רבים מפרויקט הקו האדום, גם באופן התקצוב, גם בלוחות הזמנים לפרויקט וגם באסטרטגיית הרכש והמכרזים של פרויקטים אחרים כמו קו הרק"ל הירוק, קו הרק"ל הסגול, קו הרק"ל נופית ואף פרויקט המטרו. על נת"ע ומשרד התחבורה להקפיד על הצגת אומדנים ריאליים ככל שניתן לצורך אישור הפרויקט על ידי הממשלה. אישור פרויקט על בסיס אומדן נמוך עלול לגרום להשקעת משאבים רבים בפרויקט, וייתכן שבעתיד תגדל עלותו בעשרות אחוזים מעל לאומדן שאושר. גם אם יתברר בעתיד כי העלות של הפרויקט תהיה גבוהה בעשרות אחוזים, פוחתות האפשרויות של הממשלה לבטל או לשנות מהותית את הפרויקט שהתייקר, בין היתר בשל קיומן של עלויות שקועות - ( Sunk Costs ) שכבר הושקעו בקידום הפרויקט עד אותו מועד. משרד מבקר המדינה ממליץ כי במועד קביעת הבצ" ם יש לבחון את הניסיון שהצטבר במהלך הקמת הקו האדום ולהפיק ממנו לקחים. משרד מבקר המדינה ממליץ לנת"ע ולמשרדהתחבורהלהקפידכיבפרויקטיםבתחוםהרק"לוהמטרושנמצאיםבשלבהביצוע ובשלב התכנון, ייקבעו מסגרות בצ" ם שיהיו תואמות לנוהל פר"ת המעודכן למועד ביצוע ההערכה, בהתאם לשלבי הפרויקט. הצגת אומדן תקציב מדויק ככל הניתן תאפשר למדינה לקבל החלטות תקציביות על בסיס נתונים נאותים שיוצגו לה, ויאפשרו לה לבצע בחינת כדאיות כלכלית ולהקצות משאבים בהתאם. אי-הכללת עלויות באומדן העלות אי- הכללת עלויות באומדן העלות מדצמבר 2010 : מתרשים 5 עולה כי באוגוסט 2012 עדכנה נת"ע את אומדן עלות הפרויקט מ- 10.7 מיליארד ש"ח שנקבע בהחלטת הממשלה מדצמבר 2010 ל- 12.2 מיליארד ש"ח (פער של 1.5 מיליארד ש"ח). סכום של 1.2 מיליארד ש"ח מהפער נגרם בשל התקדמות התכנון בשנים 2011 - 2012 , והוא לא נכלל באומדן של 10.7 מיליארד. אי- הכללת עלויות באומדן העלות מאוגוסט 2012 : בספטמבר 2012 הכינה חברת הבקרה דוחמטעמהובועסקהביןהיתרבאומדןהתקציבשלהקו.בדוחזההועלתההאפשרותשתיתכן ריאלית ב- 31% בממוצע מהתקצוב הראשוני והאיחור הממוצע הוא כ- 64% אחוזים ממשך הפרויקט המקורי ראו:. https://www.boi.org.il/he/newsandpublications/pressreleases/pages/100322t.aspx . | 1127 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן חריגהבהיקףנרחבביותר,כמפורטלהלן.לוח14 להלןמציגאתהעלויותשלאנכללובאומדנים על פי דוח חברת הבקרה. לוח 14 : עלויות נוספות שלא הובאו בחשבון באומדן הקו האדום שהציגה נת"ע לשר התחבורה ס ך כל ה תוספת הוצאות להוצאות מחוץ המוצגות הערכה של סך הוצאות שיש לתקציב הקו באומדן תוספת להחליט אם ה אדום אך התקציב של התקציב לחייב בהן את יש לייעד להן הקו האדום הנדרשת לקו הקו האדום מקור תקציבי (במיליוני האדום (במיליוני (במיליוני סוג העלויות ש"ח) במיליוני ש"ח)( ש"ח) ש"ח) הוצאות שלדעת חברת 1,060 1,060 הבקרה נאמדו בחסר חבילות עבודה שנכללו 600 20 480 100 בתוכני העבודה של נת"ע אך לא תומחרו הוצאות שרק חלקן יוחסו 1,242 40 1,202 לקו האדום אך יש לי יעד להן תקציב הוצאות ידועות שלא 1,900 500 800 600 שולבו באומדן (לרבות התקציב השוטף של נת"ע והוצאות ניהול הפרויקט) שינויים שחלו לאחר 305 305 עריכת האומדן ואשר ידועים במועד עריכת הדוח של חברת הבקרה סך כל העדכונים 5,107 1,925 1,280 1,902 על פי דוח חברת הבקרה מאוקטובר 2012 בעיבוד משרד מבקר המדינה., מלוח 14 עולה כי בספטמבר 2012 העריכה חברת הבקרה כי האומדן שהציגה חברת נת"ע לקו האדום באוגוסט 2012 ( 12.2 מיליארד ש"ח) נמוך, וכי יהיה צורך לעדכן אותו מ- 1.9 עד 3.2 מיליארד ש"ח56 ל- 14.1 עד 15.4 מיליארד ש"ח. אי- הכללת עלויות באומדן העלות מנובמבר 2012 : מתרשים 5 עולה כי באוגוסט 2012 עודכן כאמור אומדן עלות הפרויקט ל- 12.2 מיליארד ש"ח. בנובמבר 2012 עודכן שוב אומדן עלות הפרויקט ל- 14.4 מיליארד ש"ח. במצגת של נת"ע פורטו הסיבות לעדכון הא ומדן: כ- 790 56 הסכום של כ- 3.2 מיליארד ש"ח מתקבל מסיכום של 1.925 מיליארד ש"ח ו- 1.28 מיליארד ש"ח. לא ניתן לקבוע שהסכום הנוסף של 1.902 מיליארד ש"ח משויך בהכרח לפרויקט הקו האדום מכיוון שהוא מיוחס לפעולות שלא נכללו במסגרת הפרויקט ולא נקבע לגביהן כ י ימומנו מתקציב הפרויקט. | 1128 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן מיליו ני ש"ח בגין תוספת לשינויים הנדסיים אפשריים ורכש קרונות נוספים, כ- 105 מיליון ש"ח תוספת בגין עליה בשיעור המע"ם , כ- 500 מיליון ש"ח תוספת לניהול הפרויקט ( על פי המלצת חברת הבקרה ובהתאם להחלטת ממשלה 2569 שלפיה יש להעמיד לרשות נת"ע את המקורות הדרו שים לניהול הפרויקט ו ל פיקוח עליו,) כ- 600 מיליון ש"ח לטיפול במים לרבות זיהום מים ו כ- 160 מיליון ש"ח בצ"ם נוסף. נמצא כי עדכוני אומדנים בהיקף של כ- 2 מיליארד ש"ח לפחות מתוך כ- 7.5 מיליארד ש"ח שביצעהחברתנת"ענבעומתכולותעבודהועלויותשלאנכללובאומדניהעלותהקודמים. באוגוסט 2012 עדכנה נת"ע את האומדן בסכום של 1.5 מיליארד ש"ח, 1.2 מיליארד ש"ח מתוכם מוסברים בעבודות שנעשו בשנים 2011 - 2012 ולא נכללו באומדן המקורי. עוד עלה כי בספטמבר 2012 העריכה חברת הבקרה כי האומדן שהציגה חברת נת"ע לקו האדום באוגוסט 2012 ( 12.2 מיליא רד ש"ח) נמוך, וכי יהיה צורך לעדכן אותו בכ- 1.9 עד 3.2 מיליארד ש"ח. השוואת נתוני הדוח האמור של חברת הבקרה לנתוני אמת הידועים במועד סיום הביקורת מעלה, כי חלק ניכר מההערכות שהובאו בדוח זה תאמו לנתונים בפועל הידועים בשנת 2022 לקראת סיום הקמת הקו (תקציב ניהול פר ויקט הוערך ב- 500 מיליון ש"ח ומסתכם בכ- 480 מיליון ש"ח נכון למועד סיום הביקורת, מיגון מבנים הוערך ב- 60 מיליון ש"ח והמיגון האקוסטי שבוצע בפועל הסתכם בכ- 70 מיליון ש"ח.) בנובמבר 2012 עודכן שוב אומדן עלות הפרויקט ל- 14.4 מיליארד ש"ח. מאומדן זה עלה כי באומדן מאוגוסט 2012 לא נכללו הסכומים האלה: כ- 790 מיליון ש"ח בגין תוספת לשינויים הנדסיים אפשריים ורכש קרונות נוספים, כ- 430 מיליון ש"ח תוספת בגין הצמדות ומי סים, כ- 500 מיליון ש"ח תוספת לניהול הפרויקט ( על פי המלצת חברת הבקרה,) כ- 600 מיליון ש"ח לטיפול במים לרבות זיהום מים ו כ- 160 מיליון ש"ח בצ"ם נוסף. עדכונים בסכומים מצטברים של 2 מיליארדי ש"ח לפחות באומדני העלות עקב הוספת תכולות עבודה שלא נכללו באומדנים הקודמים מעלים ליקויים בהליכי התכנון, בהערכת האומדנים ובאישורם. יתר עלכן,בתקופהשביןאוגוסט 2014 ליוני 2019 לאהצמידה נת"ע את אומדני עלויות הפרויקט למדדי התשומות הרלוונטיים לפרויקט וזו הייתה סיבה נוספת לפערים האמורים. בתשובת משרד התחבורה צוין כי פרויקט י מערכות הסעת המונים, כדוגמת הקו האדום, הם פרויקטיםשהביצוע שלהם משלבהתכנוןהראשוני ועד להפעלהמלאה נמשך קרוב לעשור ואף יותר. במשך תקופה ארוכה זו טבעי ואף הכרחי לשנות את התכנון שנעשה שנים רבות לפני כן עקב ביקושים והתפתחויות טכנולוגיות שונות. לדוגמ ה, מערכות כרטוס חכמות המאפשרות קריאה של טלפונים ניידים לא היו קיימות ב- 2010 . זהו דבר טבעי ואף מתבקש לעיתים לערוך שינויים בתכולות ולהוסיף תכולות נדרשות בפרויקט שעתיד לשמש את הציבור למשך עשורים רבים. עלה כי שינויים מסוימים בפרויקט עשויים לנבוע מהתפתחויות טכנולוגיות, ואולם שינויים אחרים נובעים מהוספת מכלולים שלא נכללו בתכולת הפרויקט אף שנכללו בפרויקטים אחרים (כדוגמת עדכון או תוספת קווי שירות תחבורה ציבורית בתקופת ההקמה.) | 1129 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן משרד מבקר המדינה ממליץ לנת"ע ולנציגי הממשלה לבחון אם הסעיפים התקציביים שהיו בפרויקטהקוהאדום ורלוונטייםגם לפרויקטהקוויםהסגול והירוקמתומחרים בקווים האלה כנדרש. עוד ממליץ משרד מבקר המדינה לנת"ע ולמשרדי התחבורה והאוצר לפעול לשיפור הליכי התכנון ועריכת האומדנים של הפרויקטים ושל אישורם. כן מומלץ לנת"ע לעדכן באופן שוטף לאורך כל תקופת הפרויקט את אומדני עלות הפרויקט בהתאם לשינויים במדדי התשומות הרלוונטיים לו. אי- ביצוע הצמדה של העלויות מאוגוסט 2014 עד יוני 2019 : בתקופה שבין אוגוסט 2014 ליוני 2019 לאהצמידה נת"ע אתאומדני עלויותהפרויקט למדדיהתשומותהרלוונטיים לפרויקט. בדיקה של משרד מבקר המדינה העלתה כי בפעם הראשונה שנת"ע עדכנה את אומדני עלות הפרויקט ביוני 2019 לפי מדדי התשומות, נוסף לאומדן סכום של כ- 321.7 מיליון ש"ח. היעדר תיעוד לעדכון באומדן העלות מאוגוסט 2014 : מתרשים 5 עולה כי בנובמבר 2012 עודכן כאמור אומדן עלות הפרויקט ל- 14.4 מיליארד ש"ח. באוגוסט 2014 עודכן שוב אומדן עלות הפרויקט ל- 16.6 מיליארד ש"ח. בפברואר ובמרץ 2022 נמסר מנת"ע כי אין בידי החבר ה פרטים על השינוי שבוצע באומדן עלות הפרויקט באוגוסט 2014 .גם ממשרד התחבורה נמסר בפברואר 2022 כי אין בידי הצוות המטפל פרטים על העדכון. בביקורתנמצאכיבנת"עובמשרדהתחבורהאיןתיעודתומךלעדכוןשבוצעבאומדןעלות הפרויקט באוגוסט 2014 בסך 2.2 מיליארד ש"ח בקירוב שהם כ- 15.3% מסכום הפרויקט. על נת"ע ומשרד התחבורה להקפיד על תיעוד מלא של עדכוני תקציב, ובפרט כאשר העדכונים הם בהיקפים כספיים וב שיעו רים ניכרים מעלות הפרויקט. העברה בין סעיפים תקציביים מרכזיים משרד מבקר המדינה בדק שינויים שביצעה נת"ע באומדנים של עלות פרויקט הקו האדום הכוללים העברה בין סעיפים תקציביים מרכזיים (להלן - סעיפים תקציביים) באומדן העלות בשנים 2010 - 2021. להלן דוגמאות להעברה בין סעיפים תקציביים הכוללים הקטנה בסעיפים תקציביים מסוימים לשם מימון סעיפים תקציביים אחרים, ולאחר מכן הגדלה של הסעיפים שהוקטנו בסכומים ניכרים שלעיתים אף עולים על סכום ההקטנה שנעשתה. בעדכון שביצעה נת"ע באפריל 2020 נוספו 140 מיליון ש"ח לחבילת התקנת מערכות. כנגד התוספת האמורה הוקטנו האומדנים של עלות אבטחת האיכות ב- 68 מיליון ש"ח ושל עלות המנהור ב- 72 מיליון ש"ח. בבדיקה של משרד מבקר המדינה עלה כי כארבעה חודשים אחרי שהוקטן כאמור אומדן עלות עבודות המנהור, הוא הוגדל בכ- 178.3 מיליון ש"ח. העדכון כלפי מעלה עשוי להעיד לכאורה כי כברבאפריל2020 לאהיהצפיממשילירידהבעלויותשלביצועהמנהור,אלאנעשהויסותטכני שנועד להגדיל את התקציב של הקמת המערכות מבלי לפרוץ את מסגרות הפרויקט. מתכתובת בין משרד האוצר, משרד התחבורה ונת"ע בחודשים פברואר עד מרץ 2020 עולה כי אכן הוסכם | 1130 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן בין כל הגורמיםהאמורים על ביצוע ויסותטכנישנועד לתתמענה נקודתי להמשך קידום עבודות קודם בחינת התייקרות הפרויקט. בפברואר 2020 העלתה נת"ע את הצורך בגידולאומדן עלות הפרויקט. באותוחודש השיבו נציגי משרד האוצר לנת"ע כי "מ מעבר על הנתונים שהוצגו בשלב זה, אנו לא רואים סיבה להכיר בגידול באומדן הפרויקט", וכי "נראה שלא נעשתה בחינה מעמיקה ולא הוצגו או נבחנו דרכים להתכנסות לאומדן". נת"ע הציגה את הצרכים שלה לרבות ריכוז הצרכים הדחופים ועדכון האומדן הנדרש, ללא הגדלת סך האומדן. בחודש מרץ 2020 אישרו נציגי משרד האוצר את ההסטות המי ידיות. אחרי אישור נציגי משרד האוצר, גם נציג משרד התחבורה אישר את בקשת נת"ע. בעדכון שביצעה נת"ע במאי 2018 נוספו כ- 250 מיליון ש"ח לחבילת העבודה של התקנת מערכות הרכבת. בה בעת הקטינה נת"ע את האומדנים של עלות הקמת תחנות אם המושבות ( 25 מיליון ש"ח) קרליבך (כ- 37.6 מיליון ש"ח), פירים, דיפו (35 מיליון ש"ח) ורכישת קרונות, וכן הקטינה את האומדנים של שירותי הייעוץ ואבטחת האיכות. הוקטנה גם יתרת התקציב ה בצ"ם. בעדכוןשביצעה נת"ע ביוני 2019 , לאחרשנוספו לאומדןהעלותהצמדות והפרשישער בסךשל כ- 320 מיליון ש"ח, עלה האומדן הכולל לכ- 17 מיליארד ש"ח. כמו כן עודכן שוב אומדן עלות הקמת המערכות בכ- 260 מיליון ש"ח. הסיבה לעדכון זה הייתה טעות באומדן עבודות ההנדסה בתוואי העילי. בה בעת הוקטנו האומדנים של פרויקט גמרים (out fit ) בסכום של 61 מיליון ש"ח ושל ניהול הפרויקט בסכום של כ- 57.6 מיל יון ש"ח. כמו כן הוקטנה יתרת התקציב הב צ"ם. השינויים אושרו על ידי נציג משרד האוצר. יצוין שאומדן עלויות חבילת גמרים הוקטן כבר באוגוסט 2017 בסכום של כ- 20.3 מיליון ש"ח ואומדן עלויות הניהול הוקטן כבר בינואר 2016 בסכום של כ- 38.5 מיליון ש"ח. בבדיקהשלמשרדמבקרהמדינהעלהכיאומדניעלויותהגמריםבתחנותועלויותהניהולהוגדלו בסכומים של כ- 111.7 מיליון ש"ח וכ- 101.5 מיליון ש"ח באוגוסט 2020 , כשנה וחודשיים לאחר שהוקטנו ביוני 2019 . בדיקה של משרד מבקר המדינה העלתה כי אומדן התקציב הכולל של עלות ההקמה של הקו האדום נותר ללא שינוי במשך חמש שנים בקירוב, מאוגוסט 2014 עד יוני 2019 , ואז הוא עודכן ל- 16.9 מיליארד ש"ח. עם זאת, נעשו שינויים רבים במסגרת התקציב הכולל, שעיקרם העברה בין סעיפים תקציביים הכוללים הקטנת התקציב בסעיף תקציבי מסוים לשם מימון סעיף תקציבי אחר, ולאחר מכן הוגדלו הסעיפים שהוקטנו בסכומים ניכרים, שלעיתיםאףעוליםעלסכוםההקטנהשנעשתה,ולעיתיםלאחרכמהחודשיםמההקטנה. | 1131 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן הביקורת העלתה כי היקף ההעברות בין סעיפים תקציביים שעשתה נת"ע בין אוגוסט 2014 ליוני 2019 היה גבוה והסתכם בכ- 4.856 מיליארד ש"ח (כ- 30% מאומדן הפרויקט באותה תקופה). עוד עלה כי נת"ע ביצעה הקטנות בסכום של 2.428 מיליארד ש"ח והגדלות בסכום זהה. עבור מרבית הפעולות נמצאו אישורים של משרד התחבורה על העמדת התקציב או עדכונו, אך לא נמצא פירוט הנסיבות המצדיקות את הפעולה מבחינה הנדסית או כלכלית. בבחינה של תשעה שינויים ב- 14 סעיפים תקציביים בשנים 2020- 2014 נמצאשנת"עהקטינהאתאומדןהעלותשלשבעהסעיפיםתקציביםבהיקףמצטבר של 510 מיליון ש"ח בקירוב והגדילה את הסעיפים האלה בהיקף של כ- 2,112 מיליון ש"ח בקירוב, לאחר ההקטנה. הדבר עלול להצביע על כך שלא הייתה הצדקה כלכלית לפעולות אלה ושהן נועדו לשמש מקור למימון סעיפים תקציביים שצפוי בהם גירעון תקציבי. לפיכך ייתכן כי אומדן התקציב שהציגה חברת נת"ע למשרד התחבורה ולמשרד האוצרבתקופהשבהנעשוהשינוייםהאלהלאשיקףכנדרשאתעלותהפרויקטואתעלות הסעיפים התקציביים המרכיבים אותו. חברת נת"ע מסרה בתשובתה כי היא שיקפה למשרדי הממשלה את האומדן והעלויות לפי המידע שהיה קיים באותה עת. מעדכון האומדן באוגוסט 2014 ועד פברואר 2020 חברת נת"ע לא צפתה חריגה באומדן הפרויקט. לקראת המשך פיתוח מערכת הרכבת הקלה ומערך המטרו ממליץ משרד מבקר המדינה לנת"ע ,ל משרדהתחבו רה,ל אגףהתקציביםו לאגףהחשבהכלליבמשרדהאוצרלהסדיר את מדרג הסמכויות לאישור עדכוני התקציב באמצעות נוהלי עבודה, לקבוע את אופן ההצגהשלהעדכוניםהמבוקשיםוכןלתעדאתהבקשותואתההחלטותשהתקבלובנושא ולצרף למערכת הממוחשבת לניהול התקציב את האסמכתאות לעדכון. עוד מומלץ כי העברת סכומים בין סעיפים תקציביים תאושר רק לאחר הצגת ביסוס פרויקטאלי ותקציבי להקטנת האומדן בחבילת העבודה, אשר מתקציבה מוצע להקצות הסכום למימון ההעברה. ביוני 2022 מסר משרד התחבורה בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הוא מקבל את המלצת משרד מבקר המדינה, והוא יבחן דרכי ם ליישומה. בתשובת אגף החשכ"ל נמסר כי האגף תומ ך בהמלצת המבקר, והוא י פעל להטמעת ה בהסכם המסגרת עם החברה. עוד עלה כי באוגוסט 2020 הציגה נת"ע חריגה בשיעור של 7% בקירוב מאומדן הפרויקט. הוצג צורך בתוספת תקציב כוללת של 1.2 מיליארד ש"ח, וב- 10 מתוך 13 המכלולים המרכזיים של הפרויקט נדרשו תוספות בסכומים של שני מיליון ש"ח עד 906 מיליון ש"ח. התוספות המרכזיות נדרשו לתקציב הקמת המערכות (906 מיליון ש"ח), לניהול הפרויקט (101 מיליון ש"ח) ולגמרים בתחנות(84 מיליוןש"ח).נוסףעלכלאלההביעהחברתהבקרההסתייגותוהמליצהעלתוספת של 70 מיליון ש"ח להתמודדות עם השפעות משבר הקורונה. כן המליצה חברת הבקרה לבחון תוספת נוספת לעלויות ניהול הפרויקט כדי להתמודד עם התארכות הפרויקט מעבר לנובמבר 2022. עלה כי ועדת ההיגוי העליונה א י שרה את התקציב בסך של כ- 18.377 מיליארד ש"ח כפי שביקשה נת"ע, ללא הסכומים שנכללו בהסתייגויות חברת הבקרה. | 1132 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן נמצא כי בין אוגוסט 2014 ליוני 2019 העבירה נת"ע כ- 4.856 מיליארדי ש"ח בין הסעיפים התקציביים השונים. במסגרת ההעברות הקטינה נת"ע את האומדנים בשבעה סעיפים תקציביים בחצי מיליארד ש"ח ויותר והגדילה את הסעיפים האמורים בסכומים העולים על שני מיליארד ש"ח. בחודשים יוני 2019 , דצמבר 2019 ומרץ 2020 נוספו הצמדות בהיקף כולל של 517 מיליון ש"ח בקירוב, ולאחר מכן, באוגוסט 2020 , הוגדל אומדן התקציב כמעט ב- 1.2 מיליארד ש"ח נוספים, ומאותו מועד נת"ע מעבירה לנציגי הממשלה סטטוס ביצוע בפועל של הסעיפים התקציביים העיקריים, הוראות שינוי עתידיות ידועות, סיכונים ידועים ובצ" ם. לקראת המשך פיתוח המערכת להסעת ההמונים משרד מבקר המדינה ממליץ לוועדת ההיגוי העליונה לבחון את השינויים התכופים שבוצעו בתקציב הפרויקט בשנים 2014 - 2019 ואת משמעויותיהם הכלכליות הנרחבות לשם הפקת לקחים ובמטרה לקיים מעקב יעיל אחר ביצוע הפרויקטים שבביצוע ובתכנון, לרבות עמידה בלוחות זמנים ובתקציב. תקציב בלתי צפוי מראש ( בצ"ם ) בלתי מספק כאמור, בדיקה של משרד מבקר המדינה העלתה כי באומדן העלות הראשוני של הקו האדום מדצמבר 2010, שעמד על כ- 10.7 מיליארד ש"ח, הובא בחשבון תקציב בצ"ם בסך של 1.7 מיליארד ש"ח, כ- 16% מהתקציב הכולל. שיעור זה לא תאם את השיעור המומלץ בנוהל פר"ת משנת 2006 אשר עמד על 50% התואם לשלב התכנון הרעיוני. בעדכון אומדן שביצעה באוגוסט 2012 הציגה נת"ע לשר התחבורה דאז תוכנית עבודה ובה אומדן תקציב מעודכן של כ- 12.2 מיליארד ש"ח. במצגת של תוכנית העבודה האמורה לא ניתן פירוט של הסיבות לעדכון האומדן. הסיבות לשינוי צוינו בבקשת נת"ע לעדכן את האומדן התקציב שהוגשה לוועדת ההיגוי ביוני 2012. על פי הבקשה, עיקרי השינוי נובעים מהפרשי הצמדה ומהגדלת בצ"ם במכלולים שונים של הפרויקט. עוד צוין בבקשה זו כי תוספת ה בצ"ם מקובלת על חברת הבקרה. בעדכון האומדן של עלות הפרויקט מדצמבר 2019 הקטינה נת"ע את יתרת תקציב ה בצ"ם ב- 64.5 מיליון ש"ח ואיפסה אותו, וזאת קרוב לשנתיים לפני מועד הפעלת הפרויקט שהייתה צפויה אזבאוקטובר2021 .בעדכוןהאומדןשלעלותהפרויקטשלנת"עבאוגוסט2020 - עדכוןשאושר על ידי משרדי התחבורה והאוצר - נוספו לאומדן הפרויקט 25 מיליון ש"ח לתקציב בצ"ם, סכום הנמוך מהמומלץ בנוהל פר"ת משנת 2012, שלפיו מומלץ כי שיעור ה בצ"ם יהיה כ- 15% מאומדן הסעיפים התקציביים שנמצאים בשלב תכנון מפורט, כלומר לקראת הביצוע. באוגוסט 2020 , חבילת העבודה של מערכות הרכבת (SDAG) שנאמדת בכ- 4.9 מיליארד ש"ח וחבילת עבודות גמר בתחנות (כ- 1.8 מיליארד ש"ח) היו בשלבים מוקדמים יחסית של הביצוע57 . 57 ביצוע חבילת המערכות החל במרץ 2018 וצפוי להסתיים באוגוסט 2022 . ביצוע עבודות הגמר במקטעים מסוימים החלבאוגוסט2018 וצפוילהסתייםבמאי2022 ,ובמקטעיםאחריםהחלהביצוע בינואר 2019 וצפוילהסתייםבאוגוסט 2022 . | 1133 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן עלה כי הבצ"ם תוקצב בחסר בשלבי הפרויקט השונים, כדלהלן - בשנת 2010 בשלב התכנון הרעיוני הוגדר בצ" ם בשיעור של 16% בקירוב, לעומת 50% על פי נוהל פר"ת לשנת2006 שהיהתקףבמועדעריכתהאומדןהראשוני(פערשל34 נקודותאחוז).הבצ" ם אופס בדצמבר 2019 כשנתיים לפנימועד סיוםהפרויקט.,איפוסהבצ" ם בעיצומושל שלב הביצוע של הפרויקט מביא לכך שלא נותרה בפרויקט גמישות ניהולית אשר באה לידי ביטוי בתקציב שאמור לפתור צורך בלתי צפוי. באוגוסט 2020 , כשמונה חודשים לאחר שאופס, נקבע מחדש בצ"ם בסכום של 25 מיליון ש"ח. במועד זה מכלולים מרכזיים בפרויקט (ה מערכות ועבודות גמר בתחנות) שהיקפם הכספי כ- 6.7 מיליארד ש"ח היו בשלבי ביצוע מוקדמים ולפיכךהבצ"ם שנקבע היה למעשה 0.4% בקירוב מאומדן העלות שלהמכלוליםהאלה.עלפינוהלפר"תל- 2012 שהיהתקףבאותומועד,מומלץכילקראת הביצוע, כאשר יש תכנון מפורט, יוגדר תקציב בצ"ם בשיעור של 15% מעלויות הפרויקט הצפויות (כ- 14.7 נקודות אחוז יותר מהבצ" ם שנקבע.) נת"ע מסרה בתשובתה כי היא מבינה את החשיבות של תקצוב הפרויקט עם בצ"ם ראוי. עם זאת, יש לציין שעדכון האומדן שתוצאתו ה ייתה תוספת של 1.2 מיליארד ש"ח נעשתה על בסיס ניתוח מעמיק של הסיכונים שנותרו בפרויקט ועמדת נת"ע היא שתקציב זה יספיק להשלים את הקמת הקו האדום. משרד התחבורה מסר בתשובתו כי בדצמבר 2019 הנהלת החברה הציגה לנציגי הממשלה כי יש בצ"ם מספק להמשך הפרויקט. לאחר המכ חודשים טענה הנהלת החברה כי ה בצ"ם אינו מספק ואף נדרשות תוספות תקצי ב . עוד מסר משרד התחבורה כי בשום שלב לא אישר משרד התחבורה אומדנים ללא בצ"ם. תוספת התקציב בסך 1.2 מיליארד ש"ח שאושרה ב- 2020 כללה בצ"ם בסך 25 מיליון ש"ח. עםזאת, באוקטובר2021 אושרהתוספתתקציבשלכ- 178 מיליוןש"חבגיןהשפעות בלתי צפויות של משבר הקורונה ובגין תחזוקה משמרת של הקו האדום. נמצא כי עלותם של אירועים בלתי צפויים אלו לא קיבלה מענה בתקציב בצ"ם שנקבע. על נת"ע ומשרדי התחבורה והאוצר לוודא כי סכום הבצ" ם בשלבי הפרויקט יהיו מספקים ובהתאם לנוהל פר"ת. זאת, על מנת שהבצ" ם ישמש לייעודו ולא יחליף הגדלות תקציב נדרשות, באופן שתיווצר תמונות מצב תקציבי שאינה משקפת את מצב הפרויקט. תיעוד השינויים בתקציב משרד מבקר המדינה בדק את איכות התיעוד של תשעה עדכוני אומדן שביצעה נת"ע בשנים 2014 - 2020 . | 1134 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן הביקורת העלתה כי ויסות התקציב בפועל מתבצע באישור משרדי הממשלה אשר מעביריםלנת"עמכתביםהמאשריםאתהשתתפותמשרדהתחבורהבמימוןסעיפיםשונים של הפרויקט. עם זאת, מתוך תשעה עדכוני אומדן שביצעה נת"ע בשנים 2014 - 2020 שנבדקו בביקורת, נמצא פירוט לנסיבות השינויים עבור חמישה עדכונים (כ- 56% ). לא נמצא תיעוד לנסיבות של ארבעה עדכונים (כ- 44% ) . לשניים מחמשת האישורים האמורים צורף פירוטמלא, ולגבישלושהאחריםהתקבלואישורים בדוא"לממת"ח וממשרד האוצר. עד נובמבר 2020 לאהיה בנת"ע נוהל לניהול ותיעודשינוייםבתקציב. בנובמבר 2020 אושר נוהל מעודכן בנושא "עדכון תקציב רב- שנתי וניהול בצ"ם" המסדיר את מדרג אישורים של עדכוני התקציב בתוך נת"ע. כאמור לעיל, בדיקה של משרד מבקר המדינה העלתה כי אומדני התקציב עודכנו פעמים רבות ונעשו שינויים בין הסעיפים התקציביים, חלקם ללא תיעוד לסיבות לעדכונים ולשינויים. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב כי בנובמבר 2020 אושר בנת"ע נוהל מפורט לניהול ועדכוןתקציב הפרויקטיםבתחום הרק"ל. עם זאת, עלה כי בנוהל "עדכוןתקציב רב- שנתי וניהול בצ" ם"מנובמבר 2020 המסדיראתמדרגאישוריהתקציב בנת"ע,איןהנחיות לדיווח על השינויים התקציביים למשרד התחבורה ולמשרד האוצר. חשיבות הסדרת הדיווח מתחדדת על רקע אי-הסדרתו של הסכם מסגרת חתום בין נת"ע לבין משרדי תחבורה והאוצר, כאמור. בביקורת עלה כי כאמור, נת"ע מעבירה למשרד האוצר ולמשרד התחבורה דיווח דו- חודשי שבו היא מפרטת את יתרת התקציב בסעיפים תקציביים עיקריים, את היקף השינויים בסעיפים התקציביים (הוראותשינוי),את כימותהסיכוניםהידועים לנת"ע,את יתרתהבצ"מ בסעיפים ואת הסכום הכולל בסעיפים התקציביים העיקריים. עם זאת, בדוחות אלה אין הסבר מילולי לפירוט המידע הכמותי שלעיל. משרד מבקר המדינה ממליץ לנת"ע, למשרד התחבורה ולאגף התקציבים ולאגף החשב הכללי במשרד האוצר להסדיר בנהלים את חובות הדיווח של נת"ע למשרדי הממשלה הרלוונטיים על ביצוע עדכוני תקציב ואת אופן התיעוד. כן מומלץ כי נת"ע תיתן בדוחותיה פרטים על מהות השינויים שנעשו בסעיפים תקציביים מתחילת הפרויקט ועד מועד הדיווח ועל השינויים הצפויים בהם. דיווח כאמור יעניק לנציגי הממשלהכליםיעיליםלשםפיקוחובקרהעלניהולתקציבהפרויקט.עודמומלץכיאישורי משרדי התחבורה והאוצר לשינויים תקציביים המבוקשים על ידי נת"ע יינתנו על גבי טופס מקוון וחתום ביד מורשי חתימה, בהתאם למדרג גורמים מאשרים שייקבע, עם כלל הפרוט הנדרש לרבות מהות השינוי, המקורות התקציביים, מגבלות והערות נוספות ככל שאלו נדרשות. | 1135 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן הקווים הירוק והסגול קביעת סכום בצ"ם שלא בהתאם לנוהל פר"ת כאמור, באוגוסט 2016 הטילה הממשלה על נת"ע לקדם את הקמת הקו הירוק והסגול של הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב. בסעף ו' של החלטת הממשלה צוין כי הממשלה רושמת לפניה את הודעת משרד התחבורה כי אומדן העלות של פרויקט הקו הירוק, על סמך השלב שבו מצוי התכנון לפרויקט, הוא כ- 20 מיליארד ש"ח, וכי אומדן העלות של פרויקט הקו הסגול, על סמך השלב שבו מצוי התכנון לפרויקט, הוא כ- 8.6 מיליארד ש"ח. באוקטובר 2018 הציגה נת"ע אומדן מעודכן שהתבסס על תכנון מוקדם של השלב הראשון של העבודות (אינפרא 1) ועל תכנון ראשוני של השלב השני של העבודות (אינפרא 2 ). השלב הראשון כולל עבודות הנדסה והעתקת תשתיות לצורך פינוי תוואי הרכבת הקלה והוא נעשה בשיטת הסכמי מסגרת, כתבי כמויות עבור עבודות סלילה ופינוי תשתיות ובשיטת תכנון וביצוע באמצעות קבלנים (DB ) 58 עבור מרכיבים מורכבים יותר, כגון מבנים. השלב השני נעשה בשיטת מכרז PPP באמצעות זכיינים, וזאת על פי החלטת הממשלה. את האומדן מאוקטובר 2018 הציגה נת"ע בשני שלבים. בשלב הראשון הוצגה הצמדה בסך של כ- 1.56 מיליארד ש"ח ביחס לאומדן שה ציג משרד התחבורה לממשלה באוגוסט 2016 ( 1,090 מיליון ש"ח לקו ירוק ו- 470 מיליון ש"ח לקו סגול.) משכך, האומדן, שעמד במועד ההצגה לממשלה על כ- 28.6 מיליארד ש"ח עבור שני הקווים, עודכן לכ- 30.16 מיליארד ש"ח במחירי 2018 . בשלב ה שני הציגה נת "ע פירוט של המרכיבים העיקריים של אומדן הקווים. באומדן של שלב אינפרא 1 הובא בחשבון תקציב בצ"ם של 20% , ובשלב אינפרא 2 הובא בחשבון תקציב בצ"ם של 30% מכיוון שהשלב הזה התבסס על תכנון ראשוני בלבד. כאמור, נוהל פר"תמשנת 2012 ממליץ עלערכיםאלה כערכיברירת מחדל לבצ"ם:תכנוןרעיוני - 50% ;תכנוןמוקדם- 30% ;תכנוןמפורט- 15% .עלפימסמך"מגדירמשימותלתכנון",התכנון נעשהבשלושהשלבים:תכנוןראשוני,תכנוןמוקדם,תכנוןמפורט.לפיכך,מכיווןששלבהתכנון המוקדם ושלב התכנון המפורט מוגדרים בנת"ע באופן הזהה להגדרה בנוהל פר"ת, נראה כי המונח "תכנון ראשוני" בנת"ע משמעו תכנון רעיוני בנוהל פר"ת. בדיקה של משרד מבקר המדינה העלתה כי ערכי תקציב הבצ"ם שקבעה נת"ע לשלב אינפרא 1 ( 20% המבוססים על תכנון מוקדם) נמוכים מערכי ברירת המחדל של הבצ" ם לתכנון מוקדם המומלצים בנוהל פר"ת מ- 2012 ( 30%). עוד עלה כי ערכי הבצ" ם שקבעה נת"ע לשלב אינפרא 2 ( 30% המבוססים על תכנון ראשוני) זהים לערכי בצ" ם לתכנון מוקדם בנוהל פר"ת מ- 2012 , הגם, שלשלב אינפרא 2 , שבמועד הצגת האומדן (אוקטובר 2018) היה בשלבים ההתחלתיים של התכנון, נראה כי ראוי היה לקבוע ערכי בצ" ם התואמים יותר לתכנון רעיוני לפי נוהל פר"ת משנת 2012 , כלומר 50% . משרד התחבורה מסר בתשובתו כי נוהל פר"ת הו א הנוהל לצורך בחינת כדאיות פרויקט תחבורתי- יבשתיולאנוהללתכנוןהפרויקט.מטרתהנוהלהיא להציג לפנימקבליההחלטות את 58 DB ( Design Build ) - שיטת התקשרות שבה קבלן מקבל אחריות לתכנון מלא לוביצוע של עבודות במקטע עבודות שנקבע לו בהתקשרות. | 1136 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן כדאיות הפרויקט או את אי-כדאיות ו על בסיס הנחות שונות, בדרך כלל מחמירות. הנוהל אינו תחליף לנהלים סדורים לתכנון פיזי של פרויקט זה או אחר, לרבות בתחום מתודולוגיה לקביעת בצ"ם , ואינו מיועד להחליף אותם. בתשובתה ציינה נת"ע כי בכל שינויי האומדן שבוצעו היא נצמדה ככל הניתן לנוהל פר"ת בקביעת בצ"ם. משרדמבקרהמדינהממליץכיעבורהקוויםהירוקוהסגול,לנוכחהניסיוןהנצברמפרויקט הקו האדום ולאור המלצות נוהל פר"ת, נת"ע תוודא כי ערכי בצ" ם שנקבעו צפויים לתת מענה לאירועים בלתי צפויים בפרויקטים התואמים לערכי ברירת המחדל שבנוהל פר"ת העדכני (נוהל פר"ת משנת 2021 ) . מומלץ כי משרדי התחבורה והאוצר יפקחו על ערכי הבצ" ם. שינויים באומדן הקווים הירוק והסגול סמוך לאישורו שינויים באומדנים בשנים 2018 - 2019 לוח 15 להלן מציג את הרכב האומדן המעודכן לאוקטובר 2018 על פי נתוני נת"ע. לוח 15 : אומדן העלויות של פרויקט הקו הירוק והקו הסגול לפי סעיפים תקציבים מרכזיים, אוקטובר 2018 , והאומדן שהוצג לממשלה באוגוסט 2016 קו ירוק קו סגול סה"כ אומדן אוקטובר 2018 במיליוני ש"ח)( אינפרא 1+2 15,730 8,567 24,297 הפקעות 1,253 977 2,229 תכנון 400 329 729 ניהול 790 580 1,370 ייעוץ רוחבי ו- QA 900 526 1,426 סה"כ כולל מע"ם 19,073 10,979 30,052 אומדן אוגוסט 2016 במיליוני ש"ח)( אומדן אוגוסט 2016 20,000 8,600 28,600 אומדן אוגוסט 2016 כולל הצמדה 21,090 9,070 30,160 מתוך אומדן עלויות הקווים הירוק והסגול של נת"ע, אוקטובר 2018 . | 1137 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן הלוח מראה כי האומדן המעודכן של עלות הקו הירוק מאוגוסט 2016 ירד מ- 21,090 מיליון ש"ח (כוללאומדןהממשלהשל20,000 מיליוןש"חוהצמדהשל1,090 מיליוןש"ח)לכ- 19,073 מיליון ש"ח באוקטובר 2018 , ואילו אומדן העלות של הקו הסגול מאוגוסט 2016 עלה מ- 9,070 מיליון ש"ח(8,600 מיליוןש"חבהחלטתהממשלהו- 470 מיליוןש"חהפרשיהצמדה)לכ- 10,979 מיליון ש"ח באוקטובר 2018 . יצוין בהקשר זה כי לקו הסגול נוספו תכולות שלא נכללו בהחלטת הממשלה מאוגוסט 2016 בהיקף של כ- 483 מיליון ש"ח. במאי 2019 עדכנה נת"ע את האומדן. על פי הדוח של חברת הבקרה59 , העדכון נעשה במסגרת ההליך של פרסום מכרז ה- PPP . על פי חברת הבקרה, העדכון לא הוצג לבקרתה מכיוון שהיה זניח" בהיקפו." הביקורתהעלתהכיכחצישנהלאחרשאושראומדןהעלותמאוקטובר2018 ,עדכנהנת"ע במאי 2019 את אומדן עלות הקו הירוק לכ- 18.84 מיליארד ש"ח - צמצום של כ- 230 מיליון ש"ח, ואומדן הקו הסגול עלה לכ- 11.21 מיליארד ש"ח - תוספת של כ- 230 מיליון ש"ח. בתוך האומדנים האלה ביצעה נת"ע שינוים בסכומים גבוהים ובסעיפים רבים: בקו הירוק הוקטן אומדן אינפרא 2 בסכום של כ- 400 מיליון ש"ח, ומנגד הוגדל האומדן של אינפרא 1 בכ- 80 מיליון ש"ח, ועלויות התכנון הוגדלו בכ- 90 מיליון ש"ח. בקו הסגול הוגדל אומדן אינפרא 1 בכ- 220 מיליון ש"ח, אומדן אינפרא 2 ירד בכ- 80 מיליון ש"ח, ולתכנון נוספו כ- 90 מיליון ש"ח. עלה כי השינויים באומדן הכולל של שלבי אינפרא 1 של שני הקווים היו בשיעורים קטנים יחסית ועם זאת חלק מ השינויים בהעברות בין ה סעיפים התקציביים המרכיבים את השלב אינפרא 1 היו גדולים - בקו הירוק עודכנו כל שבעה סעיפים תקציביים, היקף השינויים (הגדלה והקטנה) הגיע ל- 944 מיליון ש"ח בערך המוחלט. גם בקו הסגול עודכנו (כלפי מעלה וכלפי מטה) כל שבעה הסעיפים התקציביים המרכזיים בהיקף כולל של 279 מיליון ש ״ח. בתשובתהמסרהנת"עכי עדכוןאומדןמ מאי2019 כללברובוהסטותתכולותביןחבילותמכיוון שעודכנה אסטרטגיית המכרזים של הפרויקטים בהתאם להתקדמות התכנון, וזאת כדי לייעל את ההוצאה התקציבית ולהקצות את הסיכונים בצורה המיטבית. בעדכון האומדן עודכנו רק אומדני אינפרא 1 ואינפרא 2 ולא כלל מרכיבי האומדן. משרד מבקר המדינה מציין כי אומדן עלויות עבודות אינפרא 1 ואינפרא 2 הן כ- 80.3% מאומדן הקווים ועל כן מדובר בשינויים משמעותיים במרכיבי האומדן. שינויים באומדנים בשנת 2020 במרץ2020 הציגהנת"עעדכוןשלאומדניעלויותהקוויםהירוקוהסגולבסכומיםגדולים.העדכון הוגש לבחינת חברת הבקרה ולאישור נציגי הממשלה. בהתייחסות נת"ע למשרד מבקר המדינה ביוני 2022 נמסר כי האומדן החדש הוצג ביחס לאומדן מאוקטובר 2018 לבקשה בעל פה של נציגיהממשלה,והאומדןממאי 2019 לאהובאבהשוואה.במהלך הביקורת,בינואר2022 ,מסרה נת"ע למשרד מבקר המדינה כי גם העדכון הזה לא הוגש לאישור הממשלה וכי הליך האישור 59 חברת הבקרה - דוח תקציב הקווים ה ירוק ו ה סגול, דוח סופי 29.9.20 . | 1138 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן יתנהללאחרביצועהתאמותבאומדניםבעקבותהתוצאותבמכרזPPP ,שהזוכיםבונקבעובינואר 2022 אלה השינויים המרכזיים שהוצגו בהצעה זו של שינוי האומדן:. בקו הי רוק: נת"ע הקטינה את האומדן הכולל של הקו הירוק מ- 19,073 מיליון ש"ח ל- 18,372 מיליון ש"ח. אלה היו השינויים המרכזיים: הקטנת אומדן עלות אינפרא 1 ב- 62 מיליון ש"ח, הקטנת אומדן עלות אינפרא 2 ב- 308 מיליון ש"ח, ירידה בעלויות ההפקעה ב- 411 מיליון ש"ח ותוספת של 80 מיליון ש"ח להסדרי התנועה. בחינת השינוי המצומצם לכאורה של אומדן עלות אינפרא 1 והקטנתו ב- 62 מיליון ש"ח מעלה כי בפועל מדובר בשינויים ממשיים בתוך חבילת העבודה - הקטנה בסך 1.3 מיליארד ש"ח של עלות המנהור בעקבות תוצאות מכרז, אך לעומת זאת נעשה עדכון באומדנים האחרים ונוסף להם סכום העולה על מיליארד ש"ח. כמו כן נעשו ויסותים תקציביים משלב אינפרא 1 לשלב אינפרא 2 שהסתכמו בכ- 100 מיליון ש"ח. בלוח 16 מובא פירוט השינויים בשלב אינפרא 1 של הקו הירוק כפי שהציגה נת"ע במרץ 2020 . לוח 16 : פירוט השינויים באומדן שלב אינפרא 1 של הקו הירוק במרץ 2020 מהות השינוי סכום השינוי (במילוני ש"ח) עדכונים הנובעים מתוצאות מכרזים ושינויי תכולה 475 - תוספת מחירים על אומדן העלות של מכרז המסגרת 282 שאושרה תוספת מחירים מכרז המסגרת עבור תכולות שנוספו 56 הסטת תכולת תחנות מורכבות לאינפרא 2 195 - פקחים 240 הסטות תחבורה ציבורית 30 סה"כ 62 - על פי נתוני נת"ע, בעיבוד משרד מבקר המדינה. בחינת השינויים בשלב אינפרא 2 מעלה כי ההקטנה של אומדן התקציב הכולל של השלב הזה בהיקף של 380 מיליון לש"ח נובעת מהפחתת מספר הקרונות ומביטול המקלוט. כמו כן עודכן אומדן המערכות ונוסף לו סכום של 60 מיליון ש"ח. בקו הסגול: אומדן תקציבו של הקו עלה בכ- 300 מיליון ש"ח ונעשו בו השינויים המרכזיים האלה: תוספת של כ- 270 מיליון ש"ח לשלב אינפרא 1, תוספת של כ- 160 מיליון ש"ח לשלב אינפרא 2 והקטנת אומדן עלויות ההפקעה ועלויות התכנון בכ- 200 מיליון ש"ח. כמו כן נוסף תקציב חדש שנאמד ב- 80 מיליון ש"ח למימון הסדרי תח"ץ חלופיים לתקופת העבודות. בחינתהשינוייםהמרכזייםבשלבאינפרא 1העלתהכינוספוכ- 193 מיליוןש"חלמכרזיהכמויות; אומדן תקציב ההתקשרויות מסוג תכנון וביצוע (DB) ירד בכ- 126 מיליון ש"ח; נוספו כ- 110 מיליון | 1139 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן ש"ח להעסקת פקחים וכ- 65 מיליון ש"ח בגין הסטת קווי תח"ץ קיימים. בחינת העדכונים בשלב אינפרא 2 מעלה כי נעשו שני שינויים מרכזיים - תוספת קרונות והקטנת האומדן של מכרז המערכות. בדיק ה של משרד מבקר המדינה העלתה כי בשנת 2020 עדכנה חברת נת"ע את אומדני התקציב של שלב אינפרא 1 של הקו הירוק בהיקפים של למעלה ממיליארד ש"ח הן כלפי מעלה והן כלפי מטה, לרבות הקטנה של סך האומדן של עלות הפרויקט ב- 773 מיליון ש"ח. נת"ע עדכנה את אומדני התקציב של הקו הסגול במאות מיליוני ש" ח, הן באומדן הכולל של הפרויקט שעלה ב- 149 מיליון ש"ח והן בסעיפים התקציביים (אינפרא 1 הוקטן ב- 269 מיליוןש"ח,אינפרא 2הוגדלב- 50 מיליוןש"ח,עלותהפקעותהוקטנהב- 195 מיליון ש"ח ונוספו עלויות תח"ץ חלופי בסך 80 מיליון ש"ח.) עדכונים אלה נעשו בהמשך לשינויי האומדנים שהציגה נת"ע בשנת 2018 וגם בשנת 2019 . כאמור, בשנת 2019 ביצעה נת"ע שינויים בהיקף של מאות מיליוני ש"ח ביחס לתקציב המאושר משנת 2018 . בפברואר 2020 דיווחה נת"ע על דחיית מועד פתיחת הקווים הירוק והסגול ועל הארכת שלב ההקמה. הארכת שלב ההקמה עשויה להגדיל את עלויות הניהול של הפרויקט לנוכח שימור מטה הפרויקט לתקופה ארוכה מהמתוכננת. עוד עלה כי במסגרת עדכון האומדן במרץ 2020 נוספו עלויות בגין תוספת תח"ץ בהיקף של 160 מיליון ש"ח60 שנת"ע לא תמחרה מראש. עלה כי במרץ 2020 לא עדכנה נת"ע את האומדן של עלויות הניהול, אף שבפברואר של אותהשנהדיווחהנת"עעלדחייהשלמועדפתיחתהקוועלהארכתשלבההקמה.הארכת תקופת הביצוע של הפרויקט עשויה להגדיל את עלויות הניהול מכיוון שיידרשו לפרויקט ליוויובקרהלתקופהארוכהיותרבעלותגבוההיותר.עודנמצאכינת"עלאתמחרהמראש את עלויות התוספת של תח"ץ בהיקף של 160 מיליון ש"ח. בתשובת נת"ע צוין כי במועד עדכון האומדן ולפי חוזי הניהול בין נת"ע לספקים שלה, לא נצפו עלויות נוספות לניהול הפרויקט. עוד ציינה נת"ע כי תוספת התקציב לתח" ץ נעשתה לבקשת מת"ח במרץ 2020 ולא נכללהבאומדןההקמההמקורישלהקווים.תכולהזו לאשייכת לפרויקט הקמת הרק"ל, והבקשה לכלול את תוספת השרות במרץ 2020 נעשתה משיקולים פנימיים של מת"ח. מומלץ כי משרדי התחבורה והאוצר ונת"ע יבחנו את ריבוי שינויי האומדנים. ריבוי שינויים עלול ללמד על חוסר בשלות בעת עריכת האומדנים ועל תמחור ביתר או תמחור בחסר של סעיפים תקציביים מסוימים. עוד מומלץ כי בעת אישור הארכת תקופת ביצוע, הדבר יבוא לידי ביטוי בכלל העלויות הרלוונטיות לפרויקט, ובכללן ייבחנו עלויות הניהול. דיווח על שינויים באומדני עלות הפרויקט על פי טיוטת הסכם ה מסגרת עם נת"ע, על החברה לדווח למשרדי התחבורה והאוצר על כל עדכון בסכום של 100 מיליון ש"ח ויותר או בשיעור של 10% מעלות הפרויקט, הגבוה משניהם. 60 עלויות השינויים בקווי התחבורה ותוספות קווים בעקבות העבודות למשך חמש שנים ו עלות ההסברה לציבור. | 1140 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן על פי טיוטת הסכם נוסף בין נת"ע למדינה בנושא התקשרות בין נת"ע לזכיין PPP , על נת"ע לדווח עלשינויים בסכוםשל 30 מיליוןש"ח ויותר ועלשינוייםהמצטברים בסכום העולה על 100 מיליון ש"ח בשנה. יצוין כי טיוטת ההסכם הנוסף חלה על שלבי אינפרא 2 של הקו וים הסגול והירוק ולא על פרויקטהקוהאדום ועלשלביאינפרא 1 שלהקוויםהסגולוהירוקשאינםמוקמים על ידי הזכיין. שלבים אלה מטופלים באמצעות טיוטת הסכם המסגרת עם נת"ע. כאמור, נמצא כיחברת נת"ע ביצעהשינויים רבים ובסכומיםגבוהיםשל מאות מיליוניש"ח הןבסכוםהכוללשלהאומדןוהןב סעי פיםהתקציבייםשלה פרויקט לרבותבשלבאינפרא 1 שלא חלה עליו טיוטת ההסכם בין המדינה לנת"ע בנושא התקשרות PPP , חלקם לא עברואתתהליךהאישורב משרדיהתחבורהו האוצר.יצויןכיחלקמהשינוייםשנעשובשלב אינפרא 1 גבוה ים מ- 100 מיליון ש"ח אך אין הם מגיעים ל- 10% מאומדן עלות הפרויקט, ולכן גם אילו נחת מו כלשונ ם ההסכ מים בינה לבין משרדי התחבורה והאוצר, היא לא הייתה מחויבת בדיווח עליהם. שכן, על פי טיוטת הסכם המסגרת בין המדינה לנת"ע בהתקשרויות שאינן מול זכייני ה- PPP , היה על נת"ע ל דווח רק על העדכונים בסכום של 100 מיליון ש"ח ויותר או בשיעור של 10% מעלות הפרויקט, הגבוה משניהם, כלומר כמיליארד ש"ח בקו הסגול וקרוב ל- 2 מיליארד ש"ח בקו הירוק, ללא התייחסות לדיווח על שינויים בין סעיפים תקציביים. על פי דוח תכנון מול ביצוע תקציב לשנת 2021, התקציב הרב-שנתי של הקו הירוק נאמד בכ- 18.98 מיליארד ש"ח, כ- 600 מיליון ש"ח יותר מהאומדן ממרץ 2020 . השינוי המרכזי בתקציב הקו הירוק נובע מהגדלה ניכרת של עלויות ההפקעות מכ- 842 מיליון ש"ח לכ- 1,250 מיליון ש"ח - עלייהשל כ- 49%.עלפיאותודוח,התקציבהרב-שנתישלהקוהסגולנאמדבכ- 11.31 מיליארד ש"ח, כ- 200 מיליון ש"ח יותר מהאומדן ממרץ 2020 . עלויות ההפקעות של הקו הסגול הוצגו בתקציב 2021 בסכום של 975 מיליון ש ח," כ- 25% יותר מהאומדן. בתשובת נת"ע צוין כי בדוח תכנון מול ביצוע תקציב לשנת 2021 הוצגו הנתונים על פי האומדן מאוקטובר 2018 כאשר הם מותאמים למחירי מרץ 2020 , וזאת מכיוון שהאומדן ממרץ 2020 לא אושר באופן רשמי על ידי נציגי הממשלה. בהיעדר נוהל עבודה ובהתאם לטיוטת הסכם ה מסגרת עם נת"ע, החברה אינה חייבת לכאורה לדווח לנציגי הממשלה על עדכונים שנעשו בסעיפים תקציביים שאינם קשורים במכרזים ה- PPP גם אם הם מסתכמים בעשרות מיליוני ש"ח ואף במאות מיליוני ש"ח. משרד מבקר המדינה ממליץ לנת"ע, למשרד התחבורה ולמשרד האוצר לפעול לחתימה על הסכם המסגרת ביניהם שיקבע סף אפקטיבי לעדכונים באומדן הכולל ובשינויים בין הסעיפים התקציביים של הפרויקט המחייבים דיווח לנציגי הממשלה והמצריכים את אישורם. עוד ממליץ משרד מבקר המדינה לנת"ע כי אף שעדיין אין הסכם התקשרות, תדווח ותעדכן על שינויים משמעותיים באומדן, וכי תקבע נוהל עבודה ותיעוד לעדכוני האומדן שעליהם היא מעוניינת להמליץ. ✰ | 1141 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן בדיקתמשרדמבקרהמדינההעלתהסיבותלחריגהב אומדןעלות בקוויהרק"לשבהקמה, האדום, הירוק והסגול ובהן: תקצוב בצ"ם בחסר שלא לפי נוהל פר"ת ואי- הכללת עלויות באומדן העלות בעיקר בשלבים המוקדמים של הפרויקט; אי-הצמד ה לסלי תשומות; מכלולים שלא נכללו באומדן הפרויקט, מכלולים שלא תומחרו ומכלולים שתומחרו בחסר והביאו להסטות ביןהסעיפיםהתקציבייםהשונים. יישוםההמלצותשהובאו בפרקזה עשוי לסייע בקביעת תקציב הפרויקט ולעמידה בו. שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות ועם חברות ת שתית הביקורת בחנה מהם החסמים המרכזיים בקידום פרויקט הרק"ל בגוש דן מעבר לעצם היותו פרויקט מורכב ותקדימי במדינת ישראל, ואלה מוצגים להלן. ממשקי עבודה וחסמים מול הרשויות המקומיות תוכניות סטטוטוריות, סמכויות הרשויות המקומיות ואחריותן שלושת קווי הרק"ל מתפרסים על פני 90 ק"מ של מסילות העוברות ב- 12 רשויות מקומיות המאופיינות במרחב אורבני צפוף. לכן יש ממשקים רבים ורב- ממדיים בין חברת נת"ע לבין הרשויות המקומיות במטרופולין תל אביב. הליך התכנון של הקו האדום שונה במידה מסוימת מהליכי התכנון של הקווים הסגול והירוק. התוכנית הסטטוטורית של הקו האדום אושרה במוסדות התכנון של מחוז המרכז ושל מחוז תל אביב ביותר מ- 15 תכניות שונות לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 . לעומת זאת, התוכניות הסטטוטוריות של הקו הירוק ושל הקו הסגול נדונו בוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות (להלן - הוות"ל) כתוכניות לתשתית לאומית (להלן - תת"ל.) בעקבות השינוי בשיטת התכנון שנעשה עבור הקווים הירוק והסגול, נת"ע אינה נדרשת לקבל מרשויות הרישוי המקומיות ומהוועדות המחוזיות היתרי בנייה בשטחי התוכנית בתוך תוואי הפרויקט. תחת זאת, ההיתרים ניתנים על ידי רשות הרי שוי של וות"ל; במסגרת הדיון בבקשה להיתר, נת"ע נדרשת להציג את עמדת הרשויות המקומיות הרלוונטיות. לעיתים התיאום בין הרשויות המקומיות לנת"ע מורכב בשל היעדר זהות אינטרסים בין שני הגופים. למשל, בסיכום ישיבת ועדת ההיגוי של פרויקט הקו האדום שנערכה במאי 2018 נכתב: "העיריות אשר בתחומן עוברים הקווים מעלות לחברה נת"ע][ דרישות באשר לטיפול והסדרה שלכלהחתךבתוואיהרק"לולעיתים גםשלתשתיותמחוץלחתךתוואיהרק"ל,לרבותהתאמות תשתיות נוספות של חשמל, מים ניקוז וכו'. ככל שדרישות הרשויות אינן ממולאות מתמודדת נת"ע עם קשיים בה ליך התיאום ההנדסי שנדרש לביצוע עבודות בתחום הרשות." בתשובתה של נת"ע נמסר כי בשנת 2018 היא ביצעה הליך הפקת לקחים אשר כלל איסוף, ריכוז וגיבוש של המלצות ל צורך מניעת עיכובים וחסמים שעלו תוך כדי ביצוע הקו האדום. לבקשת משרד האוצר, חברת נת"ע הגישה המלצות לסעיפים שיובאו לאישור בהצעת מחליטים | 1142 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן בממשלה.נת"עמסרהכיהמלצותאלוהועברולמשרדהאוצרבדצמבר2018 כדילשלבסעיפים אלה בהצעת חוק המטרו"" שעשוי להסדיר את ממשקי העבודה בין הממשלה לרשויות המקומיות לקראת הקמת מערכת הרכבת התחתית של אזור גוש דן ושנמצא במועד סיום הביקור ת בהליכי חקיקה בכנסת. הקשיים שהעלתה נת"ע באים לידי ביטוי בכמה ממשקים, ולהלן יוצגו חלקם: עיכוב באישור תוכניות בפרויקט הקו האדום: כאמור, הוועדות המקומיות והמחוזיות אישרו את תוכניותיו של הקו האדום. כבר בשלב אישור התכניות חלו עיכובים באישור מכלולים בפרויקט שי זמו הרשויות המקומיות. למשל, ב- 2015 נדרשה מעורבות הוועדה המחוזית מול הוועדההמקומית כדי לאשר אתהתוכניותשלתחנות ביאליק ואבאהלל ברמת גן. כדי להתגבר עלהתנגדויותהרשויותהמקומיות ולהגיע לידי פתרונותמוסכמים,הוקצומשאבי כוח אדם וקשב ניהולי רב מצד כל הגורמים - הרשות המקומית, הוועדה המחוזית, משרד התחבורה ונת"ע. כאמור, הוות"ל דנה בתוכניות של פרויקט הקווים הירוק והסגול ושל פרויקט המטרו כתוכניות מתאר ארציות לתשתית לאומית ולכן לא צפויים להישנות אירועים דומים. הקצאת מקרקעין מחוץ לגבולות התוכנית וחלוקת הסמכויות והאחריות לטיפול בהם: לעיתים רשויות מקומיות מעמידות לפרויקט שטחי התארגנות מסביב לתוואי המאושר בתוכנית לתשתיות לאומיות. בתנאי מטרופולין צפו פה, תחנות הרק"ל ומסילותיה סמוכות לתשתית העירונית והיא משפיעה עליהן. לדוגמה, בפרוטוקול ועדת ההיגוי מדצמבר 2020 צוין כי למעלה משנה לא הצליחו נת"ע ועיריית רמת גן להגיע להסכמה על ביצוע מכרז לניקוז תחנת ביאליק בקו האדום בעיר. הסיבה לאיההסכמה נבעהממחלוקת עלהתקציב.עלפיהפרוטוקול,נת"עהתחייבהלממן50% מתוך כ- 22 מיליון ש"ח הנדרשים לניקוז, ואילו העירייה טענה כי אין באפשרותה להעמיד את חלקה. בדוגמה זו ניתן לראות כי מחלוקת על תקציב לגבי תשתית הסמוכה לתחנת רק"ל אך מחוץ לגבולות התוכנית ושבאחריות הרשות המקומית, מעכבת במשך שנה סיום עבודות בתחנה ואף מסכנתאתהפעלתהקו במועד. כך נכתב בפרוטוקול בענייןהזה: " ככלולאמגיעים לפתרוןמול העירייה יש לדאוג למיגון התחנה מפני חדירת מים במפלס הרחוב, ולהורות על אי פתיחת התחנה לתנועה עקב התנהלות העירייה". עיריית רמת גן השיבה במאי 2022 (להלן - תשובת עיריית רמת גן) כי כארבע ה חודשים קודם לכן החלה עיריית רמת גן באמצעות החברה הכלכלית בביצוע קו הניקוז, וז את לאחר הסכמת משרד האוצר לתקצב תוספת תקציב בסך 6 מיליון ש"ח מעבר לסכום שתוקצב במקור. חיובים לפי חוקי עזר עירוניים: על פי פקודת העיריות, רשות מקומית רשאית להתקין חוקי עזר עירוניים ועליה להביאם לידיעת שר הפנים. דרישות הרשויות המקומיות מכוח חוקי העזר עשויות להשפיע על התקדמות העבודות להקמת הרק"ל באופן ישיר או באופן עקיף. לדוגמה, לפי מסמכים שהעבירה נת"ע למשרד מבקר המדינה בינואר 2022 , עיריית בני ברק הפעילה את סמכותה על פי חוק עזר עירוני ולא אישרה את בקשת נת"ע לחיבור לניקוז. דוגמה נוספת: מסמכים של חב' נת"ע מציגים את טענותיה כי פקחי עיריי ת בת ים הטילו קנסות על ה קבלני ם מטעם נת"ע ודרשו את פינוי השטח מכוח חוק העזר לבת ים בנושא ש מירת הסדר והניקיון, וזאת לטענת נת"ע, בשל התנגדותה של עיריית בת ים לתוואי הקו האדום ולמרות סיכומים בין העירייה ובין נת"ע. | 1143 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן בתשובת עיריית בת ים ממאי 2022 מסרה העירייה כי היא מברכת על פרויקט הרכבת הקלה ומכירה בחשיבותו לפיתוח מערכות הסעת המונים לציבור. הרק"ל עוברת לאורכה של העיר בת ים , והיא תספק שירות חשוב ומשמעותי לתושביה ותגביר את הניידות, הנגישות והזמינות של התחבורה ה ציבוריתהפועלתבה.פרויקטהרכבתהקלה הוא פרויקטתשתיתמורכבוסבוךאשר העלה קשיים רבים. הנושאים העולים מהדוח בנוגע למורכבות ו לבעיות בשיתוף הפעולה עם הרשויות ב היבטים הקשורים לפיתו ח הסביבתי מוכרים וידועים לעירייה, והיא נאלצת להתמודד איתם במהלך השנים האחרונות. לא אחת ה תגל עו מחלוקות בעניין עבודות תיאום תשתיות, תיאום עבודות לילה, הפעלת כלי עבודה אשר חורגים מתקנות הרעש בשעות הלילה ופגיעה במרחב הציבורי עקב העבודות. העירייה נמצאת בקשר שוטף עם הנהלת נת"ע כדי לפתור את החסמים וה קשיים העול ים מעצם בנייתו של פרויקט תשתית ברחבי ה עיר ולהתמודד עימם ופועלת כדי לאזן ככל הניתן בין הצורך והרצון להשלמת הפרויקט, ובין שמירה על מזעור הפגיעה בתושבים הנגרמת מהעבודות רחבות ההיקף במרחב הציבורי. צווים מינהליים: ועדה מקומית לתכנון ולבנייה מוסמכת להוציא צווים מינהליים, למשל צו מינהלי להפסקת עבודות. לפימסמכיםשלחברתנת"עהוועדההמקומיתשלעירייתהרצלייההוציאהצומינהלילהפסקת עבודות הקמת המתחם לטיפול בקרונות הקו הירוק, "דיפו", עקב מחלוקת על מיקום המתחם. צוותי הקבלנים שהיו אמורים לעבוד במקום הושבתו וכך נגרמו עלויות מיותרות לנת"ע ולמדינה. עיריית הרצלי יה השיבה במאי 2022 (להלן - תשובת ע י ריית הרצל ייה) כי היא הגיעה עם נת"ע להסכם בנוגע לפיתוח שטח ציבורי פתוח, ל הקצאת מקרקעין מחוץ לגבולות הת ו כנית ו לחלוקת הסמכויות בין העירייה לחברה. היעדר רשות מטרופולינית לתחבורה: בדוח ביקורת מיוחד על משבר התחבורה הציבורית ממרץ 2019 61 צוין בין היתר כי היעדר רשויות מטרופוליניות לתחבורה - הקמתן חשובה לקידום ראייה כוללת בעניין מתן פתרונות תחבורתיים, למתן מענה יעיל לצרכים כוללים ומקומיים, לביצוע תיאומים בין רשויות מקומיות ויצירת שיתופי פעולה לצורך קידום מיזמים הקשורים לתחבורה הציבורית.עדכה,הניסיונותלהקמתרשויותמטרופוליניותלאצלחובשלסיבותשונות שהן לא בהכרח ענייניות. בהתייחסויותיה ן של עיריית ראשון לציוןמאפריל 2022 (להלן - תשובת עיריית ראשון לציון) ושל עיריות הרצלייה ועיריית תל אביב ציינו העיריות האמורות את החשיבות של הקמת הרשות המטרופולינית לתחבורה ושל הגדרת סמכויותיה בשיתוף בין משרד התחבורה לרשויות, כפי שכאמור המליץ בעבר משרד מבקר המדינה. היעדר מנגנון ליישוב מחלוקות: המחלוקות הקשורות בהפעלת הסמכויות של הרשויות המקומיותבתוואיהפרויקט, לרבות בקשר לקוויםשאושרו בתכניות לתשתיות לאומיות,מיושבות באמצעות משא ומתן בדרגים שונים בין הצדדים, ל עיתים בדרג הבכיר של שר התחבורה מול ראשהרשות.לדוגמה,בוועדתההיגויבמאי2015 עלהכדלקמן:"ראשעירייתר"גביקשבפגישה עם מנכ"ל נת"ע את בדיקת הכדאיות לקו האדום. החשש שלו הינו ככל הנראה בעיקר מהסוחרים. הנושא ייפתר, אך דורש מנת"ע וממשרד התחבורה משאבים וסיוע מול העיריה 61 מבקר המדינה, דוח מיוחד: משבר ה תחבורה הציבורית ( 2019 ), הקדמת המבקר (פתח דבר). | 1144 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן בקידוםהפרויקט".יצויןכיפרויקטהקוהאדוםהואפרויקטלאומישהממשלההסמיכהאתנת"ע לבצעו כחמש שנים לפני מועד הדיון. עלה כי אף שיש קשר הדוק בין הרשויות המקומיות במטרופולין תל אביב בכל הקשור לתחבורה, ואף שכל אחד מקווי הרכבת הקלה עובר בארבע רשויות מקומיות לכל הפחות (הקו הירוק) או ברשויות רבות יותר (הקו הסגול עובר בעשר רשויות מקומיות), אין רשות תחבורה מטרופולינית, אין בהִבמטרופוליןמנהלת פרויקט רק"ל שתרכז את כל ההיבטים הקשורים בהקמה ובתפעול של הפרויקט עתיר ההשקעה האמור. כאמור בדוח מיוחד של מבקר המדינה משנת 2019 צוין כי "הקמתן של רשויות תחבורה מטרופוליניות][ חשובה לקידום ראייה כוללת בעניין מתן פתרונות תחבורתיים, למתן מענה יעיל לצרכים כוללים ומקומיים, לביצועתיאומים בין רשויותמקומיות ויצירתשיתופי פעולה לצורך קידום מיזמים הקשורים לתחבורה הציבורית". הפעלת סמכויותיהן של הרשויות המקומיות על פי חוקי עזר או באמצעות צווים מנהליים כאמור על רקע חילוקי דעות בין נת"ע לרשויות מקומיות עלולה לגרום לדחייה בלוחות הזמנים ולהתייקרויות הפרויקט אולם בהיעדר פיקוח עירוני עלולה רווחת התושבים בתוואי הרכבת להיפגע יותר מן הנדרש. בביקורת עלה כי המחלוקות הקשורות בהפעלת הסמכויות של הרשויות המקומיות בתוואי הפרויקט - לרבות בקשר לקווים שאושרו בוות"ל - מיושבות באמצעות תהליכי משא ומתן שמצריכים הקצאת משאבים ניהוליים לעיתים במשך כמה חודשים עד חצי שנה בדרגים שונים בין הצדדים, לעיתים בדרג בכיר של שר התחבורה מול ראש הרשות. אין מנגנון יעיל לתיאום וליישוב מחלוקות שייתן מענה מאוזן על צורכי הפרויקט תוך פגיעה מזערית ככל הניתן בתושבים ובאורח חייהם ובתוך זמן סביר. בתשובת עיריית הר צלייה נמסר כי מנגנון יעיל לתיאום ו ליישוב של מחלוקות חשוב לקידום הפרויקט מכיוון ש שיתוף הרשות המקומית א ו מנם מארי ך את משך התכנון אך יש לו ערך מוסף גדול בזמן תפעול הרכבת ובזמן ביצוע הפרויקט. עיריית קריית אונו השיבה במאי 2022 (להלן - תשובת ע יריית קריית אונו) כי לו חות הזמנים ל מימוש הפרויקט משתנ ים כל הזמן, דבר שתורם לחוסר ודאות בכלל ו לבעיות תיאום בפרט. כמו כן מסרה העירייה כי אין תיאום מערכתי בין כלל גורמי התחבורה ועיתוי התפעול שלהם, ובהם אוטובוסים, נתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים ו רכב ות. מתשובת המועצה האזורית חבל מודיעין ממאי 2022 עלה כי הדיפו בקצהו המזרחי של הקו הסגול ממוקם בסמוך ליישוב בני עטרות במועצה. מהמועצה נמסר כי אומנם המועצה מקיימת קשרי עבודה עם נת"ע ומבקשת להיות מעורבת בתהליכי העבודה הנוגעים למועצה, אולם קיימותסוגיותשעדמועדסיוםהביקורתלאהגיעולפתרוןמוסכםובכללזה:סוגייתחיבורתושבי המועצה לקו הרק"ל, תחנות היסעים והעתקת תשתית באר מים. בתשובת עיריית תל אביב- יפו ממאי 2022 ציינה העירי יה כי נדרש תיאום מראש וה יערכות נאותה של כל הצדדים. לא אמורה להיות זהות אינטרסים מלבד ההכרה בצורך ובחשיב ות של הקמת מערכתהסעתהמוניםופיתוחנאותבסביבתה.הניסיוןשנצברבמהלךשנותההקמה שלהרכבת הקלה מלמד שברוב המקרים יהיה קשה עד בלתי אפשרי לבצע עבודות להקמת תשתיות עירוניות לאחר סיום הקמתה של הרכבת הקלה. לכן לדעת העירייה נדרשת הבנה וה יערכות | 1145 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן מראש של כל בעלי התשתיות, ובכלל זה העיריות וחב רת נת"ע, בשלב התכנון המפורט ובשלב ביצוע ההכנות הנדרשות להנחת תשתיות הרחוב לעשורים הבאים. בתשובת נת"ע ציינה החברה כי בעיר תל אביב- יפו מתנהלת פעילות בהיקף אדיר במהלכה מוקמים שלושה קווי רק"ל; האדום, הסגול, והירוק, בעת ובעונה אחת. הפעילות מתרחשת על פני אזורים רבים בעיר, מעל האדמה ומתחת יה העבודות מתבצעות בתל אביב באזורים סואנים,. הומי אדם, עם תשתיות מסחר ותעסוקה. על אף זאת, שיתוף הפעולה שמתנהל כמעט בכל יום בין החברה הממשלתית נת"ע לבין עיריית תל אביב-יפו הוא לדעת החברה,, אות ומופת ליכולת של שני ה ארגנים הגדולים האלה להתנהל במשותף ולהתקדם ליעד מוסכם, על אף חילוקי דעות שעול ים םעפמ םעפל . שיתוף הפעולה בין הארגונים מתבטא בין היתר בישיבות ש מתקיימות דרך קבע בכל דרגי העבודה, במי נהלת רק"ל שהוקמה בתל אביב וישיבות דו- שבועיות המתקיימות בין הדרגים הניהוליים בעירייה ובחברה. בתשובת אגף התקציבים נמסר כי הוא תומך בהמלצות המבקר בנושא הרשות המטרופולינית וציין כי הרשות אינה תחליף אלא גורם משלים חשוב להירתמות הרשויות המקומיות לפרויקט הלאומיולסיועןבקידומו.האגףצייןכינכוןלמועדתשובתו(יוני2022)הואקידםבמסגרתהצעת חוק ההסדרים ל- 2023 חוק תשתיות לאומיות צעדים שעשויים לסייע בהסדרת היחסים עם הרשויות המקומיות: מנגנון רישוי עסקים ייחודי לפרויקטים לאומיים, מנגנון מסירת שטחים לרשויות מקומיות בסיום העבודות ואיסור התניית שירות בשירות. משרד התחבורה מסר בתשובתו כי בימים אלו הוא מפתח מודל של מרחבים תחבורתיים. מרחבים אלו יורכבו מ המכ רשויות מקומיות סמוכות ו ייקבעו בהתאם למפה שיציג משרד התחבורהעלפיתבחיניםתחבורתייםובהתייעצותעםהרשויותהמקומיותוהגורמיםהממשלתיים הרלוונטיים. המרחבים יקבלו בהדרגה סמכות בתחומי ה תחבורה הציבורית וניהול התנועה במסגרת רשויות מרחביות לתחבורה שיוקמו על ידי שרת התחבורה. המשרד הדגיש כי בשלב זה אין כוונה כי המרחבים יעסקו ב הקמה ו בתפעול של פרויקט הרק"ל. המשרד ציין כי קיימת ועדה ליישובסכסוכים ב משרדהאוצרשמתכנסת לעיתים רחוקות וסמכויותיה אינןמספ קות. על כן בהצעת חוק המטרו מוצע להוסיף לוועדה ליישוב סכסוכים במשרד האוצר סמכויות לעניין המטרו. כדילקדםאתפרויקטהרק"לולצמצםאתהפגיעהבתושביםבתוואיהפרויקט,חוזרמשרד מבקר המדינה וממליץ למשרדי התחבורה והאוצר להקים רשות מטרופולינית לתחבורה בעלת סמכויות במטרופולין תל אביב62 ועד אז לבחון דרכים חלופיות כפתרונות ביניים להסרת החסמים הקיימים. לדוגמה, להקים מנגנון ליישוב מחלוקות בין הרשויות לבין משרד התחבורה ונת"ע ולמנות לשם כך פורום קבוע בהשתתפות נציגי כל הצדדים. פורום זה יוכל להכריע במחלוקות ובמשא ומתן ליישובן בזמן קצוב וישפר את התהליך. כמו כן, פורום כאמור עשוילשמש פלטפורמה להצגתצרכים ייחודייםשלהרשויותהמקומיות ובהן גם רשויות קטנות המושפעות מפרויקט הרק"ל. 62 ראו מבקר המדינה, דוח שנתי 64א ( 2013), "משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים - ארגון מחדש בתחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב", עמ' 520 - 521 ; מבקר המדינה, דוח מיוחד משבר התחבורה הציבורית ( 2019 " ,) תכנון וקידום של התחבורה הציבורית", עמ' 43 - 45 . | 1146 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן הסכמים בין המדינה לרשויות המקומיות בהיעדר רשות תחבורה מטרופולינית ובהיעדר מנגנון ליישוב מחלוקות בין משרד התחבורה ונת"ע לבין הרשויות המקומיות, שיתוף הפעולה בין הצדדים מוסדר בשורה של הסכמים. נחתמו הסכמי מסגרת והסכמים פרטניים בין המדינה לבין הרשויות המקומיות, ולהלן פרטים על ההסכמים הקיימים. הסכמים עם רשויות בתוואי הקו האדום הקו האדום עובר בחמש רשויות מקומיות : פתח תק ו וה, בני ברק, רמת גן, תל אביב- יפו ובת ים. אלה ההסכמים שנחתמו או נערכו כדי להסדיר את השימוש בשטח בתוואי הקו: בשנת 2007 חתמה המדינה באמצעות החשב הכללי וסגן החשב הכללי על הסכמים המכונים "העברתזכותשימוש במקרקעין לצורךהקמה והפעלהשל רכבת קלה" עם עיריות פתח תקווה, בני ברק ובת ים. ההסכמים מסדירים בין היתר את תהליכי העברת זכות השימוש במקרקעי הרשות המקומית המיועדים לביצוע העבודות למדינה או לזכיין מטעם המדינה ואת השבת זכות השימוש במקרקעי המסילה שאינם דרושים לצורך הקמת הרכבת ומערכותיה, הפעלתם ותחזוקתם לרשות המקומית בתום עבודות ההקמה. ההסכמים גם מסדירים את העברת זכות השימוש במקרקעי המסילה למדינה או לגורם מטעמה לצורך הפעלת הרכבת הקלה. כמו כן מוגדרים בהסכמים הבעלות של הרשויות במקרקעין ואופן השימוש בהם על ידי המדינה וכן חלוקת הזכויות הכלכליות במקרקעין בתקופת ההפעלה, כגון זכות פרסום. בשנת 2009 חתמה המדינה, באמצעות החשב הכללי, על הסכם עם עיריית תל אביב- יפו. נוסף על ההוראות הדומות להוראות ההסכמים האחרים, עסק הסכם זה גם במקטעים מסוימים של הפרויקט. בשנת 2015 נחתםהסכם בין נת"ע לעיריית בני ברק ולחברתהמיםשל בני ברק.הסכםזה פירט את סוגי העבודות העיקריים בתוואי הרכבת הקלה בעיר בני ברק ואת אופן המימון של עבודות אלה. הסכם העברת זכות שימוש במקרקעין בין העירייה למדינה מ- 2007 צורף כנספח להסכם זה. בתשובת עיריית בני ברק למשרד מבקר המדינה ממאי 2022 (להלן - תשובת ע יריית בני ברק) מסרה העירייה כי לדעת ה, נת"ע לא מקיימת את ההסכם משנת 2015 בכל הקשור לפיתוח הסביבה. בפברואר 2020 אגף החשב הכללי ב משרד האוצר הנחה את נת"ע כך: "לא מאושרות לנת"ע עבודות פיתוח בין התחנות בבני ברק עד אשר העירייה תשלם את התחייבותה מתוקף הסכם המימון שנחתם עם הממשלה ביולי 2009 . באותו אופן לא מאושרות עבודות מסוג זה גם בערים אחרותאשראינןעומדותבמחויבותןאושלאנחתםעמםהסכםהשתתפותבמימוןכלל(כדוגמת רמת גן.") | 1147 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן הביקורת העלתה כי לא נחתם הסכם בין אגף החשב הכללי לבין עיריית רמת גן. משכך החברים בוועדת היגוי הקו האדום באפריל 2018 החליטו כי בעיריית רמת גן לא יבוצע פיתוח מקטעים עיליים בין התחנות, זאת בשונה מרשויות אחרות שחתמו על ההסכם. בשנת 2020 הנחה משרד האוצר כאמור שלא לבצע עבודות פיתוח בין התחנות ברמת גן ובבני ברק עד הסדרת ההסכמים. משרדהתחבורהמסר בתשובתו כי טיוטתהסכם לגביהשתתפות עיריית רמתגן בפרויקט ולגבי הסדרת היחסים בין המדינה, נת"ע והעירייה סוכמה ב- 2009 , אך העירייה סירבה לחתום עליה. נציגי האוצר דאז וכיום התנו את תקצוב הפיתוח בין התחנות בחתימה על הסכם עם העירייה שיסדיראתהיחסים ביןהעירייהלנציגיהממשלה.בשנתייםהאחרונותנעשו כמה ניסיונותלקדם הסכםמחודש,אךללאהתקדמותמשמעותיתעקבעמדותהעירייה. המשרדקייםעשרותדיונים עם העירייה, וגם לאחרונה מתקיים שיח עם נציגי העירייה לגבי הסכם לפיתוח בין התחנות של הקו האדום, עקב רצון העירייה לפיתוח כאמור, אך מצד שני העירייה עדיין מערימה קשיים לעבודות נת"ע במקטעי הקו הסגול בעיר. עירייתרמתגןמסרהבתשובתהכיההסכםביןעירייתרמתגןוהחשבהכללינמ צא בשלבמשא ומתן מול משרד האוצר. כמו כן העירייה מסרה כי במקביל, לכך מקודמת ות כנית לפיתוח המרחב הציבורי בין התחנות. אגף החשב הכללי מסר בתשובתו כי הסכם כאמור לא נחתם בשל מחלוקות מהותיות בכל הנוגע למימון עבודות הפיתוח שבין התחנות, שאינן קשורות בקשר ישיר לפעילות הרכבת. מבחינת האגף, בעבודות מעין אלו נדרשת השתתפות עיריית רמת גן בשיעור העולה על השתתפותן בעבודות הרכבת הקלה עצמן, ובשל סירובה של העירייה בעת ההיא לממן זאת טרם נחתם ההסכם. יובהר כי בימים אלו יש התקדמות במ שא ו מתן עם עיריית רמת גן ואנו תקווה שהסכם כאמור ייחתם בקרוב. לקראת השלמת הקו האדום של הרכבת הקלה ובעיצומן של עבודות בקו הסגול שעובר בשטחהשלהעיר רמת גן,מומלץ כי עיריית רמתגן וחברתנת"ע יחתמו עלהסכםשיסדיר את היחסים בין הצדדים ויקבע את דרכי הפיקוח על העבודות, בדומה להסכמים עם הרשויות האחרות. ההסכמים להעברת זכות שימוש במקרקעין לצורך הקמה והפעלה של רכבת קלה שנחתמו בין מדינת ישראל באמצעותממשלת ישראלהמיוצגת על ידיאגף החשב הכללי לרשויותהמקומיות כאמור, מסדירים את אופן השימוש במקרקעין של המסילה63 . על פי ההסכמים, למדינה תיוותר זכות שימוש במקרקעין האלה לצורך הפעלת הרכבת הקלה. זכות זו לא תיחשב מסירת חזקה ייחודית מהרשויות המקומיות למדינה. יחד עם זאת, על פי ההסכמים זכות השימוש שניתנה למדינהלצורךהפעלתהרכבתהקלהמגבילהאתהיכולתשלהרשויותהמקומיותלבצעעבודות במקרקעיןהמסילה,לרבותפעולותהנדרשותלשםתחזוקתהתשתיותהמצויותהמקרקעיןאלה, אשר על פי ההסכם נדרש לתאם מול המדינה. 63 מקרקעין מסילה הן מקרקעין בהם קיימת חפיפה בין תוואי המסילה לבין מקרקעי רשויות, לרבות לעומק הקרקע ומרום החלל שמעליה. | 1148 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן לקראת הפעלת הקו האדום או בסמוך להפעלתו ממליץ משרד מבקר המדינה למשרד התחבורה,לנת"עולרשויותהמקומיותבתוואיהקוהאדוםלבצעהיערכותמוקדמתולקבוע נוהל משותף לתיאום עבודות תשתית במקרקעי המסילה. הסכמים עם הרשויות שבתוואי הקווים הירוק והסגול הקו הירוק עובר בארבע רשויות - חולון, ראשון לציון, תל אביב והרצלייה. הקו הסגול עובר בעשר רשויות ובהן: יהוד-מונוסון, אור יהודה, קריית אונו, גבעת שמואל, רמת גן, גבעתיים, תל אביב וחבל מודיעין. הביקורת העלתה כי נחתם הסכם בין נת"ע לעיריית תל אביב לביצוע עבודות הרכבת הקלה בקו סגול ובקו הירוק. אשר לקו הירוק, נערכו טיוטות הסכם בין נת"ע לרשויות ראשון לציון, חולון והרצלייה. טרם נערכו הסכמים בקו הסגול. עלה כי אף שהממשלה אישרה את הקמת הקווים הירוק והסגול ב- 2016 , עד מועד סיום הביקורת באפריל 2022 נחתם הסכם אחד בלבד בשנת 2020 עם עיריית תל אביב. נמצא כי נערכו טיוטות הסכמים עם הרשויות המקומיות בתוואי הקו הירוק - חולון, ראשל"צ והרצלייה - אך טרם נחתמו עימן הסכמים. עוד נמצא כי לא נערכו הסכמים עם הרשויות בתוואי הקו הסגול. עיריית ראשון לציון מסרה בתשובתה כי היא ממתינה להתקדמות המדינה בעניין זה ומציעה כי המדינה תגבש הסכם אחיד מול הרשויות שעל בסיסו יתגבש הסכם מול כל רשות. עיריית גבעת שמואל מסרה בתשובתה כי לא נחתם בינה לבין נת"ע הסכם ואף לא הועברה לעירייה טיוטת הסכם. העירייה ציינה כי היא רואה חשיבות רבה בחתימה על הסכם כאמור שיסדיראתמערכתהיחסיםשלהמדינה עםהעירייהבתחומהאובסמוךאליהעוברהקווצמצום הפגיעה בתושבים. הסכם כאמור יסדיר גם את שיעור ההשתתפות בהעתקת תשתיות ובפיתוח הסביבתי. עיריית חולון מסרה בהתייחסותה למשרד מבקר המדינה ממאי 2022 (להלן - תשובת עיריית חולון) כי בעקבות מחלוקת בנושא הפקעת מקרקעין מהרשויות המקומיות בתוואי הקו הירוק, החל שיח על כלל ההסכמים בין עיריות ראשל"צ, חולון, והרצלייה לבין חברת נת"ע. עוד מסרה העירייה כי במהלך השנה החולפת היא נמצאת בתהליכי הידברות כדי לקדם את החתימה על הסכמי המסגרת למול נת"ע. עד כה נחתמו שלושה: הסכם קידום תכנית משלימה (תכנון ובנייה), הסכם תשתיות והסכם "פסגות" בנושא שינוי מיקום חדרי טרנספורמציה. הסכם קנייני בנושא העברת זכויות במקרקעין טרם נחתם עקב היעדר הסכמה על כל פרטיו ועדיין קיימות אי- הסכמות לגבי מספר נושאים, אשר מצריכים המשך ההידברות למול חברת נת"ע. עיריית חולון מסרה כי היא ממשיכה בתהליך ההידברות ונמצא ת בקשר רצוף עם נת"ע, במטרה לקדם חתימה על ההסכם הנ"ל. בתשובת עיריית יהוד-מונוסון ממאי 2022 נמסר כי גם היא סבורה שיש לפעול על מנת שיחסי הצדדים וזכות השימוש המקרקעין יוסדרו בהסכמים. עוד נמסר כי ככל הידוע לעירייה, מתנהל משא ומתן בין נת"ע לרשויות מקומיות אחרות וככל שהצדדים יגיעו להסכמים, תאמץ גם עיריית יהוד-מונוסון הסכמים דומים שיסדירו את מלוא צרכיה בהתאם למאפייני הקו העובר בתחומה ומאפייניה החברתיים, הכלכליים והמסחריים. | 1149 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן בתשובתעירייתאוריהודהממאי2022 נמסרכיחתימהעלהסכםזה,הכרוךבמתןזכויותשימוש במקרקעי העירייה אינה עניין של מה בכך ומצריכה הסכמות בין הצדדים בהיבטים חשובים רבים ובכלל כך: זכויות קניין, תשלום בגין זכויות השימוש במקרקעין, תשלומי מסים, אחריות וביטוח, שמירה על תשתיות עירוניות, פעולות חירום של העירייה ללא תיאום. מתקיימות ישיבות בין הרשויות לנציגי נת"ע ונושא התשלום ובהן זכויות השימוש במקרקעין מהווה אבן נגף בין הצדדים. צפוי להיקבע דיון בדרג ראשי הרשויות המקומיות המצויות בתוואי, מנכ"ל נת"ע ונציגי משרד האוצר. בנסיבות אלו, ואף שעיריית אור יהודה חפצה בקידום ההסכם בין הצדדים, ברור כי אין הדבר נתון רק לפתחה ועל מנת להגיע להבנות המעודנות בהסכם, נדרשת הסדרה של כל ההיבטים הנ"ל באופן המקובל על שני הצדדים. בתשובת עיריית קריית אונו נמסר כי נציגי נת"ע הציעו לעיריית לחתום על הסכמים מוכנים, ללא אפשרות לגמישות מותאמת לעיר. כמו כן נמסר מהעירייה כי אין בחברת נת"ע גורם מוגדר שעומד בקשר עם העירייה. בתשובת עיריית הרצלייה נמסר כי ההסכם בינה לנת"ע טרם נחתם בשל חילוקי דעות בעניין פיצולההסכםהקנייניועדכהלאהתחילקידומובנת"ע.העירייהמסרהגםכי היאפעלהופועלת בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת שיחסי הצדדים והעברת זכות השימוש במקרקעין יוסדרו במסגרת הסכמים. הצדדים אף הגיעו להסכמות חלקיות בנוגע למערכת היחסים הקניינית. בתשובתאגףהתקציביםצויןכיהאגף מקדםבימיםאלוהסכםהמסדיראתהיחסיםביןהמדינה לבין הרשויות המקומיות בנוגע לפרויקט המטרו. הסכם זה, צפוי להסדיר את ההסכמות בין המדינה לרשויות באשר לכל הפרויקט ובין היתר סוגיות מימון, השתתפות, ניהול הלכים משפטיים, בירור מחלוקות ועוד. גם משרד התחבורה מסר בתשובתו כי במסגרת המ שא ומתן שנערך מול הרשויות להסכם לגבי פרויקט המטרו, הובא גם נושא הסדרת הממשקים וההשתתפות של הרשויות בקווים הירוק והסגול. טיוטה כאמור סוכמה לאחרונה בין משרד האוצר לנציגות הרשויות המקומיות. משרדמבקרהמדינהממליץלמשרדיהתחבורהוהאוצרולנת"עוכןלרשויותבתוואיהקווים הסגול והירוק - חולון, ראשון לציון, הרצלייה, יהוד- מונוסון, אור יהודה, קריית אונו, גבעת שמואל, רמת גן, גבעתיים - שטרם חתמו על ההסכמים, לפעול לחתימה על הסכמים. הסכמים אלה יאפשרו תיאום עם הרשויות המקומיות והסדרה של חובות הצדדים וזכויותיהםתוךאיזון ביןהצורך בקידוםהפרויקט לביןהצרכיםשלהרשויותותושביהן, והם עשויים לאפשר התקדמות מהירה יותר של הפרויקט ובכך למזער את הפגיעה בתושבים ולאפשר להם להפיק תועלת מהפרויקט מוקדם ככל הניתן . חתימה על ההסכמים כאמור מקבלת משנה חשיבות כל עוד אין במטרופולין תל אביב רשות תחבורה מטרופולינית ואין ִמנהלת פרויקט של הרק"ל מטעם הרשויות. עוד ממליץ משרד מבקר המדינה למשרד האוצר לשקול את יישום ההסכמות המסתמנות לקראת הקמת המטרו בקווי הרק"ל הירוק והסגול. בתשובה נוספת של אגף החשב הכללי מיולי 2022 צוין כי הם פועלים לקידום הסכמים מול הרשויות בתוואי של הקווים הירוק והסגול. | 1150 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן הבדלים במימון העלויות של העתקת תשתיות בין רשויות מקומיות אופן המימון של עבודות שונות בפרויקט, לרבות מימון העתקת התשתיות, אינו מוגדר בהסכמי המסגרת. לפיכךשיעורהשתתפותןשלהעיריותבעלויותהעתקתהתשתיותבתוואיהרק"לשונה בין רשות לרשות ומוגדר בהסכמים נקודתיים. למשל, על פי ההסכם עם עיריית פתח תקווה, 85% מכל עלויות הפרויקט, כולל העתקת התשתיות, ימומנו על ידי נת"ע ו- 15% על ידי הרשות המקומית. לעומת זאת, על פי ההסכם עם עיריית בני ברק החלוקה שונה: נת"ע מממנת 100% מעלויות העתקת התשתיות בתחנות ו- 50% מעלויות העתקת התשתיות בין התחנות, והרשות המקומית מממנת 50% מהן. חלוקת העלויות עם רשויות מקומיות אחרות לא הוגדרה מראש בהסכם. בוועדת ההיגוי ממאי 2018 שדנה בהיערכות אסטרטגית לקראת ביצוע מכרזים בקווי הרק"ל הסגול והירוק, הוצגו דרישות הרשויות המקומיות: "העיריות אשר בתחומן עוברים הקווים מעלות לחברה דרישות באשר לטיפול והסדרה של כל החתך בתוואי הרק"ל ולעיתים גם של תשתיות מחוץ לחתך תוואי הרק"ל, לרבות התאמות תשתיות נוספות של חשמל, מים ניקוז וכו'. ככל שדרישות הרשויות אינן ממולאות מתמודדת נת"ע עם קשיים בהליך התיאום ההנדסי שנדרש לביצוע עבודות בתחום הרשות". הביקורת מצאה הבדלים בשיעור ההשתתפות של נת"ע במימון העתקת תשתיות בין הרשויות שבתוואיהפרויקט ( כגון: מימוןשל85% מעלותהעתקתהתשתיות בפתחתקווה, מימון של 100% בתחנות רק"ל בבני ברק ו- 50% בין התחנות בה.) כן נמצא כי בהסכמים עםהרשויותהמקומיות תלאביב- יפו ובתים לא נקבע שיעורחלק ןשל הרשויות ושל נת ע." בהיעדר חלוקה ברורה בין עלויות הפרויקט לבין עלויות הטיפול השוטף בתשתיות הסמוכות לתוואי הפרויקט, חלוקת העלויות בין הרשויות המקומיות למת"ח ונת"ע נקבעת באופןנקודתיבתהליכימשאומתןביןהצדדים.משוםכךעלוליםלהיגרםעיכוביםבלוחות הזמנים ועיוותים בחלוקת הנטל בין תקציב הפרויקט לתקציב הרשויות המקומיות. בתשובת עיריית תל אביב- יפו צוין כי בנוגע להעתקת תשתיות נקבעו בהסכמים בין המדינה ועירייתתלאביב- יפוקוויםמנחיםאשרמיושמיםבפועל. כמוכןהעירייהציינהכילדעתה נדרשת הסדרהמראשובשקיפותביןכללהרשויותוהמדינה,לגביהשתתפותןהכספיתולגביכללתנאי ההסכמים. בין היתר, נדרשת הסדרה ובשקיפות מלאה של הטיפול בתשתיות קיימות וביצוע תשתיות בעתיד, מיתון השפעת העבודות בתקופת ההקמה, שימוש במקרקעי הרשות לצורך הקמת פרויקטהרק"ל והפעלת ו ונושאים נוספיםהנכלליםבתוךההסכמים השוניםשבין הרשות המקומית ובין המדינה או חב רת נת"ע מטעמה. כמו כן, לדעת עיריית תל אביב- יפו, נדרשת גם שקיפות מלאה ותיאום פרטי התכנון והביצוע בשטחים הציבוריים לפני פרסום ה מכרזים על ידי נת"ע. בתשובת אגף החשב הכללי צוין כי מנגנון ההשתתפות בפרויקטים של הרשויות המקומיות תלוי במגוון פרמטרים, כגון איתנות הרשות וחלקה בפרויקט, ועל כן נדרש לקיים משא ומתן מול כל רשות. יובהר כי לעניין פרויקט המטרו, בשל היקפו האדיר ו מספר הרשויות שהוא חוצה, בימים אלו מתקיים משא ומ תן עם נציגות רשויות מקומיות, המייצגות את כל הרשויות שהפרויקט עתיד לחצות, כדי להסדיר את מנגנון ההשתתפות באופן אחיד. | 1151 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן משרד מבקר המדינה ממליץ לנת"ע ולמשרדי התחבורה והאוצר לבחון הסדרה של קווים מנחים למבנה המימון של העתקת התשתיות בכל הרשויות המקומיות שבהן עוברים קווי הרק"ל ולקבוע את העקרונות האלו בכלל ההסכמים בשקיפות ו בצורה שוויונית, בהתאם לתבחינים שייקבעו. בתשובת משרד התחבורה צוין כי המלצת המבקר, לבחון הסדרת קווים מנחים, שקופים ושוו יוניים למבנה מימון העתקת תשתיות ברשויות המקומיות, מקובלת. פיתוח סביבתי בסיום העבודות להקמת הרכבת הקלה בהסכמיםהקיימיםעםהרשויותאיןהוראותמפורטותבנושאהפיתוחהסביבתי64 בתוםהעבודות. יש בהם הגדרות כלליות יחסית והן אינן אחידות. ב הסכמים עם עיריות תל אביב- יפו ובת ים בתוואי הקו האדום קובע סעיף (5.13 ) כי "המדינה מתחייבת כלפי הרשות המקומית כי בטרם השבת זכות השימוש במקרקעי האתר לרשות המקומית, יבוצעו עבודות פיתוח וגימור של מקרקעי האתר בהתאם לסטנדרטים עירוניים מקובליםכנהוגבעבודותפיתוח דומותואחרותבעיר[תלאביב- יפו],ובלבדשהוראותסטנדרטים אלו לא יהיו מחמירים יותר מהסטנדרטים הקבועים בהוראות מסמכי חוזה הזיכיון." בהסכמים עם שתי עיריות בתוואי הקו האדום, פתח תק ווה ובני ברק, אין סעיף דומה. דרישות הפיתוח מסתכמות בסעיף כללי, ולפיו "עם השלמת עבודות ההקמה של הרכבת הקלה באתר או בכל חלק ממנו, תשיב המדינה את מקרקעי האתר...... כשהם ראויים לשימוש על פי ייעודם." בהיעדר סטנדרט פיתוחמטרופוליני,חתמה נת"ע כנציגת הממשלה עלהסכמים ייעודיים בנושא הפיתוחהסביבתי עםשתיים מהעיריותבתוואיהקו האדום, בת ים ובני ברק.השוואה בין פריטים דומים בהסכמים מלמדת כי מפרט הפריטים ומחירם שונים. לדוגמה, ההסכם עם עיריית בת ים מגדיר אבני שפה במידות 17/25 במחיר 87 ש"ח למטר, ואילו בהסכם עם עיריית בני ברק סוכם עלאבנישפהבמידה17/23 במחירשל70 ש"חלמטר;בהסכםעםעירייתבתיםנדרשוספסלים נגישיםשלהם מסעדי יד בעלותשל 2,170 ש"ח ליחידה, ואילו בהסכם עם עיריית בני ברק נדרש ספסל ללא הגדרות מיוחדות למעט הדרישה שלא יהיה מעץ, בעלות של 1,400 ש"ח ליחידה; בהסכם עם עיריית בת ים נדרשו מתקני אשפה במפרט מפורט בעלות של 2,820 ש"ח ואילו בהסכם עם עיריית בני ברק נדרשו מתקני אשפה ללא פירוט, בעלות של 750 ש"ח ליחידה. בתשובת עיריית בני ברק צוין כי בכל הקשור לפיתוח הסביבתי העירייה מבקשת כי "סטנדרט הפיתוח יהיה אחיד - דין בני ברק כדין תל אביב ורמת גן." עיריית תל אביב- יפו ציינה בתשובתה כי לדעתה נדרשת הסדרה ובשקיפות מלאה של נושאים כגון סטנדרטים של פיתוח המרחב הציבורי. בדיון סטטוס חודשי מדצמבר 2020 בין מת"ח וחברת הבקרה מטעמו, נת"ע ומשרד האוצר, נדון נושא הפיתוח מעל תחנות הרק"ל ברמת גן ובבני ברק. מסיכום הדיון עולה כי אין הסכמה בין העיריות על אופן הפיתוח, כדוגמת הצורך בשבילי אופניים באזורי הפיתוח. עלה כי בהיעדר 64 פיתוח סביבתי הוא פיתוח אזור התחנות ותוואי הרק"ל הכולל הטיפול בשטחי עבודות בסיום הקמת התחנות והמסילות - חיפויים, סלילת כבישים ומדרכות, ריהוט רחוב וכדומה. | 1152 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן סטנדרט פיתוח, מתנהלים דיונים ארוכים בוועדות המחוזיות, המשרד תחבורה והגורמים נוספים. כאמור לעיל, בתשובת עיריית רמת גן צוין כי מתנהל משא ומתן בין העירייה לבין משרד האוצר וכי במקביל מקודמת ותכנית לפיתוח המרחב הציבורי בין התחנות. עלה כיההסכמים בין נת"ע לרשויותאינםמטפלים במפורש בנושאהפיתוח הסביבתי, עם זאת בחלק מהרשויות המקומיות מחייבים לעמוד בסטנדרט עירוני מסוים, אך אין פירוט של הסטנדרט העירוני, וכך ההגדרות הקיימות ניתנות לפרשנויות שונות. כמו כן ייתכן כי סטנדרטהמקובלבעירייהאחתגבוהאונמוךמהמקובלבעירייהאחרת.בשתייםמהעיריות בתוואי הקו האדום ההגדרה לפיתוח אף בסיסית יותר - על השטח להיות "ראוי לשימוש" על פי ייעודו. עם עיריית רמת גן בתוואי הקו האדום לא נחתם הסכם ולא הוגדר הפיתוח הסביבתי. מצב הדברים הקיים פותח פתח רחב למחלוקות בין הרשויות לבין משרד התחבורה ונת"עשעלול לגרום לעיכובים בסיוםהעבודות ובמסירתהאתרים לרשויות. כמו כן, בהיעדר הגדרות אחידות ייתכן מצב שבו הממשלה מממנת מתקציב המדינה פיתוח שונה ברשויות שונות על בסיס הסכמות והסכמים נקודתיים. יתר על כן, בהסכמים שנתחמו בשנים 2007 - 2009 בין נציגי המדינה לרשויות המקומיות בקוהאדוםמצוין כיבתום העבודות יוחזרוהשטחים לרשויות בסטנדרט פיתוחשאינו עולה על הנדרש מזכיין PPP. עלה כי הממשלה ביטלה את ההתקשרות עם הזכיין ב- 2010 ובכך הפכה הוראה זו של ההסכם לבלתי עדכנית. בתשובת עיריית תל אביב- יפו צוין כי לדעת העירייה יש מקום לקבוע סטנדרט פיתוח המותאם להיקפי השימוש בעתיד עם הפעלת הרק"ל, כולל פיתוח המרחב הציבורי, מדרכות נאותות, שביליאופנייםמופרדיםוהצללה, אשריבטיחואתאטרקטיביותהשימושבמערכתהסעתהמונים על פני השימוש ברכב הפרטי. לדעת העירייה, הסטנדרטים הקיימים כיום אינם נותנים מענה הולם לצרכים העתידיים ועלולים לפגוע בהיקפי השימוש במערכת בעתיד. משרדהתחבורהמסרבתשובתוכי סטנדרטמטרופוליניאחידהוא אכןפתרון אידיאל י,אךמבחן המציאות מלמד כיהדרישות מכל רשותשונות באופן קבוע; לכלאחת ישמפרט רחוב אחר ולכן השיח מול ן מתנהל בנפרד. כמו כן, חשוב לשמור על רמת גמישות סבירה שתאפשר דיאלוג אפקטיבי בין נת"ע לרשות המוניציפלית על צרכיה הייחודיים. משרד מבקר המדינה ממליץ לנת"ע ולמשרדי התחבורה והאוצר לפעול להנהגת סטנדרט מטרופוליני בסיסי שיותאם לתנאי השטח, לצורכי הרשות ולהיקף השימוש הצפוי ברק"ל וכן יתרום ליצירת מרקם אורבני מתקדם ולעידוד השימוש בתחבורה הציבורית. משרד מבקר המדינה ממליץ כי כל רשות תוכל להוסיף פיתוח סביבתי נוסף על הסטנדרט המטרופוליניהבסיסיבהתאםלצרכיםוהמאפייניםהייחודייםשלהושלתושביה,ובמימונה. ת יאום תשתיות עירוניות וארציות בתוואי הפרויקט הרכבת הקלה של מטרופולין תל אביב עוברת בשטח אורבני צפוף ורווי תשתיות לאומיות ומקומיות שונות, עיליות ותת- קרקעיות. כדי לאפשר הפעלה שוטפת של הרכבת הקלה בתום ההקמה, בשלב ההקמה מועתקות תשתיות ונעשים תיאומים הנדסיים עם חברות התשתית השונות: חח"י, "מקורות", "בזק" וחברות אחרות. | 1153 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן הביקורת העלתה כי תיאום התשתיות הוא אחד החסמים הגדולים בקידום הפרויקט. תיאום תשתיות מחייב לעיתים תכנון מחדש של אותן תשתיות, לעיתים בתנאים חריגים (כגון שטח מצומצם שניתן להקצות לתשתית, לוחות זמנים קצרים ועוד). תכנון וביצוע העתקות תשתית בתנאים מורכבים כאמור עלולים להתארך, ובמקרים מסוימים לעכב את התקדמות פרויקט הרק"ל. בתשובתה מסרה עיריית תל אביב-יפו כי ה לקחי ם שהפיקה מ עבודות ההקמה בשלב אינפר א 1 בשלושת קווי הרק"ל מדגיש ים את הצורך ב בניית יכולות ו יהבערכות מתאימה מראש בקרב הצדדים המעורבים, ובכלל זה נת"ע והקבלנים מטעמה, חברות התשתית והעיריות. לדעת העירייה לא מדובר רק על מידע הנוגע לתכנון ו ל יכולת תיאום ת ו כניות , אלא קיימת הערכת חסר גם לשלבי הביצוע בהיקפים הנדרשים. חברות התשתיות (כגון חח"י וחברת התקשורת) מופקדות על הקמה ותחזוקה של התשתית שבאחריותן בכל רחבי המדינה, לרבות בפרויקטים אחרים בתחום התשתיות. כפי שצוין לעיל, פרויקט רק"ל הוא אומנם פרויקט התשתית היקר במשק, אך הוא אינו הפרויקט היחיד המקודם במדינת ישראל בעתהזו. משאביחברותהתשתיות,שחלקן פרטיות וחלקןממשלתיות,מוגבלים ואמורים לתת מענה לכל הפרויקטים בתחום התשתיות, פרויקטים חדשים בתחום המגורים והמסחר וכן פיתוח ותחזוקה של הרשת הארצית או המקומית של התשתיות הרלוונטיות. פרויקט הרק"למשתלבבתוכניותהעבודהואינוזוכהלעדיפותעלפניפרויקטיםאחרים.לפיכך,היכולות של חברות התשתיות לספק את הצרכים המשתנים של נת"ע מוגבלות. במהלך עבודות להקמת הקו האדום חלו עיכובים בעבודה מול חברות תשתיות. אף בשלבים מתקדמיםשלהקמתהקו עדייןהיו עיכובים בביצוע עבודותמסוימות. לדוגמה, על פי דוח חברת הבקרה לרבעון השלישי של שנת 2021 , העבודות בתחנת אהרונוביץ' התארכו בשל "עיכובים בעבודות חח"י לפירוק עמודי חשמל, חוסרי תכנון אשר גר ומ לעיכובים." גם בנובמבר 2021 , המועד שבו הפיקה חברת הבקרה את הדוח הסופי לרבעון השלישי של 2021 , היא ציינה כי הממשק עם חח "י וחברות תקשורת נמנה עם החסמים המרכזיים של הפרויקט. כך נכתב בדוח בקשר לממשק עם חברת החשמל: "ממשיכים הקשיים מול חברת החשמל בקידום התכנון. הנושא בא לידי ביטוי במספר מישורים הכוללים: חוסר במתכננים שמעכבים התייחסות לתכנון לפעמים חודשים ממועד ההגשה, אישורים לביצוע ועו ד." בקשר ל עבודהעםחברותהתקשורת נכתב:"נת"עמתקשהכמוחברותתשתיתאחרותבקידוםהביצוע מול חברות התקשורת, אשר מתעקשות לבצע בעצמן את עבודת העתקת התשתית בהתאם לחוק התקשורת." עיכוביםהקשוריםלחברותהתשתיותשליוואתהקמתהקוהאדוםממשיכיםללוותאתהעבודות בקווים הירוק והסגול. להלן יובאו כמה דוגמאות. חברת הניהול של המקטע המערבי של הקו הסגול שפועלת מטעם נת"ע דיווחה בדצמבר 2021 כי עבודות במקטע 1 PLW בקו הסגול (אזור רחוב ארלוזורוב בתל אביב) נדחו ב- 11 חודשים בקירוב בשל בעיות בתיאום עם חח"י ועם חברת תשתית נוספת. בתיאום הנדסי מינואר 2020 צוין כי אין אישור מחח"י. במרץ 2020 אישרה חח"י לבצע עבודות במקטע. בעקבות זאת קיבל קבלן הביצוע רישיון לביצוע עבודות מעיריית ת"א ביוני של אותה שנה ללא מגבלות מצד חח"י, אך באוגוסט הגישה חח"י התנגדות. מחוז דן בחח"י אישר שוב את העבודות באוקטובר 2020 ובאותו חודש העניקה העירייה רישיון מעודכן לביצוע העבודות במקטע, כשמונה חודשים אחרי | 1154 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן האישור הראשון מחח"י. ברישיון המעודכן לביצוע העבודות שניתן לקבלן נכללה מגבלה שלא הייתה בו קודם, שאסרה לבצע עבודות תשתיות אחרות במקביל לעבודות חח"י. לפיכך נדחו עבודות בתשתיות הביוב והמים, דחייה שגרמה לעיכוב נוסף של שלושה חודשים ולעיכוב העבודות במקטע ב- 11 חודשים בסך הכול. יתרה מזו, על פי דוח חברת הבקרה, במהלך ביצוע העבודות התעורר צורך בשינוי התכנון של רצועות החשמל במקטע ובמאי 2021 התקבלה על כך הנחיית חח"י, מה שצפוי לגרום לעיכוב נוסף של העבודות בשישה חודשים נוספים בקירוב. עיכוביםדומיםהקשוריםלתכנוןרצועתהחשמלחלוגםבתת- מקטעאחרבהמשךמקטעPLW1 . בדוחאחר שלחברתהניהולשלהקוהסגולמטעםנת"עשהופקבדצמבר2021 ,צויןכיבעקבות הצורך בביצוע שינוים בתכנון תשתית החשמל בתת-המקטע הרלוונטי, חל עיכוב של כ- 12 חודשים בתחילת העבודות של הקבלן מטעם נת"ע. לדעת חברת הניהול, העבודות במקטע עלולות להיות על הנתיב הקריטי של הפרויקט. אף שחברת הניהול של הקו הסגול רואה בתיאום התשתיות במקטעים מסוימים סיכון לנתיב הקריטי של הפרויקט, התמונה העולה מדיוני הסטטוס הנערכים בין נת"ע, משרד האוצר, משרד התחבורה וחברת הבקרה מטעמו היא, שהסיכון הרב ביותר של תיאום התשתיות נשקף דווקא ללוחות הזמנים של הקו הירוק. למשל, בדיון סטטוס בדצמבר 2020 ציין מנכ"ל נת"ע: "[אני] רוצה להדגיש את עיקר הבעיות והנתיבים הקריטיים, התמונה בקו הירוק מדאיגה יותר מאשר בקו הסגול: שדה דב, [תב"ע] 3700 65 , המנהור באבן גבירול שבפיגור, בחולון יש בעיות מול חח"י". בסיכום הדיון של ועדת ההיגוי שהתכנסה במרץ 2021 הוקדש פרק לנושא "חסמים מול חברת החשמל בקו הירוק", ובין השאר נכתב בו: "כחלק מתוואי הקו הירוק לאורך שדרות הר ציון מתוכננת העתקת מתח קו עליון תת קרקעי. בכדי לעמוד בלוחות הזמנים יש לבצע את העתקת הקו עד דצמבר 21' אך חברת חשמל הודיעה לנת"ע כי בשל עבודות אחרות ההעתקה תבוצע רק במרץ- יוני 22' ולא לפני". בהמשך הפרוטוקול צוין כי נת"ע מבקשת לפעול לקידום תעדוף פרויקט הרק"ל בחח"י. משרד התחבורה, חח"י וחברות התשתיות ובהן נת"ע מקיימים פורומים רחבים שנועדו לטפל בבעיות התיאום בין החברות. פגישות נקודתיות נערכות גם בדרגים המקצועיים של נת"ע ושל חח"י. בשיחות אלה עולות משימות נקודתיות ומותוות הדרכים לטיפול בהן. רשות החשמל החליטה בינואר 2019 על הוספת אמת מידה לעניין תכנון וביצוע של עבודות חיבוריםועבודותתשתיתחשמליותלפרויקטיםלאומיים.אמתמידהזושמספרה35 (לז)פורסמה ב- 21.1.19 , והיא מגדירה כי פרויקט תשתית לאומית הוא פרויקט שהוכרז ככזה בהחלטת ממשלה ושאומדן עלותו גבוה מ- 2 מיליארד ש"ח. החלטת הרשות מאפשרת לחתום על הסכם המסדיר את אופן ה ביצוע של עבודות תשתית לרבות העתקת התשתיות ועבודות החיבור של הצרכןלרשתמתחעליון,לרשתמתחגבוהאולרשתמתחנמוך.עלפיהחלטתהרשות,ההסכם עשוי לכלול, בין היתר, לוחות זמנים מחייבים לביצוע כלל העבודות הנדרשות לטובת ההקמה והתפעולשלהפרויקט ועלויותמוסכמות ביןהצדדים. הרשות הגבילהאתהסמכות לחתימה על 65 תב"ע 3700 משתרעת בין רח' פרופ' פרופס בתל אביב בדרום, ועד לקו גבול השיפוט עם הרצלי י ה בצפון וכוללת בין השאר רצועה המיועדת לרכבת הקלה. | 1155 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן ההסכם כאמור לשבעה מיזמים לכל היותר. בפועל, על אף האמור, עד מועד סיום הביקורת לא נחתם הסכם בין חח"י לנת"ע. בתשובת חח"י ציינה החברה כי היא מכירה בחשיבות פרויקט הרק"ל כפרויקט לאומי ומשקיעה משאבים בקידומו. חברת החשמל הקימה ִמנהלת פרויקט המורכבת מכל הגורמים הקשורים למתן מענה בכל שלב משלב י הפרויקט, והיא מקיימת עליו בקרה פנימית ומבצעת תיאום להסרת חסמים מול נת"ע ומול עיריית תל אביב-יפו. נושאים עקרוניים נדונים בשולחן עגול במשרד התחבורה. יש תיאום שוטף עם נת"ע, וחסמים נפתרים באופן שוטף. בעקבות אישור רשות החשמל לאמת המידה כאמור, החלו חח"י ונת"ע לקדם אמנת שירות כדי לשפר תהליכים ולקצר את לוחות ה זמנים. חח"י הגישה את הת ו כנית לרשות החשמל, והיא מבקשת מנת"ע מוגורמי הרגולציה הרלוונטיים לאשר את הסכם אמנת השירות. בתשובת נת"ע צוין כי במהלך 2019 היא ניהלה נת"ע משא ומתן עם ח ח"י אך טיוטת ההסכם לא הושלמה עקב אי-הסכמות בנושא התעריפים המיוחדים בגין קידום עבודות החשמל בפרויקט. בתשובתה מסרה חח"י כי עוד קודם החתימה על ההסכמים עם נת"ע היא קידמה יע מה הקמת תהליך חיוב ותשלום מהיר באמצעות פתיחת חשבון שממנו מחויבות ההזמנות ומבוצע התשלום לחח"י, והיא פיתחה מנגנון חיוב, פיקוח ובקרה ייעודי. עבור הקו וים הירוק והסגול חח"י הקצתה כ- 20 מתכננים לת יאום מערכות, ל תכנון העתקת תשתיות ו ל אספקת חיבורים, וזאת במקביל ובנוסף על עבודות על הקו האדום. בקווים ה סגול ו הירוק חח"י תכננה והעבירה כבר לביצוע פקודות עבודה להנחת עשרות ק ילומטרים של כבלי מתח גבוה ומתח נמוך ולבניית חדרי שנאים וחדרי מיתוג ופקודות להכנת תשתית במאות חדרי מדרגות. חח"י ממתינה להשלמת ביצוע העבודות האזרחיות על ידי נת"ע כדי שבסיומן תוכל לבצע את השלמת החיבור החשמלי. חח"י אישרהלנת"עמתווהייחודיומהירלאישורת ו כניותת י אוםמ ערכות 20/80 שמאפשרלנת"עלקדם את אישור ת ו כניות ת יאום ה מערכות ואת התחלת ביצוע עבודות התשתית גם לאחר השלמת 80% מהמידע הנדרש והשלמת יתר המידע במקביל לביצוע העבודה. המתווה אושר למרות הסיכונים הרבים הקיימים בו ונעשה במטרה לאפשר לנת"ע להתחיל מוקדם ככל האפשר את ביצוע עבודות התשתית. כדי לקדם את תהליכי העבודה בקו הסגול, הוסכם על מתווה ייחודי עבור נת"ע - "חשמל תחילה". תהליך זה יאפשר לצמצם את היקפי העבודה בשלב הראשון ול השל ימם בהמשך על ידי נת"ע, במקביל לעבודות בניית הרק"ל. מתווה זה מגדיל את היקף עבודות התכנון והביצוע ש ל חח"י ונועד לשרת רק את קידום הפרויקט ע ילדי נת"ע. מתווה זה טומן ב חוב ו סיכונים העלולים להשפיע על אמינות אספקת החשמל ללקוחות , ולכן הוא נבחן ואושר עבור כל מקטע בנפרד, עם ניהול סיכונים מדוקדק עבור כל מקטע בנפרד. זאת כדי לאפשר לנת"ע לעמוד בתאריכים שהתחייבה להם. במועד סיום הביקורת חח"י המתינה לאישור המתווה על ידי נת"ע ועיריית תל אביב. עוד מסרה חח"י בהתייחסותה כי היא הקדימה מיוזמתה עבודות במקטעים שונים וזאת אף שלא התקבלו מנת"ע בקשות לקדמן . כמו כן היא אישרה הקדמת השקעות ל כ- 40 ק"מ של צינורות כעבודות מקדימות בתוואי הרק"ל. כמו כן מסרה חח"י כי במהלך העבודות בשנים 2021 - 2022 נפגעו עשרות כבליםשלמתח גבוה ומתח נמוך, דבר שפגע באמינותאספקתהחשמל ללקוחות החברה. בתשובת נת"ע צוין כי הממשק מול חח"י נותר מורכב בכמה היבטים: במסגרת העבודות על העתקת ת שתיות נת"ע מתבקשת לבצע על חשבון תקציב הפרויקט שדרוג תשתיות משמעותי | 1156 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן שתרומתו מעבר לצ ורכי הפרויקט - הוזלת עלויות התחזוקה העתידיות של חח"י, בלי שזו משתתפת בעלויות אלה; הצורך בעבודה משמעותית מחוץ לקו הכחול מצריך תיאום הנדסי מורכב מטעמה של נת"ע ולחלופין המתנה לסיום התכנון המפורט של חח"י' שתי החלופות מעכבות באופן משמעותי את הביצוע; בחח"י לא רואים את הפרויקט כיחידה אחת אלא כמספר רב של הזמנות נפרדות שאין ביניה ן קשר במערכות החברה; חח"י לא מווסתת כוח אדם פנימי ייעודי או כוח אדם במיקור חוץ למטלות שהן "צוואר בקבוק" של הפרויקט וכך נוצרים עומסים וד חיות.בראייתה,נת"עמתמודדתעם: ריבויאנשיקשר ומוביליםשונים שמנהליםפעולותשונות; מיפוי תשתיות החשמל אינו מלא ומביא לע יתים לעצירת עבודות. קיים מחסור בזמינות מעבדות ומחסור בכוח אדם ניהולי, תכנוני ומקצועי. תשובות הגופים השונים מחדד ות את הפערים בין נת"ע לחברת החשמל. לעומת חברת החשמל שפירטה את היערכותה הרבה למתן מענה לפרויקט, חברת נת"ע ציינה את ההיערכות הנוספת הנדרשת שטרם בוצעה. עם זאת ניכר כי לדעת שתי החברות, מדובר בפרויקט בעל חשיבות לאומית שמחייב היערכות משמעותית, וכי שיתוף הפעולה ביניהן קריטי להצלחת הפרויקט, כל זאת בלי לגרוע מרמת השירות הניתן ליתר הלקוחות של חח"י. הגם שחלף עשור מאישור פרויקט הרק"ל ע"י הממשלה, הביקורת העלתה כי קשיים בתיאוםהתשתיותעםחח"יוחברותתשתיתאחרות(כגון:חברותהתקשורת)עובריםכחוט השני בפורומים ובדיווחים שונים על התקדמות הקו האדום בשנים האחרונות, וכיום גם בקווים הירוק והסגול. נמצא כי תיאומים עם חח"י נעשים באופן נקודתי, ומשא ומתן על הסכם שירות רחב בינה לבין חברת נת"ע לא הבשיל לגיבוש הסכם וחתימתו. ממועד אישורהממשלהלביצועהקוהאדוםעלידינת"עב- 2010 ועדמועדסיוםהביקורתבאפריל 2022 לא נחתמו הסכמי אמנת שירות בין חברות התשתיות, שחלקן חברות ממשלתיות, לבין נת"ע. יש טיוטה של הסכם בין נת"ע לחח"י המעודכנת לדצמבר 2021 , אך ההסכם טרם נחתם. מומלץ כי נת"ע וחח"י יפעלו להשלמת החתימה על הסכם אמנת השירות ביניהן. הסכם כזה יסייע לחח"י להיערך מוקדם ככל הניתן ולהקצות משאבים למשימות הקשורות לפרויקט הרק"ל מחד גיסא, ומאידך גיסא יסייע לנת"ע לקבל מענה יעיל וצפוי מראש לתכנון, להעתקה או להקמה של תשתיות החשמל באתרי פרויקט הרק"ל. כמו כן ממליץ משרד מבקר המדינה לנת"ע, למשרד התחבורה ולמשרד האוצר לפעול לקידום התקשרויות דומות עם חברות תשתית אחרות, ממשלתיות ופרטיות. הסכמים אלה יסדירו את עבודת נת"ע מול חברות התשתית והם עשויים לסייע בצמצום חוסר הוודאות בלוחות הזמנים של פרויקט הרק"ל ובמניעת עלויות למשק הנובעות מעיכובים בלוחות הזמנים. בתשובת משרד התחבורה נמסר כי טיוטת ההסכם בין חח"י לנת"ע איננה ישימה ולא צפויה להיחתם. בימים אלו משרד התחבורה מגבש הסכם חדש בין הגופים, בשיתוף משרד האוצר ומשרד האנרג ייה. כמו כן מסר המשרד כי בימים אלו מוקם במשרד בתחבורה אגף לתיאום תשתיות, ובראש האגף עומדת עובדת בדרגת סמנכ"לית. האגף עתיד לקדם מדיניות לשיפור תהליכי תיאום התשתיות בין חברות התשתית במשק, והוא פועל למתן עדיפות בהליכי ת יאום תשתיות לפרויקט י תשתית לאומיים דוגמת פרויקט הרק"ל. האגף צפוי לתת מענה לאתגרים שהזכיר המבקר לרבות התיאום מול הרשויות המקומיות ומוסדות התכנון. | 1157 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן בתשובהנוספתשלמשרדהתחבורהמיולי2022 צייןהמשרדכיהואמכירבחשיבותושלפרויקט הרק"ל כפרויקט תשתית לאומי ומודע היטב לחסמי הפרויקט בתחום תאום התשתיות, לרבות מול חח"י וחברות התקשורת. עוד ציין המשרד כי לצד ועדות ההיגוי מקיים משרד התחבורה דיוניםמממוקדיםלטובתהתרתחסמיםבקוויםהירוקוהסגול וכיהמשרד מקדםהסדרתמדיניות בתחום תשתיות התקשורת. רשות החברות הממשלתיות מסרה בתשובתה כי היא סבורה כי תיאום שאינו מיטבי והיעדר שיתוףפעולהמלאביןהגורמיםהרלוונטייםהשוניםעלוללעכבפרויקטיםשקידומםחיונילמשק ואף להביא לנזק כלכלי רב. הרשות פ ועלת בשיתוף פעולה מלא עם משרד ר אש הממשלה, משרד האוצר, משרד התחבורה ומשרד האנרגי יה לקדם פתרונות להקלת הליכי התיאום ולהסרת חסמים, כדי להביא לשיפור התיאום בין חברות התשתית בכלל וחברות התשתית הממשלתית בפרט. בכלל זה, בחודש מרץ 2022 פרסמה הרשות חוזר בנושא "תיאום תשתיות בין חברות ממשלתיות", במסגרתו נקבעו כלים ושיטות כדי לטייב את הליך תיאום התשתיות. החוזר גובש בהסתמך על החלטת ממשלה 202 לקידום תשתיות לאומיות אשר גובשה על ידי הגורמים המנויים לעיל ולאחר התייעצות ע ימם ועם החברות הממשלתיות. אגף התקציבים מסר בתשובתו כי ל דעתו נכון כי ח ח"י, וגם חברות תשתית אחרות, ייצרו נוהל עבודה המבוסס על הסתכלות פרויקטלית ועל העדפה ל פרויקטים הלאומיים. במצב הנוכחי חברתהחשמלרואהבפרויקטיםהלאומייםשוויערךליתרהפעולותשעליהלבצע,ו לפי כךביצוע הפרויקטים הלאומיים נדחק לאחור. בשל ההשפעה המש קית של עיכוב בפרויקטים כאמור יש חשיבות למתן העדפה בהקצאת משאבי חח"י לטובת תיאומי תשתיות בפרויקטים הלאומיים. ב נוגע ל חתימ ה על אמנת שירות בין נת"ע לח ח"י , מאזןהכוחות ביניהןאינו של קונהמרצון ומוכר מרצון מכיוון ש לחברת נת"ע אין אלטרנטיבה של קבלת שירותים מחברת חשמל אחרת, לכן בידי ח ח"י להכתיב את התנאים להסכם שי יחתם בין החברות, ו לכן חשוב להציב כיעד לח ח"י את קידום הפרויקטים הלאומיים. בתשובת אגף החשב הכללי צוין כי חתימת הסכם או אמנות שירות עם כל גוף שהוא, היא באחריות נת"ע כחברת ביצוע מטעם משרד התחבורה. עם זאת, כדי לסייע לקידום הפרויקט חברי ועדת ההיגוי ובהם נציגי החשב הכללי, פועלים לפתרון חסמים באופן פרטני, לדוגמה מול חח"י ומול גופים ממשלתיים אחרים. עוד הוסיף אגף החשב הכללי כי במאי 2022 קיימו חברי ועדת ההיגוי כמה ישיב ות עם מנכ"ל ים של משרד י ממשלה וגופים ממשלתיים רלוונטיים שונים. במסגרת יישום החלטת ממשלה 202 מאוגוסט 2021 מקדמים אנשי אגף החשב הכללי פתרונות לתיאום תשתיות בין חברות התשתית למיניהן. בין החסמים שנמצאים בטיפול - סוגיית דרישות ביטוח מורכבות ליישום ל צורך העתקת התשתיות . ב נוגע לחסם זה האגף מקדם יצירת פתרון ביטוחי שינוהל במרוכז באמצעות חברה ממשלתית הפועלת כזרוע ממשלתית בתחום הביטוח, וחברות התשתית יוכלו לפעול במסגרתו, דבר שיחסוך מהן את הצורך להשיג ביטוח כאמור בעצמן. סוגיות נוספות שבהן עתיד לטפל הצוות האמור הן מחירונים לעסקאות בין חברות התשתית, כתבי הרשאה וכדומה. אגף התקציבים מסר בתשובתו כי מתבצעות פעולות להקמת מערכת לתיאום תשתיות, תשאפשר את קיצור משכי המענה של חברות התשתיות השונות ו את התיעוד, ה פיקוח ו ה בקרה, ותסייע לאסוף נתונים שיתמכו בגיבוש צעדי מדיניות נוספים שמטרתם תהיה צמצום משך זמן תיאום תשתיות. כמו כן מתבצעות פעולות של רשות החברות הממשלתיות לתמרוץ חברות | 1158 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן ממשלתיות לשתף פעולה ולייעל את תיאום התשתיות, ומתבצעות פעולות לסטנדרטיזציה בחוזים ו בביטוחים ועוד. בתשובתה מיולי 2022 ציינה נת"ע כי לדעתה כדי לעמוד בצרכים של הפרויקטים העתידיים של נת"ע בהיק ף תקציב של מאות מיליארדי ש"ח, חברת החשמל נדרשת להקים אורגן ייעודי למתן מענה למגה - פרויקטים שעתידים להתחיל בשנים הקרובות. לאור החשיבות הרבה העולה מהביקורת ומהתייחסויות הגופים המעורבים של התאמת תשתיות החשמל בפרויקט הרק"ל, ממליץ משרד מבקר המדינה כי חח"י בשיתוף נת"ע יבחנו אם המשאבים שהקצתה חח"י לטובת הפרויקט מספקים לצורך קידומו ואם תהליכי העבודה הקיימים נותנים מענה לצורכי הפרויקט. מומלץ כי החברות יפעלו בתיאום ביניהן ועם משרדי התחבורה והאוצר כדי לגשר על הפערים ביניהן, ולמצוא דרכים כדי לייעל את ביצוע העבודות ולקבוע את תכולתן ועלותן. כן מומלץ כי משרד התחבורה יפעל לתת מענה יעיל לתיאום התשתיות בכלל ובתוואי פרויקט הקו וים הירוק והסגול בפרט. הטיפול בתושבים ובעסקים בתוואי הרק"ל השפעת הפרויקט על התושבים ועל העסקים בתוואי ומענה הרשויות במהלך הפרויקט כאמור לעיל, קווי הרכבת הקלה עוברים בשטח אורבני צפוף.חלקים מהקווים סמוכים למוסדות לימוד ולמוסדות להשכלה גבוהה, לבתי חולים, לאזורי הביקוש למגורים ולתעסוקה, למרכז עסקים ראשי (מע"ר) של המטרופולין ולצירים הראשיים שלה. מהאמור עולה שרבבות רבות מתושבי המרכז ואלפי עסקים נחשפו לעבודות ההקמה של הקו האדום במשך שנים ארוכות, וכעת הם נחשפים לעבודות בכל הקווים לרבות הירוק וסגול. בשנים הקרובות הם צפויים להיחשף לעבודות הקמת המטרו. הקמת מערכת הרכבת הקלה כרוכה בשינויים בהסדרי התנועה. לעיתים הם כוללים סגירה מלאה או חלקית של כבישים, של צמתים ושל מחלפים. עבודות הקמת הרכבת הקלה כרוכות גםבמפגעירעשובמפגעיםאחרים,בפרטעבודותבתוואיהתת-קרקעיובאתריבנייתתחנותתת- קרקעיות אשר מצריכות ביצוע עבודות הנדסיות יסודיות תוך שימוש מתמשך בציוד הנדסי כבד. פעולות הסברה ושיתוף הציבור ככלל, נת"ע החלה בפעילויות הסברה לציבור לפני תחילת העבודות בשטח. על פי הדיווח של מנכ"ל נת"ע דאז לוועדת ההיגוי של פרויקט הקו האדום ממאי 2015 בפברואר של אותה שנה,, כחצי שנה לפני תחילת העבודות להקמת הקו, החלו פעולות הסברה ראשונות באמצעות מפגשים עם הציבור, עם סוחרים ועם תושבים שיושפעו מהשינוי. על פי הדיווח, מ- 2015 נערכה נת"ע להקמת הסדרי תנועה זמניים, להקמת חניוני "חנה וסע" ולאכיפה בנת"צים. נת"ע נערכה גם להקמת שטחי פריקה וטעינה סמוך לעסקים בתוואי. כל אלה נוסף על פעולות ההסברה. | 1159 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן בביקורת עלה כי נושא הפיצויים וההקלות לתושבים ולעסקים אינו מוסדר באופן מלא. מפרוטוקול דיון של ועדת ההיגוי ממאי 2015 עולה כי לדעת הנוכחים בה, האחריות לנושא הפיצויים וההקלות לתושבים ולעסקים בתוואי הרק"ל מוטלת על הרשויות המקומיות. עם זאת, נמצא כי לא נכחו בוועדה נציגים מטעם הרשויות ולכן לא נשמעה עמדתן בדיון זה. אין בפרוטוקול מידע אם התקבלה החלטה להודיע לרשויות שלדעת חברי הוועדה הפיצויים הם באחריות הרשויות, כאמור. ההחלטה היחידה בעניין פיצוי לעסקים שתועדה בפרוטוקול נגעה לדרישות שהעלו עסקים בעיריית רמת גן מהעירייה שלהם, ובוועדה הוחלט כי יש לפעול "ברגישות וחוכמה" מול עיריית רמת גן. לא נמצא תיעוד לדיון נוסף בנושא זה. מומלץ כי משרדי התחבורה והאוצר ביחד עם נציגי הרשויות המקומיות יסדירו את נושא הפיצויים והקלות לתושבים ועסקים הסמוכים לעבודות הרק"ל ויפעלו לגבש כללים אשר יפורסמו לציבור ומסגרות תקציב לביצוע הפעולות. ועדת ההיגוי ממאי 2015 קבעה כי על נת"ע להכין ולקיים הסברה לציבור ולהיעזר במשרדי הממשלה ככל שנדרש. עלפידיווחיםשהציגאגףהדוברותוההסברהשלנת"עמהשנים 2020 - 2021 ,פעולותההסברה לקראת העבודות בקווים הסגול והירוק החלו כחצי שנה לפני תחילת העבודות, בדומה לאשר נעשה בקו האדום. ביןהפעולותשנעשובשנים 2020 - 2021 יידועהציבור באמצעות פרסומים ברשתותהחברתיות,: בעיתונות, ברדיוהמקומי ובשלטים;מפגשים עם התושבים, בעיקר באמצעותשיחות וידאו; מיפוי עסקים באתרי העבודות של הקווים הסגול וירוק; פנייה יזומה לתושבים באזור העבודות; היערכות והסברה לקראת הפעלת הקו האדום; מיתוג העסקים ופרסומם על גדרות שהקימה נת"ע באתרי העבודה; נוכחות בשטח ופעולות מיתוג בו. הנחת העבודה של נת"ע היא, שלציבור יחס שלילי בשל ניסיונו עקב עבודות הקו האדום וכי הוא חושש מהעבודות בקווים החדשים. לכן נעשו מאמצים למיתוג מחדש,שבעיקרו מתמקד ביתרונות העתידיים של הרק"ל. בשלוש השנים שנסקרו הקצתה נת"ע סכומים בהיקף של 53.3 מיליון ש"ח בקירוב לפרסומים ולפעולותהקשורות בציבורמהם נוצלו 33.5 מיליוןש"ח בקירוב. לוח 17 להלןמציגאת הנתונים. | 1160 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן לוח 17 : נתוני התקציב לקשרי לקוחות, 2019 - 2021 באלפי ש"ח)( הקו האדום הקו הסג ול הקו הירוק שיעור שיעור שיעור שנת ה ביצוע ה ביצוע ה ביצוע הפעילות ה תקציב ה ביצוע מהתקציב ה תקציב ה ביצוע מהתקציב ה תקציב ה ביצוע מהתקציב 2019 10,992 9,144 83% 3,381 531 16% 2,047 531 26% 2020 8,200 5,976 73% 6,086 1,772 29% 3,874 2,131 55% 2021 7,591 4,413 58% 4,797 3,193 67% 6,290 5,837 93% סה"כ 26,783 19,533 73% 14,264 5,496 39% 12,211 8,499 70% לתקופה על פי נתוני נת"ע, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מלוח 17 עולה כי בשנים 2019 - 2021 הסתכם ניצול התקציב של קשרי הלקוחות ב- 33.5 מיליון ש"ח מתוך 53.3 מיליון ש"ח בקירוב (שיעור ניצול של 62.9% בקירוב). שיעור ניצול התקציב בקווים האדום הירוק והסגול עמד על כ- 73%, כ- 70% וכ- 39% בלבד בהתאמה. ההשקעה הכספית הגדולה ביותר הוקדשה להסברה לגבי הקו האדום (ביצוע מצטבר של כ- 19.5 מיליון ש"ח) וההשקעה הכספית הקטנה ביותר הייתה בהסברה בקו הסגול (ביצוע מצטברשל כ- 5.5 מיליוןש"ח), כלומר כ- 28% מניצולתקציבההסברהשלהקו האדום וכ- 65% מניצול תקציב ההסברה של הקו הירוק. נת"עמסרה בתשובתה כיהקוויםהירוק והסגולנבדליםזה מזה בכמה היבטים ולכן קיים ביניהם פער בביצוע תקציב קשרי לקוחות. עם ההבדלים בין הקווים נמנים: אופי מקטעים שונה שכן הקו הסגול עובר באזורים צפופים פחות מאלה שבהם עובר הקו הירוק ולכן עלויות ההסברה בו נמוכותיותר; הנתוניםהכלכליים שהוצגו בלוח 17 שלעיל שיקפו בקירוב,, גםאתהגידול במספר אתרי העבודה בקווים השונים , מכיוון ש בקו הירוק החלה עבודה במקטעים רבים, ובכלל זה המקטע התת-קרקעי, ניתן היה לראות הוצאה גדולה יותר בקו זה לעומת הקו הסגול; בקו הירוק קיים מקטע תת-קרקעי, אשר בהתאם להנחיות אקוסטיות ובטיחותיות, מותקנות בו גדרות מסוג ספציפי שניתןל מתג אותן,ועלותהמיתוג מגדיל ה אתהפער בתקציבקשריהלקוחות שלהקווים הירוק לסגול. על פי הערכות נת"ע ומת"ח, הצפי למספר הנסיעות בקו הסגול עומד על כ- 60 מיליון בשנהוצפיהנסיעותבקוהירוקעל65 מיליוןבשנה,כלומראוכלוסייתהיעדשלהקוהסגול היא כ- 92% מאוכלוסיית היעד של הקו הירוק. ההפעלה של הקו הסגול צפויה במועד מוקדם יותר מזה של הקו הירוק. לפיכך, עם התקדמות הקווים לקראת שלבי הפעלתם, מומלץ כי נת"ע תבחן את היקף תקציב ההסברה הנדרש ותפעל לבצע את ההסברה לקו הסגול בהתאם לתקציב המוקצב לכך. | 1161 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן פיצויים לתושבים ו ל עסקים במהלך חיי הפרויקט להערכת משרד האוצר, יעלה ערכם של הנכסים הסמוכים לתוואי קווי הרכבת הקלה לאחר סיום הפרויקט. כך דיווחה בעניין זה נציגת החשב הכללי באוצר לוועדת ההיגוי של הקו האדום במאי 2015 " : החשכ"ל הצליח להוכיח כי בעקבות השינוי והפעלת הרכבת הקלה ברח' יפו בירושלים, יש עליית ערך". עליית הערך הצפויה היא מעין פיצוי לעסקים ולתושבים, שכאמור נפגעים במידה מסוימת בתקופת העבודות. כדי לצמצם את הפגיעה בעסקים ובתושבים בתוואי עבודות ההקמה הותוו כמה מסלולי תמיכה בהם. להלן פירוט מסלולי הסיוע העיקריים. מיגון אקוסטי של בתי תושבים כאמור, עבודותהקמתהרכבתהקלה נעשות בחלקן באמצעותציודהנדסי כבד וציוד בנייהאחר שלהפעלתם עלול להתלוות רעש בעוצמה ניכרת. מפגעי רעש לאורך תקופת העבודות פוגעים באיכות החיים של התושבים המתגוררים בסמיכות לאזורי העבודות. סעיף 2 לחוק למניעתמפגעים,התשכ"א- 1961 קובע: "לא יגרוםאדם לרעשחזקאו בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים". סעיף 5 לחוק מקנה לשר להגנת הסביבה סמכות להתקין תקנות מכוח סעיפים 2 עד 4 לחוק למניעת מפגעים. השר הפעיל את סמכותו והתקין תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן- 1990 (להלן - התקנות מ- 1990 ), ובהן קבע את מפלסי הרעש שייחשבו לבלתי סבירים בהתאם לרמת הרעש ולמשך הרעש, בחלוקה בין שעות היום ל שעות הלילה ובחלוקה לסוגי מבנים שונים על פי שימושיהם. מתחולת תקנות אלה הוחרג רעש שמקורו במטוסים, רכבות, כלי רכב וציוד בנייה כמשמעותו בתקנות מניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בניה,) ה תשל"ט- 1979 . אך בצד ההחרגה קובעות התקנות מ- 1990 כי אם ציוד בנייה מופעל במקום כלשהו "דרך קבע", יחולו אמות המידה בתקנות אלה. יוצא אפוא שהתקנות מ- 1990 חלות על עבודות הקמת הרק"ל. המשרד להגנת הסביבה ממליץ (באתר המשרד במרשתת) להגדיר רעש בלתי סביר מאתרי בנייה אם מפלס הרעש עולה על המוגדר בתקנות מ- 1990 בתוספת של 20 דציבל המייצגת את המיגון שמעניק חלון רגיל סגור 66 . המשרד להגנת הסביבה מסר בהתייחסותו למשרד מבקר המדינה ממאי 2022 (להלן - תשובת המשרד להגנת הסביבה) כי הנחיות המשרד בנוגע לרעש חזק בלילה הן עלי יה של 5 דציבל מעל רעש הרקע, לעומת 20 דציבל ביום כאמור לעיל. התקנותמ- 1990 מגדירותמפלסי רעשבלתי סבירים לחמישהסוגימבנים, בחלוקה לשעותהיום 6:00 - 22:00 ולשעות הלילה 22:01 - 5:59 , ובהתאם למשך החשיפה. לוח 18 להלן מציג את מפלסי הרעש המוגדרים בתקנות כבלתי סבירים במצב של חשיפה ארוכה המאפיינת את הפרויקטים בתחום תשתיות - חשיפה לרעש למשך יותר מתשע שעות ביום וליותר מ- 30 דקות בלילה. 66 האתר של משרד להגנ ת הסביבה במרשתת: https://www.gov.il/he/departments/guides/construction_noise . | 1162 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן לוח 18 : הגדרות למפלס רעש בלתי סביר על פי התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן- 1990 (בדציבל), לפי סוגי מבנים המוגדרים בתקנות משך הרעש מבנה א*' מבנה ב' מבנה ג' מבנה ד' מבנה ה' עולה על 9 45 50 55 55 70 שעות ביום עולה על 30 35 40 40 40 70 דקות ב לילה * מבנה א' - בית חולים, בית החלמה, בית הבראה, בית אבות או בית ספר; מבנה ב' - בניין באזור מגורים בהתאם לתוכנית לפי חוק התכנון והבנייה; מבנה ג' - בניין באזור שהמקרקעין בו משמשים למטרות מגורים ולאחד או יותר משימושים אלה: מסחר, מלאכה, בידור; מבנה ד' - דירת מגורים באזור שהמקרקעין בו משמשים למטרות תעשייה, מסחר או מלאכה; מבנה ה'- בניין המשמשלמטרותתעשייה, מסחר או מלאכהבאזור שהמקרקעין בו משמשיםלמטרות תעשייה, מסחר או מלאכה. במסגרת העבודות להקמת הרק"ל נדרשת נת"ע לבצע מיגון אקוסטי בדירות המיועדות ומשמשות למגורים שמפלס הרעש החזוי בהן בתקופת העבודות להקמת הרק"ל ולהפעלתה חורג מהקריטריונים המותרים על פי הדין. הזכאות למיגון ואופן ביצוע המיגון מוסדרים בנוהל עבודה "מיגון אקוסטי דירתי" של נת"ע מאוקטובר 2019 ובו כמה שלבים, כדלהלן: בשלב הראשון בתסקיר השפעה על הסביבה, שעל מגיש התכנית להכין ולהגיש לוועדת לתשתיות וליועץ הסביבתי שלה במסגרת הליך התכנון להקמת הקו, נקבעים כללים והנחיות לביצוע בדיקות החשיפה לרעש. בשלב השני נת"ע ממפה את המבנים על פי הקריטריונים שנקבעו בתסקיר הסביבה ומדווחת לוות"ל על הממצאים. הדוח מאושר על ידי הוות"ל ומועבר לנת"ע להמשך הטיפול. "נוהל מיגון אקוסטי דירתי" של נת"ע מגדיר את סדר הפעולות לביצוע, ובהן: מיפוי הדירות הזכאיות למיגון, בחינת רמת הרעש בדירות והבתים על פי ההנחיות הרלוונטיות, קביעת רמת המיגון הנדרשת, הכנת תיק מיגון, בחירת חלופות המיגון וביצוע. נת"ע מחויבת להציע לתושבים פתרונות משלימים של מיגון אקוסטי שיביאו את המצב הקיים למצב שעומד בתקנים. כלומר, במצבשבוכברישמיגוןאקוסטי, לאיותקןמיגוןנוסף.המיגוןהדרושיותקןבידיקבלניםשנת"ע התקשרה עימם באמצעות מכרז או בידי קבלנים שהתושבים הזכאים מפעילים ומגישים את חשבונותיהם לנת"ע לתשלום. יצוין כי הזכאות למיגון אקוסטי דירתי נבחנה לגבי מבנים הסמוכים לתוואי התת- קרקעי של הרכבת הקלה ולא לגבי מבנים הסמוכים לתוואי העילי. לגבי מבנים אלה מתבצע סקר מפגעי רעש ונבחנים פתרונות הנדסיים אחרים הסמוכים לתוואי העבודות עצמן. לדוגמה הקמת קיר תומך מסביב לתוואי העבודות. כלומר, הזכאות למיגון דירתי נבחנה לגבי החלק התת- קרקעי של הקו האדום ולגבי המקטע G3 התת-קרקעי בתוואי הקו הירוק, לגבי מקטעים אחרים נבחנים פתרונות הנדסיים אחרים שלא נכלל בהם מיגון אקוסטי ליחידות דיור ומבנים. | 1163 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן על פי נתוניה, מיגנה נת"ע באמצעות מינהלת ייעודית וקבלנים מטעמה 1,032 יחידות דיור ומבנים הסמוכים לתוואי התת-קרקעי של הקו האדום. עלות המיגון הסתכמה ב- 69 מיליון ש"ח בקירוב. נת"עלאפרסמה באתרהחברה אתנוהלהמיגוןהאקוסטילציבורולכןעלוללהיווצרמצב שבו דרי המבנים הסמוכים לעבודות הרק"ל לא יהיו מודעים לזכאותם למיגון. משרד מבקר המדינה ממליץ לנת"ע לפרסם באתר החברה במרשתת באופן שינגיש לציבור מידע על זכויותיו על פי החוק למניעת מפגעים והתקנות שהותקנו ועל פי נוהל העבודה של נת"ע. מבקרהמדינה דןבשנת 2018 הקמתִבנושאמנהלת מיגוןאקוסטי דירתי ולמכרז לביצוע עבודות למיגון אקוסטי דירת י בקו האדום67 . בביקורת משנת 2018 עלה כי נת"ע הטילה על ִמנהלת מיגון אקוסטי חיצונית שנבחרה במכרז לקבוע אם הדירות עומדות בתנאי הזכאות למיגון ואת היקפ ו בהתאם לקריטריונים שקבעה נת"ע, אף ש המִנהלת היא זו שקובעת את היקף העבודה ושכרה נגזר מ העבודות המבוצעות בהתאם להחלטתה זו. עוד עלה בביקורת שהמִנהלה הי א ה גורם הבלעדי המבקר בדירות ובודק את עמידתן בקריטריונים למיגון, וכי אין בקרה הדוקה על עבודתה כמו כן צוין בדוח הביקורת כי במסמכי מכרז ההתקשרות עם.המ נהלת זכתה האחריות לפניות הציבור בנושא המיגון האקוסטי לאזכור קצר בלבד ב תכולת העבודה של המִנהל ה, וכי נוהל העבודה של נת"ע שהיה בתוקף בתקופת ביצוע המיגון בקו האדום לא הסדיר את נושא הטיפול בפניות הציבור. בחינת תהליכי המיגון שנעשו בבניינים הסמוכים לתוואי הקו הירוק העלתה כי נת"ע, באמצעות חברת ייעוץ, ערכה ס קר מקיף של המבנים הסמוכים לתחנות הרק"ל התת- קרקעיות. הסקר הוגש לאישור ות "ל ואושר בה במאי 2019 . על פי הדוח של חברת הייעוץ שבחנה את המבנים, נעשו בדיקות באמצעות תוכנה ייעודית והמסקנות רוכזו בדוח מפורט לרמת יחידת דיור. על פי נתוני נת"ע, עד לחודש דצמבר 2021 נמצאו1,527 יחידותדיורהזכאיותלבדיקהלצורךמיגוןאקוסטי.בפועלנבדקו1,663 יחידותדיור והוחלט על ביצוע מיגון בדרגות שונות ל- 1,435 יחידות. עלות המיגון על פי נתוני נת"ע הסתכמה בכ- 129 מיליון ש"ח, כ- 90,000 ש"ח לדירה. יצוין כי עלות זו כוללת עלויות ישירות של המיגון ותקורה בגין ניהול פרויקט המיגון והבקרה עליו. נת"ע מסרה בתשובתה כי בוצעה בדיקה מדגמית שהעלתה כי המיגון יעיל. לתימוכין צירפה נת"ע דוח בדיקה שנעשתה בדירה מסוימת באזור אחת התחנות התת- קרקעיות של הקו הירוק לבחינת הפחתת הרעש לאחר שבוצע מיגון אקוסטי בדירה. דוח הבדיקה נערך בידי החברה שניהלה את פרויקט המיגון. בתשובת המשרד להגנת הסביבה נמסר כי יש חשיבות גדולה מאוד לביצוע בדיקות של גורם בלתי תלוי, אפילו מדגמיות, ליעילות המיגון. 67 ראו מבקר המדינה, דוח שנתי 68ב ( 2018 ), "נת"ע - חברת נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ, התקשרות עם יועצים," עמ' 411 - 417 . | 1164 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן נת"עטענהבתשובתהמיולי2022 כיהיא לאקיבלהאףתלונהמהתושביםבסמוךלתוואי הרק"ל בעניין חוסר במיגון רעשים. נת"ע החליטה על התקנת מיגון בדרגות שונות ל- 1,435 יחידות בתוואי הקו הירוק בעלות של129 מיליוןש"ח. בביקורתעלהכינת"ע אינהבודקתאתיעילותהמיגוןלמניעתרעשים בפועל ע"יגורםבלתיתלויאלאע"יהחברהש ניהלה אתפרויקט המגו ןוזאתבאופן מדגמי. משרד מבקר המדינה ממליץ לנת"ע לבצע בדיקות, בהיקף הנדרש, של יעילות המיגון בפועל לאחר השלמת המיגון על ידי גורם בלתי תלוי שלא היה מעורב בביצוע המיגון. תמיכה בעסקים שהגישה אליהם נחסמת לעיתים עבודות הקמת הרכבת הקלה נעשות בתוואי המחייב חסימת גישה לעסקים. נת"ע קובעת זכאות לפיצויים לעסקים שהגישה אליהם נחסמה על פי מבחנים שמצויים בנוהל של עיריית תל אביב בעניין קרן סיוע לעסקים באזורי עבודות התחנות התת קרקעיות של הרכבת הקלה (נוהל 913 .) נת"עמפעילהנוהל שליערייתתלאביבלקביעתזכאותלפיצוייםלעסקים שהגישהאליהם נחסמה על כלל הבקשות לפיצוי שמוגשות בידי עסקים בכל הרשויות המקומיות שבתוואי הפרויקט. עם זאת, נת"ע לא קבעה נוהל רשמי מטעמה לפיצוי העסקים והיא לא פרסמה אתהמבחניםשלפיהםהיאקובעתאתהפיצויים.במצבהדבריםהקייםאיןלבעליהעסקים מידע נגיש לגבי זכויותיהם לקבלת פיצויים ולגבי אופן הגשת בקשות לפיצויים. נת"ע ציינה בתשובתה כי החלטה על הרחבה או פרסום של הנוהל האמור לרשויות מקומיות נוספות היא בעלת משמעויות רוחביות על כל סוגי עבודות התשתית, וכי היא ממתינה להחלטת הגופים המוסמכים לכך ותפעל בגדר הסמכות והתקציב הניתני ם לה. משרד מבקר המדינה ממליץ לנת"ע, למשרד התחבורה, לעיריות פתח תקווה, בני ברק, ורמת גן שבהן הרק"ל עוברת בקו תת- קרקעי, לפעול לאישור נוהל פיצויים לעסקים ולהגברת השקיפות באמצעות פרסום הנוהל לידיעת הציבור המושפע מעבודות הקמת הרק"ל והעשוי להיות זכאי לפיצויים בהתאם להוראות הנוהל. הביקורתהעלתהכיהפיצוייםמשולמיםבפועלבאישורועדתהפיצוייםשלנת"ע,והחלמנובמבר 2018 החלטות הוועדה מתבססות כאמור, על הוראות הנוהל של עיריית תל אביב- יפו. הזכאים הם עסקים שהכניסה אליהם חסומה הן לתנועת כלי רכב והן להולכי רגל. עסקים שהגישה אליהםמתאפשרת להולכי רגלאך לא לכלירכב,אינםזכאים לפיצוים. כמו כן לפימסמכי נת"ע היא פועלת לאפשר אזורי פריקה לסחורות סמוך לבתי העסק, בצירים שאין בהם עבודות. מעיון בפרוטוקולים של ועדת הפיצויים עולה כי כל העסקים שקיבלו סיוע היו מתל אביב- יפו. עסקים שהגישה אליהם נחסמת ואשר נדרשים לסגור את שעריהם אף להולכי רגל זכאים לפיצויים בתנאי שהחסימה שנכפתה עליהם נמשכת 14 יום ויותר. עסקים שהגישה אליהם | 1165 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן חסומה לתקופה קצרה מ- 14 ימים אינם זכאים לפיצויים על פי הנוהל והם לא קיבלו פיצויים בפועל. הפיצויים מיועדים למימון עלויות מוגדרות מראש: ארנונה, שכר עבודה על פי השכר הממוצע במשקושכרדירה.יצויןכימדוברברשימתעלויותסגורהולאניתניםלעסקיםפיצוייםבגיןסיבות אחרות. הביקורת העלתה כי העסקים בתל אביב- יפו שהכניסה אליהם נחסמה חלקית או נחסמה לתקופה הקצרה מ- 14 יום אינם זכאים לפיצויים וכי נושא הסיוע לעסקים שאינם פועלים בתחוםעירייתתלאביב- יפולאהוסדרבנוהלשלנת"עאושלהרשויותהמקומיותהאחרות ועסקים אלו לא נידונו בוועדת הפיצויים. עוד העלתה הביקורת כי אין בידי חברת נת"ע או בידימשרדהתחבורהנתוניםעלסגירותעסקיםלתקופהקצרהמ- 14 יוםואיןבידיהםמידע המרכז את היקף ההשפעה הכספית של העבודות על העסקים בתוואי הקו. בהיעדרמידע עלהיקףחסימתהכניסה לעסקים ועלהשינויים במבנההעלויות וההכנסות של העסקים האמורים, לא ניתן לקבל החלטות מושכלות לגבי שיעור הפיצויים הדרוש בגין חסימת הגישה לעסק ולקבוע תקופת חסימה מזערית המזכה את העסק בפיצויים. משרדמבקרהמדינהממליץלנת"עלהקיםמאגרמידעמרוכזעלחסימתהכניסהלעסקים בתוואי הרכבת הקלה, ובשיתוף עם משרד התחבורה ומשרד האוצר לקבוע קריטריונים מדידים לבחינת ההשפעה הכלכלית של החסימה על העסקים בכלל הרשויות בתוואי הרכבת הקלה ולבחון את תמהיל הפיצויים הנדרש אל מול ההשפעה האמורה. קרן סיוע לעסקים בעיריית תל אביב-יפו הותווה מסלול תמיכה נוסף עבור עסקים הסמוכים למקטעים התת- קרקעיים של הקו האדום ושל הקו הירוק שבתחום תל אביב- יפו. אופן מתן הסיוע מוסדר בנוהל מס' 913 של עיריית תל אביב- יפו, "קרן סיוע לעסקים באזורי עבודותהתחנותהתת קרקעיותשלהקו האדום והקוהירוק של הרכבת הקלה". הנוהל מסדיר את ההיבטים השונים של הסיוע לרבות תנאי הזכאות לסיוע, אופן קבלתו והיקפו המרבי. על פי הנוהל, הזכאות עומדת לעסקים בקו הראשון של העבודות להקמת תחנה תת- קרקעית או פורטל של הקו האדום או הקו הירוק. גם עסקים חסומים זכאים לסיוע על פי הנוהל. עסק מוגדר כעסק בקו ראשון אם הוא עומד בכל התנאים האלה: נמצא במשך שנה לפחות במרחק שאינו עולהעל 4.5 מטריםמגדראתר עבודהשלתחנהתת-קרקעית; במהלךהעבודות לאעבר נתיב נסיעה לרכב בין העסק לבין גדר אתר עבודה; העבודות בסמיכות לעסק נמשכות שנה לפחות אשר חודשיים ממנה לפחות היו רצופים. עסק מוגדר כעסק חסום אם כלל דרכי הגישה אליו נחסמו למשך 14 יום לפחות עקב עבודות. עסקיםהעומדים בהגדרות לעיל רשאים להגיש בקשות לסיוע. עיריית תלאביב-יפו ונציגימשרד האוצר ומשרד התחבורה בוחנים אותן. הקריטריונים למתן סיוע מפורטים בנוהל ומפורסמים לציבור באתר עיריית תל אביב-יפו במרשתת. | 1166 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן על פי הנוהל, זכאים לסיוע עסקים שהחלו לפעול לפני המועד שבו הודיעו לציבור על תחילת עבודות הרק"ל - מרץ 2015 עבור הקו האדום וספטמבר 2020 עבור הקו הירוק, בתנאי שהם שוכרים את הנכסים ומחזיקים ברישיון עסק תקף או נמצאים בתהליך לקבלת רישיון עסק. עסק השוכן בקו הראשון לעבודות אך אינו חסום חייב לעמוד בשני תנאים נוספים: להיות עסק מסחרי שליבת פעילותו מחייבת קבלת קהל ושהעסק כולו או חלקו נמצא בקומת הקרקע של המבנה. הזכאותשלהעסקים בקו ראשוןמוגבלת ל- 250 אלפיש"חאו עד70% מהוצאותהאלה:הוצאות בגין שיפוץ העסק; הוצאות בגין פרסום ושיווק ובכללם שיווק דיגיטלי; הוצאות בגין תשלומים לחברותשליחויות;הוצאותבגיןהתקנתפרגוד;הוצאותחידושרישיוןעסקובכללןהעסקתיועצי נגישות, אישור מטעם רשות הכבאות וכיוצא באלה וכן התאמות בתוך העסק כנדרש עקב העבודות. עסקים חסומים זכאים לסיוע בגין העלויות האלה: חיובי ארנונה ששולמו, עלויות שכירות לפי חוזה שכירות חתום, עלות העסקת העובדים בהתאם לאישור רואי החשבון של העסק. הביקורת העלתה כי הסיוע שניתן אושר על ידי ועדה בחברת נת" ע וכי עסקים המצויים בסמוך לתוואי התת- קרקעי של הקו הירוק של הרכבת קיבלו פניות יזומות מעיריית תל אביב-יפו ומנת"ע לצורך בחינת זכאותם לסיוע. עם זאת, בעיריית תל אביב- יפו אין מידע על הסיוע שאישרה נת"ע לעסקים שנחסמו ל- 14 ימים ויותר. בתשובת נת"ע צוין כי בחודשים ינואר - פברואר 2020 החברה בשיתוף עיריית תל אביב-יפו יזמ ה מפגשים ייעודיים עם בעלי עסקים הסמוכים לתוואי התת-קרקעי של הקו הירוק ובהם הציג ה, בין היתר, את שלבי העבודה הצפויים, את הסדרי התנועה בזמן העבודות ואת קרן הסיוע והעבירה פרטי קשר לנציגי העירייה. בתשובת עיריית תל אביב- יפו נמסר בהקשר זה כי החל בהפעלת קרן הסיוע במהלך עבודות הקו האדום בשנת 2018 ובאופן רציף, העירייה מבצעת פני י ה יזומה לכל בעלי העסקים הזכאים להגיש בקשה לקבלת סיוע כספי מהקרן. במהלך השנים בוצעו פניות למאות בתי עסק. בקו הירוק הפניות בוצעו קודם התחלת העבודות, בהתאם למיקומים ו לסוג העבודות המזכים בתי עסק בקבלת סיוע מהקרן. הביקורת העלתה כי הקרן לסיוע לעסקים בתל אביב בסכום של 10 מיליון ש"ח ממומנת בחלקים שווים על ידי עיריית תל אביב- יפו ומשרד האוצר. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הפעילות למתן הסיוע לעסקים מצד עיריית תל אביב בשיתוף משרד האוצר. חלק ניכר מהעסקים אינם זכאים לסיוע גם אם נפגעו (לדוגמה - עסקים שהכניסה אליהם הוגבלה אך לא נחסמה לחלוטין, עסקים שנסגרו לתקופות רצופות קצרות מ- 14 יום, עסקים שתנועתלקוחותאליהםפחתהבעקבותהשינוייםבהסדריהתנועהוקוויהתח"ץ.) כמוכן,עסקים הפועלים במבנה בבעלותם אינם זכאים לסיוע מהקרן גם אם הם נפגעים במידה דומה לעסקים אחרים הפועלים במבנים מושכרים באותו בניין או בבניין סמוך. | 1167 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן בתשובת אגף התקציבים צוין כי כיום בגוש דן מתבצעות עבודות תשתית רבות, ובניהן עבודות תשתית מים וביוב, כבישים, תקשורת וחשמל שאינן נוגעות בעבודות הרכבת הקלה. העמדה המקצועיתשלמשרדיהממשלהשעבודותעלפניהקרקעלטובתהרכבתהקלההןככלעבודות תשתית המתרחשות במרחב. סיוע לעסקים ניתן בהתאם להוראות הקרן ובמקומות שבהן עבודות הרכבת הקלה הביאו להכבדה משמעותית מעבר לעבודות תשתיות אחרות במרחב. לכן, המלצה רוחבית על הרחבת הסיוע לעסקים בגין עבודות הרכבת הקלה צריכה להיבחן לאור השלכות רוחב משמעותיות שיכולות להיות לסיוע זה. עסקים הסמוכים למקטע התת- קרקעי של הקו האדום בתחום רמת גן ובני ברק אינם נהנים מקרן דומה לזו שהקימה עיריית תל אביב- יפו בשיתוף משרד האוצר והם ואינם יכולים לקבל סיוע שלו זכאים עסקים בתל אביב, וזאת אף שחלק מתקציב הקרן הוא תקציבמדינההמוקצהעלידימשרדהאוצר.ישבכך מעין חוסרשוויוןביןעסקיםבתחומים מוניציפליים שונים. משרדמבקרהמדינהממליץלמשרדהאוצרולנת"עלפעולמולהרשויותהמקומיותלקידום סיוע לעסקים בכלל הרשויות המקומיות שבתוואי הקווים בתנאים שוויוניים. כן ממליץ משרד מבקר המדינה לבחון אפשרות תכניות סיוע נוספות, כגון מתן הלוואות מוטבות לעסקים הפועלים במבנים בבעלותם בזמן העבודות שאינם זכאים לסיוע ישיר מהקרן. עיריית רמת גן מסרה בתשובתה כי היא תבחן את הצורך בהקמת קרן משותפת עם משרד האוצר בדומה לעיריית תל אביב. שילוב מערך הרק"ל והפעלתו ב מסגרת מערכת הסעת ה המונים במטרופולין תל אביב הרכבת הקלה תשמש בסיס למערכת הסעת המונים של מטרופולין תל אביב. מסלול הקו האדום של רק"ל אושר על ידיהממשלה בשנת 2000 . תכנון קווי הרק"ל הנוספים נעשה מנקודת מבט רחבה יותר של מודל התחבורה המטרופוליני. הממשלה החליטה ב- 2016 על הקמת שני קווי רק"ל נוספים ובה בעת נערכה תוכנית תחבורה אסטרטגית באותה שנה68. ב- 2020 פותחה תוכנית מפורטת יותר - ישימות מערכת המטרו במטרופולין69 ובה הוצגו הקווים המתוכננים של מערכת תחבורה עתירת נוסעים (להלן - מתע"ן) - שלושה קווי רק"ל ושלושה קווי מטרו. שילוב קווי אוטובוס ורכבת ישראל עם מערכת המתע"ן במטרופולין נבחן ברמה מפורטת יותר באמצעות מודל ביקושים הסתברותי המנוהל בחברת נתיבי איילון ומכונות "מודל התחבורה למטרופולין תל אביב", כפי שיפורט להלן. עלפיתוכניתאסטרטגיתלפיתוחמערכתתחבורהציבוריתעתירתנוסעיםבמטרופוליןתלאביב משנת 2016 המתודולוגיה של פיתוח מערכת הסעת המונים במטרופולין מתבססת על ניסיון 68 משרד תחבורה, משרד האוצר, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ו נת"ע, תכנית אסטרטגית לפיתוח מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים במטרופ ו לין תל-אביב: דו"ח מסכם, 2016 . 69 נת"ע ו משרד התחבורה, Metro Network Feasibility Study Report, 2020 . | 1168 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן עולמי. אחת הטכנולוגיות הקיימות בעולם היא רכבת קלה ((LRT במחקר שנערך לבקשת הבנק העולמי (Bank World The ) בשנת 2009 70 (להלן - המחקר מטעם הבנק העולמי ( 2010 ) ) נכתב כי ההחלטה ליישם מערכת רק"ל חדשה והחלטת המשך לערב בה את המגזר הפרטי ייושמו באופן היעיל ביותר במסגרת תכנון רחב ומתואם שמטרתו שיפור התחבורה העירונית באמצעות מגוון כלי תחבורה מתאימים [לעיר או מטרופולין.] כאמור, הממשלה החליטה לקדם את הקווים הירוק והסגול במסגרת תכנון אסטרטגי של מערכתהסעתהמוניםבמטרופוליןתלאביבבאמצעותהתקשרויותPPP - בדומהלהמלצתהבנק העולמי, כפי שהובאה לעיל. שילוב מערך הרק"ל במודל תל אביב על פי אתר נת"ע במרשתת, "הקו האדום של הדנקל71 יהווה את 'עמוד השדרה' של המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. הוא יעבור באזורים העמוסים ביותר במטרופולין וישרת את מספר הנוסעים הרב ביותר ביחס לקווים עתידיים שיוקמו [במסגרת פרויקט הרק"ל]". כדי שהקו האדום יממש את ייעודו כ"עמוד השדרה", נודעת חשיבות רבה לכך שתחנות הרק"ל יהיו סמוכות לקווי תח"ץ אחרים שיזינו את הקו בנוסעים. בשני םהקרובותמתוכנניםלהתממשבמטרופוליןתלאביבכמהפרויקטיםשלתחבורהציבורית. נוסף על קווי הרק"ל - האדום, הירוק והסגול - פרויקטים אלה כוללים בין היתר צירי העדפה לתחבורה ציבורית בנתיבים עירוניים ובין-עירוניים (פרויקט "מהיר לעיר"), נתיבים מהירים72 ותחנות רכבת חדשות. לצד פרויקטיםאלה צפויות להתממש גםתוכניות פיתוחגדולות למגורים, למסחר ולתעסוקה. הרוב המכריע של שירותי התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב כיום ניתן ב אמצעות אוטובוסים. על פי מסמך "תכנית עבודה - תכנון רשת אוטובוסים במטרופולין תל אביב לשנת 2025 " שנער ך במאי 2018 על ידי חברת נתיבי איילון : "כיום רשת האוטובוסים במטרופולין תל אביבמתוכננתעל ידי שלושחברותשונות:[...חברתייעוץמטעםמשרדהתחבורה] ,נת"עונתיבי איילון. העובדה ששלוש חברות נפרדות עובדות על הת כנון אינה מאפשרת ראהי כוללת של שירות התחבורה הציבורית במטרופולין כולו בו מתן פתרונות מערכתיים. התוצאה היא שרמת השירות של רשת האוטובוסים במטרופולין תל אביב כיום אינה מספקת ואין למעשה תוכנית אחת כוללת לשיפור רמת השירות בשנים הקרובות." בתשובת משרד התחבורה צוין כי אגף תכנון תחבורה ציבורית ברשות הארצית לתחבורה ציבוריתהואהאחראילתכנוןרשתהאוטובוסיםבישראל(הרשתנקראת"רשת2025 ").התכניות אותן יוזם האגף מובאות לדיון ו לאישור בפני ועדת התכנון של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, שבראשה עומד ראש הרשות. תכנון רשת 2025 החל בשנת 2018 , ובמסגרתו בוצע 70 Cledan Mandri-Perrot and Ian Menzies, Private Sector Participation in Light Rail-Light Metro Transit Initiatives, Washington: The International Bank for Reconstruction and Development, The World Bank, 2010 . 71 דנקל הוא שם המותג של הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב. 72 ראו גם: מבקר המדינה, דוח מיוחד:משברהתחבורה הציבורית ( 2019 ), ב פרק: "הקמת מסלולי תחבורה ציבורית ונתיבים מהירים במטרופולין ת"א", עמ' 283 - 381 . | 1169 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן תכנון של רשת קווי האוטובו סים בכל מטרופולין תל א ביב, תוך התאמת שירותי התחבורה הציבורי ת למגמות הפיתוח החזויות, לרבות התייחסות לממשקימעבר לאמצעי תחבורה ומתע"ן. יצוין כי גם במועד הכנת תוכנית העבודה האמורה וגם במועד סיום הביקורת אין רשות תח"ץ מטרופולינית וקווי התחבורה מנוהלים על ידי הרשות הארצית לתחבורה הציבורית במשרד התחבורה בשיתוף הרשויות המקומיות. חברת נתיבי איילון מגדירה את מודל התחבורה שבאחריותה בנוסח זה: "מודל תחבורה מהווה כלי אשר יכול לספק הערכות לביקושים הצפויים ולאומדן רמת השרות של המערכת. מודל תחבורתי הינו כלי ממוחשב שמכמת את תגובת האוכלוסייה לשינויים מתוכננים בתרחישים של שימושי קרקע ומערכות תחבורה. מודל התחבורה כולל בסיס נתונים רחב המתאר את מערכות האוכלוסייה, שימושי הקרקע, תשתיות ומדיניות התחבורה". בשנת 2009 פיתח משרד התחבורה באמצעות חברת נתיבי איילון מודל טכנולוגי מתקדם המאפשר לחברת נתיבי איילון לבצע בחינת ביקושים הסתברותיים ממוחשבת של תנועות הנוסעים במטרופולין תל אביב. המודל שפותח הוא המודל הרשמי של משרד התחבורה והוא מתוחזק בידי אגף המודלים בחברת נתיבי איילון. אגף התחבורה הציבורית בחברה מוביל תכנון ויישוםשלרשתהאוטובוסיםבמטרופוליןתלאביב- יפו,הכוללתכמה רו בדישירות:מקומי,עורקי ונתיבי העדפה מהיר ים . התכנון והיישום נעשים בתהליך שוטף עם משרד התחבורה, עם המפעילים ועם הרשויות המקומיות, כדי לשפר את הקישוריות בין ה מוקדים במטרופולין. עם זאת, למרות היכולת הטכנולוגית לתכנון מפורט של שילוב מערכות הרק"ל העתידיות כמרכיבמרכזיבמערכתהתחבורההציבוריתבמטרופולין,במועדעריכתהביקורתבאפריל2022 התוכניות של תח"ץ במטרופולין תל אביב אומנם מביאות לידי ביטוי את החשיבות העקרוניתשל שילוב מערכת הרק"ל במערך התחבורה המטרופוליני, אך הן לא משמשות לתכנון מפורט של הממשקים בין הכלים השונים של התחבורה הציבורית. במענה לשאלה של משרד מבקר המדינה שהופנתה לחברת נתיבי איילון בינואר 2022 ציינה החברה באותו החודש: "תכנית 2025 של אגף תח"צ נקרא ת לפי שנת יעד זו כי הצפי היה שהקווים הירוק והסגול][ יפעלובאותהשנה... התוויהשל קוויאוטובוסזה דברגמיש, ולכן פחות סביר לקובעתכנוןמפורטח ודשים ואףשנים לפני פתיחתהרק"ל, ולאור דחייה בפתיחתהקווים, הפרויקט התפתח משם לעבודה של עדכון מסלולי קווי השירות מתוך צרכים מגוונים תוך גזירת פעימות יישום תקופתיים ותחזוקה תקופתית של המסלולים" . במסגרת בירור נוסף עם חברת נתיבי איילון במרץ 2022 ציינה החברה כי הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ביקשה ממנה לתכנן קווי תחבורה ציבורית לאור הפעלת הקו האדום. חברת נתיבי איילון העבירה את התוכנית לבחינת הרשות , והציעה להתאים את המסלול של שמונה קווים לממשקמיטבי עםהרק"ל, לבטל שלושה קווים - מהם קו אחדהואהקו המכין לקו האדום של הרק"ל והשניים האחרים חופפים לו בקירוב. לקווים נוספים שמסלולם לא ישתנה הוצע להגדיל במידה רבה את מספר הנסיעות היומי ו ת ול הרח יב את שעות הפעילות. בתשובת נתיבי אילוןממאי2022 נמסרכיהצעתהתכנוןשהגישההחברהאושרהעלידיהרשותהארציתלתח"ץ בפברואר 2022 . תמונה 1 מציגה דוגמה למיפוי מלא של הקישוריות בין הקו האדום של הרק"ל בירושלים לבין האוטובוסים שנעשה במסגרת תוכנית אב לתחבורה בירושלים. | 1170 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן תמונה 1 : מפת המעברים מקווי האוטובוסים לתחנות הרק"ל בירושלים המקור: תוכנית אב לתחבורה בירושלים rail - https://jet.gov.il/light /. בתמונה 1 לעיל נראים 20 מתחמי מעבר ברחבי ירושלים73 שבהם יש תחנות אוטובוס או תחנות רכבת קלה הסמוכות זו לזו ומאפשרות לנוסעים לעבור בין אמצעי התחבורה השונים. בכל מתחמי המעבר סומנו התחנות במספרים ובכל תחנה הוצבו מפות של האזור ושל הקווים 73 אלה מתחמי המעבר בעיר: גבעת המבתר, גבעת התחמושת, הדווידקה, החאן- גן הפעמון, הר הרצל, התחנה המרכזית, יפה נוף, יפו-המלך ג'ורג', יקותיאל אדם, כיכר השבת, מוזאון ישראל, מחלף חמד, פסגת זאב, צומת בר אילן, צומת פת, קמפוס גבעת רם, קניון מלחה, שערי צדק, תחנת החלוץ ותחנת קריית משה. | 1171 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן העוברים בתחנה - וזאת כדי להקל על הנוסעים את ההתמצאות ולספק להם חוויית נסיעה מהירה, נוחה ומהנה. עלה כי במועד סיום עבודת הביקורת באפריל 2022, הקו האדום של רק"ל במטרופולין תל אביב צפוי להיפתח לשימוש הציבור בנובמבר 2022 , ואושר תכנון מחדש של קווי האוטובוס המותאמים להפעלת הקו. עם זאת, ייתכן כי גם במועד פתיחת הקו לא יהיו שירותי האוטובוסים מותאמים במלואם למציאות החדשה ולכן הטמעת הקווים מתבצעת בשלושה שלבים - התאמות לפני ההפעלה של הקו האדום, התאמות במועד ההפעלה והתאמות אפשריות לאחר תחילת ההפעלה ולאחר סקר הרגלי נוסעים. בתשובת משרד התחבורה צוין כי ועדת התכנון של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית דנה בגרסה המעודכנת של ת וכנית "רשת 2025 ", ו כאמור היא אישרה את הגרסה העדכנית של התכנית, הכוללת שינויי מסלול לשיפור הקישוריות לקו האדום, ביטול קווים חופפים לתוואי הקו האדום, תגבור משמעותי בשירות ה משלים וכן ת ו כנית פעולה לתגב ור שירות האוטובוסים בעת השבתת הקו האדום. בהתאם להחלטת הו ועדה, הוקם צוות יישום אשר מתרכז בקידום צעדים אופרטיביים לקראת ההפעלה המתוכננת של הקו האדום בסוף 2022 . במסגרת צוות היישום סוכם על שתי פעימות עיקריות: יישום שינויים בשירות שניתן לבצע קודם הפעלת הקו האדום עד אוקטובר 2022 ויישום שינויים ביום הפעלת הקו האדום כחלק ממהלך הסברתי נרחב. יבוצע מספרשינוייםמועט ככלהניתן כדי לצמצם בלבול בקרבהנוסעים. נוסף על כך, באגףהמדידה ברשותהארציתלתח" ץגובשהותכניתלניטורפעילותהתחבורההציבוריתבמשךשנתההפעלה הראשונה של הקו האדום. זאת, לצורך בחינת האפקטיביות של התכנון המוצע וביצוע התאמות, ככל שאלו יידרשו. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעולות ההיערכות להתאמת שירות האוטובוסים לקראת הפעלת הקו האדום של הרק"ל, והוא מציין כי היערכות מוקדמת ופרסום מפת הקישוריות של הרכבת הקלה לאמצעי תח"ץ אחרים, לרבות קווי האוטובוסים, עשויים להגביר את היענות הציבור לשימוש במערכת הרק"ל ו את העמידה ביעדים של מספר הנסיעות שהציבו נציגי הממשלה לקו זה. משרד מבקר המדינה ממליץ לחברת נתיבי איילון, לרשות הארצית לתחבורה ציבורית ובשיתוף חברת נת"ע לפעול למיפוי מלא של קישוריות הקו האדום של רק"ל ולפרסמו לציבור, לרבות באמצעות יישומונים (אפליקציות) תחבורתיים, טרם הפעלת הקו האדום. דוגמה למיפוי כזה ניתן לראות במפת הקישוריות בין אוטובוס לקו האדום של רק"ל בירושלים שהובאה לעיל. כמו כן מומלץ שיעקבו באופן שוטף אחר השינויים בהרגלי הנסיעה עם פתיחת הקו האדום ויפעלו להתאמת שירותי האוטובוסים כאמצעי המזין את שירותי הרק"ל והתומך בהם היכן שהדבר אפשרי וחיוני לשיפור השירות לנוסע. | 1172 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן השוואה בין-לאומית הבדלים במאפייני הפרויקטים של רק"ל במדינות שונות בשנים האחרונות מוקמות בעשרות ערי מטרופולין במערב ובעולם כולו מערכות של רכבות עירוניות כבדות (מטרו) וקלות (רק"ל) או מורחבות המערכות הקיימות לנוכח רמות המינוע ההולכות וגדלות. פיתוח מערכות אלה נועד לספק את צורכי האוכלוסייה הצומחת של ערי מטרופולין בתחבורה ציבורית. בערים רבות ברחבי העולם בוחנים פתרונות ידידותיים לסביבה ואחראים מבחינה חברתית. למשל, במחקר מטעם הבנק העולמי בנושא הרק"ל שהוזכר לעיל נאמר:הערים ברחביתבל בוחנות דרכים לשיפורשירותיהתחבורהשיתנומענה לגידולמתמשך באוכלוסייה העירונית ועלייה מתמשכת בשיעור המינוע. מתכנני הערים נדרשים לאמץ תחבורה בת- השגה, חברתית וידידותית לסביבה, אשר תוכל לתמוך בהמשך ההתפתחות של ערי מטרופולין. עלפימחקרשלארגוןאמריקנישפועל ללאמטרותרווח74 משנת2021 (להלן- מחקרשלארגון ENO ), גם בארה"ב ניכרת מגמה של הקמת מערכות רכבת עירוניות קלות וכבדות ושל הרחבת המערכות הקיימות. בין היעדים להשקעה בפיתוח התחבורה המסילתית בארה"ב - שיפור הנגישות למקומותתעסוקה והזדמנויות כלכליות לאנשים,צמצום פליטותגזיחממה שהואאתגר עצום לאנושות וכן קידום הזדמנויות פיתוח במרחבים הסמוכים לתוואי הרכבות. מכיווןשבשניםהאחרונותחלפיתוחמואץשל פתרונותתחבורהיבשתיתמסילתיתובהםהרכבת הקלה, הצטבר בעולם ניסיון רב ונאגרו נתונים רבים לגבי עלויות ההקמה של הפרויקטים, לגבי הזמן הנדרש להשלמת הפרויקטים ועוד. לעומת זאת, בישראל הושלם עד כה קו רק"ל אחד, בירושלים, ולכן רצוי לבחון את אומדני העלויות של הפרויקטים לקווים האדום, הסגול והירוק ואת הזמן שנדרש להקמתם אל מול פרויקטים אחרים ברחבי העולם. עם זאת, ההשוואה בין פרויקטים שונים, ובכלל זה השוואה בין פרויקט הרק"ל בתל אביב לבין פרויקטים דומים בעולם, אמורה להיעשות בזהירות רבה, מכיוון שפרויקטים להקמת רק"ל אינם מוצר מדף אלא פרויקטים ייחודיים המותאמים לצורכי העיר או המטרופולין שבהן הם מוקמים. ההבדלים בין פרויקטים באים לידי ביטוי בתחומים שונים - סוג הרכבת, תוואי הרכבת, מאפיינים פיזיים, מאפיינים פיננסיים, ארגון וניהול, מרחק בין תחנות, סטנדרטים, ממשל תאגידי ותהליכים כפי שיובהר להלן. 74 Eno Center for Transportation, Saving Time and Making Cents: A Blueprint for Building Transit Better, 2021 . | 1173 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן 1 . סוג הרכבת: ניתן להבחין בחמישה סוגים של מערכות רכבת עירוניות, כפי שמראה לוח 19 . לוח 19 : סוגי מערכות רק"ל עיקריים במדינות שונות תפוסת הנוסעים המרבית (נוסעים לשעה זכות דרך מאפיינים טכניים סוג המערכת לכיוון) בלעדית מרכזיים חשמלית עד 5,000 אין הפרדה מעברי רחוב רבים ( Street car or tram ) בולטת במפלס הרחוב קרון אחד רכבת קלה 10,000 - 12,000 הפרדה בעיקר במפלס הרחוב (Light rail train) חלקית 1 - 2 קרונות רכבת פרברית כ- 30,000 הפרדה מרחקים גדולים בין (Electric commuter מלאה תחנות בעיקר במפלס rail) הכביש מטרו קל 15,000 - 30,000 הפרדה תת-קרקעי או גשרים (Medium capacity מלאה light metro) מטרו 60,000 ויותר הפרדה תת- קרקעי או גשרים ( Heavy metro ) מלאה כולל עבודות נרחבות של הנדסה אזרחית על פי נתוני הבנק העולמי (Bank World The ,) 2010, בעיבוד משרד מבקר המדינה. במחקר מטעם הבנק העולמי נסקרו מערכות LRMT שמוגדרות באופן הזה: | 1174 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן תרשים 6 : סוגי מערכות הרכבת העיקריים במדינות שונות אשר נכללות בהגדרת הרק"ל על פי נתוני הבנק העולמי (2010 בעיבוד משרד מבקר המדינה.), לרכבת הקלה של מטרופולין תל אביב ובפרט לקו האדום שלה מאפיינים של רכבת מסוג LRT ( light rail train ) אבל גם מאפיינים של מטרו קל (פרט לקיבולת), בעיקר משום שכמחצית מתוואי הקו הוא תת-קרקעי וחלק ניכר מהתחנות שלה תת- קרקעיות. שני סוגי המערכות האמורים נבחנו במחקר מטעם הבנק העולמי (2010 ) כמערכות רק"ל LRMT ( .(Light Rail Light Metro Transit 2 . תוואי הרכבת: על פי מחקר הבנק העולמי, תוואי הרק"ל משפיע במידה רבה ביותר על עלויות הקמת מערכות הרכבת. לפי המחקר, עלות התוואי במפלס הגבוה ממפלס הרחוב ( elevated ) פי שניים עד פי שלושה מעלות התוואי במפלס הרחוב. עלות ההקמה בתוואי תת- קרקעיהיאהגבוההביותרועשויהלהיותפיארבעהעדפישישהמעלותההקמהבתוואי במפלס רחוב. נתונים דומים עולים גם מניתוח אחר שהוצג במחקר של ארגון ENO בשנת 2021 . הניתוח האמור של ארגון ENO בחן 68 פרויקטים להקמת רכבות אורבניות (רק"ל ומטרו) בארה"ב ו- 112 פרויקטים במדינות אחרות. נמצא כי עלות הקמת רכבת שבה 20% עד 80% מהמסילות התת-קרקע יות בארה"ב גבוהה פי 2.7 מעלות הרכבת שבה פחות מ- 20% מסילותבתוואיתת- קרקעי. במדינותאחרותהפערהמקבילהיה פי 3.5 . כאשר80% או יותר מתוואי הרכבת היו תת-קרקעיים הן בארה"ב והן במדינות אחרות, הייתה עלות הרכבת גבוהה פי 4.3 ביחס לעלות הרכבת בתוואי עילי. 3 . מאפיינים פיזיים נוספים: מאפיינים פיזיים של הפרויקט משפיעים על עלותו. על פי המחקר של הבנק העולמי, נודעת משמעות מכרעת (dominant ) להיותו של פרויקט רכבת חדש או הרחבה של קווים קיימים. עלות הפרויקט מושפעת במידה רבה מאוד מהמורכבות ההנדסית: מספר הגשרים, מספר המעברים, אם החלק התת- קרקעי גדול וכדומה. המחקר מייחס חשיבות רבה למגבלות אורבניות או טופוגרפיות שבסביבת הפרויקט וכן לדרישות הבטיחות שהפרויקט נדרש לעמוד בהן. דרישות לצי הרכבות ולגמרים בתחנות, מיזוג וכדומה משפיעים על הפרויקט במידה מועטה עד בינונית על פי המחקר. | 1175 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן 4 . מאפיינים פיננסיים: מחקר הבנק העולמי מייחס חשיבות בינונית להיבטים של מחיר הקרקע, התחרותיות בשוק הצי הנייד והתחרותיות בין קבלנים. הוא מייחס חשיבות בינונית עד נמוכה לעלויות ההעסקה במשק שבו מוקם הפרויקט, והשפעה מועטה בלבד לעלויות ההובלה ולמיסים. 5 . הארגון והניהול: מחקר הבנק העולמי מייחס חשיבות מכרעת לטיב ניהול הפרויקט ולארגון הגוף שמקים את הפרויקט. 6 . המרחק בין התחנות: המחקר של ארגון ENO הצביע על השפעה מסוימת של המרחקים בין התחנות, אולם לפי ממצאי המחקר האמור ההשפעה הזאת הייתה מצומצמת יחסית. במחקר עלה כי בארה"ב המרחקים בין התחנות גדולים יותר, אך עלות הקווים גבוהה יותר ביחס לפרויקטים במדינות אחרות שנבדקו. 7 . סטנדרטים, ממשל תאגידי (governance ) ותהליכים: המחקר של ארגון ENO הציג מאפיינים נוספים שמשפיעים על עלויות הפרויקט ועל הזמן הנדרש לביצועו. בקטגוריות האלה נכללים בין היתר תהליכי רכש, הפקעות מקרקעין, אסדרה בתחום הגנת הסביבה, מעורבות הקהילה, המבנה הארגוני של הגוף המוביל את הפרויקט, דרישות המכרזים, העדפה לשוק המקומי, הוראות שינוי להתקשרויות. המורכבות של פרויקט הרק"ל של מטרופולין תל אביב בכלל והקו האדום בפרט, מאפיינת גם פרויקטים אחרים בעולם, ורבים מגורמי ההשפעה שריכזו המחקרים הבין- לאומיים מופיעים בפרויקט הישראלי. להלן בלוח 20 דוגמ אות לפרו י קטים שהסתיימו בשנים 2018 - 2020 שממחישים את ההבדלים בין פרויקטים בערים שונות. | 1176 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן לוח 20 : רשימת הפרויקטים להקמה או להרחבה של הרק"ל בלבד בערים שונות העיר קופנהגן אוטווה שרלוט פניקס דנוור פריז קנברה ווטרלו Copenhagen Ottawa Charlotte Phoenix Denver Paris Canberra Waterloo המדינה דנמרק קנדה ארה"ב ארה"ב ארה"ב צרפת אוסטרליה קנדה סוג חדש חדש הרחבה הרחבה הרחבה הרחבה חדש חדש הפרויקט שנת 2020 2019 2018 2019 2019 2019 2019 2019 ההשלמה זמן 106 77 54 31 36 38 33 58 ההקמה בחודשים)( האורך 15.5 12.6 15.5 * 3.1 3.7 6.6 11.9 19.0 ק"מ*)( מספר 17 13 11 2 3 11 13 19 התחנות שיעור 100% 20% 1% - - - - - המנהור סוג Metro Tram- LRT LRT LRT Tram- LRT LRT הפרויקט Train Train ** כמותציוד אין מידע 34 18 0 *** 0 *** 15 14 14 + נייד אופציה קרונות)( ל- 14 ** נוספים העלות 244.1 152.2 87.6 61.5 49.7 55.3 39.8 39.8 לק"מ (במיליוני דולר ארה"ב) **** על פי נתוני המחקר של ארגון ENO ותשובת נת"ע בעיבוד משרד מבקר המדינה., * לפי 1.61 ק"מ למייל. ** לפי תשובת נת"ע. *** לפי תש ובת נת"ע לא נמצאו תוספות ציוד נייד/קרונות שנרכשו במסגרת פרויקט הארכה וככל הנראה הסתמכו על צי נייד קיים. המחיר לק"מ חולץ מהמחיר למייל:**** יש לקחת בחשבון את המאפיינים השונים של הפרויקטים עלותלמייל 1.61 בעת בחינת העלות לק"מ וכי העלות מובאת כמידע בלבד. | 1177 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן ניתן לראות מלוח 20 את ההבדלים בפרויקטים בנוגע לסוג הפרויקט (חדש או הרחבה,) אורך הפרויקט, שיעור המנהור, מספר התחנות, וכמות הציוד הנייד. הבדלים אלה יכולים בנוסף, לגורמים אחרים שצוינו לעיל, להסביר הבדלים בעלות הפרויקטים ובזמן ההקמה שלהם. לנוכח האמור, גם אם ניתן להשוות בין פרויקט רק"ל במטרופולין תל אביב לבין פרויקטים בתחום רק"ל במדינות אחרות, יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הבנה שאין פרויקט אחד זהה למשנהו וכל שכן לפרויקט במדינה אחרת או ביבשת אחרת. יתר על כן, פרויקטים שונים מבוצעיםבתקופותשונות,במטבעותשוניםוכןבסביבתמחיריםשונה.לאורהאמורמשרדמבקר המדינה ביצע השוואה של פרויקטים בישראל אל מול נתונים על טווחי עלויות של קבוצות פרויקטיםהשוואתייםכפישנבחנובמחקרמטעםהבנקהעולמי- פרויקטיםLRMT עלפיהגדרות המחקר מטעם הבנק העולמי כפי שהוצגו בתרשים 6 לעיל. בהשוואה נבחנו מערכות LRMT חדשות בלבד. על פי נתוני המחקר מטעם הבנק העולמי עלות הרחבת המערכות עשויה להיות נמוכה יותר מזו שהוצגה במחקר. בתשובת נת"ע נמסר כי נוסף לע ההשפעות האמורות שהובאו במחקרים שנסקרו בביקורת קיימות השפעות נוספות שלדעת החברה משפיעות על עלויות הפרויקטים ובהן: 1 . הבדליםבעלויותביןתוואירכבתקלהעירונילתוואירכבתקלהבי ן-עי רוני- תמחור עלויות התוואי הבי ן-עירוני נמוכות מעלויות התוואי העירוני וזאת בשל יחהסכון בעלויות העתקת התשתיות, הסדרי התנועה ואף שיטת הנחת ה מסילה הנהוגה ברכבות בתוואי בי ן- עירוני מסוג Ballast , אשר זולה משמעותית מהנחת מסילה בשיטת Ballastless הנהוגה בתוואי העירוני. 2 . סוג ה טכנולוגיותשל המערכותוהציודהרכבתיאשריושםבפרויקט- וב כללזה: א)( שיטת הנחת המסילה; (ב) מערכת החשמל - על פי רוב נהוג לחשמל פרויקט רק"ל במערכת במתח 750 וולט, ובתל אביב מתח המערכת 1,500 וולט; ג)( מערכת האיתות (המערכת אשר שולטת על ה בקרה ו הניהול של הנסיעה ועל מרחקי הבטיחות בין הרכבות לאורךתוואיהפרויקט,) טכנולוגיותשליטהשונותלרבותשליטה ידניתשלהנהגאשרמאוד נפוצה במערכות רק"ל, עד מערכת אוטומטיות מתקדמות אשר פועלות ללא מעורבות נהג. 3 . היקף צי הציוד הנייד בפרויקט - היקף זה נקבע על בסיס תחזיות ה ביקושים, זמני סבב ותדירות השירות הנדרשת ב כל פרויקט בהתאם למאפיינים ספציפי ים - נושא זה בעל השפעות מכריעות על תמחור עלויות ההקמה בפרויקט. 4 . מאפייני מתחמי התחזוקה ו ה דיור של הרכבות בפרויקט (מתחמי הדפו) - אשר מושפעים ממיקום מתחם הדפו, מ גודל הבניינים במתחם הדפו ומהתכנון שלהם, ממספר הרכבות שנדרש ו מפעולות התחזוקה הנדרשות להתבצע במתחם הדפו. עוד נמסר מנת"ע כי כדי לבצע השוואה בין- לאומית יש לתת את הדעת על כלל המאפיינים הייחודיים של פרויקט הרק"ל במטרופולין תל אביב. כאמור לעיל, ההשוואה בין פרויקטים בתחום ה רק"ל בערים שו נות בעולם היא אכן מורכבת, וקיים קושי אינהרנטי לאתר פרויקטים שיהיו זהים או דומים במידה מספקת כדי לבצע השוואה מדויקת.ל נוכח האמורנהוגלהשוותפרויקטיםמסוגזה לטווח רחבשלפרויקטיםבעלימאפיינים דומים וכך בוצע גם מחקר הבנק העולמי. כך למשל, כמתואר בלוח 20 שלעיל, על פי המחקר | 1178 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן מטעםהבנקהעולמיבמסגרתפרויקטיםמסוגLRMT שטווחעלותםשימשלהשוואהמולפרויקט הרק"ל בגוש דן מובאים בחשבון שלושה סוגי מערכות: רכבת קלה (LRT) , רכבת פרברית חשמלית(RailCommuterElectric )ומטרוקל(Metro"light"CapacityMediumSeparatedGrade .) במחקר נוסף75 שבוצע עבור הבנק העולמי בשנת 2000 , שעליו מתבסס המחקר מטעם הבנק העולמי משנת 2010 (להלן - המחקר של (2000) Fox, Halcrow ) 76 , עולה כי ניתנה תשומת לב לנושא של תדירות השירות וסוג הציוד הנייד. נבחנו בין היתר מערכות של רכבות באורך של 60 מטר (אורך הרכבות בגוש דן 70 מטר) שמעבירות כ- 18,000 נוסעים לכיוון לשעה; רכבות עם כ- 275 נוסעים שתדירותן כל 80 שניות (12,000 נוסעים לכיוון לשעה); רכבות בנות כ- 60 מטר שמסוגלות להסיע עד 400 נוסעים בתדירות של כל 2 דקות (בדומה למתוכנן ברק"ל בתל אביב) - תדירות שמושגת באמצעות כ- 180 - 200 מערכות רכבת; וכן רכבות קטנות יותר שתדירותןרכבתאחתבדקה. כלומר,במחקרשל (2000) Fox, Halcrow הובאבחשבוןמערכות שונות מאוד עם ציוד נייד בגדלים שונים, לרבות בגודל דומה לזה של מערכת רק"ל בגוש דן, וכן מערכות המפעילות רכבות שתדירותן עד רכבת אחת בדקה (60 רכבות ויותר בשעה.) למותר לציין כי תחזוקת צי הרכבות כאמור מחייבת שירותי דיפו ברמה המספקת תמיכה לתדירות הנסיעות הנדרשת. משרדמבקרהמדינהמצייןכילנוכחהקושיהקייםבהשוואהביןמערכותהרק"להשונותבעולם, מתודולוגיית המחקר מטעם הבנק העולמי אשר מתייחס למגוון רחב של מערכות רק"ל (ש הפערים בין מחיר המקסימום למחיר המינימום שלהם מגיעים ל- 200% ברק"ל עילי במפלס רחוב, דרך 250% ברק"ל עילי מופרד בגישור ועד 300% ברק"ל תת- קרקעי), מאפשרת השוואה בסיסית אל מול מספרי השוואה בין-לאומיים לצורך קבלת סדרי גודל של הפערים בעלויות בין הפרויקטים המקודמים בישראל לבין טווח העלויות שצוין במחקר הבנק העולמי. מספרי השוואה (benchmark) בין-לאומיים משרד מבקר המדינה בדק את עלויות הפרויקט של הקווים האדום, הירוק והסגול ואת זמן הקמת ם אל מול פרויקטים דומים ככל הניתן. בניתוח התוצאות הובאו בחשבון התאמות בשל שינויים במדד מחירי התשומה בסלילה ובגישור ובשערי חליפין רלוונטיים. בלוח21 מוצגתהעלותלק"מ שלמערכותהרכבתהקלהכפישמצאמחקרהבנקהעולמיועלות לק"מ של אומדני הקווים האדום, הסגול והירוק של הרק"ל במטרופולין תל אביב. יצוין כי כדי להקיף פרויקטים רבים ככל הניתן הוצגו נתוני העלות במחקר הבנק העולמי במחירי שנת 2000 . כדי להשוות את האומדנים של קווי הרק"ל בישראל התאים משרד מבקר המדינה את האומדנים 75 Halcrow Fox, 2000. Department for International Development–World Bank Urban Transport Strategy Review: Mass Rapid Transit for Developing Countries. Washington, DC: World Bank and U.K. Department for International Development. 76 המסמך יועד עבור מדינות מתפתחות אך כלל דוגמאות של פרויקטים גם במדינות מפותחות. כמו כן במחקר צוין כי העלויות אינן משתנות באופן ניכר כתלות בהכנסה בערים השונות שנבדקו וזאת בגלל שחלק גדול מהעלויות הן עלויות מפעילות של חברות בינלאומיות שה ן דומות בכל העולם. ראו: ,Halcrow Fox, (2000) עמ' 184 . עוד הוצג במחקר זה הבדלים ביחסי עלות לפי תוואי הקרקע ובין ערים מתפתחות לערים מפותחות ראו פירוט בהמשך פרק זה וכאן: (2000) Fox, ,Halcrow עמ' 47 . | 1179 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן של קווי הרק"ל העדכניים למועד סיום הביקורת בפברואר 2022 למחירי שנת 000 2 77 . ההתאמה נעשתה על בסיס מדד מחירי התשומה בסלילה וגישור78 בין המדד הידוע לינואר 2022 למדד הממוצע לשנת 2000 . לוח 21 מציג את האומדנים העדכניים של קווי הרק"ל במדינות אחרות ואומדנים מתואמים למדד הממוצע של שנת 2000 ואת העלות לק"מ בכל קו. לוח 21 : עלות ממוצעת של מערכות רכבת קלה חדשות במדינות אחרות בחלוקה לפי פריסת סוג התוואי עלות לק"מ)( (במיליוני העלות הממוצעת (במיליוני סוג תוואי הרק"ל העלות הממוצעת דולר ארה"ב, במחירי 2000 ) ש"ח, במחירי 2000 ) עילי - מפלס הקרקע 15 עד 30 61 עד 122 עילי - מעל מפלס הקרקע 30 עד 75 122 עד 306 תת - קרקעי 60 עד 180 245 עד 734 על פי המחקר מטעם הבנק העולמי (2010 בעיבוד משרד מבקר המדינה.), * חושב לפי שער החליפין הממוצע של הדולר בשנת 2000 (כ- 4.077 ש"ח לדולר.) בתשובת נת"ע נטען כי כדי לבצע השוואה נאותה נדרש לנטרל חלק מעלויות הקווים בפרויקט רק"ל בגוש דן. בכלל זה הציעה נת"ע לנטרל את עלויות המע"ם; את עלויות התכנון, הניהול והיועצים של הרשות המנהלת אשר לדעתה אינן נכללות בעלויות הביצוע הישירות של קבלני הפרויקט; את עלויות ההפקעות מלבד אומדן הקו האדום; ואת עלויות תוספת שירות התח"ץ. משרדמבקר המדינה מצין כי לפי מחקר הבנק העולמי ( 2010) ולפי המחקרהנוסףשבוצע עבור הבנק העולמי (2000) Fox, Halcrow שמבסס את טווחי העלויות המצוינים במחקר הבנק העולמי ( 2010 ), טווחי העלויות הוגדרו כעלות כוללת in cost") - ("All 79 . במחקרים אלה צוין גם מה הם המשתנים המשפיעים על העלות הכוללת ומה מידת השפעתם על עלות זו. משתנים אלה כוללים: פרויקט חדש לעומת פרויקט המשכי80 , תנאי הקרקע, מגבלות עירוניות ומגבלות טופוגרפיות, מאפייני מערכת הרק"ל, דרישות תכנון ובטיחות, משתנים פיננסיים, עלויות קרקע, מידת התחרותיות בשוק ספקי המערכות לרק"ל, עלויות שכר, מיסים, עלויות הובלה ואיכות 77 במחקר של הבנק העולמי הובאה עלות ממוצעת של פרויקטים במחירי שנת 2000 . מכיוון שמדובר בפרויקטים ממדינות שונות ולא הובאו במחקר פרטים של המדינות ש בהן הוקמו הפרויקטים, לא התאפשרה הצמדה למדדים הרלוונטייםלאותןמדינותולאניתן להציגאתהנתוניםבמונחיםשלשנת 2022 .לכן,כדילאפשרהשוואהשלפרויקטי הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב, הוצמדו האומדנים של הפרויקטים במטרופולין תל אביב למחירי שנת 2000 . 78 פרויקטים בתחום ה תשתיות מוצמדים לסלי הצמדה הכוללים לע יתים קרובות כמה מדדים שונים שעליהם הוסכם בהסכמיה התקשרות בין הגוףהיוזם(משרדיממשלהונת"ע)לביןהגופיםהמבצעים(זכיינים, קבלנים, קבלני משנה.) ההצמדה למדד התשומה בסלילה וגישור נועדה להמח שי את עדכוני העלות ו היא מ אפשרת להשוות את עלויות הפרויקטים במטרופולין ת ל אביב לעלויות פרויקטים דומים במדינות שונות. 79 הבנק העולמי (2010 ), לוח 2.1 עמ' 30 ; Halcrow Fox, (2000) , לוח 3.5 עמ' 47 . 80 העלותהכוללתCost")("All-in מוגדרת כעלותפרויקטחדש.עלפיהמחקרים שלהבנקהעולמיעבורפרויקטהמשכי העלויות נמוכות יותר מהעלויות שצוינו כ- "All-in Cost" . | 1180 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן הניהול והארגון של הגוף המיישם את הפרויקט81 . נתונים אלה מלמדים כפי שמוצג להלן כי לפחות עבור חלק מהפרויקטים כל העלויו ת האמ ורות או חלקן הובא בחשבון, וביחד עם עלויות ההקמה הישירות הן מסמנ ות את גבולות טווחי העלות. עוד יצוין כי מכיוון שהמחקר מטעם הבנק העולמי ( 2010 ) מתייחס למגוון רחב של פרויקטים, מתבסס על נתונים שונים ונוקט טווח עלויות רחב שמגיע לכדי פער של 300% בין העלות המזערית לעלות ה מרבית לק ילומטר תת-קרקעי, טווח העלות בו כולל את המרכיבים שלדעת נת"ע נדרש לנטרל אותם. להלן דוגמאות לעלויות נוספות המופיעות במחקר הבנק העולמי ( 2010 ) ובמחקר הנוסף שבוצע עבור הבנק העולמי (2000) Fox, Halcrow . עלויות תכנון, יועצים, ניהול והפקעות: תכנון הוא חלק מעלות הקמת הפרויקט. התכנון מתחלק בין המדינה המזמינה לבין הזכיין בפרויקטים מסוג PPP , וכולו באחריות המדינה בפרויקטים תקציביים כגון פרויקט הקו האדום או השלב הראשון אינפרא 1 בפרויקט הקווים הסגול והירוק. מחקר הבנק העולמי (2010) והמחקר הנוסף שבוצע עבור הבנק העולמי 2000) ( HalcrowFox, הגדירוכאמוראתעלויותהפרויקטשהובאובלוח21 בדוחכ-" inCost - All " 82 . במחקר (2000) Fox, Halcrow הובא ניתוח של כמה מחקרים נוספים, ואלה היו מסקנותיו: (א) העלותהסופיתשלפרויקטתלויהבמשתניםרבים-תלותקריטיתבארגוןוניהוליעילואםמדובר בפרויקט הרחבה של מערכת קיימת או מערכת חדשה. (ב) במחקר (2000) Fox, Halcrow נבחן מחקר עלויות שערך בשנת 2000 ארגון 83 ITA והציג עלויות הקמת מערכות רק"ל ב- 18 מדינות, מרביתן מדינות OECD . מחקר (2000) Fox, Halcrow בחן את תוצאות המחקר האמור וציין כי העלויות המוצגות בו חסרות מכיוון שהן בוודאות אינן כוללות את הציוד הנייד, וככל הנראה אינן כוללות חלק מהעלויות שהמחקר המקורי מגדיר כ- All-in Cost לרבות: עלויות פיתוח הפרויקט,, הפקעות ופיצויים, העתקת תשתיות, תמיכה בתשתיות ציבוריות, תכנון, עבודות הנדסה אזרחית, הספקת מערכות, יועצים, עלויות ניהול הפרויקט ועלויות מימון. המסקנה במחקר הבנק העולמי ( 2010 ) ובמחקר הנוסף שבוצע עבור הבנק העולמי (2000) Fox, Halcrow היא כי עלויות ה-" All- inCost" כוללותתכנון, ייעוץ, ניהול וגם הפקעות. יתרה מזו, גם בדוגמאות לפרויקטים קונקרטיים ששימשו לאמידת טווח העלויות צוין במפורש כי עלות הפרויקט כוללת את עלות ההפקעות ומיסים84 . עוד צוין במחקר (2000) Fox, Halcrow כי העלויות תלויות באופן קריטי באיכות הארגון והניהול85, וכי טווח העלויות שהוצג ושהוגדר כ- in Costs - All כולל לעיתים עלויות נסתרות של המגזר הציבורי costs) sector public (hidden 86 . פרויקט חדש אל מול פרויקט המשך: כאמור, עלות פרויקט חדש גבוהה מזו של פרויקט המשך. על פי מחקר הבנק העולמי (2010) והמחקר הנוסף שבוצע עבור הבנק העולמי 81 הבנק העולמי (2010 ), לוח 2.2 עמ' 31 ; Halcrow Fox, (2000) , לוח 3.2 עמ' 45 . 82 הבנק העולמי (2010 ), לוח 2.1 עמ' 30 ; Halcrow Fox, (2000) , לוח 3.5 עמ' 47 . 83 International Tunneling Association 84 הבנק העולמי (2010 עמ'), 226 , 237 , 242 85 Halcrow Fox, (2000) עמ', 44 . 86 שם, עמ' 120 . | 1181 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן 2000) ( Fox, Halcrow טווח העלויות ה מוצג הוא טווח העלויות של פרויקטים חדשים87 , כמו אלה בגוש דן, ואילו עלות בפרויקטים המשכיים תהיה נמוכה מזו המובאת בטבלה88 . מי סים: עבורחלקמהפרויקטיםצויןבמפורשכיהזכייניםשהקימואותםשילמואתמלואהמיסים ולחלופין קיבלו פטור מחלק מהמיסים. לדוגמה, בקשר לפרויקט MRT3 במנילה צוין כי הזכיין שילם את מלוא המיסים למעט מכס על הציוד הנייד המיובא ומס הכנסה על רווחיו מהפרויקט. דוגמה נוספת: לגבי פרויקטים בקואלה לומפור צוין כי הזכיין קיבל פטור ממכס ומהמע" ם המקומי וזאת בצד הנחה של 70% במס הרווח - כל אלה, כך לפי המחקר, היו "תמריץ נוסף" עבור הזכיין. במערכת רק"ל נוספת בבנגקוק הזכיין קיבל פטור מחלק מהמכסים ופטור זמני ממס הכנסה על רווחיו מהפרויקט. לאור האמור נראה כי מיסים, לרבות מע" ם, הובאו בחשבון לפחות בחלק מהפרויקטים ששימשו לאמידה של טווח עלויות הפרויקט. עלויות תגבור שירותי תח"ץ: לא נמצאה עדות כי עלויות מסוג זה נכללו בטווח העלות שהוצג במחקר מטעםהבנקהעולמי, ולפיכך עלויותאלה בסך 80 מיליוןש"ח בכלאחד מהקוויםהירוק והסגול נוטרלו ממספרי ההשוואה בעולם. לוח 22 מציג את עלויות קווי הרק"ל במטרופוליןתלאביב כנגד מספרי השוואה (benchmark) בין- לאומיים שהוצגו במחקר הבנק העולמי ובעיבוד משרד מבקר המדינה כפי שהצגנו בלוח 21 לעיל. לוח 22 : בחינת האומדנים של קווי הרק"ל במטרופולין תל אביב מול מספרי השוואה בין- לאומיים (במיליארדי ש"ח) עלות פרויקטים במדינות אחרותעל מספר בסיס הקילומטרים מספרי האומדן עיליים מספר מספר ההשוואה המאושר במפלס הקילומטרים הקילומטרים מזה במחקר קו האומדן (במחירי הקרקע בגשרים התת- קרקעיים שיקוע הבנק הרק"ל המאושר 2000 *) ( At-grade ) (Elevated) (Underground) קועילי העולמי אדום 18.7 7.89 12 0 12 0 3.67 עד 10.27 סגול 11.2 4.69 24.5 1 1.5 1.5 1.99 עד 3.67 ירוק 18.3 7.68 29 3 7 3 3.85 עד 8.13 נתוני העלות לק"מ שעולים ממחקר הבנק העולמי, נתונים על סוגי התוואי בקווים שהתקבלו מנת"ע, בעיבוד משרד מבקר המדינה. * חושב לפי שינויים במדד מחירי התשומה בסלילה וגישור בין מדד ינואר 2022 למדד ממוצע לשנת 2000 . 87 הבנק העולמי (2010 עמ'), 30 . 88 שם, עמ' 47 . | 1182 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן העלותעלבסיסמספריההשוואהחושבהבאופןזה:הגבולהתחתון-חיבורהמכפלהשלמספר הקילומטרים בתוואי העילי בעלות מזערית לק"מ לתוואי עילי על פי מספרי ההשוואה עם המכפלה של הקילומטרים בתוואי התת-קרקעי בעלות מזערית לק"מ תת- קרקעי על פי מספרי ההשוואה, עם מכפלה של מספר קילומטרים בגישור בעלות מזערית של ק"מ בגישור ועם מכפלה של מספר קי לומטרים בשיקוע בעלות מזערית של התוואי התת- קרקעי. הגבול העליון - באופן דומה,חיבורהמכפלה שלהעלותהמרבית לק"מ במספרהק"מ לפי סוגהתוואי. עם זאת, בעלות ק"מ תוואי שיקוע הובאה בחשבון העלות המזערית של התוואי התת- קרקעי גם עבור קביעת הגבול העליון, וזאת בהנחה ששי קוע הוא עבודה תת- קרקעית בעומק קטן ולמרחק קצר יחסית ולכן לא סביר להניח שעלות העבודה על התת-קרקעי כמו זו במנהור בעומק האדמה89 . יצוין כי עלויות כל הקווים הן בגדר אומדן והן עשו יות להשתנות עם התקדמות הפרויקט בעיקר בקווים הסגול והירוק אשר הפעלתם צפויה בשנים 2026 - 2027 בהתאמה. על פי הניסיון של החריגות שהצטברו בקו האדום, לפי והמחקר הנוסף שבוצע עבור הבנק העולמי Fox, Halcrow 2000) ) 90 ,ולפיבנקישראל(2010 ) 91 לאמןהנמנעשבקוויםאלהעלולות להיווצרחריגותבעלויות והעלויות הסופיות יהיו גבוהות יותר מאומדני העלויות בלוח 22 . ניתן לראות כי ביחס למספרי ההשוואהשנגזרו מהנתונים שהובאו במחקר מטעם הבנק העולמי, אומדניהקוהירוקוהקוהאדוםנמצא יםבתוךטווחהעלויותבפרויקטיםדומי ם;ואומדןהקוהסגול העילי גבוה משמעותית ממספרי ההשוואה. להמחשה, האומדנים ומספרי ההשוואה מוצגים בתרשים 7 להלן: 89 כך לדוגמה הערך התחתון של הקו האדום (3.67 מיליארדי ש"ח) חושב באופן הבא במיליוני ש"ח במחירי שנת 2000 : .61*12+245*12=3,672 90 Halcrow Fox, (2000) עמ', 64 - 65 , 72 . 91 https://www.boi.org.il/he/newsandpublications/pressreleases/pages/100322t.aspx . | 1183 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן תרשים 7 : האומדנים של קווי הרק"ל במטרופולין תל אביב מול מספרי השוואה בין- לאומיים (במיליארדי ש״ח במחירי שנת 2000 ) נתוני העלות לק"מ שעולים ממחקר הבנק העולמי, נתונים על סוגי התוואי בקווים שהתקבלו מנת"ע, בעיבוד משרד מבקר המדינה. ממצאי הבדיקה העלו כי אומדן העלות של פרויקט הקו הסגול של הרק"ל גבוה ביחס למספריההשוואה במדינותאחרות במחירישנת 2000 ולאחר תקנוןאורךהקווים (השפעת המחיר).אומדניעלותהקוהירוקוהקוהאדוםנמצאיםבטווחמחיריםשלמספריההשוואה, ועלות הקו הירוק קרובה לגבול העליון של טווח העלויות (כ- 94.5% ). אומדן עלות הקו הירוק הוא כ- 18.3 מיליארד ש"ח (כ- 0.47 מיליארד ש"ח לק"מ) ובמחירי שנת 2000, כ- 7.68 מיליארד ש"ח (כ- 0.2 מיליארד ש"ח לק"מ), היה נמוך בכ- 5.5% וגבוה בכ- 99.4% מערכי המקסימום והמינימום בהתאמה לפי פרויקטים דומים במדינות אחרות; אומדן עלות הקו הסגול הוא כ- 11.2 מיליארד ש"ח (0.41 מיליארד ש"ח לק"מ) ובמחירי 2000, כ- 4.69 מיליארד ש"ח (0.17 מיליארד ש"ח לק"מ), היה גבוה בכ- 27.8% ובכ- 135.9% מערכי המקסימום והמינימום בהתאמה לפי פרויקטים דומים במדינות אחרות. כלומר אומדן הקו הסגולהעיליגבוהמשמעותיתממספריההשוואה במחקרהבנקהעולמי.אומדן עלותהקו האדום הוא כ- 18.7 מיליארד ש"ח (כ- 0.78 מיליארד ש"ח לק"מ) במחירי 2000, כ- 7.89 מיליארד ש"ח (0.33 מיליארד ש"ח לק"מ), בטווח העלויות של פרויקטים דומים במדינות אחרות, והיה נמוך בכ- 23.2% וגבוה בכ- 115.0% מערכי המקסימום והמינימום בהתאמה לפי פרויקטים דומים במדינות אחרות. | 1184 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן תרשים 8 מציג את הקשר בין המורכבות ההנדסית של כל קו המיוצגת על ידי השיעור של ה מנהור והגישור לבין מיקום אומדן העלות של כל קו בטווח העלויות או מחוצה לו (אחוזון) בפרויקטים לפי מחקר הבנק העולמי (2010 ) תרשים 8 : המורכבות ההנדסית (שיעור ה מנהור ו הגישור) של הקווים האדום, הירוק והסגול ועלותם בהשוואה בין- לאומית (שיעור מערך מרבי במספרי ההשוואה) עלויות בין-לאומיות ממחקר הבנק העולמי ונתונים על שיעור הגישור והמנהור שהתקבלו מנת"ע, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מתרשים 8 שלעיל עולה כי בישראל אומדני עלות הקווים המורכבים הנדסית נמצאים בטווח העלויות המופיע במחקר הבנק העולמי, ו בפרט הקו האדום שאומדן עלותו ה ו א כ- 77% מהערך המרבי של קבוצת ההשוואה במחקר הבנק העולמי (2010 ). ככל שהקו הוא בעל מורכבות הנדסית מצומצמת יותר כגון הקו הסגול, עלותו גבוהה משמעותית ביחס למספרי ההשוואה העולמיים. מסקנה דומה עולה גם מהמחקר (2000) Fox, Halcrow שלפיו קיימת עדות כי בערים מפותחות שבהן עלויות הקרקע גבוהות ומופעלים בהן אמצעים רבים לשימור איכות הסביבה במהלך הקמת פרויקטים, מצטמצם הפער בין עלויות התוואי התת-קרקעי ו בין עלויות התוואי העילי. ככלל יחסי העלות של 1 : 3 : 6 עבור תוואי הרק"ל העילי - מפלס קרקע, תוואי הרק" ל העילי - מעל מפלס הקרקע ותוואי הרק"ל התת- קרקעי בהתאמה בערים מתפתחות משתנה ליחסי עלות של 1 : 2 : 4.5 בהתאמה עבור ערים מפותחות92 . 92 Halcrow Fox, (2000) , עמ' 47 . | 1185 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן אומדן עלויות הקו האדום והקו הירוק נמצא בטווח העלויות בהשוואה במחקר הבנק העולמי והוא כ- 77% וכ- 94% בהתאמה מהעלות המרבית של קבוצת ההשוואה במחקר הבנק העולמי (2010). לעומתם אומדן עלות הקו הסגול גבוהה ב- 28% בקירוב מהעלות המרבית במספרי ההשוואה שהם כמיליארד ש"ח (במחירי 2000 ) 93 . בתשובה נוספת של נת"ע מיולי 2022 היא ציינה כי היא מסכימה מאוד עם התובנה לפיה פרויקטים מורכבים יקרים פחות בישראל ביחס לעולם מפרויקטים פחות מורכבים וזאת לדעתה מאחר ועלות שיפור המרחב העירוני והתשתיות החוצות המוטל על פרויקטי הסעת המונים בישראל גבוה יותר מעלויות אלה בעולם. עוד עולה מממצאי הבדיקה של משרד מבקר המדינה שבפרויקט הקו האדום, שהוא עתיר תוואי תת-קרקעי (מחצית מהתוואי הוא תת- קרקעי), אומדן עלות הפרויקט נמצא בטווח העלויות בפרויקטים דומים שנבחנו במחקר הבנק העולמי, ואילו אומדן העלות של פרויקט הקוהסגול,שהוא עילי לאורך כלהתוואי (למעטשיקועשל כ- 1.5 ק"מ וגישורשל 1 ק"מ,) גבוה בשיעור ניכר מאומדני העלות של פרויקטים דומים במדינות אחרות. בקו הירוק, שיש בו כ- 4 ק"מ של תוואי תת- קרקעי, 3 ק"מ שקועים וכ- 3 ק"מ גישור, לא נרשמה חריגה בהשוואה לפרויקטים דומים. ממצאים אלה יכולים ללמד על מידת ההבדלים בעלויות הקמת פרויקטים תת- קרקעיים בישראל ופרויקטים עיליים. כלומר, אומדן עלויות ההקמה של פרויקט הרק"ל העילי בגוש דן גבוהה מעלות הקמת פרויקטים דומים במדינות אחרות ועלות הק מת פרויקטי רק"ל מורכבים יותר, שבהם מרכיב תת- קרקעי גדול דומה יותר לעלות הקמתם במדינות אחרות. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה ולמשרד האוצר לבחון את הפערים בעלויות פרויקטים של רק"ל בתוואי העילי ביחס למדינות אחרות, לבחון כיצד ניתן למזער את הפערים האלה ולהשתמש בניתוח שיבוצע ככלי התומך בהחלטת לגבי חלופות לפרויקטים תחבורתיים עתידיים לרבות בחירת תוואי הקרקע של הפרויקט. לוחות הזמנים להקמת פרויקטים - השוואה בין- לאומית המחקר של ארגון ENO מצא קשר בין זמן ההקמה של פרויקט תשתיות לבין עלות הפרויקט, זאת מכיוון שחלק מ תלויות בזמן הביצוע ולא רק בהיקפו. לדוגמה, העלות שלִהתשומותמנהלת הפרויקט, של חברת הפיקוח ושל חברת הבקרה תלויה באופן ישיר בזמן הפעלתן. המחקר של ארגון ENO ריכז נתונים של עשרות פרויקטים בארה"ב ובמדינות אחרות והציג אותם בתרשים כמובא להלן. 93 כאמור בעלות ק"מ תוואי שיקוע הובאה בחשבון העלות המזערית של התוואי התת- קרקעי גם עבור קביעת הגבול העליון, וזאת בהנחה ששיקוע הוא עבודה תת-קרקעית בעומק קטן ולמרחק קצר יחסית ולכן לא סביר להניח שעלות העבודה על התת-קרקעי כמו זו במנהור בעומק האדמה. בניתוח רגישות שביצע משרד מבקר המדינה לעלות שיקוע לפי עלות מרבית של התוואי התת- קרקעי עבור קביעת הגבול העליון עלו התוצאות הבאות: הקו האדום והקו הירוק בטווח הע לויות בהשוואה במחקר הבנק העולמי כ- 77% וכ- 80% בהתאמה מהעלות המרבית של קבוצת ההשוואה ואומדן עלות הקו הסגול גבוה ב- 6% בקירוב מהעלות המרבית במספרי ההשוואה. | 1186 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן תרשים 9 : עלות פרויקטים וזמן הקמתם - השוואה בין-לאומית המקור: המחקר של ENO . במחקר מצוין כי קיים קשר ברור (relationship clear ) בין זמן ההקמה של פרויקט לבין העלות הסופית של הפרויקט. יחד עם זאת, במחקר לא נטען כי הקשר הקיים מובהק והוסבר שחלק מהקשר עשוי להיות מיוחס למורכבות הפרויקט ולסוג תוואי הפרויקט. נוסף על העלות הישירה של הפרויקט, זמן ההקמה של פרויקטים בתחום תשתיות תחבורה משפיע על העלויות המשקיות של הפרויקט, וכרוך גם באובדן תועלת למשק בסכום של מאות מיליוני שקלים בכל שנה שהפרויקט מתעכב, כפי שהובא לעיל. משום כך נודעת חשיבות רבה לצמצום זמני הביצוע של הפרויקטים. הקו האדום מקרה מבחן - המיני-מטרו של קופנהגן בקופנהגן שבדנמרק הוקם פרויקט שדומה במאפייניו לפרויקט הקו האדום במטרופולין תל אביב. בשנת 2002 נחנכו שני קווים ראשונים של מטרו קל (M1 ו- M2 במטרופולין קופנהגן.) | 1187 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן תמונה 2 : מפת המטרו הקל של קופנהגן (קו M1 - ירוק, קו M2 – צהוב) המקור: אתר מטרו קופנהגן במרשתת. אורך הקווים ושיעור המנהור בהם - אורך הקווים כ- 21 ק"מ ומהם כ- 48% תת- קרקעיים (לעומת 24 ק"מ ו- 50% מנהור בקו אדום, בהתאמה). לשני קווי המטרו 22 תחנות, מהן תשע תחנות תת- קרקעיות (לעומת 34 ו- 10 בקו אדום, בהתאמה.) שיטת המכרזים - הפרויקט בקופנהגן הוקם בשיטת DB על ידי חברה בבעלות משותפת של עיריית קופנהגן, של עירייה נוספת במטרופולין ושל ממשלת דנמרק. גם פרויקט הקו האדום מוקם על ידי חברת נת"ע הממשלתית. מאפייני המשק וערי המטרופולין - מאפיין נוסף העשוי לסייע בהשוואה הוא רמות המחירים בדנמרק הדומות לאלה שבישראל. על פי מדד רמת המחירים האחרון שפרסם OECD ב- 2017 המותאם ליוקר המחייה (PPP), רמת המחירים בשתי המדינות היו זהות וגבוהות בכ- 20% מהממוצע ב- OECD. רמות המחירים בתחום הבנייה בדנמרק היו גבוהות מהממוצע ב- OECD בכ- 13% ובישראל בכ- 15% . מטרופולין קופנהגן קטנה ממטרופולין תל אביב, גרים בה כשני מיליון תושבים, ובמטרופולין תל אביב גרים יותר מארבעה מיליון תושבים. בגלעין של מטרופולין קופנהגן - בעיר קופנהגן - מתגוררים כ- 650,000 תושבים, ובעיר בתל אביב-יפו כ- 460,000 תושבים. צי הקרונות - קרונות המטרו הקל של קופנהגן הם קרונות חשמליים ללא נהג. כל רכבת מורכבת משלושה קרונות שרוחבם 2.65 מ' ואורכם כ- 39 מ', קיבולתם היא 300 נוסעים. הרכבות בקו האדום יכללו שני קרונות גדולים יותר ויופעלו בידי נהגים. אורכה של הרכבת כ- 70 מ' וקיבולתה תעמוד על 450 נוסעים. | 1188 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן תמונות 3 , 4 : רכבת המטרו הקלה בקופנהגן, הרכבת הקלה דנק"ל בתל אביב המקור: אתר היצרן היטאצ'י רייל איטליה במרשתת. המקור: חשבון הפייסבוק של נת"ע. בחישוב שביצע משרד מבקר המדינה עלה כי עלות פרויקט הקו האדום (כ- 18.7 מיליארד ש ח)" גבוהה במקצת מאומדן עלות הפרויקט בקופנהגן (כ- 18.1 מיליארד ש"ח) לאחר התאמתו לשער הח ליפים, למדדי ה מחירים ה מקומיים של ה הנדסה ה אזרחית בדנמרק, תקנון לפי מספר ק"מ של הקו האדום והתאמה ליחס רמת המחירים PPP בבני יה (Construction) בין ישראל לדנמרק המחושב על ידי ארגון ה- OECD 94 . לוח23 להלןמציגפרטיםנוספיםעלהפרויקטבקופנהגןוכןהשוואהלתקופותמקבילותבישראל. לוח 23 : השוואה של מועדי ביצוע אבני דרך מרכזיים בקווים M1 ו- M2 והקו האדום קופנהגן* תל אביב הפער בשנים החלטת הממשלה/הפרלמנט על 1992 1997 5 הקמת הקווים הקמת חברת הביצוע 1993 1997 4 תחילת עבודות ההקמה 1997 2015 18 הפעלה מסחרית 2002 ** 2022 *** 20 * הנתונים מהאתר הרשמי של המטרו בקופנהגן metro/facts/history/ - the - https://intl.m.dk/about . ** הקווים הופעלו באוקטובר 2002, הרחבת אחד הקווים הסתיימה ב- 2007 . *** מועד הפעלה משוער. 94 יצוין כי התוצר המקומי לנפש של דנמרק במונחי כוח הקנייה ב- 2020 היה 60,244 דולר ארה"ב ואילו בישראל הוא עמד על 39,492 דולר ארה"ב. | 1189 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן הלוח מראה כיחברת נת"ע הוקמה ב- 1997 , כארבעשנים לאחרהקמת החברההמקבילה בדנמרק, אך המועד המשוער של הפעלת הקו האדום צפויה להתרחש יותר מ- 20 שנים לאחר מועד הפעלת הקווים בקופנהגן. כמו כן ניתן לראות כי עבודות ההקמה בפועל הסתיימו בקופנהגן בחמש שנים וצפויות להסתיים רק בתום למעלה משבע שנים במטרופולין תל אביב. אורך הקו בקופנהגן קצר בשלושה ק"מ בלבד מהקו האדום, כמחציתו תת- קרקעי וגם הוא עובר במרכז מטרופולין מרכזי ויש בו תשע תחנות תת- קרקעיות. עוד יצוין כי קווי המטרו בקופנהגן אוטונומיים והחשמול שלה נעשה בטכנולוגיה מתקדמת של מסילה מחושמלת במתח של 750 וולט, לעומת החשמול של הרק"ל במטרופוליןתלאביבשייעשה בהזנהעיליתבמתח1,500 וולט באמצעותעמודיםוכבליםבתוואי הרכבת. השוואה נקודתית של לוחות הזמנים להקמה ל פרויקט של פרויקט הקו האדום לפרויקט בקופנהגן העלתה כי שלב ההיערכות, התכנון והביצוע של הקו האדום נמשך כ- 16 שנים יותר משנמשך הפרויקט המקביל (שאף הוא הראשון מסוגו במדינה שבה הוקם) ועבודות ההקמה בפועל ארכו למעלה משנתיים יותר ממשך העבודות בפועל בפרויקט בקופנהגן. משרד מבקר המדינה ממליץ לנת"ע, למשרד התחבורה ולמשרד האוצר לבחון כיצד ניתן לקצר את תהליכי העבודה, לרבות למול פרויקטים דומים שבוצעו בעולם. בפרט מומלץ לבחון את סיבות השורש לעיכובים בשלב המעבר מהתכנון העקרוני לתכנון המפורט ולביצוע בפועל, ולבחון דרכים לצמצום השלב הזה. הקו הסגול בשנת 2016 אישרה הממשלה לקדם את הקמת הקו הסגול וב- 2018 הציגה נת"ע לוחות זמנים משוערים להקמתו, ולפיהם השלמת הקו הייתה צפויה ב- 2025 . אף על פי כן, כבר בפברואר 2020 הגישה נת"ע בקשה לדחיית הפעלת הקו הסגול ל - 2026. השלמת הקו צפויה להידחות בשנה נוספת לפחות, לנוכח העובדה שהזוכים במכרז PPP נבחרו רק בינואר 2022 , וההערכה בפברואר 2020 הייתה שההכרזה תיעשה בדצמבר 2020 . לוח 24 מציג כמה דוגמאות לקווי רק"להדומים לקוהסג ול במספרמאפיינים עיקריים: פרויקטים עיליים ללא מנהור או הכוללים מנהור בשיעור נמוך, אורך (בטווח של /+- 25% מאורך הקו הסגול), מרחק בין תחנות של 1.5 ק"מ לכל היותר. יחד עם זאת, כאמור לעיל פרויקטים של רק"להם בעלי מאפייניםשונים וההשוואהשתוצג להלןהיא לצורך קבלת סדריגודל. כך למשל מבדיקה של כ- 350 פרויקטים של רכבות בפרסום ובנתוני ENO ומאגר נוסף לא נמצאו פרויקטים ברי השוואה לקו הירוק שבהקמה. | 1190 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן לוח 24 : פרויקטים מסוג רק"ל שחל ק מה מ אפיינים שלהם דומים לקו הסגול מרחק זמן בין הקמה העיר אורך הקו שיעור תחנות זמן ההקמה לק"מ והמדינה הפרויקט ק"מ)( המנהור ק"מ)( בחודשים)( חודשים)( הדסון ברגן, Hudson-Bergen 27.4 5% 1.14 165 6.0 ארה"ב light rail פאלרמו, Palermo Tram 23.3 0% 0.53 99 4.2 איטליה Network תל אביב הקו הסגול 27 6% 0.63 96 * 3.7 ישראל פורטלנד, Westside 28.5 17% 1.43 62 2.2 ארה"ב בריטניה Tramlink 28 0% 0.8 40 1.4 לונדון, Croydon 28 0% 0.8 40 1.4 בריטניה Tramlink סולט לייק Blue line 24.1 0% 1.5 32 1.3 סיטי, ארה"ב (החלק הראשון) מונפלייה, Line 2 20 0% 0.6 22 1.1 צרפת ממוצע ללא 2.5 ישראל על פי נתוני המחקר של ארגון ENO ונת"ע, בעיבוד משרד מבקר המדינה. * בהתאם לאומדן עדכני ותוספת חריגה מלוחות הזמנים שטרם אושרה. ניתן לראות מהלוח כי זמן הקמת קו הרק "ל העילי הסגול במטרופולין תל אביב (שמונה שנים) צפוי להיות ארוך במידה רבה מזמן ההקמה של רוב הקווים שנבדקו עם מאפיינים דומים במדינות אחרות, כ- 3.7 חודשים לק"מ בקו הסגול בישראל לעומת כ- 2.5 חודשים לק"מ בממוצע במדינות אחרות (כ- 48% יותר מ הממוצע ב קווים במדינות אחרות) וזמן ההקמה הוא השלישי הארוך ביותר מתוך שמונה קווים שנבדקו. יצוין כי על פיההערכותשל חברתהבקרה,תיתכן דחייהגדולה יותר, בעיקרבשלהרכיב התת- קרקעי של הקו הירוק במטרופולין תל אביב. | 1191 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן הבדיקה העלתה כי הזמן הדרוש להקמת פרויקט בתחום רק"ל עילי בישראל ארוך במידה רבה מהמקובל במדינות אחרות לרבות ארה"ב, והפערים עשויים להגיע לעשרות אחוזים (כ- 48% ), כל זאת כבר בשלב מוקדם יחסית של הפרויקט של הקו הסגול. ממועד החלטתה של הממשלה ועד ההכרזה על הזוכים במכרז לביצוע שלב אינפרא 2 עברו שש שנים, פרק זמן אשר במהלכו הסתיימו מרבית הפרויקטים בהיקף דומה במדינות אחרות. לקראת הרחבת מערכת הסעת ההמונים במטרופולין תל אביב והקמת קווי רק"ל נוספים, וביתרשאתלקראתהקמתקוויהמטרובמטרופוליןתלאביב,משרדמבקרהמדינהממליץ למשרד התחבורה, משרד האוצר ולנת"ע לבחון את הניסיון הבין- לאומי בהקמת מערכות רק"ל ולהפיק ממנו לקחים שיסייעו בקיצור לוחות הזמנים של השלמת הקו הסגול וקווי רק"ל עיליים עתידיים על מנת להקדים את הפקת התועלת המשקית הנובעת מהפעלת הפרויקט. | 1192 | ה דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ״ג | נובמבר 2022 |התקדמותפרויקטהרכבתהקלהבגושדן סיכום תל אביב היא המטרופולין הגדולה בישראל. היקף תשתיות התחבורה בישראל ובמטרופולין תל אביב נמוך יחסית לערי מטרופולין במדינות מפותחות אחרות וגודש התנועה במטרופולין תל אביב גדול ביחס לערים אחרות. בשנים הקרובות צפויה מדינת ישראל להשקיע במספר פרויקטים גדולים בתחום תשתיות התחבורה. ופרויקט הקווים האדום, הסגול והירוק הם מן הפרויקטים הגדולים והמורכבים במדינת ישראל ועלותם הכוללת מסתכמת ב- 48 מיליארד ש"ח ויותר. הביקורת מצאה ליקויים בקידום פרויקט הרק"ל במטרופולין תל אביב: למעלה מ- 20 שנה ממועד הקמת נת"ע טרם נחתם הסכם המסגרת בין משרדי התחבור ה והאוצר לבין החברה; מועדהשלמתהקמתהקוהאדוםנדחה שש פעמיםבחמששניםבקירובבמצטבר (חמש מתוך שש הדחיות ארעו בשנים 2010 עד 2013 לפני תחילת עיקר עבודות ההקמה שהחלו בשנת 2015 ); פתיחת הקו הסגול נדחתה מ- 2025 ל- 2026 ופתיחת הקו הירוק נדחתה מ- 2025 ל- 2027 ועשויה לחול דחייה של שנה נוספת לפחות לנוכח דחייה של ההכרזה עלזוכה בפרויקטה- PPP ביותרמשנה ודחיות נוספות, בפרט בקוהירוק; בפרויקט הקוהאדוםבוצעו12 עדכוניםלכלהפחותבאומדןהפרויקטולפחותבשמונהמהםעודכנה עלות הפרויקט הכוללת. בעדכון האחרון עמד אומדן העלות על כ- 18.7 מיליארד ש"ח, סכום הגבוה בכ- 8 מיליארד ש"ח מאומדן העלות המקורי (כ- 75% ), ובניכוי השפעת 95 ה התייקרויות ו ה ירידה ב מע"ם אומדן העלות גדל בכ- 7.5 מיליארד ש"ח (כ- 70% ) ; בקווים הירוק והסגול נעשו שינויים רבים בהיקף של מאות מיליוני ש"ח הן באומדן הכולל של עלות הפרויקט והן בין אומדני הסעיפים התקציביים של הפרויקט; חלק מהשינויים שביצעה נת"ע אינם מתועדים, ופרטים מלאים על נסיבות השינויים לא דווחו למשרדי התחבורה והאוצר; אומדן עלויות הקמ ה של פרויקט הרק"ל העילי בגוש דן גבוהה מעלות הקמת פרויקטים דומים במדינות אחרות בכ- 28% עד 136% מערכי המקסימום והמינימום של העלויות במספרי השוואה במדינות אחרות ועלות הקמת פרויקטי רק"ל הכוללים מרכיב תת קרקעי גדול דומה יותר לעלות הקמתם במדינות אחרות. אף שכל אחד מקווי הרכבת הקלה עובר בשטחן של רשויות רבות במטרופולין וקשרי התחבורה ביניהןהדוקים,אין במ רשותתחבורהמטרופולינית ואףאין בהִטרופוליןמנהלת פרויקט רק"ל שתרכז את כל אשר קשור לפרויקט. נמצאו הבדלים בהסכמים בין נת"ע, משרדי התחבורה והאוצר לבין הרשויות המקומיות בין היתר בנושאים האלה: הבדלים ב שיעור ה ה שתתפות במימון העתקת תשתיות ובפיתוח הסביבתי ברשויות השונות; הבדלים בכלים לסיוע לעסקים הסמוכים למקטעים התת- קרקעיים ברשויות מקומיות שונות; אין הסכמי אמנת שירות בין חברות התשתיות לבין נת"ע. 95 ההצמדות והפרשי השער בפרויקט הסתכמו ב- 0.671 מיליארד ש"ח בקירוב, הוירידה במע" ם מ- 18% ל- 17% בשנת 2016 הסתכמה בכ- 0.128 מיליארד ש"ח. אומדן העלות בניכוי השפעת ההתייקרויות והמע"ם גדל בכ- 7.5 מיליארד ש"ח (כ- 70% ). | 1193 | התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן משרד מבקר המדינה ממליץ לנת"ע ולמשרדי התחבורה והאוצר לפעול לעמידה בלוחות הזמניםולמניעתדחיותבהפעלתהקוויםהירוקוהסגולהןכדילנצלאתהתועלותמפעילות הקווים והן כדי לחסוך בעלויות נוספות בשל עיכובים בלוחות הזמנים; לפעול לחתימה על הסכם המסגרת בין נת"ע לבין משרדי התחבורה והאוצר ולקבוע נוהלי עבודה לעדכון התקציב ולוחות הזמנים ולדיווח עליהם; לפעול מול הרשויות המקומיות לקידום הסיוע לעסקים בכלל הרשויות המקומיות שבתוואי קווי הרק"ל התת- קרקעיים בתנאים שוויוניים; לבחון כיצד ניתן לקצר את תהליכי העבודה לביצוע פרויקטי הרק"ל במטרופולין. משרד מבקר המדינה ממליץ לנת"ע לפעול להצגת אומדן תקציב מדויק ככל הניתן כדי לאפשר לממשלה לקבל החלטות תקציביות על בסיס נתונים נאותים שיאפשרו לה לבחון את הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים ולהקצות להם משאבים בהתאם לבחינה; לקדם הסכמי אמנת שירות עם חברת החשמל ועם חברות תשתית נוספות שיסייעו בקידום הפרויקט; להקים מאגר מידע מרוכז על חסימת הכניסה לעסקים בתוואי הרכבת הקלה, לקבוע בשיתוף משרד התחבורה ומשרד האוצר קריטריונים מדידים לבחינת ההשפעה הכלכליתשלהחסימהעלהעסקיםולבחוןאתתמהילהפיצוייםביחסלהשפעההאמורה. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה, לנת"ע ולרשויות בתוואי הקווים הסגול והירוק - חולון, ראשון לציון, הרצלייה, יה וד- מונוסון, אור יהודה, קריית אונו, גבעת שמואל, רמת גן, גבעתיים - שטרם חתמו על הסכמי מסגרת להעברת זכות שימוש במקרקעין, לפעול לחתימה על ההסכמים ביניהם. ישראל נתונה בעיצומו של שדרוג המערכות להסעת המונים באמצעות שילוב קווי רק"ל במטרופולינים הגדולים תל אביב וירושלים. תיקון הליקויים שהועלו בדוח זה עשוי להביא לשיפור ניהול הפרויקט, לש ופיר איכות החיים של משתמשי התח"ץ במטרופולין תל אביב, לצמצ ום הקשיים שחווים תושבי המטרופולין בתוואי הקווים בשלב ההקמה ולחסוך עלויות גבוהות למשק. נוסף על כך מומלץ שמשרדי התחבורה והאוצר יקיימו תהליכי הפקת לקחים מהחלקים שבוצעו בפרויקט הרק"ל ויישמו אותם בחלקים המתוכננים של הרק"ל ובפרויקטים עתידיים להסעת המונים כגון המטרו. עוד מומלץ כי בעת הבאת פרויקטים תחבורתיים לאישור הממשלה או לאישור שינויים תקציביים בפרויקטים מסוג זה משרדי התחבורה והאוצר יציגו הפקת לקחים מפרויקטים דומים. | 1194 |