חומר רקע

‏6 דצמבר, 2020 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת אפוטרופסות מהורה שהורשע ברצח, ניסיון רצח, אינוס או מעשה סדום), התשפ"א–2020 נייר עמדה מטעם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית הרינו לפנות אליכם.ן בבקשה לתמוך ולהצביע בעד הצעת החוק הר"מ וכן לסייע בידינו להרחיבה לעבירות מין נוספות. עיקרי הצעת החוק החוק הקיים בישראל מקיים מצב אבסורדי: הורה שרצח או ניסה לרצוח את ההורה השני, או הורה שהתעלל מינית בבנו או בתו הקטינים, מוסיף לשמש כאפוטרופוס עליו ולקבל החלטות בעניינו. כיום, הורים שהואשמו ואף הורשעו בהתעללות ממשיכים למנוע מילדיהם טיפול ומונעים מהם לשקם את חייהם כבדרך קבע. לאחרונה עלה לכותרות המקרה של אביעד משה, מי שניסה לרצוח את אשתו שירה ונעצר רק בזכות תושיית השכנים, סירב לאפשר לה לחסן את בנם המשותף. הצעת חוק זאת נועדה למנוע את כוחו של ההורה המתעלל להמשיך להתעמר ולמרר את חיי הקטין נפגע העבירה ובני המשפחה הנוספים. זאת, באמצעות הפיכת מצב ברירת המחדל: במקום שהמשפחה תידרש לנהל מאבקים משפטיים מורכבים נגד החלטות ההורה המתעלל – מאבקים שדורשים משאבים כלכליים, רגשיים, זמן וידע משפטי – יידרש ההורה הפוגע להוכיח כי הוא ראוי להמשיך ולהוסיף באפוטרופוסות. יודגש כי לבית המשפט שיקול דעת בעניין זה ובמקרים המתאימים הוא רשאי לסייג את שלילת האפוטרופסות והכל- לטובת הילד. ההיבט הנורמטיבי נדמה שאין צורך להכביר מילים על המורכבות והקושי הרב שבו ניתנת להורה אלים ופוגע האפשרות להיות בעל תפקיד מכריע בקבלת החלטות על חייו של הקטין החל בעניינים יומיומיים וכלה בהחלטות כבדות משקל דוגמת מוסד הלימודים וצביונו, השתתפות בפעילויות הדורשות אישור הורים ועוד כיו"ב. אף כי אותו הורה לא שם לנגד עיניו את טובת הילד, כאשר ביצע את מעשי העבירה החמורים ביותר המנויים בספר החוקים כלפי ההורה השני או כלפי הילד עצמו המצב הקיים מאפשר לו, הלכה למעשה, להמשיך לשלוט, לסחוט ולהתעמר בבני משפחתו, באמתלה של שמירה על הקשר בין הילד להורה, שבמצבים רגילים אמורה לשקף את 'טובת הילד' – אך במקרים אלו, פועלת לעיתים קרובות באופן הפוך. מצב זה בדיוק מבקשת הצעת החוק לשנות. הרחבת הסמכות לעבירות מין נוספות אל מרכזי הסיוע מגיעות מידי שנה למעלה מ-50,000 פניות, מתוכן כ-12,500 פניות חדשות. כ-30% מן הפניות הן של נפגעות ונפגעי גילוי עריות. המונח 'גילוי עריות' מתייחס ליחסים מיניים אסורים בין בני משפחה ובכלל זה בין הורה לילד, אך הצעת החוק בנוסחה הנוכחי מבקשת להסיר את הכשירות המשפטית מהורים שביצעו עבירות אינוס ומעשה סדום בלבד. עם זאת, ראוי להדגיש כי מנקודת המבט הילד/ה הנפגע/ת, אין נפקא מינה אם ה'יחסים המיניים' כללו חדירה (שאז מדובר בעבירה של 'אינוס' או 'מעשה סדום') או אם לאו (שאז על פי רוב מדובר בעבירה של 'מעשה מגונה'). ההשלכות הנפשיות של מעשי גילוי עריות באשר הן, בפרט כאשר מדובר בהורה על הנפגע הקטין, הינן הרסניות ודורשות שנים רבות של טיפול ושיקום לצורך החלמה מהם, וחומרת אינה משתנה ביחס להגדרות החוקיות המוצעות. נוכח האמור, ובנובע מן האינטרס המוגן אליו מייעד החוק, אנו סבורות כי יש להרחיב את הגדרת העבירות המחילות שלילת אפוטרופסות גם לעבירה של מעשה מגונה של הורה בילדו. בברכה, איילת רזין בית אור, עו"ד היועצת המשפטית העתקים: יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה- חה"כ עודד פורר