חומר רקע
האם ניכור הורי הוא עניין מגדרי?האם בתי משפט שולחים
ילדיםלמשמורת של אבות אלימים?
ממצאי מחקר עדכניים באשרלניכורהורי ומערכת המשפט
בעולם המערבי
בנייר עמדה,
כישלון קשר ילד-הורה: סיבות, אבחון, וטיפול בישראל:
וניכור
קשר
"סרבנות
עמדה
בנייר
ביקורתי
עיון
רקמן
מכון
הורי," ,
אפריל2020
הצבענועלהסתמכותמרכזרקמןעלמחקר
ה
שלג'ואןמאייר.וכךכתבנו,בנייר
עמדה שלנו שפורסם באוגוסט 2020
,
בין היתר:
"אין די מקום במסמך זה כדי לתאר את הכשלים מתודולוגיים שבמאמרים
עליהם בחר מכון רקמן להסתמך. די לציין שהמקרים שבהם דנים
המאמרים נבחרו על ידי קביעת אמות מידה התואמות את העמדה
שמבקשים הכותבים להוכיח; למקור המידע מפנייה לציבור לאיתור
מקרים בהם לדעת מי שמשיב פעל בית המשפט שלא כשורה; בחירת
מונחים כמו "אובדן משמורת" או "הפסד במשפט," ללא התייחסות
לתוצאה מבחינת הקשר של הילד עם
כל אחד מהוריו לפי פסק הדין;
ובמקרים רבים, ניתוח הנתונים שבמאמרים מצדיק מסקנות הפוכות מאלו
שבסיום המאמר.
לצד ביקורת על בתי המשפט, יש במאמרים עליהם מכון רקמן מסתמך
הנחה
נוספת, אף שאין לה תימוכין מלבד הרגשתן הסובייקטיבית של נשים
שראו
י
נו לצורך אותם מאמרים: שט
ענות אימהות לאלימות תמיד נכונות
וטענות האבות לניכור הורי תמיד שקריות. לא הובאה כל ראיה או בסיס
להנחה חד ממדית ודיכוטומית זו. ניסיון החיים המשפטיים והקליניים
מראה שאין הבדל משמעותי בין אחוז הטענות של גברים ונשים שנמצאו
על ידי בתי המשפט כלא נכונות, או שלא נמצאו בהם תימוכין. טענות בדבר
אלימות פיזית אינן, מעצם טבען, חזקות יותר מאשר טענות בדבר
התעללות נפשית. לצד זה יש הנחה נוספת, אשר גם לה אין תימוכין, והיא
שרק אבות מנכרים את ילדיהם. התברר שאין הבדל משמעותי בין אבות
ואימהות, אשר נמצאו מנכרים את ילדיהם נגד ההורה
האחר".
זה עתה הגיעלידינו
מאמרם העדכני
של ג'ניפר הרמן1 ודמוסתנס לורנדוס2
(קישור
למאמר בהמשך)
שהתפרסם ב
נובמבר
2020
אשרכולל
שימוש בהיקףנתונים יוצא
דופןבאשרלבדיקת טענות שלניכורהורי במערכות המשפט באנגליה, ארה"ב
וקנדה. המאמרמ
תייחס לטענותסביב הטיהמגדרית שלילית של מערכת המשפט
כלפינשיםובדבר העדרהגנה על קטינים בגיןתלונות על פגיעה מינית מצד אבות.
Harman, J.J., Lorandos, D. (2020). Preprint of Allegations of Family
Violence in Court: How ParentalAlienationAffects Judicial Outcomes.
Psychology, Public Policy andLaw.
https://osf.io/j9bh5/?view_only=16a930e450884e1281b75c5bc6ce93ef
1
פרופסור לפסיכולוגיה
Colorado StateUniversity
2
עורך דין ופסיכולוגקליני, מישיגן, ארה"ב
1
המאמרב
ודקלעומקולרוחבאת ממצאי מחקרה של ג'ואן מאייר(
2019
)
אשר
לטענתה מותכים
בקביעה לפיהילדאינם זקוק לקשר עם
אבאוא
ם שהוא מגלה
דחייה כלפיהם,
כי
הורים אל
ה
בוודאיעשולילדמשהו כהחמורשהנם ראויים
לדחייהטוטאלית. העמדה המוצגתעלפי מאיירהייתה כיהמאבקשל הורה
דחוי/מנוכרלהיות בקשר עם ילדוראוי ל
גינוי,
שכן ילדיםמסרבים להיותבקשר עם
הוריהםעקב סיבות מוצדקות
; משמע, שהמונחניכורהורי (דחייתהורהעקב
הסתה, שליטה פסיכולוגית והצדקה חלשה ביחסלעוצמת ההתנגדות לקשר) אינו בר
תוקף. מאייר פרסמהאת ממצאיה
בכנס שעסק
ביחסים במשפחה(
National
Council on Family RelationsAnnual Conference, 2018
). מאייר טוענת
שבתי
המשפט
נוטים,
באופן מוגבר,
לה
תעלם
מטענותשל אימהות
ש
האבותהתעללו בהן
ו/אובילדי
הן,
וכי
כתוצאת של
ההתעלמות
ה
שיפו
טית, האימהותמפסידות את
המשמורת על ילדיהן
לטובת האבות
ה
מתעללים.עודנטען כי תופעה זוהנה
גלובאליתואף הולכתוגוברת בארה"בוקנדה.
עוד ט
ענה מאיירכי'תאורייתהניכור ההורי
'מוטת מגדר, ונטענת עלידיאבות כדי
להכחיש
האשמות כלפיהם בדבר
התעללות שלהם
ב
ילדיהםה
קטינים. מאיירט
ענה
שממצאיהמראים באופן מובהקכי בתיהמשפט
פחות נוט
ים
לתת
אמון
כלפיטענות
של יאמהות
בדבר התעללות בילדים,
ויותר קשוב
ים
לטענות
שלאבותל
ניכור
הורי
מצד א
י
מהות, וכי
בחצימהמקרים לפחות
שלמאבקי משמורת,טענותשל אבות על
ניכור מציבותאימהות בסיכון להפסד של משמורת עיקרית
.עודטענה מאייר
שכאשר אבות טוענים לניכורהורי מצד אימהות,
יש להםפי3
סיכוילזכות
במשמורת,
למרות טענות של אימהות על התעללות, וכיו"ב.
משנת 2020
)
A genealogy of hostility: parental
אדריאןברנטבמאמר
JournalofSocial Welfare and Family
.
alienation inEngland and Wales
29
-
18
,
, 42
Law
(אףהוסיפההו
רחיב
ה
את ראייתה שלמאיירוטענהשהרעיוןשל
ניכור הורי הנוכלישנעשה בו שימוש עלידי אבותעוינים כלפי אימהות
אשר
מגינות
יתר כלפיילדיהן,
ואף טענה שבתיהמשפט מפגינים
גישה 'עוינתא
ימהות.'
למ
סקנות
המחקר שלמאיירהיה
הד ציבורי
רבבקרב אנשי מקצועהעוסקים
בתחום של ניכור הורי, אולם פרסום זה גרר בלבול רב ומבוכה,
שכן ממצאי המחקר
לא התיישבו קוהרנטיתעם התנסותם של אנשיהמקצוע מול מערכתהמשפט
, באשר
להחלטותבאשרלילדיםבסיכוןבאנגליה, ארה"ב וקנדה.
כך למש
ל,
מתוך הנ
יסיון
של העוסקים ב
תחום, טענות של אבות כמו שלאימהות,,
עלניכורהורימצד
יאמהותהצריכו מהם להדגיםביסוס משמעותיבבימ"שעלמנת
להוכיחטענות אלו
והןלאהתקבלוכלאחריד.
המחקרהחדש ו
ה
עדכנישנערךעלידיהרמן ולורנדוסמאתגר אתהמחקרשל מאייר
והמסקנות שלברנט, וקורא עלממצאיו תגר רציני
הן בהיבטהמתדולוגי והאתיוהן
בהיבטשל תוכןהממצאים ומהותם.
החוקריםשביצעו רפליקציהלמחקר של
מאיירכדילבחון אתאמיתות ממצאי
ה
מציגיםממצאים סותרים.
המחקר בדק
967
פסקידין מארה"ב,אנגליהוקנדה
שבהםנקבע
שקיים ניכור הורי
. פסקיהדין
נבדקועלידי 19
בוחנים
מהי
מנים, שהנחות המחקר אינןידועות להם. נעשה
ניתוח
של 6
היפותזות על פנימודליםסטטיסטייםהכוללים ניתוח רגרסיותמרובות
ופקטורים.
2
לא נמצא כל אישוש אותמיכהלטענות אולממצאים של מאיירמשנת2019
.
הממצאשל מאייר, לפיובתי המשפט אינם מתייחסים ברצינות לטענותעל
התעללות בילדיםכאשראבותטועניםלניכורהורי נמצאו מופרכות באופן מובהק.
הממצאיםמראים כימרביתם שלבתיהמשפט שוקלים בזהירות האשמות מכל
צורה שהיאבהתייחס לאלימות במשפחה,
כאשר הם בוחנים את טובתושל הילד.
ממצא מובהק זה מעלהבספק רבאת אמינותהמתודולוגי
ה,
הניתוח
והמסקנות של
מחקרהשל מאייר
, ובעקבותיה אלה שלברנט.
החוקריםמציגים במסקנותיהםעמדהלפיהקיימת חשיבותרבהלעריכת מבחן
אמפירי שלהיפותזות.
יש להצביע ולחשוף אתהסכנה ש
נ
עשה
בשימוש במדע לא
מבוססמחקרובמסקנות העלולותלהוביל להשפעה שגוייהאודותהרווחההאישית
של מליוני משפחות. הרמן ולורנדוס הצביעו עללפחות 30
בעיות מתודולוגיות
וקונספטואליות במחקרה של מאייר,
וחשד ל'Woozle'
דהיינו הטעייתקהל שהנו
נאיבי למחקר.
כך למשלה
חוקרים הראו כיצדהאמירות שלמאייר שטענותעלניכורהורי (של
אבות), אשרלדבריההנן
תמיד
טענות שבאותלטשטש אולהכחיש פגיעהמינית,
ושיש למאיירהוכחותעל כך, התבררו כמופרכות.
ביקורת נוספת כלפיהצגת הממצאים שלמאיירהתייחסה לכך שמאיירעשתה
שימוש במילים פסבדומדעיות שגרמו לקורא להאמיןכיהממצאים מובהקים
סטטיסטית,
כאשר
ב
פועל
הם לא היו
מובהקים
.היאניסתהלגרום לקורא הנאיבי
להאמין שיש קונצנזוסלגביהם.
יתרהמכך,החוקריםנתקלו בהתייחסותלאאתית,
שהנה חריגה בקרב
חוקרים,
כאשר מאיירס
ירבה לספק אתהנספחים והפלטים הסטטיסטיים שהובילו אותה
למסקנותיה, או לספק
מידע אודות המשתתפיםבמחקרה; והיאאף לאהנגישהאת
חומרי המחקר.
החשדלהצגתממצאיםלא מהימניםממחקרהשל מאיירמטריד,
לאורהשימוש
הנרחבבמושגיהוברעיונותיה שהיוו פגיעהלארק במושג ניכור הורי ובניסיון
להפקיעו,
אלא ש
י
משו במה להתקפה עלאנשי מקצוע העוסקים בתחום.הסכנה
הגדולההיאבשימושהפופולארי שלהציבור בביטולהלגיטימיות שלהשימוש
במונחניכור הורי, וכן בהתייחסות
שעלול
ה
להסיט אתהחשיבות בדבר
ילדים
החוויםניכורהורי ועוברים התעללותפסיכולוגית ניכורהורי,. אליבאדמאייר,הוא
סיפור שלאבותמתעללים הבאיםלשלוט בא
ימהות חרדתיות.
בכך,
תפישתה של
מאייר
טישטשה
את ההבנה מהוניכורהורי
והנזק הכבד שנגרםלעולמוהפסיכולוגי
וצרכיו שלילדמנוכר.ניכור כוללראשיתכל ריחוק שלהילד מצרכיוהעמוקים
להתקשרותו
לקשר והזרה שלהילד מעצמו.
כך
מסכמים הרמןולורנדוס אתמאמרם:
In conclusion and after transparently and rigorouslytesting six pre-
registeredhypotheses, our resultssoundly disconfirmednearly allof the
findings wetested from Meieret al (2019) reportordiscoveredthe
findings to beinthe opposite direction claimed by the authors. We
3
identified 30very concerning conceptual,methodological and statistical
issueswith Meier et al’s (2019)study andwhen askedto provide us with
appendices and statistical outputto evaluate her conclusions, she refused
toprovide them,questionedthe inquirer about who they workedfor and
whattypes of clients they represented (mothers or fathers) and referred
them to a national archive for the material, where such material was still
not available atthe time ofwriting. This response raises concerns about
thevalidity ofMeieret al’s (2019) data and the conclusions that can be
drawn fromit.
Harman & Lorandos (2020)
ניכור הורי אם כן,,
הואענייןמשמעותי
הפוגע בבריאות נפשית והואמהווה מצב
פסיכולוגי שמחייבהגנהעל ילדים.המושגניכורהורי והנזקשנגרם לילדים
בעקבותיו מזוהההיטבכיום בבתיהמשפט,
והוא כולל מטודות התערבות ייחודיות.
המחקרהעדכני שלהרמן ולורנדוס אינומאפשרעוד לטשטש או להחביאאת
התופעה של ניכור הוריאשר מהווה התעללותלא פחות מ
התעללות מינית אופיזית.
המ
חקרמוכיחשאין בסיס להנחות המוצאשלמאייר, אשר סברהכי כלטענה על
ניכור הורי
הנה מגדרית
ומסתירה במכוון פגיעהמיניתשלאבות. המחקר מחזק
את ההבנה כיהתופעההקשה הזו קיימת,וכי ילדים המתאפיינים בניכור הורי
נזקקיםלהגנהמצד מערכת המשפט ואנשיהמקצוע,
וכי יש להעניקלהם טיפול
ייחודילצורכיהם. המחקר מסייעלהעמיד ילדים אלו בלבהעשייה המוסרית,
הציבוריתוהמקצועיתשלנו גם במדינתישראל.
דר' ענבל קיבנסון בר-
און, החוגלייעוץולהתפתחות האדם, אוניברסיטתחיפה
[email protected]
פיליפ מר
כוס,שופט(בדימוס,)
בית משפט לענ
יינימשפחה, ירושלים
[email protected]
נובמבר2020
4