חומר רקע

כישלון קשר ילד- הורה: סיבות, אבחון, ו טיפול בישראל עיון ביקורתי בנייר עמדה "סרבנות קשר וניכור הורי," מכון רקמן, אפריל 2020 פיליפ מרכוס שופט (בדימוס,), בית משפט לענייני משפחה, ירושלים דר' ענבל בר- אוןקיבנסון, החוג ליעוץ ולהתפתחות האדם, אוניברסיטת חיפה מבוא נייר עמדה זה מוגש לאחר ש התברר שנייר העמדה של מכון רקמן מאפריל 2020 ,סרבנותקשרוניכורהורי: רקעתאורטי,אבחוןושיטותטיפולבראי עיקרוןטובתהילד , מתעל ם מהנזק שנגרם לילד כאשר אחד ההורים גורם לניתוק הקשר בין הילד להורה האחר, ללא כל הצדקה הקשורה לצרכי הילדוטובתו. המסמךשלמכוןרקמןלקידום מעמדהאשה,כמומסמךקודםשהוגשעל ידי מספר ארגוני נשים"בחינה מחדששלנוהלמחוזתלאביבלטיפול במצביםשלטענותבדברניתוקקשרביןהורהלילד" מיום19 נובמבר2019 (להלן: מסמך ארגוני הנשים), מתיימר לקדם את הצרכים של ילדים, אך לאהצטרףלמסמכיםאלהאףגורםשמטרותיוקידוםענייני ילדים.הדבר אומר דרשני. כמו כן, שני המסמכים משתמשים בפרשנות צרה ומצומצמת של המונח "טובתהילד",אשרמכוונתלרצוןילדובטחונוהפיזיבלבד,תוךהתעלמות מהצרכים הרגשיים והפסיכולוגיים וממצבים של התעללות פסיכולוגית שסימניה אינם פיסיים. מכוןרקמןמקדישמקוםרבלביקורתכלפיהמונח"ניכורהורי",אשראכן הנושנויבמחלוקת,וכלפיהמונח"תסמונתניכורהורי",אשרהוזנחעלידי כמעט כל העוסקים במטריה בכל רחבי העולם. הטענה שבסעיף 14 לנייר העמדה, לפיה מקורה של התופעה בכתביו של גרדנר בשנות ה- 80 למאה הקודמתמנותקתמהמציאות.אכןגרדנרטבעאתהמונחניכורהורי,אלא שמימים ימימה היו הורים אשר פעלו לנתק ילד מההורה השני. עדויות על הסתת ילדים כנגד הורה ומידורו ממנו קיימים כבר בכתבים מוקדמים יותר בשנות הארבעים למאה ה- 20 1 יתרה מכך, ישנה ספרות ענפה ומשגשגת בנושא זה בעשורים האחרונים שהרחיבה את המשגותיו של גארדנר והציעה מודלים רבי משתנים לבחינת מושג זה2. .NewYork:Farrar,StrausandGiroux .1990) (3rded Characteranalysis ). 1949 Reich,W.( 1 FamilyCourt R.A.Risksand RealitiesofWorkingwithAlienatedChildren. , Warshak 2 Review,58(2),432-455,(2020); Bernet,W.IntroductiontoParentalAlienationin Parental Alienation:Scienceand Law D.Lorandos,W.Berneteds.(Thomas,2020),5 1 טענה נוספתשלמכוןרקמן היא שנשקפתסכנה לילדיםבמקריםבהםטוען הורה לניכור הורי, בשל התעלמות של בתי המשפט מטענות בדבראלימות במשפחה. כמו כן, מכון רקמן טוען שאין מומחיות בתחום של ניכור הורי. נציין מיד, שלא ברור מה המסקנה שמבקש מכון רקמן להסיק מטענה זו. בתמיכה לטענה זו צירף המכון חוות דעת של פסיכיאטר מכובד, אך נראה בעליל שיש בה טענות משפטיות, בדבר הגדרת המונחים "מומחה" ו"מומחיות," אשראינןבתחוםהמומחיותשלפסיכיאטר.טענותאלואינןמבוססותעל מחקר, או אפילו על החלטות שיפוטיות, שנעשו בישראל. הסיבה לכך ברורה: כל הטענות שנטענים ע"י מכון רקמן נדחו על ידי בתי המשפט בישראל, ואין אפילו מאמר אקדמי או מקצועי אחד שפורסם בישראל התומך בטענות אלו.3 הטענות מבוססות כולן על מאמרים, שנכתבו על ידי קבוצה קטנה מאוד של כותבים מסויימים בארה"ב בעלי אג'נדה מגדרית, אשר אינם רלוונטיים בישראל. כותבים אלהמציגים גישה שמניחה: • שרקאבות טוענים שהאםמנכרת את ילדיהםמהם; • שטענהזו כמעטתמידשיקריתומועלית, כטענהנגדיתכאשראותם אבות מואשמים שהתנהגו באלימות כלפי הילדו/או האם; • שנסיונות להחזיר ילד שמנוכר ליחסים תקינים עם ההורה המנוכר הםאכזריים וגורמים נזק לילד; • ושהמונח "טובת הילד" מחייב אימוץ החלטתו של הילד לנתק קשר עםאחד מהוריו כאילו כל שיקול אחר אינו רלוונטי. מכון רקמן מתעלם מספרות ענפה בתחום, שנכתבה ב- 30 השנים האחרונות, במדינות רבות, ואשר יש בה כדי להפריך את טענותיו, כאילו ספרות זאת אינה קיימת4 .התעלמותזואינהמקריתוהיאמתכתבתהיטב עם ראייתו הצרה והחד ממדית של המכון באשר למצב של ניכור הורי, האטיולוגיה להיווצרותו והעובדה כי הוא לאקשור למגדר זה או אחר. נתייחס בקצרה לכל העניינים האלה; הקורא מוזמן לעיין במאמרים של פיליפ מרכוס: ניכורהוריוסרבנותקשר:כיצדלמנועכישלוןקשרביןילדלהורה רפואהומשפט,( גיליון 51 , 121-136 ( 2018 ) 3 למעלהממחצית המאמריםאליהםמתייחסמכוןרקמןמצוייםבמהדורהאחת של Child of Journal Custody ,אשר הוקדשה לטענות שאומצו בנייר העמדה שלמכוןרקמן. מנגד,יש להפנות למהדורותמיוחדות של Review CourtFamily מיולי2001 ,מינואר2010 ,ומאפריל 2020 ,וכן לספרים ChildrenwhoResist PostseparationParental Contact B.Fidler, N.Bala, M.Saini eds. (Oxford, 2013) Law D.Lorandos,B.Bernet eds.(Thomas,2020) Parental Alienation: Science and אשרכולליםמאמריםרביםממגוון חוקרים. און, יחד עםיואב מזא"ה, פרסמה בכסלו תש"ף,דצמבר 2019 ,ארבעה חודשים לפני הגשת נייר העמדה של 4 ענבל בר- מכון רקמן, סקירת ספרות של ניכורהורי עבור משרד העבודה והרווחה. לסקירה צרפה רשימה ביבליוגרפית של מאותספריםומאמרים,באנגלית ובעברית. 2 Parental Alienation, Contact Refusal and Maladaptive Gatekeeping: a Multidisciplinary Approach toPreventionofContact Failure Family Law and Family Realities, 16th International Society of Family Law World ConferenceBook349–366(CarolRogersonetal.eds.,2019). Innovative Programs in Israel for Preventing and Responding to Parental Alienation: Education, Early Identification and Timely, Effective Intervention FamilyCourtReview,Vol58No.2,544-559(April2020) המונח ניכורהורי מספר מונחים משמשים לתאר את המצב שבו ילד מפסיק קשר עם ההורה: Failure, Contact (RRD), Dynamic Resist-Refuse כישלון קשר, סרבנות קשר, וכיו"ב. המשותף הוא תאור מצב שבו לא מתקיים קשר בין הורה לילדו בעקבות תהליכי פרידה וגרושין. הסיבות להפסקת/ניתוק הקשר יכולות להיות רבות, וכוללות בין היתר מצבים של מרד המתבגר, דחיית הילדעל ידי ההורה,תגובת הילד להתעללות בו או בבן משפחתו על ידיההורהשנדחה,התנהגותהבלתירציונליתשלההורהכתוצאהממחלת נפשאוהתמכרותלחומריםממכריםכגוןסמיםאואלכוהול,וכןהתנהגות של ההורה המשפיעה על הילד להפסיק את הקשרעם ההורה השני (כאשר היה לילד קשר נורמטיבי בעבר), ללא הצדקה מבחינת טובת הקטין. יש שיותרמסיבהאחת קיימת אצל ילד מסויים. אכן, קיימת כיום נטייה בקרב עורכי דין והורים לעשות שימוש מוגבר ונרחב במונח ניכור הורי כדרך לבטא כל קושי בקשר או מצב של ניתוק קשר. השימוש השגוי במונח זה, יחד עם היותו לא ברור (מי מנכר את מי? הילד את ההורה? ההורה את הילד? הורה אחד את הילד נגד ההורה האחר?)גרמולחוסרשביעותרצוןאצלרביםוטוביםמביןהחוקריםואנשי המקצוע שנוגעים בדבר. לכן,בניגודלתפישההפשטניתשמציגמכוןרקמן,אנורואיםחשיבותרבה לעריכת הבחנה בין ניכור הורי לו וריאציות אחרות של ניתוק קשר ושיקוף נכון של מצבים של ניתוק קשר לעומת מצב בו הורה גורם נזק פסיכולוגי ורגשי לילד בגרימת ניתוק מההורה האחר, ללא הצדקה הקשורה בטובת הילד. מדובר בהתעללות פסיכולוגית בילד, הפוגעת בו קשות בילדותו וגם בבגרותו5 . נוסיף עוד כי אין כיום מי שמשתמש במילה סינדרום בהקשר זה וכל איש מקצועהמביןבתחום אינועושהבו שימוש6. 5. Harman, J. J., Kruk, E., & Hines, D. A. (2018). Parental alienating behaviors: An unacknowledged form of family violence. Psychological Bulletin,144(12), 1275-1299 Johnston, J. R., & Sullivan,M. J. (2020). Parental alienation: In search of common ground for a more 6 292. - (2),270 58 , FamilyCourt Review differentiated theory. 3 טובתהילד לית מאן דפליג ש במצב הרגיל של ה דברים ילד נמצא בקשר עם שני הוריו ו גם בתהליכי גירושין ופרידה עמדה זו אינה שונה. שני ההורים הם אפוטרופסים טבעיים של ילדם. משום כך, כל מצב שבו הילד אינו בקשר עם אחד מהוריו מחייב בדיקה יסודית של הסיבה לכך. אמת המידה לבדיקהזו,כמוכלבדיקהכאשרישחילוקידעותביןההוריםלענייןמילוי תפקידיהם כאפוטרופסים, מתבססת על הבנת טובת הילד. מערכות המשפט והרווחה נדרשות להגן על ילדים אשר הוריהם נמצאים בסכסוך משפטי מתמשך ובשיקול ראשון לקיים הגנה על ילדים מסכסוך הורי והתדיינות מתמשכים. בשיקול שני להגן על יציבות ובטחון מערכת היחסים שלהילדעם ההורה וכיבוד הזכותשלאותו הורהלנהלאת חייו. בשיקול שלישי ל כבד זכויות הילדים לקיים קשר משמעותי עם כל אחד מהוריהםובשיקולרביעי לקדםאתטובתהילדיםכךשתהיהלהםמערכת יחסים חיובית בצוות המקיים הורות משותפת. 7 במדינת ישראל, בדיקה זו נעשית על ידי הערכאה המוסמכת, בית המשפט לענייני משפחה או, לפי כללי הסמכות, בית דין דתי. הבדיקה צריכה להיעשות בכובד ראש, כאשר הערכאה השיפוטית נעזרת בכלים רבים. להבדילמרבותמהמדינותשלארה"ב,שופטיביתהמשפטודייניםוקאדים בארץנבחריםעלבסיסידע,כישורים,ויושרה,ולאבבחירותציבוריות.יש להם רצון לשמש בתפקיד דווקא בענייני משפחה, והם משובצים בתפקיד זה לפרקי זמן של שניםלא מעטות. זאת, להבדיל מרבות מהמדינות של ארה"ב, וכן באנגליה, באירופה, ובהרבה מקומות אחרים, שבהם דנים השופטים במגוון רחב של נושאים, אושמשובציםעלידיהממוניםעליהםלטפלבעניינימשפחהאףשאיןלהם ידע או ניסיון בתחום, ללא רצון לטפל בעניינים אלה, ולפרקי זמן קצרים שלשנתיים,וזאתכתנאילקידוםמקצועי. איןלהםסיועשלמומחיםבלתי תלויים, דוגמת יחידות הסיוע ועובדים סוציאליים לסדרי דין בארץ; ואין מנגנון מסודרלקבלת עמדת הילד או לייצוגו. התוצאות נראות בעליל: בארצות הברית, החלטות ניתנות לאחר דיונים ארוכים, או ללא דיונים ענייניים; השופטים נתונים בידי עורכי דין שמסביריםאתדיניהמשפחהכפירצוןהלקוח,ולאבהכרחלפיהדיןהחל; מומחים, או מי שמתיימרים להיות מומחים, מופיעים משני המצדדים ומנסים להשפיע על השופט כל אחד לפי תפיסתו, תוך שימוש במונחים שהשופט אינו מכיר; במקרים רבים אחד מהצדדים מיוצג והאחר אינו מיוצג, על כל המשתמע. – 7 Jaffe, P. G., Ashbourne, D., & Mamo, A. A. (2010). Early identification and prevention of parent child alienation: A framework for balancing risks and benefits of intervention. Family Court Review, 152 - (1), 136 48 4 אין פלא שההחלטות נהפכות חדשות לבקרים על ידי ערכאות ערעור, אשר אף להן אין מומחיות בתחום. על בסיס מצב זה כותבים כותבי המאמרים, עליהם הסתמך מכון רקמן, בביקורת חריפה על ההחלטות ופסקי הדין, ואף מוסיפים וטוענים שיש נטייה להעדיף טענת ניכור הורי של גבר כאמיתית ולדחות טענה של אישה שלאלימותמצדהגברכשיקרית.מוסיףמכוןרקמןלקידוםמעמדהאישה שטובת הילד לא נשקלת, או שלא ניתן לה המשקל הראוי. איןדימקוםבמסמךזהכדי לתאראתהכשליםמתודולוגייםשבמאמרים עליהם בחר מכון רקמן להסתמך. די לציין שהמקרים שבהם דנים המאמרים נבחרו על ידי קביעת אמות מידה התואמות את העמדה שמבקשים הכותבים להוכיח; למקור המידע מפנייה לציבור לאיתור מקרים בהם לדעת מי שמשיב פעל בית המשפט שלא כשורה; בחירת מונחים כמו "אובדן משמורת" או "הפסד במשפט", ללא התייחסות לתוצאה מבחינת הקשר של הילד עם כל אחד מהוריו לפי פסק הדין; ובמקריםרבים,ניתוחהנתוניםשבמאמריםמצדיקמסקנותהפוכותמאלו שבסיום המאמר. לצד ביקורת על בתי המשפט, יש במאמרים עליהם מכון רקמן הסתמך הנחהנוספת,אףשאיןלהתימוכיןמלבדהרגשתןהסובייקטיביתשלנשים שראוינו לצורך אותם מאמרים: שטענות אימהות לאלימות תמיד נכונות וטענות האבות לניכור הורי תמיד שקריות. לא הובאה כל ראיה או בסיס להנחה חד ממדית ודיכוטומית זו. ניסיון החיים המשפטיים והקליניים מראה שאין הבדל משמעותי בין אחוז הטענות של גברים ונשים שנמצאו עלידיבתיהמשפטכלאנכונות,אושלאנמצאובהםתימוכין.טענותבדבר אלימות פיזית אינן, מעצם טבען, חזקות יותר מאשר טענות בדבר התעללות נפשית. לצד זה יש הנחה נוספת, אשר גם לה אין תימוכין, והיא שרק אבות מנכרים את ילדיהם. התברר שאין הבדל משמעותי בין אבות ואמהות, אשר נמצאו מנכרים את ילדיהם נגד ההורה האחר. מכון רקמן עוסק במגדר, אולם ניכור הורי אינו עוסק בכך. יתרה מכך, לאמר שניכור הורי אינו קיים או שהוא נגרם תמיד על ידי אבות הנה אמירה מנותקת מהמציאות ממש כשם שנטען שאין אלימות כנגד נשים. אלימות במשפחה היאתופעהקשהשפוגעתבנשים,גבריםובילדים,היארבתפניםוישלפעול להכחידה ככל שניתן. עוד נציין ביחס לטענות מכון רקמן כי יש בייחוס הטיפול הלקוי של בתי המשפט בארה"ב לעמיתיהם במדינת ישראל משום ביזוי המערכת השיפוטית בישראל והפחתת ערך שלה. ללא כל הפניה לפסיקה ישראלית, מנסהמכוןרקמןלטעוןשערכאהמשפטיתבארץמתעלמתמטענתבעלדין שהייתה אלימות כלפיו או כלפי ילדו. לא יעלה על הדעת שהמערכת, הכוללתכאמוריועציםשהםעובדיםסוציאלייםביחידותהסיועומומחים אחרים, שאליבא דרקמן הם כולם דוברי שקר, טועים ואינם אנשי מקצוע 5 ראויים שמבינים באלימות במשפחה. יתרה מכך, לא יתכן כי שופטים באופן גורף ידחו ללא בדיקה טענה של אלימות. עמדה זו המוצגת כגורפת הנהמסוכנת,מטרידהומבזהאתמערכתהמשפטבישראל.ברורשערכאה משפטית מוסמכת לקבוע כי לטענות אין שחר, או שאין די ראיות לקבוע שהייתה אלימות. היא גם מוסמכת לקבוע שהייתה אלימות, ולשקלל את האלימות שהוכחה עם הראיות האחרות, ולקבוע מה יהיה מינון השהות או הזמן שיבלה ילד עם הורה ומה התנאים, כולל פיקוח, לשהות כזו. כך עושים בישראל. כל אמירה אחרת הנה מגמתית ומפורכת מהיסוד.בנוסף, ההתערבותהטיפולית בתהליכיחידושקשרמ טבעהמהווה אף היא המשך של בירור ההבחנה המבדלת בין מצבי אלימות או ניכור הורי והיא מקנה דיוק רביותר בהשערות שעולות במהלךההליךהמשפטי(להרחבה ראועץ 8 . קבלת ההחלטות) במסגרת תהליך ההתערבות המטפל נחשף למאפיינים ודינמיקותתוךאישיותומשפחתיותה יכול ים לאששאולהפריךאת החשד הראשוני לניכור הורי כסיבת ה סירוב ל קשר. תהליך זה נעשה תחת פיקוח צמוד ובקרה גבוהה של מערכת המשפט והחוק, בחסות בית המשפט ובגיבויו. אי לכך, מצבים של תוקפנות ואלימות עשויים להמצא תחת בקרה גבוהה ומחוייבים ביידוע בית המשפט. כל אלו עשויים להפחית במידהניכרתו באופן משמעותי הישנות שלמעשי אלימות או סכנת פגיעה בילדים בשל מהשנטעןכ אבחון שגוי של ניכור הורי במצבים שלאלימות9. לענייןטובתהילד,התפישהשמבקשמכוןרקמןלאמץהיאשישלשמורעל טובת הילד, אשר באה לידי ביטוי בשמירתו מפגיעה גופנית וכן בקבלת עמדתו כדבר סופי. אין כל התייחסות לנזק הרגשי והפסיכולוגי הנובע מאובדן אחד ההורים כגורם שיש להביאו בחשבון בקביעת טובת הילד. תפיסהזוהנהמסוכנתופוגעתבטובתהילדשכןהיאגורפת,פשטניתוכלל אינהלוקחתבחשבוןמצביחייםבהםהורהעושהשימושלרעהבתלותשל הילד בו, מנצל את מעמדו כהורה וכופה על הילד באמצעים של שליטה פסיכולוגית את עמדתו, תפישתו, ומצבו הרגשי. כך יוצא שעצם הגישה הגורפת, אותה מייצג מכון רקמן, לקבל את רצון הילד כאפשרות יחידה ובלעדית מעניקה לילדים כוח גרנדיוזי מסוכן לקבל החלטות הרסניות שפעמים רבות מחביאות בתוכן שבי פסיכולוגי ועמדה שהנה פסוידו אותנטית. עמדת מכון רקמן לא עורכת כל הבחנה בין מצבים בהם ילדים נתוניםלניכורהורילביןמצביםאחריםוהיאמאפשרתמתןמשקללרצונו Drozd, L. M., & Olesen, N. W. (2004). Is it abuse, alienation, or estrangement? A Decision 8 Tree.Journal of Child Custody, 1(3), 65–106 Drozd, L. M., & Olesen, N. W. (2010). Abuse and alienation are each real: A response to a 9 265 - (4),253 , 7 Journal of Child Custody critique byJoanMeier. Drozd, L. M., Olesen, N. W., & Saini, M. A. (2013). Parenting plan & child custody evaluations:Usingdecisiontreestoincreaseevaluatorcompetence&avoidpreventableerrors. Sarasota, FL: ProfessionalResource Press 6 של הילד באופן אוטומטי ונעדר מורכבות. על פי תפישה זו תהיה לגיטימציה אוטומטית להשמת רצון הילד בעדיפות מכרעת, כך שילדים יוכלולבחורשלאלעבורניתוחמצילחיים,ימנעוממינימוםשלשעותשינה רצויות, ינהגו ללא רישיון ויחליטו שהם לא לומדים לקרוא ולכתוב, פשוט מכיוון שהם לא רוצים בכך. באם רצונם הוא טובתם הגורפת הרי שילדים אלו עלולים למות, לסבול מאנלפבתיות, ולסכן את עצמם באופן שאין לו כל קשר לטובתם. עוד נציין כי הענקת כוח מוגזם לילדים לקבל החלטות כה דרמטיות בגיל צעיר יש בה כדי לזרז ניכור הורי, להאיצו ולהחריפו עד כדימצב של היפוך תפקידים, חוסר קבלת סמכות הורית ותחושת בדידות חריפהשמלווהבהיעדראמוןבמבוגרים.עמדהזושל'הליכהעיוורת'סביב רצון הילד, ללא הבחנה בהקשר של מצבי שליטה פסיכולוגי, כולל שבי פסיכולוגי ביחסי הורה- ילד, עלולה להותיר ילדים רבים במדינת ישראל חשופים להתעללות פסיכולוגית מתמשכת מצד מי מהוריהם בחסותה של המדינה ומערכת המשפט. הדעת אינה יכולה לסבול עמדה כה מסוכנת וחסרת הגנה על קטינים. בכך מתעלם מכון רקמן מהמוסכמות המקצועיות של כמעט כל החוקרים ואנשי המקצוע שעוסקים במוגנות על קטינים הסוברים: • שיש להגן על הילד מפגיעה פיזית, אך לא בכל מקרה חייבים למנוע כל קשר בין הילד להורה; יש מקרים שהגנת הילד יכולה להיעשות על ידי פיקוח על הקשר, ובמקרים חמורים יותר ניתן לשמור על קשר באמצעים אלקטרונים ואחרים. • שיש מצבים בהם שמחמת קונפליקט הנאמנויות, או השפעת אחד מההורים, או מסיבות אחרות, דברי הילד אינם משקפים את עמדתו האמיתית, וישצורך לבחון אם דבריו תואמים את טובתו. • שיש צורך בבדיקה של כל הגורמים, לפני שבית המשפט יכריע בשאלת חידוש הקשר, אולם שימור ניתוק קשר מהווה פגיעה בקטינים ועיכוב תהליכים מרחיק את האפשרות של חידוש קשר. לעניין זה, גישתו של מכון רקמן, והקומץ הקטן של הכותבים עליו הוא מסתמך,מבקשלהקריבאתטובתושלהילדמבחינהפסיכולוגית/רגשית, על מזבח רצון הילד ובטחונו הפיזי (באם בכלל יש סכנה פיזית או רצון אותנטי).ביתהמשפטצריךלהתחשבבכלהמרכיביםשלטובתהילד,כולל משךהזמןשלההליכים.רקכאשרישראיותלכאורהשתהיהסכנהברורה בכל מפגש וכל קשר של הילד עם ההורה שטוען שהוא נדחה יהיה ניתן לדחות את חידוש הקשר עד לבירור הטענה של מי שסבור כך. יתרה מכך, תהליכי חידוש קשר ש מ ים בראש סדר העדיפות את המוגנות והבטחון על הילד10 כךשבמצביםשלחידושהקשרקולושלהילד,רצונותיוותחושותיו מושמעים ומקבלים ביטוי רב תחת תהליכים של בקרה, סיוע לבחינת מציאות שאינה מעוותת ומגמתית והשבת קשר בריא ותקין תחת מוגנות, , K., & Walker, L. E. A. (2004). Safety First: A model for understanding Drozd, L. M., Kuehnle 10 domestic violence in child custody and access disputes. Journal of Child Custody, 1(2),75–103. 7 שליטה ובטחון. הנסיוןלטעוןשהערכאותהשיפוטיות בארץלוקיםבאותםליקוייםשלבתי המשפט בארה"ב כאמור על ידי המומחים בדבר, בהסכמת כל מי שטובתו של הילד באמת חשובה לו: Time is a major enemy in RRD cases. The dynamic becomes increasingly entrenched the longeritremainsunaddressedandthelongertheperiodofnocontactbetweentherejected parent and the child. The excruciatingly slow pace at which the court system moves also delays efforts to resolve the problem and may be exacerbated by a prolonged evaluation, andaswellaslitigationoverintervention.Infact,delayhasoftenbeenemployedasalegal tactic in such cases, especially in casesof older adolescents, asthe courtis lessinclined to interveneastheadolescentgetsolder,andoncetheadolescentturnseighteenthecourtno longerhasjurisdiction.11 הפתרונות מכון רקמן מתנגד לפתרונות שמחייבים שהייה ביחד של הילד עם ההורה המנוכר למשך מספר ימים, וניתוק קשר עם ההורה האחר. ואכן, פתרונות אלה נעשים במצבים בהם הילד חשוף לסכנת התעללות פסיכולוגית ורגשית ממשית וכי שהייה במחיצת ההורה מסכנת אותו במידה חמורה. יש סיכון שהילד יבין שפעולותיו של ההורה שגרם לניתוק הקשר, על ידי הצגת שקרים בדבר האופי והאישיות של ההורה האחר, או שימוש של ההורה המנכר בילד כדי להתנקם בהורה שבאמת אהב אותו ולא היה מסוכן, יגרום לו לנתקקשר עם ההורה שניכר אותו. בארץיששימושמועט,אםבכלל,בטכניקותאלו.הסיבהלכךהיאשגורמי הטיפול נכנסים לתמונה כבר בתחילת ההליכים המשפטיים, בדמות יחידות הסיוע, אשר מעורבות מיד עם פתיחת ההליך בפני הערכאה השיפוטית על פי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה ( הוראת שעה) , התשע"ה 2014 , ומטפלים יעודיים הממונים על ידי בית המשפט בשלב מוקדם בהליכים. על ידי כך, פרק הזמן של הניתוק יצומצם ככל האפשר, כאשר המשפחה מקבלת התערבות טיפולית אשר משלבת טיפול ישירבילדוהדרכהשלההורים,ותהליךהדרגתילשםחידושקשרביןהילד להורהשנדחהעלידו.עםזאת,יחידותהסיועאינןמיועדותלטפלבתהליכי חידוש קשר מסוג ניכור הורי והן מהוות גורם ראשוני המזהה כי נדרשת התערבות ייחודית, אינטנסיבית ומהירה על מנת שלא לקבע תהליכי חשיבהמעוותים, כוח גרנדיוזי ומצב פסיכולוגי של פיצול בקרבילדים. ואכן, תהליך של חידוש קשר אינו פשוט עבור הילד. עם זאת, יש להימנע מחשיבהפשטנית,לפיהרצוןהילדלאלקבלחיסוןמצדיקחשיפתולמחלה 11 actable M.G.Walters&S.Friedlander,‘WhenaChildRejectsaParent:WorkingwiththeIntr Resist/Refuse Dynamic’,FamilyCourt Review,Vol.54,No.3,201 6 ,pp.424-55,429. 8 שעלולה להביא לנכותאו חמוריותר, או שחשוב לחסוךמהילדאת הצורך ללכת לבית ספר כי עדיף לו להישאר בבית. לאור הסבל של ילדים שנותקו מהורה, והנזק בלתי הפיך ליכולתם ליצור יחסים זוגיים והוריים תקינים, מחלות נפש והפרעות רגשיות אחרות, התמכרויות וכיו"ב, יש לעשות כל מאמץ להביא לחידוש קשר תקין, אלא אם כן הסכנות בחידוש הקשר כה חמורות שבכל זאת ניתן להימנע מכך. מומחיות בניכורהורי טענות מכון רקמן בענייני מומחים מורכבים משלושה עניינים עיקריים: שאיןמומחיותבניכורהורי;שמינוימומחהתוךשימושבמונח ניכור הורי מכתיב את התוצאה; וכי יש פגם במינוי מי שנתן חוות דעת לבית המשפט לטפל בילד ובהורים. הטענה הראשונה נשענת על חוות דעת של דר' אהרון פלשמן. השימוש במסמך בצורה של חוות דעת, שלא במסגרת הליך שיפוטי, הוא חידוש בכתיבהשלניירעמדה.כמובן,איןבניסוחמשפטבצורהשלחוותדעתכדי להוסיף על משקלו. כפי שכבר צוין, המסמך עצמו כולל קביעות משפטיות, כאילו מי שאינו רשום בפנקסים המתנהלים בגופים שלטוניים או מקצועיים כמומחה אינו מומחהבתחוםמסוים.טענהזואיןלקבל.ישתחומימומחיותרביםשאין חובת רישום, ויש תחומים שאפילו אין תוכניות אקדמיות להסמכה. יש תחומים, גם ברפואה, שהמחקר בהם מתפתח, כולל רעיונות וגישת חדישות, שאין עדיין רישום של התחום המסוים כתחום מומחיות. תחום הרפואה הפנימית יוכיח; מומחיות הרפואה פנימית מתפצל לתחומי מומחיות צרים יותר ככל הידע הרפואי מתקדם: גסטרו- אנטרולוגיה, נפרולוגיה, פולמונולוגיה, וכיו"ב. לפני כ-7 שנים הותקנו תקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה מומחה בסיעוד), תשע"ד- 2013 . לראשונה יכלו אח או אחות להרשם כמומחה בתחומים שלא צויינו בחקיקה קודמת. לא יעלה על הדעת שאח או אחות שצברו נסיון של שנים רבות בתחום מסויים לא יוזמנו ליתן חוות דעת ב אותו תחום, רק משום שהתחום לא נרשם כענף מומחיות בתוספת לתקנות שהיו קיימות. כמובן, הוא היה חייב להוכיח את מומחיותו בתחום, על סמך הסמכתו כאח וניסיון ולימודים בתחום המסוים, אבל רישום לא היה תנאי מוקדם לקבילות עדותו. כך, למשל, אין מסלול מומחיותמוכרורשמילמטפליםבפגיעהמיניתואיןרשיוןספציפילשםכך, כמו גם בטיפול באלימות במשפחה או בתחומים אחרים. אין תחומי 9 מומחיות רשמיות בעריכת דין, המבדילים בין התחום הפלילי ותחום דיני משפחה,למשל. משום כך, אין ליתן משקל לחוות הדעת של ד"ר פלשמן במסגרת השאלה אם יש או אין מומחים בתחום של ניכור הורי. יצוייןמידשלאורההסתייגויותמןהמינוח"ניכורהורי"יתכןשראוילנסח אתמיוניהמומחהתוךשימושבמינוחחילופיאךלאכינויזהאואחרהוא שקובע את תחום חוות הדעת המבוקשת: ערכאה משפטית המורה על הגשת חוות דעת מציינת את הנושאים שלגביהם מבוקשת חוות הדעת, והמשקלשתייחסלחוותהדעתתיקבעלאחרחקירהבדברמקורותהמידע, הלימודים הניסיון, וכיו"ב, ככל חוות דעת. הטענה השנייה , שהשימוש במונח ניכור הורי, בצו המזמין חוות הדעת, מכתיבכביכולאתהתוצאה,מבזהאתהיושרשלהמומחה.מומחהבתחום מסויי םמוכשרלזהותאתמרכיביהתופעההנבדקתוכן לשלולאתקיומ ה. מי שאינו מבין במטריה עלול יותר לשגות. וכי יעלה על הדעת שהפניית שאלה למומחה במחלות זיהומיות מכתיב את התשובה שקיימת מחלה זיהומית אצל הנבדק? אפילו ימונה מומחה, פסיכולוג או עובד סוציאלי, למתן חוות דעת, ללא ציון מומחיות בניכור הורי, יהיה זה ברור מהצו עצמו, ככל הפחות בשלב שבו בעלי הדין מציגים את עצמם בפני המומחה, שאחד מהם טוען לניכור הורי. כי אז מומחה אשר אינו יודע מספיק על ניכור הורי, יסרב לקבל את המינוי. הרעיון שיש לבנות קבוצת מומחים בנושא סירוב קשר או בניתוק בין ילד להורה הועלה בהצעת חוק הבטחת קשר בין ילדים להוריהם, התשע"ח- 2018 . בסעיף 1 להצעה מופיעה ההגדרה של מומחה ייעודי: " גורם טיפולי מקצועי עברהכשרהבזיהויוטיפולבסירובלקשראובנתקביןילדלהורה, אשר ייקבע על ידי בית המשפט מתוך רשימת מומחים" ; ובסעיפים 8-10 להצעה מנגנון מינוי מומחה יעודי וקבלת חוות דעתו, תוך 21 יום מיום ההפניה12 . 12 נראה שמנסחי הצעת החוק הפנימואת הצורך בזריזות בטיפול במקריםבהם נטען לסירוב קשר.ראה גםסעיף5 , לפיודיון בתוענה כזו ייערך תוך שבעהימיםמיום הגשתה. 10 מכון רקמן אינו מציע כיצד הערכאה השיפוטית תקבל חוות דעת של מומחה בהליך שבו נטען שאחד ההורים משפיע על ילדלא לקייםקשר עם ההורה האחר,או שהמנעות מקשר נובעת מגורמים אחרים. על הצעת החוק האמור, הח"מ פיליפ מרכוס הגיש נייר עמדה בנובמבר 2018 וכך נכתב:, ספק רב אם נכון לבקש להקים "מע רך מטפלים ייעודי של מטפלים המתמחים בתחום." זאתמשתיסיבות,הקשורותזובזו,האחתפקרטיתוהשניהתקציבית,אשרעלולותלמנוע אולפחות לדחות לפרק זמן ארוךיישוםההצעה. הסיבה הפרקטית היא שישנם מומחים רבים, עם פיזור כלל ארצי, אשר נותנים חוות דעת לבית המשפט, כל אחד עם תחומי המומחיות שלו. הרעיון שרק מומחה ייעודי, אשר עבר הכשרה מיוחדת, יהיה מוסמך ליתן חוות דעת והמלצות טיפוליות בנושא כשלון הקשר יצריך בניית מערך לימודים, בחינות ומנגנון רישוי או פיקוח עבור כל מקצוע בנפרד. לפסיכיאטרים יש לימודים ברפואה; לפסיכולוגים לימודים בתחומי התנהגות; שני אלה מקבלים רשיונות ממשרד הבריאות, אבל באגפים שונים. עובדים סוציאליים קליניים מפוקחים במשרדהרווחה. הסיבה השנייה קשורה להעדר התייחסות להשפעה התקציבית של ההצעה. השינויים המוצעים בנהלים ובתקנות סדרי הדין, אולי יצריכו הוספת תקנים בקרב שופטים ועובדי מינהל (ואולי גם ביחידות הסיוע) כדי לטפל בתוספת תיקים לטיפול בבית המשפט. אולם הקמת מערך מומחים ומטפלים יחייב בניית מערכת מינהלית חדשה במשרד הרווחה ובמשרד הבריאות, ואולי גם תיקוני חקיקה ראשית ומשנה, כדי לשקף את תחום המומחיות החדש. מטבע הדברים הקמת מערך המוצע עלול לקחת זמן רב – במקרים דומים מדובר בשנים, עםעלויות לא מבוטלות. לכן עדיף להעזר ברשימת המומחים שמנוהלת על ידי יחידות הסיוע על פי סעיף 4 לצו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), תשנ"ו- 1996 , ואם בכל זאת יהי צורך בהקמת מערך מיוחד, להתייחס אליה בצורה שתאפשר הפעלה מיידיתשלהוראותהצעתהחוקבדברזירוזההליכים,אוליבהוראתשעהאובדרך אחרת. לנושא השלישי, מינוי מומחה אשר הכין חוות דעת לעסוק בטיפול במשפחה עליה ניתנה חוות הדעת, יש להבדיל בין שני מצבים. האחד, כאשרגורם טיפוליאשרטיפל בילדאו בהורהואחר כךמתבקש לתן חוות דעת אכן מעורר שאלות קשות בעניין אתיקה מקצועית וחיסיון. הסיבה לכך היא שמטופל נכנס לטיפול בידיעה שכל מה שנאמר במהלך הטיפול יהיה סודי, ואסור למטפל להפר את חובת החיסיון ללא אישור של המטופל.אםלאחרמכןאותומטפליגישחוותדעתעלהמטופל,עםאובלי בני משפחתו, הוא עלול לחשוףמידע והתרשמויות מתוך חדר הטיפול. הבעיה אינה מתעוררת כאשר מומחה בטיפול נותן חוות דעת ולאחר מכן נותן טיפול. אין הפרה של חובת החיסיון. הטיפול יהיה בהתאם להנחיות בית המשפט, וברוב המקרים מהווה יישוב ההמלצות שבחוות הדעת; ומי מתאים יותר ליתן טיפול מאשרמי שהמליץ עליו? אכן בישראל בתי המשפט ממנים מספר לא גדול של מטפלים ליתן חוות דעת, וזאת כי אין מטפלים רבים שיש להם הכישורים, הידע והניסיון הנחוצים. 11 האמור בסעיף 105 לנייר עמדה של מכון רקמן משקף, אולי, את המצב בארה"ב, מקור כל הטענות שבנייר העמדה. ושוב, אין אפילו שמץ של הוכחה שמבססת את הטענה, המפיע בנייר עמדה של מכון רקמן, שהמצב המתואר קיים בישראל, ש-" הרצון להבטיח את חידוש הקשר בכל מחיר וההעדפה שמקבלת זכותו של הורה לקשר עם ילדו על חשבון טובתו של הקטין בסיטואציה, לצד מינוי חוזר של קומץ אנשי מקצוע המוכוונים אג'נדה, מביאים היום למקרים רבים מידי של אבחון שגוי של הסתה כסיבה לסרבנות הקשר, ולשימוש בסעדים קיצוניים לחידושו, המערבים אלמנטים של טראומה ועלולים לסכן את בריאותם הפיזית והנפשית של ילדים." טענות אלו מ סוכנות בהטעייתן. טובת הילד, נשקלת היטב בהליכים בפני הערכאות השיפוטיות בישראל, כולל כל המרכיבים, פיזיים ונפשיים ורגשיים, תוך חיפוש הפתרונות המתאימות לילד המסויים. סיכום מכל האמור, מתברר שהעניינים שנטענים בנייר העמדה של מכון רקמן לקידום מעמד האשה אין להם כל שייכות למצב בישראל. לא מצא מכון רקמן כל חומר, אשר מבוסס על מחקר ישראלי או על פסיקה ישראלית, לתמוך בטענותיו. האג'נדה (מילה של מכון רקמן) איננה טובת הילד, אלא דבר אחר לחלוטין13. יתרה מכך, טיעונים מגדריים, המוסווים תחת טיעוני 'טובת הילד',חושפיםילדיםרביםלחוסרמוגנותולהפקרה, שמדינתישראלאינה יכולה להסכים עמה. אלול תש"פ, ספטמבר 2020 כלהזכויותשמורות פיליפ מרכוס, שופט בדימוס [email protected] ענבלקיבנסון בר און [email protected] 13 מן הראוי לציין כי, להבדיל ממסמכים אחרים המופקים על ידי מרכזרקמן,בנייר העמדה שבנדון לא הוספו ההסברים האלה: " המרכז לקידום מעמד האשה ע"שרות ועמנואל רקמן, הפועלבמסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בראילן,נוסד בשנת 2001 . מטרת המרכז להביא לביעור האפליה נגד נשיםולחזק את מעמדןבחברה הישראלית,באמצעות תרגום ידעומחקר אקדמי לפעילותמעשית ויישומית. המרכז פועל לאור חזונו שלהרב עמנואל רקמן לקידום זכויות הנשיםבישראל ולהטבת מעמד האשה בדיני המשפחה ובהלכההיהודית." (מתוך נייר עמדה:הערותמרכז רקמןלקידוםמעמדהאשה:להצעתחוקלהסדר התדיינויות בסכסוכימשפחה(הוראתשעה() תיקוןמס' 2),התש"ף- 2020 אשר הוגשלועדת חוקהחוק ומשפט,, 20/6/2020 ) 12 13