חומר רקע
המו
עצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי
המולמו"פ)(
דוח שנתי
מצב המחקר והפיתוח (מו"פ) של ישראל
2023
תקציר
הדוח
השנתי
שלהמועצה הלאומית למחקרופיתוחאזרחי(מולמו"פ) נועד להציגתמונת מצב שלהמו"פ
האזרחי בישראל לשנת 2023
.
הדוח נכתב מתוך ראייה
רחבה ובחינת כלל המגזרים העוסקים במו"פ, וכן
מתוך התייחסות לארועי ה-
7
באוקטובר וההשלכותיהם על מצב המחקר והפיתוח בישראל לעשור הקרוב.
המולמו"פ מחוייבת ל
התפתחותה הטכנולוגית של ישראל לושמירה על המצוינות המדעית, תוך שהיא
בוחנת את כלל הגופים
ה
ישראלים שעוסקים במו"פ
כדלקמן:
אקדמיה, בתי-
חולים, מכוני מחקר ממשלתיים, תעשייה, מרכזי מו”
פ של
ה
חברות ה
רב-לאומיות,
ועוד.
מימון מחקרים אלו מגיע ממספר מקורות כדלקמן: משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, ות"ת,
פורום
תל"מ, רשות החדשנות,
מדענים ראשיים
ו
משרדי ממשלה.
ההוצאה למו"פ (מחקר ופיתוח) היא השקעה שמטרתה לייצר ידע חדש, מוצרים חדשים או תהליכים חדשים
ולכןניתוח
הוהבנת
ה
חשובהלקביעתמדיניותע"ימקבליההחלטותבכלהמגזרים.
כאשר
מכמתים
אתההוצאה
הלאומית למו"פ, מבחינים בין המגזרים המבצעים למגזרים המממנים. מקורות המימון והביצוע מחולקים
לארבעה מגזרים: המגזר הממשלתי, המגזר העסקי, מגזר ההשכלה הגבוהה ומלכ"רים. ההשקעה במו"פ
במגזר הממשלתי נועדה בעיקר להפקת ידע חדש, או מו"פ ייעודי לצרכים חברתיים
כגון בריאות, חקלאות, או
איכות סביבה, ואינ
ה בעל
ת אוריינטציה עסקית
מתוך כוונה לתמוך בתשתיות שהשוק הפרטי לא ישקיע בהן
בשל עלויות גבוהות ומשיקולי עלות תועלת. לעומת זאת, ההשקעה במו"פ במגזר העסקי מכוונת בדרך כלל
לפיתוח
תהליכים ומוצרים חדשים, במטרה להגדיל את הת
פוקה או את החזר ההשקעה, לפיכך עיקר מיקוד
דוח המולמו"פ
הוא בפעילות הממשלתית.
נתוניה הכלכליים של ישראל בעשור האחרון מלמדי
ם
כי תלותה של כלכלת ישראל בתעשיית ההייטק,
התהדקה. ההייטק הישראל
י
מהווה מרכיב מרכזי בתל"ג, בצמיחה ובייצוא. בעוד שבשנת 2012
יצוא ההייטק
עמד על 37.2%
, בשנת 2023
הוא חצה את ה-
50%, כך שהמספרים אומרים הכל.
הבסיס המרכזי לתעשיית ההייטק המשגשגת של ישראל הוא תשתיות המחקר והפיתוח שלה. אלו מעודדות
חדשנות, יזמות ועיסוק מעמיק במדעים וטכנולוגיה חדשנית.
תשתיות אלו מבוססות על מערכות חינוך
מתקדמות ומפותחות, מוסדות להשכלה גבוהה מצויינים -
המעודדים לחשיבה מדעית עצמאית ואיכותית,
ועבודות מחקר מעמיקות. בסופו של דבר,
אלו
מניבים תוצר גבוה,
המתבסס על
כ
ח אדם מצוין ואיכותי.
כ-
60%
ממסיימי התיכון בישראל, שנבחנו לבגרות בישראל,
עומדים בדרישות הסף לקבלה לאוניברסיטאות.
מתוכ
ם
21%
נבחניםבבגרותברמהשל5 יח'למתימטיקה,
והםהפוטנציאללהשתלבבענףההייטק
ה
ישראל
י.
יחדעםזאתשיעורהמועסקיםבענףעומדעלכ-
10%
בלבד.סה"כהיקף
תעשיית
ההייטקהישראלית
מבחינת
כוח אדם (משרות שכיר)
לשנת 2023
עומד על
כ-
400
אלף משרות שכירים/ות ועוד כ-
100
אלף שכירים/
ות
במשרות טכנולוגיות בשאר המשק. משרות אלו כוללות משרות מו"פ ושירותים, ומבחינת המועצה הלאומית
למחקרופיתוחאזרחי,הצורךלהרחיבולהגדילאתהתעשייההזובישראל,בעיקר
אחריאירועי
ה-
7
לאוקטובר,
קריטי מתמיד.
1
מבנה הדוח השנתי של המולמו"פ
פרק1
:פעילותעבודתהמולמו"פ–
עוסקבעבודתהמועצההלאומיתלמחקרולפיתוח(המולמו"פ)
שתפקידה
לייעץ
לממשלה בכל הקשור למחקר ולפיתוח האזרחי בישראל.
המועצה הוקמה עפ"י חוק (חוק המועצה
1
הלאומיתלמחקרולפיתוחאזרחי,התשס"ג–
2002
),והיאמהווהגוףמרכזיבמסגרתמשרדהחדשנות
המדע
והטכנולוגיה.המועצהמשמשתכזרועהחשיבההאסטרטגיתשלמשרדהחדשנותהמדעוהטכנולוגיהותפקידה
לבחון ולבדוק את מערכות המחקר והפיתוח הקיימות בישראל, למפות את צרכיהן ואת נקודות החוזקה
והחולשה שלהן. מערכות אלו מהוות בסיס לכלכלת ישראל ולאיתנותה, והן מהוות גורם מרכזי להתפתחות
תעשיית ההייטק.
המועצה מפיקה דו"חות ועורכת סקרים על מצב המדע והמחקר בישראל, כפי שיפורט בהמשך, ככלי להשגת
היעדיםהלאומיים,וכןממליצהלממשלה,באמצעותועדתהשריםלמדעוטכנולוגיה,עלמדיניותלאומיתבנושאי
מחקר ופיתוח.
במועצה חברים 15
אנשי אקדמיה ומחקר, תעשייה ומדיניות2, ופועלות בה תתי-
ועדות לאומיות
לנושאי מו"פ ממוקדים. יו"ר המולמו"פ הוא פרופ' פרץ לביא. למועצה יועצים חיצוניים בתחומים השונים אשר
חלקםמרכזיםאתעבודתהוועדותהלאומיות,וחלקםעוסקיםבבנייתתוכניותעבודה,תקציב,סקרים,מחקרים,
ועבודה שוטפת מול: משרד המדע, ועדת המדע של הכנסת, ועדת שרים למדע וטכנולוגיה וגופים נוספים כמו
OECD
הלמ"ס ועוד.,
פרק 2
: מצב המו"פ של ישראל - מציג את מרכיביו השונים של המו"פ אחריהם עוקבת המולמו"פ
והם:
השקע
ות ממשלתי
ות במו"פ, מצב הפרסומים המדעיים, גיוסים והקמת חברות חדשות, רישום פטנטים, תמונת
מצב של ההשכלה הגבוהה והלימודים למדעים בהשוואות שונות (לרבות השוואה בינ"ל),
מצב החינוך למדעים
(בגילאים צעירים ו
תלמידי תיכון)
ומצב המו"פ בערים המרכזיות של ישראל: ת"א, חיפה, ירושלים וב"ש.
כל אלו מאפשרים
לדון בנושאים קריטיים לקידום המו"פ בישראל,
ומאפשרים להמליץ למקבלי ההחלטות על
הנהגת
מדיניות לאומית.
תוצר:
בעשור האחרון, תלות
ה
של כלכלת ישראל
ב
תעשיית ההייטק התהדק
ה. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר
בתוצר. בעוד שבשנת 2012
יצוא ההייטק עמד על 37.2%
,
בשנת 2022
הוא הגיע ל-
48.3%
.
יחד עם
זאת
שיעור המועסקים בענף כמעט לא השתנה
לאורך העשור.
ע"פ הלמ"ס הוא
ממשיך לעמוד על כ-
10%
ממשרות השכירים במשק.
ה
שקעות וגיוסים של חברות ההזנק
–
מצב תעשיית ההייטק:
בעוד שעשור שלם ישראל שגשגה בתחום
ההייטק ואף היתה מובילה עולמית במדדי חדשנות שונים, בשנת 2023
נרשמה תפנית. שנה זו נפתחה עם
חשש למשבר ברמה העולמית שהשפיע גם על ישראל.
נרשמה ירידה בהיקף ההשקעות בהייטק הישראלי
ובגיוסי הון בחברות
הסטארט אפ
. ברבעון האחרון, לאחר
מתקפת הטרור של החמאס ב-
7
לאוקטובר,
נרשמה ירידה נוספת
ב
גיוסי חברות ההזנק, בפתיחת חברות חדשות ובמספר קרנות הון סיכון הפעילות
בישראל.
ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי - ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בישראל הסתכמה ב-
94.7
מיליארד ₪
במחירי 2015
. הוצאה זו היוותה 6.1%
מהתמ"ג.
ישראל אמנם
בשלושת העשורים האחרונים
מובילה בפער
גדול במדד ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי כאחוז מהתמ"ג, אך עם זאת %
54
מהמו"פ הישראלי משבוצע
בישראל מ
מ
ומן ע"י גורמים מחו"ל.
שיעור זה גבוה משמעותית בכל קנה מידה
בהשוואה למדינות ה-
OECD
.
השיעורהגבוהאחרי ישראל הוא באירלנד(28.7%
,)
באוסטריה(21.6%
) ובקנדה(17.8%
.)
בנוסף,
חלקושל המגזרהעסקי בביצועההוצאה הלאומית למו"פ גדל בצורה משמעותית ביןהשנים 1996
-
2022
1
להלן חוק המולמו"
פ, (להלן גם נספח 1
)
https://www.nevo.co.il/law_html/law01/999_002.htm
2
בדברי היו"ר מצוינים חברי מליאת המולמו"פ
2
מ-
67%
בשנת 1996, ל-
92%
בשנ
ה זו.
העלייה בחלקו של המגזר העסקי באה על חשבון חלקו של מגזר
ההשכלה הגבוהה שירד לאורך השנים מ-
25%
ל-
6%
,
בתקופה הנדונה. חלקושל המגזר הממשלתי בביצוע
מו"פ, ירד מ-
6%
ל-
1%
. הממשלה כמעט ואינה שותפה בפיתוח המו"פ. באופן כללי,
החל משנת 2000
ממשלה ומלכ"רים פרטיים אינם מהווים גורם משמעותי בביצוע מו"פ ותפקידם בא לידי ביטוי
כמעט אך
ורק
במימון.
מספר מועסקים במו"פ ביחס לעולם
–
מבחינת מספר מועסקים במו"פ ביחס לעולם, ישראל אינה מדינה
גדולה ולכן, המספר האבסולוטי של מספר
המועסקים בחברות העוסקות במו"פ בישראל אינו מן הגבוהים,
אך
כאשר מנרמלים את מספרם
ביחס לאלף מועסקים, המדד עבור ישראל גבוה מאוד בהשוואה למדינות ה-
OECD. גם ביחס לסך הכל ב-
OECD
וגם בהשוואה למדינות ה-
EU
.
42
עובדים בישראל לעומת יחס של
12
עובדים ב-
OECD
ו-
28
ב-
EU
.
גיוסי חברות הזנק ועסקאות ראשוניות - ירידה של כ-
60%
בגיוסים
בשנה זו
לעומת
שנת 2022
.
בממוצע
גייסוחברותההזנקבישראלכ-
7.1
מיליארד
דולר.אםמשוויםאתהירידהבגיוסים
בישראללעומתהעולם
אזי בישראל הירידה היא כפולה מזו שנרשמה בארהב (30%
ירידה בגיוסים) ובאירופה נרשמה ירידה של
44%
בגיוסי שנת 2023
לעומת 2022
.
ה
שכלה גבוהה -
בשנת 2021, הוצאות המו"פ של ישראל בביצוע מגזר ההשכלה הגבוהה עמד
ו
על 1,503
מיליוני דולרים והיוו 0.4%
מהתמ"ג שלה. בישראל שיעור זה יציב אך עם מגמת ירידה בעשור האחרון.
בשנת
הלימודים 2021
,
71%
מתלמידי תיכון היו זכאים לתעודת בגרות ו-
59%
עמדו בדרישות הסף של
האוניברסיטאות. במבחן PISA
שנערך בשנת 2022
הבוחן את רמת האוריינות של תלמידים בני 15
בשלושה
תחומים שונים: קריאה, מתמטיקה ומדעים. ישראל מוקמ
ה במקום ה-
30
בקריאה, במקום 38
במתמטיקה
ובמקום 37
במדעים (מתוך 81
מדינות.)
בשנת תשפ"ג (2022
/
23
) היו 58
מוסדות להשכלה גבוהה, בהם
למדו לתואר אקדמי 345.3
אלף סטודנטים. בשנת 2021
/
22
החלו את לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה
במקצועות המדע והנדסה
19,591
סטודנטים המהווים כשליש מסך הסטודנטים בשנה ראשונה לתואר ראשון.
מספר המשרות האקדמיות בשנה"ל תשפ"ג (2022
/
23) עמד על כ-
25,051
באוניברסיטאות ו-
9,233
במכללות. מספר בעלי תואר שלישי המהווים עתודה לכוח ההוראה להשכלה גבוהה וכוח עיקרי בביצוע
מחקר אקדמי נותר ללא שינוי משמעותי בעשור האחרון.
הוצאות מו"פ של ישראל בביצוע מגזר ההשכלה הגבוהה מהוות 0.40%
מהתמ"ג של ישראל
והיא
ממוקמת מתחת לממוצע כלל
מדינות ה-
OECD
(
%
0.41
) ומדינות 27
-
EU
(
%
0.47
.)
בישראלמדדזה נמצאבמגמתירידהבשניהעשוריםהאחרונים.וגםבערכיםמוחלטיםמדדזהנמוךבהשוואה
למדינות ברות השוואה כמו שבדיה, הולנד ובלגיה.
מבחינת המולמו"פ, מגזר ההשכלה
הגבוהה בו מתבצע
רוב המחקר הבסיסי,
עלול להיפגע בטווח הבינוני ארוך מ
צמצום תקציבים או השארתם ללא שינוי.
פרסומיםמדעיים -
80%
מפרסוםהמאמריםשל החוקרים הישראלים נעשה באקדמיה.
לאורך שניהעשורים
האחרונים, בעוד שמספר הפרסומים
בישראל וב-
OECD
הוכפל, שיעור הפרסומים הישראלים מכלל
פרסומי
ם אלו נ
ותר כמעט ללא שינוי
(
%
1.27
בשנת 2000
ו-
1.25%
ב-
2022
)
.
אם משווים את מצב
הפרסומים הישראלים למזה"ת, שם הירידה היתה
דרמטית, ושיעור הפרסומים הישראלים מכלל פרסומי
המזרח התיכון ירד מ-
40.23%
ב-
2000
ל-
16.87%
ב-
2020
, ול-
8.54%
ב-
2022
.
*
המולמו"פמזההשינוימגמהשעלוללהשפיעעלעתידכלכלתישראל.הירידהבהשקעותבמו"פ,בשילוב
עם מימון המו"פ שמגיע בעיקר מהמגזר העסקי כאשר יותר מ-
50%
ממנו מגיע ממשקיעים זרים עלול
לעכב ולהשפיע על צמיחת המו"פ הישראלי, בעיקר במצב בו קיימת יציאה של משקיעים זרים מישראל.
זאת ועוד, הירידה במדדי ההשכלה הגבוהה והחינוך
, החל בתיכון וכלה במספר מסיימי תואר שלישי,
3
הירידה בפרסומים המדעיים, כמו גם הקיצוץ בהשכלה הגבוהה עלולים להשפיע בטווחים הבינוני והארוך
על כלל תעשיית ההייטק הישראלית, כמו גם על מיתוגה
של ישראל סטארט אפ ניישן.
מצבהמו"פבעריםהמרכזיותשלישראל:תלאביב,חיפה,ירושלים
ובאר-
שבע–
ישנוחוסראחידותבפיזור
הגיאוגרפי של התעשיות והשירותים עתירי טכנולוגיה בישראל.
ה
ממצא הבולט על רקע היותה סטארט אפ
ניישן.
בדוח זה נבחנו יחסי הכוחות, התחומים והתמריצים שמוענקים למחקר והפיתוח במרחבים העירוניים
המרכזיים של ישראל
בארבע הערים: תל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע, במגוון ההיבטים הקשורים למדע,
לטכנולוגיה ולחדשנות.
מרכיב ההשכלה בערים מצביע על שתי תופעות עיקריות:
חיפה מובילה בחינוך
הטכנולוגי–גםברמתההשכלההתיכוניתוגםברמתההשכלההאקדמית,בירושליםשיעורהזכאיםלבגרות
בעשור האחרון רחוק מהממוצע ובקושי עובר את ה-
50%
. תל-
אביבי היא העיר המועדפת על חברות
סטארט אפ וחברות המעניקות שירותי הייטק, ומעמדה של ה
עיר באר שבע
כעיר טכנולוגית אינו מתקדם,
ואף
מסתמנת שחיקה.
*
המולמו"פ מוצאת כי באר שבע היא העיר אשר שזקוקה יותר מערים אחרות לתמיכה חיצונית.
פרק 3
:
השפעת "חרבות ברזל" על המדע הישראלי -
מחקר ופיתוח נשענים על שיתופי פעולה בינלאומיים.
סיעור מוחות מדעי נחשב קריטי
לחשיבה יצירתית ולפיתוחי
ם
חדשניים. מאז קום המדינה האקדמיה והמדע
הישראליים הגיעו להישגים יוצאי דופן
, בין השאר, בזכות שיתופי פעולה בינלאומיים.
פגיעה בשיתופי פעולה
אלו מסיבות פוליטיות או גזעניות עלולה לפגוע במו"פ הישראלי. המולמו"פ קיימה דיון חירום3 ב-
6
לדצמבר
במסגרתו עלה החשש מהתגברות האנטישמיות
שמהווה איום ממשי על המשך שיתופי הפעולה. בעקבות כל
זאת, הציגה המולמו"פ את המלצותיה למשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה
וכן לוועדת המדע בכנסת לצורך
חיזוק המו"פ בישראל וקשרי המחקר הבינלאומיים:
1
.
לא לקצץ בתקציבי המחקר שעומדים לרשות משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה ו-ות"ת.
2
.
לחזק את הקרנות הדו-לאומיות התומכות במחקרים משותפים עם חוקרים ממדינות העולם.
3
.
לצאת בקריאה לישראלים להם משרות אקדמיות באוניברסיטאות בחו"ל לשוב ארצה,ולחזקהתמיכה
בקליטתם לקלוט חוקרים יהודים מובילים באוניברסיטאות עילית בישראל.
4
.
לעודד קיום כנסים מדעיים בינ"ל בישראל
להקצות משאבים באמצעות ות"ת, או הקרן הלאומית
למחקר, למימון אירוחם של
מדענים זרים לתקופות קצרות בישראל -
להקצות משאבים לביקורים של
חוקרים ישראלים במעבדות בחו"ל.
פרק 4
: ועדות המולמו"פ -
בשנת 2023
פעלו במולמו"פ 5
ועדות:
ועדת חינוך
בהובלת ד"ר, תא"ל (במיל).
אריאל היימן, ועדת אקדמיה-
משק
בהובלת פרופ' ארנון בנטור
ועדת תשתיות בהובלת פרופ' ישעיהו (אישי) טלמון
ועדת סביבה בהובלת פרופ' תמר דיין
והוועדה למצוינות מדעית בהובלת פרופ' מינה
טייכר4.
ועדת
חינוךמדעי-
הציבהלעצמהאתגריםהמחייביםחשיבההוליסטיתבנוגעלחינוךבישראלכדלקמן:
לבחון
מדיניות לאומית אסטרטגית רחבה בתחום
החינוך המדעי-טכנולוגי הפורמאלי והבלתי פורמאלי בכלל
הגילאים, לזהות אמצעים ותחומים נדרשים
לחיזוק החינוך המדעי-
טכנולוגי של ישראל, לבחון סדרי עדיפויות
בחינוך המדעי-טכנולוגי, לבחון את היערכות מערכת החינוך לאתגרי המחר בהתאם למתרחש בעולם, לבחון
את התשתיות האנושיות והפיזיות של
עולם
החינוך המדעי-טכנולוגי (הלומדים
והמלמדים) בישראל ואת
הכישורים הנדרשים למתן מענה לצרכי המו”פ העתידיים של המדינה. בוועדה היו 4
קבוצות עבודה בנושאים:
1
. שילוב בין חינוך פורמאלי לבלתי-פורמאלי תוך הדגשת
הפדגוגיה, הידע
והמיומנויות בהובלת פרופ'
עמי מויאל
אשר המליצה:
ל
מסד יוזמה לאומית
לגבש חזון
לחינוך סינרגטי, לעצב מדיניות משולבת לחינוך
3
ישיבת חירום במולמו"פ: השפעת האנטישמיות במוסדות האקדמיים בעולם על האקדמיה הישראלית בעקבות ה7
באוקטובר-
(70)
YouTube
4
ועדת מצוינות מדעית טרם גיבשה את המלצותיה ואינה מופיעה בדוח.
4
ל-
STEM
, להקים מועצה לאומית לחינוך ל-
STEM
,
לגבש
מדיניות
תמריצים ומימושה
לעידוד יישום החינוך
המשולב ברמה הלאומית והמקומית, למדוד אפקטיביות מאמצי החינוך המשולב ל-
STEM
2
.
טיפוח ושיפור איכות ההוראה והמורים בהובלת ד"ר ליאת בן-דוד אשר המליצה
: לה
כריז על תכנית
חירום לאומית בהוראת המדעים, שהיעד שלה יהיה שינוי אסטרטגי - הפיכת המקצוע ליוקרתי ונחשק.
לבנות וליישם
תכנית לשימור וטיפוח מורים
להרחיב ולהעמיק את תוכניות ההסמכה להוראת המדעים של
מומחים מתחומי המדעים השונים.
3
. הוראת המדעים בבית הספר היסודי, בהובלת פרופ' טלי טל אשר המליצה:
להגדיל את
מספר המורים
המוכשרים ללמד מדעים ברמה מספקת. להגדיר דרישות מינימום ברמת ההכשרה, הן ברמת ידע התוכן
המדעי והן ברמת ידע התוכן הפדגוגי בחינוך
מדעי. לתגמל כלכלית באופן
דיפרנציאלי מורים למדעים ביסודי,
להפעיל תוכניות
הכשרה in-service
להוראת מדעים למורים
הנמצאים
במערכת, ולתגמל מורים
המצטרפים להכשרה זו. ל
הפעיל מנגנונים ותמריצים לעידוד התמחות במדעים במכללות להכשרת מורים
(אם כתוכניות דו-
חוגיות
או בדרך
אחרת.)
לתגמל מוסבים להוראה שילמדו מדעים בבית הספר
היסודי
ולתמוך בהם
בדרכים שיבטיחו הישארותם במערכת. להגדיר מספר שעות מינימום ללימוד מדעים.
לחדש
חדרי
מקצוע
ולציידם בהתאם להמלצות הפיקוח על
המדעים, ולהקצות שעות הכנת
ניסויים והדגמות
למורות למדעים, זאת בהיעדר תקנים ללבורנטים בביה"ס היסודי.
3
. כלכלת החינוך המדעי וחשיבותו של החינוך המדעי לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל
בהובלת
פרופ' חיים טייטלבאום. ממצאי ביניים של הקבוצה: להקים מועצה לאומית לחינוך לSTEM
.
להוביל תכנית
חומש אסטרטגי
ת לקידום
איכות המורה למדעים (מעמד ויוקרה, קריטריונים, הכשרה, תנאי עבודה.)
*
מסקנות הו
ועדה לחינוך מדעי נחשבות
קריטיות להתפתחותה של מדינת ישראל בכלל,
וכסטארט אפ
ניישןבפרט.הוועדהממליצה
למשרד החינוךלשנותאתתפיסתוובמקוםלקצץ בחינוךהמדעי,
כן להגדיל
את
התקציבים כי הם קשורים באופן ישיר בעתידה של מדינת ישראל בכלל, בעיקר לאור המשבר אשר
פוקד את ישראל
בתקופה זו.
ועדת אקדמיה-משק
–
עסקה ב
קידום מדיניות ופיתוח מנגנונים להעבר
ה
ושיתוף ידע בין האקדמיה
וכלל
המשק,תוךדגשעלהתחומיםשבבסיסםרווח
הושירות
לציבור.תחומיםאלהכולליםתשתיותפיזיות,תשתיות
חברתיות, חינוך, סביבה, בריאות הציבור ומודלים ללימוד לאורך החיים (LLL
.)
הוועדה הכילה שלוש קבוצות עבודה, תוך יצירת מסגרת לסינרגיה ביניהן:
1
. העברה ושיתוף ידע אקדמיה-משק
–
בהובלת פרופ' דן פלד
שהתמקדה ב: הידוק קשרי אקדמיה-
משק
בתחומי מדיניות ציבורית המבוססת על נתונים -
evidence based policies
;
מדיניות קניין רוחני בנתונים
ומודלים להעברת ידע מהאקדמיה למשק;
פיתוח מנגנונים לעידוד העברת ידע ושיתוף חוקרים מהאקדמיה
בגיבוש מדיניות לאומית גם בתחומים שאין בהם אפשרות למסחור הידע המחקרי.
2
. פעילות המדענים הראשיים במשרדי הממשלה
–
בהובלת המדען הראשי של משרד החדשנות המדע
והטכנולוגיהפרופ'אבידומבהתמקדהב: הקמתמנגנוניתמיכהוייעוץשלהאקדמיהלקידוםמדיניותוקבלת
החלטות ברמה לאומית, גם כתשתית לתמיכה בעתות משבר - המדענים הראשיים הם המוקד בממשק זה;
הערכה כוללת של דרכי הפעולה של המדענים הראשיים במשרדי הממשלה מתוך כוונה למצוא איזון בין
תפקידם שמשמש כעוגן לחשיבה ארוכת טווח לבין משימות ייעודיות של צרכי המשרד.
3
. פיתוחהון אנושי אקדמי לצרכיהמשק בהובלתפרופ'ארנוןבנטור,
התמקדה ב: גיבושאסטרטגיהברמה
5,
הלאומיתלקידוםמדיניותלימודלאורךהחיים(LLL
)
מתוךהבנהשמחציתממחזורחייידעמקצועיהואפחות
מ-
10
שנים. כדי לשמר את איכות ההון האנושי, עם דגש על הנושא האקדמי, על פני קריירת חיים המקצועית
הנמשכת לאורך עשרות רבות של שנים, יש צורך במודלים חדשים ללימוד מתמשך, אשר יהיו מושתתים על
שיתוף בין האקדמיה והמשק.
נושא זה הפך חשוב בעולם בשנים האחרונות ולפיכך הוועדה מצאה שישראל
5 https://www.neaman.org.il/Files/Life%20Long%20Learning_20200629133235.057.pdf
5
חייבת לפתח מנגנון שכזה לשם שימור איכות ההון האנושי,
וכן התחדשותו המתמדת ע"י העברת ידע שעם
הקדמהמתחדשבקצבגבוה.מדינותמתקדמותברחביהעולם,כדוגמתסינגפורבאסיה,צרפתבאירופהוקנדה
בצפון אמריקה רואות בכך יעד לאומי הנמצא בסדר עדיפות גבוה
המובל ע" משרדי
ה
ממשלה -
בדרך כלל
שיתוףביןמשרדהחינוךלביןמשרדהכלכלה/תעסוקה.
הוועדהקבעהכיישצורךבגיבושמודליםעבורהתנסות
בתעשייה ובמשק בזמן הלימודים האקדמיים, מתוך הבנה שנדרשים מודלים חינוכיים חדשים שיאפשרו שת"פ
בין האקדמיה למשק וכן יקנו כישורים חיוניים, כישורי חיים ועבודה, לבוגרי המערכת האקדמית.
פעילות
הקבוצות התבססה על דיונים עם מובילים ובעלי עניין מהאקדמיה, הסקטור העסקי והציבורי וכן עם מומחים
מחו"ל, מתוך מטרה
ללמוד מדרכי פעולה חדשות וחדשניות המקודמות
במדינות מובילות שישראל רוצה
להדמות אליהן. במקביל, נאספו נתונים ונערכו סקרים כדי לבסס את הדיונים וההמלצות על בסיס של עובדות,
ברוח policy based evidence
.
חלק ממסקנות הקבוצה הן לעודד הקמתן של ארבע פלטפורמות שמיועדות
ליצירת סינגריה והבטחת איכות של פעילויות קיימות ועידוד חדשות, אך ללא צורך בניהול של הפעילויות עצמן
או השקעה של משאבים משמעותיים בקידומן והן:,
אקרדיטציה והבטחת איכות, מיפוי ומאגרי מידע,
שיתוף
האקדמיה במערך הלאומי של לימוד לאורך החיים, קידום פלטפורמות טכנו-
פדגוגיות ללימוד לאורך
החיים.
ועדת
תשתיות לאומיות ומתקני תשתית במערכת הביטחון -
עיקר ביטחונה של מדינת ישראל מושתת על
יכולות ומערכות המפותחות והמסופקות ע״י התעשייה הביטחונית הישראלית. ישראל, כמדיניות,
רוכשת את
הפלטפורמות בעיקר בכספי סיוע חוץ, אך היתרון האיכותי מושג באמצעות מערכות הנשק מהתעשייה
הביטחונית, שהופכות פלטפורמות אלה, ימיות, תת-
ימיות ואוויריות לעילאיות. מערכות כגון מל"טים, מערכות
הגנה אווירית, מערכות חלל ומודיעין, מערכות שליטה ובקרה, רכב קרבי משוריין, טילים ורקטות. מפותחות
כולןע"יהתעשייההביטחונית.יכולותאלומבוססותעלידעותשתיתייחודית,שנבנוע"ימערכתהביטחוןלאורך
שנים.מוקדיידעותשתיתשנועדולייצרלמדינתישראלאת היתרוןהאיכותי.
משרדהביטחוןבאמצעותמפא"ת
(המִנהללמחקרולפיתוחאמצעילחימהותשתיתטכנולוגית),החליטלקייםמנגנוןבוישמרומוקדיהידעומתקני
התשתיתהביטחוניים הלאומיים הקריטייםלביטחוןהמדינה. מנגנון זה מכונה תלמ"י(תשתיותלאומיות ומוקדי
ידע.)
*
הוועדהמצאהכי באקוסיסטםהנוכחישלמחקרופיתוח,הצרכיםהמדעייםוהאתגריםהחברתייםדורשים
שימוש במספר גדול של מתקני תשתית בהשקעות ענק כדי להשיג את התוצאות הנדרשות. חלק גדול
מהתשתיותהלאומיותנמצאבשליטתמשהב"טובפיקוחו.חלקמתשתיותלאומיותאלההינובעלחשיבות
אסטרטגית לאומית, גם אם אין לו קיום עיסקי עצמאי, ולכן הוא ממומן ע"י משהב"ט. ראוי לבחון אם
בתשתיות קיימת כפילות במתקנים הקיימים במספר מוקדים, כולל באקדמיה ובתעשיה. כפילות, אם
קיימת, גורמת להוצאות הקמה, תחזוקה ושדרוג מיותרות. הפעילויות בתשתיות אלה הינן בתחומי העניין
הבטחוני הן מצד משרדי הממשלה והן מצד המחקר האקדמי והמו"פ התעשייתי. לכן נדרש למצות את
יכולות הידע והתשתית הייחודית, שנבנו ע"י מערכת הביטחון לאורך שנים ונועדו לייצר למדינת ישראל
את היתרון האיכותי, ולהנגיש אותן בצורה מבוקרת לטובת שת"פ מחקרי שיקדם את האינטרסים
הלאומיים תוך מניעת כפילויות, חיסכון תפעולי והגדלת הסינרגיה בין
כל בעלי העניין השונים.
ועדת
סביבה
–
פתרונות הטיפול בסביבה, בעידן הנוכחי, דורש
ים
רתימת טכנולוגיות חדשניות כמו: בינה
מלאכותית, עיבוד נתוני עתק, רובוטיקה, וננוטכנולוגיות ועוד. כך למשל תחומי מחזור פסולת, אנרגיות
מתחדשות ותשתיות סביבתיות חכמות לטובת הציבור מחייבות מו"פ - שללא השקעות מדינה,
ספק אם יגיעו
למרחב הציבורי. בה בעתיש צורךבמחקר תומךשימורההוןהטבעישל המדינה,דהיינו–
משאביהטבע. ולכן
מדינות רבות הבינו כי יש צורך בהתערבות המדינה ובמתן עדיפות למחקרים בעלי אופי סביבתי. ישראל ביחס
לעולם משקיעה מעט מאוד בתחומים אלו וההשתתפות הממשלתית במו"פ סביבתי נחשב לנמוכים בעולם –
שיעור ההשתתפות במו"פ סביבה בשנת 2022
היה נמוך מ-
1%
.
6
המלצות הוועדה:
*
בתחום בריאות הסביבה ממליצה הוועדה:
להקים
פורום
לבריאות סביבה שיהיה גוף מתכלל שיראה את
התחום ברמה אסט
רטגית, ישלב ידע מדעי ויישומי,
י
עצב
מדיניות
ו
יהיה אחראי על יישומה
. גוף זה יפתח
תשתיות וכלים פרקטיים למחקר בשל
המחסור במחקר
וב
ידע יישומי ו
ב
מיעוט של כלים פרקטיים
בתחום.
בנוסף, במסגרת זו י
קו
דם כ"א בתחום.
*לסגור את ה
קרן לבריאות וסביבה ולהקים גוף שיאגד את הקהילה המדעית והמקצועית
בתחומים אלו
שכיום חסר.
*אימוץ
תכנית לאומית לשמירה על המגוו
ן הביולוגי
שמטרותיה הן:
שיפור מצב המגוון הביולוגי באמצעות
הגנה ישירה על מערכות אקולוגיות.
הפחתת הלחצים הישירים והעקיפים על המגוון הביולוגי (למשל
באמצעות סובסידיות.)
הגדלת התרומה של המגוון הביולוגי לחוסן הלאומי –
בין היתר לשם שיפור איכות
החיים, הבריאות, בטחון מזון ומזעור השפעות שינוי האקלים.
הטמעת חשיבות המגוון הביולוגי ותועלותיו
לאדם –
כשיקול בקבלת החלטות והרחבת בסיס הידע המדעי בנושא המגוון הביולוגי.
צוות המולמו"פ
יו"
ר המולמו"פ - פרופ' פרץ לביא
חברי מליאת המולמו"פ
פרופ' אבי צדוק,
פרופ' אבי שרודר, אהרון אהרון,
ד"ר איתי גבריאלי, איתן אשל,
אריק קלינשטיין, פרופ' דן פלד,
פרופ'
דני שטיינברג,
פרופ' יוסי קוסט,
פרופ' ליאת איילון, ד"ר מיכל צור
, פרופ' מינה
טייכר,
עדי סופר תאני, עימד יונס,
פרופ'
קרן אברהם
ראשי ועדות המולמו"פ
ד"ר, תא"ל
(במיל.) אריאל היימן
–
ועדת חינוך
פרופסור ארנון בנטור
–
ועדת אקדמיה משק
פרופ' ישעיהו (אישי) טלמון
–
ועדת תשתיות מו"פ
פרופ מינה
טייכר
–
ועדת מצוינות מדעית
פרופ' תמר דיין
–
ועדת סביבה
יועצי
המולמו"פ
ד"ר גורי זילכה,
דב רוסו, דבי קאופמן, ד"ר ניל נמיר,
רן בנימין
רפרנטית
רחלי רחמים
7