חומר רקע
1 |
הוועדה לטיפול
במצוקת כוח האדם
הרפואי במערכת
הבריאות
ועדת המשנה לקביעת מנגנונים
להגדלה משמעותית והסדרה לאומית
של שדות קליניים
יו"ר ועדת המשנה: פרופ' רוני גמזו
מאי 2024
| 2
תוכן עניינים
דבר מנכ״ל3.........................................................................................................................................................................................
תקציר מנהלים4................................................................................................................................................................................
מבוא - פעילות הוועדה8...............................................................................................................................................................
רקע14...................................................................................................................................................................................................
הגדלת מספר הרופאים בישראל15........................................................................................................................................
הכשרת רופאים בבתי ספר לרפואה – מצב קיים16........................................................................................................
המלצות הועדה22...........................................................................................................................................................................
אמות מידה להוראה קלינית25................................................................................................................................................
מתווה להסדרים כלכליים בגין ההוראה הקלינית המתקיימת בבתי החולים28.....................................................
ניהול הקצאת שדות קליניים ברמה הלאומית31...............................................................................................................
ניטור ניצול מיטבי של הקצאת השדות הקליניים באמצעות כלי טכנולוגי34..........................................................
נספחים36...........................................................................................................................................................................................
נספח א’ - ממצאים מרכזיים והמלצות דו״ח הOECD- בנושא הכשרת רופאים בישראל37................................
נספח ב’ - מודל תמרוץ בתי חולים להגדלה של קיבולת הוראה קלינית40..............................................................
נספח ג’ - כתב המינוי של ועדת העל לטיפול במצוקת כח האדם הרפואי במערכת הבריאות41....................
נספח ד’ - כתבי המינוי של ועדת המשנה לקביעת מנגנונים להגדלה משמעותית והסדרה לאומית
של שדות קליניים45...............................................................................................................................................
מחברי הדוח:
רייצ'ל ברנר שלם, סגנית ראש מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות
אלכסיי בלינסקי, מנהל תחום בכיר תכנון כח אדם, משרד הבריאות
ד"ר יואל אנג'ל, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי – איכילוב;
הדס וגמן, מנהלת פרויקט שדות קליניים, המטה הלאומי ליישום הרפורמה בכח אדם רפואי*
עריכה לשונית: רם בן משה
עיצוב: סטודיו דנה ציביאק
תודה מיוחדת לקרן מקס ברני שסייעה בהפקת דוח זה.
אייר תשפ"ד, מאי 2024
*המטה הלאומי ליישום הרפורמה בכח אדם רפואי הנה שותפות של ג'וינט–תבת ומשרד הבריאות
3 |
דבר מנכ״ל
פעילות הוועדה לטיפול במצוקת כח האדם הרפואי במערכת הבריאות וועדות המשנה במסגרתה
החלה עוד טרם פרוץ המלחמה. לאתגרים הרבים איתם מתמודדת מערכת הבריאות, התווספו גם
מורכבויותהמלחמההמדגישותעודיותראתהצורךבמתןשירותיבריאותאיכותייםלצרכיםהמשתנים
של האוכלוסייה, בשגרה ובחירום.
במהלך החודשים האחרונים הפגינו צוותי הבריאות מסירות אין קץ בשליחותם להצלת חיים. אנו גאים
במערכתהבריאותשלנו,שהינהאחתמהמצוינותבעולם.משוםכך,מוטלתעלינוהחובהלייצרפתרונות
למצוקתהמחסורברופאיםורופאות,שהנםמשאבמרכזיבמערכתהבריאות.הוועדהשהוקמההציבה
לה למטרה למסד עבודת תכנון אקטיבית ולפעול באופן דחוף לפתיחת "צווארי הבקבוק" והגדלת כמות
הרופאיםשיהוואתעתודתכוחהאדםהרפואי,אשריענהעלהחוסריםהמשמעותייםהקיימיםבישראל .
הדוחשלפניכםמתמקדבפעילותועדתהמשנהשעסקהבקביעתמנגנוניםלהגדלהמשמעותיתוהסדרה
לאומיתשלהשדותהקלינייםלסטודנטיםבמערכתהבריאות.המלצותהועדהמתמקדותבשלושהצירי
פעולה: קביעת אמות מידה להוראה קלינית, בניית הסדרים כלכליים וניהול הקצאות השדות הקליניים
ברמה הלאומית.
ברצוני להודות לחברי הוועדה ולפרופ' רוני גמזו שעמד בראשה, על העבודה המאומצת במציאת
פתרונות לאתגר המורכב שהוצב בפניהם. אני מבקש גם להודות לראשי האוניברסיטאות, לדיקנים
של הפקולטות לרפואה ולמנהלי בתי החולים על שיח פתוח ונכונות לשינויים אמיצים שנדרשים לצורך
המשך מתן שירותי בריאות מעולים לאזרחי מדינת ישראל. לבסוף, אני מבקש להודות לעובדי משרד
הבריאות ומנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי על תכנון, ביצוע וכתיבה של דוח זה.
משהברסימןטוב
מנכ"ל
משרד הבריאות
4 | םילהנמ ריצקת
תקציר מנהלים
תכנוןכחאדם,בפרטבתחוםהרפואה,נמצאעלסדרהיוםשלמקבליההחלטותלמעלהמשניעשורים,
אך ביתר שאת משנת 2020. זאת על רקע החשש ממחסור ברופאים ברמה הלאומית, כבר בעתיד
הקרוב (בעקבות מגמות שונות, ובראשן "רפורמת יציב"), וממחסור ברופאים במקצועות מסוימים
ובאזורי פריפריה בישראל כבר כיום.
לאחריישוםרבהמלצותוועדתביאר2022(),וועדתגמזוהראשונה2022( ודוחהOECD-)בנושאמדיניות
מיטביתלתכנוןכחאדםבישראל2023(),הקיםמשרדהבריאותועדהלתכנוןהקומההבאהשלהטיפול
במצוקת כח אדם רפואי במערכת הבריאות, בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, מר משה בר סימן טוב.
הועדה הגדירה במטרותיה לעסוק במנגנונים לעמידה ביעדי הכשרת רופאים בישראל, מיסוד גוף לאומי
לתכנון כוח אדם רפואי בישראל, ויצירת מסלול חובה להתמחות בקהילה, כשלצורך כך הוקמו 3 ועדות
משנה. דוח זה עוסק בהמלצות ועדת משנה לקביעת מנגנונים להגדלה משמעותית והסדרה לאומית
של "שדות קליניים" לסטודנטים ("שדה קליני" מתייחס לשבוע הכשרה קלינית לסטודנטים, סביב מיטת
החולה). בראש ועדת משנה זו עומד פרופ' רוני גמזו, ומטרתה היא להציע את השלב הבא בתכנון
השדותהקליניים,כךשלאיהיהמחסורשדותקלינייםבכלהגדלהשלמספרהסטודנטיםשיוחלטעליה.
בתום פעילותה, ולאחר שיח רחב עם כל השחקנים בתחום, הועדה יצרה פתרון ארוך טווח ופרמננטי,
שכוללהקמתגוףמרכזילניהוללאומישלהשדותהקלינייםבישראל,ושללכליםלאוניברסיטאותולבתי
החולים כדי לנצל באופן יעיל יותר את תשתיות המערכת ולייצר הגדלה דרמטית של מספר השדות
הקליניים
להלן עיקרי ההמלצות, בהתאם לשלושה צירי הפעולה בהם המליצה הוועדה להתמקד:
אמות מידה להוראה קלינית
1 .
פעילות ליבה: מנהל או מנהלת בית החולים יראו בהוראה כפעילות ליבה של בית החולים וינהיגו
תפיסה זו בקרב מנהלי ומנהלות המחלקות וכל צוות בית החולים.
2 .
טיוטור לכל מחלקה: מנהל בית חולים יבטיח כי מוקצה טיוטור לכל מחלקה שמיועד באופן מלא
לשבוע הכשרה.
םילהנמ ריצקת | 5
3 .
ראש רשות ההוראה: מנהל בית החולים ימנה ראש רשות הוראה, בהסכמת דיקן האוניברסיטה
המסנפת, כחלק ממבנה הנהלת בית החולים.
4 .
משך ההכשרה: בכל שנה תתבצע הכשרה קלינית במשך 35 שבועות לפחות במחלקות העיקריות.
5 .
מחלקות גדולות: במחלקות בהן ישנן 40 מיטות ומעלה ברישיון, תתקיים הוראה ב2- קבוצות
במקביל עם שני טיוטורים.
6 .
גידול מותנה: מחלקות שגדלו בנפח הפעילות שלהן, גם אם לא במספר המיטות שלהן, ידרשו
להגדיל את נפח ההוראה שלהן בהתאמה.
7 .
גודל קבוצה: קבוצה תמנה 10 סטודנטים לכל הפחות במחלקות העיקריות.
8 .
תכנית מיטות: תכנון משק המיטות בישראל על שלל היבטיו, ייעשה גם בהתאם לצרכי ההוראה.
האמור נוגע בעיקר למקצועות העיקריים בהכשרה: פנימית, ילדים, נשים וכירורגיה. מכאן נובע:
. אכל הגדלה של מספר המיטות ברישיון בתי החולים, תיעשה בחשיבה על מקסום יכולת ההוראה
במחלקות.
. ברישיון למחלקה יינתן הן בגין עבודה קלינית והן בגין יכולת הוראה, ולצורך חידוש רישיון תידרש
המחלקה לעמוד בדרישות הסף בשני תחומים אלו.
. גכבר היום, רישיון מיטה ורישיון מחלקה כוללים בתוכם חובת הוראה.
9 .
מחלקות לא מלמדות: תקבע תכנית לאומית לשיפור ההוראה במחלקות שמבצעות הוראה בהיקף
או באיכות נמוכים, כדי למצות עד תום את פוטנציאל ההוראה.
.
10
הוראה בקהילה: ימשך המאמץ הקיים להרחבת ההוראה בקהילה, כפי שהומלץ על ידי ועדת ביאר
2022 ועל ידי ועדת גמזו 2021, ובכלל זה מאמץ לייצר תעריף אחיד להכשרה בקהילה.
.
1 1
סטודנטים מחו"ל: משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה ימשיכו בפעילותם להסדרת
הכשרת הסטודנטים הישראלים מחו"ל. כפי שהובהר בעבר בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות, הכשרת
הסטודנטים הישראלים מחו"ל תהיה רק לאחר מיצוי אספקת השדות לפקולטות ישראליות.
.
12
קיצור סטאז': ייבחן קיצור תקופת הסטאז' לחצי שנה, לפחות עבור בוגרי המוסדות בארץ, על מנת
לפנות משאבים שיוסטו לתמרוץ ההוראה הקלינית (ראו פרק ההתחשבנות הכלכלית להלן).
.
13
שינוי מבנה שבועות ההוראה הקלינית: יוקטן מספר שבועות הלימוד הקליני במקצועות הליבה.
.
14
מסלולים אחידים: מספר השבועות הקליניים של המסלול ה6- שנתי ישוו לאלו של המסלול ה4-
שנתי, כך שהרכיב הקליני בשתי התכניות יהיה זהה.
הוראה אחר הצהריים: בית החולים ינייד סטודנטים בודדים מכל קבוצה קלינית להוראה בשעות
.
15
6 | םילהנמ ריצקת
הערב. הוראה זו תהיה במתכונת שיוחלט עליה, לדוגמה במודל של ליווי מתמחים בסגנון OJT. ניוד
זה יאפשר הגדלה של קבוצת הלימוד של הסטודנטים מעבר לעשרה סטודנטים.
.
16
הוראה אחר הצהריים: ייערך פיילוט בליווי מחקרי לבחינת איכות הוראת סטודנטים בשעות אחר
הצהריים. כיום יש מחלוקת על האיכות של הכשרה זו, ומנגד גלום בה פוטנציאל נוסף ומשמעותי
להגדלת מספר המקומות להכשרה קלינית.
.
17
סימולטורים: ייבחנו אפשרויות להגדלת השדות הקליניים בדרכים חדשניות, כגון מרכזי סימולציה.
הסדרים כלכליים בגין הוראה קלינית
1 .
תעריף מקסימום: ייקבע תעריף מקסימום מחייב, לכל האוניברסיטאות ובתי החולים, לתשלום על
שבוע הוראה קליני (התעריף הוא התשלום שמשלמת פקולטה לרפואה לכל בית חולים שמפעיל
לימודים קליניים). התעריף יבוסס על שכר טיוטור.
2 .
תגמול למחלקה: התעריף יוגדל ב10%- נוספים, וסכום זה יועבר ישירות למחלקה המלמדת, באותו
מודל שמפעיל היום הטכניון.
3 .
מודל תמרוץ: משרד הבריאות ייקבע מנגנון תמרוץ על בסיס יחידת הערך (היא שבועות*סטודנט)
שייקבעתעריףתוספתידיפרנציאליבהתאםלמאפייניםכגון:ניצולתההוראהבמחלקותהעיקריות,
צמיחה ביחס לשנה שעברה, מאפייני בית החולים, מאפייני הפקולטה.
4 .
מצוינות בהכשרה הקלינית: משרד הבריאות יפרסם מידי שנה מדד 5" כוכבים" בהכשרה קלינית.
המדד יתבסס על נפח הוראה העומד בסף איכות מסוים שייקבע. מחלקות מצטיינות יקבלו הוקרה,
ומחלקות שלא יעמדו במדדים שייקבעו יוכלו לקבל סיוע.
5 .
תגמוללמדריךראשי(טיוטור):משרדהבריאותוהממונהעלהשכרבאוצריבחנובנייהמנגנוןתמרוץ
לסגל ההוראה הקלינית, לעידוד הגדלת מספר השדות הקליניים. המתמחה או המומחה שימונה על
ידי מנהל המחלקה להיות "מדריך ראשי", שמארגן את ההכשרה ומוביל אותה, יקבל תוספת שכרית
לתקופה מוגבלת.
6 .
הוראה כחלק מעבודת רופא: ההוראה הקלינית לצד מיטת החולה מהווה חלק ממשרתם של
רופאים המועסקים במערכת הציבורית, ועל כן רופאים אלו (שאינם המדריך הראשי) לא יקבלו
תוספת שכר ייעודית. יחד עם זאת, רופא או רופאה שיעמדו במדדי שעות הוראה והערכות הוראה
כפי שייקבעו על ידי הפקולטות, ימונו למינוי אקדמי של מדריך קליני.
םילהנמ ריצקת | 7
ניהול הקצאת שדות קליניים ברמה הלאומית
1 .
גוף ניהול מרכזי: יוקם גוף קבוע – הצוות הלאומי לניהול שדות קליניים (להלן: הצוות הלאומי.)
משימתו של צוות זה תהיה הקצאת השדות הקליניים בישראל באופן שיבטיח הגעה ליעדי מספר
הסטודנטים.
2 .
קביעת יעדי הכשרה: משרד הבריאות יציב יעד של מספר סטודנטים בכל שנה, בתאריך שיקבע.
3 .
מדיניות החלוקה: התכנסות הצוות הלאומי תהיה מיד לאחר מכן, והוא יחלק את יעד מספר
הסטודנטיםלפיכלהפקולטות,ויחליטעלמדיניותחלוקתהשדותהקלינייםביןהפקולטותהשונות
כדי להגיע ליעד זה.
4 .
עמידה ביעדים: הדיקנים יתחייבו לעמוד ביעד שהצוות הלאומי קבע. כישלון עמידה ביעד יגרור
סנקציות כלכליות של הות"ת. בנוסף, אחת לשנה יציג הגוף הלאומי למל"ג ולמשרד הבריאות דוח
תכנון מול ביצוע ועמידה ביעדים שנקבעו.
5 .
סינופים מרכזיים ומשניים: כל בית חולים יסונף לפקולטה ראשית אחת בלבד, ובמידת הצורך,
לפקולטות משניות נוספות. לצד זאת, החלוקה של השדות הקליניים בבית חולים בין הפקולטה
הראשית והמשניות, תיקבע בידי הצוות הלאומי, על בסיס יחסי בין מספר הסטודנטים בכל אחת
מהפקולטות. הדיקן של הפקולטה המסנפת הראשית יהיה אחראי על מימוש מדיניות הפורום
בפני כלל האוניברסיטאות – הראשית והמשניות, אך לא יינתן לו חופש פעולה לייצר הסכמי סינוף
עצמאיים באופן שפוגע באוניברסיטאות אחרות. השיח של בתי החולים אל מול הדיקנים של
הפקולטות המשניות, כמו גם הסדרי התשלום, ייעשה באופן ישיר ולא דרך הפקולטה הראשית.
6 .
בקרה: במידה ויועלו טענות נגד התנהלות לא ראויה של הדיקן האחראי על מימוש חלוקת השדות
הקליניים,אובמקרהויעלוטענותנגדהתנהלותלאראויהשלהדיקןהמשניבפריצתסכוםהתשלום
או בסינוף מחלקות באופן בלתי מוסכם או בניהול תחרות בלתי הוגנת, הטענות יבחנו על ידי הצוות
הלאומי ובמידת הצורך יפעל כנגד הדיקנים.
7 .
פיתוח כלי טכנולוגי לניטור ביצוע: הוועדה ממליצה לפתח כלי טכנולוגי ייחודי בשיתוף של כלל
הגורמים, אשר יאפשר מעקב מתמיד, מהימן ושוטף אחר ניצולת של מקומות להוראה קלינית
בישראל.
8 | אובמ
מבוא
פעילות הוועדה
אובמ | 9
כח אדם רפואי הינו המשאב המרכזי של מערכת הבריאות, ובתוך כך הרופאות והרופאים, המובילים
את הצוותים הרפואיים והטיפול הרפואי. כפי המתואר בהרחבה בהמשך, קיים חשש ממחסור ברופאים
ברמההלאומיתבעתידהקרוב,וכברכיוםקייםמחסורברופאיםבמקצועותמסוימיםובאזוריםמסוימים
בארץ. בשנת 2020, משרד הבריאות החל לעסוק באופן אינטנסיבי בתכנון כח האדם, ובפרט בתחום
הרפואה. בשיתוף עם המל"ג, הוקמו שתי ועדות שנתנו את המלצותיהן בנושא תכנון כח אדם, ובנושא
הכשרתרופאיםומיפויהשדותהקליניים:ועדתהמכוןהלאומילחקרשירותיבריאות,ומשרדהבריאות,
בראשות פרופ' רוני גמזו2, וועדת המל"ג, בראשות פרופ' רפי ביאר, שתיהן פרסמו את המלצותיהן
בתחילת 2022.
ועדת גמזו המליצה להגדיל את מספר מקבלי רישיונות הרפואה בישראל ל2,000-, ומהם 1,200 בוגרי
המוסדותבארץ,עדשנת2025,תוךשימתדגשמיוחדעלהגדלתמספרהרופאיםבפריפריה.כדילהשיג
יעד זה, הוועדה פירטה מגוון המלצות, כאשר העיקריות בהן היו: הגדלת השדות הקליניים בבתי חולים
והגדלתגודלהקבוצה;קיצורתקופתהסטאז';הרחבתהשדותהקלינייםבקהילה;התווייתמודלתמרוץ
לבתי חולים; ביטול תכניות הלימוד של סטודנטים זרים; רישום סטודנטים הלומדים בחו"ל ושמירה על
קשר עימם; סבסוד תכניות לימודים בחו"ל באמצעות מודל הלוואות; ושדרוג החינוך הרפואי בבתי
חולים בישראל.
ועדת ביאר, בדומה לוועדת גמזו, המליצה על הגדלת מספר הסטודנטים ל1,200- סטודנטים בשנה,
באופןהדרגתי,ועלהרחבתהלימודיםהקלינייםבקהילה.בנוסף,הוועדההמליצהלקצראתמשךלימודי
הרפואה ולעדכן את שיטת הלימודים הקליניים, כך שיכללו התנסות מעשית אישית (סטודנט עוזר
רופא).
יישום מסקנות הוועדות החל עוד בשנת 2021, נוכח הדחיפות, ועל בסיס השיח המעמיק שהתנהל
בוועדות, ופורסם במסמך ייעודי על ידי מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות3. במסגרת
יישום המסקנות, הוגדל מספר הסטודנטים לרפואה ל944- סטודנטים בשנת הלימודים תשפ"ג
(שהחלה באוקטובר 2022). בנוסף, בשנת 2022 בוטלו על ידי ות"ת/מל"ג תכניות הלימודים ברפואה
2 קישור לדוח ועדת גמזו, באתר משרד הבריאות כאן.
3 קישור לפרסום מדיניות משרד הבריאות: הרפורמה בכח אדם רפואי, באתר משרד הבריאות, כאן.
10 | אובמ
לסטודנטים מחו"ל, צעד שהגדיל בתשפ"ד את מספר הסטודנטים בכ120- סטודנטים נוספים, החל
תהליך אינטנסיבי של הקמת תשתית הכשרה בקהילה; נעשתה הסדרה ראשונית של השדות הקליניים
הניתנים לסטודנטים בחו"ל; נבנה תמרוץ ראשוני לבתי חולים להגדלת שדות קליניים; הוקם גוף דאטה
ואנליזה לתמיכה בקבלת החלטות ותכנון אקטיבי; תכנית העולים שנועדה לשלש את מספר הרופאים
שעולים לארץ מידי שנה נמצאת בהקמה; הוקמו שתי תכניות ייחודיות להגדלת מספר הרופאים וחיזוק
הרפואה בפריפריה: תכנית אילנות4 ותכנית כוכבי רפואה5. כמו כן הוקמו הוועדות המייעצות בנגב
ובגליל לתכנית כח אדם. במהלך שנת 2023 הוקמה תכנית מכשירי המכשירים שנועדה להעצים את
החינוך הרפואי בפריפריה (בנגב תחילה); שתי תכניות נוספות שבהקמה כעת היא תכנית אופקים:
תכנית הלוואות מותנות לסטודנטים לרפואה בחו"ל, ותכנית העצמת מנהלי המחלקות בנגב ובגליל.
בנוסף, קודם בחקיקה מקצוע עוזר רופא, והוחל מתווה לקיצור תורנויות, בפריפריה תחילה. כאמור,
למידע נוסף על התכניות שלעיל, ראו בקישור בהערת השוליים.
במקביל לפעילות המשרד ליישום המלצות הוועדות, בשנת 2022 הOECD- החל בגיבוש דוח המלצות
עצמאי ובלתי תלוי, כדי לקבל פרספקטיבה אובייקטיבית ובינלאומית על המדיניות המיטבית לתכנון כח
אדם בישראל. הדוח פורסם במאי 6,2023 והמלצותיו מפורטות בנספח א'. הדוח המליץ להגדיל באופן
מידיאתמספרהסטודנטיםלרפואהבישראל,ולהקיםגוףתכנוני,בדומהלזההקייםבהולנד,כדילסקור
באופן קבוע את מספר הסטודנטים המומלץ בבתי ספר לרפואה, ואת מספר המתמחים הנדרש בכל
תחום, ולכוון את המערכת באופן מתמיד להיערך לדרישות עתידיות. עוד המליץ הדוח לבחון באופן
אקטיבי דרכים חדשות, אשר יאפשרו גידול פרמננטי במספר בוגרי רפואה בישראל.
ביוני 2023 לאחר יישום רוב המסקנות ובעקבות דוח הOECD-,, הקים המשרד את הוועדה לטיפול
במצוקת כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות, בראשות מנכ"ל המשרד, מר משה בר סימן טוב.
הוועדה נועדה להקים את הקומה הבאה של תכנון כח האדם, ולהשיג הסכמות רחבות במערכת על
צעדים אלו.
4 קישור לדף הבית של תכנית אילנות כאן.
5 קישור לדף הבית של תכנית כוכבים רפואה כאן.
6 קישור לפרסום באתר הOECD- כאן.
אובמ | 11
במסגרתהוועדההוקמו3ועדותמשנה,לצורךעיסוקבנושאיהתוכןהמרכזייםשישלקדםבעתהזו:
ועדת משנה בנושא קביעת מנגנונים להגדלה משמעותית והסדרה לאומית של שדות
קליניים לסטודנטים, בראשות פרופ' רוני גמזו (נשוא דוח זה). מטרת ועדת המשנה היא
להציע את השלב הבא בתכנון השדות הקליניים, כדי להביא לכך שלא יהיה מחסור בשדות
קליניים, בכל הגדלה של מספר הסטודנטים שיוחלט עליה. מטרה זו קיבלה משנה חשיבות
עם אישור חקיקת מקצוע עוזרי רופא בחודש אוגוסט 2023, כיוון שגם הכשרה זו תעשה
שימוש בשדות קליניים בבתי חולים ובקהילה.
ועדת משנה בנושא פתיחה והרחבה של התמחות בקהילה, בראשות פרופ' חנוך קשתן,
ד"ר אורלי ויינשטיין וד"ר דניאל לנדסברגר. מטרת ועדת משנה זו היא לייצר את התשתית
המחשבתית והתכנונית לחיזוק ההתמחות בקהילה.
ועדת משנה בנושא הגדרת מנגנוני העבודה של הגוף לתכנון כח אדם רפואי בישראל,
בראשות ד"ר ספי מנדלוביץ. מטרת ועדת משנה זו היא לגבש מתווה להקמת גוף תכנון כח
אדם מקצועי, שיבצע תכנון רופאים ותכנון מקומות התמחויות לכל מקצוע, כולל מנגנוני
מימון, שיבוץ מיטבי וכולי, כפי שהומלץ בדוח ה.OECD-
הדוח שלהלן מסכם את עבודת ועדת המשנה הראשונה.
הרכב ועדת המשנה
יו"ר הוועדה: פרופ' רוני גמזו, מנהל המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי – איכילוב.
ד"ר ספי מנדלוביץ, משנה למנכ"ל משרד הבריאות;
ד"ר ורדה בן שאול, מנכ"לית המועצה להשכלה גבוהה וות"ת (מ"מ);
פרופ' דינה בן יהודה, יו"ר פורום הדיקנים (היוצאת) ודיקנית הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית;
פרופ' שי אשכנזי, יו"ר פורום הדיקנים (הנכנס) ודיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל;
ד"ר אורלי וינשטיין, ראש חטיבת בתי החולים בכללית שירותי בריאות;
ד"ר דודו דגן, ראש חטיבת בתי החולים הממשלתיים, משרד הבריאות;
פרופ' פהד חכים, מנהל בית החולים הסקוטי בנצרת;
גב' רייצ'ל ברנר שלם, סגנית סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות;-
גב' תמר צ'ין, רפרנטית בריאות באגף התקציבים, משרד האוצר.
12 | אובמ
מרכזי הוועדה:
מר אלכסיי בלינסקי, מנהל תחום בכיר תכנון כח אדם, משרד הבריאות;
ד"ר יואל אנג'ל, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי – איכילוב;
גב'הדסוגמן,מנהלתתכניתשדותקליניים,מטההבריאותליישוםתכניתכחהאדם,ג'וינט-תבתומשרד
הבריאות.
מטרת ועדת המשנה
מטרת הוועדה היא מיסוד מנגנון לאומי לתכנון השדות הקליניים, שיביא להגדלה מתוכננת ויציבה
של מספר סטודנטיות וסטודנטים לרפואה וסטודנטים עוזרי רופא, בהתאם ליעדי מערכת הבריאות,
הנגזרים מהצורך הלאומי. לצורך כך, הוועדה פעלה להגדרת תהליכי עומק הנדרשים על מנת לאפשר
גידול זה. במידה מסוימת, ועדה זו הינה המשך טבעי הנובע מדוח קודם, שגובש גם הוא בראשות
פרופסור רוני גמזו, ונכתב בשיתוף עם מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות והמכון הלאומי
לחקר שירותי בריאות7.
פעילות הוועדה
הוועדה סקרה המלצות של ועדות עבר, דוחות OECD, ובחנה נתונים ומגמות עדכניות העוסקות
במדיניות הכשרת סטודנטים לרפואה, חינוך רפואי, חיזוי מספר הרופאים ועוד. הוועדה זיהתה 3 צירי
פעולה מרכזיים הדורשים טיפול לצורך הגדלת מספר הסטודנטים בישראל כפי שיתואר בהמשך.
הוועדה התכנסה ארבע פעמים, במהלך החודשים יולי – אוגוסט 2023. לאחר מכן, גיבשה הוועדה
המלצות ראשוניות, אותן הציגה בפני מנכ"ל משרד הבריאות, והעבירה לעיון כלל בעלי העניין, לרבות
שרהחינוךויו"רהמל"ג,פורוםמנהליבתיהחולים,פורוםראשיהאוניברסיטאות,פורוםהדיקנים,ומשרד
האוצר, וזאת לצורך קבלת התייחסויות. לאחר מכן, גובש הדוח המסכם המוצג להלן. חשוב לציין כי
במהלךעבודתהוועדה,פרצהמלחמתחרבותברזל.השלכותהמלחמהבהקשרשלהכשרתסטודנטים,
נלקחו בחשבון בעת הכתיבה הסופית של הדוח.
7 דוח ועדת גמזו הקודמת כאן.
אובמ | 13
תרשים 1: ציר זמן פעילות הוועדה
1
2
3
4
5
6
קבלת
יוני
יולי
אוגוסט
אוגוסט
נובמבר
התייחסות
2023
2023
2023
2023
2023
מבעלי
פגישת
פגישה :2
פגישה :3
פגישה :4
גיבוש
התנעה
סטנדרטים
תמריצים
תשתיות
דו״ח ביניים
עניין
להוראה
ההוראה
14 | עקר
רקע
עקר | 15
הגדלת מספר הרופאים
בישראל
1 .
מגמות מספר הרופאים בישראל תוארו באופן מפורט במסמכים קודמים8. להלן עיקרי הדברים:
2 .
שיעורהרופאיםל1,000-נפשבישראלנמוךמעטמהOECD- כאשרהפערהולךומתרחב,זאתעקב:,
. אמחד,גידולמהירבביקושיםלשירותירפואהבישראל,כתוצאהמגידולאוכלוסייהמהיר;הזדקנות
האוכלוסייה; גידול בשיעור המחלות הכרוניות.
. במאידך, גידול איטי בהיצע הרופאים, כתוצאה משיעורי פרישה גבוהים של דור הרופאים
העולים מבריה"מ; שינויים בין-דוריים, הבאים לידי ביטוי בכך שרופאים מעוניינים לעבוד משרות
מצומצמות יותר, ולייצר איזון הנתפס כבריא יותר בין בית לעבודה.
3 .
בעשור האחרון גדל בהתמדה מספר הרופאים המוכשרים מחוץ לגבולות המדינה. במיוחד בולט
הגידול במספרם של אלה המקבלים את הכשרתם במוסדות במזרח אירופה, שאינם עומדים
בקריטריוני האיכות המקובלים בישראל.
4 .
בשנת 2019, רפורמת יציב אסרה על הלימודים במוסדות אלו. כתוצאה מכך, צפויה ירידה חדה
ומשמעותית במספר הרופאים המגיעים לישראל, החל משנת 2026. ירידה זו צפויה לייצר מחסור
ברמה הלאומית בכלל, ובנגב ובגליל בפרט.
הפתרון המרכזי שאימץ משרד הבריאות כהכנה למחסור שצפוי להתגבר בשנת 2026, הוא הגדלת
מספר הסטודנטים לרפואה הלומדים במדינה. המלצה זו קיבלה משנה תוקף נוכח היותה של ישראל
שיאנית בקרב מדינות הOECD- בשיעור הרופאים המוכשרים מחוץ לגבולותיה, כפי שמוצג בתרשים .2
8 ניתן למצוא את פרסומי תחום בכיר תכנון כח אדם בקישור כאן
16 | עקר
תרשים2 שיעורהרופאיםהחדשיםשהוכשרומחוץלגבולותהמדינה,:2021
57.8
42.1 42.1 40.5 38.4
32.2 31.9 30.2
25.0 24.0 23.4
19.5 18.9
15.8 13.8 13.2 12.3 12.0
9.5
8.2
7.6
6.8
5.9
5.5
4.2
3.6
2.7
0.9
0.6
ישראל
ניוזילנד
נורבגיה
אירלנד
שוויץ
אוסטרליה
בריטניה
שוודיה
ארצותהברית
קנדה
צ'ילה
פינלנד
ממוצעה-
סלובניה
גרמניה
בלגיה
צרפת
פורטוגל
דנמרק
הונגריה
צ'כיה
אוסטריה
לטביה
קולומביה
אסטוניה
הולנד
פולין
איטליה
ליטא
OECD
מקור: עיבוד של מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי על נתוני STATS OECD
כצעד ראשון, החל גידול במספר הסטודנטים לרפואה המוכשרים בארץ, כאשר היעד שהוגדר על ידי
ועדות קודמות היה להגיע ל1,200- סטודנטים, בשנת 2025. עם זאת, ברור כי יעד זה אינו מספק ויש
להמשיך להעלותו, על מנת לענות על הדרישה הגבוהה. תהליך ההגדרה של היעד החדש יושלם בשנת
.2024
הכשרת רופאים בבתי ספר
לרפואה – מצב קיים
לימודיהרפואהבישראלמתקיימיםכיוםבששאוניברסיטאות:האוניברסיטההעבריתבירושלים(מסלול
6שנתיומסלולצמרת);אוניברסיטתתלאביב(מסלול6שנתיומסלול4שנתי;אוניברסיטתבןגוריוןבנגב
(מסלול 6 שנתי ומסלול 4 שנתי שנפתח בתשפ"ד); הטכניון (מסלול 6 שנתי); אוניברסיטת אריאל (מסלול
4 שנתי); ואוניברסיטת בר אילן בצפת (מסלול 4 שנתי ו3- שנתי, וכן מסלול 6 שנתי שנפתח בתשפ"ד).
עקר | 17
תרשים 3: מספר ואחוז הסטודנטים שהתחילו לימודי רפואה בתשפ"ד
)2023/24(
בר אילן
184
,
16%
תל אביב
301
,
26%
אריאל
77
,
7%
בן גוריון
196
,
17%
העברית
211
,
19%
הטכניון
170
,
15%
מקור: דיווחי הפקולטות לרפואה בישראל למועצה להשכלה גבוהה.
דוח ה9,OECD- מצביע על כך שבמדינת ישראל קיים השיעור הנמוך ביותר בעולם בהכשרת רופאים
ביחס לגודל האוכלוסייה (ראה תרשים 4). ניתן היה לייחס עובדה זו לכך שמרבית לימודי הרפואה
מתבצעים בבתי החולים, ושבישראל יש שיעור נמוך יחסית של מיטות אשפוז לנפש. אך הדוח מעמיק
וחושףשגםביחסלמספרמיטותהאשפוזבישראל,שיעורהמוכשריםנמוךמאוד(תרשים5).המשמעות
היא שבהתייחסות למיטות אשפוז כתשתיות הוראה, היה ניתן להכפיל את מספר הסטודנטים במדינה,
ועדיין להיות בשיעור ניצול נמוך ביחס למדינות מובילות אחרות בOECD-, כמו הולנד, אנגליה, איטליה,
שבדיה ודנמרק. ממצא זה מוכיח כי הסיבה להכשרה נמוכה של סטודנטים בארץ איננה היעדר מיטות
אשפוז, אלא ניצול לא יעיל שלהן לצורך הכשרת רופאים, לצד העבודה הקלינית שהן מבצעות.
9 קישור לפרסום באתר הOECD- כאן.
18 | עקר
תרשים 4 מספר הסטודנטים לרפואה המוכשרים במדינה, ל100,000-:
תושבים
30
27.3
26.2 26
25
22.7 22
20.4
19.2
20
18.2
17 16.6 16.4 16.3 16.2 16.2 15.7 15.5 15.4 15 14.2 14.2 14.2 13.7 13.4 13.1
15
13 12.7 12.5 12.4 11.9 11.8 11.7 11.4 10.6 10.3
9.1
10
8.5
7.5
7.3
7.2 6.8
5
0
לטביה
רומניה
אירלנד
בולגריה
דנמרק
סלובקיה
איטליה
צ'כיה
קרואטיה
בלגיה
אוסטריה
פורטוגל
הונגריה
טורקיה
הולנד
אוסטרליה
מכסיקו
ספרד
ממוצעה-
שוודיה
יוון
פולין
בריטניה
סלובניה
פינלנד
שוויץ
גרמניה
צרפת
אסטוניה
קולומביה
איסלנד
ניוזילנד
נורבגיה
צ'ילה
ארה"ב
קנדה
קוריאה
יפן
ישראל
OECD
מקור: Israel in training and education medical on report OECD
תרשים 5 מספר הסטודנטים לרפואה המוכשרים במדינה, ל1,000-: מיטות
אשפוז
100
90
88
90
80
71
69
70
58
60
54
53
53
52
48
47
46
46
50
40
40
40
36
40
34
34
33
32
31
31
30
30
29
29
29
28
27
30
26
24
24
23
21
21
16
20
6
10
6
0
אירלנד
דנמרק
שוודיה
קולומביה
איטליה
בריטניה
לטביה
הולנד
טורקיה
ספרד
צ'ילה
פורטוגל
פינלנד
איסלנד
אוסטרליה
ניוזילנד
רומניה
סלובקיה
ליטא
ממוצעה-
יוון
ארצותהברית
סלובניה
נורבגיה
בלגיה
קרואטיה
קנדה
בלוגריה
שוויץ
אסטוניה
צ'כיה
הונגריה
אוסטריה
ישראל
פולין
צרפת
גרמניה
קוריאה
יפן
ECD
מקור: Israel in training and education medical on report OECD
עקר | 19
עוד לפני פרסום דוח הOECD-, ועדת ביאר 2022 וועדת גמזו 2022 סימנו את החסם המרכזי להגדלת
מספר הסטודנטים לרפואה בישראל בניצול החלקי והלא יעיל של השדות הקליניים במחלקות בתי
החולים. הוועדות המליצו על מספר צעדים שמטרתם היא להגדיל את מספר השדות הקליניים ברמה
הלאומית, ובראשם קבעו כי משך הוראה שנתי בתחומי הלימוד העיקריים (מחלקות פנימית, ילדים,
נשים, כירורגיה ופסיכיאטריה) יהיה במרבית המחלקות עד 36 שבועות, ובמקרים חריגים יכול להגיע
ל40- שבועות בשנה. בנוסף קבעו, כי ככלל יש להקפיד על 8 סטודנטים בקבוצה, ובמקרים מסוימים
עד .10
דוח הOECD- מתייחס גם לפערים משמעותיים בהיקף תשתיות ההוראה הקלינית העומדים לרשות
פקולטות השונות. כך, בזמן שהאוניברסיטה העברית מכשירה סטודנט באמצעות 2.56 מיטות מסונפות
במחלקות העיקריות (כגון פנימית, כירורגית וילדים), הטכניון מסנף 5.11 מיטות לכל סטודנט. אין חולק
על כך, שקיימת שונות משמעותית באופן הפעולה של הפקולטות השונות, אך ממצא זה משקף שגם
בתוך ישראל, יש פקולטות שמנצלות את תשתיות ההוראה הקלינית העומדות לרשותן באופן יעיל
יותר מאחרות. קיים קונצנזוס על כך שרמתם של בוגרי בתי הספר לרפואה בארץ היא גבוהה, ואינה
שונה משמעותית בין פקולטה לפקולטה, ולפיכך אין בשונות זו כדי לשקף הבדלים באיכות ההכשרה.
האוניברסיטה העברית מצליחה להציע הכשרה יוצאת דופן ברמה בינלאומית, ולעשות זאת תוך ניצול
גבוה של משאבי ההוראה שעומדים לרשותה. זאת ועוד, גם אם תתקבל הנחה שלפיה הגדלת מספר
הסטודנטים הישראלים (וכפועל יוצא שיעור הסטודנטים למיטת אשפוז) תפגע פגיעה מסוימת ברמת
ההכשרה, הרי שמדובר עדיין בחלופה עדיפה ביחס להמשך הכשרת הרופאים בחו"ל, בהינתן שקיים
קונצנזוס כי מרבית הסטודנטים הישראלים שלומדים בחו"ל זוכים להכשרה פחות טובה מאשר זו
המוצעת בארץ.
20 | עקר
תרשים 6: מספר מיטות האשפוז לכל הסטודנטים לרפואה המוכשרים
במדינה, ל1,000- מיטות אשפוז
6
5.11
4.84
5
4
3.4
2.72
3
2.56
2
1
0
הטכניון
תל אביב+ אריאל
בן גוריון
בר אילן
העברית
הערה: מספר המיטות מתייחס רק למחלקות העיקריות (כגון פנימית, כירורגיה, ילדים). הקצאת השדות הקליניים של
אוני' אריאל מתבצעת ע"י אוני' תל אביב. הנתונים מתייחסים ל- . מקור: משרד הבריאות.2022
סימולציה פשוטה של השוואת ניצולת של כלל בתי ספר לרפואה, לזו של האוניברסיטה העברית,
מייצרת תמונת פוטנציאל הכשרה תיאורטי לכלל הפקולטות (ראה תרשים 7). כלומר, די יהיה בהחלת
סטנדרט תשתיות הוראה של האוניברסיטה העברית על בתי הספר האחרים לרפואה, כדי להעלות את
מספר הסטודנטים בכל שנתון ללמעלה מ.1,400-
תרשים 7: פוטנציאל הכשרה של סטודנטים לרפואה בהתאם לניצולת
שנהוגה באוניברסיטה העברית בירושלים.
590
600
500
400
312
271
300
209
204
204
200
157
143
135
136
100
0
העברית
תל אביב
בר אילן
בן גוריון
הטכניון
גודל שנתון לפי ניצולת של האוניברסיטה העברית
גודל שנתון כיום
עקר | 21
גם אם בוחנים את גודל הקבוצה הנהוג בכל אוניברסיטה, ניתן לראות כי אין אחידות בניצול תשתיות
ההוראה בבתי החולים. כך למשל, בעוד שבאוניברסיטה העברית גודל קבוצה ממוצעת במחלקות
הילדים עומד על 10.5 סטודנטים, בטכניון גודל הקבוצה הממוצע עומד על 7.2 סטודנטים (ראה תרשים
8).גםפרמטרייםלימודייםאחרים,שוניםביןפקולטהלפקולטה:מספרשבועותהסבביםהקלינייםבכל
אוניברסיטה הוא שונה. לדוגמה, במסלול ה6- שנתי בחלק מהאוניברסיטאות הסטודנטים יחויבו ל17-
שבועות לימוד בסבב פנימית, ובחלק רק 12 שבועות. גם בין המסלול ה4- שנתי וה6- שנתי, קיים הבדל
בין מספר השבועות הקליניים בכל מקצוע. אחידות בניצול המשאבים תביא לניצול אופטימלי יותר
בתשתיות ההוראה, ולהפניית המשאבים העודפים להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה ולעוזרי רופא,
שהיא מטרה לאומית, על פני תחרות פנימית בין הפקולטות על הכשרה מצוינת ומצוינת יותר.
תרשים 8: גודל קבוצה במחלקות ילדים בבתי ספר לרפואה השונים
20
18
16
14
12
10
8
6
4
2
0
הטכניון
אריאל
תל אביב
בן גוריון
העברית
בר אילן
בהתאם לממצאים אלה, ולאחר שכבר נעשתה עבודה משמעותית להגדלת מספר הסטודנטים, הוועדה
קיימה דיונים עם כל הגורמים הנוגעים בתחום זה: משרד הבריאות; המועצה להשכלה גבוהה; דיקני
הפקולטות; ונציגי בתי החולים, ובחנה את הדרכים לייעל את ניצול השדות הקליניים. להלן המלצותיה.
22 | הדעוה תוצלמה
המלצות
הועדה
הדעוה תוצלמה | 23
בניתוח ממצאי המחקר שביצעה הוועדה, היא הסיקה כי העובדה שתכנון הכשרת הרופאים בישראל
מפוצל בין גורמים שונים, היא הסיבה המכרעת לחוסר היכולת להכשיר מספר מספיק של סטודנטים
לרפואה. ההתנהלות היום מותאמת לאינטרסים של כל גוף במערך: בתי חולים, מחד, ופקולטות
מאידך, וזאת במקום להיות כפופה לסדרי עדיפויות לאומיים. בשוק עתיר כשלים, מצב זה מייצר תת-
אופטימיזציה של אספקת שדות קליניים. פתרון העומק המוצע על ידי הוועדה, כולל מגוון כלים לאיגום
סמכויות – אחריות של משרד הבריאות, בשיתוף המל"ג, ושל פורום אחוד של כלל השחקנים. מגוון
כלים זה יביא לעידוד תמריצים וליצירת כללי משחק חדשים, שיפיקו פתרון ארוך-טווח ויציב. נהיר כי
לכל שחקן בנפרד, פתרון זה הוא בבחינת הפחתת סמכויות, ולכן החלשתו. יש בכך קושי אמיתי לכל
אחד מהם. ועם זאת, חברי הוועדה מאמינים כי השחקנים השונים יבינו את הצורך הלאומי, ויצלחו את
תהליךהוויתורהחלקיעלסמכויותיהם,למעןהמטרההלאומיתשלהגדלתהשדותהקלינייםהמשמשים
להכשרת רופאים ועוזרי רופא. הרופאים הללו הם העובדים של כל השחקנים במערכת, הם המורים
של הדור הבא, והם גם המטפלים של כולנו. חזקה עלינו כי נתגייס למען טובת הכלל בהקשר זה, אחרי
עשרות שנים של התנהלות לא מיטבית.
ראוי להדגיש, כי בדיוני הוועדה עלה כי נוסף על המחסור בשדות קליניים, חסם מרכזי בפני הכשרתם
של רופאים נוספים הינו מחסור חמור בתשתיות פרה-קליניות בבתי הספר לרפואה בארץ. כבר כיום
קיים עומס רב על תשתיות אלו, עומס המצריך פתרונות מאולצים או למידה בתנאי צפיפות. היות
והטיפול בבעיה זו אינו בגדר המנדט שניתן לוועדה, הוועדה קוראת למל"ג וות"ת להמשיך ולבחון את
הנושא ולגבש את הפתרונות הראויים, על מנת לטפל גם בצוואר בקבוק זה, בהתייעצות עם משרד
הבריאות. הוועדה ממליצה כי צוות משימה זה יהיה אחראי גם ליישום ההמלצות בדו"ח זה, אשר
רלוונטיות לאוניברסיטאות עצמן.
בנוסף, יש להדגיש כי הוועדה בחרה שלא לדון במדידה של מיפוי השדות הקיימים והנדרשים, אלא
בעקרונות כללים, על אף שהנתונים נאספים באופן שוטף על ידי משרד הבריאות והמל"ג. עם זאת,
הוועדה החליטה כי יש לעסוק במבנה התהליך של קבלת ההחלטות ולהתמקד בו, כאשר הדיון על
פוטנציאל הגידול, ייעשה באופן פרטני על ידי משרד הבריאות עם כל אחד מהגופים.
24 | הדעוה תוצלמה
במטרה לייצר פתרון ארוך-טווח, המבוסס על איגום סמכויות, הוועדה ממליצה להתמקד בשלושה
צירי פעולה:
גיבוש עקרונות ההוראה הקלינית המתקיימת בבתי החולים, והגדרת אמות מידה
להוראה בשדות קליניים, תוך ההבנה כי הוראה קלינית הינה פעילות ליבה של בית
החולים וקופת החולים, וצריכה להיות מוגדרת ככזו.
הסדרת ההסדרים הכלכליים המתקיימים בין כל השחקנים הלוקחים חלק בהוראה
המתקיימת בתוך בית החולים – הות"ת, הפקולטות לרפואה, בתי החולים, המחלקות
והמדריכים הקליניים.
הקצאת השדות הקליניים הקיימים ברמה הלאומית, בין האוניברסיטאות השונות,
והגדרת יחסי עבודה נכונים בין בתי החולים והאוניברסיטאות.
תרשים 9: שלושת צירי הפעולה המומלצים על ידי הוועדה
הדעוה תוצלמה | 25
אמות מידה להוראה קלינית
במטרה להגדיל את השדות הקליניים יש לקבוע אמות מידה
להוראה, באופן שיהפוך את ההוראה במחלקות השונות,
מפעילות שנעשית באופן חלקי, לפעילות ליבה שלהן, אשר
המחלקות והרופאים עוסקים בה לאורך כל השנה, לא כעיסוק
צד אלא כעיסוק מרכזי, לצד הפעילות הקלינית של המחלקה.
שינוי זה במעמד של ההוראה הקלינית הוא יסודי, כדי להפוך
את השדות הקליניים לאפקטיביים. כמו כן, יש לקבוע באופן
ברור את התשומות הנדרשות להוראה ולהבטיח כי הן ממומשות
ברמת המחלקה. כדי לייצר זאת, הוועדה ממליצה כי:
1 .
פעולות ליבה: מנהלי בית החולים יראו בהוראה כפעילות
ליבה של בית החולים, וינהיגו תפיסה זו בקרב מנהלי המחלקות וכל צוות בית החולים. ההוראה
וההכשרההיאמקורהמצוינותהרפואית.תפקידםשלמנהלביתהחוליםהואלהביאאתהמחלקות
לרמת הוראה גבוהה.
2 .
טיוטור לכל מחלקה: לצורך מימוש יעד זה, יבטיח מנהל בית החולים כי בידי המחלקה מוקצה
טיוטור לכל מחלקה, שמוקדש באופן מלא לשבוע ההכשרה. כמו כן, שהטיוטור מוכשר לעבודתו
ושאר הסגל המלמד במחלקה מוכשרים למשימה בשלל כלים של חינוך רפואי.
3 .
ראשרשותהוראה:לצורךמימושיעדזה,ימנהמנהלביתהחוליםראשרשותהוראהכחלקממבנה
הנהלתביתהחולים.מינויזהיכלולאחריותעלכלההיבטיםהקשוריםלהוראתסטודנטיםלרפואה,
לרבות הגדלת היקף ההוראה ואיכותה, הגדרת מדדי ביצוע מרכזיים KPI’s() לביצוע שבועות הוראה
בבית החולים ומדידתם המתמשכת, ושיקופם להנהלת בית החולים והמחלקות. מינוי ראש רשות
ההוראהיתבצעעלידימנהלביתהחוליםבהסכמהעםהדיקןשלהאוניברסיטההמסנפתהמובילה
(ראו בהמשך).
4 .
משך ההכשרה: בכל מחלקה עיקרית בבי החולים (פנימית, ילדים, נשים ובחלק מבתי החולים גם
כירורגיה) תתבצע הכשרה קלינית בכל שנה במהלך 35 שבועות לפחות. כל קבוצה תלווה בטיוטור
המוקדש להכשרה במשרה מלאה.
26 | הדעוה תוצלמה
5 .
מחלקות גדולות: ככלל אצבע, במחלקות גדולות במיוחד, שבהן ישנן 40 מיטות ומעלה ברישיון,
תתקיים הוראה ב קבוצות במקביל עם שני טיוטורים.2-
6 .
גידול מותנה: מחלקות שגדלו בנפח הפעילות שלהן, גם אם לא במספר המיטות בהן (לדוגמה
עקב התרחבות למרפאות חוץ, מכונים, עבודה במיון וכד'), יידרשו להגדיל את נפח ההוראה שלהן
בהתאמה. לדוגמה, באמצעות הכשרת שתי קבוצות במקביל, תוך פיזור ההוראה בפלטפורמות
שונות. בפרט, מחלקות נשים וילדים ייצרו קבוצות נוספות בתת-מחלקות, כגון, מיון ילדים, מרפאות
חוץ ומעקב הריון. גם הוראה בקהילה תשמש להגדלה של מספר הסטודנטים.
7 .
גודל קבוצה: גודל הקבוצה יעמוד על 10 סטודנטים לכל הפחות במחלקות העיקריות.
8 .
תכנית מיטות: תכנון משק המיטות בישראל על שלל היבטיו, ייעשה גם בהתאם לצרכי ההוראה.
האמור נוגע בעיקר למקצועות העיקריים בהכשרה: פנימית, ילדים, נשים וכירורגיה. מכאן נובע:
. אכל הגדלה של מספר המיטות ברישיון בתי החולים, תיעשה תוך חשיבה על מקסום יכולת
ההוראהבמחלקות.משמעותהדברהיא,כיבשיקוליםלתוספתמיטותיישקלוהצורךבתשתיות
הוראה, ולא רק בתשתיות קליניות רפואיות, וכי יש להעדיף תוספת מחלקות, על פני הגדלת
מספר המיטות במחלקות קיימות.
. ברישיוןלמחלקהיינתןהןבגיןעבודהקלינית,והןבגיןיכולתהוראה,ולצורךחידושרישיון,תידרש
המחלקהלעמודבדרישותהסףבשניתחומיםאלו.כלבקשהלתוספתמיטה,תלווההןבהצהרת
מחויבות של בית החולים, והן בתכנית קונקרטית, להגדלת נפח ההוראה. משרד הבריאות לא
ידון בתוספת המיטות ללא תכנית זו.
9 .
מחלקות לא מלמדות: תקבע תכנית לאומית לשיפור ההוראה במחלקות שמבצעות הוראה בהיקף
או באיכות נמוכים וזאת כדי למצות עד תום את פוטנציאל ההוראה. התכנית תגובש על ידי משרד
הבריאות, יחד עם מנהלי בתי החולים הרלוונטיים.
.
10
הוראהבקהילה: יימשך המאמץ הקיים להרחבת ההוראה בקהילה, כפי שהומלץ על ידי ועדת ביאר
2022, ועל ידי ועדת גמזו , ובכלל זאת, ייעשה מאמץ לייצר תעריף אחיד להכשרה בקהילה.2021
סטודנטים מחו״ל: משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה ימשיכו בפעילותם להסדרת
.
1 1
הכשרת הסטודנטים הישראלים מחו"ל. כפי שהובהר בעבר בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות, הכשרת
הסטודנטים הישראלים מחו"ל תהיה רק לאחר מיצוי אספקת השדות לפקולטות ישראליות.
קיצורהסטאז׳:לקצראתתקופתהסטאז'לחצישנה,לפחותעבורבוגריםמצטיינים,עלמנתלפנות
.
12
משאבים שיוסטו לתמרוץ ההוראה הקלינית (ראו פרק ההתחשבנות הכלכלית להלן).
הדעוה תוצלמה | 27
בנוסף לצעדים שפורטו לעיל, הוועדה פונה למל"ג לבחון את הנושאים הבאים:
.
13
שינוימבנהשבועותההוראההקלינית:להקטיןאתמספרשבועותהלימודהקליניבמקצועותהליבה.
הוועדה תבקש שתוך 90 יום מסיום עבודתה, כל דיקן יגיש לנשיא האוניברסיטה, אחרי התייעצות
עם ראשי החוגים, הצעה לשינוי מבנה שבועות ההוראה, ובפרט בחוגים שמלמדים מספר שבועות
גבוה ביחס לנעשה בחוגים מקבילים בארץ. מומלץ להגדיל משמעותית את השימוש בסימולטורים
מתקדמים להוראה טרום-קלינית ובדיקת מיומנויות, וכך להקטין את משך הסבבים הקליניים.
.
14
מסלוליםאחידים:להשוותאתמספרהשבועותהקלינייםשלהמסלולה6-שנתי,לאלושלהמסלול
ה שנתי, כך שהרכיב הקליני בשתי התכניות יהיה זהה.4-
.
15
הוראה אחר הצהריים: לנייד סטודנטים בודדים מכל קבוצה קלינית להוראה בשעות הערב. הוראה
זו תהיה במתכונת שיוחלט עליה, לדוגמה במודל של ליווי מתמחים בסגנון OJT. ניוד זה יאפשר
הגדלה של קבוצת הלימוד של הסטודנטים מעבר לעשרה סטודנטים.
.
16
הוראה אחר הצהריים: לקיים פיילוט בליווי מחקרי, לבחינת איכות הוראת סטודנטים בשעות אחר
הצהריים. כיום יש מחלוקת על האיכות של הכשרה זו, ומנגד גלום בה פוטנציאל נוסף ומשמעותי
להגדלת מקומות להכשרה קלינית. בנוסף, ברור כי הוראה אחר הצהרים תדרוש הסדרה במסגרת
הסכמי השכר מול הארגון היציג, כמקובל.
.
17
סימולטורים: לבחון אפשרויות להגדלת השדות הקליניים בדרכים חדשניות, כגון מרכזי סימולציה.
כחלק מהדיון על הרחבת קיבולת ההכשרה במחלקות ובאוניברסיטאות, נשמעות לא פעם טענות
שמתריעות על הירידה באיכות ההכשרה הצפויה, כתוצאה מהגדלת הקיבולת. אין ספק שהוועדה
מעוניינת במיקסום איכות ההכשרה של רופאינו, אך עם זאת, בבואנו לבחון את סוגיית האיכות, יש
לתתאתהדעתעלאיכותכלהרופאיםהעובדיםבישראל,ולארקאיכותהקבוצההקטנהשלהרופאים
המוכשרים בארץ. ההכשרה בפקולטות בארץ היא הכשרה ברמה גבוהה. קיימים גם בתי ספר בחו"ל
בהם קיימת הכשרה גבוהה, ואולם, רבים מאוד מהרופאים המקבלים רישיון בארץ, לומדים בבתי ספר
בחו"לברמהנמוכה.בשנת2023,רק31%ממקבליהרישיונותהחדשיםהוכשרובישראל.הרחבתשיעור
זה, גם אם במחיר של ירידה מזערית ברמת ההכשרה בארץ, תייצר שיפור משמעותי ברמת ההכשרה
בישראל בסך הכל. לפיכך, הוועדה איתנה בדעתה להמליץ על הצעדים הנ"ל, גם במחיר של ירידה
קלה באיכות ההכשרה. במקביל, הגופים המעורבים ימשיכו במאמציהם התמידיים להגדיל את רמת
ההכשרה בארץ, באמצעות עבודה בקבוצות קטנות בשלב הפרה-קליני, הכשרות של חינוך רפואי בבתי
החולים וכו'.
28 | הדעוה תוצלמה
מתווה להסדרים כלכליים בגין
ההוראה הקלינית המתקיימת
בבתי החולים
ב2018- קבע מבקר המדינה, כי בהיעדר ראייה מערכתית כוללת
של כללים להתקשרויות להפעלת "השדות הקליניים", תכתיבי
השטח הם הקובעים את הפעלת השדות הקליניים. על כך
הוסיפה ועדת גמזו 2021, כי הגורם העיקרי לחסם בשלב הקליני,
הוא היעדר מדיניות מרכזית, וקריטריונים אחידים, שעל פיהם
אמורות האוניברסיטאות לתגמל את בתי החולים בגין ההוראה
והמחקר שהם מבצעים עבור האוניברסיטאות.
ההסכמים הקיימים בין האוניברסיטאות ובתי החולים הם
תוצאהשלמיקוחהשחקניםהשוניםבשוקרוויכשלים.כתוצאה
מכך, השונות הגדולה בגובה התגמול המועבר לבתי חולים שונים, משקפת כוח שוק, ולא משקפת את
איכותההוראה,אתהתועלתאואתהעלויותהאמיתיותשלההכשרהבבתיהחוליםהשונים,והתוצאה
הסופיתהיאפריסהשלהשדותבאופןלאיעיל.בעיהזומקבלתמשנהתוקףבמקריםשבהםמתקיימת
תחרותגבוההיותרעלשדותקלינייםביןשתיפקולטותשונות.ניתןלצפותגםשהתחרותתגדלבמקרה
שבו תיכנס לשוק פקולטה פרטית לרפואה, שלרשותה יהיו משאבים כספיים שאינם בהכרח זמינים
לאוניברסיטאות אחרות.
דוח גלזר-ישראלי 2012(), שבחן את מודל ההתקשרות בין בתי החולים והאוניברסיטאות, הציג מודל
שנועדלתמרץאתכלהצדדים(בתיחולים,אוניברסיטאותורופאים),עלבסיסחישובהעלויותוהתועלות
של כל אחד מהשחקנים. על פי המודל שהוצע, התגמול עבור שדה קליני ייקבע בהתאם לעלות שכר
שבועית של מתמחה, ובהתאם לגודל הקבוצה (קנס, אם פחות מ6-, פרס אם יותר 8), על פי מכסת
השבועות שהמחלקה מבצעת. המודל לא יושם באף אחת מהאוניברסיטאות, מלבד בטכניון.
בנוסף, כחלק מיישום המלצות ועדות גמזו 2021, הפעיל משרד הבריאות מערך תגמול לשדות קליניים,
הדעוה תוצלמה | 29
כחלק ממודל התקצוב הלאומי שהונהג באפריל 2022. מודל התקצוב הלאומי מגדיר כי 90% מהתקצוב
המשרדי המועבר לבתי החולים, יינתן על פי גודל בית החולים (מספר מיטות), ו10%- מהתקצוב יינתן על
פי שיעור ההכשרה שבית החולים מקיים, בהשוואה לבתי חולים אחרים. תקצוב זה נתן לבתי החולים
תמריץ ראשוני להגדלת השדות הקליניים שלהם, אך התמריץ לא שורשר בצורה מלאה לבתי החולים,
וזאת ממספר סיבות:
הסכום הקבוע של מודל התקצוב מחולק לחטיבות (חטיבת בתי החולים הממשלתיים, וחטיבת בתי
•
החולים של הכללית).
עפ"י המודל, ההקצאה לכל בית חולים עבור השדות הקליניים, מוכפלת בשרשור שורת מקדמים,
•
ויוצרת פער בתקצוב לשדה קליני בבתי החולים השונים.
מנקודת מבטם של בתי החולים, רכיב זה במודל התקצוב לא נתפס כתקציב ייעודי עבור ביצוע, אלא
•
יותר כחלק ממנגנון לחלוקת הכסף.
יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי בתום שנתו המלאה הראשונה של מודל התקצוב, לא ניתן עדיין להכריע
באופןמוחלטבדבריעילותהמנגנון,אךניכרכיהתמריץלאמשורשרלהנהלותבתיהחוליםבצורהחזקה
מספיק, כיוון שאלה לא מודדים את עצמם על פי מספר השדות הקליניים אותם בית החולים מבצע.
בהמשך לכל אלו, הוועדה סבורה כי יש לשכלל את מודל ההתחשבנות בין אוניברסיטאות לבתי חולים,
וכןלשכללאתמערכתהתמריצים,באופןשיעגןאתהמדדיםלהגדלתשבועותההוראהבסדרהיוםשל
בתי החולים, וישקף את עומס ההוראה המתקיים בפועל במחלקות המלמדות.
המלצות הוועדה בנושא התחשבנות ותמריצים הן:
1 .
תעריף מקסימום ותגמול למחלקה: יקבע תעריף מקסימום מחייב לכל האוניברסיטאות ובתי
החולים, לתשלום על שבוע הוראה קליני. התעריף יקבע על פי העקרונות הבאים:
. אבסיס התעריף לשבוע הוראה יהיה בנוי משני חלקים: 1( החלק ה1/35-) מעלות השכר השנתי
של מתמחה בכיר ;)90%( 2( החלק ה1/35-) מעלות השכר השנתי של מומחה 10%() במחלקה.
החלוקה ב1/35- נועדה לוודא כי התגמול של עלות השכר השנתי נצבר במהלך 35 שבועות, ולא
יותר מכך, כדי לאפשר למחלקה להעסיק תקן שלם, ולא משרה חלקית.
. בבנוסף על כך, יתווספו 10% לתעריף, שלא יועברו לבית החולים, אלא ישירות למחלקה, בדמות
קרן קשרי הוראה, ממנה רשאי מנהל המחלקה למשוך כספים לפעילות עידוד לצוותו, הקשורה
להוראה או מחקר.
30 | הדעוה תוצלמה
. גתיבדק אופציה לשינוי התעריף לפי פרמטרים של איכות ההוראה בבתי חולים.
משרד הבריאות יקבע תעריף מקסימלי על פי העקרונות הנ"ל, לא יאוחר מ90- יום לאחר פרסום
דוח זה. במקביל יוקם צוות עבודה להתייעצות בקביעת התעריף, שיכלול את נציגי הדיקנים, בתי
החולים, המל"ג/ות"ת. הצוות יובל על ידי משרדי הבריאות והאוצר. צוות זה יוכל להציע מודל שונה,
כל עוד הפרסום יתבצע במועד לא יאוחר מהמועד שנקבע.
2 .
מודל התמרוץ: בנוסף לתעריף מקסימלי, משרד הבריאות ייקבע מנגנון תמרוץ על בסיס יחידת
הערך (היא שבועות*סטודנט), שייקבע תעריף תוספתי דיפרנציאלי, בהתאם למאפיינים כגון,
ניצולת ההוראה במחלקות העיקריות; צמיחה ביחס לשנה שעברה; מאפייני בית החולים; מאפייני
הפקולטה.הוועדהתבקששתוך90יוםמסיוםעבודתה,משרדהבריאותיפרסםאתמנגנוןהתמרוץ
ויתקצב אותו.
3 .
מצוינותבהכשרההקלינית:במקביללמנגנוןלתשלוםהבסיסיעבורהוראה,ולמנגנוןהתמרוץ,משרד
הבריאות יפרסם מידי שנה מדד 5" כוכבים" בהכשרה קלינית. המדד יתבסס על נפח הוראה העומד
בסף איכות מסוים, שייקבע. הדוח יפורסם באופן תקופתי ושקוף, ויכלול נתונים ברמת בית חולים
(או קופת חולים) ומחלקות. מחלקות מצטיינות יקבלו הוקרה, ומחלקות שמפגרות מאחור ייבחנו
באופן ייעודי על ידי משרד הבריאות, וייבחן סיוע ממוקד להן. בנוסף לכך, תיבחן אפשרות להקפיא
תמיכה למיטה במנגנוני התמיכה השונים של משרד הבריאות, לרבות מודל התקצוב והתמיכה בגין
תכנית המיטות למחלקות שלא עומדות ברף המינימאלי לסבבים קליניים שייקבע.
4 .
תגמול למדריך ראשי (טיוטור): משרד הבריאות והממונה על השכר באוצר, יבחנו בנייה של מנגנון
תמרוץ לסגל ההוראה הקלינית, שיעודד הגדלת מספר השדות הקליניים. המתמחה או המומחה
שימונה על ידי מנהל המחלקה להיות "מדריך ראשי", שמארגן את ההכשרה ומוביל אותה, יקבל
תוספת שכרית לתקופה מוגבלת. המודל הסופי של תמרוץ סגל ההוראה, יוצע על ידי משרד
הבריאות והממונה על השכר, וייקבע סופית כחלק מהדיונים על הסכם קיבוצי מול הארגון היציג.
הוועדה מציעה לבחון לצורך זאת תגמול תחת המסגרת של "מנהל שירות זמני".
הוראה כחלק מעבודת רופא: ההוראה הקלינית לצד מיטת החולה, מהווה חלק ממשרתם של
5 .
רופאים המועסקים במערכת הציבורית, ועל כן רופאים אלו (שאינם בתפקיד "המדריך הראשי"), לא
יקבלו תוספת שכר ייעודית. יחד עם זאת, רופאים שיעמדו במדדי שעות הוראה והערכות הוראה
כפי שייקבעו על ידי הפקולטות, ימונו במינוי אקדמי של מדריך קליני, והאוניברסיטאות יפעלו באופן
פרואקטיבי להענקת מינוי זה לכל הרופאים העומדים בקריטריונים אלו.
הדעוה תוצלמה | 31
ניהול הקצאת שדות קליניים
ברמה הלאומית
דוח מבקר המדינה 2018() הצביע על כשל בהסדרת מצאי
“השדות הקליניים” בבתי החולים, וקבע כי היעדר תמונת מצב
מהימנה של מספר השדות הקליניים הקיימים ופיזורם בין כלל
בתי החולים, מעמיד מחסום של ממש בפני מתכנני המערך של
לימודי הרפואה בארץ. יתירה מכך, המצוקה של היעדר הסדרת
השדות הקליניים אף גורמת תחרות לא ראויה בין הפקולטות
לרפואה עליהן בבתי חולים.
על כך הוסיפה ועדת מרום הלפרין 2018(), כי קיימת שונות
רבה בין הפקולטות באשר לעוגן המשפטי שמתוקפו מתקיימת
הכשרתהסטודנטיםבבתיהחולים.מצבזהמעמידאתהפקולטותלרפואהבחוסרוודאותבאשרלהיקף
השדות הקליניים שיעמדו לרשותן בשנים הבאות, ומקשה על יכולתן לתכנן את ההוראה בהשקעה
יעילה של המשאבים, ולהתחייב על הגדלת מספר הסטודנטים.
דוח המבקר קבע כי השילוב בין מצוקה במקומות להכשרה קלינית, לתחרות בעייתית ויצירת הסכמים
כובלים והיעדר הסדרה רגולטורית, פותח פתח ל"שוק פרוע", דהיינו, הפעלת לחצים, קביעת התניות,
העלאת דרישות והצעת תשלומים שאינם מאוזנים, ובלבד שניתן יהיה להבטיח את ההכשרה הקלינית.
דוגמה לכך ניתן לראות במקרה של הפקולטה לרפואה באריאל, אשר סובלת ממצוקת שדות קליניים.
הוועדה קבעה כי עד שימופו הצרכים האקדמיים במחלקות ההוראה בלניאדו ובמעייני הישועה, יש
לאפשר לאריאל שדות קליניים המסונפים לפקולטות לרפואה הוותיקות יותר. בפועל, הקצאת השדות
הקליניים של אריאל בבתי החולים במרכז הארץ, מתבצעת כיום ע"י הפקולטה בתל אביב, ותלויה בה
באופן מלא.
נציין כי גם לפתיחת הפקולטה לרפואה בצפת 2012(), הייתה השפעה על מארג היחסים שבין בתי
החולים בצפון הארץ ובין הפקולטה בטכניון. לדוגמא, הקמת הפקולטה הביאה למצב חדש שבו בית
חולים מכשיר סטודנטים של יותר מפקולטה אחת.
32 | הדעוה תוצלמה
דוח המבקר הצביע על הצורך בעבודת מטה משותפת של המל"ג ומשרד הבריאות, עם הפקולטות
לרפואה ובתי החולים, כדי לגבש מתווה עבודה שיאפשר את ההיקף הנדרש של השדות הקליניים
בישראל, ואת הכללים שיבטיחו את ניצולם היעיל.
על סמך תמונת מצב זו, ולאחר שהוועדה קיימה התייעצויות עם פורום הדיקנים וראשי בתי החולים,
ממליצה הוועדה על צעדי המדיניות הבאים, שמטרתם יצירת תהליך שקוף שיאפשר יחסי כוחות
הוגנים בין בית חולים לפקולטה, בבואם להסדיר את שיתוף הפעולה ביניהם:
1 .
קביעת יעדי הכשרה: מספר הסטודנטים השנתי לרפואה ייקבע במשותף מדי שנה על ידי משרד
הבריאות ומל"ג-ות"ת, בהתאם ליכולות של האוניברסיטאות ושל בתי החולים לקלוט סטודנטים, וכן
בהתחשב במשאבים הקיימים למימון הסטודנטים.
2 .
גוף ניהול מרכזי: יוקם גוף קבוע – הצוות הלאומי לניהול שדות קליניים (להלן: הצוות הלאומי) –
שיורכב מפורום דיקני הרפואה, שני נציגי בתי חולים (ראשי חטיבות: ממשלה וכללית), שני נציגי
משרד הבריאות, נציג מל"ג-ות"ת ונציג משרד האוצר. יושבי ראש הגוף יהיו מנכ"ל משרד הבריאות
(או נציגו) ויו"ר ות"ת (או מי מטעמו). משימתו של גוף זה תהיה הקצאת השדות הקליניים בישראל,
באופן שיבטיח הגעה ליעדי מספר הסטודנטים שיוגדרו על ידי משרד הבריאות והמל"ג:
. אמשרד הבריאות והמל"ג יציבו יעד של מספר סטודנטים בכל שנה, בתאריך שיקבע.
. בהתכנסות הצוות הלאומי תהיה מיד לאחר מכן, והוא יחלק את יעד מספר הסטודנטים לכל
הפקולטות, ויחליט על מדיניות חלוקת השדות הקליניים בין הפקולטות השונות, כדי להגיע
ליעד זה. חלוקת השדות תהיה ברמת המחלקה, ותיעשה על פי עקרונות של צמצום השונות
בין הפקולטות ביחס המיטות לסטודנט, מיצוי מירבי ודומה של משאב השדות הקליניים בין
הפקולטות השונות. כפועל יוצא, פקולטות בהן שיעור הסטודנטים למיטה מסונפת נמוך, יידרשו
לוותר על מיטות מסונפות, או להגדיל את מספר הסטודנטים.
. גהדיקנים יתחייבו ויעמדו ביעד שהצוות הלאומי קבע. כישלון בעמידה ביעד, יגרור סנקציות
כלכליות מצד הות"ת.
. דאחת לשנה יציג הגוף הלאומי למל"ג ולמשרד הבריאות דוח תכנון מול ביצוע ועמידה ביעדים
שנקבעו.
הדעוה תוצלמה | 33
3 .
עמידה ביעדים: משרד הבריאות יאכוף את אספקת השדות הקליניים על ידי בתי החולים, על
פי דרישת הצוות הלאומי המתכלל. כישלון לעמוד ביעד מצד בתי החולים יגרור הפחתה בכספי
התמריץ המחולקים לבתי החולים (ראה פרק קודם סעיף ).2
4 .
סינופים ראשיים ומשניים: כל בית חולים יסונף לפקולטה ראשית אחת ובמידת הצורך לפקולטות
משניות נוספות. לצד זאת, החלוקה של השדות הקליניים בבית חולים בין הפקולטה הראשית
והמשניות, תיקבע בידי הפורום לעיל על בסיס יחסי בין מספר הסטודנטים בכל אחת מהפקולטות.
הדיקן של הפקולטה המסנפת הראשית, יהיה אחראי על מימוש מדיניות הפורום בפני כלל
האוניברסיטאות – הראשית והמשניות. נוכח ניגוד העניינים הפוטנציאלי בו הוא נמצא, לדיקן
הפקולטההראשיתלאיינתןחופשפעולהלייצרהסכמיסינוףעצמאייםבאופןשפוגעבאוניברסיטאות
אחרות. השיח של בתי החולים אל מול הדיקנים של הפקולטות המשניות, כמו גם הסדרי התשלום
והתשלוםבפועללבתיהחוליםיעשהבאופןישירולאדרךהפקולטההראשית.במידהויועלוטענות
נגד התנהלות לא ראויה של הדיקן האחראי על מימוש חלוקת השדות הקליניים, או במקרה ויעלו
טענותנגדהתנהלותלאראויהשלהדיקןהמשניבפריצתסכוםהתשלוםאובסינוףמחלקותבאופן
בלתי מוסכם או בניהול תחרות בלתי הוגנת, הטענות יבחנו על ידי הצוות הלאומי ובמידת הצורך
יפעלו כנגד הדיקנים. חלוקת השדות תפורסם באופן שקוף ומרוכז, לכלל חברי הפורום, 10 חודשים
לפני תחילת הלימודים בשנה האקדמית.
34 | הדעוה תוצלמה
ניטור ניצול מיטבי של
הקצאת השדות הקליניים
באמצעות כלי טכנולוגי
על מנת לקדם מדיניות של רגולציה ותמריצים למימוש מלוא הפוטנציאל של מקומות להוראה קלינית
בישראל,ישצורךבמידעמהימןושוטףאודותניצולהמקומותבידיסטודנטיםהנמצאיםבהכשרה.בשנתיים
האחרונות ביצע מנהל תכנון אסטרטגי והכלכלי במשרד הבריאות, בשיתוף עם המועצה להשכלה גבוהה,
מיפוי מקיף וכולל של כלל מקומות ההכשרה, זאת בהתבסס על המידע אותו העבירו בתי ספר לרפואה.
מידע זה שימש, בין היתר, את מנגנון התקצוב של בתי חולים, על מנת לעודד אותם להרחיב הוראה
קלינית של סטודנטים. יחד עם זאת, איסוף ומיפוי ידניים, מצריכים משאבים רבים, הן ממשרד הבריאות,
והן מהפקולטות, ובנוסף, מהימנותו אינה גבוהה. מכיוון שבשנים הקרובות נושא של שדות קליניים צפוי
לעמוד במרכז של מנגנונים רבים, יש צורך בפיתוח כלי טכנולוגי, אשר יאפשר הפקת דוחות לכלל הגופים
המעורבים – בתי החולים, האוניברסיטאות, המועצה להשכלה גבוהה ומשרד הבריאות.
הוועדה ממליצה לפתח כלי טכנולוגי ייחודי, בשיתוף של כלל הגורמים, אשר יאפשר מעקב מתמיד,
מהימןושוטף,אחרניצולתשלמקומותלהוראהקליניתבישראל.עלהכלילנטרביצועהוראהקלינית
של כלל הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה, הן בארץ והן בחו"ל. הכלי הטכנולוגי יידרש
לאפשר הפקת דוחות ברמה של פקולטה, בית חולים, מל"ג ומשרד הבריאות. משרד הבריאות יהיה
אחראי על שיקוף הנתונים העולים מן השטח למל"ג ולפורום הדיקנים.
הדעוה תוצלמה | 35
36 | םיחפסנ
נספחים
םיחפסנ | 37
נספח א’
ממצאיםמרכזייםוהמלצותדו״חהOECD-בנושאהכשרתרופאיםבישראל10
ממצאים מרכזיים
המלצות
1 .
שיפור מדיניות ממשלתית בנושא תכנון כח אדם רפואי (מעבר ממשבר לניהול)
בישראל הוקמו בעשורים האחרונים באופן
הקמת מנגנון קבוע (בתוך משרד הבריאות או
מסורתי, ועדות אד-הוק כדי לטפל במשבר
מחוצה לו) המיועד לתכנון כוח אדם רפואי,
“מחסור הרופאים”, אך יש צורך לעבור מדפוס
שיהיה בעל סמכות לגבש מדיניות במטרה
זה של ניהול משברים, למבנה ממשל קבוע
למנוע מחסור (או עודפים) במקצועות רפואה
יותר, כדי לשפר באופן מתמיד את בסיס הידע
שונים, ובמקצועות פרא-רפואיים אחרים.
לתכנון נכון של כוח אדם רפואי, שיהווה בסיס
באחריות מנגנון זה:
לקביעת מדיניות.
לאסוף את הנתונים הנדרשים כדי להעריך
את ההיצע והביקוש הנוכחיים של מקצועות
הרפואה ומקצועות פרא רפואיים אחרים;-
לייצר ולעדכן באופן קבוע תחזיות על דרישות
עתידיות לקטגוריות שונות של מקצועות
הרפואה ומקצועות פרא-רפואיים;
להעריך את ההשלכות של דרישות עתידיות
חזויות לגבי מספר הסטודנטים הנדרש ומספר
המתמחים הנדרש.
בחינה של התאמת המודל ההולנדי לתכנון
כוח אדם רפואי ACMMP() בהקשר הישראלי,
לרבות הערכת היתרונות והעלויות של הקמת
גוף עצמאי, הגדרת המבנה של גוף מייעץ חדש
ותפקידםשלבעליענייןשונים(איגודירופאים,
בתי ספר לרפואה, קופות החולים ואחרים)
והגדרת מערכות היחסים בין משרד הבריאות,
משרד החינוך ומשרד האוצר.
OECD Report on Medical Education and Training in Israel 10
38 | םיחפסנ
ממצאים מרכזיים
המלצות
. 2הגדלה מיידית של מספר הסטודנטים לרפואה בישראל
מספר הסטודנטים לרפואה בישראל גדל
הגדלה ככל האפשר של מספר הסטודנטים
באופןמשמעותיבמהלך20השניםהאחרונות,
לרפואה בכל ששת בתי הספר לרפואה
אךנותרהנמוךביותרמביןכלמדינותהOECD-
בישראל.
ביחס לגודל האוכלוסייה ומספר הרופאים
לשקוללפתוחביתספרחדשלרפואהולפתוח
המועסקים.
שלוחותשלבתיספרקיימים,כדילהרחיבעוד
יותר את ההכשרה (במיוחד בפריפריה).
מספר הסטודנטים לרפואה כיום בישראל לא
ניטור מתמיד של מספר הסטודנטים המומלץ
ייתן מענה להפחתה הצפויה בזרם הרופאים
בבתי ספר לרפואה בישראל, באמצעות שיפור
הנכנסים כתוצאה מיישום רפורמת יציב החל
מתמיד של תכנון כוח אדם רפואי על בסיס
מ.2025-
נתונים וחוו”ד מומחים להערכת דרישות
עתידיות.
בחלק מבתי הספר לרפואה בישראל יש
המלצה לסגור את התכניות הבינ”ל כדי לפנות
תוכניות בינ”ל (בעיקר לסטודנטים אמריקאים),
את המקומות הללו עבור סטודנטים ישראלים.
אבל רוב התלמידים הללו חוזרים לארצם
בסיום לימודיהם.
םיחפסנ | 39
ממצאים מרכזיים
המלצות
המחסור בשדות קליניים לתלמידי השנים
מומלץ לשקול אפשרויות מגוונות להרחבת
ד-’ו’, מהווה, לדברי בתי הספר לרפואה,
השדותהקליניים,כגון,הכשרהבשעותאחה”צ,
חסם משמעותי להגדלת מספר הסטודנטים
הגדלתמספרשבועותההוראהבמהלךהשנה,
בישראל.
הגדלת מספר התלמידים בקבוצה והרחבה
של שדות קליניים מחוץ לבתי חולים (למשל
בקופות החולים). יש לשקול מתן תמריצים
במידת הצורך.
. 3לשקול לתמוך בסטודנטים ישראלים הלומדים בבתי ספר לרפואה בחו”ל
מספר מדינות (לדוגמה נורבגיה ושוודיה), שהיו
יש לשקול את האפשרות להעניק סיוע כספי
מוגבלותבהיקףהסטודנטיםהלומדיםבשטחן,
לסטודנטים ישראלים שלומדים רפואה בבתי
מספקותתמיכהכספיתלסטודנטיםבלימודים
ספרמוסמכיםבחו”ל,כאמצעימשליםלהגדלת
באוניברסיטאות מוכרות בחו”ל.
זרם הרופאים הנכנסים. ניתן להתנות את
קבלת הסיוע בהכשרה במקצועות ובאזורים
במחסור.
. 4מעבר משוק חופשי לגישה מובנית יותר לניהול התמחויות
החלטות לגבי מספר, הרכב ותהליכי מיון
שתקבל
מרכזית,
תכנון
מערכת
הקמת
של סטודנטים להתמחות, מצויות כיום בידי
החלטות על תכניות התמחות, כולל המלצות
בתי חולים, ונקבעות, על פי רוב, על צרכים
על מספר מקומות ההתמחות שייפתחו וסוגי
תפעוליים קצרי-טווח על פני צרכי מערכת
ההתמחות הנדרשים, המבוססות על הערכה
הבריאות ארוכי טווח.-
של דרישות עתידיות.
לבסס מערכת שקופה ונגישה, שתתאם בין
בוגרי הרפואה הממתינים להתמחות שלהם,
לבין האפשרויות של ההתמחויות הפתוחות.
המימון השוטף להכשרת מתמחים, נבנה
במשרדהבריאותיוגדרתקציבייעודילהכשרת
מתקציב כללי של בתי החולים, ללא כל מימון
מתמחים,אשריוקצהבהתאםלמספרמקומות
ייעודי המוקצה להכשרה זו, וכתוצאה מכך
הכשרה ותמהיל ההתמחויות, המוצעים בבתי
המתמחים נחשבים ככח עבודה זול.
חולים או בקהילה.
40 | םיחפסנ
נספח ב’
מודל תמרוץ בתי חולים להגדלה של קיבולת הוראה קלינית
על מנת לתמרץ בתי חולים להגיע לקיבולת מקסימלית של הוראה קלינית, מוצע מודל תמרוץ על פי
העקרונות הבאים:
1 .
מודל תמרוץ יציע תגמול נוסף עבור הוראה של סטודנט במשך שבוע אקדמי.
2 .
התגמול יהיה תוספתי בנוסף לתגמול האחוד שישולם על ידי האוניברסיטה, ויהיה תחרותי בין
המוסדות.כלומר,יהיהתגמולכוללשיחולקביןהמוסדותעלפיציוןשייקבעלפיהמדדיםשמפורטים
בסעיף 3.
3 .
התגמול יחושב ברמה מחלקתית ויתבסס על 4 רכיבים הבאים:
4 .
צמיחה: גידול במספר שבועות סטודנט בשנה השוטפת, ביחס לשנה שקדמה לה;
5 .
ניצולת: מספר שבועות הוראה שמבצעת המחלקה ביחס למספר מיטות ברישיון;
6 .
סינוף עקיף: מחלקה שמלמדת בית ספר לרפואה, שזהו לא סינופו העיקרי, תקבל תגמול נוסף;
7 .
תוספת פריפריה: תוספת ייעודית לבתי חולים הממוקמים בפריפריה הצפונית והדרומית.
8 .
התמריץ יופחת במקרה שבית החולים לא יעמוד בדרישת התעריף המקסימלי.
סך התגמול שיקבל בית חולים עבור הוראה קלינית של סטודנטים מתואר בתרשים שלהלן.
תרשים10:סךהתגמולשיקבלביתחוליםעבורהוראהקליניתשלסטודנטים
םיחפסנ | 41
נספח ג’
כתבהמינוישלועדתהעללטיפולבמצוקתכחהאדםהרפואיבמערכתהבריאות
42 | םיחפסנ
םיחפסנ | 43
44 | םיחפסנ
םיחפסנ | 45
נספח ד’
כתביהמינוישלועדתהמשנהלקביעתמנגנוניםלהגדלהמשמעותיתוהסדרה
לאומית של שדות קליניים