תשובת השר

הפערבהוןאנושילענףהתשתיות המלצותהצוותהביןמשרדי 0202 1 תוכןעניינים הקדמה-חשיבותהטיפולבפערבהוןהאנושילפרויקטיתשתיות ................................ ................................ 3. הקמתצוותביןמשרדילבחינהוגיבושתכניתהוןאנושילתשתיותלמתןמענהלצרכיהמשקבטווחהקצר, הבינויוהארוך ................................ ................................ ................................ ................................ 3. מלאיהתשתיותהפיזיותבישראל ................................ ................................ ................................ ....... 4 גידול בהשקעותצפויותבתחוםהתשתיותאלמולמערכתלאמפותחתשלהוןאנושי .............................. 6 גורמיםלמגבלתכוחהאדםבמשק ................................ ................................ ................................ ...... 7 מיפויהפערבהוןאנושיהנדסיבתחוםהתשתיות ................................ ................................ ....................... 8 מאפייניהכשרהותנאיקבלהאקדמייםשלמהנדסיםאזרחיים ................................ ................................ 8 שכרמהנדסיםוהנדסאיםאזרחייםבענףהבנייהוהתשתיו ת ................................ ................................ . 02 מתודולוגיהלהערכתהפערהכמותיבהוןאנושיהנדסיבתחוםהתשתיות ................................ .............. 03 ניתוחהפערבהוןאנושיהנדסיבתחוםהתשתיות ................................ ................................ ............... 08 פעריםבמהנדסיםאזרחייםבהתמחויותנדרשותבמשק ................................ ................................ ....... 08 פעריםבמקצועותנוספיםבתחוםהתשתיות ................................ ................................ ............................ 32 מתודולוגיהלהערכתהפערהכמותיבמקצועותהנוספים ................................ ................................ ..... 32 מנהליעבודה ................................ ................................ ................................ ................................ . 30 מפעילימנופים ................................ ................................ ................................ .............................. 33 מפעיליציודמכני הנדסי ................................ ................................ ................................ ................. 33 נהגימשאיות ................................ ................................ ................................ ................................ . 33 חשמלאים ................................ ................................ ................................ ................................ ..... 36 מודדים ................................ ................................ ................................ ................................ ......... 38 טכנאיגזטבעי ................................ ................................ ................................ ............................... 38 השפעתענףהדיורעלההוןהאנושיהנדרשבתחוםהתשתיות ................................ ................................ ... 33 השפעתענףההייטקעלההוןהאנושיהנדרשבתחוםהתשתיות ................................ ................................ 40 ניתוחארגונישלסביבתהעבודהוהתמיכההארגונית בפרויקטיתשתיות ................................ ................... 43 המלצותהצוות ................................ ................................ ................................ ................................ ... 32 המלצותהצוותהנוגעותלפעריםהענפייםהקיימיםוהצפוייםבתחוםהתשתיות ................................ ..... 32 המלצותהצוותהנוגעותלבעיותהרוחבהארגוניותהפוגעותביכולתשלהמשקלפתחתשתיותפיזיות בישראל ................................ ................................ ................................ ................................ ........ 34 נספחים ................................ ................................ ................................ ................................ ............. 37 2 הקדמה- חשיבותהטיפול בפערבהוןהאנושילפרויקטיתשתיות בעשוריםהאחרונים המשק הישראלי מאופייןבתנופהכלכלית וקצבגידול מהירשלהאוכלוסייה ביחסלמדינות המפותחות. לצד זאת, קצב פיתוח התשתיות לא הדביק את קצב הצמיחה, וכתוצאה מכך נוצר פער משמעותי במלאי התשתיות הפיזיות- כלכליות בישראל ובאיכותן. הפער בא לידי ביטוי, בין היתר, במדדי תוצאה ושירות נמוכיםבתחומיהתשתיות, ומהווהפגיעהמשמעותיתבמשק,שבאה לידיביטוי באובדןתוצרהנאמדלכלהפחות בעשרותמיליארדיש"חבשנהוכןבפגיעהבאיכותהחייםשלהציבורבישראל. הקמתצוותביןמשרדילבחינהוגיבושתכניתהוןאנושילתשתיותלמתןמענהלצרכיהמשק בטווחהקצר ,הבינויוהארוך בחודש יולי 0207 מינה שר האוצר צוות בין- משרדי לגיבוש תכנית אסטרטגית לפיתוח תשתיות לטווח הארוך אשרתהווהמקדםצמיחהמשמעותיבמשק("צוותתשתיות0232 .)" בצוותהיוחברים:הממונהעלהתקציבים, החשב הכללי, מנכ"לית משרד התחבורה, מנכ"ל משרד האנרגיה והיועץ המשפטי של משרד האוצר. הצוות הסתייע בשירותי הייעוץ של חברת McKinsey&Company וקיים ראיונות עם גורמי עניין רבים מהמגזר הציבוריוהפרטי,לרבותחברותהתשתיתהממשלתיות,מממנים,זכייניםוקבלנים.בתמצית,וכפישיפורטלהלן, הצוותמצאכיישראלמצויהבפערמשמעותימבחינתהיקףההשקעהבתשתיותביחסלעולם.כך,בעודבמדינות ה- OECD מצאיהתשתיותהכלכליות (תחבורה, מיםואנרגיה)עומדעלכ- 70% מהתמ"ג,בישראלהואעומד על כ- 32% תמ"ג בלבד. המלצות הצוות היו, בין היתר: הגדלה משמעותית של ההשקעה בתשתיות בישראל; פיתוח אסטרטגיית תשתיות לאומיות שתכלול יעדים לאומיים וסקטוריאליים, צנרת פרויקטים ומתודולוגיה לתיעדוףפרויקטים;שיפורוייעולההליכיםהסטטוטוריים;ייסודכלימימוןחדשיםלהשקעהבתשתיות;התאמת רגולציהלצורךעידודהשקעהבתשתיות;והקמתמערכתלניהולביצועים. במסגרתעבודתצוותתשתיות0232 זוהה פער משמעותיבכוחאדםבמגווןתפקידיםותחומיהתמחותהנדסיים, הכוללים צוותי תכנון, ניהול פרויקטים, הנדסת תחבורה וחשמל ומקצועות נדרשים נוספים לתחום פיתוח התשתיות. משכך, המליץ הצוות על גיבוש תכנית להבטחת היצע כוח העבודה שתכלול ניתוח פערים ותכנית סדורה לפתרון הפערי ם. בהתאם, הוחלט על הקמת צוות ייעודי בין משרדי לבחינה וגיבוש תכנית הון אנושי לתשתיות,למתןמענהלצרכיהמשקבטווחהקצר ,הבינויוהארוך(להלןה"צוות.)" הצוות כלל נציגים מהגופים הבאים: אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה, אגף התקציבים,החשב הכללי, הועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, זרוע העבודה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד האנרגיה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אגף הממונה על השכר נציבות שירות המדינה,, מנהלהתכנון, רשות החברותהממשלתיות,המועצההלאומיתלכלכלה,אגףכלכלהותשתיותבמשרדראשהממשלה,התאחדותבוני הארץוהמכוןהממשלתילהכשרהבטכנולוגיהובמדע. 3 עבורגיבושהת וכניתלהתמודדותעםהפעריםהקיימים והצפוייםבהוןהאנושיהנדרש לתחוםהתשתיות,הצוות העמיק במספרמישוריםבסיועשירותיהייעוץשלחברתCapital&ConsultingTASC : 0) עבודת הצוות כללה למעלה מ- 32 ראיונות עומק של בעלי תפקידים בכירים ומשמעותיים במערכת התשתיות,מגורמיםממשלתייםועדגורמיםבמגזרהפרטיוהאקדמיה. 0) איסוףוניתוחנתוניםממרביתמאגריהמידעהרלוונטייםלתחום:הלמ"ס,זרועהעבודה,אגףתקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, רשם המהנדסים וההנדסאים, בנק ישראל, הועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, המה"ט, נציבות שירות המדינה, רשות החברות הממשלתיות, רשות האוכלוסין וההגירה, מוסד הטכניון, התאחדות בוני הארץ, ארגון המהנדסים והאדריכלים, משטרת ישראל,משרדהתחבורה,משרדהאנרגיה חברותתשתיתממשלתיות., 3) הצגה של פע רי ההון האנושי העיקריים בפני חברי הצוות , על ידי הגופים הבאים: משרד התחבורה, משרד האנרגיה, מנהל התכנון, התאחדות בוני הארץ, חברת נתיבי ישראל, חברת נתיבי תחבורה עירוניים,חברתמקורותוחברתשח"ם,חברתנגבגזטבעי. מלאיהתשתיותהפיזיותבישראל מחקריםמאקרוכלכלייםבדקואתההשפעהארוכתהטווחשלהשקעהבפיתוחשלתשתיותכלכליות,ומצאוכי התשואההממוצעתעלהשקעהבפרויקטיתשתיתפיזייםעומדתבממוצעעלכ- % 02 1. בנוסף,נמצאכי ההשקעה בתשתיות יוצרת תועלות נוספותבטווח הקצר התורמות לצמיחההכלכלית שלהמשק, לרבות ייצור ישיר ועקיף של משרות,בעיקר בתחומיהבניהוהייצור. השפעהחיוביתזומקבלתמשנהתוקףבתקופ ת הקורונה,בההמשק מצוי במיתוןעםמכפיל פיסקליגבוהמ-0 , כאשרהשקעהבפרויקטיםמגביריפריוןהינהמשמעותיתעבורתהליך ההתאוששותמהמשבר. הביקוש לתשתיות מונע ברובו מגידול באוכלוסייה ומגידול בתמ"ג לנפש. כיוצא בכך, הביקוש לתשתיות בישראל, מדינההמאופיינתבשיעוריג ידולאוכלוסייהגבוהים,קצבצמיחהגבוהשלהתל"גלנפש ופערבמלאי התשתיותהקייםאלמולמדינותייחוסרלוונטיותבעולםהמערבי,2 צפוילגדולבאופןמשמעותיבשניםהקרובות. בהתאםלכך,התאמת היצע התשתיותהכלכליות לדרישותהביקושהגדלות, הינו מרכיבהכרחילהמשךצמיחת ו שלהמשקהישראלי. בשנים האחרונות ההוצאה השנתית של מדינת ישראל על פיתוח תשתיות פיזיות גדלה, ומוערכת כיום בכ- 32 מיליארד שקל בש נה המהווים כ- % 3.0 מהתמ"ג. 3 שיעור ההשקעה בפיתוח תשתיותאל מול נתוני הצמיחה של המשקדומיםלמקובלבעולם,אךאינםמדביקיםאתקצב הג ידו לבביקושלתשתיותהנובעמקצבצמיחתהכלכלה וקצב הגידול הדמוגרפי. כתוצאה מהיעדר ההשקעה הדרושה בתשתיות, מצאי התשתיות הכלכליות במדינת 4 ישראלכשיעורמהתמ"גנמוךבכ- % 08 ביחסלמדינות הייחוס. 1 מקור:דוחמקינזי0232 2 מדינות הייחוס - דרום קוריאה, גרמניה, אוסטריה, דנמרק, בריטניה ובלגיה. מדינות בעלות נתוני צמיחת תמ"ג וצפיפות אוכלוסין דומיםלישראל.בדבראופןבחירתמדינותההשוואהניתןלקרואבהרחבה בדו"חמקינזי,עמ'03 . 3 מקור:דוחמקינזי0232 ,נתוני InsightGlobal 4 מקור:דו"חתשתיות0232 -חברתמקינזי 4 לוח0- מלאיתשתיותכאחוזמהתמ"ג 5 בשניםהאחרונותניתןלהצביעעלעליהברמתאיכותהתשתיותבמדינתישראל,כאשרבשנים0206-0207 ישראל עלתה למקום ה- 08 מתוך 037 מדינות שנבחנו על ידי הפורום הכלכלי העולמי. על אף נתון זה, רמת איכות התשתיותבישראלעדייןנמוכהביחסלמדינותהייחוס, ועולה כי שימוררמתההשקעההנוכחיתבתשתיותבשנים הקרובות ביחס לתוצר, תגרום להגדלת הפער במצאי התשתיות ביחס למדינות ייחוס רלוונטיות. על מנת לסגור אתהפערהקייםעדשנת0232 תידרשהכפלהשלההשקעההשנתיתבתשתיות,מכ- 32 מיליארדשקלבשנהלכ- 63 - 37 מיליארד שקל בשנה.6 במצב זה הביקוש להשקעה בתשתיות יהווה בין % 4.6 - % 4.0 מהתמ"ג אל מול % 3.0 אחוז כיום.7 מניתוחההשקעותואיכותהתשתיותבסקטוריםהשוניםעוליםמספרממצאיםעיקריים: תשתיותתחבורהיבשתית: נמצא כי שיעור הכיסוי 8 של רשתות הכבישים והמסילות נמוך ביחס לממוצע במדינות הייחוס, נתון המתבטא בעומסיתנועהגבוהים,שימושנמוךבתחבורהציבורית ומהירותנסיעה נמוכהממוצעתשלכליהרכבבישראל. צרכיהתחבורההמרכזייםשזוהוכוללים:פיתוחשלמערכיהסעותההמוניםבמטרופולינים,הגדלת ה קיבולתשל הרכבותהכבדות בקווים העמוסים,שדרוג תשתית הכבישים לתמיכה ב תחבורה ציבורית ושיפורהקישוריות בין אמצעי התחבורה השונים. 9 5 מקור:דו"חתשתיות0232 -חברתמקינזי 6 הסכום מבוסס עלשילוב של השקעה ציבוריתוהשקעהפרטית 7 מקור:דו"חתשתיות0232 - חברתמקינזי.הנתוןמבוססעלהנחהבדברגידולשנתיממוצעמשוערעדשנת0232 בהתאםלתחזיות אגףהכלכלןהראשיבמשרדהאוצר. 8 ק"מכבישלנפש,מספר מכוניותוגודלהמדינה 9 מקור:דוחמקינזי0232 5 תשתיותאנרגיה: חשמל- רמתהיתירותבייצורחשמלנמצאתמעליעדיהממשלה,אךנמוכהביחסלמדינותייחוסרלוונטיות.כושר הייצור של אנרגיה מתחדשת נמוך גם הוא לעומת מדינות הייחוס אך צפוי לעלות בעשור הקרוב לאור עידוד הקמה של פאנלים סולאריים הן על ידי משקי הבית והן על ידי המגזר העסקי. צרכי ההשקעה העיקריים שזוהו כולליםשיפורשלרשתותההולכהוהחלוקהבמשקהחשמל, בנוסףלהגדלתכושרהייצורשלאנרגיהמתחדשת. גזטבעי- ניתוחשלצרכיההשקעהבתחוםהגזהטבעי,מוצאכיצרכיההשקעההעיקרייםכולליםתמיכהבחיבור מאגרי הגז הטבעי למערכת ההולכה, ופיתוח של רשת החלוקה על מנת לחבר מפעלים וצרכנים ביתיים נוספים. 10 תשתיותמים: ניתוח צרכי המשק מצא כי צרכי ההשקעה בתחום המים כוללים בטווח הקצר הקמ ה של מתקני התפלה נוספים ומתקניהשבתקולחיןוחיבורםלרשתהולכתהמים.בטווחהארוך נדרשת הרחבההדרגתיתשלהמערכתעלמנת לתמוךבצמיחתהאוכלוסייה,שיפוררשתהולכתהמיםעלידיביסוסת וכניותאבושיפוריעילותבאמצעותהקמת מתקניםעל-אזורי יםלטיפולבמיםבעלייתרוןלגודל. 11 גידולבהשקעותצפויותבתחוםהתשתיות אלמולמערכתלאמפותחתשלהוןאנושי הצלחתהמדינהוהמשקבמאמציםלקידוםהתשתיותבישראלעוברתדרךהוןאנושיאיכותי.משכך,כחלקמצעדי המדיניותלסגירתהפערהאמורוחיזוקמוכנותהמשקלהגדלתההשקעהבתשתיות,נמצאכיישלתתמענהלצורכי ההון האנושי לתשתיות. ניתוח צד ההיצע, המייצג את היצע העובדים הקיים בתחום פיתוח התשתיות כגון: מהנדסים,מנהליעבודה,נהגיםועוד,וניתוחצדהביקושהמייצגאתנתוניההשקעהבפרויקטיתשתיותכלכליים, מצביעכיכברכיוםקיים פער משמעותיבאיכותוהיקףההוןהאנושיהנדרשלמשקבתחוםפיתוחהתשתיות.פער זה אף צפוי להחמיר, וזאת לאור מדיניות הממשלה להגדלת ההשקעה בתשתיות בשנים הקרובות. הבעיות והפערים הקיימים והצפויים בהון האנושי לתשתיות, ינותח ו בדו"ח זה הן על ידי בדיקה ענפי ת של הפערים והן על ידיניתוחהבעיות הארגוניותשלכללהמערכת.הניתוח יתבצעבחלוקה לטווחיזמן,וייתןמענהלכללשלבי הייצור של פרויקט תשתית ולכלל הגורמים המעורבים בפיתוח התשתיות בישראל, ביניהם משרדי הממשלה, המגזרהפרטיוהרשויותהמקומיות. 10 מקור:דוחמקינזי0232 11 מקור:דוחמקינזי0232 6 גורמיםלמגבלת כוחהא דםבמשק ניתוח של הפערים והבעיות בתחום ההון האנושי לתשתיות, מצריך התייחסות לבעיה רחבה יותר של המשק הישראלי - הקושי למצות באופן יעיל את כוח האדם הקיים ויכול תו להמשיך ולצמוח תחת מגבל ו ת כוח האדם המאפיינותאותו משוםכך,.בניתוח ישלקחתבחשבוןמספרמאפייניםשלכוחהאדםהקייםבמשקבישראל: א. פרישהשלאנשימקצוע יוצאיבריתהמועצות- העל י יהמחברהעמיםבשנותה- 32 הביאהאנשימקצוערביםהרלוונטייםלתחוםפיתוחהתשתיות,כגון מהנדסים, מודדים וטכנאים מסוגים שונים. אלו מגיעים לגיל פרישה בשנים הקרובות, ומשפיעים על זמינותההוןהאנושיהנדרשלתחוםהתשתיות. ב. שיעוריהשתתפותנמוכיםבכוחהעבודהמצדאוכלוס יותשונות- המשקהישראלי מאופייןבשיעוריהשתתפותנמוכיםבכוחהעבודהבקרבאוכלוסייתהגבריםהחרדים והנשים הערביות. שיעורי השתתפות נמוכים אלו משפיעים על מאפייני כוח האדם במשק ועל דרכי הפתרון לבעיות העולות בתחום. בהקשר זה חשוב לציין את חלקם ההולך והגדל באוכלוסייה בשנים האחרונותשלאוכלוסיותאלו,וביתרשאתבעשוריםהקרובים,המחייבלהתייחסלהיבטיםאלובתכנון ארוך טווח. ענף פיתוח התשתיות הכלכליות מאופיין בהשתתפות נמוכה בכוח העבודה של נשים וחרדים, ביןהיתרלאור תפיסותתרבותיותוחברתיותרחבותבנושא, לצדהיעדרחשיפהלענףבמסגרת הלימודיםהתיכוניים והיעדרסבסודותמרוץ מצדהמדינהלעבודהבתחום. ג. מגבלותעלייבואהוןאנושיממדינותאחרות- המדיניותהממשלתיתוהבסיסהחוקתיוהרגולטוריבישראל,מגביליםכניסהחופשיתשלהוןאנושיזר לישראל, הן במקרה של הון אנושי תחליפי והן במקרה של הון אנושי בעל התמחויות נדרשות שאינן קיימותבישראל. הגבלותאלומשפיעותעלמאפייניההוןהאנושיבמשק וחוסמותקיוםשלשוקחופשי פתוחותחרותי,דבראשרפוגע ביכולתשלהמגזרהציבורי והפרטי להתמודדעםפעריההיצעהקיימים והצפויים. ד. תדמיתשליליתל עבודהפיזיתבישראל- בדומהלשארהמדינותהמערביות,עבודהפיזיתבישראלממותגתבאופןלרובבאופן שלילי,כאשראת מרביתמשלחיהידהדורשיםשימושבעבודהפיזיתממלאיםעובדיםזריםאועובדים פלסטינאים. בעיה זו מתבטאת ביתר שאת בישראל, בה התרחש תהליך אקדמיזציה מואץ, אשר הגדיל באופן משמעותי את בעלי ההשכלה האקדמית,על חשבון בעלי ההשכלה המקצוע ית. מיתוג זה פוגע ביכולת של השוק בישראללגייסאתהיצעהעבודה הנדרש בתחומיהבנייהוהתשתיות. 7 מיפויהפערבהוןאנושיהנדסיבתחוםהתשתיות הון אנושי הנדסי המורכב ממהנדסים והנדסאים אזרחיים, הוא ליבת כוח האדם ההנדסי הנדרש לתכנון, ביצוע ואחזקה של פרויקטי תשתית פיזיים. עבודת ההון האנושי ההנדסי שזורה לכל אורך שרשרת הערך של פרויקט תשתית, החל משלב התכנון המוקדם, דרך שלב התכנון הסטטוטורי והתכנון המפורט ועד שלבי ההקמה והאחזקה. ההון האנושי ההנדסי משמעותי עבור כלל הגורמים הנוגעים לתחום פיתוח התשתיות, החל ממשרדי הממשלה והרשויות המקומיות, דרך החברות והרשויות הממשלתיות ועד התכנון, הביצוע והאחזקה המבוצעים לרובעלידיהמגזרהפרטי.פרקזהיתחיל בניתוחפרופילההוןהאנושיההנדסיבתחוםהבינויוהתשתיות,וימשיך בניתוח ההיצע והביקוש של ההון האנושי ההנדסי בתחום התשתיות והבינוי במטרה להעריך את הפער הקיים והצפויבכוחהאדםבתחום.ההנחההיאשההוןהאנושיבתחומיההנדסהמשפיעעלאיכותהתשתיותהמפותחות, על היכולת של המשק לקדם פיתוח מואץ של פרויקטים נדרשים ועל רמת הפריון במשקבכלל ובענף התשתיות בפרט. מאפייניהכשרהותנאיקבלהאקדמיים שלמהנדסיםאזרחיים מהנדסים אזרחיים הם ליבת כוח האדם ההנדסי הדרוש לפיתוח של פרויקטי תשתיות. סטודנט הבוחר ללמוד הנדסה אזרחית בישראל נדרש לסיים בהצלחה תכנית לימודים בת שמונה סמסטרים, ולעמוד בכלל התנאים לזכאות לתואר. מוסדות הלימוד בישראל אשר קיימת בתוכם תכנית לימודים להנדסה אזרחית הם: הטכניון, אוניברסיטתבןגוריון,אוניברסיטתאריאל,מכללתסמישמעון,מכללתעזריאליומכללתכנרת.עלפינתוניםשל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת הלימודים תשע"ח (0207-0208 ) רק 00.6% מכלל הלומדים למקצועות ההנדסה בישראל בחרו ללמוד בת וכניות של הנדסה אזרחית, כאשר לצורך השוואה 33.8% מהסטודנטים בחרו 12 ללמודבת ו כניותשלהנדסתחשמלומחשביםו- % 02.8 בחרוללמודהנדסתתע שייהוניהול. 12 מקור:הועדהלתכנוןותקצוב במועצהלהשכלה גבוהה 8 לוח0- סטודנטיםלהנדסהבאוניברסיטאותובמכללותהאקדמיות,לפיתתי תחוםהנדסה,תשע"ח(0207/0208 ) 1 הנדסה אחרת, הנדסה אזרחית, 13.0% 12.6% הנדסת מכונות , הנדסת תעשיה 13.8% וניהול, 20.8% הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, 39.8% מבחינת נתוני הקבלה ללימודי הנדסה אזרחית, כל מוסד אקדמימגדיר על פי צרכיו ומאפייניואת חתך הקבלה, ביןאםעלידינתוניסכם וביןאםעלידיהתבססותרקעלציוניהבגרותאוציוניהפסיכומטריבלבד.מניתוחציוני הפסיכומטריבקרב המתקבליםלת וכניותההנדסה השונותבישראל, נמצאכיהציוןהפסיכומטרי הממוצעבשנת 0207 של המתקבלים לת וכניות ההנדסה האזרחית עומד על 607.6, וזאת אל מול ציון פסיכומטרי ממוצע של 638.4 של יתר מקצועות ההנדסה. 13 כמו כן, מהנתונים עולה כי בעוד מספר הסטודנטים הלומדים בת וכניות ההנדסה האזרחית והנדסת הבניין גדל באופן משמעותי בעשרהשנים האחרונות, גידול של% 04 ממוצע בשנה, 14 שיעור המסיימים בת וכניות הלימוד נשאר באופן זהה באופן יחסי. נתונים אלו מחזקים את הטענה שעל אף שהביקושלתחוםלימודזהעלה,איכותההוראהואיכותהסטודנטיםנשאר זההבאופןיחסי. 13 מקור:עיבוד נתוני הלמ"סעל ידיהועדהלתכנוןותקצוב במועצהלהשכלהגבוהה- ישלעדכןנתוןזה. 14 פירוט עלהנושא מופיעבחלקהמתאר אתחישובההיצעהצפוי שלההוןהאנושיההנדסי 9 לוח3-שיעורמקבליהתאריםמתוךמתחילישנהא'בהנדסהאזרחיתוהנדסתבניין- ארבעשניםלפנישנתקבלת 15 התואר 87% 83% 82% 81%2008-92009-102010-112011-122012-132013-142014-152015-162016-172017-18 79% 78% 76% 73% 73% 64% שכרמהנדסיםוהנדסאי םאזרחייםבענףהבנייהוהתשתיות במרבית פרויקטי התשתיות בהם קיים צורך בהון אנושי הנדסי, הממשלה היא הקונה והמזמין הבלעדי, וביתר 16 הפרויקטים היא הקונה המשמעותי ביותר. ראיונות עם חברות תכנון וביצוע פרטיות וממשלתיות, איששו את הטענה כי בשווקים אלו הממשלה לעיתים מנצלת את כוחה התחרותי בכדי לשמור על רמות מחירים נמוכות. תעריפי המכרזיםהנמוכיםשלפרויקטיהתשתיותנוטיםלהשפיע באופןישיר ועקיףעלהשכרשלההוןהאנושי ההנדסיבמשק, דבר שלעיתים פוגעבאיכותתהליכיהתכנוןוהביצוע,ובכניסת ן של חברותחדשות אלהשוק.על אףשההוןהאנושיההנדסימושפעמתעריפיהתכנוןוהביצועשלמכרזיהממשלה,מנתוניזרועהעבודהעולה כי שכר המהנדסים וההנדסאים האזרחיים עלה בשנים האחרונות באופן משמעותי. עבור המהנדסים האזרחיים, השכרהממוצעעלהמכ- 08,332 ₪ בממוצעבשנת0203 לכ- 00,422 ₪ בממוצעבשנת0206,על יהשלכ- 4.3% בממוצעבשנה.עבורההנדסאיםהאזרחייםהשכרהממוצעעלהמכ- 00,822 בממוצעבשנת0203 לכ- 03,360 ₪ 17 בשנת 0206 , עלייה של כ- % 4.0 בממוצע בשנה. העלייה המתוארת בשכר של מהנדסים והנדסאים אזרחיים, הינהמשמעותיתגםביחסלמקצועותהנדסה משיקים לצורךהשוואה,.עבורמהנדסיאלקטרוניקההשכרהממוצע עלה מכ- 03,422 ₪ בשנת 0203 לכ- 07,622 ₪ בשנת 0206 - עלייה של 0.8% בממוצע לשנה, ועבור מהנדסי מכונות השכר הממוצע עלה מכ- 00,722 ₪ בשנת 0203 לכ- 00,322 ₪ בשנת 0206 - עלייה של 2.3% בממוצע לשנה. 15 מקור:הועדהלתכנוןותקצוב במועצהלהשכלה גבוהה 16 רשימתהראיונותמפורטת בנספחים 17 מקור:זרוע העבודה 11 לוח4- שכרממוצעבמקצועותהנדסהביןהשנים0206 - 0203 18 27,600 25,650 25,400 22,500 22,300 21,400 21,700 18,900 18,850 18,550 13,361 שכר ממוצע 2113 11,800 שכר ממוצע 2116 מהנדסי מהנדסי מהנדסי מהנדסי הנדסאים מהנדסים מכונות חשמל אלקטרוניקה תעשייה אזרחיים אזרחיים וייצור בנוסף, התבצעה בדיקת שכר עבור שלושת המקצועות העיקריים של כוח האדם ההנדסי בתחום התשתיות: מהנדסי תכנון, מהנדסי ביצוע ומנהלי פרויקטים. מהבדיקה שנערכה נמצא כי בממוצע בין השנים 0202-0208 עלהשכר המהנדסים האזרחייםבשוקבכלל מקצועותהתכנון והביצועבשיעורשלבין3%-6% בממוצעבשנה. בין השנים 0202 ל- 0208 עלה שכר מהנדסי התכנון ב- 3% בממוצע בשנה בכל רמות הניסיון. בדומה לכך, ניתן לראות עלייה של בין 3%-4% בשכר מהנדסי הביצוע ברמות הניסיון השונות, ועלייה של בין 4%-6% בשכר מנהליהפרויקטים. עליית שכר המהנדסים וההנדסאים לצד ההשפעה הכמעט מונופסונית 19 של המדינה על תעריפי התכנון והביצוע של פרויקטי התשתיות, מחזקת את הטענה שתוצג בהמשך כי הפער בין ההיצע לביקוש להון אנושי הנדסי בענף התשתיות גדלבאופןמשמעותיבשניםהאחרונות. 18 מקור:זרוע העבודה 19מונופסון- מצב בשּוקשבוקייםרקקונהאחדלמוצר 11 לוח3- שכרמהנדסיםאזרחייםבתחוםהתשתיותלפיחלוקהלשנותניסיון(אלפים)20 שכרברוטוממוצעלמהנדסי שכרברוטוממוצעלמהנדסי שכרברוטוממוצעלמנהליפרויקטים תכנוןלפישנותניסיון,0202- ביצוע לפישנותניסיון,0202- לפישנותניסיון,0202-0208 אש"ח)( 0208 אש"ח)( 0208 אש"ח)( 23 27 20.5 20 18.5 20 17 16.2 16 15.9 19 16 12.7* 13 12.7 * 13 8.9 10 12.5 12.5 9.5 9 7.3 8.3 2111 2118 2111 2118 2111 2118 1-2 3-5 5-8 8 +CAGR3%3%4%4% 1-2 3-5 5-8 8 +CAGR3%3%3%3% 1-2 3-5 5-8 8 +CAGR4%6%6%5% 20 מקור:סקריהשכרשלקבוצתCivilEng לשנים 2018 - 2010 12 מתודולוגיהלהערכתהפערהכמותיבהוןאנושיהנדסיבתחוםהתשתיות פרקזהיציגהערכהלאומדןהפערהכמותיהקייםוהצפויבהוןהאנושיהנדסיבתחוםפיתוחהתשתיותהכלכליות בישראל. הניתוחיציעאומדן לפער, באמצעותניתוחהפערהקייםוהצפויביןההיצעוהביקושלהוןאנושיהנדסי. אומדן ההיצע מתבסס על נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, זרוע העבודה ורשם המהנדסים וההנדסאים במשרד הכלכלה. אומדן צד הביקוש מתבסס על נתוני השקעותעתידיותמאגףתקציביםבמשרדהאוצר, נתוניםעלהשקעותבתשתיותבעברובהווה מהלמ"ס,ונתונים מהלמ"סעלשיעורהגידולהצפויבמספרמשקיהביתעבורההשקעותבתחוםהבנייה. גיבושהאומדןלפער הכמותימסתמךעלשתיהנחותיסוד:א)הוןאנושיהנדסילתחוםהתשתיותמוגדרבניתוח כמהנדסים והנדסאים אזרחיים, מאחר והנדסאים בתפקידים רבים בתחום משמשים ככוח עבודה תחליפי או 21הוןאנושיההנדסי משליםלמהנדסים,ולאניתןלהפרידמבחינתדרישותהביקושאתשנימשלחיהיד. לתשתיות המורכבברובוממהנדסיםוהנדסאיםאזרחיים,כוללבתוכומקצועותשוניםכגון:מהנדסיביצוע,מהנדסיתכנון, מנהליפרויקטים,מודדים,מפקחיבנייהועוד.ב) הניתוחמתייחסבחלקוגםלענףהבנייהבכללותוולשוקהדיור בפרט,מתוךהנחהשענףהדיורהואענףאשרמתחרהעם ענףהתשתיותעלכוחהאדם,לרבות הוןאנושי הנדסי. אין בהצגת הפער בכדי להשליך באופן ישיר על פתרון זה או אחר, אלא לשקף למקבל ההחלטות נתונים על ההשלכותשלהגדלתההשקעהבפרויקטיתשתית,שליבתההוןהאנושיהדרושבהםהואהוןאנושיהנדסי. מתודולוגיהלהערכתההיצעהקייםוהצפוישלהוןאנושיהנדסילתחוםהתשתיות: לצורך חישוב היצע כוח האדם ההנדסי בתחום התשתיות והבינוי, ישנו צורך להעריך את מרכיב ההיצע הקיים ומרכיבההיצעהצפוי,בהתייחסלזרםהמצטרפיםהחדשיםלכוחהעבודהההנדסי. ניתוחההיצעהקייםשלההוןהאנושיההנדסי, מתבססעלנתוניםשלמשלחיהידמתוךסקרכוחאדםלשנת0208 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסיווג הבסיסי כולל משלחי יד של "מהנדסים אזרחיים" (קוד 0040 ) ו"הנדסאי וטכנאיהנדסהאזרחית" (קוד3000).אולם, שני משלחיידאלו לאכולליםבתוכםאתכללכוחהאדם ההנדסיהרלוונטי,כאשרחסריםתפקידיםכמומנהליפרויקטים,מפקחיבניה,אומנהליםבכירים.לפיכך,משלחי הידהבאיםנלקחוגםהםבחשבוןבחישוב ההיצע: "מנהליםבתחוםהבנייה"(קוד0303 ), "מפקחיבנייה" (קוד 22 3003 ) ו"מנהלים בכירים ומנהלים כלליים" (קוד 0002 ). איסוף הנתונים מתוך סקרי כוח האדם של הלמ"ס משאירה מקום לטעויות דגימה, ומשום כך הניתוח התבסס על נתונים ממוצעים של השנים האחרונות, על מנת לאמוד את ההיצע הנוכחי. אומדן ההיצע הנוכחי אינו מתחשב בכוח עבודה זר משלושת הסקטורים הבאים: מהנדסים והנדסאים זרים המגיעים ל עבוד בפרויקטים בארץ ( הכוללים מהנדסים זרים המגיעים לארץ בשני מסלולים עיקריים: דרך תקן מומחים וכחלק מצוותי עבודה שלמים המגיעים ארצה); עבודות תכנון הנדסיות 21 לאקיימתתחליפיותמלאהביןמהנדסיםלהנדסאים,וישנםתפקידיםשחייביםלהיותמאוישיםבידימהנדסרשוםאורשוי.לפיכך, ההנחה,עלבסיסראיונותעםחברותתשתיתפרטיותוממשלתיותועלבסיסמודלמוסדשמואלנאמןוהטכניון,היאשאחוזהמהנדסים מתוךכללכוחהאדםההנדסיבענףהתשתיותלאירדמ- 62% .הנחהזומשפיעהעלההיצע,שכןהגידולהצפויבהנדסאיםגדול משמעותיתמהגידול במהנדסים,ולכן נוצרתמגבלתכניסהלשוקשלהנדסאים. 22 עבורמשלחיידאלה,הנחנו עלבסיסהערכותעםגורמיםבתעשייהמהואחוזהמהנדסיםומהואחוזההנדסאים.התבצעניתוח המצליבביןמשלחיהידלביןסוגההשכלהבאמצעותנתוניזרועהעבודהוהלמ"סבשביללתקףהנחותאלו.הנתוניםעבורמפקחי בנייהומנהליםבכיריםנלקחומפרסוםשלהלמ"סעלמועסקיםבענףהבינויבלבד. 13 המתבצעות בחו"ל; הון אנושי הנדסי פלסטינאי. ניתוח זה לא התייחס להון אנושי הנדסי מחו"ל שמגיע לעבוד בישראל, עקב פערים בנתונים עדכניים ומהימנים . כמו כן, הניתוח אינו מתבסס על היצע העבודות התכנון ההנדסיותהמתבצעותבחו"לועלהוןאנושי הנדסיפלסטינאי,מתוךהנחהשכמותזוהינהזניחה. חישובההיצעהעתידיהתבססעלתחזיתגידולההיצע,ה מורכבתמצפיהמצטרפיםהחדשים(מסיימי ההכשרות) בניכוי צפי הפורשים בכל שנה. צפי המצטרפים עבור מהנדסים חושב לפי ממוצע מסיימי תואר ראשון בהנדסה אזרחית בשנים האחרונות, בהתבסס על נתוני הועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה. צפי המצטרפים עבור הנדסאים מבוסס על נתוני חמש השנים האחרונות אודות מסיימי ההכשרה במוסדות הלימוד של המה"ט. צפיהגידולבהנדסאיםיוצאמנקודתהנחה שמגמתהגידולבמספרהבוגריםשלהשנים האחרונות תימשךבקצב דומה 23. לאחרביצועראיונותעםגורמיםמהתעשייהוהאקדמיהוניתוחנתוניהתעסוקהשלהבוגריםמתוךסקר בוגריםשבוצעע"יהמה"טבשנת0207 ,ניתןלראותכישיעורניכרמבוגריתוארהנדסאות,לאעוסקבמקצועות הנדסיים בתחום. היות וכך, נלקח בחשבון כי בממוצע רק % 62 מהבוגרים במגמת ההנדסה האזרחית עוסקים 24 בתחומים הנדסיים. צפי הפרישה של המהנדסים וההנדסאים מחושב בהתבסס על נתוני רשם המהנדסים וההנדסאיםבמש רדהכלכלה. 25 מתודולוגיהלהערכתהביקושהקייםוהצפוישלהוןאנושיהנדסילתחוםהתשתיות: חישוב הביקוש התבסס על מפתח שנות מהנדס/הנדסאי נדרשות לביצוע השקעה של מאה מיליון שקלים בתשתיות ובבינוי.גובשושני מפתחותשונים,כאשר הראשון הואעבורהשקעהבפרויקטיתשתיות והשניעבור השקעה בפרויקטי דיור ומבנים . חלוקה זו בוצעה מתוך הנחה 26 כי קיים הבדל בהיקף שנות כוח האדם ההנדסי הנדרשלביצועפרויקטיםבתחוםהתשתיותובתחוםהדיור,ומתוךהבנהשחלקניכרמהתכנוןבפרויקטידיורלא מבוצעע"י הוןאנושי הנדסי,אלאעלידיאדריכלים. באמצעות המפתח ות ותחזית צפי ההשקעות העתידי שגובשה ע"י אגף התקציבים באוצר, המודל מעריך את הביקושהקייםוהצפוילהוןאנושיהנדסיבתחוםהתשתיותוהבנייה.השלבהראשוןבגיבושהמפתחותהואניתוח שכרהטרחהעבורשנתעבודה.חישובשכרהטרחהעלעבודההנדסיתבפרויקטיתשתיותודיור, בוצעבהתבסס על המתודולוגיה שהוצגה במחקר שנערך בנושא בשנת 0223 ע"י מוסד שמואל נאמן ואוניברסיטת הטכניון, 27 ולאחר תיקוף ההנחות עם גורמים במגזר הפרטי ובחברות הממשלתיות. חישוב שכר הטרחה התבצע לאחר תיקוף ההנחות המוצגות במחקר של מוסד שמואל נאמן, לפיהן שכר הטרחה תלוי בהיקף השעות שמושקעות 23 מבוססעלראיונותעומקעםגורמים באקדמיהובמה"ט.נכוןלמועדפרסוםהדו"ח,ישנהמגמהשל סטגנציה/ירידהקלהבקצב הגידולשלההנדסאים,נתוןשאףמגדילאתהפערהצפויבהוןאנושיהנדסי. 24ראהטבלאותבנספחהמפרטותאתכמותמסיימיההכשרהוהתפלגותמשלחיהידשלהנדסאיםבהתבסס עלסקריהבוגריםשל המה"ט.62% הינונתוןשהתקבלע"י גורמיםבמה"ט,זרועהעבודהוחברותתשתית.עלפינתוניםמסקרבוגריםלשנת0203 של המה"ט,70% מההנדסאיםהמסיימיםאתלימודיההנדסההאזרחית,עובדיםבפועלבתחום.המשמעותהיאשישנם3,002 מסיימים שעובדיםבפועלבמקצוע. 25 נתונירשםהמהנדסיםמציגיםנתוניחסרשלכמותהמהנדסיםהאזרחיים במשקלעומתהניתוחע"בהלמ"ס.פערזהמוסברע"י העובדהשלאכלהמקצועותההנדסייםדורשיםרישום,ולכןלאכולםמבצעיםאתהתהליך.עלאףזאת,הניתוחהניחכיהתפלגות הגילאיםביןהרשומיםלכללהמהנדסיםזהה,ולכןאחוזיהפורשיםמהמלאיההתחלתיזהים(ניתוחהמבוססעללמעלהמ- 00 אלף תצפיות.) 26 מבוססעלהמודלשלמוסדשמואל נאמןואוניברסיטתהטכניון,פרופסור יחיאלרוזנפלדואדםבוכמן,"אומדןהביקושוההיצע שלכוחאדםהנדסיבענףהתשתיות" 27 מוסדשמואלנאמןואוניברסיטתהטכניון,פרופסור יחיאלרוזנפלדואדםבוכמן,"אומדןהביקושוההיצעשלכוחאדםהנדסיבענף התשתיות" 14 עבורמהנדסיםוהנדסאיםברמותשכרשונותהנובעותבעיקרמהיקףניסיון.לאחרמכןבוצעתיקוף28 למשקולות של העבודה ההנדסית לפי חלוקה לרמות ניסיון שונות 29 . נתוני השכר, שהתווספו להן עלויות מעביד עודכנו, בהתאםלמודל, עבורכלרמתניסיון. לאחרחישובשכרהטרחה,בוצעההערכהכמותיתשמטרתהלאמודאתשיעורהתשלומיםלהוןהאנושיההנדסי מתוך סך ההשקעה בפרויקטי תשתיות ובנייה. לשם כך, התבצע תיקוף להנחות המודל של מוסד שמואל נאמן, ביניהןהנחותבנוגע למע"מהאפקטיבי,אחוזעלותהתכנון,אחוזעלותהביצועואחוזעלותההוןהאנושיההנדסי 30ההנחותתוקפועלידיגורמיםרלוונטייםבמגזרהציבוריובמגזרהפרטי,לרבות עבורכלשלבבפרויקט. חברות תכנון וביצוע פרטיות, חברות ממשלתיות, משרדי ממשלה וארגוני מהנדסים. גיבוש המפתחות אפשר להעריך כמה שנות הון אנושי הנדסי נדרשות עבור הוצאה לפועל של השקעה של מאה מיליון ₪ , הן בענף הדיור והן בענףהתשתיות. בשלב הראשון המפתח מתאר כיצד מתחלקות עלויות התכנון והביצוע של פרויקטי תשתיות ובינוי בעלות של 022 מיליון ₪ , לאחר ניכוי המע"מ האפקטיבי. לאחר מכן המפתח מציג אתעלות כוח האדם ההנדסי, הן בשלב התכנון והן בשלב הביצוע, וגוזר מתוך העלויות את שנות המהנדס הנדרשות. סכימה של שנות ההון האנושי ההנדסיהנדרש ותלתכנוןו ביצוע, והוספהשלשנותמהנדסנדרשותעבורשלבהסטטוטוריקה,יוצריםאתסךכל שנותההוןהאנושיהנדרשלתכנוןוביצועשלפרויקטתשתיותובינויממוצעבעלותשל022 מיליון₪ . 28 בהתבססעל ראיונותעםגורמים רלוונטייםבתעשייהובאקדמיה.ר'נספחים 29 מפורט בנספחים 30 מפורטבנספחים 15 לוח6- חישובמפתחהוןאנושיהנדסינדרשלתכנוןוביצועפרויקטבינויבעלות022 מיליון₪ 31 לוח7- חישובמפתחהוןאנושיהנדסינדרשלתכנוןוביצועפרויקטתשתיותבעלות022 מיליוןש"ח 32 31 מפתחהוןאנושיהנדסיבפרויקטיבינוי- מבוססעלמודלמוסדשמואלנאמןוהטכניון.הנחותהמודלתוקפובאמצעותגורמים במגזרהפרטי,בחברות התשתיתהממשלתיותומשרדיהממשלה.ניתןלמצואפירוטלהנחותבנספחים 32 מפתחהוןאנושיהנדסיבפרויקטיתשתיות-מבוססעלמודלמוסד שמואלנאמןואוניברסיטתהטכניון.הנחותהמודלתוקפו באמצעותגורמיםבמגזרהפרטי,בחברותהתשתיתהממשלתיותומשרדיהממשלה.ניתןלמצואפירוטלהנחותבנספחים 16 לאחרסיוםגיבוש המפתחות, הצוותביצע מיפויוניתוחשלההשקעותהעתידיותהצפויותבענףהתשתיות וענף הדיור. צפי ההשקעה בפיתוח של פרויקטי תשתיות התבסס על ניתוח תרחישי מקסימום ומינימום של אגף תקציביםבמשרדהאוצרועלנתוניהשקעותבהווהובעבר שלהלמ"ס.בהיעדרניתוחמפורטעבורצפיההשקעה עבור ענף הדיו ר והבינוי, המודל התבסס על נתוני ההשקעה כיום בענף הבנייה מתוך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בניכוי נתוני ההשקעות בענף התשתיות. על נקודת הבסיס הזו, המודל הניחאחוזגידול שנתי של % 0.03 ,המבוססעלאחוזהגידולהשנתיהממוצעבמספרמשקיהביתבישראלביןהשנים0207 -0 020 . 33 לוח8- אומדןתוספתמשקיהביתעדשנת0232 34 בהינתןשניהמפתחותוצפיההשקעותבתשתיותובענףהדיור,ניתןלהעריךאתהביקושלהוןאנושיהנדסיבהווה ובעתיד,עלידיהכפלהשלהמפתחותבצפיההשקעהוחלוקהבמאה. 33מקור:נתוני הלמ"ס 34מקור:נתוני הלמ"ס 17 ניתוחהפערבהוןאנושיהנדסי בתחוםהתשתיות חישובהיצעההוןהאנושיההנדסיהקיים: חישוב היצע כוח האדם ההנדסי בתחום התשתיות והבינוי דורש גיבוש אומדן של ההיצע הקיים בשוק, וניתוח שלהזרםהידועוהצפוישלהמצטרפיםהחדשיםלכוחהעבודה.ניתוחההיצעהקייםמתבססעלנתוניםשלסיווג משלחיהידמתוךסקר י כוח האדםשלהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה.הנתוניםנלקחואודותמשלחיהידהבאים: "מהנדסיםאזרחיים"(קוד0040 ),"הנדסאיוטכנאיהנדסהאזרחית"(קוד3000 ), "מנהליםבתחוםהבנייה"(קוד 0303 ), "מפקחי בנייה" (קוד 3003 ) ו"מנהליםבכירים ומנהלים כלליים" (קוד 0002 .) מאחר ומדובר בסקרי כוח אדם בהם קיימת סבירות לטעויות דגימה סטטיסטיות, הניתוח מתבסס על נתונים ממוצעים של השנים 0203- 0208 בשביל לאמודאת ההיצעהנוכחי. ניתוחשלהנתוניםבסקריכוחהאדםשלהלמ"ס,מראהכיקיימיםבשוק בסביבותשלושיםו שישה אלףעובדיםהנדסייםבתחוםהתשתיותוהבינוי. 35 לוח3- הערכתהיצעההוןהאנושיההנדסי ה קייםבתחוםהתשתיותוהבינוי ממוצעמתוךנתוניסקריכוחאדםשלהלמ"סלשנים0203-0208 היצעמהנדסים היצעהנדסאים סיווגהלמ"ס משלחיד אזרחיים אזרחיים סךכל 0040 מהנדסים אזרחיים 04,738 04,738 3000 הנדסאיםאזרחיים 6,003 6,003 מנהליםבתחום 0303 3,482 0,372 6,832 הבניה 36 3003 מפקחי בניה 37 0,032 0,032 4,322 0002 מנהלים כלליים 38 0,362 742 3,722 עובדיםזרים סה"כהוןאנושי 03,488 02,483 33,367 הנדסי 35 מקור:נתוניהלמ"ס,זרועהעבודה 36 עבורמשלחידזההונח,לאחר התי יעצותעםמרביתגורמיהמקצועבתעשייה,ש- % 82 אחוזים מכוחהעבודהשלמשלח ידזההם מהנדסיםאזרחיים.הנתוניםהמפורטיםמתבססיםעלהנחהזווכולליםרק82% מהכמותהמוצגתבסקריהלמ"ס 37 עבורמשלחידזההונח,לאחר התייעצותעםמרביתגורמי המקצועבתעשייה,ש- % 82 אחוזים מכוחהעבודהשלמשלח ידזההם שלמהנדסיםאזרחיים.עבורמשלחידזההנתוניםנלקחורקעבורענףהבנייההמסווגכענףF בסיווגשלהלמ"ס.הנתוניםהמפורטים מתבססיםעלהנחהזווכולליםרק82% מהכמותהמוצגתבסקריהלמ"ס 38 עבורמשלחידזההונח,לאחר התייעצותעםמרביתגורמ יהמקצועבתעשייה,ש- % 32 אחוזים מכוחהעבודהשלמשלח ידזההם שלמהנדסיםאזרחיים.עבורמשלחידזההנתוניםנלקחורקעבורענףהבנייההמסווגכענףF בסיווגשלהלמ"ס.הנתוניםהמפורטים מתבססיםעלהנחהזווכולליםרק82% מהכמותהמוצגתבסקריהלמ"ס 18 חישובההיצע הצפוישלההוןהאנושיההנדסיבתחוםהתשתיותוהבינוי: חישוב ההיצע העתידי של כוח האדם ההנדסי בתחום התשתיות והבינוי, התבסס על תחזית גידול ההיצע, המורכבת מצפי המצטרפים החדשים (מסיימי ההכשרות) בניכוי צפי הפורשים בכל שנה. מוסדות ההשכלה הגבוהה (המכשירים מהנדסים) ומוסדות ההכשרה של המה"ט (המכשירים הנדסאים), הם המקור המרכזי לזרם המצטרפים החדשים לכוח העבודה ההנדסי בתחום. עקב כך, בחלק זה ננתח את הזרם של הסטודנטים ומקבלי ההכשרה במוסדות הלימוד וההכשרה השונים, בהם קיימת תכנית לימודים המכשירה מהנדסים והנדסאים אזרחיים. צפיההיצעלמהנדסיםאזרחיים: צפי המצטרפים לכוח העבודה ההנדסי בקרב המהנדסים האזרחיים, חושב בהתבסס על נתוני המל"ג אודות מסיימיתוארראשוןבהנדסהאזרחיתבעשרהשניםהאחרונות.ניתןלראותכיבעשורהאחרוןחלגידולמשמעותי במספר הסטודנטים לתואר ראשון בהנדסה אזרחית בכלל מוסדות הלימוד בישראל. מספר הסטודנטים לתואר ראשוןגדלב- % 13 בעשורהאחרון,מכ- 0300 סטודנטיםבשנתהלימודים0228-0223 לכ- 4333 בשנתהלימודים 39 0208 - 0207 . חשוב לציין כי חלק ניכר מהגידול במספר הסטודנטים נבע מגידול משמעותי של כמות הסטודנטים באוניברסיטת אריאל, גידול של %24 בעשור האחרון, כאשר שיעור הגידול הכולל בניכוי אוניברסיטתאריאלעומדעלכ- 9% .ניתןלקשוראתמרביתהגידוללפתיחהוהגדלהשל תכניותלהנדסהאזרחית במכללות,ולשדרוגבמעמדהשלאריאלעלידיהפיכתהלאוניברסיטה. לוח02 -סטודנטיםלתוארראשוןבהנד סהאזרחית,תשס"ט- תשע"ח 40 4611 4533 4264 3903 1,096 1,029 3598 1,085 3036 2641 2,210 2240 1,962 1,483 1847 1,150 1512 864 3,515 3,504 3,179 633 473 1,636 1,693 1,553 1,491 1,376 1,214 1,039 2008-9 2009-10 2010-11 2011-12 2012-13 2013-14 2014-15 2015-16 2016-17 2017-18 אוניברסיטאות מכללותאקדמאיות 39 מקור: הועדה לתכנ וןותקצוב במועצהלהשכלהגבוהה 40 מקור:הועדהלתכנוןותקצוב במועצהלהשכלה גבוהה 19 מקבליהתאריםבתכניותההנדסההאזרחיתמשמשיםכזרםהמרכזישלהמצטרפיםהחדשיםלשוקהעבודהבענף ההנדסה האזרחית. במקביל לגידול במספר הסטודנטים, ניתן לראות כי ישנו גידול משמעותי במספר מקבלי התארים במוסדות הלימוד. בעשור האחרון חל גידול של 04% בשנה במספר מקבלי התארים בהנדסה אזרחית, מכ- 043 בשנתהלימודים0223 - 0228 לכ- 307 בשנתהלימודים0208 - 0207 . 41 לוח00 -מקבליתאריםבמסלוליםהשוניםשלהנדסהאזרחיתבאוניברסיטאותובמכללותהאקדמיות,שנות הלימודיםתשס"ט- תשע"ח 9272008-92009-102010-112011-122012-132013-142014-152015-162016-172017-18 723 285 655 635 179 175 476 273 354 147 306 260 642 254 249 99 544 97 480 74 83 78 362 329 255 209 180 177 171 אוניברסיטאות מכללותאקדמאיות סה"%41=RGACכ חישוב אומדן המצטרפים לכוח העבודה ההנדסי, התבסס עבור ארבע השנים הקרובות על מתחילי הלימודים במוסדותהשוניםבארבע השנים האחרונות ,בניכוי הנשר הממוצעבעשורהאחרון- 00% . ההנחהביחס לחישוב המצטרפים בשניםשלאחר מכן, היא כי מספר המסיימים בשנה יישאר בממוצע זהה, בהתאם לכךשלא ידוע על פתיחהאוהגדלהשלתכניותלימודחדשות. חישובצפיהפורשיםהתבססעלנתוניגילאיהמהנדסיםמרשםהמהנדסיםבמשרדהכלכלה.ניתןלראותכיבשנים הקרובותשיעורניכרמהמהנדסיםהאזרחייםצפוילפרוש,כאשרהסיבההמרכזיתלכךהיאפרישתםשלמהנדסים שהגיעו בעלייה הגדולה מבריתהמועצות בתחילת שנות ה- 32 . כמות המצטרפים לכוח העבודהההנדסי בתחום 41 מקור:הועדהלתכנוןותקצוב במועצהלהשכלה גבוהה 21 התשתיות והבינוי, מחושב על ידי ניכוי של מספר הפורשים ממספר מסיימי תכניות הלימוד בתחום ההנדסה האזרחית.בשניםהקרובותצפויגידולנטוקטןמאדבמהנדסיםאזרחיים, כאשרבשנת 0203 צפויגידולנטושל 03 מהנדסיםאזרחייםבלבדובשנת0232 צפויגידולנטושל043 מהנדסיםאזרחיים. לוח00 - צפימצטרפיםשלמהנדסיםאזרחייםלכוחהעבודהההנדסיבתחוםהתשתיותוהבינוי42 0232 0203 0200 0207 843 843 877 703 מסיימי הכשרות43 723 833 834 733 פרישה44 043 03 03 02 - גידולנטו צפיהיצעהנדסאיםאזרחיים: ההיצעהצפוישלהנדסאיםאזרחייםמבוססעלזרם מסיימיההכשרותבחמשהשניםהאחרונותבתכניותההכשרה של המה"ט. 45 צפי הגידול הממוצע בהכשרת הנדסאים העומד על כ- % 3.7 בשנה , יוצא מנקודת הנחה שמגמת הגידול במספר הבוגרים של השנים האחרונות תימשך בקצב דומה 46. הנחה נוספת בדבר צפי המצטרפים, היא שבממוצערק62% מבוגרימגמתההנדסההאזרחית במוסדותהמה"טעוסקיםבמקצועותהנדסיים,ולכןההנחה היא שלא כל המסיימים רלוונטיים לחישוב ההיצע. 47 לאחר ניתוח נתוני המצטרפים וניכוי מהניתוח של נתוני הפורשים בהתבסס על נתוני רשם ההנדסאים, ניתן לראות כי קצב המצטרפים לכוח העבודה ההנדסי בתחום התשתיותוהבינוימקרבההנדסאים,הואגבוהמשמעותיתמכמותהמצטרפיםשלהמהנדסיםהאזרחיים. 42 מקור:הועדהלתכנוןותקצוב במועצהלהשכלהגבוהה,רשם המהנדסיםבזרועהעבודה 43 מקור:הועדהלתכנוןותקצוב במועצהלהשכלה גבוהה 44 מקור: רשםהמהנדסיםבמשרדהעבודהוהרווחה 45 מבוססעלנתוני המה"טורשםההנדסאיםאודותהמסיימיםבחמש השניםהאחרונות 46 הנחה זומבוססתעלראיונותעםגורמיםבמה"ט ומומחיתוכןנוספיםבתחום הכשרתההנדסאים 47 מקור:סקרבוגריםשלהמה"טשהתפרסםביולי 0207.נתוניהסקרהאחרון שלהמה"טלשנת0203 מצביעיםעל כךכי % 70 מה מסיימיםעובדיםבמקצוע. המשמעותהיאשישנם3,002 מסיימיםב- 0207 אשרעוסקיםבפועלבהנדסהאזרחית. 21 לוח03 - צפימצטרפיםשלהנדסאיםאזרחייםלכוחהעבודהההנדסיבתחוםהתשתיותוהבינוי48 0232 0203 0200 0207 3,837 0,323 0,306 0,604 מסיימי הכשרות49 083 344 330 320 פרישה 50 בכפוף ליחס מהנדסים 51 0,374 0,300 מצטרפיםנטו צפיהביקושלהוןאנושיהנדסיבתחוםהתשתיותוהבינוי: חישוב הביקוש להון אנושי הנדסי מתבסס על מפתח שנות מהנדס / הנדסאי נדרשות לביצוע השקעה של מאה מיליון שקלים בתשתיות ובבינוי. השלב הראשון בגיבוש המפתח הוא ניתוח שכר הטרחה עבורשנת עבודהשל מהנדס / הנדסאי. חישוב שכר הטרחה התבסס על המתודולוגיה שהוצגה במחקר של מוסד שמואל נאמן ואוניברסיטת הטכניון, וכלל תיקוף להנחות ולמשקולות המוצגות במחקר (הסבר על ההנחות מוצג בפרק על המתודולוגיה).הניתוחהתבססעל חישובשכר הטרחה, בהתאםלהיקףהשעותהמושקעותעלידיההוןהאנושי ההנדסי ברמות שכר שונות המושפעות מפערים בשנות הניסיון. ניתן לראות כי שכר הטרחה הממוצע לחודש במשק, בהתאם למודל המוצע, עומד על כ- 04,048 ₪ , ועל כ- 34,222 לאחר הוספת עלויות מעסיק בהיקף 52 משוערמהשכרשלכ- % 42 . 48 מקור:נתונירשםההנדסאים,הלמ"ס,נתוניהמה"ט.נתוניהמה"טהמעודכניםנכוןלשנת 0202 ,מצביעיםכי% 70 מהמסיימים עובדיםבפועלבמקצועההנדסההאזרחית,ולא62% כפישמתוארבחישובבלוח03 .המשמעותהיאשישנם3,002 הנדסאיםאזרחיים שעובדיםבפועלבמקצוע.הנתונים בדו"ח יעודכנובהתאם. 49 מבוססעלנתוניהמה"טאודותהמסיימיםבמוסדותההכשרה בחמשהשניםהאחרונות,וניתוחשיעורגידוללשניםהבאותעלבסיס ממוצעהגידולהשנתיבשניםהנתונות 50 מבוססעלנתוני רשםההנדסאים במשרד הכלכלה- ממוצעפרישה 51 נתוניםאודותהצטרפותהנדסאיםלכוחהעבודהההנדסייעודכנו-ההנחהכיוםהיאשהיחסיישמרזהה 52 מקור:ראיונותעםחברות תשתית פרטיותוממשלתיות,מחקר של מוסדשמואלנאמן 22 לוח4 0- שכרהטרחהעבורההוןהאנושיההנדסיבפרויקטיתשתיותובינוי53 שכר 54 משקולת 55 שנותניסיון 9,556 02% מהנדסמתחיל 16,231 32% מהנדסעם3שנותניסיון 28,738 32% מהנדסעם02 שנותניסיון 40,543 02% מהנדסראשי 04,048 שכרטרחהמשוקלל שכרטרחהמשוקלללאחרהתחשבותבעלותמעביד 34,222 ₪ בהיקףשל42% מהשכר השלב הבא בגיבוש אומדן הביקוש הקיים והצפוי, הוא ביצוע הערכה כמותית שמטרתה לאמוד את שיעור התשלומים להון האנושי ההנדסי מתוך סך ההשקעה בפרויקט. בשלב זה גובשו שני מפתחות כוח אדם הנדסי (אחד לתחוםהתשתיותוהשנילתחוםהדיור)נדרש,שעלפיהםניתןלהעריךכמהשנות כוחאדםהנדסינדרשים עבורהוצאהלפועלשלהשקעהשלמאהמיליון₪ .בהתבססעלההסברהמוצגבחלקעלהמתודולוגיהלהערכת הביקושלהוןאנושיהנדסי, המודלמצאכיעבורהוצאהלפועלשלמאהמיליון₪ בפיתוחשלפרויקטתשתיות עולה הצורך בכ- 34 שנות כוח אדם הנדסי בממוצע, ואילו עבור הוצאה לפועל של מאה מיליון ₪ עבור פיתוח 56 פרויקטבתחוםהבינוי,עולההצורךבכ- 08 שנותכוחאדםהנדסיבממוצע. השלבהבאבגיבושהאומדןהואמיפויוניתוחשלההשקעותהצפויותבענףהתשתיותוענףהדיור.צפיההשקעה בפיתוח של פרויקטי תשתיות התבסס על ניתוח תרחישי מקסימום ומינימום של אגף תקציבים במשרד האוצר 57 ונתוני השקעות של הלמ"ס ו בנק ישראל. עבור ענף הדיור, בהיעדר ניתוח מפורט עבור צפי ההשקעה, המודל התבסס כנקודת בסיס על נתוני ההשקעה כיום בענף הבנייה מתוך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בניכוי נתוניההשקעותבענףהתשתיות.על בסיסנקודהזו,המודלהניחאחוזגידולשנתישל0.03% ,המבוססעלאחוז 58 הגידולהשנתיהממוצעבמספרמשקיהביתבישראלביןהשנים0207 - 0200 . 53 מבוססעלמודלמוסדשמואלנאמןוהטכניוןאשרפורסםבמחקר: "אומדן הביקושוההיצעשלכוח אדםהנדסיבענףהתשתיות" 54 מקור:הלמ"סוזרועהעבודה.הגידולבשכרמבוסס עלתיקוףההנחותהמודלהמוצגבמחקרשלמוסדשמואלנאמן.בנוסף,שכר הטרחהכוללבתוכוהוספהשלעלותמעבידבקנהמידהשל 42% בהתאםלהנחותמודלנאמןובתיקוףעםגורמים בתעשייה., 55מבוססעלהמודלבמחקר שלמוסדשמואלנאמןוהטכניון,תיקוףההנחות עםחברותתשתיתפרטיותוממשלתיות 56 הסברעלההנחותלחישובמוצגבחלקהמציגאתהמתודולוגיהלהערכתהביקושלהוןאנושיהנדסי.הסבריםנוספיםעלההנחות למודלנמצאיםבנספחים 57 ישנםשני תרחישיםנוספיםלצפיהשקעהבפרויקטיתשת יות-מצורפיםבנספחים 58מקור: הלמ"ס 23 לוח3 0- צפיהשקעותבבנייהובתשתיותעדשנת0232 - תרחישמקסימום,מיליארדי₪ 59 44.6 37.6 32.8 22.4 151 136 125 117 2118 2121 2125 2131 שארההשקעותבענף תשתיותתחבורהואנרגיה 60 לוח6 0- צפיהשקעותבבנייהובתשתיותעדשנת0232 - תרחישמינימום,מיליארדי₪ 34.0 28.6 24.5 22.4 151 136 125 117 2118 2121 2125 2131 שאר ההשקעותבענף תשתיותתחבורהואנרגיה 59 מקור: הלמ"ס,אגףתקציביםבמשרד האוצר 60 מקור: הלמ"ס,אגףתקציביםבמשרד האוצר 24 בהתבסס על הנתונים אודות ההשקעות הצפויות בתחום התשתיות והבינוי, ועל המפתחות המעריכים את שנות ההון האנושי הנדרש להוצאה לפועל של השקעה של מאה מיליון ₪ , ניתן להעריך את הביקוש הקיים והצפוי להוןאנושיהנדסיבתחוםהתשתיותוהבינוי. הטבלהמטהמסכמתאת חישוב אומדןהביקושכפישמוסברבמתודולוגיהלהערכתהביקוש: תרחישמינימום תרחישמקסימום 0203 40,370 40,377 0203 47,334 30,280 0232 34,233 37,763 ניתוחהפערביןההיצעלביקוש: ניתוח ההיצע והביקוש מאפשר להעריך את הפער הקיים והצפוי בהון אנושי הנדסי בתחום התשתיות והבינוי. ניתוח האומדן לפער מבוצע על ידי השוואה בין היצע ההון האנושי ההנדסי הקיים והצפוי, לביןהביקוש הקיים והצפוילהוןאנושיהנדסילביצועפרויקטיתשתיותובינוי. נכוןלהיום,לפיהערכהשמרניתקייםפערבהוןהאנושיההנדסיבסדרגודלשלבין722 ,3ל- 322 ,4 בעלימקצועות, ואילו בשנת 0203 הפער צפוי לגדול ולהגיע לסדרי גודל של בין 222 ,3 ל- 222 ,8 בעלי מקצועות הנדסיים בתחום הבינויוהתשתיות.לקראתשנת0232 הפעראףצפוילגדולעודיותר,ולהגיעלסדריגודלשלבין00,222 ל- 03,222 . היצע ההון האנושי ההנדסי הינו קשיח בטווח המ יידי והקצר, עקב הקושי לייבא מהנדסים זרים מחו"ל בכמויות הנדרשות , ריכוזיות תהליך ההכשרה ע"י המדינה ועקב תהליך ההכשרה הארוך. כיוצא בכך, הפער בהון אנושי הנדסיצפוילע כבבאופןמשמעותיאתתהליכיהתכנוןוהביצועשלפרויקטיהתשתיות,ולהשיתעלויותניכרותעל המשק. באופן גס ובהינתן המתודולוגיה שתוארה קודם לכן,, ניתן להעריך כי משמעות הפער של ההון האנושי ההנדסי בשנת0203,הי אחוסריכולתלהוציאלפועלהשקעותבבינויובתשתיותבסדרגודלשלכ- 02 מיליארד₪ בתרחישהמינימוםו- 32 מיליארד₪ בתרחישהמקסימום. 25 לוח07 - תרחישהפערהצפויבהוןאנושיהנדסילפיתרחישהשקעהמקסימאלי,אלפים61 היצע ביקוש 756,5 ,5278 575141 57.8 51.1 43.2 42.8 42.4 37.7 2119 2125 2131 לוח8 0- תרחישהפערהצפויבהוןאנושיהנדסילפיתרחישהשקעהמינימאלי,אלפים62 היצע ביקוש 505,01 15516 85,46 54.1 48 43.2 42.8 41.6 37.7 2119 2125 2131 61 פירוט עלאומדן הפער מוצגבנספחים 62 פירוט עלאומדן הפער מוצגבנספחים 26 תרחישיהשקעהנוספיםשלהשקעהבתשתיות: מניתוח הנתוניםעולהכיקיימיםשניתרחישיהשקעהנוספים למוצגבפרקעבורענףהתשתיות.שניהתרחישים מתבססים על מתודולוגיה, נתוני היצע ונתוני השקעה בבנייה זהים למוצג בפרק זה, ונבדלים מהתרחיש המוצג אך ורק בבסיס ההשקעה בתשתיות בשנת 0208. התרחיש הראשון מתייחס לנתונים של בנק ישראל עבור שנת 63 0208 ,ויוצאמנקודתמוצאשלהשקעהשל36.230 מיליארד₪ בתשתיותבשנת0208 . התרחישהשנימתייחס לנתונים של הלמ"ס ודו"ח מקינזי לתשתיות 0232 , ויוצא מנקודת הנחה של השקעה של 03.833 מיליארד ₪ בתשתיות בשנת 0207 , כפי שפורסם בלוח הלמ"ס "השקעה מקומית גולמית בתשתיות לשנת 0207 ", ובאופן שתואםלהשקעהב- 0203 שצוינהבעבודהשלחברתמקינזי. לוח03 - נתוניההיצע,הביקושוהפעריםבהוןאנושיהנדסילתשתיות,תרחישיהשקעהסביריםעקבהשלכות משברהקורונהוהצורךבהרחבת הצעדיםהפיסקלים 64 תרחישהשקעה תרחישגידול שנת0208 שנת0203 שנת0203 שנת0232 בשנת0208 בהשקעה היצע - - 35,977 37,695 42,838 43,190 ביקוש נתוניבסיסשל מינימום 40,640 41,571 47,994 54,095 אגףתקציבים- מקסימום מוצגבפרק 40,640 42,377 51,081 57,765 נתוניבסיסשל מינימום 42,260 43,265 50,408 57,240 בנקישראל מקסימום 42,260 44,567 55,374 63,142 נתוניבסיסשל מינימום 41,373 42,344 49,171 55,685 הלמ"ס/מקינזי מקסימום 42,452 44,678 55,211 62,865 פער נתוניבסיסשל מינימום (4,663) (3,876) (5,156) (10,905) אגףתקציבים- מקסימום מוצגבפרק (4,663) (4,681) (8,243) (14,575) נתוניבסיסשל מינימום (6,282) (5,569) (7,570) (14,050) בנקישראל מקסימום (6,282) (6,872) (12,536) (19,952) נתוניבסיסשל מינימום (5,396) (4,648) (6,333) (12,496) הלמ"ס/מקינזי מקסימום (6,474) (6,983) (12,374) (19,675) 63 מקור: בנק ישראל 64 מקור:בנקישראל,הלמ"ס,אגףתקציביםבמשרדהאוצר,דו"חתשתיות0232 שלחברתמקינזי.שניהתרחישיםהנוספים המוזכריםמקבליםיתרחשיבותבעקבותהשלכותמשברהקורונהוהצורך בהרחבתהצעדיםהפיסקלים. 27 פעריםבמהנדסי םאזרחייםבהתמחויותנדרשותבמשק הגידול בהשקעות בתחום התשתיות והצורך בהתמחויות ספציפיות בענפי המשק השונים, הגביר את הצורך במהנדסים בעלי ידע וניסיון ייחודיים, הן בשירות המדינה והן במגזר הפרטי. התמחויות אלו כוללות, בין היתר הנדסת תחבורה, הנדסת מנהור, הנדסת רכבות, הנדסת כבישים, הנדסת גז, מקצועות ההנדסה בתחליפי אנרגיה, אנרגיות מתחדשות, התפלת מים, הנדסת מים וביוב, הנדסת ביסוס וקרקע, גיאו- אינפורמציה, מהנדסי בטיחות באש, מהנדסי בטיחות בעבודה ועוד. ניתן לייחס מספר סיבות לפער במהנדסים בתחומים אלו. סיבה ראשונה נובעתמפעריהשכרביןמקצועותההנדסההאזרחיתלמקצועותהנדסהאחרים,בדגשעלענףההיי-טק. 65 סיבה נוספת היא שחלק מתחומי לימוד אלו אינם נתפשים כאטרקטיביים ללימוד ולתעסוקה בעתיד, ולכן סטודנטים אינםפוניםללימודמקצועותאלו.סיבהנוספתלפערנובעתמוואקוםהכשרתימתאיםבארץובעולם,הןבאקדמיה והן במוסדות ההכשרה ובפיתוח התמחויות ספציפיות בחברות התשתית. לבסוף, סיבה אפשרית נוספת הינה תמריץנמוךלהתמקצעבהתמחויותספציפיות,בשלהצורךהאדירבמשקבמהנדסיםאז רחייםללאהתמחות. פערבהתמחותבהנדסתתחבורהומנהור: מהנדסי תחבורה הינם מהנדסים אזרחיים המתמחים בנושאי תחבורה ותעבורה, כולל: תכנון תנועה, תחבורה, ותעבורה, הנדסת כבישים, בטיחות בדרכים, התנהגות וחיזוי, הסדרי תנועה, וגיאומטריית כבישים. מהנדסי תחבורה ישראלים מוכשרים לתחום זה בטכניון בלבד, או דרך לימודי תואר ראשון בהנדסת תחבורה בפקולטה להנדסהאזרחית,אודרךלימודיתוארשניבהנדס האזרחית בהתמחותהנדסתתחבורה.הלימודיםהקיימיםהיום בישראל נתפסים כהנדסיים מאוד, וחסרים בהיבטים של הסתכלות מערכתית, כגון תיעדוף בין צירי תנועה או השלכות של צירי תנועה ברמה העירונית. בנוסף, ככל שתשתיות התחבורה נעשות סבוכות יותר, וישנה יותר תנועה משולבת (לדוגמא, כאשר אמצעי תחבורה שונים חוצים את אותו הצומת), כך גדלה הדרישה למהנדסי תחבורההמתמחים,בענפיםמתוחמיםכגוןמהנדסירמזוריםומהנדסיתנועה,אשרנמצאיםהיוםגםכךבחסרשל קבלניםמורשים. מהנדסימנהורהינםמהנדסיםבעליהתמחותספציפיתבחפירותקוויםלרכבותמהירות,בהובלה ובאחסוןשלתשתיותאנרגיהובבנייתתשתיותמיגוןומילוט.בשניםהקרובותההשקעהבתשתיותמנהורבמשק עומדת לגדול באופן משמעותי, כאשר כיום מרבית ההון האנושי בתחום מבוסס על מומחים המגיעים מחו"ל. קייםמסלולאחדבישראל,באוניברסיטתבןגוריון,שלהנדסהאזרחיתבהתמחותבמנהור,מסלולשאורכותשעה סמסטרים והוא בשיתוף חברות תשתית ממשלתיות. כיוצא בכך, הביקוש הצפוי מחייב הגדלה משמעותית של היקףכוחהאדםהמיומןבתחוםבישראל. 65 נקודהזותורחבבהמשךהדו"ח 28 פערבהתמחו יותבחשמול, בזרםחזקובאלקטרוניקתהספק: מהנדסיחשמלעםהתמחותבחשמול,זרםחזקואלקטרוניקתהספק,מהוויםהוןאנושינדרש לצורךתכנוןוהקמת תשתיותבתחוםהאנרגיה,וכןלצורךתכנוןוהקמת המערכותהטכנולוגיותהמלוות פרויקטי תשתיתאחרים כגון רכבותקלותורכבותכבדות. הצוותמצאפעריםמשמעותייםבמהנדסיחשמלבהתמחויותאלו,הנובעיםביןהיתר מהיעדר תוכניות לימוד מובחנות במוסדות להשכלה ג בוהה, נטישה של העיסוק ומעבר ל מקצועות ההיי-טק, הבריאות והתקשורת עקב תנאי שכר טובים יותר, וגידול משמעותי בביקוש עקב גידול בהיקף ההשקעות שהמדינהמתכננתלהוציאבתחום. פערבהתמחותבהנדסתמים: מהנדסמשאבימיםוסביבההואמהנדסבעלתוארבהנדסהאזרחיתהמתמחהבתשתיותמיםלמיניהןכמובריכות ומאגרי מים, משאבות, סכרים,צינורות הובלת מים, נמלים, מתקני התפלת מים, ומתקני כיבוי אש. מהנדסי מים יכולים לרכוש את הכשרתם בתואר ראשון בהנדסת מים בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון, או בתואר ראשון בהנדסתמיםבמכללתכינרת.מדובר ב דיסציפלינה ייחודיתונשתיתשלמהנדסים,אשרעיקרהביקושעבורההינו בענף התשתית, ויתכן ומדובר באחד השיקולים ההופכים את התחום לפחות אטרקטיבי עבור מועמדים פוטנציאליים,שיעדיפוללמודתחומיהנדסההפותחיםמנעדאפשרויותתעסוקהרחביותר.בתוך הדיסציפלינ ה, עלהפערמשמעותי במהנדסימיםהמתמחיםבניקוז,ביוב,וטיהורשפכים. פערבהתמחותבהנדסתגזטבעי: הנדסת גז טבעי הינה נגזרתשלהנדסתאנרגיה, הנלמדת תחתלימודיהנדסת כימיה.עם זאת,בשלהצורךברמה גבוהה של מומחיות בגז טבעי לאור השינויים האחרונים במשק האנרגיה הישראלי, הטכניון פתח בשנים האחרונות מסלול לימודים לתואר שני בהנדסת גז טבעי ונפט, המיועד לבוגרי תואר ראשון בהנדסה כימית, אזרחית,מכונות,אואווירונאוטיקה וחלל.עד כה,הרובהמוחלטשל המהנדסיםהפעיליםבתחוםבישראלהינם יועצים זמניים מחו"ל, מה שמוביל להיעדר שימור ידע במשק הישראלי. בנוסף, תשתיות הגז הטבעי בישראל צפויותלעבורפיתוחמשמעותיבעשורהקרוב,שלאיאפשרהישענותעלמומחיםזריםלתפעולותחזוקתהתשתית לאורךזמן. 29 פעריםבמקצועותנוספיםבתחוםהתשתיות נתוני ההיצע של כוח האדם בתחום התשתיות העולים מהלשכההמרכזית לסטטיסטיקה, הועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה וזרוע העבודה, ונתוני הביקוש להשקעות בתחום התשתיות, כמו גם עדויות רבות העולות מחברות התשתית הממשלתיות והפרטיות מצביעים כי קיימים פערים, הן במצב הקיים והן בעתיד,, במשלחיידרביםהדרושיםלפיתוחהתשתיותהפיזיותבישראל.כיוצאמכך, פרקזהיסקוראתהפעריםשנמצאו במקצועות נדרשים נוספים (פרט להון אנושי הנדסי אשר נסקרבפרק הקודם) לפיתוח פרויקטיתשתיות. בדומה לפרקאשרבחן אתהפעריםבהוןהאנושיההנדסי,הניתוחבפרקזהיתייחסהןלענףהתשתיותוהןלענףהבינוי, מאחרולאניתןלהפרידביןשניהענפיםעלבסיסהנתוניםהקיימים. מתודולוגיהלהער כתהפערהכמותיבמקצועותהנוספים בשונהמכוחהאדםההנדסיהנדרשלתחוםהתשתיותאשרמתבססבעיקרו עלמהנדסיםוהנדסאיםאזרחיים,עבור מקצועות נוספים הנדרשים לתחום התשתיות והבינוי כמו מנהלי עבודה, מפעילי צמ"ה ומפעילי מנופים, עולה קושיבחישובהפעריםהכמותיים, עקבפערבנתוניםעלהיצעהמצטרפיםוהפורשים.ההבדלבנתוניההיצענובע מכךשרבות מההכשרותבמקצועותאל ואינן מפוקחותע"י גופיםכמו המל"ג או המה"ט אשרמפרסמיםנתונים עדכנייםאודותכמויותהמסיימים,ולכן לאניתןלהעריך בסבירותגבוהה, את מספר המצטרפיםהשנתיהעתידי. בנוסף, קיים קושי בחישוב הביקוש למקצועות אלו ביחס לרמת ההשקעה בענפי הבינוי והתשתיות, מכיוון שעבודותאלולרובמבוצעותע"יקבלניםוקבלנימשנהשאיןהתקשרותישירהבינםוביןהמדינה.נקודהנוספת שישלקחתבחשבוןהיאשעבורחלקמהמקצועותקייםביקושגםבענפימשקאחרים, לדוגמהעבור נהגימשאיות וטכנאים. עבור המקצועות המוצגים בפרק זה, ההיצע הקיים חושב על בסיס נתוני סקרי כוח אדם לשנים 0200-0208 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עבור מועסקים בענף הבינוי לפי משלח יד. צפי המצטרפים נטו להיצע חושב בהתבסס על אחוזי הגידול השנתיים הממוצעים במקצועות הנבדקים עבור השנים 0200-0208 מתוך הנתונים העולים מזרוע העבודה, מתוך הנחה, המבוססת על ראיונות עם גורמים בתעשייה ובמשרדי הממשלה, שאחוזי הגידולבהיצעכוחהאדםיישמרובקירובגםבעתיד.הביקושהענפיחושבעלבסיסכמותהמועסקיםבכלמקצוע 66 תחתההנחהשהביקושיגדלבשיעורזההלגידולהצפויבהשקעהבענףהתשתיותוהבנייה. 67 כיום, ישלציין כיחישובהביקושבשיטהזויוצאמנקודתהנחהשבמצבהנוכחיאיןפערבכוחהאדם,ולכןניתןלהסיקשהפער הצפוי אף גדול יותר, משום שככל הנראה במציאות כן קיים כעת פער, לפחות בחלק מהמקצועות הרלוונטיים. לבסוף,המודלביצעהשוואהביןנתוניהביקושוההיצעוחישבעלפיהםאתהפעריםהצפוייםבהיצעכוחהאדם בענפיהבנייהוהתשתיות. 66 מקור:בהתבסס עלנתוניםמסקריכוח אדםלשנים0208 - 0200 שלהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה 67 מקור:נתוניההשקעותמבוססיםעלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,נתוניאגףתקציביםבמשרד האוצרונתוניבנקישראל. הסברלחישובצפיההשקעותבבנייהובתשתיותניתןבפרקעלהפעריםבהוןאנושיהנדסי. 31 לוח2 0- צפיהשקעותבבנייהובתשתיותעדשנת0232 - תרחישמקסימום,מיליארדי₪ 68 44.6 37.6 32.8 22.4 151 136 125 117 2118 2121 2125 2131 שאר ההשקעותבענף תשתיותתחבורהואנרגיה 69 לוח0 0- צפיהשקעותבבנייהובתשתיותעדשנת0232 - תרחישמינימום,מיליארדי₪ 34.0 28.6 24.5 22.4 151 136 125 117 2118 2121 2125 2131 שאר ההשקעותבענף תשתיותתחבורהואנרגיה 68מקור: הלמ"ס,אגף תקציביםבמשרד האוצר 69 מקור: הלמ"ס,אגףתקציביםבמשרד האוצר 31 מנהליעבודה רקעומאפייניהכשרה: מנהלי עבודה הינם הון אנושי נדרש בשלב הביצוע של פרויקטי תשתיות ובינוי. מנהלי העבודה אחראיים על ביצועיהעובדיםועלתחוםהבטיחותבאתריהבנייה,כאשרלפיחוקבכלאתרעבודהמחויבלהימצאמנהלעבודה מוסמך.מנהלהעבודהאחראיבשטחעלשלבההקמהוהביצועשלהפרויקט,כאשרהעמידהבלוחותהזמניםשל הפרויקט וניהול המשאבים בשטח נופלים תחת אחריותו. למנהלי עבודה שני מסלולי הכשרה: עבור הנדסאים, מהנדסים או טכנאים אזרחיים ישנה הסמכה קצרה שמתבצעת בפיקוח הממונה על הבטיחות בעבודה בזרוע העבודה,בעודעבורעובדיםבעליניסיוןבעבודותבנייהאךללאהשכלהמקדימה,נדרשתהסמכהרשמיתוארוכה יותרבקורסמנהליעבודהתחתמוסדותהמה"טומשרדהעבודה,הרווחהוהשירותיםהחברתיים. הפערהקייםוהצפויביןהביקושלהיצע: הנתונים העולים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונתוני זרוע העבודה, מצביעים על כך שקיימים פערים, הן בהווה והן בעתיד, של מנהלי עבודה בתחום התשתיות והבינוי. מתוך ראיונות עם חברות ביצוע וניהול במשק, נראהכיהפערקייםהןאצלחברותהביצועוהניהול,והןאצלקבלניהמשנההבוניםאתהפרויקטיםבפועל.מנהל עבודה הוא מקצוע מפוקח על ידי המדינה, ולפיכך קיימים עבורו נתונים מהימנים על מספר המוסמכים בשנה, ונתוניםאודותהתפלגותהגילאיםשמהםניתןלגזוראתצפיהפרישההממוצע. 70 השכר הממוצעשלמנהליעבודהבמשקבתחוםהתשתיות והבנייהעלהבין השנים0203 ל- 0207, מכ- 03,232 71עלייהשלכ- ₪ בממוצעבשנת0203 לכ- 04,066 ₪ בממוצעבשנת0207 , % 0.3 בממוצעבשנה.מנתוניסקרי כוחאדםשל הלמ"ס, עולהכיבשנת0208 היצעמנהליהעבודהבמשקעמדעלכ- 8,822 מנהליעבודה.בהתבסס עלנתוניההשקעותהצפויותמאגףתקציביםבמשרדהאוצרוהלמ"ס,עולהכיצפיהביקושלמנהליעבודהבשנת 72 0203 צפוילהיותבין00,322 - 722 , 00 . הצפילהיצעמנהליעבודהבשנת0203 ,בהתבססעלנתוניהמצטרפים ונתוניהפורשיםשהתקבלו מזרוע העבודה,הואשהיצעמנהליהעבודהיגדלבשיעורנמוךויעמודעלכ- 02,722 73 מנהלי עבודה בשנת 0203 . כיוצא מכך, עד שנת 0203 צפוי פער של בין 0,222 - 0,622 מנהלי עבודה בתחום התשתיות והבינוי בהתאם לתרחישי ההשקעה בתשתיות שהוצגו בפרק על ההון האנושי ההנדסי., זאת כאמור בהנחהשבמצבכיוםאיןפערבמנהליעבודהבמשק. 70 מקור:זרוע העבודה 71 מקור:זרוע העבודה 72מקור: הלמ"ס,אגףתקציבים- היחס הממוצעביןהשקעותלמועסקיםב-4 השניםהאחרונות(0208 - 0203 ) 73 מקור:נתוניהמצטרפיםממוסדות הלימודשלהמה"ט,נתוני הפורשיםמהממונהעל הבטיחותבזרועהעבודה.הערכההיא שצפוייםלהצטרףעדשנת0203 כ- 432 מנהליעבודהחדשים בשנהוצפויים לפרושעדשנת0203 כ- 022 מנהליעבודהבשנה. 32 לוח0 0- הפערהצפויבמנהליעבודהלתחוםהתשתיותבשנת0203 74 75 76 מקצוע היצע0208 צפיפער0203 צפיביקוש0203 צפיהיצע0203 מנהליעבודהבבנייה 8,822 00,722-00,322 02,722 0,222-0,622 מראיונות עולה כי מסלולי ההכשרה המקצועיים לקבלת רישיון מנהל עבודה בישראל, אינם מספקים הכשרה והתמחותברמהמספקתעבורענפיהתשתיותוהבנייה.בשניהמסלוליםתנאיהסףלקבלהירדובשניםהאחרונות, ו תכניהלימודיםוההכשרההמקצועיתאינםה תאיםאתעצמם לביקושלהתמחויותהשונותבשוק. מפעילימנופים מפעילי מנופים הינם מפעילי עגורן צריח או עגורן נייד המשמשים להנפת ציוד כבד לגובה רב. מפעילי מנופים נדרשים בשלב הביצוע וההקמה, הן עבור פרויקטי תשתיות והן עבור פרויקטי בינוי אחרים. מפעילי מנופים נדרשים להיות בוגרי קורס עגורן נייד האורך 074 שעות, או קורס עגורן צריח האורך 036 שעות. הקורסים מתקיימיםבמכללותבפיקוחאגףהכשרותמעשיותשלזרועהעבודה,כגון:עתיד,כרמלבטיחותומכללתהנדסה בגובה.בסיוםשניהקורסיםנדרשתהכשרה מעשיתשל302 שעותשלאחריהניתנתלמפעילתעודתבוגר מטעם זרוע העבודה. לאחר קבלת התעודה מפעיל המנוף נדרש לגשת לרשם הציוד ההנדסי במשרד התחבורה לשם קבלתתעודתהסמכהמתאימה. מניתוח הנתונים ומראיונות של חברי הצוות, עולה כי תהליך ההכשרה והרישוי של מפעילי העגורנים בישראל הינותהליך מסורבל,המורכבממספר גורמים המקשיםעלביצועההליך.האחריותעלהתהליךמתחלקת ביןגף צמ"ה במשרד התחבורה המנפיק את התעודה, אגף הכשרות מקצועיות בזרוע העבודה המבצע את הבחינות לתעודה, ואגף הבטיחות בעבודה בזרוע העבודה הבודק את המסמכים של מבקש התעודה. תהליכי הרגולציה והבירוקרטיה המורכבים בתהליך, מקש ים על השתלבות של עובדים חדשים בענף ופוגעים באטרקטיביות של המקצוע. כמו כן, עולה כי ההכשרה המעשית הארוכה הנדרשת יוצרת צוואר בקבוק בתהליך ההכשרה, עקב המתנהארוכהלרישוםלסטאג'ועיכוביםבתהליכיהרישוםובתהליכיבדיקתהבחינותהמקצועיות. מנתוני זרוע העבודה עולה כי, השכר הממוצע במשק עבור מפעילי מנ ופים עלה מכ- 00,332 ₪ בממוצע בשנת 0203,לכ- 04,302 ₪ בממוצעבשנת0207,עלייהשלכ- % 3.3 בממוצעבשנה, 77 אםכי לפיראיונותעםגורמים 74 מקור: הלמ"ס,זרועהעבודה,אגףתקציביםבמשרדהאוצר 75 הביקושהענפיחושב עלבסיסכמותהמועסקיםבכלמקצועכיום,תחתההנחהשהביקושיגדלבשיעורזההלגידולהצפויבהשקעה בענףהתשתיות(כפישחושבבפרקעלההוןהאנושיההנדסי).ישלצייןכיחישובהביקושבשיטהזויוצאמנקודת הנחהשבמצב הנוכחיאיןפער בכוחהאדם. 76 ניכוי צפיהפורשיםמצפיהמצטרפיםלקורסיההכשרה.הנתוניםמבוססיםעלנתוניזרועהעבודה 77 מקור:זרועהעבודה. עליהגבוההבאופןמשמעותימעליהשל% 0.0 בשכרהממוצע במשקבאותןהשנים. 33 בחברות בנייה פרטיות, עולה כיהשכר הממוצע אף גבוה יותר ועומדעל כ- 03,222 ₪ בממוצע בקירוב. השכר הממוצע הגבוה ביחס לשכר הממוצע במשק, בפרט עבור משלח יד בו לא נחוצה השכלה או הכשרה מקצועית ארוכה,מעידעלביקושגבוהלמשלחידזה.עלאףהשכרהגבוהבאופןיחסי,תנאיההעסקהעדייןאינםנתפסים כאטרקטיביים,לאוראופיהעבודההיחידניוהצורךבעבודהבגובהרב .נתוןזהמחזקאתהעובדה כיקייםביקוש גבוהלמפעילימנופים בשוק. הפערהצפויביןהביקושוההיצע: בשנת 0208 היו 4,622 מפעילי מנופים בתחום הבנייה והתשתיות 78 . בהתבסס על נתוני אגף תקציבים והלמ"ס אודותההשקעותהצפויותבבנייהובתשתיותבשניםהקרובות,עולהכיצפיהביקושלמפעילימנופיםבשנת0203 79 צפוי להיות בין 6,222 - 3,722 מפעילים. הפחתה של צפי המצטרפים נטו מהערכת הביקוש על פי המודל המתואר בחלק על המתודולוגיה, מביאה לתוצאה כי בשנת 0203 צפוי פער של בין 822-0,022 מפעילי מנופים לענףהתשתיות ,בהתאםלתרחישיההשקעהבתשתיותשהוצגובפרקעלההוןהאנושיההנדסי. 80 לוח3 0- שכרממוצעשלמנהליעבודהומפעילימנופיםלשנים0207 - 0203 14,310 14,266 13,050 12,550 מנהלי עבודה מפעילי מנופים שכר ממוצע בשנת 2113 שכר ממוצע בשנת 2117 78מקור: הלמ"ס 79 צפיהביקושמחושבעלבסיסכמותהמועסקיםבכלמקצוענכוןלשנת 0208 בהתאםלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,תחת ההנחהשהביקושיגדלבשיעורזההלגידולהצפויבהשקעהבענףהבינויוהתשתיות 80 מקור:זרוע העבודה 34 מפעיליציודמכניהנדסי מפעילי ציוד מכני הנדסי הם בעלי המקצוע אשר מפעילים את המכונות ההנדסיות הנדרשות לשינוע משאות כבדים ממקום למקום, ולביצועעבודות עפר, הן בענף התשתיות והן בענף הבנייה. מפעילי הצמ"ה מוגדרים על ידיהלמ"ס כמפעילי מחפרים ודחפורים, ונדרשים בשלב ההקמה והביצועשל הפרויקט. מרבית מפעילי הצמ"ה הקיימיםבמשקעברואתהכשרתםבמסגרתשירותםהצבאי, והגיעו לשוקעם ניסיוןמצטבר ממערכתהביטחון. עםזאת,מספרמפעיליהצמ"ההמוכשריםבידיצה"לצפוילפחותבעתיד,ככלשתמשיךהמגמהלהפרטתביצוע עבודות העפר שאינן מבצעיות. כמו כן, קיימת אפשרו ת לעבור קורס הכשרה של כ- 022 שעות במכללות הטכנולוגיותכגוןעתידורופין,אובבתיספרייעודייםכגוןכרמלבטיחותוחברתהנדסהבגובה. פערביןביקושלהיצע: 81 בהתבססעלראיונותעםחברותתשתיתפרטיותבתחוםהבנייהוהתשתיות, עולהכיכיוםישנופער,הצפויאף לגדול,בכמות מפעיליהציודהמכני וההנדסיבמשק. מערךההכשרותשל מפעיליהצמ"ההתבססברובובשנים האחרונות על מעבר של מפעילים שעברו הכשרה בצה"ל אל חברות בנייה ותשתיות פרטיות. כיום, עם הגידול בהיקף ההשקעות בענפי הבנייה והתשתיות, נראה כי היקף ההכשרות המבוצעות בצה"ל ובמוסדות ההכשרה הפרטייםהקיימיםהמפוקחיםעלידיזרועהעבודה,אינונותןמענהלגידולבביקושלמפעיליצמ"ה.תנאיהעסקה הקשיםוהשכרהממוצעהנמוך,פוגעיםבאטרקטיביותשלהמקצוע. מתוךנתוני זרועהעבודהעולהכי,השכרהממוצעבמשקשל מפעיליצמ"העלה מכ- 3,622 ₪ בשנת0203 לכ- 82 02,032 ₪ בשנת0206 . מנתוני הלמ"ס עולהכיבשנת0208 היו6,822 מפעיליצמ"הבתחוםהבנייהוהתשתיות 83.בהתאםלהערכההמבוססתעלנתוניההשקעותהצפויותמאגףתקציביםבמשרדהאוצרונתוניהלמ"ס,עולה כיהביקוש למפעיליצמ"הבשנת 0203 צפוי להיותבין7,322 - 7,722 מפעילים.הפחתהשלצפיהמצטרפים נטו 84 מהערכתהביקושעלפיהמודל,מביאהלתוצאהכיבשנת0203 צפויה תוספתביקוששלבין322 - 322 מפעילי צמ"הלשוקהבנייהוהתשתיות. נ הגימשאיות נהגי משאיות הוא מקצוע נדרש בשלב הביצוע וההקמה של פרויקטי תשתיות ובנייה, כאשר עיקר עבודתם היא הובלה והעברה של מטענים ומשאות אל אתרי הבנייה. נהגי המשאיות מקבלים רישיון והסמכה נדרשת ממשרד התחבורה,הכוללתאתהזכותלהסיעמשאותבמשקליםשוניםבהתאםלרישיוןהניתן. בהתייחס לראיונות שבוצעו עם חברות ביצוע בתחום הבנייה והתשתיות במגזר הפרטי, ובהתבסס על נתונים שהתקבלו מהתאחדות בוני הארץ, עולה כי ישנם פערים במצב הקיים ופערים עתידיים צפויים בכמות נהגי המשאיות בענפי הבנייה והתשתיות. לפי נתוני זרוע העבודה, השכר הממוצע במשק לנהגי משאיות ומשאיות 86 כבדות 85 עלהמכ- 3,032 ₪ בממוצעבשנת0203 לכ- 02,732 ₪ בממוצעבשנת0206 . מתוךנתוניסקריכוח 81 מקור:אפשטייןהנדסה, שפירהנדסה, סוללבונה, אלקטרה,ד ל 82 מקור:זרוע העבודה 83 מתוךסקריכוחאדםשלהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,בעלימשלחיד8340 – מפעילימחפריםודחפורים 84 החישובהתבצעבהתאםלמתודולוגיההמוצגתבתחילתהפרק. 85 סמלמשלחיד בלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה8330 86 מקור:זרוע העבודה 35 אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נמצא כי נכון לשנת 0208 ישנם 0,422 נהגי משאיות בענף הבנייה 87 והתשתיות.בהתבססעלנתוניההשקעותבבנייהובתשתיו ת, ניתןלהצביעעלצפילביקוששלבין0,822 - 0,722 88 נהגי משאיות בשנת 0203 . חישוב היצע המצטרפים נטו ואומדן הביקוש להשקעה בתשתיות ובנייה לשנת 0203 ,מצביעעלפערצפוישלבין322-622 נהגימשאיותבשנת0203 . ראיונות עם חברות ביצוע פרטיות בתחום, הצביעו על מספר גורמים שהעלו את הביקוש לנהגי משאיות בשנים האחרונות:0)הגבלתהמשקלהמותרלמשאירדמ-8טוןל-7 טון.משמעותההגבלההיאעלייהשל03% בקירוב שלהביקושלנהגימשאיותבשוק,ביקוששגםבמצבהקייםלאתאםלמגבלותההיצע0 )סגירתמחצבותוהחמרה בעומסי התנועה הובילו לגידול בצורך בנהגים, בשל הגידול במרחקים ומשכי הנהיגה הנדרשים. 3 ) הסבה של נהגימשאיותלנהגיאוטובוסים,בתורמקצועמסובסדעלידיהמדינה. גורמיםאלואףצפוייםלהמשיךולהעלות את מספר נהגי המשאיות לסך השקעה, ולפיכך להגדיל את הביקוש עוד יותר. כמו כן, מאחר ואלו אירועים שהתרחשורקבשניםהאחרונות,זויכולהלהוותסיבהלכךשלארואיםתיקוןבשכרביחסלפעריםבהיצע. חשמלאים פיתוח של פרויקטי תשתיות לאומיים מתחיל בשלב הייזום הראשוני ומסתיים לאחר הקמתו בשלב התפעול והאחזקה. עבור תפעול ואחזקה של פרויקט התשתית הפיזי, עולה הצורך במגוון בעלי מקצועות. אחד מבעלי המקצועות הנדרשיםהם חשמלאים,האמוניםביחדעם מהנדסיחשמל ואלקטרוניקה,עלהתפעולוהאחזקהשל תשתיות החשמל בפרויקטים. ישנן רמות שונות לרישיון של חשמלאים, כאשר כל אחת מהן דורשת השכלה / ניסיון מקצועי אחרים. לקבלת רישיון בדרגה נמוכה (עוזר חשמלאי) נדרש להיות בוגר קורס של אגף הכשרה מקצועית אובוגר מגמת חשמלבבי"ס תיכוני/תעשייתי. רמותהרישיון השונות הן: עוזר, מעשי, מוסמך, ראשי, חשמלאיטכנאי/הנדסאי/מהנדס,חשמלאיבודקסוג0/0/3 . בהתאם לנתוני זרוע העבודה, השכר הממוצע במשק לחשמלאים מוסמכים עלה מכ- 3,332 ₪ בממוצע בשנת 89 0203 לכ- 00,622 ₪ בממוצע בשנת 0206 . ראיונות עם חברות תשתית ובנייה פרטיות וניתוח הנתונים על פי המתודולוגיההמתוארת,מעלהכיישנופערצפוי בכמותהחשמלאיםהמוסמכיםבישראל.נכוןלשנת0208 ישנם בסביבות 6,222 חשמלאיםמוסמכים 90, ובהתבסס על נתוני ההשקעות בבנייה ובתשתיות, ניתןלהצביע על צפי 91 לביקוששלבין 7,422 - 7,022 חשמלאים מוסמכיםבשנת 0203 . חישובהיצע המצטרפים נטוואומדןהביקוש להשקעה בתשתיות ובנייה לשנת 0203 , מצביע על פער צפוי של בין 0,022-0,422 חשמלאים מוסמכים בשנת 0203 . 87 פירוט עלהיקףההשקעותה קייםוהצפוימצורףבפרק עלהפעריםבהוןאנושיהנדסילתחוםהבנייהוהתשתיות 88 בתחילתהפרק מפורטהסבר על המתודולוגיה 89 מקור:זרוע העבודה 90מקור: הלמ"ס.ההתייחסותהיא לחשמלאים מוסמכיםשעובדיםבפועל.בהתאםלאגףלאסדרתעיסוקיםבזרועהעבודה, נכוןלשנת 0202 ישנם04,273 חשמלאיםמוסמכיםפעילים,ו- 03,200 חשמלאיםבעלירישיוןמסוג"ראשי." 91 מקור: הלמ"ס,אגףתקציביםבמשרד האוצר 36 לוח4 0- פעריםכמותייםצפוייםבשנת0203 בנהגימשאיות,מפעילימחפריםודחפוריםומפעילימנופים ומשאיות הרמה 92 מקצוע צפיהיצע0203 צפיביקוש0203 צפי תוספתביקושב- 0203 חשמלאיםמוסמכיםשעובדים 6,222 7,022-7,422 0,022-0,422 בפועל מפעילימחפריםודחפורים 6,822 8,000-8,500 0,022-0,722 מפעיליצמ"האחרים 4,622 5,400-5,700 822-0,022 מנופאים,משאיותהרמה)( נהגימשאיות 0,422 0,322-3,222 322-622 93 לוח3 0- שכרממוצעשלמפעילי צמ"ה, נהגימשאיותוחמשלאים, 0206 - 0203 שכר ממוצע בשנת 2113 שכר ממוצע בשנת 2116 11,600 10,750 10,250 9,600 9,350 9,150 מפעילי צמ"ה נהגי משאיות חשמלאים 92 מקור: הלמ"ס,זרועהעבודה,אגףתקציביםבמשרדהאוצר 93 מקור:זרוע העבודה 37 מודדים כלחברההעוסקתבתחוםפיתוחהתשתיותוהבנייה,נדרשתלבצעמיפויומדידהע"ימודדיםמוסמכיםשלהשטח בו תתבצע הבנייה, טרם תחילת ביצוע העבודות בשטח. מודדים מוסמכים נחוצים לתמיכה בצרכי התכנון, הביצוע, ניהול המקרקעין ומיפוי של פרויקטים בתחום הבנייה והתשתיות. הסמכה של מודדים מבוצעת על ידי המרכז למיפוי ישראל, אשר מסמיך מידי שנה עשרות מודדיםלתחומי הבנייה והתשתיות. מודדים מוסמכים הם לרובמהנדסיםאזרחייםשביצעוהתמחותבאחדמשלושתהמסלוליםבמוסדהטכניון:0)מסלולשלארבעשנים של הנדסת מיפוי וגיאו- אינפורמציה, 0) מסלול של שלוש שנים של מיפוי וגיאו- אינפורמציה, 3 ) מסלול הסבה שלשתישנותלימודלמודדמוסמך.ישנםמודדיםשסיימולימודיתעודהבאחדמבתיהספרהמקצועייםבפיקוח המה"ט השייך למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. בוגרי כל מסלולי הלימודים נדרשים לעבור בחינותנוספותשלהמרכזלמיפויישראל,ולעבורבהצלחהתקופתניסיוןבתשנתייםתחתמודדמאמן,לפנישהם מוסמכיםעלידיהמרכזלמיפויישראל. ראיונות שבוצעו עם המרכז למיפוי ישראל וחברות תכנון וביצוע בתחום הבנייה והתשתיות, מעידים כי קיימים פערים כמותיים משמעותיים בהיצע המודדים הקיים והצפוי בישראל. הגידול הצפוי בהשקעות בתחום הבנייה והתשתיות, השטח הגיאוגרפי והצפיפות המאפיינים את ישראל והיעדר מאגר תשתיות קיים ועדכני של GIS , מחזקיםאתהטענהכיהפערצפוילגדול. טכנאיגזטבעי מתוך ראיונות עם משרד האנרגיה, חברות חלוקת גז פרטיות 94 וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל,עולה כי ישנו פער כמותי ואיכותני של טכנאי גז טבעי בישראל. מבחינה כמותית, עולה כי כמות טכנאי הגז הטבעי בישראל אינה נותנת מענה לדרישות הביקוש הגוברות בעקבות מדיניות הממשלה בתחום האנרגיה המתחדשת. מבחינה מקצועית, עולה כי לא קיימת רמת מקצועיות והתמחות נדרשת עבור ביצוע הפרויקטים בתחום הגז הטבעי 95 בישראל.מצבזהצפויאףלהחריףעדאשריתוקנותקנותעבורטכנאיגזטבעיבישראל, ויפתחוקורסיהכשרה ייעודיים לתחום. לאור זאת, נוצר בענף פער מבחינת הכשרות וידע מקצועי, היעדר אחידות בדרישות ובקריט ריוניםהנדרשיםעבורההסמכהופעריביקושכמותייםעבורחברותהתשתיתהפרטיות ועבורנתג"ז. 94מרימון,נגבגזטבעי,סופראנ.ג'י 95 התהליך נמצא כעת בעיצומובהובלתמשרדה אנרגיהורשותהגז 38 השפעתענףהדיורעלההוןהאנושיהנדרשבתחוםהתשתיות היקף ההשקעות הממשלתיות והפרטיות בענף הבנייה לדיור נמצא בצמיחה בשנים האחרונות, ואף צפוי ל גדול בהתבסס על נתוני גידול האוכלוסייה הצפויים ועל התכניות הממשלתיות לדיור 96 . השקעה בבנייה דורשת הון אנושי מיומן ולא מיומן, והגידול הצפוי בהיקף ההשקעה מצריך הגדלה של היקפי ההון האנושיבענף. הנתונים העולים מהלשכההמרכזית לסטטיסטיקה, זרועהעבודה, חברותבנייה פרטיות והתאחדותבוני הארץ, מצביעים 97 כיכברבמצבהקייםישנםפעריםבהיקפי ההוןהאנושיהנדרשיםלתכנוןוביצועשלפרויקטיםבתחוםהבנייה. פערי הוןאנושי אלו,שנותחו בפרקעלהפעריםבהוןאנושיהנדסי,צפוייםלגדולבעשורהקרובבהינתןהאומדנים 98 לגידולבמספרמשקיהבית, ובהינתןהגידולהצפויבהיקףההשקעותבענףהבנייה. 99 לוח6 0- צפיהשקעותבבנייהובתשתיותעדשנת0232 ,מיליארדי₪ 44.6 37.6 32.8 22.4 151 136 125 117 2118 2121 2125 2131 שאר ההשקעותבענף תשתיותתחבורהואנרגיה 100 בהתבסס על ראיונות עם חברות תכנון וביצוע בתחום הבנייה והתשתיות במשק, עולה כי חלק ניכר מכוח האדםהנדרשלענףהבנייהוהדיור,הינותחליפילכוחהאדםהנדרשלפיתוחשלפרויקטיתשתיותפיזייםבתחום התחבורה, האנרגיה והמים. תחליפיות זו מאפיינת מקצועות הדורשים הכשרה ארוכה ומיומנות גבוהה, כדוגמת מהנדסי תכנון ו ביצוע ומנהלי פרויקטים מצד אחד, ומקצועות שאינם דורשים מיומנות גבוהה והכשרה ארוכה, כדוגמתנהגימשאיותועובדיםבמקצועותרטוביםמצדשני. 96 מקור:תכניתאסטרטגיתלדיורלשנים 0242 - 0207 נתוניהלמ"ס., 97 מקור:עיבודשלהתאחדותבוניהארץלנתוניהלמ"ס,נתוניזרועהעבודהלשנים0207 - 0206 98מקור: הלמ"ס 99 מקור: הלמ"ס,אגףתקציביםבמשרד האוצר,בנק ישראל 100 מפורטבנספחיםרשימתהראיונות 39 101 ניתוח כמותי של היצע העובדים הקיים והצפוי במקצועות הנדרשים בתחום הבנייה והתשתיות, מצא כי התחליפיותהגבוההבהתמחותובהכשרהוהיעדרמאגרימידע מהימניםהמאפשריםהבחנהביןבעליהמקצועות בשני הענפים, אינם מאפשרים סיווג ופילוח של נתוני ההיצע בין מרבית בעלי המקצועות בענף התשתיות לבין בעליהמקצועותבענףהדיור.היעדרהיכולתלהפרידביןהיצעכוחהאדםהנדרשבשניהענפים,מחייבהתייחסות בניתוחהפעריםעבורשניהענפיםי חדיו. 102 לוח7 0- תוספתיחידותדיור(גמרבנייה),לפישנים,אלפייח"ד103 67 65 61 55 52 47 46 45 44 42 37 34 33 101 מקור:עיבודשלנתוניהלמ"סמסקריכוחאדםלשנים 0208 - 0200 ,נתוניזרועהעבודהלשנים0206 - 0203 ,נתוניהועדהלתכנון ותקצובבמועצהלהשכלהגבוהה,נתוניםמהמה"ט 102 היעדרהבחנהבפעריכוחהאדםביןענףהבנייהלענףפיתוחהתשתיותמבוססתעלהנחותהמחקרשלמוסדשמואלנאמן:" אומדןהביקושוההיצעשלכוחאדם הנדסיבענףהתשתיות"- דצמבר0223 , עלראיונותעםחברותתכנוןוביצועבענףהבנייהובענף התשתיותועלמאגריהמידעהקיימיםשלהלמ"ס,זרועהעבודה,המועצהלהשכלהגבוההוהמה"ט 103 מקור:הלמ"סוהמועצההלאומית לכלכלה 41 השפעתענףההייטקעלההוןהאנושיהנדרשבתחוםהתשתיות ענף ההיי טק מוביל בשנים האחרונות את צמיחתה של הכלכלה הישראלית, תהליך שצפוי להמשיך גם בשנים הקרובות, וזאת לאור העובדה שישראל הינה מדינה קטנה ונטולת משאבי טבע משמעותיים, ולאור ההשקעות הרבות של הממשלה והמגזר הפרטי בתחום. השילוב של הון אנושי איכותי, צרכים ביטח וניים- טכנולוגיים והשקעות ממשלתיות נרחבות במחקר ופיתוח, הצמיחו וביססו את תעשיות עתירות הידע כענף המוביל במשק הישראלי. בהתבסס על מחקרים ועל המלצות הצוות הבין משרדי בראשות המועצה הלאומית לכלכלה בנושא "המחסור בכוחאדםמיומןבטכנולוגיהעילית,"ניתןלראותכי ממ שלתישראלהגדילהבאופןמשמעותיבשניםהאחרונות אתההשקעהבפיתוח הוןאנושיעבורתעשיותההיי- טק.ההשקעההממשלתיתהגדולהבמחקרופיתוחשלענפי ההיי- טק, הגידול בהשקעות של מוסדות ההשכלה הגבוהה בתכניות הלימוד בתחום והגידול בביקוש לעובדים מיומנים בתעשיות עתירות הידע הפרטיות, הציבוריות והביטחוניות, הביאו בעשור האחרון לעלייה בכמות ובאיכותשלההוןהאנושיהנדרשלתחום. לוח8 0- מקבליתוארראשוןבהנדסהאזרחית/בנייןבמוסדותלהשכלהגבוהה, ביחסלמקבליתוארראשון בתחוםההיי- טק 104 שנת 2112 שנת 2118 2437 1592 927 391 מקבלי תואר ראשון בהנדסה בתחום ההיי- מקבלי תואר ראשון בהנדסה בהנדסה טק אזרחית / בניין 104 מקור:הועדהל תכנוןותקצוב במועצהלהשכלהגבוהה.פרופילההנדסהבתחוםההיי- טקכוללאתהמקצועותהבאים:הנדסת חשמל,הנדסתמחשבים-חשמל,הנדסתמחשבים-מדעיהמחשב,הנדסתמערכותתקשורתהנדסתאלקטרוניקה,הנדסתאלקטרו- אופטיקה 41 צמיחתענףההיי- טקאשרנסמכתעלהגידולביכולותיווהיקפושלכוחהאדםהמיומןבתחומיהנדסתהמחשבים, האלקטרוניקה והמכונות, משפיעה על ניתוח פערי ההיצע של כוח האדם המיומן הנדרש לפיתוח התשתיות הפיזיותבישראל.הנתוניםהעוליםמהועדהלתכנוןותקצוב במועצהלהשכלהגבוההאודותנתוניהקבלהונתוני העדפות של הסטודנטים במוסדות הלימוד האקדמיים השונים, מצביעים על כך כי תכניות ההנדסה לענף ההיי- טק ותכניות ההנדסה האזרחית והנדסת הבניין, מהוות מקור משיכה בחלק מן המקרים לקהל יעד דומה של סטודנטים,וכיקיימתתחליפיו תמסוימתביןהתכניותמבחינתחתךהקבלהשל הסטודנטים. לוח03 - ציוןפסיכומטריממוצעבקרבמתקבליםלתוארראשוןבמקצועותההנדסההעיקריים 105 באוניברסיטאותובמכללותהאקדמיות,06 - 0203 680 ביו-רפואית 576 667 חשמל 546 663 תוכנה 556 655 מזון 540 649 בניין (אזרחית) 536 639 מערכותמידע 544 639 מכונות 561 633 תעשייה וניהול 574 632 כימית 514 אוניברסיטאות מכללותאקדמיות קהלהיעד שלעיתיםהינותחליפיביןותכניותהלימוד(המהווהאתהמקורהעיקרילהיצעהמהנדסים),התמריצים וההשקעה הגדלה של הממשלה בתכניות הלימוד בהיי-טק, ופערי השכר בין מהנדסים בתחום ההיי- טק לבין מהנדסים בתחומי ההנדסה האזרחית והנדסת הבניין, משפיעים על ניתוח הפערים וגיבוש ההמלצות עבור ההון האנושילתחוםהתשתיות. ההשפעההדוכיווניתביןענףההיי- טקלענףהתשתיותמבחינתההוןהאנושי,מחייבתכיהמלצותהצוותיתייחסו וימנעו ככלשניתן,, מפגיעהישירהאועקיפהבמאמציהממשלה,המועצהלהשכלהגבוהה,המגזרהפרטיומוסדות הלימודהמקביליםבתחוםהיי- טק. 105 מקור:הודעהלתקשורתשלהלמ"סבשנת 0207 42 ניתוחארגונישלסביבתהעבודהוהתמיכההארגונית בפרויקט יתשתיות בעבודת הצוות עלה כי לצד מקצועיות של גורמים שונים במערכת התשתיות, ישנם פערים הנובעים מבעיות ענפיותאשרמשפיעותעלהיכולתהבסיסיתשלהמערכתלפעוללטובתקידוםפרויקטיתשתיותלאומיים.עבודת הצוות כללה למעלה מ- 32 ראיונות עומק של בעלי תפקידים בכירים ומשמעותיים במערכת התשתיות, מגורמים 106 ממשלתייםועדגורמיםבמגזרהפרטיוהאקדמיה. במהלך ראיונות העומק נמצאו היבטים ארגוניים אשר משפיעים לרעה על המבנה המוסדי התומך את קידום התשתיות הלאומיות. היבטים ארגוניים הנובעים מהיעדר סדר עדיפות, מקיומו של סדר י עדיפויות שונים וכן חסמיםמובניםבעבודתהמוסדותהציבוריים. עלאףהשונותהגבוההבתחומיהתשתיות(תחבורה,אנרגיה,מים ,תקשורתועוד)ניתןלחלקבאופןסכמתירמות ארגוניותהנוגעות לתפקודמיטבישלפרויקטתשתיות- המשרדהאמוןעלפיתוחהתשתיות,המניחסטנדרטים, מערכותמוסדיותמלוותאומאזנות(מערכתהתכנון,המיפויועוד),חברהממשלתיתמובילה,חברותממשלתיות שותפות,רשויותמקומיותוהשוקהפרטי- המבצע.סכמהזומשתנהמפרויקטלפרויקטוכןההיבטיםהתפקודיים אךהמבנהנשמרבמספררבשלפרויקטיםלאומיים. במקביל לניתוח זה, קידום הפרויקט על שלביו השונים משפיע על השחקנים המעורבים וההון האנושי הדרוש, וכן לאורך תקופת הפרויקט בין שלב לשלב, משתנה ההון האנושי התומך בו, מייזום, לתכנון, לביצוע, ובסיום לתפעולותחזוקה. חלק מקיומו של פרק זה, נובע בחלקו מהיעדרותם של נתונים בהליך גיבוש כיווני הפעולה של הצוות הבין- משרדי.היעדרםשלנתוניםתומכיהחלטהלענףהתשתיות,בדומהלענפיםאחרים בעליחשיבותלאומיתצריכה להיענותבאופןארגונימספק. כלל הנתונים שהושגו במאמץ ניכר, גלויים בדו"ח זה, לטובת מי שמבק ש ללמוד את דרכי העבודה של הצוות ו לבקר או לערער על מסקנותיו. עם זאת, ראוי היה כי ממשלה תחזיק ותפרסם נתונים עדכנייםבתחום זה עלידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, זרוע עבודה והמועצה להשכלה גבוהה. כמו כן, מומלץ כי לאחר שנה תבוצע הערכהמחדששליישוםהדו"ח,לרבותהנתוניםהממשלתייםעליהםהסתמךהדו"ח. 106 ראהנספחים 43 על בסיס מיפוי זה מופו מספר פערים ארגוניים משמעותיים בעלי השפעה רוחבית על הליכי קידום התשתיות בישראל: רוחבי(A ) ייזום(B ) תכנון(C ) ביצוע(D ) אספקה(E ) שוקפרטי(0) רשויות מקומיות (0) רשויות וחברות שותפות(3) חברות ממשלתיות(4) מוסדות רוחביים (3) משרד ממשלתי (6) א. ירידהמתמשכתברמתהמקצועיותהממשלתיתבשלביהתכנוןהמוקדם 107 : בשניםהאחרונותישנהירידהמתמשכתברמתהמקצועיותהממשלתיתבשלביהתכנוןהמוקדם,בדגש על גרעין מומחי ות הנדסי, של פרויקטים תשתיתיים במשרד התחבורה ובמשרד האנרגיה. קושי בגיוס מהנדסים בשירות המדינה, הביא לאורך השנים להיעדר צבירת מומחיות מספקת בתחום התכנון ההנדסי. היעדר מקצועיות זו משפיעה לרעה בשלבים מוקדמים של הפרויקט ובעלת השלכות משמעותיותבשלביםמתקדמים.(3,6 ,C ) ב. השקעהנמוכה בהעלאת פריוןהעבודה בענףהתשתיות: בחינהמעמיקהשלהצוותמצאהכיקיימתתתהשקעה מצדהמגזרהציבוריהרחבומצדהמגזרהפרטי, בשיפור פריון העבודה של המהנדסים וההנדסאים הנדרשים לתכנון וביצוע של פרויקטי התשתיות במשק. השקעה בפיתוח מיומנויות טכנולוגיות עדכניות, הטמעה של אמצעים ושיטות טכנולוגיות מתקדמותוהשקעהבמחקריישומיהנדסיבאקדמיה,הוכחובמדינותרבותבעולםכאמצעי יעיל לשיפור פריון העבודה בענף התשתיות. כיוצא בכך, הגדלת היקפי ההשקעה ואימוץ של שיטות טכנולוגיות מתקדמות ,עשוי להעלותאתפריוןהעבודהולייעלאתהשימושבמשאבההוןהאנושיבענףהתשתיות. 107 ראיונותעםחברותתשתיתממשלתיותבתחוםהתחבורה,האנרגיהוהמים,ראיונותעםמשרדיהתחבורהוהאנרגיה 44 ג. היעדרליווישלתהליכיה ביצועהנדסי ים שלפרויקטי התשתית ה משמעותיים: במרבית המדינות המתקדמות בעולם בתחומי התשתית, קיימת יחידה מרכזית לתשתיות, ומשרדי ממשלה המלווים באופן צמוד את תהליכי התכנון והביצוע של פרויקטי תשתיות הלאומיים. על מנת להסיר חסמים ולהתמודד עם מהלכי תיאום מורכבים בפרויקטים אלו, מוצמד הון אנושי הנדסי לליווי מטעם הממשלה לגוף המבצע במטרה לפשט את הליכי ההוצאה לפועל ואת מהירות התגובה של השלטון המרכזי לחסמים בביצוע הפרויקט. בפרויקטים שלוו באופן מקצועי על ידי משרד התחבורה ומשרדהאנרגיה,חלשיפורבאיכותהתיאוםוביכולתהסרתהחסמיםשלהמדינה.(3,6 D ) ד. פערבתנאיהשכרוהעסקהביןמהנדסיםבמגזרהציבוריהרחבלמהנדסיםבמגזרהפרטי108 : לאורראיונותעםבכיריםבענףהתשתיות במשק,וניתוחנתוניהשכרשלמהנדסיםבמגזרהציבוריהרחב ובמגזרהפרטי,עולהכיקיימיםפעריםמשמעותיים בתנאיהשכרוהעסקהביןמהנדסיםבמגזרהציבורי למהנדסים במגזר הפרטי. פערים אלו באים לידי ביטוי במרבית התמחויות ההנדסה הנדרשות לתחום התשתיות,החלממהנדסיםאזרחייםבעליתוארראשון,ועדלמהנדסיםאזרחייםבעליתאריםמתקדמים בהתמחויות נדרשות כגון מים, אנרגיה, תחבורה וכו'. עיקר הפערים שזוהו על ידי הצוות הם עבור מהנדסים בדרגות נמוכות בשירות המדינה, בדרגות הביניים בחברות התשתית הממשלתיות (מנהלי מחלקות,ממוניתחוםומרכזיתחום) ,ובכללהדרגותברשויותהמקומיות( B-2,4,5,6 , .(C פערים אלו מקשים על המגזר הציבורי הרחב להתחרות עם חברות התשתית הפרטיות על העסקת מהנדסיםמומחיםבתחוםהתשתיות.הפגיעהבתחרותיותמתבטאתבתחומיםהבאים: 5) קושישלהמגזרהציבורילאיישתקניםשלמהנדסיםנדרשים 2) קושישלהמגזרהציבורילהעסיקמהנדסיםאיכותייםבעליניסיוןנדרש 8) פגיעהביכולתשלמשרדיהממשלהוגורמיהתשתיתהציבוריים לקבועמדיניות, לפקחולנהל באופן מיטיבי אחר פרויקטי התשתיות הלאומיים, עקב פערים בכמות ואיכות כוח האדם ההנדסי ה. בעיותהנוגעותלהיבטהמחירוניםוהתעריפיםבמכרזיהתכנון 109 : בשונהמענפיםאחרים,ענףהתשתיותהינוענףשמחוללהביקושהעיקריבוהואהמגזרהציבוריהרחב, והממשלה בפרט. במצב כיום בו משרדי הממשלה , החברות הממשלתיות והרשויות המקומיות הן מזמינות העבודה המרכזיות בענפי התשתיות השונים כגון תחבורה, אנרגיה ומים, התחרותיות בענף נפגעת עקב היכולת הכמעט מונופסונית של המדינה לקבוע את מחירי עבודות התכנון, הביצוע והאחזקה. השפעתו של המגזר הציבורי על רמות המחירים בשוק, מאפשרת למדינה לקבוע מנגנוני מכרזים אוכהגדרתם"מכרזימחיר,", שהקריטריוןהמרכזיבהםהואבחירתההצעההנמוכהביותר,ולא בחירה עלפי קריטריוניםשלאיכותוניסיון.למכרזימחירישנםיתרונותוחסרונותאלמולמכרזיאיכות, 108 מקור:הלמ"ס,זרועהעבודה,נתוניםמרשותהחברותהממשלתיות,ראיונותעםבכירים בחברותהתשתיתהממשלתיותובחברות תשתיתובנייהפרטיות. 109 מקור:שיחותעםגורמיםבחברותהממשלתיות,גורמים בחשבהכללי,משרדיתכנוןפרטיים,התאחדותהמהנדסים,משרד התחבורהועוד.פירוטלראיונותנמצאבנספחים 45 כאשר היתרונות המרכזיים הם פשטות המכרז, הורדת על ויות למדינה ו הגברת התחרות. החסרונות המשמעותיים שלמכרזימ חיר: 0) חוסרהידעשלעורכיהמכרז–עריכתהמכרזמחייבת לימודמעמיקשלתנאיהשוק,ניסיוןבתחום והיכרותעםאופיביצועהשירות.מכרזמחירלאמחייבלהתמודדעםבעיהזו,ויכוללדחותאותה לשלבאספקתהמוצראו השירותים. 0) פגיעה באיכות המוצר והשירות עקב צמצום עלויות- פגיעה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בענף התשתיותבסיכוןחייאדם,גידולבעלויותההקמהואיעמידהבלוחותהזמנים. 3) פגיעהבשכרשלהעובדיםבחברותשזוכותבמכרזים. 4) פגיעהבשיתוףהפעולהביןעורכיהמכרזלביןהיחידותהמקצועיותשאמונותעלהשימושבמוצר 110 אובשירות. הצוותמצאכיהפגיעההמשמעותיתביותרבנושאנוגעתלחברותהתכנוןההנדסיהפרטיות,המועסקות במיקור חוץעל ידי משרדיהממשלה, החברות הממשלתיות וחברותהניהולהפרטיות.לטענתחברות תשתיתפרטיותואיגודימהנדסיםבמשק,התעריפיםוהמחירוניםשהממשלהוחברותהתשתיתקובעות אינם מ עודכנים לתנאי השוק החדשים, ומקבעים מחירים נמוכים לעבודות התכנון, הפוגעים ברווחיות של מבצעיהעבודה.מצב זהמאלץאת חברותהתכנוןהפרטיותלבצעאתהעבודותבשכר נמוךשאינו מעודכןביחסלשכרהעבודהבמשק.לפגיעהבשוליהרווחיששלושהשפעותשליליותמרכזיות: 0) צמצום מספר חברות התכנון בשוק, עקב חוסר היכולת של החברות הקטנות להתמודד עם המחירוניםוהתעריפיםהנמוכים.צמצוםמספרחברותהתכנוןמשפיעבאופןשליליעלהתחרותיות והיעילותבענף. 0) ירידה באיכות התכנון של פרויקטי התשתיות במשק. שולי הרווח הנמוכים מעודדים את חברות התכנון ההנדסי הפרטיות להמשיך ולהתמודד על מכרזי התכנון, גם אם המחיר בהם הוא "מחיר הפסד",ולהשיגבכלזאתרווחדרךהתפשרותעלאיכותהתכנוןשנעשהבפועל. 3) פגיעה בשכר של כוח האדם בחברות התכנון עקב הירידה ברווחיות. שכר העבודה הנמוך מוביל לירידה באטרקטיביות של מקצוע התכנון ההנדסי, ירידה שמובילה לפגיעה במלאי ובזרם המהנדסיםבענף1,3,4)–(C ראהסעיףהמלצות.. ו. עלייהבהיבטירגולציהובירוקרטיהביןגופיםמוסדייםהמעורביםבפרויקטיתשתיותלאומיים: בראיונות עלה כי חסם תיאום התשתיות, הוא חסם מרכזי לביצוע פרויקטי תשתית בדגש על תהליכים מסורבליםהמאופייניםבאיודאותביןהחברותהמבצעותלחברותהנדרשותלבצעאתתיאוםהתשתיות. הפעריםהמרכזייםשעלו: 0) שיפור המקצועיות בהיבטי תיאום תשתיות בחברות הממשלתיות עצמן. להערכת הצוות דרוש מהלך לטיוב ופישוט הרגולציה הפנימית בחברות הממשלתיות, זאת בהמשך להחלטה 0008 , בדגשעל החברות הממשלתיותהמרכזיותבתחום. טיוב ופישוטהרגולציהנדרש הןבאפיוןהליך 110 מקור:חוותדעתשהוגשהע"יפרופסורירוןזליכהלארגוןהמהנדסיםוהאדריכלים,"מכרזיאיכותמולמכרזימחיר, יתרונות, חסרונותוהמלצותמדיניות." 46 התיאום,הגדרתסטנדרטיםודרכיעבודהבכלחברהועמידהבלוחותזמניםובסטנדרטיםפנימיים, (4 , B - D ראהסעיףהמלצות.), 0) היעדר גוף ידע ותיאום מרכזי, בשלבי תיאום התשתיות. בשנתיים האחרונות מקדם משרד התחבורה, עם כלל השותפים לכך, הגדרה של כללי משחק אחידים בין החברות הממשלתיות בתחוםתיאוםהתשתיות.(6 B, - D ) 3) שיפורמקצועיותברמתהתיאוםההנדסיברשויותהמקומיות,בדגשעלפרויקטיםלאומייםהחוצים מספררשויות.ברמההמטרופוליניתישנהחשיבותגבוההיותרלחיזוקהיכולותהמקצועיותברמת ואיכות התיאום ההנדסי המקומי, בדגש על הון אנושי ויכולת לעבוד עם מערכות טכנולוגיות מתקדמות.(D 3) ז. קשייםבהעסקהבמיקורחוץשלמומחיםנדרשים 111 : עבור פרויקטי תשתיות פיזיים רבים שהממשלה, החברות הממשלתיות והרשויות המקומיות מנהלות, עולההצורךבהעסקהבמיקורחוץשלמומחיםבתחומיתוכןשונים.הצורךבהעסקהבמיקורחוץבענף, נובע בעיקרו מהיעדר מומחיות במגזר הציבורי הרחב, לאותם תחומי תוכן נדרשים עבור ביצוע הפרויקטים.מקצועותשנמצאועלידיהצוותכבעיתיםביותרמבחינתהעסקהבמיקורחוץהם:יועצים משפטיים, מהנדסים בעלי התמחויות נדרשות (התמחויות בתחום התחבורה, האנרגיה, סביבה, מים,) יועצי סביבה, יועצים בתחום תביעות קבלנים, מומחים בתחום כתיבת המכרזים ועוד. הקושי העולה בהעסקה במיקור חוץ של יועצים ומומחים בתחום התשתיות, נובע בעיקרו מפערי היצע, מגבלות בירוקרטיותוחסמיםשלניגודיעניינים. מתוך הראיונותעם גורמים במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות, עולה כי ישנם פערי היצעבענף התשתיותשל יועציםפיננסייםלתכנוןפרויקטיםוכתיבתמכרזים, יועציםמשפטיים ומשרדיעורכי דין המתמחיםבתחוםהתשתיות,יועציםמומחיםבתחומיהנדסהנדרשיםכמוהידרולוגיה,מנהור,חשמול, גז טבעי ועוד, ומשרדי תכנון הנדסיים בעלי ניסיון ויכולת מקצוע ית מספיקה לעמידה בדרישות הסף המכרזיות עבור תכנון פרויקטים גדולים ומורכבים. מחסור זה פוגע בתחרותיות בענפי תוכן אלה, ומקשהעלמזמיניהעבודהלהעסיקמומחיתוכןנדרשים. בנוסףלפעריההיצע,עולהגםכיתהליכיהעסקהבמיקורחוץנפגעיםממנגנוניהרגולציהוהבירוקרטיה המכבידיםהמחויביםעלידיהמגזרהציבורי.דרישותאלובאותלידיביטויבטווחיזמןארוכיםלמימוש ההתקשרויות,בהיעדרדיפרנציאליותבאופיהעסקהובהליכיבירוקרטיהמיותריםולאיעילים.כמוכן, עולה כי ישנם חסמים רבים להעסקה במיקור חוץ של יועצים מומחים, כגון יועצים משפטיים ויועצים פיננסייםבתחוםהתשתיות,עקבניגודיענייניםבהליךהעסקה.ניגודיענייניםנוצריםבמצבבוהיועץ/ המומחה מועסק על ידי מספר גורמים בממשלה או בחברות התשתית הממשלתיות, או כאשר הוא מועסק בשלבים שונים בשרשרת ייצור הפרויקט. עולה הצורך לבחון כיצד ניתן להגמיש את ההגבלות על ניגודי העניינים, ולהפוך אותן ליותר דיפרנציאליות, בהינתן פערי היצע במומחים וביקוש הגדול לעבודה.6-4,2)(A-. 111 ראיונותעםגורמיםבחברותממשלתיותבתחוםהתחבורה,האנרגיהוהמים,גורמיםבחשבהכללי,גורמיםברשויותהמקומיות, משרדיהתחבורהוהאנרגיה- ראהנספחים. 47 ח. קושיבהעסקהשלמומחיםנדרשיםמחו"ל 112 : בענפים רבים, ובענף התשתיותבפרט, עולים פערים ובעיות הנוגעים להעסקה במיקור חוץ של מומחי תוכןנדרשיםעלידיהממשלהוהחברותהממשלתיות.בשרשרתהייצורשלפרויקטתשתיותפיזיעולה לעיתים קרובות הצורך בהעסקה של מומחים בעלי התמחות שלא ניתן למצוא בתוך השוק הישראלי. במקרים רביםבהם כןניתןלמצוא מומחים ישראליםבתחומיםנדרשים,הםאינםעומדיםבסטנדרטים הנקבעים על ידי מזמיני העבודות, או ששכר העבודהשלהם גבוה ביחס למומחים מחו"ל, עקבהיעדר תחרותיות בתחומי התוכן בישראל. במקרים אלו, חברות התשתית הממשלתיות והפרטיות ומשרדי הממשלה הרלוונטיים, נאלציםלהעסיק לתקופות משתנות מומחיםזרים לצורךביצועהפרויקט. מתוך הראיונותוממצאיהצוות,עולותמספרבעיותהמקשותעלחברותהתשתיתומשרדיהממשלה,להעסיק מומחיםמחו"להנדרשיםלתכנוןוביצועהפרויקטים (A-1-6) : 5) קבלתאישורלהעסקתמומחיםמחו"לבמיקורחוץהואתהליךארוךומורכב,שאינומתחשבבאופן דיפרנציאליבצרכיםהמשתניםשלהמשק. 2) אחת הבעיות המרכזיות העולות היא קבלת ויזה לעסקים עבור מומחים. ראשית, תהליך קבלת הוויזה לעסקים אינודיפרנציאליבהתאםלאופיהמקצוע ובהתאםלדרישותהמשתנותשלהמשק, ולכן אינו מבחין בין בקשה דחופה ששוויה העקיף למשק גבוה לבין בקשה זניחה. שנית, אישור קבלת הו ויזה לעסקים הוא תהליך ארוך הדורש תשומות עבודה רבות ממזמיני העבודה, מצב שמקשהעלחברותהתשתיתומשרדיהממשלהלגייסמומחיםבאופןיעילותחרותי. ט. פעריםבתכנוןובביצועשלתיאומיםהנדסייםעבורפרויקטיתשתיותבמשטרתישראל113 : מהנדסי תנועה במשטרת ישראל מהווים צומת מרכזית בתהליך התכנון והביצוע של פיתוח פרויקטי התשתיות בישראל. עבור מרבית הפרויקטים בתחום התשתיות עולה הצורך בתיאום הסדרי התנועה ועבודותהנדסיותביןחברותהתכנון והביצוע, רשויותהתמרורהמקומיותוהארציותומשטרתישראל. מבחינהשלהנושאעלידיהצוות,עולהכיישנםמספרפעריםהנוגעיםלהוןהאנושיההנדסיבמשטרת ישראל, הפוגעים ביכולת של מהנדסי התנועה במשטרה לתת מענה לחברות התשתית ולרשויות התמרור: א) קושי באיוש תקנים של מהנדסי תנועה עקב פערים בתנאי השכר והעסקה, אל מול מהנדסים בחברותהתשתיתהממשלתיותובחברותתכנוןוביצועבמגזרהפרטי. ב) דרישה לגיוס רשמי למשטרה, ותהליך גיוס ארוך ביחס למגזר הציבורי. התהליך הארוך פוגע במספר המתמודדים הניגשים לתפקידי ההנדסה במשטרה, ופוגע במספר המתמודדים המסיימים אתהליךהגיוס. 112 ראיונותעםרשותהאוכלוסיןוההגירה,אגףלהכשרותמקצועיותבזרועהעבודה,חברותתשתיתממשלתיות 113 מקור:נתונישכרשלמשטרתישראל,רשותהחברותהממשלתיות,הלמ"סוזרועהעבודה. ראיונותעםבכיריםבמשטרתישראל 48 ג) היעדרתקנוןדרוגמקצועיייחודיעבורמהנדסיהתנועהבמשטרתישראל,ועיכוביםבהסדרתייחוד פעולותעבורמהנדסיתנועהבזרועהעבודה. ד) היעדר הסדרה של השימוש בתכנית "צוערים להנדסה" של משרד התחבורה, עבור גיוס צוערים למשטרה. י. שיפורעבודתהממשלהעםנתוניתשתיותבשלביםמוקדמיםשלהפרויקט: בהסתכלות עתידית, נראה כי יש לבצע בחינה של שילוב טכנולוגיות בשלבים מוקדמים של הפרויקט בדגש על משרדי התחבורה, האנרגיה, התקשורת ומינהל התכנון. ישנו חוסר התאמה בין הכלים הנמצאים בשימוש בעולם לבין המבנה הארגוני וחוזי הרכש המספקים הון אנושי למשרדיםאלה. כמו כן,קיימיםפעריםבשיתוףמידעביןהמשרדים,גופיהמטההרלוונטייםוחברותהתשתיתהממשלתיות, אשרפוגעיםביכולתשלהמגזרהציבוריהרחבלתכנןולבצעאתהפרויקטיםבאופןמיטיבי. יא. חינוך– בהמשךלמדיניותהממשלה,הרחבת מספרהתלמידיםבעליאוריינותמתמטית- הנדסית מהווה תשתיתהכרחיתלחיזוק ההוןהאנושילתשתיות. 49 המלצותהצוות להלן יוצגו המלצות הצוות הבין- משרדי בשני התחומים הבאים: א) המלצות הנוגעות לסגירת הפערים הענפיים הקיימים והצפויים בהון אנושי הנדסי ובהון אנושי במקצו עות נדרשים נוספים בתחום התשתיות; ב) המלצות הנוגעותלבעיותארגוניות רוחביות לפיתוחתשתיותבישראל. ההמלצות המוצגות הן אלו שלפי חוות דעת הצוות הן בעלות ההשפעה הגבוהה ביותר למתן מענה לפערים המוצגיםבדו"ח. כללי: כל התערבות של הממשלה בהעדפת תחום לימוד ומקצוע זה או אחר חייבת להתבצע לאחר בחינה מעמיקה וניתוח הערכות של הצרכים העתידיים של המשק הישראלי ושל ההשלכות הצפויות ממהלך שכזה, שכן להתערבות של מתכנן מרכזי עלולות להיות השלכות שליליות. כמו כן, ההשפעה הדו-כיוונית בין ענף ההיי- טק 114 לענ פי התשתיות והדיור בהיבטי הון אנושי, מחייבת כי המלצות הצוות ימנעו מפגיעה ישירה או עקיפה במאמצי ם המקבילים של הממשלה, המועצה להשכלה גבוהה, המגזר הפרטי ומוסדות הלימוד בתחום היי- טק. לשםכך,הצוותממליץלמסדמנגנוןאשריעסוקבמדידה ,בקרה ודיווחאודותיישוםהמלצותהדו"חותוצאותיהן. תפקידיווסמכויותיושלהמנגנוןיהיו: 0. בחינה עתיתשלהיקףהפעריםהמוצגיםבדו"ח,ובחינהשלמידתהעמידהביעדיםשהוגדרו. 0. קידום ביצוע של כיווני הפעולה וההמלצות שהוגדרו במסגרת עבודת הצוות הבין משרדי, וכן ייזום וקידוםתכניותככלשיידרש. 3. בקרהעליישוםההמלצותואיסוףדיווחיםעיתייםמהגורמיםהרלוונטיים. המלצותהצוותהנוגעותלפעריםהענפייםהקיימיםוהצפוייםבתחוםהתשתיות המלצותלהקטנתהפערבהוןאנושיהנדסיבתחוםהתשתיות: בהתאם למפורט בפרק על הפער הקיים והצפוי בהון אנושי הנדסי לתחום התשתיות, עולה כי נכון לשנת 0202 , קיים פער בהון האנושי ההנדסי של בין 3,722 ל- 4,322 מהנדסים והנדסאים אזרחיים. בשנת 0203 הפער צפוי לגדולולהגיעלסדריגודלשלבין3,222 ל- 8,222 ,ולקראתשנת0232 הפעראףצפוילהגיעלסדריגודלשלבין 00,222 ל- 03,222 בעלימקצועותהנדסיים. לאור האמור,הצוותממליץעלגיבושתכנית לצמצוםהפעריםבהון אנושי הנדסילענףהתשתיותבטווחהקצרובטווחהארוך.תכניתזותכלולמספרכיווניפעולה,ותתבססבעיקרה על גיבוש תכנית בהובלת הועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, שמטרתה להגדיל את הכמות של הסטודנטיםלהנדסהאזרחיתבישראל. 114 מוסברבפרקיםקודמיםבדו"ח 51 המלצותלהקטנתהפערבהוןאנושיהנדסיבתחוםהתשתיותבטווחהקצרוהבינוני: הכשרתהוןאנושיהנדסילתחוםהתשתיותהינהתהליךארוך, הדורש השקעה בהגדלת מספרחבריהסגל,השקעה בתשתיותלימוד, ומסלוללימודיםארוךשנעבממוצעבין4ל-3 שנים.עלמנתלתתמענהבטווחהקצרוהבינוני למצוקתכוחהאדם,הצוותממליץעליישוםההמלצותהבאות: המלצה 0 : הצוות ממליץ להגדיל את מספר הכיסאות במוסדות להשכלה גבוהה בהם קיימות ת וכניות להנדסה אזרחיתוהנדסתבניין.בהתאם לכך,הצוותממליץלהגדילב- 322 כיסאותאתת וכניותההנדסההאזרחיתהקיימות החלמשנתהלימודים0202-0200 . המלצה 0 : במטרה להעלות את הפריון בענף, הצוות ממליץ על פתיחת התמחויות נדרשות לתארים מתקדמים בתחומים הבאים, ובתחומים נוספים שיימצא להם ביקוש בשוק העבודה בתחום התשתיות: תחבורה, מים, מסילות/רכבות,חשמול,מנהור,גזטבעי חשמלבהתמחותבזרםחזקובאלקטרוניקתהספק., המלצה3 : הצוותממליץלהגדילאתההשקעה במחקרופיתוח יישומיהנדסיבמוסדותהלימודלהשכלהגבוהה, בתחומים הנוגעים להנדסה אזרחית בכלל, ובתחומים הבאים בפרט: תחבורה, מסילות / רכבות, מנהור, מים, גז טבעי. לצורךכך,הצוותממליץעלהקמתקרן מחקרופיתוח הנדסיתיישומיתלתחוםההנדסההאזרחית,בשיתוף משרדהמדעוהטכנולוגיה ,רשותהחדשנות וחברותהתשתיתהממשלתיות. המלצה4 :בהינתןהפערהצפויבמהנדסיםמומחיםובמהנדסיםבעליהתמחויותנדרשותעבורפרויקטיהתשתיות המבוצעים והמתוכננים,הצוותממליץ להגדילאתהשימושבהון אנושיהנדסי זרבתכנון,בביצוע ובאחזקהשל פרויקטיתשתיתפיזייםבישראל.לאורזאת,הצוותממליץעלמספרכיווניפעולה: א) שינוידרישתכפלהשכרעבורהעסקתמהנדסיםמומחיםעבורפרויקטיתשתיותלאומיים,כךשהדרישה תעמודעלפיאחדוחצימהשכרהממוצעבמשק.כיום חברהשרוצהלהעסיקמהנדסזרמחויב ת לשלם פי שניים מהשכר הממוצע במשק, ללא תלות בניסיון, במומחיות או ביכולת של המהנדס. דרישה זו מקשהעלהחברותבישראללהעסיקמהנדסיםמומחיםזרים,ופוגעתביכולתשלהןלתתמענהלמצוקת ההוןהאנושי ההנדסיבמשק. ב) אישורהמודללהסדרתכניסהשלמבקריםעסקייםלאספקתשירותיהתקנה/הדרכה/תיקוניםבמסגרת חוזהשירות,אשרהוצעעלידיהצוותהבין- משרדילגיבושמדיניותלכניסתםשלעובדיםזריםמומחים לישראל ,בהוב לתמשרדהע בודה,הרווחהוהשירותיםהחברתיים(להלן-משרדהעבודה.) ג) יצירת מסלול מהיר מקביל להיי- טק לייבוא מהנדסים ו מומחים זרים נדרשים, עבור פרויקטי התשתיות הלאומייםבכלל,ועבורפרויקטהמטרובפרט. ד) פרסום דו"ח שנתי מפורט ע"י רשות האוכלוסין וההגירה, אודות הכמות, המאפיינים הו תדירות של כניסת מהנדסים ומומחים, במטרה לשפר את לוחות הזמנים בהליכי אישור כניסת מהנדסים ומומחים זריםלישראל, עבורפרויקטיהתשתיותהלאומיים. ה) במטרהלשפראתהיכולתשלהממשלהלקבלהחלטותמדיניותמבוססותנתונים,הצוותממליץלטייב ולשפר אתמסדיהנתוניםברשותהאוכלוסיןוההגירההנוגעיםלהעסקתמומחיםזריםבישראל,לרבות מאפייניההתמחותוההשכלה,מידעעלהפרויקטיםאליהםהםמשויכים, ומידעעל שכרם. 51 המלצה 3 : הצוות ממליץ לקדם תכנית לשילוב אוכלוסיות אשר משתלבות פחות בתוכניות הלימוד להנדסה אזרחית במוסדות להשכלה גבוהה. מטרת הת וכנית היא למצות באופן יעיל יותר את כוח האדם הקיים במשק, ולשלבאוכלוסיותששיעורההשתתפותשלהןבכוחהעבודהנמוךיותר. המלצה 6 : הצוות ממליץ לקדם תכניות שיווק עבור תכניות ההנדסה האזרחית, במטרה להגדיל את מספר המועמדים ולמצות באופן יעיל יותר את כוח האדם המיומן במשק. לימודי ההנדסה האזרחית ממותגים באופן פחות אטרקטיבי אל מול מקצועות הנדסה אחרים כגון: הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת מכונות, הנדסת חשמל והנדסה ביו-רפואית. תכנית שיווק ממוקדת בשיתוף חברות התשתית הממשלתיות והמגזר הפרטי, תציג לקהל יעד גדול יותר את האטרקטיביות בלימודי הנדסה אזרחית, ותהווה מרכיב הכרחי בת וכנית להגדלת כמות הסטודנטים. המלצה 7 : מעבר לפעילות שבוצעה בתחום, ובשל הפוטנציאל הרב, הצוות ממליץ לקדם הקמה של ת וכניות ייעודיותעבורהנדסאיםאזרחיים לענףהתשתיות,במסגרתת וכניותהלימודבמכללותבפיקוחהמכוןהממשלתי להכשרה טכנולוגית (להלן- מה"ט). בנוסף, הצוות ממליץ כי המה"ט יקדם פיתוח של תכנית לימודים ייעודית עבור הנדסאים לענףהתשתיות,ושיתו פי פעולהעם מעסיקיםבתחוםהתשתיות, במטרה לייצרמסלולי התמחות בתעשייהעבורהנדסאים.כמו כן,הצוותממליץלפתחקורסיםמקווניםעבורהנדסאיםבענףהתשתיות. המלצה8 : הצוותממליץכי משרדהעבודה ובפרטהאגףלאסדרתעיסוקים,, יבחןהרחבהשלאפשרויותההסבה לתחומי התשתיות של מהנדסי חשמל שאינם מועסקים, ושל מהנדסים שהגיעו לגילאי פרישה. הצוות מצא כי 115 קיימים למעלה מ- 3,222 מהנדסי חשמל מפוטרים מענפי ההיי-טק ומהנדסי חשמל רבים נוספים שהגיעו לגילאי פרישה, אשר ניתן להסב למקצועות ההנדסה הנדרשים בתחומי התשתיות, ובכך לנצל באופן יעיל יותר את ההוןהאנושי ההנדסיהקייםבמשק. המלצותלהקטנתהפערבהוןאנושיהנדסי בתחוםהתשתיותבטווח הבינוניוהארוך: המלצה3 :הצוותממליץלהגדילאתמספרחבריהסגלהאקדמילהנדסהאזרחיתבכלל,ו להתמחויותנדרשותשל הנדסהאזרחיתבפרטכגון:תחבורה,מסילות,מנהור,גזטבעי,מיםוכד'.הגדלתמספרחבריהסגלמטרתהלתת מענה לדרישה להגדלת מספר התלמידים להנדסה אזרחית. לצורך כך, הצוות ממליץ להגדיל ב- 62 כיסאות את מספרהתלמידיםלתוארשניעםתיזה,ולהגדילב- 02 כיסאותאתמספרהתלמידיםלדוקטורט,בתוכניותלהנדסה אזרחיתבמוסדותלהשכלהגבוהה. המלצה02 :הצוותממליץכיות"תתבצעשניסקריאיכותהוראהעלהת ו כניותהקיימות להנדסהאזרחית,במטרה לשפראתאיכותההוראה.המלצתהצוותהיאלערוךסקראיכותהוראהראשוןבשנתהלימודים0200-0200 וסקר איכותהוראהשניבשנתהלימודים0204-0203 . 115 הנתוןמעודכןנכוןלשנת0203 52 המלצותלהקטנתהפערבמקצועותנדרשיםנוספיםבתחוםהתשתיות: בהתאם למפורט בפרקעל הפערים במקצועות נדרשים נוספים בתחום התשתיות, הצוות ממליץעל מספר כיווני פעולה להתמודדות עםהפעריםהקיימיםוהצפוייםבמקצועותהבאים:מנהליעבודהלתחוםהתשתיותוהבנייה, מפעיליעגורןוחשמלאים. המלצה00 : בשלהיענותחלקיתשלהמגזרהפרטי, הצוותממליץכימשרדהעבודה יתמוךבפתיחתקורסיהכשרה והסמכהנוספיםעבורהמקצועותהבאים:מנהליעבודהבתשתיותועפר,מנהליעבודהבבניין,מפעיליעגורן. המלצה00: במטרה להעלות את הפריון בענף התשתיות והבניה, הצוות ממליץ להגדיל את ההיקף והאיכותשל הכשרת העגורנים בישר אל, לייעל את תהליכי ההכשרה המעשית עבור עגורנאים ולשפר את מרכיב הבטיחות בעבודה באתרי הבנייה. הצוות ממליץ כי משרד העבודה יתמוךבהקמת שני אתרים להכשרת עגורנאים במתקני ההכשרה הקיימים בפיקוח האגף להכשרה מקצועית. האתרים יכללו הקמה של מתחם עגורנאים ומתחם סימולטורים. המלצה 03 : הצוות ממליץ להטיל על משרד העבודה ועל התאחדות בוני הארץ, לקדם עבודת מטה לבחינה של תכניתהכשרהייעודיתלמנהליעבודהבמסגרתהלימודיםהעלתיכונייםובמסגרתהשירותהצבאי.התכניתתכלול הכשרה ייעודית להתמחויות נדרשות של מנהלי עבודה במסגרת הלימודים העל יסודיים, בשילוב עם הכשרה 116 והתמחותיישומ יתבצה"לושילובייעודיבתעשייה. המלצה 04 : הצוות ממליץ כי משרד העבודה יקדם קמפיין שיווק עבור המקצועות שהוזכרו בהמלצה 00 לדו"ח זה. המלצה 03 : הצוות ממליץ כי משרד העבודה יבחן תיקון תקנות בנושא רישוי וייחוד פעולות עבור מהנדסים והנדסאיםבענףהתשתיות. המלצה06 : הצוותממליץלהטילעלמשרדהעבודהלבחוןצמצוםבדרישותההסמכההמעשיתבתהליךההכשרה של עגורנאים. המלצה 07 : הצוות ממליץ כי משרד העבודה יקדם התקנה של תקנות עדכניות עבור תהליך ההכשרה, ההסמכה והרישוישלחשמלאים. המלצה08 : הצוותממליץכימשרדהאנרגיהיקדםהתקנהשלתקנותהמגדירותאתהרישוי,ההסמכהוההכשרה שלטכנאיגזטבעי. 116 בהינתןהצורךולאחרבדיקהנוספת,ניתןלבחוןשיתוףפעולה עםצה"לוהשירותהאזרחיכפלטפורמהלהכשרהשלמקצועות נוספיםבענףהתשתיותשנמצאבהם פערבהוןאנושי. 53 המלצותהצוותהנוגעותלבעיותהרוחבהארגוניותהפוגעותביכולתשלהמשקל פתח תשתיות פיזיותבישראל לאורך עבודת הצוות, ניכר כי לצד מקצועיות ם של גורמים שונים במערכת התשתיות, קיימים פערים הנובעים מבעיות ארגוניות אשר משפיעות על היכולת הבסיסית של המערכת לפעול לטובת קידום פרויקטי התשתיות ה לאומיים. היבטים ארגונייםאלו נובעים לדוגמה מהיעד ר סדרעדיפו יות, משוני בסדרי העדיפויות וכן מחסמים מובניםבעבודתהמוסדותהציבוריים.עבודתהצוותכללהלמעלהמ- 32 ראיונותעומק עם בעליתפקידיםבכירים בחברות הממשלתיות, במשרדי הממשלה הרלוונטיים, במגזר הפרטי ובאקדמיה. לאחר ביצוע הראיונות ולאור גיבוש תמונת המצב המלאה בעזרת ניתוח הנתונים, הצוות ממליץ על מספר צעדים במטרה לתת מענה לבעיות ה ארגוניותבתחוםההוןהאנושי, אשרפוגעותביכולתשלהמשקלפתחתשתיותפיזיותוכלכליותבישראל. שיפורתהליכיתיאוםובירוקרטיה בחברותהתשתיתהממשלתיות: כמפורט בפרק הדן בבעיות הרוחב הארגוניות בפיתוח ה תשתיות הכלכליות בישראל, נראה כי חברות התשתית הממשלתיות סובלות מעודף בירוקרטיה ו מהיעדר מנגנוני תיאום יעילים בכל הנוגע לתחום תיאום התשתיות. לאורזאת,הצוותממליץעלהצעדיםהבאים: המלצה 03 : הצוות ממליץ על ביצוע פיילוט לשיפור תהליכי הבירוקרטיה ו התיאום עם חברות תשתית אחרות, בחמש חברות תשתית ממשלתיות: חברת נתיבי ישראל, חברת רכבת ישראל, חברת החשמל לישראל, חברת מקורות וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל. הצוות ממליץ כי כל אחת מהחברות הנ"ל תגבש תכנית עבודה תלת שנתיתבהתאםלמתודולוגיהשתכתבעלידי מטההתשתיותהלאומיות,משרדהתחבורה,משרדהאנרגיהומשרד ראשהממשלה.מומלץכיות כניותהעבודההתלתשנתיות והעמידהביעדים ייבחנו מידישנה. המלצה02 : הצוותממליץלהקיםמטהלצורךניהולפרויקטשיפורתהליכיהבירוקרטיהותהליכיהתיאוםבחברות הממשלתיות המוזכרות בהמלצה 03. המטה יהיה אחראי על בניית מתודולוגיה סדורה ל שיפור ה בירוקרטיה ותהליכי ה תיאום בחברות התשתית, ו לניהול תהליכי בקרה ומעקב אחר יישום הת וכניות להפחתת הנטל הבירוקרטיבחברותהתשתיתהממשלתיות. שיפורתנאיהעסקתמהנדסים במגזרהציבוריהרחב: ראיונות עם גורמים בכירים הנוגעים לתחום התשתיות במשרדי הממשלה, בחברות התשתית הממשלתיות וברשויות המקומיות, העלו כי תנאי השכר ו ההעסקה של מהנדסים נדרשים לצורך תכנון, ניהול וביצוע של פרויקטי תשתיות במגזר הציבורי הרחב אינםתחרותייםאל מולהמגזר הפרטי. ניתוח והשוואהשל נתוני השכר של מהנדסים במגזר הציבורי הרחב אל מול נתוני השכר של מהנדסים בחברות התכנון והביצוע במגזר בפרטי, מצביעכיקיימים פערישכרמשמעותייםהפוגעיםביכולתשלהמגזרהצי בורילאיישמשרותמהנדסיםנדרשות. המלצה00 : במטרהלהעלותאתאיכותהמהנדסיםבשירותהמדינה,הצוותממליץלבצעמיפוימשרותמהנדסים במשרדיהממשלה.המיפוייכלולבחינהשלתנאיהסףהנדרשיםוהיבטיםנלווים שלמשרותהמהנדסיםבמשרדי הממשלה, ביחידות הסמך וברשויות הממשלתיות הנוגעים לתחום התשתיות, על פי קריטריונים לנחיצות ישיקבעו. בהתאם למיפוי, הצוות ממליץ לעדכן א ת תנאי הסף והיבטים נלווים אחרים עבור משרות המהנדסים, לרבותעבורמשרותהמהנדסיםהנוגעותלשלביםהסטטוטוריים. 54 המלצה 00 : ה צוות ממליץ לקדם עבודת מטה לבחינ ת תנאי ההעסקה והיבטים נלווים עבור מהנדסים בחברות התשתיתהממשלתיותבדרגיםהבאים:מנהלמחלקה,ממונהתחום,מרכזתחום. המלצה 03 : בעבודת הצוות נמצאו פערי שכר ותנאי העסקה משמעותיים בין מהנדסים במחלקות התכנון, ההנדסה, התשתיות והתיאום ההנדסי ברשויות המקומיות, לבין מהנדסים במגזר הפרטי. פערים אלו פוגעים ביכולות התכנון, התיאום והביצוע ההנדסיות הנדרשות מהרשויות המקומיות עבור פרויקטי התשתיות הקיימים והמתוכננים. לפיכך, הצוות ממליץ לקדם עבודת מטה לבחינ ת תנאי ההעסקה והיבטים נלווים עבור מהנדסים ברשויותהמקומיות. טיובוהפחתתרגולציהבהעסקתמומחיםבמיקורחוץ: לאור תמונת המצב המשתקפת מראיונות עם גורמים בכירים בחברות התשתית הממשלתיות, משרדי הנוגעים לתחום התשתיות וחברות התשתית הפרטיות, עולה הצורך בטיוב מנגנוני הרגולציה הנוגעים להעסקת מומחים במיקור חוץ במגזר הציבורי עבור תחום התשתיות. הפערים העולים מתייחסים ברובם לקושי של החברות הממשלתיותומשרדיהממשלהלהעסיקבמיקורחוץמומחיםנדרשים לרבות,יועציםפיננסיים,יועציםמשפטיים, מהנדסיםמומחים,כלכלניםועוד. המלצה 04 : הצוות ממליץ לקדם עבודת מטה בנושא שיפור תהליכי העסקת מומחים במיקור חוץ בחברות הממשלתיותובמשרדיהממשלהבתחוםהתשתיות.עבודתהמטהתתמקדבבחינתנושאניגודיהענייניםבהעסקת מומחיםויועצים,ובקידוםמתווההעסקהמהירודיפרנציאלישלמומחיםעבורפרויקטי התשתיות הלאומיים. חיזוקההוןהאנושיבתחוםהתשתיותבמוקדיםעיקריים: כמפורט בפרק על בעיות הרוחבהארגוניות לפיתוח פרויקטי תשתיות פיזי ות במדינת ישראל, הצוות רואה צורך בחיזוק ההוןהאנושי ההנדסיבמוקדיםבעליחשיבותמערכתיתמשמעותיתלתהליךהתכנוןוהביצועשלפרויקטי התשתיתהלאומיים. המלצה 03 : במטרה לשפר את יכולת הממשלה לתכנן מדיניות מבוססת נתונים אשר קובעת ומיישמת סדרי עדיפויות לאומיים בתחום התחבורה, הצוות ממליץ לחזק את המבנה הארגוני באגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה. החיזוק הנדרש נוגע לתחום התכנון מבוסס נתונים ולתחום התכנון התחבורתי ארוך הטווח בוועדות התכנוןהאזוריות. המלצה06 :במטרהלשפראתיכולתהממשלהלתכנןולבצעפרויקטיםלאומייםבענףהתשתיות בהתאםללוחות הזמנים ולאומדני התקציב שנקבעו, הצוות ממליץ לחזק את מנגנו ני הליווי והבקרה של הפרויקטים הלאומיים בתחוםהסעותההמונים האנרגיהוהמים., המלצה07 :הצוותממליץלחזקאתכוחהאדםההנדסיבמשטרתישראלהנוגעלתיאוםעבודותהתכנוןוהביצוע שלפרויקטיהתשתיותהלאומיים.לשםכך,הצוותממליץעלהצעדיםהבאים:א)תקנוןד י רוגמקצועילמהנדסי תנועה למשטרה; ב) פישוט הליך הגיוסשל מהנדסים במשטר ה; ג) הסדרת השימוש בתכנית הצוערים להנדסה שלמשרדהתחבורהעבורמשטרתישראל. 55 שיפורעבודתהממשלהבקביעתמדיניותמבוססתנתוניםלשוקהעבודה: עבודתהצוותהתבססהברובה על ניתוחנתוניםמגורמים ממשלתייםשונים. לאורך עבודתהצוות,התגלו מספר רב של אי התאמות וחוסר ב הירות בכל הנוגע למדיניות האחזקה, האיסוף, המדידה ו ההעברה של נתונים בממשלה. הפערים שהתגלו בתחום פוגעים ביכולת של המגזר הציבורי ככלל, ושל הממשלה בפרט, לתכנן מדיניותמבוססתנתונים. המלצה 08 : הצוות תומך בהצעה של הלמ"ס לשיפור איסוף המידע המנהלי. הצוות ממליץ להנחות את רשות המיסיםלתקןאתסעיף066 לפקודתמסהכנסה,ולחייבמעסיקיםלדווחבטופס006 עלמשלחהידומספרשעות העבודהשלכלעובד. המלצה 03 : הצוות ממליץ לתמוך בהצעה של הלמ"ס לפיתוח סיווג עיסוקים אחיד. מוצע לבנות סיווג עיסוקים חדש כהרחבהשלסיווגמשלחי הידהקיים,אשריכלולהרחבה של משלח יהידהקיימים היוםבסיווגהאחידשל הלמ"סשבוצעבשנת 0200 ברמהשלתת- קבוצה,לרמהשלעוד4ספרותבהםיפורטועיסוקיםהמאוגדיםבתת- קבוצה ספציפית. מבנה הסיווגים החדש יאפשר ניתוח יעיל ואיכותי יותר של נתונים אודות מקצועות שונים במשק. המלצה 32 : הצוות ממליץ לקדם עבודת מטה לשיפור תהליכי מדידת הנתונים הנוגעים למגמות משקיות לשם קביעתמדיניותבשוקהעבודה ,כגון שכר,ענפיהכלכלה,תשומותעבודה, מגזריהמשק,השכלהותעסוקה.: בחינתהמחירוניםוהתעריפיםשלמכרזיהתכנוןבענףהתשתיות: המלצה 30 : הצ וות ממליץ לקדם עבודת מטה לבחינת עדכון התעריפים והמחירונים של מכרזי התכנון המפורסמיםעלידימשרדיהממשלהוהחברותהממשלתיותעבורפרויקטיהתשתיות. בחינתמודלחברותהבקרהעבורפרויקטיםבענףהתשתיות: המלצה 30 : הצוות ממליץ לקדם עבודת מטה לבחינת מודל חברות הבקרה עבור תכנון וביצוע של פרויקטי תשתיות. הבחינה תתמקד בניתוח הנחיצות של חברות הבקרה, ביעילות הליך הבקרה ובגיבוש חלופות למודל הקיים במטרהלייעלאתהשימושבכוחהאדםההנדסיהקייםבמשק., 56 נספחים לוח32 - שיעורנדחיםלתוארראשוןבהנדסהאזרחיתומקצועותהנדסהאחרים,תשע"ח117 65% 70% 60% 50% 40% 31% 27% 27% 30% 20% 10% 0% אוניברסיטאות מכללות שיעור נדחים לתואר ראשון בהנדסה אזרחית שיעור נדחים כללי לתואר ראשון במקצועות ההנדסה לוח30 - יחסביןבוגריתוארראשוןלבוגריתוארשניבהנדסהאזרחית 118 8 8 7 6 6 4 4 3 3 3 2118-9 2119-11 2111-11 2111-12 2112-13 2113-14 2114-15 2115-16 2116-17 2117-18 יחס בין בוגרי תואר ראשון לבוגרי תואר שני בהנדסה אזרחית 117 מקור:הועדהלתכנוןותקצוב במועצהלהשכלהגבוהה 118 מקור:הועדהלתכנוןותקצוב במועצהלהשכלהגבוהה 57 לוח30 - שכרממוצעוחציוני- מקצעותבענףהתשתיות,נתוניזרועהעבודהלשנים0206 - 0203 משלחיד שכר שכר שכר שכר שכר שכר שכר שכרחציון- 0206 ממוצע- חציון- ממוצע- חציון- ממוצע- חציון- ממוצע 0203 0203 0204 0204 0203 0203 0206 21,700 19,950 20,750 20,100 21,700 20,800 22,300 21,050 מהנדסמכונות 0044 מהנדסחשמל 22,500 20,600 22,700 22,300 23,800 22,850 25,650 23,400 0030 מהנדסתעשייהוייצור 18,850 16,050 19,100 15,150 18,250 15,950 18,900 16,500 0040 מהנדסאלקטרוניקה 25,400 24,500 29200 26,800 30,100 28,350 27,600 26,200 0030 חשמלאים 9,350 7,200 10,700 6,350 10,350 7,200 11,600 9,600 7400 מסגרים 8,500 6,950 8,400 7,200 8,100 7,300 8,900 7,400 7004 13,050 10,300 11,900 11,000 13,100 10,150 14,250 12,200 מנהלי עבודהבבניין 7002 מנהליםבתחוםהבנייה 22,500 17,750 22,200 17,800 21,700 19,400 23,000 17,350 0303 מפעילימתקניםלהעברת 9,600 7,700 8,900 8,400 10,900 8,450 10,250 8,300 עפרומתקניםדומים 8340 מפעילימנופים 12,550 10,400 13,800 10,250 14,800 13,300 12,400 9,400 8343 נהגימשאיות 9,150 8,300 9,350 8,620 10,000 8,800 10,750 9,550 8330 מפעילימשאיותהרמה 9,600 9,050 8,150 9,100 8,300 9,950 9,400 9,600 8344 עובדישלדבתחוםהבנייה 7003 5,100 4,700 6,300 4,900 5,850 4,850 5,750 5,100 רצפיםומניחיאריחים 7,000 5,550 5,950 4,850 9,550 6,200 7,100 6,200 7000 6,000 4,800 6,400 5,050 5,300 4,800 6,800 5,150 טייחים 7003 פועליםבלתי מקצועיים 6,400 5,450 6,450 5,350 6,750 5,400 7,200 6,750 בתשתיות 3300 מהנדסיםאזרחיים 18,550 16,200 18,300 16,200 19,800 16,900 21,400 15,650 0040 58 לוח33 - הכנסהממוצעתברוטו- מקצעותנדרשיםבענףהתשתיות, נתוניהלמ"סלשנים0203-0207 119 הכנסה הכנסה הכנסה הכנסה הכנסה סמל ממוצעת ממוצעת ממוצעת ממוצעת ממוצעת משלח שםמשלחיד ברוטו ברוטו ברוטו ברוטולחודש- ברוטו יד לחודש- לחודש- 0204 לחודש- 0203 0206 לחודש- 0207 0203 מנהליעבודה 7110 (9,792) (10,304) (11,473) 12,187 (12,441) בבנייה עובדישלדבתחום הבנייהובעלי 7119 6,082 6,049 6,177 6,018 6,507 מלאכהדומים לנמ"א 7214 מסגרים 7,207 7,047 8,136 8,544 8,504 נהגימשאיות 8332 7,738 7,587 9,065 9,021 8,588 ומשאיותכבדות מפעילימשאיות 8344 6,854 8,065 6,625 9,055 (7,232) הרמה מהנדסיתעשייה 2141 13,732 16,267 17,192 15,206 (13,808) וייצור 2144 מהנדסימכונות 17,290 20,827 17,870 19,668 18,792 2151 מהנדסיחשמל 22,655 (19,219) (23,633) (21,256) (26,837) מהנדסי 2152 25,253 23,994 24,482 24,704 26,628 אלקטרוניקה 2142 מהנדסיםאזרחיים 15,490 18,838 12,813 14,875 14,284 119 מקור :הלמ"ס.מספריםהמסומניםבסוגרייםמבוססיםעלמספרתצפיות קטןמ- 32 59 לוח34 -הכנסהממוצעתברוטו- מקצועותנדרשיםבענףהתשתיות, נתוניהלמ"סלשנים0203-0207 120 הכנסהממוצעת הכנסהממוצעתברוטו סמל ברוטולחודש- לחודש- ממוצע משלחיד שםמשלחיד ממוצעלשנים0203- לשנים0203-0207 0204 7122 רצפיםומניחיאריחים (6,611) (7,377) 7123 טייחים 5,309 6,132 7411 חשמלאיבנייןוחשמלאיםאחרים(ראשיים 8,089 10,313 ומוסמכים) 8342 מפעילימתקניםלהעברתעפרומתקניםדומים 7,094 7,349 8343 מפעילימנופיםומתקניםדומים (13,163) 11,897 9312 פועליםבלתימקצועייםבתשתיות (4,968) 6,709 3112 הנדסאיםאזרחיים 9,132 10,783 2165 קרטוגרפיםומודדים (10,758) (10,138) 1323 מנהליםבתחוםהבנייה (13,867) 23,554 3123 מפקחיבנייה (12,886) (13,879) 120 מקור:הלמ"ס.מספריםהמסומניםבסוגרייםמבוססיםעלמספרתצפיות קטןמ- 32 61 לוח33 -שכרממוצעלפישנותניסיון,מקצועותנדרשיםבענףהתשתיות,נתוני- AllJobs לשנת0208 ממוצעעל 2-0 שנות 0-4 שנות 3-8 שנות 3 +שנות ממוצעעלפני שםמקצועב- AllJobs פניניסיון ניסיון ניסיון ניסיון ניסיון ניסיוןלאישה לגבר מהנדס/תאזרחי/ת 9,531 13,236 16,979 20,980 14,570 12,783 מהנדס/תבינויותשתיות 9,250 12,361 17,585 20,030 15,700 13,682 02,873 מהנדס/תביצוע 04,268 06,336 07,807 03,334 00,880 8,478 מהנדס/תכבישיםותנועה 02,483 03,446 03,484 00,334 00,773 7,846 מהנדס/תקונסטרוקציה 02,074 03,333 06,370 02,040 3,376 7,300 נהג/תג 8,330 8,400 3,273 8,460 8,427 7,343 חשמלאי/ת 8,233 3,274 3,886 8,704 7,638 7,323 עובדי/ותבניין 8,377 3,037 02,407 8,727 - 7,303 8,032 8,702 3,330 8,682 6,322 מסגר/ית/רתכ/ית 02,088 מהנדס/תמכונות 03,070 06,003 08,032 03,668 00,034 3,330 מנהל/תעבודה 00,067 04,262 06,003 04,043 02,333 6,703 שרטט/ת 7,480 8,324 8,730 8,020 7,333 02,730 מהנדס/תחשמל 03,083 06,320 07,383 03,432 00,233 מנהל/תפרויקטיםבבינוי 00,434 03,483 08,287 00,030 03,283 03,007 ותשתיות 3,376 מהנדס/תייצור 00,300 04,003 04,440 00,832 00,230 8,030 הנדסאי/תבניין 02,403 00,866 03,020 3,720 8,606 אדריכל/ית/ 6,800 ארכיטקט/ית 3,233 00,462 04,040 00,300 02,200 02,730 מהנדס/תחשמל 03,083 06,320 07,383 03,432 00,233 00,830 מהנדס/תאלקטרוניקה 03,033 08,388 02,833 06,003 03,333 7,770 מודד/ת 8,864 3,343 00,730 3,323 8,637 61 לוח36 - שכרברוטוהתחלתיממוצעלמהנדסלפיתחוםהנדסה,נתוניזרועהעבודה121 16,466 14,824 12,278 11,774 10,000 9,556 מהנדסים מהנדסי מהנדסי מהנדסי מהנדסי מהנדסי אזרחיים מכונות** כימיה תעשייה חשמל אלקטרוניקה וייצור מהנדסים אזרחיים מהנדסי כימיה מהנדסי מכונות** מהנדסי תעשייהוייצור מהנדסי חשמל מהנדסי אלקטרוניקה 121 מקור:נתוניזרועהעבודהלשנת0206 62 לוח37 - הערכתההיצע הקיים שלההוןהאנושיההנדסיבתחוםהתשתיותוהבנייה 123 סיווגלמ"ס שםמשלחיד מהנדסיםאזרחיים הנדסאיםאזרחיים סה"כ 04,738 04,738 מהנדסיםאזרחיים 0040 6,003 6,003 הנדסאיםאזרחיים 3000 0,372 3,482 מנהליםבתחום 6,832 0303 הבנייה ( 02% ) ( 82% ) 0,032 0,032 4,322 מפקחיבניה 3003 ( 32% ) ( 32% ) 742 0,362 3,722 מנהליםכלליים 0002 ( 02% ) ( 82% ) פער 122 עובדיםזרים סה"כהוןאנושי 33,367 02,483 03,488 הנדסי 122 עפ"י רשותהאוכלוסיןוההגירהישנם036 ,0 מהנדסיםמומחיםהמועסקיםנכוןלשנת 0203 בישראל.ההנחההיאכיכמות המהנדסיםהזריםהעוסקיםבענףהתשתיותוהבנייההיאנמוכה,וכי ההשפעהשלהמהנדסיםהזרים עלההיצעבמשקהיאשולית. 123 מקור:נתוניהלמ"ס האחוזיםתוקפוע"יראיונותעםגורמיםבחברותתשתיותובניי הפרטיות,חברותממשלתיותואיגודימהנדסים 63 לוח38 -חישובשכרטרחהלעבודההנדסיתבתחוםהתשתיותוהבנייה- השוואהביןהחישובבמודלשלמוסד שמואלנאמןלמודלשתוקףעלידיהצוות 124 מודלמוסדשמואלנאמןעבור שכר משקולת 125 שנת0226 6,800 02% מהנדס מתחיל 11,550 32% מהנדסעם3שנותניסיון 20,450 32% מהנדסעם02 שנותניסיון 28,850 02% מהנדסראשי 07,033 שכרטרחהמשוקלל משקולת שכר מודלהצוותלשנת0203 9,556 02% מהנדסמתחיל 16,231 32% מהנדסעם3שנותניסיון 28,738 32% מהנדסעם02 שנותניסיון 40,543 02% מהנדסראשי 04,048 126 שכרטרחהמשוקלל 124 מקור:נתוניהלמ"ס,CivilEng , AllJobs ,יד 0 125 מקור:תיקוףהמשקולותנעשה עלבסיסניתוחוראיונותעםחברותבנייהותשתיותבמשק 126 שכרהטרחההמשוקללאינוכוללבתוכועלויותמעבידשלכ- % 42 (בהתאםלמודלשלמוסדשמואלנאמןולאחרתיקוףעם חברותתשתיותובנייהפרטיותוממשלתיות).לאחרהכנסתעלויותמעבידשכרהטרחהעומדעלכ- 34,222 ₪ בקירוב. 64 לוח33 - הנחותחישובמפתחכוחאדםהנדסידרושלסךהשקעהבתשתיות127 קריטריון הנחה הסבר מקור כמחציתמההשקעותבתשתיותמבוצעותעלידיגופים רשותהמסים מע"מאפקטיבי 8% שאינםעוסקיםמורשים,ועלכןהמע"מעלפעילותם ואג"ת מגולםבערךההשקעה ארגוןהמהנדסים סךאחוזתכנוןמעלות 00% סךעלויותהתכנוןכוללתקורותפעילות העצמאיים ,חברות הפרויקט תכנוןפרטיות ארגוןהמהנדסים אחוזהנדסהבתכנון מרביתעלותשלבהתכנוןנובעתמעלויותכוחאדם 77% העצמאיים ,חברות התכנון הנדסי - 8.3% מעלותהפרויקט תכנוןפרטיות אחוזהנדסהאזרחית ראיונותעם בביצועמעלות 7.0% חברותביצוע הביצוע פרטיות אחוזשינויזההבשלב מודלנאמןהמקוריהניחכ- 4.3 שנותמהנדסבשלבהסטטוטוריקה, הסטטוטוריקה אנומניחיםכינתוןזה השתנהבשיעורדומהלשינויבשלבהתכנון הנחתהצוות עלויותהנדסאים העלותמחושבתעבורמהנדסיםשכיריםבלבד.הנדסאיםמרוויחים מודלמוסד ומהנדסיםעצמאיים פחות,אךמהנדסיםעצמאייםמרוויחיםיותר,ולכןניתןלהניח שמואלנאמן מתקזזות שהפרשיםאלומתקזזים והטכניון 127 נקודתהמוצאהעיקריתהיאהמודלשלמוסדשמואלנאמןוהטכניון.עבורכללההנחותבוצעתיקוףעםגורמיםבממשלה, בחברותהממשלתיותובמגזרהפרטי 65 לוח42 - הנחותחישובמפתחכוחאדםהנדסידרושלסךהשקעהבתחוםהבנייה128 קריטריון הנחה הסבר מקור מכיווןשענףהבנייהמורכבבעיקר מהשקעות רשותהמסים מע"מאפקטיבי 07% פרטיות,ישלקזזמההשקעות אתהמע"מבשלמותו ואג"ת ארגוןהמהנדסים סךאחוזתכנוןמעלות 00% סך עלויותהתכנוןכוללתקורותפעילות העצמאיים ,חברות הפרויקט תכנוןפרטיות ארגוןהמהנדסים אחוזהנדסהבתכנון רכיבתכנוןמשמעותישאינורלוונטיבמודלהוא 60% העצמאיים ,חברות התכנון אדריכלות– הנדסההיא6.7% מעלותהפרויקט תכנוןפרטיות אחוזהנדסהאזרחית ראיונותעם בביצועמעלות 7.0% חברותביצוע הביצוע פרטיות אחוזשינויזההבשלב מודלנאמןהמקוריהניחכ- 4.3 שנותמהנדסבשלבהסטטוטוריקה, הסטטוטוריקה אנומניחיםכינתוןזההשתנהבשיעורדומהלשינויבשלבהתכנון הנחתהצוות עלויותהנדסאים העלותמחושבתעבורמהנדסיםשכיריםבלבד.הנדסאיםמרוויחים מודלמוסד ומהנדסיםעצמאיים פחות,אךמהנדסיםעצמאייםמרוויחיםיותר,ולכןניתןלהניח שמואלנאמן מתקזזות שהפרשיםאלומתקזזים והטכניון 128 נקודתהמוצאהעיקריתהיאהמודלשלמוסדשמואלנאמןוהטכניון.עבורכללההנחותבוצעתיקוףעםגורמיםבממשלה, בחברותהממשלתיותובמגזרהפרטי 66 לוח40 -אומדןרכיביהתכנון,הפיקוחוהניהול- באחוזיםמסךעלותפרויקטתשתיות 129 סךמשקלהרכיבברוטו מרכיבתשומתכוחאדם משקלתשומתכוח בסךהעלותלמזמין הנדסי אדםהנדסי תכנוןמוקדם 0.2% 32% 0.2% תכנוןמפורט 3.2% 83% 4.3% ניהולביצועופיקוחצמוד 3.2% 83% 0.6% מדידות,יועציםנוספיםוכו' 0.2% 72% 2.7% סה"כ 00% 8.3% לוח40 - אומדןרכיבשירותיהנדסהבביצועובהקמהשלפרויקטתשתיות 130 סךמשקלהרכיבבסך מרכיבתשומותשלכוח משקלתשומתכוח עלותלקבלן אדםהנדסי אדםהנדסי ניהולהביצוע 0.3% 022% 0.3% בקרתאיכות 0.2% 32% 2.3% מדידות 0.3% 62% 2.3% בדיקות 0.2% 42% 2.8% ייעוץהנדסימתמחה 2.3% 022% 2.3% סה"כישירבפרויקט 6.3% 4.6% ניהולטכני,מכרזים,תמחיר 0.2% 022% 0.2% סה"כקבלןראשי 7.3% 3.6% קבלנימשנה 3.2% 32% 0.3% סה"ככולל 02.3% 7.0% 129 מקור:מחקרשלמוסדשמואלנאמןו הטכניון"אומדןהביקושוההיצעשלכוחאדםהנדסי בענףהתשתיות" 130 מקור:מחקרשלמוסדשמואלנאמןוהטכניון"אומדןהביקושוההיצעשלכוחאדםהנדסי בענףהתשתיות" 67 לוח-43צפיהשקעותבבנייהובתשתיותעדשנת-0232תרחישמקסימוםלפינתוניבנקישראללשנת,0208 מיליארדי₪ 131 71.8 60.4 52.7 36.1 137.0 123.3 113.3 106.3 2118 2121 2125 2131 שארההשקעותבענף תשתיותתחבורהואנרגיה לוח-44צפיהשקעותבבנייהובתשתיותעדשנת-0232תרחישמינימוםלפינתוניבנקישראללשנת,0208 מיליארדי₪ 132 54.6 46.0 39.4 36.1 137.0 123.3 113.3 106.3 2118 2121 2125 2131 שאר ההשקעותבענף תשתיותתחבורהואנרגיה 131 מקור:בנקישראל,אגףתקציביםבמשרדהאוצר,הלמ"ס 132 מקור:בנקישראל,אגףתקציביםבמשרדהאוצר,הלמ"ס 68 לוח43 - צפיהשקעותבבנייהובתשתיותעדשנת0232 - תרחישמקסימוםלפינתוניהלמ"ס,מיליארדי₪ 133 67.5 56.8 49.5 33.9 141.3 127.2 116.9 106.7 2118 2121 2125 2131 שאר ההשקעותבענף תשתיותתחבורהואנרגיה לוח46 - צפיהשקעותבבנייהובתשתיותעדשנת0232 - תרחישמינימוםלפינתוניהלמ"ס,מיליארדי₪ 134 46.6 39.2 33.6 30.8 141.3 127.2 116.9 106.7 2118 2121 2125 2131 שאר ההשקעותבענף תשתיותתחבורהואנרגיה 133 מקור:הלמ"ס 134 מקור:הלמ"ס 69 לוח47 - היצע הוןאנושי במקצועותנדרשים,ביןהשנים0208 - 0200 135 135 מקור:עיבודהתאחדותבוניהארץלנתוניםמהלמ"ס 71 לוח48 - תוצרמקומיגולמילפיענפים 136 136 מקור:עיבודהתאחדותבוניהארץלנתוניהלמ"ס 71 לוח43 -ראיונותשבוצעועלידיהצוותעםגורמיםממשלתיים גורםממשלתי תפקידושםהמשרד/גוף רוניחזקיהו החשבהכללי,משרדהאוצר עדיחכמון סגניתהממונה עלהתקציביםבתחוםהתשתיות, משרד האוצר יפהזילברשץ יו"רהועדהלתכנוןותקצובבמועצהלהשכלהגבוהה כנרתדהןגרנית ראשמטההממונהעלזרועהעבודה תמירכהן רכזתשתיות0232 , אגף ה תקציביםבמשרדהאוצר ישראלליכטיג רכזתשתיות0232 ,החשבהכלליבמשרדהאוצר דורית הוכנר מנהלתאגףבכירתכנוןפיזי,משרדהאנרגיה חמוטלבןדור סגניתהממונהעלהשכר,משרדהאוצר יוסיאלעזרה מנהלאגףייעוץמשקהמים, משרדמשאביהמים שוליאייל מנהלאגףבכירהכשרותמקצועיות,זרועהעבודה עידורוזנבלום מנהלאגףתיאוםתשתיות,משרדהתחבורה טלרשף סמנכ"לאגףתקציביםוהוןאנושי,מנהלהתכנון אליאסמטר רכזתחבורה,החשבהכלליב משרדהאוצר יצחקפשה יועץראשרשותהחברותהממשלתיות הילהחדד מנהלתאגףבכירפרויקטים,משרדהתחבורה תאיראיפרגן מנהלתהמה"ט,זרועהעבודה שרוןשריקי מרכזתרישוםמהנדסים ואדריכלים,משרדהעבודה ראשאגףבכירתכנוןמערכתי,משרדהתחבורה שיקדם חוהקליין,אפרתזהב,אביתרציון ממונהתחוםמחקר,ממונהתחוםתקצובמכללות, הועדה לתכנוןותקצובבמועצהלהשכלהגבוהה רונןרגב מנכ"ל,המרכזלמיפויישראל איתןטיי מנהלמינהלתפרויקטים, משרדהתחבורה ספירמועלם רפרנטיתיחידתהדירקטוריםויחידתשכרוכוחאדם, רשותהחברותהממשלתיות מורןרייכמן מנהלמחלקתפיתוחוחדשנות,מה"ט,משרדהעבודה כרמיתפנטון,גליתוידרמן,מריהג'ריס משרדהפנים איתמרמילרד,נירבריל כלכלןוסגןראש המועצההלאומיתלכלכלה,משרד ראשהממשלה מרקפלדמן ראשתחוםבכיר, הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה יואבפרידמן כלכלן,בנקישראל 72 לוח32 -ראיונותשבוצעועלידיהצוותעםגורמיםבחברותהממשלתיות גורםבחברותהממשלתיות תפקיד+חברהמבצעת שרוןוולפר סמנכ"למשאבים,נתיביתחבורהעירוניים נועםכהן מנהלאגףמשאביאנוש,נתיביתחבורהעירוניים דנימוקסאי ראשאגףתכנוןמ"מ,נתיביישראל אריהדהן סמנכ"למשאביםומנהל,נתיביישראל אשרבןשושן סמנכ"לכוחאדם,מקורות אלוןשוורצברג מ"מסמנכ"לכספים,חברתשח"מ אבימלול מנהל תחוםהפיתוח,מקורות עמישורק מנהליחידתהתכנון,מקורות עמיתאוברקוביץ' סמנכ"למשאביאנוש,חברתהחשמללישראל 73 לוח30 -ראיונותשבוצעועלידיהצוותעםגורמיםמהמגזרהפרטיוהאקדמיה גורם תפקידושםהגוף עודדרבינוביץ דיקן,הפקולטה להנדסהאזרחיתוסביבתיתבטכניון יחיאלרוזנפלד פרופסורחבר, הפקולטהלהנדסהאזרחיתוסביבתיתבטכניון אהודנוף יו"ר,לשכתהמהנדסיםוהאדריכלים משהשפיצר מנכ"ל,נגבגזטבעי אריהזאובורמן מנכ"ל,מרימוןגזטבעי יוסיהלוי אפשטייןניהולפרוייקטים,לשעברסמנכ"ל פיתוח-נת"י גראקאושינסקי סמנכ"לומנהלאגףתשתיות,התאחדותבוניהארץ זיולזר כלכלן,התאחדותבוניהארץ זאבחיות מנכ"ל,עמותתעתידים עדיסחר מנכ"ל, אלקטרהזכיינות,לשעברמנכ"לסוללבונה איילתוקסלר שותפה,בסימון-וקסלר,שפירר,מעוזמשרדעורכידין נועה מידן מומחיתתשתיות, משרדעו"דתדמורושות' ליטלוקסלר סמנכ"לכוחאדם,סוללבונה גדויינשטיין בעלים,חברתדלהנדסה מיכהגרבר סמנכ"לתשתיות,אפשטייןהנדסה איתייינון מנכ"ל,משרדתכנוןיינון יואבסרנה שותף,אפשטייןהנדסהניהולפרויקטים שילינדנר מנכ"ל,כביש6חוצהצפוןשפירהנדסה שלמהלוז,אנטולימדניקוב רמ"דהנדסתתנועה,רפ"קמהנדסתנועהארצי- משטרת ישראל ליאורבראון מנכ"ל,ארגוןהמהנדסיםוהאדריכלים אמילקויפמן יו"ר,התאגדותמהנדסיהחשמלוהאלקטרוניקה נועםניסן דיקן,ביתהספרלהנדסהולמדעיהמחשבבאוניברסיטה העברית יגאלגובריןובושמתפלגסרצ'נסקי יו"רומנכ"לית,איגודהמהנדסיםלבנייהותשתיות 74