חומר רקע

PDF 25,751 תווים המסמך המקורי ↗
13.3.25 - 5 - לכבוד: ח"כ אבי דיכטר – שר החקלאות וביטחון המזון אורן לביא – מנכ" ל משרד החקלאות וביטחון המזון א.נ,. הנדון: מחסור במים לחקלאות בצפון (הגליל העליון והגולן) - תמונת מצב כללי: המציאות של החורף השחון הנוכחי אותה אנו חווים כעת והמשמעות מכך לגבי כמויות הגשמים בצפון, השפיעות במעיינות ו בנחלים ומילוי מאגרי המים להשקיה, חמור יותר ממה שחווינו בשנת 2014 (השנה השחונה ביותר בשנים האחרונות,) ומסתמן , במידה ולא יכול שינוי מהותי, מחסור חמור למים להשקיה בקיץ באזורים אלו. חשוב לזכור, מכיוון שמדובר בחורף שחון באופן קיצוני ו בשנת בצורת, גם הצורך בהשקיה גדל וההשקיות בפועל התחילו מוקדם בהרבה מהצפוי (תוספת של כ- 10% .) בנוסף לנתון זה, עקב המלחמה ומיעוט התושבים שחיו בשנה וחצי האחרונות באזור, גם הי צע הקולחים, המצומצם ממילא באזורים אלו, נמצא נמוך משמעותי ת מהרגיל. יתר על כן, כפי שמלמד ניסיון העבר, יש להתכונן לרצף שנות בצורת שעשוי לבוא בהמשך. • בסוף המסמך מופיעות טבלאות המרכזות את המספרים וחישובים המובאים להלן וסיכום ההמלצות לפעולה. נתונים: הכתוב מטה מתייחס לטווח הקצר, לשנת 2025 . אזור י הגליל העליון והגולן מוגדר ים כ"אזור ים נעדר י חלופה" נסמכי מים שפירים.)( כלומר, אינם מחובר ים למערכת הארציתואיןבהם חלופת מיקולחי ם.יתרהאזוריםבצפוןכגוןמעלהיוסףומטה אשר,נסמכיםעל מיקידוחים,מי קולחי ם וחיבורים למערכת הארצית של מים שפירים (מקורות.) באופן כללי ניתן לחלק את האזור זה לשלושה תתי אזורים בעלי אפיונים שונים: • שטחי החקלאות של ה דרוזים בצפון הגולן ונווה אטיב)( - מטעים בלבד (כ- 20,000 דונם). אזור זה מתבסס כמעט רק על מים שנאגמ ו בברכת רם וקידוח אחד או שניים של מקורות. הספקת המים נעשית ע"י חברת מקורות. • שטחי החקלאות של הגולן (באמצעות אגודת מי גולן) – מטעים וגד"ש (כ- 90,000 דונם). אזור חקלאי זה מתבססבעיקרעלמימאגריםמשיטפונותבחורף,מיקידוחישמיר,מעיינותוקידוחמאזוראלחמה,מיםמהכנרת ומעט קולחים. הספקת המים לחקלאות מנוהלת ע"י אגודת מי גולן. • שטחיהחקלאותבגליל העליוןועמקהחולה( "הגליל" ) – –מטעיםוגד"ש(כ- 180,000 דונם,)אזורזהמתבסס על שפיעת המעיינות, הזרימות בנחלים ותעלות המים ו בתוספת מעט ה של מים מ קידוחים מוקולחים. הספקת המים הינה ברובה ע"י אגודת מים בגליל ו מקורות ועל ידי מספר ספקים פרטיים. מצב אספקת המים (בהתבסס על שנה שעברה:) • דרוזים אטיב) (ונווה – דרוש 5 מלמ"ק. צפוי מחסור 2.5 מלמ"ק (כ- 50% ) – חשוב לציין כי לא רק שהכמות המאושרת לדרוזים בגולן נמוכה משמעותי מהכמות המאושרת בצפון הגולן, עקב חוסר יכולת הספקה, הכמות המסופקת בפועל לדרוזים הינה רק כמחצית מהכמות המאושרת (220 לעומת כ- 440 מ"ק לדונם.) • גולן – דרוש 47.7 מלמ"ק. מחסור צפוי 10 מלמ"ק (כ- 20% ). | www.moag.gov.il | [email protected] | מחוז גליל גולן, קריית שמונה טל. 04-6816100 • גליל – דרוש 87 מלמ"ק. מחסור צפוי 35 מלמ"ק (כ - 40% ). • היצע הקולחי ם באזור לא משמעותי והמחסור שצוין לעיל כולל היצע זה. מתווה ל פתרון: באופן כללי ניתן לפעול בשני כיוונים עיקריים - להגדיל את כמות המים ו/או להפחית את הצריכה. • הגדלת כמות המים – אגודות המים ומקורות עוש ים ככל יכולתן, על מנת להגדיל את יכולת נפח האגירה ולמלא את המאגרים הקיימים. בנוסף קיימת בעיה של יכולת הספקה בשעות השיא כאשר המגבלה הינה כמות מים מינימלית על פי כללי המים, שאמורה להיות מוזרמת לכנרת במורד גשר הפקק (לאחר השימוש לחקלאות.) הפחתת סף דרישה זו תאפשר לחקלאות לנצל יותר מים להשקיה. • הפחתת הצריכה – ניתן להפחית את הצריכה ע"י ייבוש שטחי גד"ש אי גידול)(, עקירת מטעים מבוגרים ו/או לא יעילים, "הכוונת" המטעים ליבולים נמוכים יותר ע"י דילול וגיזום חזק. פעולות אלו לא יגרמו לנזק ארוך טווח. • אפשרות נוספת המשלבת בין הפחתת הצריכה להגד לת כמות המים הינה השקיית עזר למלא "אוגר תפעולי" בקרקע בשטחי ם (גד"ש ומטעים), בשלב מוקדם כאשר אין מחסור במים, כך שבהמשך תידרש השקיה בכמות קטנה יותר ( אפשרות ה מתאימה לגליל בלבד מכיוון שכרגע יש "עודפי" זרימות בנחלים, דרוש בחינה נוספת של יעילות פתרון זה.) • לבחון אפשרות עם רשות המים, להעצים את הפקת המים מקידוחים קיימים שנקדחו במתכונת של קידוחי בצורת. גליל: באופן כללי בגליל עוברים במהלך השנה מספיק מים לצריכה בחקלאות. רוב המים זורמים בחורף כאשר יכולת האגירה באזור זה מוגבלת בהיקפה נכון לה יום. בנוסף, עקב הצורך לשמור על הכנרת כמאגר אסטרטגי ל ה ספקת מים למדינה ועקב אופיין הייחודי של אדמות הכבול להם מוגדרת מנת ברזל"" של מים להשקיה באדמות הכבול ( כ- 28,500 דונם לפי 600 קוב לדונם = 17.1 מלמ"ק) המיועדת למנוע מהכבול להתפרק, לפגוע במי הכנרת ולאפשר לבעלי השטחים להתפרנס. • סה"כ צריכת המים הדרושה לאזור הגליל - 87 מיליון קוב (כ- 180,000 דונם). • מתוכם קיימת כמות מים קשיחה ל אדמות ה כבול כ- 17 מלמ"ק (כ- 28,500 דונם). • ענפי המטעים צורכים כ- 45 מלמ"ק (כ- 90,000 דונם). • ענף גידולי השדה ללא הכבול צורך כ- 35 מלמ"ק (כ- 55,000 דונם). • עפ"י הערכות אגודת המים "מים בגליל" יהיה מחסור של כ- 35 מלמ"ק ב- 2025 (מצורפת טבלת אקסל בהתאם לספיקות שהיו ב 2014 – שנת השפל הגדולה ביותר). מעבר למחסור הכ ללי הבעיה המרכזית תהיה הספיקה היומית ו השעתית וניהול ממשק המים האזורי. כלומר לא תהיה כמות מים זמינה להשקיית כלל שטחי החקלאות בחודשי הקיץ. נזקים צפויים: ללא התערבות המדינה, סביר להניח כי משקי הגד"ש ( יכולים לנייד מים מגד"ש למטעים) לא יסכימו להעביר מים למשקי המטעים ( לא יכולים לנייד מים מגד"ש למטעים), ולכן כחצי מהמחסור (17.5 מלמ"ק) יהיה במשקי הגד"ש ( משקים יש להם גם גד"ש וגם מטעים ולכן הם יעבירו את המים למטעים שלהם וייבשו את הגד"ש), וחצי מהמחסור יהיה במשקי המטעים. במשקי הגד"ש הפגיעה תתבטא בייבוש של כ- ,000 30 דונם גד"ש (.5 17 מלמ"ק לחלק ל 600 קוב לדונם). כשליש משטחי הגד"ש. | www.moag.gov.il | [email protected] | מחוז גליל גולן, קריית שמונה טל. 04-6816100 נזק ישיר מוערך של כ- 30 מלש"ח (לפי רווח של 1000 ₪ לדונם, אחרי פחת וקבועות.) הפגיעה במשקי המטעים צפויה להיות חמורה יותר ותתבטא בייבוש של כ- ,000 15 דונם מטעים ( 12.5 מלמ"ק לחלק ל- 800 קוב לדונם), כ- % 15 מסה"כ שטחי המטעים וכנראה גם בנטישת משקים שלמים. נזק ישיר מוערך בכ- 45 מלש"ח (לפי רווח של 3000 ₪ לדונם.) לצורך מז ע ור הנזקים: • "מים בגליל" התחילו להשמיש כל מאגר מים זמין באזור (ברכות דגים, מאגרים ישנים )..., סה"כ מדובר על נפח איגום של כ- 5 מלמ"ק. להערכת מים בגליל נדרשים כ- 3.5 מיליון ₪ לצורך הנושא. • סכר הפקק – ישנן הסכמות על כמות מים מינימלית המועברת לכנרת (כרגע מוסכם על 2.5 מק"ש, כנראה מתגבשות הסכמות להוריד את המספר עד ל- 1.3 מק"ש על פי הקבוע בכללי המים), נדרשלקבוע מנגנון לעדכון המגבלה בהתאםלמצב בשטח. למשל, הפחתהשל 0.5 מק"ש(ל- 0.8 מק"ש,) לחמשת חודשי הקיץ הבעייתיי ם (יוני-אוקטובר), תאפשר תוספת של כ- 6.5 מלמ"ק להשקיה (0.5 קוב לשניה כפול 3600 שניות כפול 24 שעות כפול 150 יום שווה 6.5 מלמ"ק.) • נדרש לפצות גידולי גד"ש על השבתת גידול, מה שיאפשר להעביר מים למטעים. העלות הנדרשת לפיצוי הגד"ש על חוסר גידול הוא כ- 3 ₪ למ"ק, סה"כ נדרש 105 מלש"ח (35 מלמ"ק כפול 3 ₪ למ"ק), סכום זה מגלם את הפסד הרווח הצפוי והעלויות הקבועות של המגדלים כולל פחת. המשמעות הינה ייבוש כ- 58,000 דונם (מתוך סה"כ 90,000 דונם) שטחי גד"ש (35 מלמ"ק חלקי 600 קוב לדונם.) • ניתן לפצות את המטעים לצורך הקטנת כמויות הפרי על העצים וצריכת המים ע"י דילול וגיזום חזק. נדרשת עבודה נוספת על מנת לבדוק את פוטנציאל החיסכון ומש מעות הפגיעה ביבולים (לא מתאים לכל הגידולים.) באופן כללי ניתן להניח כי הפחתה של 10% במים תקטין את ההכנסות ב 10% , הפחתה של 20% תקטין את ההכנסות ב 25% והפחתה גדול ה יותר כבר ת גרום לחוסר כדאיות כלכלי ת והורדת כל הפרי, כאשר ניתן לשמר עם המטעים את הפחתה של 50% ב כמות השנתית של פרי.) ללא (אבל מים בהנחה של הכנסה ממוצעת של 3000 ₪ לדונם וצריכת מים ממוצעת של 800 קוב לדונם, אם נפחית את כמות המים למטעים ב 20% ( 9 מתוך 45 מלמ"ק ), הנזק למטעים יהיה כ- 30 מלש"ח (2250 ₪ לדונם חלקי 640 קוב לדונם כפול 9 מלמ"ק.) פתרון זה בעייתי גם מכיוון שיהיה קשה מאוד לפקח על ביצועו. • לצורך יצירת אוגר מים זמין ב קרקע אשר יאפשר לחסוך מים בחודשי השיא, נדרשת הקצאת מים מוזלת למילוי חתך הקרקע בחודשי מרץ ואפריל (בחודשים אלו לא צפויה בעיה בספיקה העוברת בנחלים ובגשר הפקק). הקצאה של כ- 200 קוב לדונם תאפשר, בהערכה גסה, לחסוך כ- 100 קוב לדונם מהצריכה בחודשי השיא (יולי– ספטמבר). כלומר, כל 10,000 דונם שבהם תינתן השקיית מילוי של 200 קוב לדונם שווי ערך למעשה לאגירת כ- 1 מלמ"ק. בהנחה של מחיר מים של 1.8 ₪ לקוב, העלות לחסכון 1 מלמ"ק היא בערך 3.5 מלש"ח. • עידוד עקירת מטעים ע"י מענקי עקירה , אומדן עלות לדונם כ- 4,000 ₪ . סה"כ אם יעקרו 10,000 דונם מטעים הדבר יביא לחסכון של כ- 6 מלמ"ק (לפי חסכון של 600 קוב לדונם ולא 800 מכיוון שגם אם נוטעים מטע צעיר הוא צורך הרבה פחות מים) . העלות הדרושה 40 מלש"ח. • מי זמר ועיון – סובלים מאיכות נמוכה מאוד, יש פחת גדול נדרש להתאים את המחיר לאיכות., | www.moag.gov.il | [email protected] | מחוז גליל גולן, קריית שמונה טל. 04-6816100 • נדרש לשקם את מאגר עינן – יש תקציב מאושר למקורות (כ- 30 מלש"ח), יכול להוסיף 3-4 מלמ"ק - לשנה הבאה. • כבול – יש לחדש (להאריך) את ההסכם הקיים לפיצוי החקלאים על צריכת המים באמנת הכבול בהתאם להסכם המים. שטחי החקלאות של דרוזים בצפון הגולן: באופן כללי כל כמות המים להשקיה של שטחי החקלאות של הדרוזים , מתבססת ומגיעה מברכת רם המתמלאת משי טפונות ושאיבות של חברת מקורות בחורף. המים מסופקים ע"י חברת מקורות. מלבד ויהתו של אזור זה מאופיין בגידולמטעינשירים (בעיקרתפוחודובדבן),הקצאתהמיםלדונםנמוכהבצורהמשמעותיתמהנהוגבצפוןהגולן(בפועל, למרות שישנהתכניתמאושרתלהגדלתהכמות,עקב מחסורבמקורותמים הדרוזים מקבליםמראש פחות מחצי מהנהוג בצפון הגולן.) • סה"כ צריכת המים הדרושה לדרוזים ( כולל 0.5 מלמ"ק לנווה אטיב) – 5 מלמ"ק (כ- 20,000 דונם). • עפ"י הערכות חברת מקורות יהיה מחסור של כ- 2.5 מלמ"ק ב- 2025 . נזקים צפויים: מכיוון שלתת אזור זה אין גד"ש שאפשר לצמצ מו ללא התערבות המדינה כל הפגיעה תהיה במטעים., הפגיעהצפויהלהיותחמורהמאודותתבטאבחוסריכולתלהשקותכראוי(אובכלל)כ- ,000 10 דונםמטעים(.5 2 מלמ"ק לחלק ל 220 קוב לדונם), כ- % 50 מסה"כ שטחי המטעים. הנזק הישיר מוערך בכ- 10 מלש"ח (לפי רווח של 1000 ₪ לדונם.) לצורך מזעור הנזקים: • ניתן לפצות את המטעים לצורך הקטנת כמויות הפרי על העצים וצריכת המים ע"י דילול וגיזום חזק. נדרשת עבודה נוספת על מנת לבדוק את פוטנציאל החיסכון ומשמעות הפגיעה ביבולים (לא מתאים לכל הגידולים.) באופן כללי ניתן להניח כי הפחתה של 10% במים תקטין את ההכנסות ב 10% , הפחתה של 20% תקטין את ההכנסות ב 25% והפחתה גדולה יותר כבר תגרום לחוסר כדאיות כלכלי והורדת כל הפרי, כאשר ניתן לשמר את המטעים עם הפחתה של 50% במים (אבל ללא פרי.) בהנחה של הכנסה ממוצעת של 1000 ₪ לדונם וצריכת מים ממוצעת של 220 קוב לדונם, אם נפחית את כמות המים למטעים ב 20% ( 1 מתוך 5 מלמ"ק), הנזק למטעים יהיה כ- 4 מלש"ח (750 ₪ לדונם חלקי 180 קוב לדונם כפול 1 מלמ"ק.) • עידוד עקירת מטעים ע"י מענקי עקירה , אומדן עלות לדונם כ- 4,000 .₪ סה"כ אם יעקרו 0 50 , 2 דונם מטעים הדבר יביא לחסכון של כ- 0.5 מלמ"ק (לפי חסכון של 200 קוב לדונם, גם אם נוטעים מטע צעיר הוא צורך הרבה פחות מים), והעלות הדרושה 10 מלש"ח. • חברת מקורות בודקת את האפשרות להגדיל את כמות השאיבה מהבניאס לברכת רם. • ניתן לחבר את ברכות הדגים של קבוץ דן ל"טפ-ליין" (צינור שהוליך נפט בעבר), ודרך הטפ- ליין להעלות מים נוספיםלצפוןהגולן.כנראהניתןלבצעחיבורעלידיצינורזמני מבריכותהדגיםשלקיב ו ץדן תוךפחותמחודשיים בעלות של כ- 10 מלש"ח . חיבור זמני זה יאפשר לעלות לגולן כ- 2 מלמ"ק במהלך חודשי הקיץ (יוני – אוקטובר). יש לקחת בחשבון שכל כמות שתועלה לגולן בחודשים אלו תבוא על חשבון יכולת ההספקה בגליל. | www.moag.gov.il | [email protected] | מחוז גליל גולן, קריית שמונה טל. 04-6816100 גולן: אתהגולןניתןלחלקלשניאזוריםנפרדיםאשרנכוןלהיוםלאקשוריםבמערכותהספקתהמים( ניתןלהזריםמיםמהצפון לדרום ולא להפך) דרום הגולן וצפון הגולן., דרום הגולן מקורות המים באזור זה הם מאגרי ש י טפונות, שאיבות מהכנרת , קידוחי אל חמה ונחל מיצר וכן נחלי דרום הגולן . קיימת תוספת קטנה של קולחים. בדרום הגולן הגידולים הם מטעים וגד"ש כך שניתן להעביר מים מהגד"ש למטעים (בדומה לאזור הגליל.) באזור זה המאופיין בכרמים, גד"ש ונשירים שונים ממוצע הצריכה לדונם נמוך יחסית ועומד על כ- 500 קוב לדונם. • סה"כ צריכת המים הדרושה לאזור דרום הגולן – כ- 30 מלמ"ק (סה"כ כ- 25,000 דונם גד"ש וכ- 35,000 דונם מטעים). • עפ"י הערכות אגודת המים " מי גולן " יהיה מחסור של כ- 4 מלמ"ק ב- 2025 . נזקים צפויים: ללאהתערבותהמדינה,סבירלהניחכימשקיהגד"שלאיסכימולהעביר מיםלמשקיהמטעים(הגד"שנמצא כולובמשקי הקיבוצים והמושבים ותישהפים), ולכן כחצי מהמחסור (2 מלמ"ק) יהיה במשקי הגד"ש (יש להם גם גד"ש וגם מטעים ולכן הם יעבירו את המים למטעים שלהם וייבשו את הגד"ש), וחצי מהמחסור יהיה במשקי המטעים. במשקי הגד"ש הפגיעה תתבטא בייבוש של כ- ,000 4 דונם גד"ש (2 מלמ"ק לחלק ל- 500 קוב לדונם,) כ- 15% משטחי הגד"ש. נזק ישיר מוערך של כ- 4 מלש"ח (לפי רווח של 1000 ₪ לדונם.) הפגיעה במשקי המטעים צפויה להיות חמורה יותר ותתבטא בייבוש של כ- 3,000 דונם מטעים (2 מלמ"ק לחלק ל- 600 קוב לדונם), כ- 10% מסה"כ שטחי המטעים. נזק ישיר מוערך של כ- 7.5 מלש"ח (לפי רווח של 3000 ₪ לדונם.) לצורך מזעור הנזקים: • "מי גולן" בעזרת חברת מקורות שואבים למאגרים כבר מתחילת החורף. • נדרשלפצות גידוליגד"ש עלהשבתתגידול, מהשיאפשרלהעביר מיםלמטעים. העלותהנדרשת לפיצוי הגד"ש עלחוסר גידול הוא כ- 3 ₪ למ"ק,סה"כנדרש 12 מלש"ח(4 מלמ"קכפול3 ₪ למ"ק),סכוםזהמגלםאתהפסד הרווח הצפוי והעלויות הקבועות של המגדלים כולל פחת. המשמעות ייבוש של כ- 8,000 דונם (מתוך סה"כ 27,000 דונם) שטחי גד"ש ( 4 מלמ"ק חלקי 500 קוב לדונם.) • ניתן לפצות את המטעים לצורך הקטנת כמויות הפרי על העצים וצריכת המים ע"י דילול וגיזום חזק. נדרשת עבודה נוספת על מנת לבדוק את פוטנציאל החיסכון ומשמעות הפגיעה ביבולים (לא מתאים לכל הגידולים.) באופןכלליניתןלהניחכי הפחתהשל10% ב כמותהמיםתקטיןאתההכנסותב10% ,הפחתהשל20% תקטין את ההכנסות ב 25% והפחתה גדולה יותר כבר תגרום לחוסר כדאיות כלכלי ת והורדת כל הפרי, כאשר ניתן לשמר את המטעים עם הפחתה של 50% במים (אבל ללא פרי.) בהנחה של הכנסה ממוצעת של 3000 ₪ לדונם וצריכת מים ממוצעת של 800 קוב לדונם, אם נפחית את כמות המים למטעים ב 10% ( 3 מתוך 30 מלמ"ק), הנזק למטעים יהיה כ- 11 מלש"ח (2700 ₪ לדונם חלקי 720 קוב לדונם כפול 3 מלמ"ק.) • עידוד עקירת מטעים ע"י מענקי עקירה , אומדן עלות לדונם כ- 4,000 .₪ סה"כ אםיעקרו כ- 6,500 דונם מטעים, הדבר יביא לחסכון של כ- 4 מלמ"ק (לפי חסכון של 600 קוב לדונם ולא 800 מכיוון שגם אם נוטעים מטע צעיר הוא צורך הרבה פחות מים), והעלות הדרושה 26 מלש"ח. • חברת מקורות מנס ה להגדיל את יכולת השאיבה וההספקה לדרום הגולן. | www.moag.gov.il | [email protected] | מחוז גליל גולן, קריית שמונה טל. 04-6816100 צפון הגולן מקורות המים הם מאגרי ש י טפונות , קידוחי שמיר וקידוחים נוספים , קולחים בכמות שולית. בצפון הגולן הגידול החקלאי הוא רק מטעים ( גידולים עיקריים: 10,000 דונם תפוח + 10,000 דונם כרמים) עקב היתרון של איכות הפרי עקב הרום הטופוגר פי, גם ההכנסה לדונם גבוהה יותר ומוערכת ב- 4000 ₪ לדונם. צריכת לכרמים נמוכה מאוד (זניחה בהקשר של חסכון במים) ולעומת זאת לתפוח (ולשאר המטעים) הינה כ- 800 קוב לדונם בממוצע. • סה"כ צריכת המים הדרושה לאזור צפון הגולן – כ- 17 מלמ"ק (כ- 30,000 דונם). • עפ"י הערכות אגודת המים " מי גולן " יהיה מחסור של כ- 5 מלמ"ק ב- 2025 . מכיוון שלתת אזור זה אין גד"ש שישמש כבאפר, ללא התערבות המדינה כל הפגיעה תהיה ב הכרח במטעים. הפגיעה צפויה להיות חמורה מאוד בעיקר במטעי התפוח ותתבטא בחוסר יכולת להשקות כראוי או בכלל כ- 6,000 דונם מטעים (5 מלמ"ק לחלק ל- 800 קוב לדונם), כ- % 20 מסה"כ שטחי המטעים, הנזק הישיר מוערך בכ- 24 מלש"ח (לפי רווח של 4000 ₪ לדונם.) לצורך מזעור הנזקים: • ניתן לפצות את המטעים לצורך הקטנת כמויות הפרי על העצים וצריכת המים ע"י דילול וגיזום חזק. נדרשת עבודה נוספת על מנתלבדוק את פוטנציאל החיסכוןומשמעות הפגיעה ביבולים (לא מתאים לכל הגידולים.) באופן כללי ניתן להניח כי הפחתה של 10% במים תקטין את ההכנסות ב 10% , הפחתה של 20% תקטין את ההכנסות ב- 25% והפחתה גדולה יותר כבר תגרום לחוסר כדאיות כלכלי והורדת כל הפרי, כאשר ניתן לשמר את המטעים עם הפחתה של 50% ב כמות ה מים השנתית אבל ללא פרי.)( בהנחהשל הכנסה ממוצעתשל 4000 ₪ לדונםוצריכת מים ממוצעתשל 800 קוב לדונם, באם תופחת כמות המים למטעים ב- 20% ( 3.5 מתוך 17 מלמ"ק), הנזק למטעיםיהיה כ- 16 מלש"ח (3000 ₪ לדונם חלקי 640 קוב לדונם כפול 3.5 מלמ"ק.) • עידוד עקירת מטעים ע"י מענקי עקירה , אומדן עלות לדונם כ- 4,000 .₪ סה"כ אםיעקרו 5,000 דונם מטעים הדבר יביא לחסכוןשל כ- 3 מלמ"ק(לפי חסכון של 600 קוב לדונם, גם אם נוטעים מטע צעיר הוא צורך הרבה פחות מים,) והעלות הדרושה 20 מלש"ח. • קידוחי שמיר – במידה ויהיה ניתן לשכנע את הגליל לוותר על מי קידוחי שמיר השנה ניתן יהיה לספק לצפון הגולן עוד 3.5 מלמ"ק. משמעות העברת חלק הגליל לגולן הוא הפחתה של כ- 0.3 מק"ש בסכר הפקק. עלמנת לשכנעאת הגליל לוותרעל מי קידוחישמירצריךיהיה לאפשרלגליללהשתמש בכמותיותרגדולה מהירדן, כלומר להקטין את הכמות המועברת במו רד גשר הפקק לכנרת. • ניתן לחבר את ברכות הדגיםשל קבוץ דן ל"טפ-ליין" (צינור שהוליך נפט בעבר), ודרך הטפ- ליין להעלות מים נוספים לצפון הגולן. כנראה שניתן לבצע חיבור מבריכות הדגים של קיבוץ דן באמצעות הנחת צינור זמני תוך פחות מחודשיים בעלות של עד כ- 10 מלש"ח ו שיוכל להעלות כ- 2 מלמ"ק במהלך חודשי הקיץ (יוני – אוקטובר.) • יש לקחת בחשבון שכל כמות שתועלה לגולן בחודשים אלו תבוא על חשבון יכולת ההספקה בגליל של מים בגליל וצרכנים פרטיים א חרים. | www.moag.gov.il | [email protected] | מחוז גליל גולן, קריית שמונה טל. 04-6816100 ריכוז ה נתונים: אזור סה"כ דונם גד"ש דונם)( מטעים סה"כ מחסור הערות דונם)( צריכת צפוי מים מלמ"ק)( מלמ"ק)( גליל 180,000 90,000 90,000 87 35 צריכה קשיחה 17 מלמ"ק לכבול דרוזים (ונווה 20,000 20,000 5 2.5 כולל 0.5 מלמ"ק לנווה אטיב) אטיב צפון הגולן 30,000 30,000 17 5 דרום הגולן 60,000 25,000 35,000 30 4 סה"כ 290,000 115,000 175,000 139 46.5 ריכוז משמעויות חלופת 0 חוסר התערבות)(: אזור ייבוש הפסד ייבוש הפסד סה"כ הפסד הערות גד"ש לדונם מטעים לדונם הכנסה )₪( הפסד טווח בינוני- ארוך - דונם)( )₪( דונם)( )₪( גיל מטע של 10 שנים גליל 40,000 700 35,000 3,000 133,000,000 3000 * 35,000 * 10 = 1,050,000,000 דרוזים (ונווה 20,000 1,000 20,000,000 = 1000 * 20,000 * 10 = אטיב) 200,000,000 צפון הגולן 6,000 4,000 24,000,000 240,000,000 דרום הגולן 4,000 700 3,000 3,000 11,100,000 90,000,000 סה"כ 44,000 64,000 188,100,000 1,580,000,000 | www.moag.gov.il | [email protected] | מחוז גליל גולן, קריית שמונה טל. 04-6816100 ריכוז עלות אפשרויות לפעולה אזור פיצוי חסכון יעילות מענק חסכון יעילות שונות סה"כ מחסור סה"כ מחסור משמעות דרוש צפוי חסכון עקירה צפוי חסכון עלות צפוי חסכון צפוי הפ תרון לוויתור במים פיצוי דרוש במים עקירה (מ)₪ לפני צפוי אחרי מים בגד"ש גד"ש למטעים במטעים (מ₪ מלמ"ק)( במים מלמ"ק)( בגד"ש מלמ"ק)( (מ₪ (מ)₪ מלמ"ק)( למלמ"ק) מלמ"ק)( (מ)₪ למלמ"ק) גליל 60 20 3 0 0 6.5 תוספת 60 25 25 0 ייבוש כ- אגירה 5 33,000 מלמ"ק דונם בעלות גד"ש 3.5 מלש"ח דרוזים 10 0.5 20 תוספת 10 2.5 0.5 2 מלבד (ונווה מהבניאס 2500 אטיב) ? דונם שיעקרו יהיה קיצוץ של 50% בשאר המטעים, כ- 17,500 דונם צפון 10 1.5 6.5 ניתן 10 5 5 0 עקירת הגולן להוסיף 2500 3.5 דונם מלמ"ק מטעים, מקידוחי וגם פיצוי שמיר הגליל על ידי הקטנת הזרימה במו רד גשר הפקק ב 0.3 מק"ש דרום 12 4 3 0 0 6.5 תוספת 12 4 4 0 ייבוש כ- הגולן מקורות 8,000 ? דונם גד"ש סה"כ 72 24 20 2 92 36.5 34.5 2 | www.moag.gov.il | [email protected] | מחוז גליל גולן, קריית שמונה טל. 04-6816100 נזקים לשטחי רעייה(נתונים מהגולן בשלב זה): כידוע,בתחוםמחוז גליל גולןכ70% משטחיהמרעה העשבוני במדינה,ומתקיימיםמגידולזהמאותמשפחותרקבצפון. הנתונים הראשוניים כבר מראים תמונת מצב קשה. נתוני דיגומי ביומסה בשטחי מרעה בגולן בממוצע שנתי של שנים קודמות מצביעים על ביומסה ממוצעת של 189 ק"ג חמר יבש לדונם. על מנת לאמוד את הפרש הביומסה בין שנים קודמות לבין שנת 2024, יש צורך בבדיקה מחקרית הכוללת שימוש באמצעי חישה ורחפני ם, בדיקה המצריכה תקצוב מיוחד (הערכה של 150 אלף ש"ח) . נעשהמדגם עםמגדלים מהגולןלגביירידה באיכות המרעהבשנת2024 ,שמראהירידהמ ומצעתשל55-60%,כלומר ירידה של 103-113 ק"ג חומר יבש לדונם ( ממוצע 108 ק"ג ). במילים אחרות, כל 9.25 דונם הפרש של 1 טון חומר יבש . עלות טון של חומר יבש היום הוא 1400 שקל. ישנה רעיה של 7 חודשים בשנה, היקף שטח המרעה המוסדר בגולן הוא 360 אלף דונם קיים עוד היקף גדול לא מוסדר בגלל הגבלות שטחי אש וכו)( . עפ"י נתונים אלו הנזק הצפוי בגולן בלבד הוא 31,780,000 ש"ח . הערות: • ב טבלה לא נלקח בחשבון הגד לת ההספקה על ידי מקורות חדשים (כמו: הגדלת השאיבה מהכנרת, קידוחי בצורת, חיבור ברכות הדגים של דן לגולן)... • בטבלה נלקח בחשבון העלאת כל מי שמיר לגולן (תוספת 3.5 מלמ"ק.) • בטבלה נלקחה בחשבון הגדלת האגירה בגליל (5 מלמ"ק, 3.5 מלש"ח.) • מסמך זה נעשה בעזרת אגודות המים, הועדות חקלאיות, מדריכי שה"מ ותוך התייעצות עם חקלאים מובילים לגבי יעלות הפתרונות המוצעים, בנוסף לשיחות עם אנשי מקורות ורשות המים לגבי מצב הספקת המים. • עקרון הבסיס המנחה את הנחות העבודה הוא כי החקלאים עובדים ביעילות מרבית אפשרית מבחינת השימוש במים. כלומר, כל הורדת הכמות המושקת תפגע בגידולים ובהכנסות. המלצות המחוז: • חסכון במים ע"י פיצוי על דילול מטעים והפחתת כמות הפרי הינו פתרון בעייתי שיהיה כמעט בלתי אפשרי לנהל ולפקח עליו. • הגדלת האוגר הזמין בקרקע ע"י השקיית עזר יכול להיות שימושי רק בגליל מכיוון שרק שם יש כרגע מספיק מים להשקיית עזר. על פניו נראה כי גם פתרון זה יהיה בעייתי לניהול ולפיקוח. • אפשרות נוספת לחסכון במים שלא נלקחה בחשבון בעבודה זו היא לשלם לצרכנים על כל מ"ק שהם חוסכים. בהנחה של כ- 4 ₪ למ"ק נחסך, על מנת לחסוך 35 מלמ"ק, העלות תהיה כ- 140 מלש"ח. קשה מאוד להעריך כמה מים באמת יחסכו, כמו כן אפשרות זו בעייתית לשילוב אם האפשרויות האחרות. טווח מיידי: כללי - עיקר החיסכון במים יכול להגיע מצמצום בשטחי הגד"ש (נותן פתרון לדרום הגולן ולגליל) ועלותו יחסית זולה ( 3 מלש"ח מלמ"ק). - פיצוי לעקירת מטעים הינו פתרון לא יעיל כלכלית, בעיקר באזור הדרוזים דרוזים:( 20 מלש"ח למלמ"ק, צפון הגולן: | www.moag.gov.il | [email protected] | מחוז גליל גולן, קריית שמונה טל. 04-6816100 6.5 מלש"ח למלמ"ק). - אפשרות נוספת לחסכון במים שלא נלקחה בחשבון בעבודה זו היא לשלם לצרכנים על כל מ"ק שהם חוסכים. בהנחה של כ- 4 ₪ למ"ק נחסך, על מנת לחסוך 35 מלמ"ק, העלות תהיה כ- 140 מלש"ח. קשה מאוד להעריכך כמה מים באמת יחסכו, כמו כן אפשרות זו בעייתית לשילוב אם האפשרויות למעלה. מסקנות ומשמעויות - המשמעות ייבוש כ- 41,000 דונם גד"ש ופגיעה חמורה בעוד כ- 25,0000 דונם מטעים (בעיקר במטעי הדרוזים ובצפון הגולן.) - במידה ולא תהיה התערבות ממשלתית צפוי נזק ישיר לחקלאים של כ- 188 מלש"ח, נטישת שטחים ונזק ארוך טווח של פגיעה בעשרות אלפי דונמים של מטעים. (נזק טווח בינוני 1.5 מיליארד )₪ - בצפון הגולן עיקר הפתרון יכול להגיע ע"י הזרמת כל מי קידוחי שמיר, דורש פיצוי לגליל על וויתור על המים (פיצוי הכוונה לאפשר להזרים כמות מים קטנה יותר במורד גשר הפקק.) - נדרש לבדוק הגברת ההפקה מקידוחי בצורת קיימים של מקורות (כ- 1,000 קוב שעה.) עלות כספית - - פיצוי כספי של 72 מלש"ח, על מנת למזער את נזקי שנת הבצורת ( ללא פתרון לדרוזים ופתרון חלקי בצפון הגולן כיוון שאין מקורות מים זמינים בכמות מספיקה.) - פיצוי כספי של 10 מלש"ח לדרוזים בצפון הגולן. - הגדלת התמיכה בשטחים פתוחים (רעייה). בגולן כ 31 מל ש"ח, מותנה ב בדיקה מעמיקה כמפורט מעלה. • טווח בינוני: - השמש ת כל מאגר מים זמין באזור (ברכות דגים, מאגרים ישנים )... - הסדרת מאגר עינן – באחריות מקורות (הערכת עלות 60 מלש"ח – תוספת כ- 2.5 מלמ"ק.) - בדיקת אפשרות העמקת מאגר דלתון – באחריות מקורות. - הסדרת מנגנון להפחתת הספיקה במורד גשר הפקק בשנות בצורת. • טווח ארוך: - קידום תכנית "מים בגליל" להסדרת אגירה בעמק החולה (כ- 14 מלמ"ק.) - חיבור למערכת הארצית. - הוספת "קידוחי בצורת." ולסיום: • חשוב מאוד לקבל החלטות בהקדם מכיוון שכל עיקוב גורם לחקלאים לקבל עוד התחייבויות לגבי העונה שיגררו עלויות נוספות (חוזים עם מפעלים, שתילת גידולים, דילול פרי .)... • יש להתחיל להתכונן לשנת הבצורת הבאה ע"י מימוש התכניות המאושרות. • יש להקים צוות היגוי בינמשרדי (מ.החקלאות, האוצר האנרגיה, ר., המים, התאחדות חקלאי ישראל ועוד) שיעמוד מקרוב על קידום פתרונות ואישור תכניות לטווח הבינוני והארוך. החומר הוכן בליווי ובהכוונת לביא מלמן. הוצג ב פני גורמי המשרד הרלוונטיים והערותיהם הוטמעו. ב ב ר כ ה | www.moag.gov.il | [email protected] | מחוז גליל גולן, קריית שמונה טל. 04-6816100 נספחים, נתונים ותחזית מקורות המים בגליל ספיקות במ"ק לשניה אלא אם צויין אחרת 2014 2014 2025 2025 דן בניאס גשם גשם דן בניאס שונות סה"כ גשר נשאר צרכי חקלאות צרכי חקלאות חוסר לחקלאות חוסר חוסר מים חודשי הספקה הפקק לחקלאות ספיקה שעתית מטר שנייה לחקלאות בגשר הזרמה קוב שעה הפקק לירדן פברואר 4.7 0.4 -02מרץ 5.8 1.8 110 4.1 0.6 0.6 5.3 4 1.3 -29אפר 5.7 1.6 3.6 0.5 0.6 4.7 1.5 3.2 12,000 3.3 -0.1 -480 -288,000 -15מאי 4.5 0.8 55 3.2 0.4 0.6 4.2 1.3 2.9 20,000 5.6 -2.7 -9560 -5,736,000 -01יונ 4 0.6 2.9 0.3 0.6 3.8 1 2.8 25,000 6.9 -4.1 -14920 -8,952,000 -15יונ 3.8 0.45 2.8 0.2 0.6 3.6 1 2.6 25,000 6.9 -4.3 -15640 -9,384,000 -14יול 3.4 0.4 2.7 0.2 0.6 3.5 1 2.5 25,000 6.9 -4.4 -16000 -9,600,000 -31אוג 3 0.2 2.7 0.1 0.6 3.4 1 2.4 15,000 4.2 -1.8 -6360 -3,816,000 -14ספט 2.8 0.2 2.7 0.1 0.6 3.4 1 2.4 2.4 8640 -37,776,000 -19אוק 2.7 0.15 -16נוב 2.7 1.9 -30נוב 3.3 1.2 164 נספחים- תחשיב ים סיכום תחשיב תפוח גלה מכוון מיכון בשח לדונם מרווח נטיעה 3.2X1מ', 312 עץלדונם, שתיל דו שנתיבשקית סעיף שנה 0 שנה 1 שנה 2 שנה 3 שנה 4 שנה 5 שנה 6 שנה 7 עד 20 יבול בטון לדונם 3 4 5.5 5.5 5.5 הכנסות מכירת פרי 8,100 10,800 14,850 14,850 14,850 הכנסות מענקים סה"כ הכנסות: 8,100 10,800 14,850 14,850 14,850 השקעות ושתילים 27,548 מיכון בגידול 404 404 680 1,125 1,268 1,272 1,272 דשנים 759 759 506 590 637 637 637 חומרי הדברה עשבים 12 24 24 46 46 46 46 חומרי הדברה מזיקים 107 112 123 582 582 582 582 חומרים ושרותים נוספים 100 100 100 273 273 273 273 מים 500 660 800 1,000 1,400 1,400 1,400 הוצאות הנהלה ומשרדיות 465 465 712 794 918 918 918 עבודה שכירה 1,225 840 980 2,118 2,625 3,281 3,281 3,281 עבודה קבועה 405 1,230 1,285 1,285 1,615 1,615 1,615 1,615 סה"כ ריבית ושונות 729 199 216 286 389 451 451 451 סה"כ הוצאות ללא עבודה קבועה 29,502 3,386 3,720 5,347 7,424 8,855 8,859 8,859 סה"כ הוצאות כולל עבודה קבועה 29,907 4,616 5,005 6,632 9,039 10,470 10,474 10,474 יתרה שנתית לפני עלות עבודה קבועה -29,502 -3,386 -3,720 2,753 3,376 5,995 5,991 5,991 יתרה שנתית כולל עלות עבודה קבועה -29,907 -4,616 -5,005 1,468 1,761 4,380 4,376 4,376 | www.moag.gov.il | [email protected] | מחוז גליל גולן, קריית שמונה טל. 04-6816100 טבלת סיכום תחשיבי גדש ארצי - 2024 תאריך עדכון : מרץ 2024 מחיר סהכ הוצאות תרומה תרומה מס תחשיב יחידות יבול עיקרי יבול פדיון גידול א ב עיקרי ₪ ₪ 1 אבטיח לגרעינים לפיצוח בעל ק"ג 35 14 473 337 152 136 2 אבטיח לגרעינים לפיצוח בשלחין ק"ג 100 14 1,350 863 521 487 3 אגוזי אדמה קרקע כבדה ק"ג 550 6 3,447 3,286 196 161 4 אגוזי אדמה, קרקע חולית ק"ג 600 7 4,437 3,588 884 849 5 אספסת שנה א טון 1.7 1,200 2,040 2,891 -752 -851 6 אספסת שנה ב-ג-ד טון 2.1 1,200 2,520 2,506 112 14 7 אפונה לשחת נגב טון 0.38 800 304 364 -50 -60 8 אפונה לתעשיה טון 0.6 1,684 1,160 1,046 130 114 9 בקיה ותלתן לשחת טון 0.63 950 599 434 176 164 10 בקיה לשחת טון 0.5 950 475 420 66 55 11 תלתן לשחת טון 0.6 875 525 376 160 149 12 חיטה גרעינים גליל מערבי עמק יזרעאל מערבי בעל טון 0.55 1,200 908 524 399 384 13 חיטה גרעינים נגב צפון מערבי עמק יזרעאל מזרחי לכיש אפס עיב טון 0.45 1,200 733 456 292 277 14 חיטה גרעינים נגב צפון מערבי עמק יזרעאל מזרחי לכיש בהשקיה טון 0.6 1,200 995 647 363 348 15 חיטה גרעינים נגב צפון מערבי עמק יזרעאל מזרחי לכיש בעל טון 0.45 1,200 733 449 298 283 16 חיטה גרעינים נגב בית שאן בעל טון 0.28 1,200 446 352 109 94 17 חיטה לתחמיץ בהשקיה טון 0.95 850 808 499 321 308 18 חיטה לשחת בעל טון 0.7 900 630 475 169 155 19 חימצה בעל טון 0.17 4,500 765 653 151 112 20 חימצה שלחין טון 0.35 4,500 1,575 1,128 487 447 21 חמניות לפיצוח בשלחין (מכלוא) טון 0.32 4,500 1,545 1,087 482 458 22 כותנה אקלפי שלחין מלא טיפטוף ק"ג 210 14 3,311 2,502 854 808 23 כותנה פימה שלחין מלא טיפטוף ק"ג 190 16 3,541 2,568 1,024 973 24 תירס תחמיץ זריעה מאי דו גידול טון 1.9 900 1,710 1,450 274 260 25 תירס תחמיץ זריעה מרץ אפריל טון 2.1 850 1,785 1,350 453 435 | www.moag.gov.il | [email protected] | מחוז גליל גולן, קריית שמונה טל. 04-6816100